אנא כעב זדוני תמחהו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
אָנָּא כָעָב זְדוֹנִי תִמְחֵהוּ
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב-הוּא: (תהלים כה, יא)
אֵיךְ יִמָּחֶה, וְנִכְתַּב     לְמוּל אָבִי
כִּי אֵין בְּלִבּוֹ מַחְשָׁב כְּמַחְשָׁבִי
לִמְחוֹת מֵאֲשֶׁר כָּתַב לְיוֹם רִיבִי -
כִּי הַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא: (שמות לב, טז)
 
נָא אִם תַּחֲקֹר וְתִפְרֹשׁ, צוּר, עֲלוּמָיו
אָוֶן בְּלֵילוֹ יַחֲרֹשׁ, וּבְיָמָיו
וְאִם לַחֲטָאָיו תִּדְרֹש, וְלַאֲשָׁמָיו –
מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ. אָשָׁם הוּא: (ויקרא ה, יט)
 
יֶהֶרְסוּן וְיִבְנוּן כִּי רַעֲיוֹנָי
יוֹם בִּי חֲטָאַי יַעֲנוּן וּבְפָנָי –
אָכֵן סְעִפַּי יְבִינוּן כִּי אֲדֹנָי
נוֹשֵׁא עָוֹן חַנּוּן, וְרַחוּם הוּא: (יואל ב, יג)
 
מַה לִּידִידִי וּמַלְכִּי יִסָּתֵר?
וְאֶשְׁפֹּךְ עֲתֶרֶת חִכִּי וְאֵין עוֹתֵר –
וְאֶשְׁאַל בְּעַד חֲלוֹם חָשְׁכִּי וְאֵין פּוֹתֵר
וְאָמַר: לֹא אוּכַל כִּי חָתוּם הוּא: (ישעיהו כט, יא)
 
שׁוּבָה שִׁיבַת שְׁאֵרִית עַם הוּעַם
וּשְׁלַח מְבַשֵּׂר בַּבְּרִית לְהוֹדִיעָם
אֶת אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּאַחֲרִית הַזַּעַם
וְנֻחָם, וְאִם לֹא עַם בִּינוֹת הוּא: (שם כז, יא)
 
הוֹסֵף יָד וְצִיר מִשְׁנֶה תַּשְׁלִיחַ
וְקֶרֶן לְנִגָּשׂ וְנַעֲנֶה תַּצְמִיחַ
יִגְבַּר וְכָל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ
וְיִוָּדַע כִּי מְשִׁיחַ אֱלֹהִים הוּא: (שמואל א כד, ו)