סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי קסם/האחים והנייר
 |
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים. |
פעם היה איכר אחד שגר ליד חוף הים. היו לו שני בנים. אין סיפורים עליו עד ממש לפני מותו, שאז הוא נתן להם נייר ישן עם משהו כתוב עליו ואמר להם שהם צריכים לקחת את זה איתם, במיוחד כשהם הולכים לים, כי אז יהיה להם שלל[1] לא פחות משל אחרים.
האחים הודו לו על הנייר וניסו לקרוא את מה שהיה כתוב שם, אך מכיוון שלא הבינו אף מילה הם חשבו שזה קסם, ייחסו חשיבות רבה לנייר ולא גילו עליו לאף אחד.
בעקבות אביהם הם הפכו לבעלי בתים שם, ורק לעיתים נדירות שכחו לקחת את הנייר איתם. הם האמינו מאוד בנייר והדייג הצליח כפי שציפו. כשהוא היה איתם הדיג שלהם היה המוצלח ביותר באיזור, אך אם הם שכחו אותו על היבשה השלל היה מועט או שאפילו לא היה בכלל.
היו הרבה דיבורים על איך האחים מצליחים בדיג ביחס לכל האחרים באיזור ולעיתים התייחסו אליהם בתור ברי מזל באופן חריג. כי למרות שספינות רבות הפליגו באותו היום לים, קרה שאף אחד לא הצליח לראות בשלל, בעוד הם זכו לו.
לכן אנשים התחילו להתלחשש על כך שלאחים יש קסם דיג והחלו לדבר איתם על הנושא. והאחים, למרות שחשבו שהאנשים צודקים בדבריהם, לא לקחו את הדברים ברצינות.
-- התרגום בעבודה --
הערות שוליים
- ^ הערת המתרגם: הכוונה לשלל דיג - כמות הדגים.