סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי מיתולוגיה/ארנליוטור הנסתר
פעם היתה אלמנה שהיתה לה בת יחידה מבעלה ושתי הנשים הללו חיו יחד באותו חדר ולא היה שם אף אחד נוסף. האם היתה אחראית על הבישול ועל עבודות הבית, והבת רעתה את בעלי החיים שלא היו רבים.
יום אחד כשהיתה במרעה בא אליה גבר גדול ומזוקן. היא שאלה אותו לשמו והוא אמר ששמו ארנליוטור. "בבקשה," אמר, "בואי איתי לביתי ועזרי לאשתי. היא שוכבת על הרצפה ולא יכולה ללדת, ולך תצמח טובה אם תעשי זאת."
"איך ייתכן שתצמח לי טובה מזה?" אמרה היא. "אתה לא מבני האדם וזה יעשה לך יותר נזק מתועלת, ואני לא הולכת לשום מקום."
הוא התעצב מכך והתרחק ממנה, והיא הלכה לביתה ולא אמרה לאמה דבר ממה שקרה.
למחרת בבוקר היא יצאה למרעה וארנליוטור בא שוב וביקש ממנה בכל לב לבוא איתו ולעזור לאשתו ואמר שאין לה מה לפחד. "אלו פני הדברים," אמר "לאשתי לא ייטב אלא אם נערה מבני האדם תעזור לה."
היא לא התפתתה לזה גם הפעם, והוא התקרב אליה עוד יותר.
בבוקר השלישי כשהיא עדיין רעתה בא אליה שוב ארנליוטור ואמר שעכשיו נראה שכוחה של אשתו מתחיל לעזוב אותה ואם היא לא תבוא המצב יחמיר. אבל יום קודם לכן היא סיפרה לאמה את הדברים שקרו לה, וזו התמלאה בזעם ואמרה: "אם הוא יבוא בפעם השלישית ואת לא תלכי איתו אגרש אותך מעל פני כך שלא תוכלי לראות שוב את פני." ולכן היא לא העזה אלא ללכת עם ארנליוטור.
הוא המשיך קדימה אל צוק אחד, שם היא ראתה דלת פתוחה אליה הם נכנסו והגיעו אל חדר אמבטיה נפלא. שם היא ראתה את אשתו של ארנליוטור שוכבת על הרצפה. היא עזרה לה מיד, וזו ילדה שלישיה.
"עדיף היה אם היית באה בבוקר הראשון שביקשתי ממך," אמר ארנליוטור, "אך עדיין עלי לשלם לך את שכר המיילדת." והוא נתן לה שלוש מתנות ואמר: "לעולם אל תעזבי את הדברים הללו, ואם מישהו ישאל אותך למחירם אמרי לו: "ארנליוטור שלי אינו רוצה שאפטר מהם." זכרי זאת, לא משנה מה יציעו לך.
אז היא הלכה לבית אמה והראתה לה את החפצים, אך לא בטחה בה לאחסון שלהם, ולקחה אותם איתה בבוקר המחרת כשיצאה למרעה. אז ניגש אליה גבר לא מוכר ושאל למחירם של החפצים, והיא אמרה: "ארנליוטור שלי אינו רוצה שאפטר מהם."
כך הוא הלך ממנה, ובבוקר המחרת הוא בא שוב, והלך כמו בפעם הקודמת. בבוקר השלישי היא שכחה להביא איתה את החפצים, והוא בא לאמא שלה, שאל על מחיר החפצים והציע לה כל כך הרבה כסף שהיא הסכימה למכור לו אותם.
כששבה בתה הביתה ושמעה על כך היא כל כך הזדעזעה שישבה ובכתה כל היום. בערב היא הלכה לסגור את החווה.
ושוב בא אליה גבר לא מוכר ואמר: "ארנליוטור לא נהג בך כראוי, כי עלייך לדעת שהיה זה הוא שקנה את החפצים כי הוא לא אהב את המחשבה שאת תיהני מהם."
"הוא לא ינהג כך" ענתה היא.
הוא הרים מגן זהב גדול כמו תחתית של חבית ואמר: "ברצוני לתת לך את זה, כי יחשב לצדקה אם אשמח אותך אחרי אובדן רכושך."
היא סירבה לקבל אותו וסגרה את החווה היטב, והאיש עזב. היא היתה במרעה בבוקר המחרת והנה בא אליה ארנליוטור ואמר: "הפגנת יציבות, ואם תמשיכי כך תראי ברכה. אני הייתי כל אלו שבאו אלייך, ואני קניתי את החפצים מאמא שלך, ובכל הדברים האלו ניסיתי אותך." והמשיך: "עכשיו אני משלם על שנענית לבקשתי כל כך מאוחר כי עכשיו אשתי מתה, אך אבקש ממך לבוא איתי לביתי לברך[2] את ילדי ולקרוא עליהם את תפילת האדון."
היא הלכה איתו וכשנכנסה ראתה שכל הילדים שוכבים במיטה אחת. היא נשכבה לצידם, בירכה אותם וקראה עליהם את תפילת האדון. אך אז למרבה הצער היא נשכבה על אחד הילדים וחנקה אותו בטעות.
ארנליוטור הבחין בכך ואמר: "נכון הדבר שאין בך ברכה, אך עדיין אנסה פעם נוספת. קחי עכשיו את חפצייך, אך עשי כבקשתי: הישארי איתי כאן מעתה והיי לאשתי."
"לא," ענתה לו, "אעשה הכל כדי לא לראות עוד לעולם את החפצים האלו כך שלא תדרוש אותם יותר ממני."
אז אמר ארנליוטור: "לא ניתן עוד לעזור לך, כל כך הרבה מזל רע רודף אותך. אפילו אם אף אחד לא ירצה בנוכחותך ותגורשי מכל מקום לא אוכל לעשות דבר. אך זאת תקבלי ממני: שלאורך זמן רב תוכלי לעשות את מחייתך כמיילדת."
והיא שבה לביתה לאמה וסיפרה לה כל מה שקרה, וזו נזפה בה רבות.
למחרת בבוקר בא לשם ארנליוטור כדי לבקש מהזקנה להיות לו לאשה. היא שאלה האם בתה תוכל להתלוות אליה.
ארנליוטור אמר שהוא לא מעז לעשות זאת כי הדבר יביא אסון. "היא מוזמנת לבוא אלינו מתי שתרצה," אמר, "אך לעולם לא ארשה לה להישאר ללילה."
הם נתנו לה ללון בבקתה ההיא וזה הכל, והם הלכו רחוק משם והזקנה לא שבה עוד מעולם אל חברת בני האדם.
הבת היתה מגיעה לעיתים קרובות לבקר את אמה וזכתה לקבלת פנים יפה ממנה, כי היא הצליחה יפה במקום אליו הגיעה. אך הבת ביזבזה את רכושה תוך זמן קצר ואז שוטטה בין אנשים ולא מצאה מחסה כי אף אחד לא הסכים לקבל אותה כי היא הפיצה כל כך הרבה מזל רע. ובכל פעם שהיא באה לחווה כלשהי היא השפיעה שם כל כך קשה שמדי פעם מתה פרה או שאדם חלה או משהו מהסוג. אך עם ארניליוטור ואמה היא לא גרמה רע וגם לא כשהיא יילדה אישה, בזה היא תמיד הצליחה ומזה היא חיה רוב חייה כי כולם שילמו לה טוב על זה.
כך נסתיימו חייה כשהיא בחוץ[3] בין חוות, וזה סוף הסיפור.