סידור/נוסח עדות המזרח/סליחות לימי התשובה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


תוכן עניינים

סדר סליחות כמנהג עדות המזרח[עריכה]

למעבר אל הסליחות עצמן לחץ כאן

הלכות[עריכה]

  • "ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך" - הספרדים נוהגים בסדר סליחות, גם הנעשות בשוגג, החל מב' באלול, החודש בו עלה משה אל הר סיני לקבל בשנית את לוחות הברית.
  • יש הנוהגים לעשות "סדר כיפור קטן" בא' באלול, ואם חל הצום בשבת, מקדמים אותו ליום חמישי שקודם לאותה שבת.
  • "לא יחל דברו ככל" - בערב חודש אלול ובי"ט באב, ערב ראש השנה ובערב יום כיפור נוהגים לעשות התרת נדרים.
  • "ואהבת לרעך כמוך" - בחודש אלול מרבים באהבה, אחווה, שלום ורעות (ראה כה"ח תקפא ס"ק חי). נוהגים לבקש סליחות איש מרעהו, גם אם אין יודע האדם האם פגע ברעהו, שכן, לפעמים אדם עלול להעליב חברו בהערה, שלא היה בה כל כוונה לפגוע רע, אך הוא נפגע ונבוך לציין זאת בפני אותו חבר. כמו כן, נוהגים לברך איש רעהו ולהחל שיחתמו בספר החיים הטובים.
  • תשובה תפילה וצדקה - "אני לדודי ודודי לי " (תפילה), "ומל יהוה אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך" (תשובה) ו"איש לרעהו ומתנות לאביונים"(צדקה), והנותן צדקה בכל השנה לא ייתן יותר מחומש.
  • במהלך מ' יום אלו ועד יום הכיפורים נוהגים לפשפש בדרכים ובמעשים, לראות אם טובים או רעים, להתוודות ולחזור בתשובה. אמנם יש לעשות כן בכל לילה אך בימים אלו יש להקפיד יותר.
  • מזמורי תהלים - נוהגים לומר י מזמורים בכל יום מימי החול כדי לסיים את כל ספר תהלים לפני ראש השנה.
  • ספר התיקונים - יש נוהגים לקרוא את כל שבעת התיקונים עד יום הכיפורים החל מחודש אלול.
  • בדיקת שופר, מזוזות ותפילין.
  • משבת שלאחר ט באב במשך שבע שבתות עד סוף חודש אלול קוראים בשבתות את "ז' דנחמתא" בהפטרה. אם חל א באלול בשבת או בראשון קוראים "עניה סוערה" ולאחריו פסוק ראשון ואחרון מהפטרת "השמים כסאי" ומ"מחר חודש".
  • תענית - נהוגים להתענות י ימים, המתחילים ד ימים מראש השנה ועד יום כיפור, לא כולל שישי, שבת וראש השנה, ומומלץ להתענות בימי ב' ו-ה' ובערב ראש השנה. מי שיודע כי תהיה לו סעודת מצווה יקדים את התענית ביום וימיר יום זה ביום אחר.
    • אין כל חובה להתענות, ובמידה והתענית מונעת מהאדם ללמוד תורה עדיף שילמד תורה.
    • יש לקבל את התעניות בסוף תפילת מנחה, קודם התענית, לפני שאומר "יהי לרצון אמרי...", ואם שכח יכול לקבלו אח"כ אפילו בין השמשות אם לא התפלל ערבית ויאמר : "רבון העולמים, הריני לפניך על תנאי בתענית נדבה, למחר מעלות השחר עד אחר תפילת ערבית לכפר על כל חטאי ועונותי ופשעי שחטאתי ועויתי ופשעתי מנעורי ועד היום הזה ובפרט על עוון פלוני. ואם לא אוכל או לא ארצה כשאומר: מזמור לדוד ה' רועי אוכל להפסיק ולא יהיה בי שום עון. אבל יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתתן בי כח ובריאות ואזכה להתענות למחר ותקבלני באהבה וברצון, ותזכני לשוב בתשובה שלמה ותענה עתירתי ותשמע תפלתי כי אתה שומע תפלת כל פה, ברוך שמוע תפלה"
    • במנחה של יום התענית יאמר: "רבון העולמים גלוי לפניך בזמן שבית המקדש קיים אדם חוטא ומקריב קרבן ואין מקריבין ממנו אלא חלבו ודמו ומתכפר לו ועכשיו ישבתי בתענית ונתמעט חלבי ודמי יהי רצון מלפניך שיהא חלבי ודמי שנתמעט כאילו הקרבתיו לפניך על גבי המזבח ותרצני" (ברכות יז א) יהיו לרצון אמרי-פי והגיון לבי לפניך. יהוה צורי וגואלי:
  • תיקון כרת - ויש הרוצים לכפר על אחד מתוך שלושים ושש כריתות יכול ללמוד כל הלילה, ללא שינה כלל, ובפרט על עניין הכרת שעליו מתענה. והנותרים ערים בליל הושענא רבה או ליל שבועות כאילו עשו תיקון כרת.
  • אכילה לפני התפילה - ולא יאכל וישתה אלא רק אחרי שחרית, ואם מנע ממנו ליישוב דעתו, יכול לשתות ולאכול בכדי להחזיר דעתו לתפילה.
  • טבילה - "טהרה מביא לידי קדושה", בין טהרת הגוף ובין טהרת הנפש על כן הכהנים היו מרבים להטבל טרם התפילה גם אם כל חשש לטומאה. ומי ששימש מיטתו או ח"ו נטמא, ישתדל לטבול קודם התפילה.

ערב ראש השנה[עריכה]

  • רבים נוהגים לצום בערב ראש השנה שכן זהו היום האחרון לעשות תשובה לפני יום הדין.
  • תענית - יש הנוהגים להתענות עד ליל החג ויאמר "עננו" במנחה של ערב חג. יש המתענים רק עד תפילת מנחה כדי שלא להיכנס ליום טוב בתענית, והנוהג כך לא יאמר "עננו".
    • מי שצם בערב ראש השנה ולא ישן בלילה יכול לאכול עד עמוד השחר אך אם ישן וקם לפני עמוד השחר לא יאכל דבר לפני הסליחות.
    • מי שפקד להתענות מדי שנה ולא יכל בשנה זו יעשה התרת נדרים על מנהג זה.
  • בערב ראש השנה יעסוק בתורה, במצוות, בתשובה, ויקדם לבקש מחילה מחבריו.
  • לובשים בכדי שבת וכן מי שצריך להסתפר יסתפר טרם החג או אחריו.
  • בשחרית של ערב ראש השנה לא אומרים וידוי, תחנון, נפילת אפים, "למנצח...יענך ה'", "תפילה לדוד", צידוק הדין. אם אומרים סליחות טרם עלית הנץ אומרים וידוי בסליחות ואם עלה השחר יש שלא אומרים נפילת אפים או וידוי.
  • בלילה ערב ראש השנה אומרים תיקון רחל.
  • במנחה של ערב ראש אומרים וידוי.
  • אם חל ראש השנה ביום שני אומרים "צדקתך" בשבת שלפני כן.
  • אין תוקעים בשופר כדי להבדיל בין תקיעות רשות, אלו תקיעות של חודש אלול, לתקיעות חובה, אלו הן תקיעות ראש השנה. ואם רוצה להתאמן יתקע בחדר סגור ממנו לא נשמע תקיעה לבחוץ.
  • בערב ראש השנה נוהגים לעשות התרת נדרים אחרי הסליחות לפני התפילה כיוון שמי שנמצא בנידוי אין תפילתו מתקבלת למשך 40 יום.
  • טובלים לפני ערב ראש השנה. חמש טבילות עבור טהרה, תיקון הכעס, למתק הדין והגבורה בחסדים, להעביר מעליו את מלבושי החול - "תכלה שנה וקללותיה" ולבסוף עבור קבלת קדושת ראש השנה. ומי שאינו זוכר יטבול חמש פעמים ויכוין בטבילתו לפי הכתוב באתר זה.

ברכות השחר והתורה[עריכה]

  • הקמים לפני עמוד השחר ייטול ידיו ויברך "על נטילת ידיים", ברכת השחר וברכות התורה, ואחריהם יאמר סליחות. אם קם חצי שעה קודם עלות השחר יאמר "תיקון חצות", ועדיף שיקום עבור תיקון חצות על פני סליחות. ואם אמר תיקון חצות והלך לישון ינטול עם קמתו ויברך ברכות השחר, ואם אמר טרם השינה, לא יאמר עם קימה.
  • מי שנשאר ער כל הלילה יברך אחרי חצות הלילה ברכת השחר, מ"אלוקי נשמה" עד "גומל חסדים טובים לעמו ישראל". ואם לא ברך ברכות השחר בחצות יכול לברך כל הלילה או בבוקר. עם עמוד השחר ינטול ידיו בלי ברכה ויברך את ברכות התורה ואם מסופק האם עלה עמוד השחר אל ללמוד תורה ללא ברכות התורה ובמקום יאמר פיוטים.
  • אם שכח ברכות השחר יכול לומר כל היום. גם אחרי שחרית ניתן לומר אך ללא ברכות התורה ומברכת "המחזיר נשמות" מהן נפטר בשעה השחרית באומרו "אהבת עולם" ו"מחיה המתים" בהתאמה.
  • ידקדק לקחת שליח ציבור הגון, גדול תורה ומעשיו טובים ככל שיכול למצוא. וראוי שיהיה בן שלשים שנה ויותר שכן אז נכנע ללבו. וכן מומלץ שיהיה נשואי עם ילדים. ומי שמעמיד ש"ץ שאינו הגון הריהו כאילו גזל ציבור ומנע דבר טוב לו היו ראוי. ומכל מקום כל ישראלים כשרים.
  • היודע כי אינו בקי בתפילות לא יכנס עצמו להתפלל סליחות ואלא אם הפצירו בו, וימנע מלעלות גם אם במקומו משהו שאינו הגון יעלה.
  • המתאבל או בבית אבלים לא יצא מביתו ויאמר סליחות ללא וידוי וי"ג מידות. אם אין מניין רשאי המתאבל להתפלל בבית הכנסת אך לא יאמר וידוי, יג מידות ונפילת אפים.
  • אם יש חתן בבית כנסת נהוג לומר את כל הסליחות חוץ מנפילת אפים ווידוי.
  • המתאבל או בבית אבלים לא יצא מביתו ויאמר סליחות ללא וידוי וי"ג מידות. אם אין מניין רשאי המתאבל להתפלל בבית הכנסת אך לא יאמר וידוי, יג מידות ונפילת אפים.
  • אם יש חתן בבית כנסת נהוג לומר את כל הסליחות חוץ מנפילת אפים ווידוי.

תיקון חצות[עריכה]

  • בחודש אלול וימי הסליחות, הקם ויש לו זמן לומר או "סליחות" או "תיקון חצות" יאמר "תיקון חצות".

פתיחת אליהו[עריכה]

אמר רבי שמעון[עריכה]

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֲרֵימַת יְדָאי בִּצְלוֹתִין לְעֵילָא. דְּכַד רְעוּתָא עִלָּאָה לְעֵילָא לְעֵילָא קָיְימָא עַל הַהוּא רְעוּתָא דְּלָא אִתְיְדָע וְלֹא אִתְפַּס כְּלַל לְעָלְמִין רֵישָׁא דְּסָתִים יַתִּיר לְעֵילָא. וְהַהוּא רֵישָׁא אַפִּיק מַאי דְאַפִּיק וְלָא יְדִיעַ וְנָהִיר מַאי דְנָהִיר כֹּלָּא בִּסְתִימוּ.

רְעוֹ דְּמַחֲשָׁבָה עִלָּאָה לְמִרְדַּף אֲבַתְרֵיהּ וּלְאִתְנְהָרָא מִנֵּיהּ. חַד פְּרִיסוּ אִתְפְּרִיס. וּמִגּוֹ הַהוּא פְּרִיסָא בִּרְדִיפוּ דְּהַהִיא מַחֲשָׁבָה עִלָּאָה מָטֵי וְלָא מָטֵי עַד הַהוּא פְּרִיסָא נָהִיר מַה דְּנָהִיר. וּכְדֵין (ס"א ההוא) אִיהוּ מַחֲשָׁבָה עִלָּאָה נָהִיר בִּנְהִירוּ סָתִים דְּלָא יְדִיעַ וְהַהוּא מַחֲשָׁבָה לָא יָדַע. כְּדֵין בָּטַשׁ הַאי נְהִירוּ דְּמַחֲשָׁבָה דְּלָא אִתְיְידַע בִּנְהִירוּ דְּפַרְסָא דְּקָיְימָא דְּנָהִיר מִמַּה

דלא ידיע ולא אתידע ולא אתגליא, וכדין (נ"א האי) דא נהירו דמחשבה דלא אתידע, בטש בנהירו דפריסא, ונהרין כחדא. ואתעבידו תשעה היכלין, והיכלין לאו אינון נהורין, ולאו אינון רוחין, ולאו אינון נשמתין, ולא אית מאן דקיימא בהו. רעותא דכל תשע נהורין קיימי כלהו במחשבה, דאיהו חד מנייהו בחושבנא, כלהו למרדף אבתרייהו, בשעתא דקיימי במחשבה ולא מתדבקן ולא אתיידיעו. ואלין לא קיימי לאו ברעותא ולאו במחשבה עלאה, תפסין בה ולא תפסין, באלין קיימין כל רזין דמהימנותא. וכל אינון נהורין מרזא דמחשבה עלאה ולתתא, כלהו אקרון אין סוף, עד הכא מטון נהורין, ולא מטון, ולא אתידיעו, לאו הכא רעותא ולא מחשבה. כד נהיר מחשבה ולא אתיידע ממאן דנהיר, כדין אתלבש ואסתים גו בינה, ונהיר מאן דנהיר, ואעיל דא בדא, עד דאתכלילו כלהו כחדא. וברזא דקרבנא, כד סליק כלא, אתקשר דא בדא, ונהיר דא בדא, כדין קיימי כלהו בסליקו, ומחשבה אתעטר באין סוף, ההוא נהירו דנהיר מניה מחשבה עלאה, דלא ידע איהי בה כלל, אקרי אין סוף דמניה (נ"א ומניה) אשתכח, וקיימא ונהיר למאן דנהיר, ועל דא כלא קאים, זכאה חולקיהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי. תא חזי, האי סטרא אחרא דאקרי קץ כל בשר, כמה דקשורא אשתכח לעילא בחידו, אוף הכי נמי לתתא בחדוותא ורעותא, לאסתפקא כלא לעילא ותתא, ואימא קיימא עלייהו דישראל כדקא יאות. תא חזי, בכל ריש ירחא וירחא, כד סיהרא אתחדשא, יהבין ליה להאי קץ כל בשר, חולקא חדא יתיר על קרבנין לאתעסקא ביה, ואשתמש בחולקיה, ויהא סטרא לישראל בלחודייהו, בגין דיתאחדון במלכיהון, ודא איהו שעיר, בגין דאיהו חולקא דעשו, דכתיב ביה שעיר, (בראשית כז, יא): "הן עשו אחי איש שעיר", ועל דא איהו אשתמש בחולקיה, וישראל אינון משתמשין בחולקיהון, בגין כך כתיב (תהלים קלה, ד): "כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו". ותא חזי, האי קץ כל בשר, כל רעותיה לאו איהו אלא בבשרא תדיר, ובגין כך תקונא דבשרא תדיר לגביה, ועל דא אקרי קץ כל בשר, וכד איהו שליט, שליט על גופא, ולאו על נשמתא, נשמתא סלקא לאתרה, ובשרא אתייהיב לאתר דא. כגוונא דקרבנא, דרעותא סלקא לאתר חד, ובשרא לאתר חד, ובר נש דאיהו זכאה איהו קרבנא ממש לכפרא, ואחרא דלאו איהו זכאה, לא, בגין דביה מומא, דכתיב (ויקרא כב, כ): "כי לא לרצון יהיה לכם", ועל דא צדיקא כפרה איהו בעלמא, וקרבנא ממש, זכאין אינון צדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי:

ויכס הענן את אהל מועד, דהא כד חפא עננא ית משכנא, שראת שכינתא בארעא, ואתעבר רוח מסאבא דאיהו קץ כל בשר מעלמא, ואסתלק, ועאל בנוקבא דתהומא רבא, ורוחא קדישא שרא על עלמא, דכתיב ויכס הענן את אהל מועד, וכתיב ולא יכול משה לבא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן, בגין דרוחא קדישא שרא על עלמא, ורוחא מסאבא אסתלק, בר דאמשיכו ליה אינון חייביא כמלקדמין על עלמא, דאי אינון לא אמשיכו ליה על עלמא, לא אשתכח. ולזמנא דאתי זמין קודשא בריך הוא לאעברא ליה מעלמא, דכתיב (ישעיה כה, ח): "בלע המות לנצח", ומחה יהו"ה אלהי"ם דמעה מעל כל פנים, וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ, כי יהו"ה דבר, וכתיב (זכריה יג, ב): "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ":

ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו"ה לעולם אמן ואמן. תם ונשלם תהלה לאל בורא עולם:


בקשות[עריכה]

ואם לא הגיע עדיין זמן סליחה נוהגים לומר בקשות:

ישן אל תרדם[עריכה]

יָשֵׁן אַל תֵּרָדַם וַעֲזֹב הִתְלַהְלְהֶךָ: (משלי כו, יח)

הַרְחֵק דַּרְכֵי אָדָם; וְשׁוּר דַּרְכֵי גְבוֹהֶךָ: (ישעיהו נה, ט)

וְרוּץ לַעֲבֹד צוּר קָדַם; כְּרוּץ כּוֹכְבֵי נְגוֹהֶיךָ

מה לך נרדם קום קרא אל אלהיך (יונה א, ו)


הָקֵץ לִרְאוֹת שָׁמָיו; וְאֶת מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעוֹתָיו : (תהלים ח, ד)

וְהַבֵּט אָהֳלֵי מְרוֹמָיו :תְּלוּיִים בִּזְרוֹעוֹתָיו : (דברים לג, כז)

וְכוֹכָבִים חוֹתָמָיו; פִּתּוּחֵי טַבְּעוֹתָיו

וּפְחַד מִפְּנֵי אֵימָיו; וְיַחֵל אֶת יְשׁוּעוֹתָיו

פֶּן זְמָן יַגְבִּיהֶךָ : (יחזקאל לא, י); וְרָם לְבָבְךָ בְּגָבְהֶךָ

מה לך נרדם קום קרא אל אלהיך (יונה א, ו)


וְצֵא בַּחֲצוֹת הַלֵּילוֹת : (תהלים קיט, סב); בְּעִקְבֵי אַנְשֵׁי שֵׁמוֹת: (דברי הימים א א, כד)

אֲשֶׁר בִּלְשׁוֹנָם תְּהִלּוֹת : (תהלים לה, כח); וְאֵין תּוֹכָם תֹּךְ וּמִרְמוֹת : (תהלים י, ז)

לֵילוֹתֵיהֶם תְּפִלּוֹת; וִימוֹתֵיהֶם צוֹמוֹת

לָאֵל בְּלִבָּם מְסִלּוֹת: (תהלים פד, ו); וְלָהֶם בְּכִסְאוֹ מְקוֹמוֹת

דַּרְכָּם סֻלָּם לַעֲלוֹת; עַד אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ (דברים ד, ל)

מה לך נרדם קום קרא אל אלהיך (יונה א, ו)


דְּמָעוֹת תַּזִּיל עֵינְךָ; וְתִתְחָרֵט עַל פְּשָׁעִים

וְהִתְחַנֵּן לְמוּל קוֹנְךָ; וְאַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים : (תהלים לז, א)

וְהַשְׁפֵּל מְאֹד אֶת גְּאוֹנְךָ; וְקַח הַטּוֹב כִּי נָעִים : (תהלים קלה, ג)

כַּבֵּד אֵל מֵהוֹנְךָ : (משלי ג, ט); לְעֵת יַעֲלוּ מוֹשִׁיעִים : (עובדיה א, כא)

וְיִשְׂאוּ קוֹל הֲמוֹנְךָ; הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ : (עמוס ד, יב).

מה לך נרדם קום קרא אל אלהיך (יונה א, ו)


דַּלִּים אֲשֶׁר בֶּעָפָר יְסוֹדָם(איוב ד, יט); הַחָכְמָה מֵאַיִן : (איוב כח, יב)

וּמוֹתַר הָאָדָם; מִן הַבְּהֵמָה אַיִן : (קהלת ג, יט)

רַק לִרְאוֹת צוּר כְּבוֹדָם; רְאוּת לֵב לֹא רְאוּת עַיִן

וּמוֹצָא מַעְיְנֵי סוֹדָם; הַטּוֹבִים מִיַּיִן

כִּי כֵן בָּשָׂר וָדָם; תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ

מה לך נרדם קום קרא אל אלהיך (יונה א, ו)


יָהּ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה; אֲשֶׁר כָּל חֶפְצוֹ פָּעַל

הַמֵּמִית וּמְחַיֶּה; מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיַּעַל

עֲמֹד לְמִשְׁפָּטוֹ וֶחְיֵה; וַעֲזֹב מֶרֶד וּמַעַל: (יהושע כב, כב)

לֵאמֹר מָתַי וְאַיֵּה; וּמַה לְּמַטָּה וּמַה לְּמַעַל

וְאוּלָם תָּמִים תִּהְיֶה; עִם ה' אֱלֹהֶיךָ: (דברים יח, יג)

מה לך נרדם קום קרא אל אלהיך (יונה א, ו)

שיר המעלות בשוב ה'[עריכה]

יש נוהגים לומר: א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְהוָה אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים. ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה. ג הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים. ד שׁוּבָה יְהוָה אֶת שבותנו [שְׁבִיתֵנוּ] כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב. ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ. ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו. (תהלים קכו,)

תהלים יז[עריכה]

א תְּפִלָּה לְדָוִד שִׁמְעָה יְהוָה צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה. ב מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים. ג בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַּיְלָה צְרַפְתַּנִי בַל תִּמְצָא זַמֹּתִי בַּל יַעֲבָר פִּי. ד לִפְעֻלּוֹת אָדָם בִּדְבַר שְׂפָתֶיךָ אֲנִי שָׁמַרְתִּי אָרְחוֹת פָּרִיץ. ה תָּמֹךְ אֲשֻׁרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ בַּל נָמוֹטּוּ פְעָמָי. ו אֲנִי קְרָאתִיךָ כִי תַעֲנֵנִי אֵל הַט אָזְנְךָ לִי שְׁמַע אִמְרָתִי. ז הַפְלֵה חֲסָדֶיךָ מוֹשִׁיעַ חוֹסִים מִמִּתְקוֹמְמִים בִּימִינֶךָ. ח שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי. ט מִפְּנֵי רְשָׁעִים זוּ שַׁדּוּנִי אֹיְבַי בְּנֶפֶשׁ יַקִּיפוּ עָלָי. י חֶלְבָּמוֹ סָּגְרוּ פִּימוֹ דִּבְּרוּ בְגֵאוּת. יא אַשֻּׁרֵינוּ עַתָּה סבבוני [סְבָבוּנוּ] עֵינֵיהֶם יָשִׁיתוּ לִנְטוֹת בָּאָרֶץ. יב דִּמְיֹנוֹ כְּאַרְיֵה יִכְסוֹף לִטְרוֹף וְכִכְפִיר יֹשֵׁב בְּמִסְתָּרִים. יג קוּמָה יְהוָה קַדְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ פַּלְּטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע חַרְבֶּךָ. יד מִמְתִים יָדְךָ יְהוָה מִמְתִים מֵחֶלֶד חֶלְקָם בַּחַיִּים וצפינך [וּצְפוּנְךָ] תְּמַלֵּא בִטְנָם יִשְׂבְּעוּ בָנִים וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם. טו אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ. (תהלים יז,)

תהלים לב[עריכה]

א לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה. ב אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשֹׁב יְהוָה לוֹ עָו‍ֹן וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה. ג כִּי הֶחֱרַשְׁתִּי בָּלוּ עֲצָמָי בְּשַׁאֲגָתִי כָּל הַיּוֹם. ד כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ סֶלָה. ה חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲו‍ֹנִי לֹא כִסִּיתִי אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַיהוָה וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲו‍ֹן חַטָּאתִי סֶלָה. ו עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ. ז אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה. ח אַשְׂכִּילְךָ וְאוֹרְךָ בְּדֶרֶךְ זוּ תֵלֵךְ אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִי. ט אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין בְּמֶתֶג וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם בַּל קְרֹב אֵלֶיךָ. י רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע וְהַבּוֹטֵחַ בַּיהוָה חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ. יא שִׂמְחוּ בַיהוָה וְגִילוּ צַדִּיקִים וְהַרְנִינוּ כָּל יִשְׁרֵי לֵב. (תהלים לב,)

תהלים נא[עריכה]

א לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד. ב בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל בַּת שָׁבַע. ג חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי. ד הרבה [הֶרֶב] כַּבְּסֵנִי מֵעֲו‍ֹנִי וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי. ה כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד. ו לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ. ז הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי. ח הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת וּבְסָתֻם חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי. ט תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין. י תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ. יא הַסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵחֲטָאָי וְכָל עֲו‍ֹנֹתַי מְחֵה. יב לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי. יג אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי. יד הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי. טו אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ. טז הַצִּילֵנִי מִדָּמִים אֱ‍לֹהִים אֱלֹהֵי תְּשׁוּעָתִי תְּרַנֵּן לְשׁוֹנִי צִדְקָתֶךָ. יז אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ. יח כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה עוֹלָה לֹא תִרְצֶה. יט זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה. כ הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם. כא אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים. (תהלים נא,)

תהלים סה[עריכה]

א לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד שִׁיר. ב לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן וּלְךָ יְשֻׁלַּם נֶדֶר. ג שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ. ד דִּבְרֵי עֲוֹנֹת גָּבְרוּ מֶנִּי פְּשָׁעֵינוּ אַתָּה תְכַפְּרֵם. ה אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ. ו נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ מִבְטָח כָּל קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם רְחֹקִים. ז מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה. ח מַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן יַמִּים שְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם וַהֲמוֹן לְאֻמִּים. ט וַיִּירְאוּ יֹשְׁבֵי קְצָו‍ֹת מֵאוֹתֹתֶיךָ מוֹצָאֵי בֹקֶר וָעֶרֶב תַּרְנִין. י פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ רַבַּת תַּעְשְׁרֶנָּה פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם תָּכִין דְּגָנָם כִּי כֵן תְּכִינֶהָ. יא תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ. יב עִטַּרְתָּ שְׁנַת טוֹבָתֶךָ וּמַעְגָּלֶיךָ יִרְעֲפוּן דָּשֶׁן. יג יִרְעֲפוּ נְאוֹת מִדְבָּר וְגִיל גְּבָעוֹת תַּחְגֹּרְנָה. יד לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ. (תהלים סה,)

תהלים פה[עריכה]

א לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר. ב רָצִיתָ יְהוָה אַרְצֶךָ שַׁבְתָּ שבות [שְׁבִית] יַעֲקֹב. ג נָשָׂאתָ עֲו‍ֹן עַמֶּךָ כִּסִּיתָ כָל חַטָּאתָם סֶלָה. ד אָסַפְתָּ כָל עֶבְרָתֶךָ הֱשִׁיבוֹתָ מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ. ה שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ. ו הַלְעוֹלָם תֶּאֱנַף בָּנוּ תִּמְשֹׁךְ אַפְּךָ לְדֹר וָדֹר. ז הֲלֹא אַתָּה תָּשׁוּב תְּחַיֵּנוּ וְעַמְּךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ. ח הַרְאֵנוּ יְהוָה חַסְדֶּךָ וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ. ט אֶשְׁמְעָה מַה יְדַבֵּר הָאֵל יְהוָה כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ וְאֶל חֲסִידָיו וְאַל יָשׁוּבוּ לְכִסְלָה. י אַךְ קָרוֹב לִירֵאָיו יִשְׁעוֹ לִשְׁכֹּן כָּבוֹד בְּאַרְצֵנוּ. יא חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ. יב אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף. יג גַּם יְהוָה יִתֵּן הַטּוֹב וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ. יד צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו. (תהלים פה,)

תהלים קב[עריכה]

א תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְהוָה יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ. ב יְהוָה שִׁמְעָה תְפִלָּתִי וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא. ג אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר לִי הַטֵּה אֵלַי אָזְנֶךָ בְּיוֹם אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵנִי. ד כִּי כָלוּ בְעָשָׁן יָמָי וְעַצְמוֹתַי כְּמוֹקֵד נִחָרוּ. ה הוּכָּה כָעֵשֶׂב וַיִּבַשׁ לִבִּי כִּי שָׁכַחְתִּי מֵאֲכֹל לַחְמִי. ו מִקּוֹל אַנְחָתִי דָּבְקָה עַצְמִי לִבְשָׂרִי. ז דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר הָיִיתִי כְּכוֹס חֳרָבוֹת. ח שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג. ט כָּל הַיּוֹם חֵרְפוּנִי אוֹיְבָי מְהוֹלָלַי בִּי נִשְׁבָּעוּ. י כִּי אֵפֶר כַּלֶּחֶם אָכָלְתִּי וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי. יא מִפְּנֵי זַעַמְךָ וְקִצְפֶּךָ כִּי נְשָׂאתַנִי וַתַּשְׁלִיכֵנִי. יב יָמַי כְּצֵל נָטוּי וַאֲנִי כָּעֵשֶׂב אִיבָשׁ. יג וְאַתָּה יְהוָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וְזִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. יד אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד. טו כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ. טז וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְהוָה וְכָל מַלְכֵי הָאָרֶץ אֶת כְּבוֹדֶךָ. יז כִּי בָנָה יְהוָה צִיּוֹן נִרְאָה בִּכְבוֹדוֹ. יח פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם. יט תִּכָּתֶב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל יָהּ. כ כִּי הִשְׁקִיף מִמְּרוֹם קָדְשׁוֹ יְהוָה מִשָּׁמַיִם אֶל אֶרֶץ הִבִּיט. כא לִשְׁמֹעַ אֶנְקַת אָסִיר לְפַתֵּחַ בְּנֵי תְמוּתָה. כב לְסַפֵּר בְּצִיּוֹן שֵׁם יְהוָה וּתְהִלָּתוֹ בִּירוּשָׁלָ‍ִם. כג בְּהִקָּבֵץ עַמִּים יַחְדָּו וּמַמְלָכוֹת לַעֲבֹד אֶת יְהוָה. כד עִנָּה בַדֶּרֶךְ כחו [כֹּחִי] קִצַּר יָמָי. כה אֹמַר אֵלִי אַל תַּעֲלֵנִי בַּחֲצִי יָמָי בְּדוֹר דּוֹרִים שְׁנוֹתֶיךָ. כו לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם. כז הֵמָּה יֹאבֵדוּ וְאַתָּה תַעֲמֹד וְכֻלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ כַּלְּבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם וְיַחֲלֹפוּ. כח וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמּוּ. כט בְּנֵי עֲבָדֶיךָ יִשְׁכּוֹנוּ וְזַרְעָם לְפָנֶיךָ יִכּוֹן. (תהלים קב,)

תהלים כז[עריכה]

א לְדָוִד יְהוָה אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא יְהוָה מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד. ב בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ. ג אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ. ד אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְהוָה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָה כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. ה כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי. ו וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַיהוָה. ז שְׁמַע יְהוָה קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי. ח לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ יְהוָה אֲבַקֵּשׁ. ט אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי הָיִיתָ אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי. י כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַיהוָה יַאַסְפֵנִי. יא הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי. יב אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס. יג לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב יְהוָה בְּאֶרֶץ חַיִּים. יד קַוֵּה אֶל יְהוָה חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל יְהוָה. (תהלים כז,)

תהלים קג[עריכה]

א לְדָוִד בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת יְהוָה וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ. ב בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת יְהוָה וְאַל תִּשְׁכְּחִי כָּל גְּמוּלָיו. ג הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲו‍ֹנֵכִי הָרֹפֵא לְכָל תַּחֲלֻאָיְכִי. ד הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי הַמְעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים. ה הַמַּשְׂבִּיַע בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי. ו עֹשֵׂה צְדָקוֹת יְהוָה וּמִשְׁפָּטִים לְכָל עֲשׁוּקִים. ז יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמֹשֶׁה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲלִילוֹתָיו. ח רַחוּם וְחַנּוּן יְהוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חָסֶד. ט לֹא לָנֶצַח יָרִיב וְלֹא לְעוֹלָם יִטּוֹר. י לֹא כַחֲטָאֵינוּ עָשָׂה לָנוּ וְלֹא כַעֲו‍ֹנֹתֵינוּ גָּמַל עָלֵינוּ. יא כִּי כִגְבֹהַּ שָׁמַיִם עַל הָאָרֶץ גָּבַר חַסְדּוֹ עַל יְרֵאָיו. יב כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת פְּשָׁעֵינוּ. יג כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים רִחַם יְהוָה עַל יְרֵאָיו. יד כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ. טו אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו כְּצִיץ הַשָּׂדֶה כֵּן יָצִיץ. טז כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ. יז וְחֶסֶד יְהוָה מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם עַל יְרֵאָיו וְצִדְקָתוֹ לִבְנֵי בָנִים. יח לְשֹׁמְרֵי בְרִיתוֹ וּלְזֹכְרֵי פִקֻּדָיו לַעֲשׂוֹתָם. יט יְהוָה בַּשָּׁמַיִם הֵכִין כִּסְאוֹ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. כ בָּרֲכוּ יְהוָה מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ. כא בָּרֲכוּ יְהוָה כָּל צְבָאָיו מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ. כב בָּרֲכוּ יְהוָה כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת יְהוָה. (תהלים קג,)

תהלים קד[עריכה]

א בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְהוָה יְהוָה אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. ב עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה. ג הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲ‍לִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ. ד עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט. ה יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד. ו תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם. ז מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן. ח יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם. ט גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ. י הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן. יא יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם. יב עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל. יג מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ. יד מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. טו וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד. טז יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יְהוָה אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע. יז אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ. יח הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים. יט עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ. כ תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר. כא הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם. כב תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן. כג יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב. כד מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהוָה כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. כה זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת. כו שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ. כז כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ. כח תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב. כט תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן. ל תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה. לא יְהִי כְבוֹד יְהוָה לְעוֹלָם יִשְׂמַח יְהוָה בְּמַעֲשָׂיו. לב הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ. לג אָשִׁירָה לַיהוָה בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי. לד יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּיהוָה. לה יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת יְהוָה הַלְלוּ יָהּ. (תהלים קד,)

סליחות[עריכה]

מלכי עולם בורא[עריכה]

יש האומרים: מלכי עולם בורא, מלכי עולם בורא, מי כמוך מורה ליושבי ביתך אשרי יושבי ביתך
שדי רחום בדין להודות שמך הלילה קמתי לבקש ממך ארוכה וסליחה
ולחלות פניך בושתי ונכלמתי כי אני סורר מורה ליושבי ביתך אשרי יושבי ביתך
האם עונותי עצמו מספר רבו כמו רבו לא יכילם ספר וגדול עווני מנשוא וכפר
על חסדך אשען מראש דורות קורא ליושבי ביתך אשרי יושבי ביתך
יה מוחל עוון ומעביר ראשון עזר סליחתך אשאלה באישון
חזק לב עם לך קם ולא הניח עין לישון כי עמך הסליחה למען תיוורא
ליושבי ביתך אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה

קמתי באשמורת[עריכה]

קַמְתִּי בְאַשְׁמוֹרֶת לְבַקֵּשׁ עַל עֲוֹנַי וְנַפְשִׁי שְׁחַרְחֹרֶת מִפְּנֵי רֹב זְדוֹנַי

רַחֵם עַל עֲדָתְךָ צֹאן מַרְעִיתֶךָ אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה

מִכִּסֵא כְבוֹד הוֹדְךָ בַּשֵּׂר לְעַם סְגֻלָּה שׁוּבָה שְׁבוּת קָדְשְׁךָ וְחוֹן כְּקֶדֶם סְגֻלָּה

הַפְלֵא נָא חַסְדְּךָ וּבְנֵה עִיר תְּהִלָּה אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה

אשרי יושבי ביתך[עריכה]

אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה. (תהלים פד, ה)

אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲהֹוָה אֱלֹהָיו. (תהלים קמד, טו)

בפסוק פותח את ידך וגו' שצריך לאומרו בכונה גדולה, שיכוון פירוש המלות, ויתפלל במחשבתו על מזונותיו ועל מזונות לכל ישראל, ואם לא כוון בו כלל, אפילו בדיעבד צריך לחזור ולאומרו בכוונה : א תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרֲכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד. ב בְּכָל יוֹם אֲבָרֲכֶךָּ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד. ג גָּדוֹל יְהוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר. ד דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ. ה הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה. ו וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ וגדולתיך [וּגְדוּלָּתְךָ] אֲסַפְּרֶנָּה. ז זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ. ח חַנּוּן וְרַחוּם יְהוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד. ט טוֹב יְהוָה לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו. י יוֹדוּךָ יְהוָה כָּל מַעֲשֶׂיךָ וַחֲסִידֶיךָ יְבָרֲכוּכָה. יא כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ. יב לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ. יג מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר. יד סוֹמֵךְ יְהוָה לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים. טו עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ. טז פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. יז צַדִּיק יְהוָה בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו. יח קָרוֹב יְהוָה לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת. יט רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם. כ שׁוֹמֵר יְהוָה אֶת כָּל אֹהֲבָיו וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד. כא תְּהִלַּת יְהוָה יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. (תהלים קמה,)

וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּ יָהּ. (תהלים קטו, יח)

קדיש[עריכה]

יִתְגַּדַּל (כריעה) וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (ועונים:אמן)
בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ , וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ.(ועונים:אמן)
בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
הקהל עונה אמן ומצטרף לאמירת המשפט הבא עד "דאמירן בעלמא" :
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא. יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל (כריעה) , שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ועונים: אמן)
לְעֵילָא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים:אמן)

בן אדם מה לך נרדם[עריכה]

בֶּן אָדָם, מַה לְּךָ נִרְדַּם, קוּם קְרָא בְּתַחֲנוּנִים.
שְׁפֹךְ שִׂיחָה, דְּרּשׁ סְלִיחָה, מֵאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים.
רְחַץ וּטְהַר, וְאַל תְּאַחֵר, בְּטֶרֶם יָמִים פּוֹנִים.
וּמְהֵרָה רוּץ לְעֶזְרָה, לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנִים.
וּמִפֶּשַׁע, וְגַם רֶשַׁע, בְּרַח וּפְחַד מֵאֲסוֹנִים.
אָנָּא שְׁעֵה, שִׁמְךָ יוֹדְעֵי, יִשְׂרָאֵל נֶאֱמָנִים.
לְךָ אַדֹנַי הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים.
עֲמֹד כְּגֶבֶר וְהִתְגַּבֵּר, לְהִתְוַדּוֹת עַל חֲטָאִים.
יָה אֶל דְּרשׁ, בְּכֹבֶד רֹאשׁ, לְכַפֵּר עַל פְּשָׁעִים.
כִּי לְעוֹלָם, לֹא נֶעְלָם, מִמֶּנּוּ נִפְלָאִים.
וְכָל מַאֲמָר, אֲשֶׁר יֵאָמַר, לְפָנָיו הֵם נִקְרָאִים.
הַמְּרַחֵם, הוּא יְרַחֵם, עָלֵינוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים:
לְךָ אַדֹנַי הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים.

לך ה' הצדקה[עריכה]

נוהגים שהחזן קורא את החלק הראשון של הפסוק והקהל משיבים את החלק השני:

לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה. וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים:
מַה נִּתְאוֹנֵן וּמַה נֹּאמַר. מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק:
נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה. וְנָשׁוּבָה אֵלֶיךָ:
כִּי יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה. לְקַבֵּל שָׁבִים:
שָׁבִים אֵלֶיךָ בְּכָל לֵב. שַׁוְעָתָם תְּקַבֵּל בְּרַחֲמֶיךָ:
בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בָּאנוּ לְפָנֶיךָ. כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְלָתֶיךָ:
דְּלָתֶיךָ דָּפַקְנוּ רַחוּם וְחַנּוּן. אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ:
מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה:
שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ:
שׁוֹמֵעַ תְּחִנָּה. אֵלֶיךָ כָּל הָרוּחוֹת יָבֹאוּ:
יָבֹאוּ אֵלֶיךָ הָרוּחוֹת. וְכָל הַנְּשָׁמָה:
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ. חוּסָה עַל עֲמָלָךְ:
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ צוּר אֲשֶׁר אֵין דּוֹמֶה לָךְ. חוּסָה עַל עֲמָלָךְ:
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ. יהוה עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְךָ:
אָתָאנוּ עַל שִׁמְךָ. יהוה עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְךָ:
בַּעֲבוּר שִׁמְךָ. כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ:
שִׁמְךָ נִקְרָא עָלֵינוּ. יהוה אֱלֹהֵינוּ:
שִׁמְךָ נִקְרָא בְּקִרְבֵּנוּ. אַל תַּנִּיחֵנוּ יהוה אֱלֹהֵינוּ:
אֱלֹהֵינוּ בּוֹשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ. וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ:
אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב. וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ:
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבוֹתֵינוּ. לְךָ חָטָאנוּ:
חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ. הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ:
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יהוה אֱלֹהֵינוּ. מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק:
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם. וּמַהּ נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים:
הֲלֹא הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת. אַתָּה יוֹדֵעַ:
אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם. וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָל חָי:
אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן. רוֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב:
אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמָּךְ. וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ:
אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ. יהוה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ:
אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ. אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד:
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה. לְמַעַן תִּוָּרֵא:
כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים. בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר:
כִּי לֹא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ. כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים:


אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ. (דניאל ט, יט)

הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ ונשוב [וְנָשׁוּבָה] חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם. (איכה ה, כא)

למענך אלהי[עריכה]

בעשרת ימי תשובה יש מוסיפים: לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי. רְצֵה עַם לְךָ שִׁחַר. לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ. בְּמַעֲמַד הַשַּׁחַר.

אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר:

לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי. דְּלֵה מִמְּצֻלוֹת יָם. שְׂבֵעֵי רוֹשׁ וְלַעַן.
בְּבֵית נוֹדָם וְשִׁבְיָם. וְשׁוּר לַחְצָם וְעָנְיָם. וְאַל תֵּפֶן לְמֶרְיָם.
וְהַט אֹזֶן לְשַׁוְעָם. בִּתְפִלַּת הַשַּׁחַר.

אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר:

לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי. וַעֲשֵׂה לְטוֹבָה אוֹת. וְחוֹן נְפָשׁוֹת עֲצוּבוֹת.
לְמֵי יֶשַׁע צְמֵאוֹת. וְקַבֵּץ נִדָּחִים. פְּזוּרִים בְּכָל פֵּאוֹת.
אֲשֶׁר מֵרֹב תְּלָאוֹת. עוֹרָם מְאֹד שָׁחַר.

אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר:

לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי. יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ. וּמִמְּעוֹן שָׁמֶיךָ.
שְׁמַע קוֹל עַמֶּךָ. סוֹבְלֵי אַפְּךָ. קִצְפְּךָ וְזַעֲמֶךָ.
וּמִנְּשׂוֹא אֵימֶיךָ. לִבָּם מְאֹד סְחַרְחַר.

אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר:

לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי. דַּלֶּיךָ תְּרַחֵם. וְשַׂמְּחֵם מִיגוֹנָם.
וּבַעֲצָתְךָ תַנְחֵם. וְהַפְלֵא חֲסָדֶיךָ. וְחוּסָה נָּא וְרַחֵם.
עֲמוּסִים מִבֶּטֶן וּמֵרֶחֶם מִשְׁחָר.

אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר:

ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים[עריכה]

יש נוהגים לומר פיוט זה על סדר א"ב:

ה' אֱלהֵי הַצְּבָאות יושֵׁב הַכְּרוּבִים.

בָּטִיתָ לְעַמְּךָ שׁוּבוּ בָּנִים שׁובָבִים.

גְּשׁוּ נָא אֵלַי בִּדְבָרִים עֲרֵבִים.

דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ יָמִים רַבִּים.

הֲלא דְבָרֶיךָ לְעולָם נִצָּבִים.

וּבָם אֲנַחְנוּ נִשְׁעָנִים וְנִקְרָבִים.

זָכְרֵנוּ לְחַיִּים טובִים.

חָנֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים.

טוב אַתָּה לָרָעִים וְלַטּובִים.

יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים.

כִּי לא תַחְפּץ בְּמִיתַת חַיָּבִים.

לָכֵן אֲנַחְנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים.

מֶלֶךְ מְהֻלָּל בְּמַחֲנות כְּרוּבִים.

נַקֵּנוּ מֵחֵטְא וּמִכָּל חִיּוּבִים.

סְלַח לָנוּ כִּי פְשָׁעֵינוּ מְרֻבִּים.

עֲנֵנוּ לְמַעַן צוּרִים הַחֲצוּבִים.

פִּתְחֵי תְשׁוּבָה בַּל יִהְיוּ מְשֻׁלָּבִים.

צַעֲקותֵינוּ לְפָנֶיךָ יִהְיוּ נִקְרָבִים.

קָרְבֵנוּ אֵלֶיךָ חוצֵב לְהָבִים.

רְצֵנוּ כְּעולות פָּרִים וּכְשָׂבִים.

שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ נְעָרִים וְשָׂבִים.

תְּמוּכִים בְּטוּחִים עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים.

רַחֵם תְּרַחֵם עָלֵינוּ צוּר שׁוכֵן מְרומִים.

אֵל מֶלֶךְ יושֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים:

שבט יהודה בדוחק ובצער[עריכה]

שֵׁבֶט יְהוּדָה בְּדֹחַק וּבְצַעַר.
הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר:
מְקַוִּים יְשׁוּעָתְךָ אָבוֹת וּבָנִים.
הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים:
עֲמֹד בַּפֶּרֶץ בַּל נִהְיֶה לִשְׂחֹק.
לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק:
יוֹנָתְךָ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת הִגִּיעָה.
יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה:
הָבָה לָנוּ עֶזְרָת מִצָּר.
הֲיַד יְיָ תִּקְצָר:
חַדֵּשׁ יָמֵינוּ בְּגָלוּת יָשָׁן.
עוּרָה לָמָּה תִישָׁן:
זְכֹר בָּנֶיךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם.
וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיהֶם:
קֵץ הַנֶּחְתָּם גַּלֵּה לְגַלְמוּדָה.
יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן, תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה:
שַׁוְעָתֵנוּ תַעֲלֶה לִשְׁמֵי מְרוֹמִים.
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים:

י"ג מידות[עריכה]

י"ג מידות יש לומר בעמידה. יחיד אינו רשאי לומר בדרך תפילה ובקשה אלא בדרך קריאת תורה בניגון ובטעמים, וכיגיע ל"אל מלך" יאמר רק עד "וכן כתוב בתורתך".

אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.

מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם לָהֶם גּוֹמֵל.
אֵל! הוֹרֵיתָנוּ לוֹמַר מִדּוֹת שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, זְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ:
וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָה. (שמות לד, ה)

וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז)

שם אל קמתי לברך[עריכה]

יש האומרים:

שֵׁם אֵל קַמְתִּי לְבָרֵךְ עֲלֵי פְשָׁעַי אֶשְׁתּוֹמֵמָה
וְאֶסְפֹּק כַּף עַל יָרֵךְ עַל יוֹם חֲרוֹן אַף וְחֵמָה
יוֹם בּוֹ לֹא אוּכַל בֶּרֶךְ לְחַזֵּק וְלָשֵׂאת קוֹמָה
יָהּ אֲשֶׁר אֵין לוֹ עֶרֶךְ זְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית קְדוּמָה
רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא
לְנַפְשִׁי אוֹמְרָה שׁוּבִי אֶל אֱלֹהַי וּבוֹ תֶחֱסִי
כִּי בוֹ בָטַח לִבִּי וְכִי הוּא אוֹמְצִי וְעוֹלְצִי
וְהוּא יָרִיב אֶת רִיבִי מִלּוֹחֲמִי וּמִשּׁוֹסִי
כִּי הוּא סַלְעִי וְצוּר מְשׂוֹשִׂי יוֹצֵר הַכֹּל בְּחָכְמָה
רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא
מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר יוֹם תָּבוֹא עֵת קְפָדָה
יוֹם אֶהְיֶה כְּצֵל עוֹבֵר יוֹם פַּחַד וּרְעָדָה
וּכְנֵבֶל אֶשָּׁבֵר בְּלִי תַאֲוָה וּבְלִי חֶמְדָּה
יוֹם אֶהְיֶה מְחֻסַּר צֵידָה בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה וַעֲקֻמָּה
רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא
הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ וְאֵין שֵׁנִי לְצִדּוֹ
בְּסֵתֶר עָבִים סֻכּוֹ וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ
יְרַחֵם נִכְאֶה בְחֶלְכּוֹ הַמָּלֵא מִפַּחְדוֹ
יוֹם תַּעֲמֹד לְנֶגְדּוֹ הַגְּוִיָּה וְהַנְּשָׁמָה
רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא

בדיל ויעבור[עריכה]

יב פעמים מופיעות האותיות אלפא ביתא בסליחות והראשונות בדיל ויעבור:

רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּיִצְחָק עֲקֵידָא: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּיַעֲקב שְׁלֵימָא: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּמשֶׁה נְבִיאָה: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּאַהֲרן כַּהֲנָא: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּיוסֵף צַדִּיקָא: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּדָוִד מַלְכָּא מְשִׁיחָא: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּפִינְחָס קַנָּאָה: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן צְלותֵהּ דִּשְׁלמה מַלְכָּא: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא אָרֵים יְמִינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא בְּכִסּוּפֵי אַפִּין אָתֵינָא לְמִקְרֵי קַמָּךְ רַחֵם עֲלָן: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא גַּלֵּי גְבֻרְתָּךְ וּפְרק לָן: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא דִּינָן אַפֵּיק לִנְהורָא: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא דִּינָא דְחַיֵּי טָבֵי גְּזר עֲלָן: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא הַדְרָךְ שַׁוִּי עֲלָן: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא וְלָא תִתְפְּרַע כְּעובָדָנָא בִּישִׁין מִנָּן: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא זִיוָךְ אַשְׁרֵי עֲלָן: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא חֲשׁוב עֲלָן טַבְוָן: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא טַבְוָן סַגִּיאָן אַיְיתֵי עֲלָן: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא יִתְגַּלְגְּלוּן רַחֲמָךְ עֲלָן: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
(בעשרת ימי תשובה מוסיפים:
רַחֲמָנָא כַּתְבִינָן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא כַּתְבִינָן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא כַּתְבִינָן בְּסִפְרָא דְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא כַּתְבִינָן בְּסִפְרָא דִישָׁרֵי וּתְמִימֵי: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא כַּתְבִינָן בְּסִפְרָא דְפַרְנָסָתָא טַבְתָּא וּמְזונֵי טָבֵי: בְּדִיל וַיַּעֲבר:)
רַחֲמָנָא כְּבשׁ חֶמְתָּא וְרֻגְזָא מִנָּן: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא לָא תַעְבֵּיד גְּמִירָא לָן: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא מְחל וּשְׁבק לְחובִין וְלַעֲוָיָן: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא נְהור טוּבָךְ אַנְהַר עֲלָן: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא סְעִיד וּסְמִיךְ הֱוֵי לָן: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא עֲבֵיד עִמָּנָא אָתָא לְטַב: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא פְּתַח שְׁמַיָּא לִצְלותִין: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא צְלותָנָא קַבֵּל בְּרַעֲוָא: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא קַבֵּל צְלותִין וּבָעוּתִין בְּעִדָּן עַקְתִּין: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא רַחֵם עַל נִשְׁמָתִין: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא שַׁתָּא טַבְתָּא אַיְיתֵי עֲלָן: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא תּוּב מֵרֻגְזָךְ: בְּדִיל וַיַּעֲבר:
רַחֲמָנָא וְלָא נֶהְדָּר רֵיקָם מִן קַמָּךְ: בְּדִיל וַיַּעֲבר:

אנא כעב זדוני תמחהו[עריכה]

אָנָּא כָעָב זְדוֹנִי תִמְחֵהוּ
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב-הוּא: (תהלים כה, יא)

אֵיךְ יִמָּחֶה, וְנִכְתַּב לְמוּל אָבִי
כִּי אֵין בְּלִבּוֹ מַחְשָׁב כְּמַחְשָׁבִי
לִמְחוֹת מֵאֲשֶׁר כָּתַב לְיוֹם רִיבִי –

כִּי הַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא: (שמות לב, טז)

נָא אִם תַּחֲקֹר וְתִפְרֹשׁ, צוּר, עֲלוּמָיו
אָוֶן בְּלֵילוֹ יַחֲרֹשׁ, וּבְיָמָיו
וְאִם לַחֲטָאָיו תִּדְרֹש, וְלַאֲשָׁמָיו –

מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ. אָשָׁם הוּא: (ויקרא ה, יט)

יֶהֶרְסוּן וְיִבְנוּן כִּי רַעֲיוֹנָי
יוֹם בִּי חֲטָאַי יַעֲנוּן וּבְפָנָי –
אָכֵן סְעִפַּי יְבִינוּן כִּי אֲדֹנָי

נוֹשֵׁא עָוֹן חַנּוּן, וְרַחוּם הוּא: (יואל ב, יג)

מַה לִּידִידִי וּמַלְכִּי יִסָּתֵר?
וְאֶשְׁפֹּךְ עֲתֶרֶת חִכִּי וְאֵין עוֹתֵר –
וְאֶשְׁאַל בְּעַד חֲלוֹם חָשְׁכִּי וְאֵין פּוֹתֵר

וְאָמַר: לֹא אוּכַל כִּי חָתוּם הוּא: (ישעיהו כט, יא)

שׁוּבָה שִׁיבַת שְׁאֵרִית עַם הוּעַם
וּשְׁלַח מְבַשֵּׂר בַּבְּרִית לְהוֹדִיעָם
אֶת אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּאַחֲרִית הַזַּעַם

וְנֻחָם, וְאִם לֹא עַם בִּינוֹת הוּא: (שם כז, יא)

הוֹסֵף יָד וְצִיר מִשְׁנֶה תַּשְׁלִיחַ
וְקֶרֶן לְנִגָּשׂ וְנַעֲנֶה תַּצְמִיחַ
יִגְבַּר וְכָל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ

וְיִוָּדַע כִּי מְשִׁיחַ אֱלֹהִים הוּא: (שמואל א כד, ו)

וסלחת לעוני כי רב הוא:

אנשי אמונה אבדו[עריכה]

לפי סדר הא"ב

אנשי אמונה אָבָדוּ.
בּאים בּכח מעשיהם:
גּיבורים לעמוד בַּפֶרֶץ.
דּוחים את הגזרות:
היו לנו לחומה.
וּלְמַחְסֶה בּיום זעם:
זוֹעַכִים אף בּלַחֲשָם.
חֵמָה עצרו בְּשַוְעָם:
טרם קראוך עֲנִיתָם.
יודעים לעתור וְלְרַצּוֹת:
כְּאָב רִחַמְתָּ למענם.
לא השיבות פניהם ריקם:
מרׁב עֲוׁנֵינוּ אֲבַדְנוּם.
נאספו מֶנוּ בּחטאינו:
סָעוּ הֵמָּה לִמנוחות.
עזבו אותנו לאנחות:
פַּסּוּ גּודרי גדר.
צֻמְּתוּ משיבי חֵמָה:
קמים בַּפֶרֶץ אָיִן.
ראויים לרצותך אָפֵסוּ:
שוטטנו בארבּע פִּנּוֹת.
תּרופה לא מצאנו:
שבנו אליך בְּבׁשֶת פּנֵינוּ.
לְשַחֶרְךָ אל בְּעֵת צרותינו (בסליחות אומרים: סליחתנו):

יג מידות[עריכה]

וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז)

אנא כעב זדוני תמחהו[עריכה]

אָנָּא כָעָב זְדוֹנִי תִמְחֵהוּ
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב-הוּא: (תהלים כה, יא)

אֵיךְ יִמָּחֶה, וְנִכְתַּב לְמוּל אָבִי
כִּי אֵין בְּלִבּוֹ מַחְשָׁב כְּמַחְשָׁבִי
לִמְחוֹת מֵאֲשֶׁר כָּתַב לְיוֹם רִיבִי –

כִּי הַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא: (שמות לב, טז)

נָא אִם תַּחֲקֹר וְתִפְרֹשׁ, צוּר, עֲלוּמָיו
אָוֶן בְּלֵילוֹ יַחֲרֹשׁ, וּבְיָמָיו
וְאִם לַחֲטָאָיו תִּדְרֹש, וְלַאֲשָׁמָיו –

מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ. אָשָׁם הוּא: (ויקרא ה, יט)

יֶהֶרְסוּן וְיִבְנוּן כִּי רַעֲיוֹנָי
יוֹם בִּי חֲטָאַי יַעֲנוּן וּבְפָנָי –
אָכֵן סְעִפַּי יְבִינוּן כִּי אֲדֹנָי

נוֹשֵׁא עָוֹן חַנּוּן, וְרַחוּם הוּא: (יואל ב, יג)

מַה לִּידִידִי וּמַלְכִּי יִסָּתֵר?
וְאֶשְׁפֹּךְ עֲתֶרֶת חִכִּי וְאֵין עוֹתֵר –
וְאֶשְׁאַל בְּעַד חֲלוֹם חָשְׁכִּי וְאֵין פּוֹתֵר

וְאָמַר: לֹא אוּכַל כִּי חָתוּם הוּא: (ישעיהו כט, יא)

שׁוּבָה שִׁיבַת שְׁאֵרִית עַם הוּעַם
וּשְׁלַח מְבַשֵּׂר בַּבְּרִית לְהוֹדִיעָם
אֶת אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּאַחֲרִית הַזַּעַם

וְנֻחָם, וְאִם לֹא עַם בִּינוֹת הוּא: (שם כז, יא)

הוֹסֵף יָד וְצִיר מִשְׁנֶה תַּשְׁלִיחַ
וְקֶרֶן לְנִגָּשׂ וְנַעֲנֶה תַּצְמִיחַ
יִגְבַּר וְכָל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ

וְיִוָּדַע כִּי מְשִׁיחַ אֱלֹהִים הוּא: (שמואל א כד, ו)

אנשי אמונה אבדו[עריכה]

לפי סדר הא"ב

אנשי אמונה אָבָדוּ.
בּאים בּכח מעשיהם:
גּיבורים לעמוד בַּפֶרֶץ.
דּוחים את הגזרות:
היו לנו לחומה.
וּלְמַחְסֶה בּיום זעם:
זוֹעַכִים אף בּלַחֲשָם.
חֵמָה עצרו בְּשַוְעָם:
טרם קראוך עֲנִיתָם.
יודעים לעתור וְלְרַצּוֹת:
כְּאָב רִחַמְתָּ למענם.
לא השיבות פניהם ריקם:
מרׁב עֲוׁנֵינוּ אֲבַדְנוּם.
נאספו מֶנוּ בּחטאינו:
סָעוּ הֵמָּה לִמנוחות.
עזבו אותנו לאנחות:
פַּסּוּ גּודרי גדר.
צֻמְּתוּ משיבי חֵמָה:
קמים בַּפֶרֶץ אָיִן.
ראויים לרצותך אָפֵסוּ:
שוטטנו בארבּע פִּנּוֹת.
תּרופה לא מצאנו:
שבנו אליך בְּבׁשֶת פּנֵינוּ.
לְשַחֶרְךָ אל בְּעֵת צרותינו (בסליחות אומרים: סליחתנו):

אל מלך יושב על כיסא רחמים[עריכה]

אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.

מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם לָהֶם גּוֹמֵל.
אֵל! הוֹרֵיתָנוּ לוֹמַר מִדּוֹת שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, זְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ:
וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָה. (שמות לד, ה)

וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז)

תמהנו מרעות[עריכה]

סימנך תשר"ק

תָּמַהְנוּ מֵרָעוֹת.
תָּשַׁשׁ כֹּחֵנוּ מִצָּרוֹת:
שַׁחְנוּ עַד לִמְאֹד.
שָׁפַלְנוּ עַד עָפָר:
רַחוּם כַּךְ הִיא מִדָּתֵנוּ.
קְשֵׁי עֹרֶף וּמַמְרִים אֲנַחְנוּ:
צָעַקְנוּ בְּפִינוּ חָטָאנוּ.
פְּתַלְתֹּל וְעִקֵּשׁ לִבֵּנוּ:
עֶלְיוֹן רַחֲמֶיךָ מֵעוֹלָם.
סְלִיחָה עִמְּךָ הִיא:
נִחָם עַל הָרָעָה.
מַטֵּה כְלַפֵּי חֶסֶד:
לֹא תִתְעַלָּם בְּעִתּוֹת כָּאֵל.
כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנַחְנוּ:
יִוָּדַע לְעֵינֵי הַכֹּל.
טוּבְךָ וְחַסְדְּךָ עִמָּנוּ:
חֲתֹם פֶּה שָׂטָן וְאַל יַשְׂטִין עָלֵינוּ.
זְעֹם בּוֹ וְיִדּוֹם:
וְיַעֲמֹד מֵלִיץ טוֹב לְצַדְּקֵנוּ.
הוּא יַגִּיד יָשְׁרֵנוּ:
דְּרָכֶיךָ רַחוּם וְחַנּוּן.
גִּלִּיתָ לְנֶאֱמַן בַּיִת:
בְּבַקְשׁוֹ אָז מִלְּפָנֶיךָ.
אֱמוּנָתְךָ הוֹדַעְתָּ לּוֹ:

אל מלך יושב על כיסא רחמים[עריכה]

אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.

מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם לָהֶם גּוֹמֵל.
אֵל! הוֹרֵיתָנוּ לוֹמַר מִדּוֹת שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, זְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ:
וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָה. (שמות לד, ה)

וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז)

אֲנַחְנוּ בּוֹשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ, וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ, אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ:

אל תעש עמנו כלה[עריכה]

לפי סדר אתב"ש:

אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. אַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כָלָה.
תּאחֵז יָדְךָ בַּמִּשְׁפָּט:
בְּבא תוכֵחָה נֶגְדֶּךָ.
שְׁמֵנוּ מִסִּפְרְךָ אַל תֶּמַח:
גִּשְׁתְּךָ לַחֲקר מוּסָר.
רַחֲמֶיךָ יְקַדְּמוּ רָגְזֶךָ:
דַּלּוּת מַעֲשִׂים בְּשׁוּרֶךָ.
קָרֵב צֶדֶק מֵאֵלֶיךָ:
הורֵנוּ. בְּזַעֲקֵנוּ לָךְ.
צַו יְשׁוּעָתֵנוּ בְּמַפְגִּיעַ:
וְתָשִׁיב שְׁבוּת אָהֳלֵי תָם.
פְּתָחָיו רְאֵה כִּי שָׁמֵמוּ:
זְכר נָאַמְתָּ.
עֵדוּת לא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעו:
חותָם תְּעוּדָה תַתִּיר.
סודְךָ שִׂים בְּלִמּוּדֶךָ:
טַבּוּר אַגַּן הַסַּהַר.
נָא אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג:
יָהּ דַּע אֶת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יְדָעוּךָ.
מַגֵּר אֶת הַגּויִם אֲשֶׁר לא יְדָעוּךָ:
כִּי תָשִׁיב לְבִצָּרון.
לְכוּדִים אֲסִירֵי הַתִּקְוָה:

וידוי[עריכה]

אתוודה על עבירות[עריכה]

נוהגים שהחזן קורא את החלק הראשון של הפסוק והקהל משיבים את החלק השני:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אֶתְוַדֶּה עַל עֲבֵרוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת. בַּלַּיְלָה לְסוֹף אַשְׁמוּרוֹת:
יִצְרִי עֲלִילוֹת בְּרֶשַׁע לְהִתְעוֹלֵל. שׁוֹמֵר מַה מִּלַּיְלָה שׁוֹמֵר מַה מִּלֵּיל:
לִבִּי וְעֵינַי לַחֲטֹא יֵאוֹתוּ. וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ:
וּשְׁאָר אֵבָרַי לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֶיךָ יִתְלַחֲשׁוּ. כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ:
וְיַעַן אֲשֶׁר עָבַרְתִּי עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה. מִי יִתֵּן וְאַשְׂחֶה בְּכָל לַיְלָה מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה:
אוּלַי יִשְׁמַע קוֹל בִּכְיִי נוֹרָא עֲלִילָה. יוֹם צָעַקְתִּי בַּלָּיְלָה:
אֶקְרָא יוֹמָם וְאָרִים קוֹלִי עַל פִּשְׁעִי וּמַעֲלִי. וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי:
אֶת מִקְצַת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר לִפְנֵי צוֹפֶה עֲתִידוֹת. לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת:
וְאוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי וּזְדוֹנַי. הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיהוה:

הוידוי[עריכה]

יאמר אדם את כל החטאים שנאמרים בוידוי גם אם הוא עצמו לא חטא בהם שכן מתודה על חטאי כלל עם ישראל. ואם ידע כי חטא בחטאים מסוימים טוב שיעלה אותם יחד עם אותם חטאים בנוסח:

יש האומרים נוסח מקוצר:

אָנָּא יהוה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ [נ"א: אָנוּ] עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ יהוה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ:


חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֹנִי לֹא כִסִּיתִי. אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַיהוה. וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי סֶלָה: מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ. וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם:

אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דֹּפִי

וְלָשׁון הָרָע .

הֶעֱוִינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר

וּמִרְמָה .

יָעַצְנוּ

עֵצות רָעות . כִּזַּבְנוּ. לַצְנוּ. מָרַדְנוּ. מָרִינוּ דְבָרֶיךָ. נִאַצְנוּ. נִאַפְנוּ. סָרַרְנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. צָרַרְנוּ. צִעַרְנוּ אָב וָאֵם קִשִּׁינוּ עֹרֶף.

רָשַׁעְנוּ. שִׁחַתְנוּ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ

וְתִעְתַּעְנוּ. :

וְסַרְנוּ מִמִּצְותֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ. וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ: (נחמיה ט, לג)


יש האומרים נוסח וידוי מורחב ויאמר מנוסח זה רק "אשמנו בגדנו", וכל מה שיודע שחטא בו בוידוי זה:

אָשַׁמְנוּ. אָכַלְנוּ מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת. בָּגַדְנוּ. בִּטַּלְנוּ תוֹרָתֶךָ. גָּזַלְנוּ. גָּנַבְנוּ. גָּאִינוּ. דִּבַּרְנוּ דֹפִי וְלָשׁוֹן הָרָע. דִּבַּרְנוּ אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב. הֶעֱוִינוּ. הִרְהַרְנוּ הִרְהוּרִים רָעִים בַּיּוֹם וּבָאנוּ לִידֵי טֻמְאַת קֶרִי בַּלַּיְלָה. וְהִרְשַׁעְנוּ. וִיעַדְנוּ עַצְמֵנוּ לִדְבַר עֲבֵרָה. זַדְנוּ. זָנִינוּ אַחַר לִבֵּנוּ וְעֵינֵינוּ. חָמַסְנוּ. חָמַדְנוּ. חִלַלְנוּ שָׁבָּתוֹת וּמוֹעֲדֵי קֹדְשֶךָ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר וּמִרְמָה. יָעַצְנוּ עֵצוֹת רָעוֹת עַד אֵין חֵקֶר. כִּזַּבְנוּ. כָּעַסְנוּ. לַצְנוּ. לוֹצַצְנוּ. מָרַדְנוּ. מָרִינוּ דְבָרֶיךָ. מָרַדְנוּ בְמַלְכוּת שָׁמַיִם. מָרַדְנוּ בְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד. מָאַסְנוּ בְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּשְׁלָשְׁתָּם אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים. נִאַצְנוּ. נִאַפְנוּ. נִשְׁבַּעְנוּ לַשָּׁוְא וְלַשֶּׁקֶר. נָדַרְנוּ וְלֹא שִׁלַּמְנוּ. סָרַרְנוּ. סוֹרְרִים וּמוֹרִים הָיִינוּ. עָוִינוּ. עָבַרְנוּ עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה. עָבַרְנוּ עַל כְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין. עָבַרְנוּ עַל חִלּוּל הַשֵּׁם. פָּשַׁעְנוּ. פָּגַמְנוּ בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ. צָרַרְנוּ. צִעַרְנוּ אָב וָאֵם. קִשִּׁינוּ עֹרֶף. קִלְקַלְנוּ צִנּוֹרוֹת הַשֶּׁפַע. רָשַׁעְנוּ. רָעִים לַשָּׁמַיִם וְלַבְּרִיּוֹת הָיִינוּ. שִׁחַתְנוּ. שִׁקַּרְנוּ. שִׁחַתְנוּ זֶרַע קֹדֶשׁ לְבַטָּלָה וּבָרָאנוּ מַשְׁחִית לְחַבֵּל. גַּם בִּכְנָפֵינוּ נִמְצְאוּ דַּם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּים וְהִנֵּה דִמְעַת הָעֲשׁוּקִים וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם. מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם. אוֹי לְרָשָׁע רָע, כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ וְתִעֲתַעְנוּ. וְסַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ. וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ:


אשמנו מכל עם[עריכה]

לפי סדר הא"ב:

אָשַׁמְנוּ מִכָּל עָם.
בּוֹשְׁנוּ מִכָּל גּוֹי.
גָּלָה מִמֶּנּוּ מָשׂוֹשׂ.
דָּוֶה לִבֵּנוּ בַּחֲטָאֵינוּ.
הָחְבַּל אֶוְיֵנוּ.
וְנִפְרַע פְּאֵרֵנוּ.
זְבוּל מִקְדָּשֵׁנוּ.
חָרֵב בַּעֲוֹנֵינוּ.
טִירָתֵנוּ הָיְתָה לְשַׁמָּה. יְפִי אַדְמָתֵנוּ לְזָרִים.
כֹּחֵנוּ לְנָכְרִים:


לְעֵינֵינוּ עָשְׁקוּ עֲמָלֵנוּ.
מְמֻשָּׁךְ וּמֹרָט מִמֶּנּוּ.
נָתְנוּ עֻלָּם עָלֵינוּ.
סָבַלְנוּ עַל שִׁכְמֵנוּ.
עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ.
פּוֹרֵק אֵין מִיָּדָם.
צָרוֹת רַבּוֹת סְבָבוּנוּ.
קְרָאנוּךָ יהוה אלהינו.
רִחַקְתָּ מִמֶּנּוּ בַּעֲוֹנֵינוּ.
שַׁבְנוּ מֵאַחֲרֶיךָ. תָּעִינוּ כַּצֹּאן וְאָבַדְנוּ.

וַעֲדַיִן לֹא שַׁבְנוּ מִתְּעִיָּתֵנוּ. והיאך נעיז פנינו ונקשה ערפנו לומר לפניך ה' אלהינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו.

יצו האל[עריכה]

סליחות לערב ראש השנה וערב יום הכפורים:

יצו האל, לדל שואל, ויהיו דלתיו פתוחות, המון שיחו, ומר רוחו, לאל אלהי הרוחות. אשר יירא בעת יקרא למשפטים ותוכחות. לה'אלהינו הרחמים והסליחות:

הימצא חן, בעין בוחן, כליות איש מלא מרמה, אשר חולל והתגולל, בדם עון ומי אשמה, וסוף שברו לבית קברו יצוע גוש וסות רמה. ויתגבר ללא דבר, וישמח ובל-ידע מה. וכי יכסוף, יקר לאסף, ולא ידע למי ולמה. וישכח יום, בלי פדיום, יהי קודר בלא חמה. יום מגלות נפתחות, ותזכרנה נשכחות. לה'אלהינו הרחמים והסליחות:

ואיך יגבר אשר חבר, במי טפה ודם נדה. אשר נחשב כגר תושב וילך-לו בלי חמדה. ומטעמיו, וגם מימיו, וקץ ימיו באין מדה. ואין רגע בלי נגע, ולא פגע בלא חרדה. ואין תמים בלי דמים, ואין איש משאול נפדה. אבל נרצה וחן מצא, אשר חטא והתודה. וקדם שיר ותשבחות, מקום קרבן ומזבחות. לה' אלהינו הרחמים והסליחות:

דורך עז אשר יעז, במעלתו ומרכבו, ושם כסלו, ימי הבלו, ברוב חילו ובזהבו. הלא יזכר, זמן יעכר, הדר גבהו ומצבו, ואיך ישכח אשר יוכח, במכאוב על משכבו. בעת ידאב וגם יכאב, ואין מרפא למכאובו. ועת ימש, מאור שמש, ואין הדר לכוכבו. וסבבו בשוק אנחות משפחות משפחות. לה' אלהינו הרחמים והסליחות:

הדר תבל כציץ נובל, ואחריתה באר שחת. לבד לב-תם לאל נחתם, והוא מפני שמו נחת. ועול יסבול ולא יבול, ולא יקוץ בתוכחת. וממוקשו תהי נפשי כמו שפחה בורחת. והתנשא עדי כסא ותסור משאול תחת. וגוף נעזב כמו אכזב, וכאזור אשר נשחת. תמונות תארו למחות, והם על-כס מפתחות. לה' אלהינו הרחמים והסליחות:

קבלת עול מלכות שמים[עריכה]

לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת - כִּי חָטָאנוּ לוֹ:

לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת - כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ:

אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת - אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ:

חָטָאנוּ צוּרֵנוּ - סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ:

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יהוה אֱלֹהֵינוּ, יהוה אֶחָד:


יהוה הוּא הָאֱלֹהִים. יהוה הוּא הָאֱלֹהִים:
יהוה הוּא הָאֱלֹהִים. יהוה הוּא הָאֱלֹהִים:

אֶרְאֵלֵי מַעְלָה. אוֹמְרִים:
יהוה אֲדוֹנֵנוּ.
בְּחִירֵי סְגֻלָּה. עוֹנִים וְאוֹמְרִים:
יהוה הוּא הָאֱלֹהִים. יהוה הוּא הָאֱלֹהִים:
גַּלְגַּלֵּי מַעְלָה. אוֹמְרִים:
יהוה אֲדוֹנֵנוּ.
דְּגוּלֵי סְגֻלָּה. עוֹנִים וְאוֹמְרִים:
יהוה הוּא הָאֱלֹהִים. יהוה הוּא הָאֱלֹהִים:
הֲמוֹנֵי מַעְלָה. אוֹמְרִים:
יהוה אֲדוֹנֵנוּ.
יִשְׂרָאֵל בְּצָרָתָם וּבְגָלוּתָם עוֹנִים וְאוֹמְרִים:
יהוה הוּא הָאֱלֹהִים. יהוה הוּא הָאֱלֹהִים:


יהוה מֶלֶךְ. יהוה מָלָךְ. יהוה יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד:
יהוה מֶלֶךְ. יהוה מָלָךְ. יהוה יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד:

בְּטֶרֶם שְׁחָקִים וַאֲרָקִים נִמְתָּחוּ. יהוה מֶלֶךְ.
וְעַד לֹא מְאוֹרוֹת זָרָחוּ. יהוה מָלָךְ.
וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה. וְשָׁמַיִם כְּעָשָׁן נִמְלָחוּ. יהוה יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד:

יהוה מֶלֶךְ. יהוה מָלָךְ. יהוה יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד:

וְעַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת. יהוה מֶלֶךְ.
וּבַהֲכִינוֹ יְצוּרִים עֲלֵי אֲרָצוֹת. יהוה מָלָךְ.
וְעֵת יְקַבֵּץ נְפוּצִים מֵאַרְבַּע תְּפוּצוֹת. יהוה יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד:

יהוה מֶלֶךְ. יהוה מָלָךְ. יהוה יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד:

לקדושת שמך[עריכה]

מְיוּחָד בְּאֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה. הוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה וְהוּא יִהְיֶה. הוּא מֵמִית וּמְחַיֶּה. לְפָנָיו לֹא נוֹצַר אֵל. וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה:

עד כאן חייבים לעמוד

אֶחָד אֱלֹהֵינוּ. גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ. קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ: כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ. וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ:
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת. אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ:
שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ. וְעַל מַמְלָכוֹת. אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ:

לִקְדֻשַּׁת שִׁמְךָ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ: לֹא לָנוּ יהוה לֹא לָנוּ. כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד. עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ: לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם. אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם: וֵאלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם. אֶחָד אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם. עֵדוּתֵנוּ בְּכָל יוֹם פַּעֲמַיִם. חַי וְקַיָּם הוּא. מָלֵא רַחֲמִים הוּא. מָלֵא זַכִּיּוּת הוּא. כָּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה בַשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. אֵין מִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה. וְאֵין מִי יֹאמַר לוֹ מַה תִּפְעַל. כִּי הַכֹּל מַעֲשֵׂה יָדָיו:

אלהינו שבשמים[עריכה]

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שְׁמַע קוֹלֵנוּ וְקַבֵּל תְּפִלָּתֵנוּ בְּרָצוֹן:אמן
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אַל תְּאַבְּדֵנוּ בְּאֹרֶךְ גָּלוּתֵנוּ:אמן

אַבֵּד כָּל הַקָּמִים עָלֵינוּ לְרָעָה:אמן

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם בְּרִיתְךָ זְכֹר וְאַל תִּשְׁכָּחֵנוּ:אמן

בָּרֵךְ אֶת לַחְמֵנוּ וְאֶת מֵימֵינוּ:אמן
בַּשְֹּרֵנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת:אמן
בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת:אמן

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם גְּזֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת:אמן

גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה:אמן

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם דְּרַשְׁנוּךָ הִמָּצֵא לָנוּ:אמן

דְּרֹשׁ דָּמֵינוּ מִיַּד קָמֵּינוּ:אמן

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם הֵעָתֵר לָנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵנוּ:אמן

הַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ:אמן

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְאַל תְּבִישֵׁנוּ מִשִֹּבְרֵנוּ:אמן

וְנִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ:אמן

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם זָכְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶיךָ:אמן

זַכֵּנוּ בְּדִינֵנוּ:אמן

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חֲמֹל עָלֵינוּ וְעַל טַפֵּינוּ וְעַל עוֹלָלֵינוּ:אמן

חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ:אמן

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם טַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ:אמן

טַהֲרֵנוּ מִטֻּמְאוֹתֵינוּ:אמן

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ:אמן

בעשרת ימי תשובה: אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים:אמן

כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר צַדִּיקִים וַחֲסִידִים:אמן
כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים:אמן
כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר זָכִיּוֹת:אמן
כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה:אמן
כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה:אמן
כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה:אמן

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כְּבֹשׁ אֶת כּוֹבְשֵׁנוּ:אמן

כָּלָה אַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ:אמן

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם לְמַעֲנָךְ עֲשֵׂה אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ:אמן

לְחַץ אֶת לוֹחֲצֵינוּ:אמן
לְחַם אֶת לוֹחֲמֵינוּ:אמן

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה לַעֲבוֹדָתֶךָ:אמן
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם נְקֹם אֶת נִקְמָתֵנוּ:אמן
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם סְמֹךְ אֶת נְפִילָתֵנוּ:אמן

סְמֹךְ אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת:אמן

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם עֲנֵה אֶת עֲתִירָתֵנוּ:אמן

עֲנֵנוּ בְּיוֹם קָרְאֵנוּ:אמן
עַנֵּה אֶת מְעַנֵּנוּ:אמן

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם פְּדֵנוּ מִידֵי כָל אוֹיְבֵינוּ:אמן

פְּדֵנוּ מִידֵי יִצְרֵנוּ הָרַע:אמן

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם צַוֵּה אִתָּנוּ בִּרְכוֹתֶיךָ:אמן

צַוֵּה אִתָּנוּ יְשׁוּעוֹתֶיךָ:אמן
צַדְּקֵנוּ בְּמִשְׁפָּטֶיךָ:אמן

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם קָרֵב לָנוּ קֵץ הַגְּאֻלָּה:אמן

קָרֵב לָנוּ יוֹם הַיְשׁוּעָה:אמן
קָרְבֵנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ:אמן

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם רִיבָה רִיבֵנוּ וּגְאָלֵנוּ:אמן

רְאֵה בָּעֳנִי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל:אמן
רְפָא כָּל חוֹלֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל:אמן
רְאֵה בְּדֹחַק הַשָּׁעָה:אמן

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שְׁעֵה אֶת שַׁוְעָתֵנוּ:אמן

שִׁית שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ:אמן
שִׁית שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתֵינוּ:אמן

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם תֵּן שָׁלוֹם בָּאָרֶץ:אמן

תֵּן שָׂבָע בָּעוֹלָם:אמן
תֵּן שָׁלוֹם בַּמַּלְכוּת:אמן
תֵּן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה בְּעִתּוֹ בָּאָרֶץ:אמן
תֵּן זֶרַע לַזּוֹרֵעַ וְלֶחֶם לָאוֹכֵל:אמן
תֵּן לֶחֶם לְפִי הַטָּף לָשׂבַע:אמן

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם תִּכּוֹן תְּפִלָּתֵנוּ קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ:אמן
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם עֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה. עֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לִישׁוּעָה. עֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְרַחֲמִים. יִרְאוּ שׂוֹנְאֵינוּ וְיֵבוֹשׁוּ. יֶחֱזוּ אוֹיְבֵינוּ וְיִכָּלְמוּ. כִּי אַתָּה יהוה עֲזַרְתָּנוּ וְנִחַמְתָּנוּ: בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכֹּר. בְּרֹגֶז אַהֲבָה תִּזְכֹּר. בְּרֹגֶז עֲקֵדָה תִּזְכֹּר. בְּרֹגֶז תְּמִימוּת תִּזְכֹּר. הַבֵּט לַבְּרִית וְאַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ. עֲנֵנוּ בָעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת:

עננו[עריכה]

כשאומר "עננו" יזהר מאד שלא להדגיש הנו"ן, שלא ישָמע מלשון עינוי חלילה

עֲנֵנוּ אָבִינוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ בּוֹרְאֵנוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ גּוֹאֲלֵנוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ דּוֹרְשֵׁנוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ הוֹד וְהָדָר עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ וָתִיק בְּנֶחָמוֹת עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ זַךְ וְיָשָׁר עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ חַי וְקַיָּם עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ טְהוֹר עֵינַיִם עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ יוֹשֵׁב שָׁמַיִם עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ כַּבִּיר כֹּחַ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ לֹא אֵל חָפֵץ בְּרֶשַׁע עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ נוֹרָא וְנִשְׂגָּב עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ סוֹמֵךְ נוֹפְלִים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ עוֹזֵר דַּלִּים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ פּוֹדֶה וּמַצִּיל עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ צַדִּיק וּמַצְדִּיק עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ קָרוֹב לְכָל קוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ רָם וְנִשָֹּא עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ תּוֹמֵךְ תְּמִימִים עֲנֵנוּ:

אלהים אתה ידעת לאולתי[עריכה]

אֱ‍לֹהִים אַתָּה יָדַעְתָּ לְאִוַּלְתִּי וְאַשְׁמוֹתַי מִמְּךָ לֹא נִכְחָדוּ.(תהלים סט, ו) כל זדונותי: בהעלותי על לבבי גודל משובות . כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי.הַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתָי:(תהלים פו, ו) רַחֵם בְּרֹגֶז תִּזְכּוֹר (חבקוק ג, ב) לדפוק שערי חמלתך. העומד כדל שואל מבקש סליחתך: קדמו עיני אשמורות (תהלים קיט, קמח) לספר גדלתך. זְרוֹעֲךָ לְדוֹר לְכָל יָבוֹא גְּבוּרָתֶךָ.(תהלים עא, יח) גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ (תהלים קיט, יח) ויזמרו לשמך מיחלי קץ פלאות. תשובב לנויהם פזורים בכל פאותכי יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת (תהלים נט, ו): אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ. (תהלים פ, כ) נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ (תהלים סה, ו)הַבֵּט פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ(תהלים פד, י) וראה מגיננו : וישמחו כל חוסי בך. לעולם ירננו. עֲנֵנוּ אָבִינוּ עֲנֵנוּ.

עננו אלוהי אברהם[עריכה]

עֲנֵנוּ אֶלֹהֵי אַבְרָהָם עֲנֵנוּ:

עֲנֵנוּ וּפַחַד יִצְחָק עֲנֵנוּ:

עֲנֵנוּ אֲבִיר יַעֲקֹב עֲנֵנוּ:

עֲנֵנוּ מָגֵן דָּוִד עֲנֵנוּ:

עֲנֵנוּ הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן עֲנֵנוּ:

עֲנֵנוּ הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה עֲנֵנוּ:

עֲנֵנוּ הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים עֲנֵנוּ:

עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה עֲנֵנוּ:

יש אומרים: עֲנֵנוּ אֱלָהָא דְּמֵאִיר עֲנֵנוּ:

עננו בזכותיה דבר יוחאי עננו:

עננו משגב האמהות עננו:

עננו עזרת השבטים עננו:

עֲנֵנוּ רַחוּם וְחַנּוּן עֲנֵנוּ:

חטאנו לפניך רחם עלינו[עריכה]

רַחוּם וְחַנּוּן חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ!

אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת
בּוֹחֵן לְבָבוֹת
גּוֹלֶה עֲמוּקוֹת
דּוֹבֵר צְדָקוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ!

הָדוּר בְּנִפְלָאוֹת
וָתִיק בְּנֶחָמוֹת
זוֹכֵר בְּרִית אָבוֹת
חוֹקֵר כְּלָיוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ!

טוֹב וּמֵטִיב לַבְּרִיּוֹת
יוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת
כּוֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת
לוֹבֵשׁ צְדָקוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ!

מָלֵא זַכִּיּוֹת
נוֹרָא תְהִלּוֹת
סוֹלֵחַ עֲוֹנוֹת
עוֹנֶה בְּעֵת צָרוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ!

פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת
צוֹפֶה עֲתִידוֹת
קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת
רוֹכֵב עֲרָבוֹת
שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת
תְּמִים דֵּעוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ!

אל רחום שמך[עריכה]

לפי סדר הא"ב:

אֵל רַחוּם שִׁמְךָ. אֵל חַנּוּן שִׁמְךָ. אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם שִׁמְךָ. מָלֵא רַחֲמִים שִׁמְךָ. בָּנוּ נִקְרָא שִׁמְךָ. יהוה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ:

בעשרת ימי תשובה: בעשרת ימי תשובה יש מוסיפים פיוט זה:

אֵל רַחוּם שְׁמָךְ. אֵל חַנּוּן שְׁמָךְ. רְאֵה בָּעֳנִי עַמָּךְ. רַחֵם עַל עוֹלָמָךְ:
אֵל אַדִּיר שְׁמָךְ. אֵל בָּרוּךְ שְׁמָךְ. אֵל גָּדוֹל שְׁמָךְ. אֵל דָּגוּל שְׁמָךְ: רְאֵה בָּעֳנִי עַמָּךְ. רַחֵם עַל עוֹלָמָךְ:
אֵל הָדוּר שְׁמָךְ. אֵל וָתִיק שְׁמָךְ. אֵל זַכָּאי שְׁמָךְ. אֵל חוֹנֵן שְׁמָךְ: רְאֵה בָּעֳנִי עַמָּךְ. רַחֵם עַל עוֹלָמָךְ:
אֵל טָהוֹר שְׁמָךְ. אֵל יָחִיד שְׁמָךְ. אֵל כַּבִּיר שְׁמָךְ. אֵל לָעַד שְׁמָךְ: רְאֵה בָּעֳנִי עַמָּךְ. רַחֵם עַל עוֹלָמָךְ:
אֵל מֶלֶךְ שְׁמָךְ. אֵל נוֹרָא שְׁמָךְ. אֵל סוֹמֵךְ שְׁמָךְ. אֵל עוֹזֵר שְׁמָךְ: רְאֵה בָּעֳנִי עַמָּךְ. רַחֵם עַל עוֹלָמָךְ:
אֵל פּוֹדֶה שְׁמָךְ. אֵל צַדִּיק שְׁמָךְ. אֵל קָדוֹשׁ שְׁמָךְ. אֵל רַחְמָן שְׁמָךְ: רְאֵה בָּעֳנִי עַמָּךְ. רַחֵם עַל עוֹלָמָךְ:
אֵל שַׁדַּי שְׁמָךְ. אֵל שׁוֹמֵר שְׁמָךְ. אֵל תּוֹמֵךְ שְׁמָךְ. אֵל תָּמִים שְׁמָךְ: רְאֵה בָּעֳנִי עַמָּךְ. רַחֵם עַל עוֹלָמָךְ:

חוסה על ישראל עמך[עריכה]

בעשרת ימי תשובה:

בעשרת ימי תשובה אומרים:

יֶהֶוֶהֶ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ, וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ:
יְהְוְהְ בְּיוֹם יְשׁוּעָתָה בַּשְׂרֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ, וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ:
יֹהֹוֹהֹ גַּלְגֵּל הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ, וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ:
יִהִוִהִ יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ, וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ:
יֻהֻוֻהֻ כַּחוֹתָם עַל לֵב הַיּוֹם שִׂימֵנוּ, וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ:
יוּהוּווּהוּ רִיבָה רִיבֵנוּ וּלְחַם לוֹחֲמֵינוּ, וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ:
יהוה בָּרֵךְ אֶת לַחְמֵנוּ וְאֶת מֵימֵינוּ, וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ:

יהוה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:
יהוה עֲשֵׂה לְמַעַן אַבְרָהָם אֶזְרָח תְּמִימֶךָ, וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:
יהוה עֲשֵׂה לְמַעַן יִצְחָק נֶעֱקַד בְּאוּלַמֶּךָ, וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:
יהוה עֲשֵׂה לְמַעַן יַעֲקֹב נֶעֱנָה בְסֻלָּם מִמְּרוֹמֶיךָ, וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:
יהוה עֲשֵׂה לְמַעַן מֹשֶׁה נֶאֱמָן בְּכָל בֵּיתֶךָ, וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:
יהוה עֲשֵׂה לְמַעַן אַהֲרֹן כִּהֵן בְּאוּרֶיךָ וְתֻמֶּיךָ, וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:
יהוה עֲשֵׂה לְמַעַן זְכוּת יוֹסֵף אָסִיר צַדִּיקֶךָ, וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:
יהוה עֲשֵׂה לְמַעַן דָּוִד נְעִים זְמִירוֹתֶיךָ, וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:
יהוה עֲשֵׂה לְמַעַן פִּינְחָס זַךְ קִנֵּא לִשְׁמֶךָ, וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:
יהוה עֲשֵׂה לְמַעַן מֶלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּנָה בַּיִת לִשְׁמֶךָ, וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:
יהוה עֲשֵׂה לְמַעַן (יִשְׂרָאֵל) הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל יִחוּד קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ, וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:
יהוה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:

עשה למען שמך[עריכה]

עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן אֲמִתָּךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן בְּרִיתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן גָּדְלָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן דָּתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן הֲדָרָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן וִיעוּדָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן זִכְרָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן חַסְדָּךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן טוּבָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יָשְׁרָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן כְּבוֹדָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן לִמּוּדָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן מַלְכוּתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן נִצְחָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן סוֹדָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן עֻזָּךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן פְּאֵרָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן צִדְקָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן רַחֲמָנוּתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁכִינָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ:

עֲשֵׂה לְמַעַן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. עֲשֵׂה לְמַעַן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. עֲשֵׂה לְמַעַן יוֹסֵף דָּוִד וּשְׁלֹמֹה. עֲשֵׂה לְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ. עֲשֵׂה לְמַעַן צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן חָרְבַּן בֵּיתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמֲמוּת הֵיכָלָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יִשְׂרָאֵל הָעֲנִיִּים. עֲשֵׂה לְמַעַן יִשְׂרָאֵל הַדַּלִּים. עֲשֵׂה לְמַעַן יִשְׂרָאֵל הַשְּׁרוּיִים בְּצָרוֹת. עֲשֵׂה לְמַעַן יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת. עֲשֵׂה לְמַעַן יוֹנְקֵי שָׁדַיִם. עֲשֵׂה לְמַעַן גְּמוּלֵי חָלָב. עֲשֵׂה לְמַעַן תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן שֶׁלֹּא חָטְאוּ:

בעשרת ימי תשובה: יש נוהגים להוסיף זה בעשרת ימי תשובה: עֲשֵׂה לְמַעַן מַלְאָכֶיךָ הַקְּדושִׁים וְהַטְּהורִים הַמְשָׁרְתִים פָּנֶיךָ. הַמְבַקְּשִׁים רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ: כַּת יֵשׁ לְמַעְלָה נִקְרָאִים מְבַטְּלֵי גְזֵרָה. מְפִירֵי שְׁבוּעָה. מַעֲבִירֵי קִנְאָה. מְשִׁיבֵי חֵמָה. מַזְכִּירֵי אַהֲבָה. אַהֲבָתו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ לִפְנֵי בורְאָם: כְּשֶׁהֵם רואִים שֶׁהוּא בְּכַעַס עַל בָּנָיו. מִשְׁתַּטְּחִים לִפְנֵי כִסֵּא כְבודו. וּמִתְחַנְּנִים וְאומְרִים: הַתֵּר הַתֵּר יוצֵר בְּרֵאשִׁית: מְחל מְחל אֲבִיר יַעֲקב. סְלַח סְלַח קְדושׁ יִשְׂרָאֵל. כִּי אַדִּיר מְלָכִים אַתָּה. מֶלֶךְ אַדִּיר. מֶלֶךְ בָּרוּךְ. מֶלֶךְ גָּדול. מֶלֶךְ דָּגוּל. מֶלֶךְ הָדוּר. מֶלֶךְ וָתִיק. מֶלֶךְ זַךְ. מֶלֶךְ חַנּוּן. מֶלֶךְ טָהור. מֶלֶךְ יָשָׁר. מֶלֶךְ כַּבִּיר. מֶלֶךְ לָעַד. מֶלֶךְ מְרַחֵם. מֶלֶךְ נורָא. מֶלֶךְ סומֵךְ. מֶלֶךְ עוזֵר. מֶלֶךְ פּודֶה. מֶלֶךְ צַדִּיק. מֶלֶךְ צַח. מֶלֶךְ קָרוב. מֶלֶךְ רָם. מֶלֶךְ שׁומֵר. מֶלֶךְ תָּם: לָמָּה לָךְ אֵיבָה עִם זֶרַע אַבְרָהָם אוהֲבֶךָ. לָמָּה לָךְ קִנְאָה עִם זֶרַע יִצְחָק עֲקֵדֶךָ. לָמָּה לָךְ תַּחְרוּת עִם זֶרַע יַעֲקב תְּמִימֶךָ. כִּי קִנְיַן שָׁמַיִם וָאָרֶץ קָרָאתָ אותָם. מִיַּד יוצְאות קַרְנות הוד מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוד וּמַכְרִיזות וְאומְרות: אַשְׁרֵיכֶם מְלַמְּדֵי זְכוּת עַל בָּנַי. שֶׁבַח לָכֶם מְשַׁלְשְׁלֵי זְכוּת אָבות. כִּי כָל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ כָּבוד וּגְדֻלָּה יִתְּנוּ לָכֶם:

עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ. עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ וְהוֹשִׁיעֵנוּ. הוֹשִׁיעֵנוּ וַעֲנֵנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵנוּ כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה:

דעני לעניי[עריכה]

דְּעָנֵי לַעֲנִיֵּי. עֲנֵינָן: דְּעָנֵי לַעֲשִׁיקֵי. עֲנֵינָן: דְּעָנֵי לִתְבִירֵי לִבָּא. עֲנֵינָן: דְּעָנֵי לְשִׁפְלֵי דַעְתָּא. עֲנֵינָן: דְּעָנֵי לְמַכִּיכֵי רוּחָא. עֲנֵינָן: דְּעָנֵי לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה. עֲנֵינָן: דְּעָנֵי לְיִצְחָק עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא. עֲנֵינָן: דְּעָנֵי לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל. עֲנֵינָן: דְּעָנֵי לְיוֹסֵף בְּבֵית אֲסִירֵי. עֲנֵינָן: דְּעָנֵי לְמֹשֶׁה וַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף. עֲנֵינָן: דְּעָנֵי לְאַהֲרֹן בַּמַּחְתָּא. עֲנֵינָן: דְּעָנֵי לְפִינְחָס בַּשִּׁטִּים. עֲנֵינָן: דְּעָנֵי לִיהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל. עֲנֵינָן: דְּעָנֵי לְעֵלִי בָּרָמָה. עֲנֵינָן: דְּעָנֵי לִשְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה. עֲנֵינָן: דְּעָנֵי לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ בִּירוּשָׁלַיִם. עֲנֵינָן: דְּעָנֵי לְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל. עֲנֵינָן: דְּעָנֵי לֶאֱלִישָׁע בִּירִיחוֹ. עֲנֵינָן: דְּעָנֵי לְחִזְקִיָּהוּ בַּחֲלוֹתוֹ. עֲנֵינָן: דְּעָנֵי לְיוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה. עֲנֵינָן: דְּעָנֵי לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בְּגוֹ אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא. עֲנֵינָן: דְּעָנֵי לְדָנִיֵּאל בְּגֻבָּא דְאַרְיָוָתָא. עֲנֵינָן: דְּעָנֵי לְמָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה. עֲנֵינָן: דְּעָנֵי לְעֶזְרָא בַּגּוֹלָה. עֲנֵינָן: דְּעָנֵי לְחוֹנִי בַּמַּעְגָּל. עֲנֵינָן: דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְּכָל דָּר וְדָר. עֲנֵינָן: רַחֲמָנָא עֲנֵינָן. רַחֲמָנָא שְׁזִיב. רַחֲמָנָא פְּרֹק. רַחֲמָנָא דְּיִתְמְלֵי רַחֲמִין רַחֵם עָלָנָא וְעַל כָּל אַנְשֵׁי בֵיתָנָא. וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אָחָנָא. וּמֵחֲשׁוֹכָא לִנְהוֹרָא אַפְּקִנָּן בְּדִיל שְׁמָךְ רַבָּא:

יה שמע אביוניך[עריכה]

בעשרת ימים תשובה יש אומרים:סימנו יהודה

יָה שְׁמַע אֶבְיוֹנֶיךָ,
הַמְחַלִים פָּנֶיךָ.
אָבִינוּ לְבָנֶיךָ.
אַל תַּעְלֵם אָזְנֶךָ:
יָה עַם מִמַּעֲמַקִּים.
יִקְרְאוּ מֵרֹב מְצוּקִים.
אַל נָא תְּשִׁיבֵם רֵקִים.
הַיּוֹם מִלְּפָנֶיךָ:
הַוּוֹתָם וַעֲוֹנָם.
מְחֵה וְרֻבֵּי זְדוֹנָם.
אִם לֹא תַּעֲשֶׂה לְמַעַנָם.
עֲשֵׂה צוּרִי לְמַעַנֶךָ:
וּמְחֵה הַיּוֹם חוֹבָם.
וּרְצֵּה כְּמוֹ שַׁי נִיבָם.
וּלְךָ תָּכִין לִבָּם.
וְגַם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ:
דִּמְעַת פְּנֵיהֶם תִּשְׁעֶה.
וְתֶאֱסֹף עֵדֶר תּוֹעֶה.
וְתָקִים לְךָ רוֹעֶה.
וּפְקֹד בְּטוּב צֹאנְךָ:
הֹלְכֵי בְּדֶרֶךְ נְכוֹחָה.
תְּבַשְּׂרֵם הַיּוֹם סְלִיחָה.
וּבִתְפִלַּת הַמִּנְחָה (או: הַשָּׁחַר)
הִמְצִיאֵם חִנֶּךָ:
יָה שְׁמַע אֶבְיוֹנֶיךָ,
הַמְחַלִים פָּנֶיךָ.
אָבִינוּ לְבָנֶיךָ.
אַל תַּעְלֵם אָזְנֶךָ:

אם אפס[עריכה]

סימן:אפרים בר רב יצחק חזק.

אִם אָפֵס רֹבַע הַקֵּן

אֹהֶל שִׁכֵּן אִם רִקֵּן

אַל נָא נֹאבְדָה כִּי עַל כֵּן

יֵשׁ לָנוּ אָב זָקֶן


פָּנִים לוֹ תַּכִּיר

וְצִדְקוֹ לְפָנֶיךָ נַזְכִּיר

קַח נָא בֵּן יַקִּיר

וְנִמְצָה דָמוֹ עַל הַקִּיר


רָץ אֶל הַנַּעַר לְהַקְדִּישׁוֹ

וְנָפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּנַפְשׁוֹ

עִטְּרוֹ בָּעֵצִים וְאִשּׁוֹ

נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ


יָחִיד הוּקַל כַּצְּבִי

עָנָה וְאָמַר אָבִי

הִנֵּה הָאֵשׁ וְהֶעָצִים נָבִיא

וּתְשׁוּרָה אֵין לְהָבִיא


מִלִּים הֱשִׁיבוֹ מִלְּהַבְהִילוֹ

וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לוֹ

בְּנִי אֱלֹהִים יִרְאֶה לוֹ

וְיוֹדַע יְיָ אֶת אֲשֶׁר לוֹ


בְּמִצְוָתְךָ שְׁנֵיהֶם נִזְהָרִים

וְאַחֲרֶיךָ לֹא מְהַרְהֲרִים

חָשׁוּ וְהָלְכוּ נִמְהָרִים

עַל אַחַד הֶהָרִים


רָאוּ אֵד תְּלוּלָה

מִהֲרוּ עֲצֵי עוֹלָה

יַחַד בְּאַהֲבָה כְלוּלָה

יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה


רָאָה יָחִיד כִּי הוּא הַשֶּׂה

נָאַם לְהוֹרוֹ הַמְּנֻסֶּה

אָבִי אוֹתִי כַּכֶּבֶשׂ תַּעֲשֶׂה

לֹא תַּחְמֹל וְלֹא תְּכַסֶּה


בִּי חָפֵץ וְנִכְסֹף

לְבָבִי לֹוֹ לַחֲשׂף

אִם תִּמְנָעֵנִי סוֹף

רוּחִי וְנִשְׁמָתִי אֵלָיו יֶאֱסֹף


יָדָיו וְרַגְלָיו עָקַד

וְחַרְבּוֹ עָלָיו פָּקַד

לְשׂוּמוֹ עַל הָעֵצִים שָׁקַד

וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד


צַוָּאר פָּשַׁט מֵאֵלָיו

וְאָבִיו נִגַּשׁ אֵלָיו

לְשָׁחֳטוֹ לְשֵׁם בְּעָלָיו

וְהִנֵּה יְיָ נִצָּב עָלָיו


חֲקֹר אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה

הָאָב עַל בְּנוֹ לֹא חָסָה

וְלִבּוֹ אֶל כַּפַּיִם נָשָׂא

וְיָרֵא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה


קָרָא מֵרֶחֶם מִשְּׁחָר

תִּמּוּר בִּנְךָ הַנִּבְחָר

וְהִנֵּה אַיִל אַחַר

וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר


חֲלִיפֵי אַזְכָּרָתוֹ

תִּכּוֹן כְּהַקְטָרָתוֹ

וְתַעֲלֶה לְךָ תִּמְרָתוֹ

וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ


זִכָּרוֹן לְפָנֶיךָ בַּשַּחַק

לָעַד בַּסֵּפֶר יוּחַק

בְּרִית עוֹלָם לֹא יוּמְחַק

אֶת אַבְרָהָם וְאֶת יִצְחָק


קוֹרְאֶיךָ בָּאִים לִקֹּד

בְּצֶדֶק עֲקֵדָה תִּשְקֹד

וְצֹאנְךָ בְּרַחֲמִים תִּפְקֹד

פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקֹד


עוֹרְרָה גְבוּרָתְךָ לְהָקִיץ נִרְדָּמִים
לְמַעַנְךָ תִּפְדֶּה חֲרֵדִים נִדְהָמִים
לְהַמְשִׁיךְ רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ מִשְּׁמֵי מְרוֹמִים
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים:

אל מלך יושב על כיסא רחמים[עריכה]

אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.

מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם לָהֶם גּוֹמֵל.
אֵל! הוֹרֵיתָנוּ לוֹמַר מִדּוֹת שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, זְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ:
וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָה. (שמות לד, ה)

וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז)

למתודה חטאתיו[עריכה]

יש נוהגים לומר תחינה זו וסימנה למשה:

לְמִתְוַדֶּה חַטּאתָיו, וּמודֶה עַל רב אֲשָׁמָיו.
אֲשֶׁר בַּהֶבֶל שְׁנותָיו, כָּלוּ בְיָגון יָמָיו.
צועֵק מִצָּרותָיו, וּמִבֵּין תִּגְרַת קָמָיו.
נִפְּלָה נָּא בְּיַד אֲדֹנִי כִּי רַבִּים רַחֲמָיו:

מִהְיותִי מָשַׁכְתִּי, בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא עֲונִי.
לָכֵן שַׁבְתִּי וְנִחַמְתִּי, כִּי לא אֵדַע יום דִּינִי.
וּשְׁאֵרִי הִקְרַבְתִּי, וְנָסַכְתִּי מֵי עֵינִי.
אוּלַי יְרַחֵם קונִי, כִּי לא כָלוּ רַחֲמָיו:
נִפְּלָה נָּא בְּיַד אֲדֹנִי כִּי רַבִּים רַחֲמָיו:

שְׁדֵי גִילִי צָמָקוּ, וָאִינַק ראשׁ פְּתָנִים.
וּמֵי עֵינַי שָׁחֲקוּ, מֵעוז כְּאֵבִי אֲבָנִים.
וְרַחֲמֵי אָב רָחָקוּ, וְלא חָמַל עַל בָּנִים.
וְאֵלַי יִתְאַפָּקוּ, הֲמון מֵעָיו וְרַחֲמָיו:
נִפְּלָה נָּא בְּיַד אֲדֹנִי כִּי רַבִּים רַחֲמָיו:

הֱבִיאָנִי בְּבור לְבָאִים, וְהִנְחִילָנִי קִצְפּו.
וְנִשְׁכַּחְתִּי בְּבֵית כְּלָאִים, וְטָבַעְתִּי בְּיַם זַעְפּו.
בְּכָל יום יָרַדְתִּי פְּלָאִים, אַחֲרֵי הֶאֱרִיךְ לִי אַפּו.
הֲשָׁכַח חַנּות אֵל, אִם קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו:
נִפְּלָה נָּא בְּיַד אֲדֹנִי כִּי רַבִּים רַחֲמָיו:

בזכרי על משכבי[עריכה]

יש נוהגים לזמר במקום "למתודה" תחינה זו, וסימנה בלעם חזק:

בְּזָכְרִי עַל מִשְׁכָּבִי זְדוֹן לִבִּי וַאֲשָׁמָיו
אָקוּמָה וְאָבוֹאָה אֶל בֵּית אֱלֹהַי וַהֲדוֹמָיו
וָאֹמַר בְּנָשְׂאִי עַיִן בְּתַחֲנוּנַי אֵלֵי שָׁמָיו
נִפְּלָה נָא בְּיַד ה', כִּי רַבִּים רַחֲמָיו!
לְךָ אֵלִי צוּר חֵילִי מְנוּסָתִי בְּצָרָתִי
בְּךָ שִׂבְרִי וְתִקְוָתִי אֱיָלוּתִי בְּגָּלוּתִי
לְךָ כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבִּי וְנֶגְדְּךָ כָּל תַּאֲוָתִי
פְּדֵה עֶבֶד לְךָ צוֹעֵק מִיַּד רוֹדָיו וְקָמָיו
נִפְּלָה נָא בְּיַד ה', כִּי רַבִּים רַחֲמָיו!
עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי בְּקָרְאִי מִן הַמֵּצַר
וְיִוָּדַע בָּעַמִּים כִּי יָדְךָ לֹא תִּקְצַר
וְאַל תִּבְזֶה עֱנוּת עָנִי צוֹעֵק מִתִּגְרַת צָר
אֲשֶׁר פְּשָׁעָיו לְךָ מוֹדֶה וּמִתְוַדֶּה עַל עֲלוּמָיו
נִפְּלָה נָא בְּיַד ה', כִּי רַבִּים רַחֲמָיו!
מַה יִּתְאוֹנֵן וְיֹאמַר מַה יְּדַבֵּר וְיִצְטַדַּק
יְצִיר חֹמֶר אֲשֶׁר תָּשׁוּב גְּוִיָּתוֹ כְּאָבָק דַּק
מַה יִּתֵּן לְךָ הַאָדָם כִּי יִרְשַׁע וְכִי יִצְדַּק
הֲלֹא מִלָּיו וּמִפְעָלָיו כְּתוּבִים בְּסֵפֶר יָמָיו
נִפְּלָה נָא בְּיַד ה', כִּי רַבִּים רַחֲמָיו!
חֲצוֹת (בְּעוֹד) לַיְלָה לְךָ קָמוּ עֲבָדֶיךָ בִּמְהַלְּלָם
זְכוּת אָבוֹת לָהֶם תִּזְכֹּר וְאַל תֵּפֶן לְמַעֲלָלָם
קְנֵה עֲדָתְךָ כִּימֵי קֶדֶם, קְדוֹשׁ יַעֲקֹב גּוֹאֲלָם
וְהִנָּשֵׂא, הָאֵל עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו.
נִפְּלָה נָא בְּיַד ה', כִּי רַבִּים רַחֲמָיו!

רַחוּם וְחַנּוּן חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ וְהושִׁיעֵנוּ:

אליך ה' נפשי אשא[עריכה]

א לְדָוִד אֵלֶיךָ יְהוָה נַפְשִׁי אֶשָּׂא. ב אֱ‍לֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי. ג גַּם כָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם. ד דְּרָכֶיךָ יְהוָה הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי. ה הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם. ו זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְהוָה וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה. ז חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יְהוָה. ח טוֹב וְיָשָׁר יְהוָה עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ. ט יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ. י כָּל אָרְחוֹת יְהוָה חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו. יא לְמַעַן שִׁמְךָ יְהוָה וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנִי כִּי רַב הוּא. יב מִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יְהוָה יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר. יג נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ. יד סוֹד יְהוָה לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם. טו עֵינַי תָּמִיד אֶל יְהוָה כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי. טז פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי. יז צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי. יח רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי. יט רְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי. כ שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ. כא תֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ. כב פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו. (תהלים כה,) וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו:

ה' אֱלהֵי יִשרָאֵל. שׁוּב מֵחֲרון אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:

תחינה של יום[עריכה]

תחינה ליום ראשון (סימן שמואל חזק)[עריכה]

ה' שַׁוְעַת עַמְּךָ הַקְשִׁיבָה. וַעֲשֵׂה עִמָּנוּ אות לְטובָה. וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוי אֶחָד: מִבֵּין שִׁנֵּי אֲרָיות תְּחַלְּצֵם. וּמֵאַרְבַּע רוּחות תְּקַבְּצֵם. וְקָרֵב אותָם אֶחָד אֶל אֶחָד: וְאֶת אֲבֵלֵי צִיּון תְּנַחֵם. וְאֶת אָהֳלִיבָה הַנְּדוּדָה תְּרַחֵם. לְחַבֵּר אֶת הָאהֶל לִהְיות אֶחָד: אֱדום וּמואָב צָמְתוּ בַבּור חַיַּי. בְּחֶרְפָּה הִכּוּ לְחַיַי. מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד: לְרַגְלַי טָמְנוּ פַּח וָפַחַת. וַיִּתְלַחֲשׁוּ עָלַי יַחַד. אֵין עושֶׂה טוב אֵין גַּם אֶחָד: חַזֵּק עַמְּךָ שׁוכֵן שְׁמֵי עֶרֶץ. וְאויְבֶיךָ יִהְיוּ לְכָלָה וָחֶרֶץ. וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ. בַּיּום הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמו אֶחָד: שׁוּב מֵחֲרון אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:

תחינה ליום שני (סימן יהודה חזק)[עריכה]

ה' יָחִיד לִבּות כָּל בְּנֵי אָדָם חוקֵר. עושֶׂה גְּדולות עַד אֵין חֵקֶר. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בקֶר יום שֵׁנִי: הַקְשֵׁב שִׂיחַת עַבְדְּךָ וְנִאֻמו. סובֵל גָּלוּת עַל שִׁכְמו. וְיום נָפְלו לַהֲקִימו. יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי: וּזְכר בְּרִית יְדִידֶיךָ. לְעַם צועֲקִים נֶגְדֶּךָ. בְּנֵי יַעֲקב עֲבָדֶיךָ. וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי: דּודִי הַקְשֵׁב תְּחִנּות. וַחֲשׁב תְּפִלּותָם כְּמָנות. בִּזְכוּת מַקְרִיבִים קָרְבָּנות. נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר בַּיּום הַשֵּׁנִי: הַט אָזְנְךָ לִתְפִלַּת עַמֶּךָ. וּשְׁלַח לָנוּ מְשִׁיח צִדְקֶךָ. וְנַקְרִיב קָרְבָּנות לְפָנֶיךָ. אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד בַּבּקֶר וְאֶת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי: חַזֵּק לִבִּי מַלְכִּי. וּמַהֵר לְהָאִיר חֶשְׁכִּי. אִם נִסְתְּרָה דַּרְכִּי. הַצְלִיחָה נָא לְעַבְדְּךָ בַּיּום הַשֵּׁנִי: שׁוּב מֵחֲרון אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:

תחינה ליום שלישי (סימן דויד בר אלעזר)[עריכה]

ה' דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרום. בַּצַּר לִי אֶקְרָא ה': וַתִּתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי. מֵרב כַּעְסִי וְשִׂיחִי. וָאֶשְׁפּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי ה': יָהּ הַקְשֵׁב נִאֻמִי. וַעֲשֵׂה אות לְטובָה עִמִּי. רַבּות עָשִׂיתָ אַתָּה ה': דַּלּותִי וְלִי יְהושִׁיעַ. אֵל צַדִּיק וּמושִׁיעַ. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה': בְּקוּם עָלַי אויְבִי. לא יִירָא לִבִּי. וַאֲנִי עָלֶיךָ בָּטַחְתִּי ה': רָמָה בְּךָ יָדִי מִשְׂגַּבִּי. וְלא בְחַרְבִּי. כִּי לא בְחֶרֶב וּבַחֲנִית יושִׁיעַ ה': אויְבַי גָּבָרוּ. וְעָלַי הִתְאַמָּרוּ. הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק ה': לָמָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר. וְאויֵב עָלַי יַכְתִּיר. אֵל קַנּוא וְנוקֵם ה': עֵצות בְּנַפְשִׁי אָשִׂימָה. וְעִם לְבָבִי אָהִימָה. הַלְעולָמִים יִזְנַח ה': זֵדִים יְרִיבוּנִי. סְעִיפַי יְשִׁיבוּנִי. כִּי לא יִזְנַח לְעולָם ה': רַחֲמֶיךָ שִׂבַּרְתִּי. כִּי לְךָ ה' הוחַלְתִּי. אַתָּה תַעֲנֶה אֲדנָי אֱלהָי: שׁוּב מֵחֲרון אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:

תחינה ליום רביעי (סימן אני דויד קטן)[עריכה]

ה' אִם גָּדַל עֲונִי מִנְּשׂוא. וְהִסְכַּלְתִּי עֲשׂה. אַל תָּבוא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ: נִגְעֵי לְבָבִי הָבֵר. וְחַטּאת נְעוּרַי הַעֲבֵר. גַּם מִזֵּדִים חֲשׂךְ עַבְדֶּךָ: יְגונותַי גָּבְרוּ. וְאַנְחותַי לִבִּי שָׁבְרוּ. שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ: דּורְשֵׁי רָעָתִי עָלַי הִגְדִּילוּ. לְהַוָּתִי יָגִילוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵעַבְדֶּךָ: וְעַד אָן אֲשַׁוֵּעַ וְאֵין מִשְׁפָּט. מָתַי תַּעֲשֶׂה בְרודְפַי מִשְׁפָּט. כַּמָּה יְמֵי עַבְדֶּךָ: יָשׁוּב אַפְּךָ לְרַחֲמֵנִי. יְהִי נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנִי. כְּאִמְרָתְךָ לְעַבְדֶּךָ: דְּרָכַי סִפַּרְתִּי. וְעָלֶיךָ מִבֶּטֶן נִסְמַכְתִּי. הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ: קָטנְתִּי מִכָּל הַחֲסָדִים. צוּר מושִׁיב יְחִידִים. אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ: טַהֲרֵנִי מֵחַטָּאתִי. אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי. אָנָּא ה' כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ: נִפְלָאות הַרְאֵנִי. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי. אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ: שׁוּב מֵחֲרון אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:

תחינה ליום חמישי (סימן שמואל)[עריכה]

ה' שְׁעֵה נודֵד מִקִּנּו. וְעורֵר שְׁנַת עֵינו. וַיָּקָם בַּחֲצִי הַלַּיְלָה: מִפְּנֵי בּשֶׁת אַשְׁמָתו. הָיְתָה לּו דִמְעָתו. לֶחֶם יומָם וָלַיְלָה: וַיְהִי בְּשִׁבְיו נֶהְדָּף. וּמֵהַר לְגִבְעָה נִרְדָּף. לְחרֶב בַּיּום וּלְקֶרַח בַּלַּיְלָה: אויְבִים אותִי יִלְחָצוּ. וְעָלַי יִתְיָעֲצוּ. וַיִּתְחָרְשׁוּ כָּל הַלַּיְלָה: לְפָנֶיךָ תָּבא תְפִלָּתִי. ה' אֱלהֵי יְשׁוּעָתִי. יום צָעַקְתִּי בַּלַּיְלָה: שׁוּב מֵחֲרון אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ: תחינה ליום ששי (סימן אברהם): ה' אֱלהִים מושִׁיב יְחִידִים. שְׁעֵה לְעומְדִים. בְּבֵית ה' בַּלֵּילות: בְּךָ בָטַחְתִּי. וְשִׁמְךָ זָכַרְתִּי. עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילות: רַחֵם עַל הולֵךְ וּבָכה. אִישׁ חַרְבּו עַל יְרֵכו. מִפַּחַד בַּלֵּילות: הִנְנִי הולֵךְ שְׁחוחַ. לא מָצָאתִי מָנוחַ. יָמִים גַּם לֵילות: מַלֵּט צועֵק נֶגְדֶּךָ. לְהַגִּיד בַּבּקֶר חַסְדֶּךָ. וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילות: שׁוּב מֵחֲרון אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:

אל תקצוף ה' עד מאד[עריכה]

אַל תִּקְצף ה' עַד מְאד וְאַל לָעַד תִּזְכּר עָון. הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ:
אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שְׁמֶךָ. אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבודֶךָ. זְכר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ:
אִם עֲונֵינוּ עָנוּ בָּנוּ. ה' עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ. כִּי רַבּוּ מְשׁוּבותֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ. אָדון סְלַח לָנוּ:

אברהם: אִם אֲשָׁמֵנוּ כַּתּולַע הֶאֱדִים. ה' אֶת הֲמון רַחֲמֶיךָ תַּקְדִּים. לְמַעַן אָב מֻצָּל מִכַּשְׂדִּים. גִּבַּרְתּו בְּעֵמֶק הַשִּדִּים. אַהֲבָתו זְכר הַיּום לָנוּ. כִּי רַבּוּ מְשׁוּבותֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ. אָדון סְלַח לָנוּ:

יצחק: אִם חָטָאנוּ וְהִרְבִּינוּ לָצון. ה' גַּלֵּה לָנוּ עֵת רָצון. לְמַעַן דָּגוּל הַנֶּעֱקַד כַּצּאן. וְאַיִל הוּשַׁת כָּפְרו לְרָצון. עֲקֵדָתו זְכר הַיּום לָנוּ. כִּי רַבּוּ מְשׁוּבותֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ. אָדון סְלַח לָנוּ:

יעקב: אִם הִרְבִּינוּ פֶּשַׁע וַעֲבֵרָה. ה' הִתְרַצֵּה בַּעֲתִירָה. לְמַעַן תָּם חָזָה סֻלָּם וַיִּירָא. וְלָן בַּמָּקום מַה נּורָא. תֻּמָּתו זְכר הַיּום לָנוּ. כִּי רַבּוּ מְשׁוּבותֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ. אָדון סְלַח לָנוּ:

אתאנו לחלות פניך[עריכה]

אָתָאנוּ לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ,
כִּי חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ.
נָא אַל תְּבִישֵׁנוּ, נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ.
סְלַח לָנוּ. וּשְׁלַח לָנוּ. יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ:
אָתָאנוּ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כַּפָּרָה.
אָיֹם וְנוֹרָא, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.
תְּחַיֵּינוּ, תְּחָנֵּנוּ וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא.
סְלַח לָנוּ. וּשְׁלַח לָנוּ. יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ:

מרנא דבשמיא[עריכה]

מָרָנָא דְבִשְׁמַיָּא. לָךְ מִתְחַנְּנָן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנֵּן לְמָארֵהּ. הַב לָן לִבָּא לְתִיּוּבְתָּא. וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָם מִן קַמָּךְ:

מָרָנָא דְבִשְׁמַיָּא. לָךְ מִתְחַנְּנָן כְּבַר שִׁבְיָא דְמִתְחַנֵּן לְמָארֵהּ. כֻּלְּהוֹן בְּנֵי שִׁבְיָא בְּכַסְפָּא מִתְפָּרְקִין. וְעַמָּךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל בִּצְלוֹתִין וּבְתַחֲנוּנִין. אָרֵם יְמִינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ. סִבְרָא דְחַיָּיָא וּמֵתַיָּא:

מִתְרַצֶּה בְּרַחֲמִים. וּמִתְפַּיֵּס בְּתַחֲנוּנִים. הִתְרַצֵּה וְהִתְפַּיֵּס. לְעַם עָנִי וּמְדֻלְדָּל. פְּרוֹקָנָא דְמֵעָלְמָא מְשֵׁזְבָנָא דְּמִלְּקַדְמִין. פְּרֹק יַעֲקֹב מֵאַרְעָא רְחִיקָא. וְאַסִּיק זַרְעֵהּ מֵאַרְעָא דְשִׁבְיָא:

מחי ומסי[עריכה]

מַחֵי וּמַסֵּי. מֵמִית וּמְחַיֶה. מַסִּיק מִן שְׁאוֹל לְחַיֵּי עָלְמָא:

בְּרָא כַּד חָטֵא. אָבוּהִי לַקְיֵהּ. אָבוּהִי דְחַיִּיס. מַסֵּא לְכֵאבֵהּ:

עַבְדָּא דְמָרִיד. וְנָפִיק בְּקוֹלָר. לְמָארֵהּ תָּאִיב. יִתְבַּר קוֹלָרֵהּ.

בְּרָךְ בֻּכְרָךְ אֲנָן. וְחַטֵּינָן קַמָּךְ. הָא רַוְיָא נַפְשִׁין. בְּגִדִּין וּמְרָדִין:

עַבְדָּךְ אֲנָן. וּמְרָדִינָן קַמָּךְ. הָא בְּבִזְתָּא הָא בְּשִׁבְיְתָא. וְהָא בְּמַלְקִיּוּתָא:

בְּמָטוּ מִנָּךְ. בְּרַחֲמָךְ דִּנְפִישִׁין. אַסֵּי לְכֵאבִין. דִּתְקֹף עֲלַן. עַד דְּלָא נֶהֱוֵי. גְּמִירָא בְּשִׁבְיָא:

מַחֵי וּמַסֵּי. מֵמִית וּמְחַיֶה. מַסִּיק מִן שְׁאוֹל לְחַיֵּי עָלְמָא:

רחמים פשוטים[עריכה]

רַחֲמִים פְּשׁוּטִים בִּקַּשְׁנוּ מִמָּךְ. כִּי רַבִּים רַחֲמִים עִמָּךְ. צְדָקָה וָחֶסֶד עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. אָנָּא יהוה אֱלֹהֵינוּ הָסֵר מִמֶּנּוּ וּמִבָּתֵּינוּ. וּמִבָּתֵּי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם. דֶּבֶר. וְחֶרֶב. וְרָעָה. וְרָעָב. וּשְׁבִי. וּבִזָּה. וּמַשְׁחִית. וּמַגֵּפָה. וְשָׂטָן. וְיֵצֶר הָרָע. וְחוֹלָאִים רָעִים. וְצַר. מֵעַמָּךָ:

חַיִּים טוֹבִים שָׁאַלְנוּ מִמָּךְ. כִּי מְקוֹר חַיִּים עִמָּךְ. צְדָקָה וָחֶסֶד עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. אָנָּא יהוה אֱלֹהֵינוּ הָסֵר מִמֶּנּוּ וּמִבָּתֵּינוּ. וּמִבָּתֵּי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם. דֶּבֶר. וְחֶרֶב. וְרָעָה. וְרָעָב. וּשְׁבִי. וּבִזָּה. וּמַשְׁחִית. וּמַגֵּפָה. וְשָׂטָן. וְיֵצֶר הָרָע. וְחוֹלָאִים רָעִים. וְצַר. מֵעַמָּךָ:

(ויש שמקצרים ואומרים:
רַחֲמִים פְּשׁוּטִים בִּקַּשְׁנוּ מִמָּךְ. כִּי רַבִּים רַחֲמִים עִמָּךְ. חַיִּים טוֹבִים שָׁאַלְנוּ מִמָּךְ. כִּי מְקוֹר חַיִּים עִמָּךְ. צְדָקָה וָחֶסֶד עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. אָנָּא יהוה אֱלֹהֵינוּ הָסֵר מִמֶּנּוּ וּמִבָּתֵּינוּ. וּמִבָּתֵּי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם. דֶּבֶר. וְחֶרֶב. וְרָעָה. וְרָעָב. וּשְׁבִי. וּבִזָּה. וּמַשְׁחִית. וּמַגֵּפָה. וְשָׂטָן. וְיֵצֶר הָרָע. וְחוֹלָאִים רָעִים. וְצַר. מֵעַמָּךָ:)

אליך ה' נשאתי עיני[עריכה]

אֵלֶיךָ ה' נָשָׂאתִי עֵינַי. שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ:

בְּשִׁמְךָ בָטַחְתִּי וְכַפַּי שִׁטַּחְתִּי. דְּבָרִים לָקַחְתִּי וּבָאתִי עָדֶיךָ:

גָּבְרוּ יְגוֹנוֹתַי וַיִּרְבּוּ אַנְחוֹתַי. כִּי כָל עֲוֹנוֹתַי שַׁתָּה לְנֶגְדֶּךָ:

דָּלְפָה מִתּוּגָה נַפְשִׁי הָעֲנוּגָה. וְחַלֵּץ מִדְּאָגָה נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ:

הַעֲבֵר חַטָּאתִי אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי. וְגַם אֶת דִּמְעָתִי שִׂימָה בְּנֹאדֶךָ:

וּבְרֹגֶז רַחֵם זָכְרָה וְהִנָּחֵם. וְשַׂמֵּחַ וְנַחֵם נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ:

זְכֹר עָנְיִי וּמְרוּדִי לַעֲנָה מֵעוֹדִי. עַד מָתַי לְנֶגְדִּי תְּחַדֵּשׁ עֵדֶיךָ:

חֵרְפוּנִי צוֹרְרַי אוֹיְבַי וְשׁוֹרְרַי. הַקְשֶׁב נָא אֲמָרַי בְּבֹאִי בְּפַחְדֶּךָ:

טָמְנוּ לִי זֵדִים פַּחִים וּמְצוּדִים. וּבָהֶם נִלְכָּדִים פַּעֲמֵי יְדִידֶיךָ:

יְשִׂימוּן לִי מְצוּדִים וְשֶׁקֶר בִּי מְעִידִים. בְּעָלוּנִי זֵדִים צוּר בִּלְעָדֶיךָ:

כְּבוֹדְךָ גַּלֵּה צוּר לְעַם עָזוּב וְעָצוּר. וְטוּבְךָ הַנָּצוּר תְּנָה לִשְׂרִידֶיךָ:

לְחוּצִים בְּרֹב דֹּחַק מֵהֶם אַל תִּרְחַק. זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ:

מָרוֹם מִמְּרוֹמִים רַחֵם עַל עֲגוּמִים. וְעַל זֶרַע רְחוּמִים יְלִידֵי יְדִידֶיךָ:

נוֹאֲקִים בְּבוֹר גָּלוּת בְּךָ שָׂמוּ אֱיָלוּת. וְהָרֵם מִשִּׁפְלוּת גֶּזַע חֲסִידֶיךָ:

סוֹבְלֵי עֹל תְּצַהֵל וְאוֹיְבֵיהֶם תְּבַהֵל. וּכְקֶדֶם תְּנַהֵל דִּגְלֵי גְדוּדֶיךָ:

עֲנֵה אֶת עֲתִירָתָם סְמֹךְ אֶת נְפִילָתָם. וְהָשֵׁב אֶת שְׁבוּתָם מֵאַפְסֵי חֶלְדֶּךָ:

פְּדֵה עַם לְךָ הוֹמֶה וּכְאִלֵּם דּוֹמֶה. בְּגָלוּת זֶה כַמֶּה שָׂבְעוּ נְדוּדֶיךָ:

צַדִּיק בְּמִפְעָלוֹת לְךָ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹת. דְּלֵנוּ מִמְּצוּלוֹת לְמַעַן חֲסָדֶיךָ:

קַבֵּץ מְפֻזָּרִים בְּכַבְלֵי צַר סְגוּרִים. בְּלָעוּם אַכְזָרִים שָׂרְפוּ מוֹעֲדֶיךָ:

רַחוּם הֱיֵה לְמִשְׁעָן לְעַם רָוֶה לַעַן. וַעֲשֵׂה נָא לְמַעַן שְׁלֹשֶׁת עֲבָדֶיךָ:

שַׁדַּי נִשְׂגַּבְתָּ בְּכָל אֲשֶׁר פָּעַלְתָּ. כִּי צַדִּיק אַתָּה וְצֶדֶק מַדֶּיךָ:

תְּכַפֵּר עֲוֹנִי כִּי שִׂבְרִי בְּךָ מַלְכִּי. וְכוֹנֵן אֶת דַּרְכִּי אֱלֹהַי לְעָבְדֶּךָ:

תִּשְׁעֶה לִתְפִלָּתִי וּלְשִׂיחַ רִנָּתִי. כִּי אַתָּה תִקְוָתִי וּמִי לֹא יְעִידֶךָ:

אֵלֶיךָ ה' נָשָׂאתִי עֵינַי. שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ:

הושיענו למען שמך[עריכה]

אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:
בַּצָּר לָנוּ קְרָאנוּךָ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:
גַּלְגֵּל עָלֵינוּ הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:
דְּרַשְׁנוּךָ הִמָּצֵא לָנוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:
הֵעָתֵר לָנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵנוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:
וְאַל תְּבִישֵׁנוּ מִשִֹּבְרֵנוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:
זָכְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶיךָ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:
חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:
טַהֲרֵנוּ מִטֻּמְאוֹת עֲוֹנֵינוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:
יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:
חֲמֹל עַל עַמָּךְ. וְרַחֵם עַל נַחֲלָתָךְ. חוּסָה נָּא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ. חָנֵּנוּ מַלְכֵּנוּ וַעֲנֵנוּ:

אבינו אב הרחמן והושיענו[עריכה]

אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, (וְ)הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, (וְ)הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ
בַּצַּר לָנוּ קְרָאנוּךָ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ
גַּלְגֵּל עָלֵינוּ הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ
דְּרַשְׁנוּךָ הִמָּצֵא לָנוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ
הֵעָתֶר־לָנוּ הַיּוֹם וּבְכָל־יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵנוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ
וְאַל תְּבִישֵׁנוּ מִשִּׂבְרֵנוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ
זָכְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶיךָ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ
חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ
טַהֲרֵנוּ מִטֻּמְאוֹת עֲוֹנֵינוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ
יֶהֱמוּ־נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ
חֲמֹל עַל עַמָּךְ, וְרַחֵם עַל נַחֲלָתָךְ,
חוּסָה נָּא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ, חָנֵּנוּ מַלְכֵּנוּ וַעֲנֵנוּ

אבינו מלכנו אבינו אתה[עריכה]

אם אין זמן מדלגים:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ. אָבִינוּ אַתָּה.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ. אֵין לָנוּ אֶלָּא אַתָּה.

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ:

אִם הֵטַבְנוּ פֹעַל. אָבִינוּ אַתָּה.
וְאִם הֵרַעְנוּ מַעַל. אֵין לָנוּ אֶלָּא אַתָּה.

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ:

אִם גָּבַר פִּשְׁעֵנוּ. אָבִינוּ אַתָּה.
אַתָּה צוּר יִשְׁעֵנוּ. אֵין לָנוּ אֶלָּא אַתָּה.

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ:

אִם הִרְבִּינוּ אֹמֶר. אָבִינוּ אַתָּה.
זְכֹר כִּי אֲנַחְנוּ חֹמֶר. אֵין לָנוּ אֶלָּא אַתָּה.

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ:

אִם לְךָ חָטָאנוּ. אָבִינוּ אַתָּה.
אָדוֹן סְלַח לָנוּ. אֵין לָנוּ אֶלָּא אַתָּה.

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ:

לְךָ יְהֹוָה (יאהדונהי) קִוִּינוּ. אָבִינוּ אַתָּה.
כִּי אַתָּה אָבִינוּ. אֵין לָנוּ אֶלָּא אַתָּה.

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ:

לְךָ פֵּרַשְׂנוּ שַׁעַל. אָבִינוּ אַתָּה.
הַמְצִיא לָנוּ תַּעַל. אֵין לָנוּ אֶלָּא אַתָּה.

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ:

חוּשָׁה שְׁלַח מָשִׁיחַ. אָבִינוּ אַתָּה.
וְצִיץ יֶשַׁע תַּפְרִיחַ. אֵין לָנוּ אֶלָּא אַתָּה.

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָבִינוּ אַתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אַתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ:


אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָבִינוּ אַתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אַתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים. עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדול וְהושִׁיעֵנוּ: וַאֲנַחְנוּ לא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ: זְכר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ. כִּי מֵעולָם הֵמָּה: יְהִי חַסְדְּךָ ה' עָלֵינוּ. כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ: אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲונות רִאשׁונִים מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ. כִּי דַלּונוּ מְאד: עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם ה'. עושֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: חָנֵּנוּ ה' חָנֵּנוּ. כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז: בְּרגֶז רַחֵם תִּזְכּר. בְּרגֶז אַהֲבָה תִּזְכּר. בְּרֹגֶז עֲקֵדָה תִּזְכֹּר. בְּרֹגֶז תְּמִימוֹת תִּזְכֹּר. ה' הושִׁיעָה. הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְּיום קָרְאֵנוּ: כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ. זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ: עָזְרֵנוּ אֱלהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבָר כְּבוד שְׁמֶךָ. וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:


שומר ישראל[עריכה]

שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל!
שְׁמֹר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל,
וְאַל יֹאבַד יִשְׂרָאֵל,
הָאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל".

שׁוֹמֵר גּוֹי אֶחָד!

שְׁמֹר שְׁאֵרִית גּוֹי אֶחָד,
וְאַל יֹאבַד גּוֹי אֶחָד,
הָאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם:

"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד".

שׁוֹמֵר גּוֹי קָדוֹשׁ!

שְׁמֹר שְׁאֵרִית גּוֹי קָדוֹשׁ,
וְאַל יֹאבַד גּוֹי קָדוֹשׁ,
הָאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם:
"קָדוֹשׁ – קָדוֹשׁ – קָדוֹשׁ".

יש מוסיפים:

שׁוֹמֵר גּוֹי רַבָּא!

שְׁמֹר שְׁאֵרִית גּוֹי רַבָּא,
וְאַל יֹאבַד גּוֹי רַבָּא,
הָאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם:
"אָמֵן יְהֵא שְּׁמֵּיה רַבָּא".

שׁוֹמֵר גּוֹי מְבֹרָך!

שְׁמֹר שְׁאֵרִית גּוֹי מְבֹרָך,
וְאַל יֹאבַד גּוֹי מְבֹרָך,
הָאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם:
"יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ".

חצי קדיש[עריכה]

יִתְגַּדַּל (כריעה) וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (ועונים:אמן)
בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ , וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ.(ועונים:אמן)
בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
הקהל עונה אמן ומצטרף לאמירת המשפט הבא עד "דאמירן בעלמא" :
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא. יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל (כריעה) , שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ועונים: אמן)
לְעֵילָא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים:אמן) נוהגים לתקוע כאן בשופר תשר"ת תש"ת תר"ת, בכל יום מימי הסליחות פרט לערב ראש השנה. עומדים כאן:

תֵּעָנוּ וְתֵעָתְרוּ בְּרַחֲמִים מִן הַשָּׁמַיִם. תְּקֻבַּל צַעֲקַתְכֶם. תִּשָּׁמַע תְּפִלַּתְכֶם בְּרָצוֹן. וְיֵעָנֶה קוֹל עֲתִירַתְכֶם. וִיקַיֵּם בָּכֶם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: יהוה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים. וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם. (בעשרת ימי תשובה: וְיִכְתָּבְכֶם הָאֵל בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים) וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן: (אמן):

תִּתְקַבַּל צְלוֹתָנָא וּבָעוּתָנָא עִם צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל. קֳדָם אֲבוּנָא דְבִשְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן: (אמן):

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא. חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶוַח וְהַצָּלָה. לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן):

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ. וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן):


ממעמקים קראתיך ה'[עריכה]

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה. ב אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי. ג אִם עֲו‍ֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד. ד כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא. ה קִוִּיתִי יְהוָה קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי. ו נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר. ז יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה כִּי עִם יְהוָה הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת. ח וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲו‍ֹנֹתָיו. (תהלים קל,)

יהא שלמא[עריכה]

יִתְגַּדַּל (כריעה) וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (ועונים:אמן)
בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ , וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ.(ועונים:אמן)
בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
הקהל עונה אמן ומצטרף לאמירת המשפט הבא עד "דאמירן בעלמא" :
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא. יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל (כריעה) , שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ועונים: אמן)
לְעֵילָא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים:אמן)
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָא חַיִּים וְשָׂבָע וִישוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶוַח וְהַצָּלָה, לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: /ועונים: אמן/
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם /בעשרת ימי תשובה: השלום/ בִּמְרוֹמָיו הוּא ברחמיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן:


בת אהובת אל קמה בשחר[עריכה]

אם נשאר הרבה זמן עד התפילה שרים: בַּת אֲהוּבַת אֵל קָמָה בַּשַּׁחַר תִּתְלַבֵּן אֹדֶם כִּתְמָהּ כַּצַּחַר שִׁיר לְךָ מְהַלֶּלֶת לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר

נָדְדָה שְׁנַת עֵינָהּ גּוֹבֶרֶת וּלְבַקֵּשׁ עַל עֲוֹנָהּ שׁוֹחֶרֶת צוֹעֶקֶת עַל חַטָּאתָהּ שׁוֹפֶכֶת בְּדִמְעָתָהּ עֲתֶרֶת

יוֹשֶׁבֶת בְּרֹב פַּחְדָהּ כִּי חָטְאָה לוֹבֶשֶׁת סוּת חֲרָדָה לָךְ קוֹרְאָה עוֹרֶכֶת תְּשׁוּבָתָהּ אוּלַי מִמְּשׁוּבָתָהּ נִרְפָּאָה

מִדֵּי עֲלוֹתָהּ בֵּית אֵל לִתְפִלָּה אֲבִיר גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל מְחוֹל לָהּ תִּשָּׂא אֶת חַטֹּאתֶיהָ וּבְרִית מֵאֲבוֹתֶיהָ תִּזְכֹּר לָהּ

נוֹרָא אַתָּה שַׁוְעָתָהּ הַקְשִׁיבָה אֶת רִיבָהּ מִצָּרָתָהּ אֵל רִיבָה נַחֵם נָא אֶת עַם אֶבְיוֹן גַּם בִּרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן הֵיטִיבָה

חֹן תָּחֹן עַל בָּנֶיךָ לָךְ שָׁבִים וּבְפַחַד לְפָנֶיךָ נִצָּבִים יְרֵאִים עֵת יִקָּרְאוּ לַדִּין כִּי עַל כֵּן בָּאוּ נִכְאָבִים

זָכֹר תִּזְכֹּר רַחֲמִים יוֹם הַדִּין הָפֵר כַּעַס וּזְעָמִים עֵת תָּדִין לִירֵאֶיךָ וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמֶךָ הֵמָּה יוֹשְׁבֵי עַל מִדִּין

קָרֵב לִי שְׁנַת גֹּאֵל וּפְדֵנִי עַל מֵי מְנוּחוֹת הָאֵל תַּנְחֵנִי וּזְכוֹר לִי זְכוּת אִישׁ תָּם עַל לִבְּךָ כַּחוֹתָם שִׂימֵנִי

אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמֹר לִי לְמַשָּׂא רְאֵה צוּרִי גֹּאֲלִי אֵיךְ אֶשָּׂא לֹא אוּכַל שְׂאֵת עָלַי אֲבָל רֹעַ מִפְעָלַי, אֵל תִּשָּׂא


יטול ידיו ללא ברכה ויקרא שחרית

סדר התרת קללות[עריכה]

בירושלים נוהגים לקרוא התרת קללות. יעמוד הקורא לפני עשרה או שלושה יראי שמים ויתחרטו על מעשיהם הרעים ויאמרו:

שִׁמְעוּ נָא רַבּותֵינוּ. הֲרֵי אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲלִים וּמְבַקְשִׁים הַתָּרָה מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִן תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה וּמִבֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה, וּמִמַּעֲלַתְכֶם, שֶׁתַּתִּירוּ לָנוּ וּלְנַפְשֵׁנוּ, לְנָשֵׁינוּ וּלְבָנֵינוּ, וּלְכָל אַנְשֵׁי בֵיתֵנוּ וּלְכָל הַנִּלְוִים אֵלֵינוּ, כָּל מִינֵי נְדָרִים שֶׁנָּדַרְנוּ עַל עַצְמֵנוּ אוֹ עַל אֲחֵרִים בְּכָל מִין לְשׁוֹן נֶדֶר, וְכָל מִינֵי נְזִירוֹת וְאִסּוּרִים שֶׁאָסַרְנוּ עַל עַצְמֵנוּ אוֹ עַל אֲחֵרִים בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁיִּהְיֶה. וְכָל הַהַסְכָּמוֹת שֶׁקִּבַּלְנוּ עַל עַצְמֵנוּ אוֹ שֶׁהִסְכַּמְנוּ אֲפִלּוּ בְמַחֲשָׁבָה, לַעֲשׂוֹת אֵיזוֹ מִצְוָה בְּכָל צַד וְאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה. וּמִנְהָגִים שֶׁהִנְהַגְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ לַעֲשׂוֹת אֵיזוֹ מִצְוָה אוֹ פְרִישׁוּת אוֹ סְיָגִים וּגְדָרִים אוֹ חֻמְרוֹת וְנִדְרֵי זֵרוּזִין בְּכָל צַד וְאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה, וְנָהַגְנוּ הַדָּבָר הַהוּא שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אוֹ יוֹתֵר, וְלֹא פֵרַשְׁנוּ שֶׁיִּהְיֶה בְלִי נֶדֶר. וְכָל מִינֵי שְׁבוּעוֹת שֶׁנִּשְׁבַּעְנוּ בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁיִּהְיֶה, עַל עַצְמֵנוּ אוֹ עַל אֲחֵרִים בְּכָל צַד וְאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה. וְגַם הֲרֵי אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים מִמַּעֲלַתְכֶם לְהַתִּיר לָנוּ וּלְכָל בְּנֵי בֵיתֵנוּ כָּל מִינֵי אָלוֹת שְׁמַתּוֹת חֲרָמִים אֵרוּרִים נִדּוּיִים וּנְזִיפוֹת וְכִנּוּיִים, וְכָל מִינֵי קְלָלוֹת שֶׁקִּלַּלְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ אוֹ אֶת אֲחֵרִים, אוֹ אֲחֵרִים שֶׁקִּלְּלוּ אוֹתָנוּ בֵּין בְּהָקִיץ בֵּין בַּחֲלוֹם. וּבִפְרָט אִם עָבַרְנוּ עַל אוֹתָם אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים דְּבָרִים שֶׁבֵּית דִּין מְנַדִּין עֲלֵיהֶם, עַל כֻּלָּם אוֹ עַל מִקְצָתָם, אוֹ אֲפִלּֽוּ עַל אֶחָד מֵהֶם, אוֹ שֶׁעָבַרְנוּ עַל שׁוּם דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עָלָיו שׁוּם קְלָלָה, אוֹ שׁוּם גְּזֵרָה רָעָה. וְכָל מִינֵי חֲלוֹמוֹת רָעִים שֶׁחָלַמְנוּ עַל עַצְמֵנוּ אוֹ עַל אֲחֵרִים, אוֹ אֲחֵרִים שֶׁחָֽלְמוּ עָלֵינוּ רָעָה, וְכָל מִינֵי פִתְרוֹנִים רָעִים עַל הַחֲלוֹמוֹת שֶׁפָּתַרְנוּ לְעַצְמֵנוּ אוֹ לַאֲחֵרִים, אוֹ אֲחֵרִים שֶׁפָּֽתְרוּ רָעָה לָנוּ. וְכָל מִינֵי מְסִירַת דִּין שֶׁמָּסַרְנוּ עַל עַצְמֵנוּ אוֹ עַל אֲחֵרִים, אוֹ אֲחֵרִים שֶׁמָּֽסְרוּ עָלֵינוּ. וְכָל מִינֵי פִתְחוֹן פֶּה לְרָעָה שֶׁפָּתַחְנוּ פִינוּ עַל עַצְמֵנוּ אוֹ עַל אֲחֵרִים, אוֹ אֲחֵרִים שֶׁפָּֽתְחוּ פִיהֶם לְרָעָה עָלֵינוּ. וְכָל מִינֵי גְזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, וְכָל מִינֵי עַיִן הָרַע, וְכָל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, וְכָל מִינֵי גַאֲוָה וְכַעַס וְקַפְדָּנוּת, וְקִנְאָה וְשִׂנְאָה וְתַחֲרוּת, וְכָל מִינֵי הַזְכָּרַת הַשֵּׁם לְבַטָּלָה, וְכָל מִינֵי דְבָרִים אֲסוּרִים שֶׁיָּֽצְאוּ מִפִּינוּ. עַל הַכֹּל הֲרֵי אֲנַחְנוּ מִתְחָֽרְטִים עֲלֵיהֶם חֲרָטָה גְמוּרָה, וּמְבַטְּלִים אוֹתָם בִּטּוּל גָּמוּר. וְאֵין אֲנַחְנוּ תוֹהִים וּמִתְחָֽרְטִים חַס וְשָׁלוֹם עַל הַמִּצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁעָשִׂינוּ וְשֶׁקִּיַּמְנוּ אוֹ שֶׁקִּבַּלְנוּ אוֹ שֶׁנָּהַגְנוּ, אֶלָּא הֲרֵי אֲנַחְנוּ מִתְחָֽרְטִים עַל שֶׁקִּבַּלְנוּ הָעִנְיָנִים הָהֵם בְּחִיּוּב נֶדֶר אוֹ שְׁבוּעָה, וַאֲנַחְנוּ יְרֵאִים לְנַפְשֵׁנוּ שֶׁלֹּא נִכָּשֵׁל חַס וְשָׁלוֹם בַּעֲוֹן נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת, וּמְקַבְּלִים עָלֵינוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וּמֵעַתָּה אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים מִמַּעֲלַתְכֶם לְהַתִּיר לָנוּ עֲלֵיהֶם הַתָּרָה גְמוּרָה.

ויענו המתירים:

בִּרְשׁוּת קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, וּבִרְשׁוּת בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, וּבִרְשׁוּת בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה, וּבִרְשׁוּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּבִרְשׁוּת סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה, וּבִרְשׁוּת סַנְהֶדְרֵי קְטַנָּה, מֻתָּרִים יִהְיוּ כָּל קְלָלוֹת אָלוֹת וּשְׁמַתּוֹת וַחֲרָמִים וְאֵרוּרִים וְנִדּוּיִים וּנְזִיפוֹת וּבִטּוּיִים וְכִנּוּיִים וְכָל דְּבָרִים רָעִים וְכָל חֲלוֹמוֹת רָעִים וּפִתְרוֹנִים רָעִים וּמְסִירַת דִּין וּפִתְחוֹן פֶּה לְרָעָה, וְכָל מִינֵי דְבָרִים אֲסוּרִים, וְכָל מִינֵי גְזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, וְכָל מִינֵי עַיִן רָעָה, וְכָל מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, וְכָל מִינֵי גַאֲוָה וְכַעַס וְקַפְדָּנוּת וְקִנְאָה וְשִׂנְאָה וְתַחֲרוּת, וְכָל מִינֵי נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת וּנְזִירוֹת וְאִסּוּרִין וְקַבָּלוֹת וּמִנְהָגִים, שֶׁהוּשָׂמוּ עֲלֵיכֶם אוֹ עַל שׁוּם אֶחָד מִבְּנֵי בָֽתֵּיכֶם, וְכֵן קְלָלוֹת שֶׁקִּלְּלוּ אֶתְכֶם אֲחֵרִים, אוֹ שֶׁקִּלַּלְתֶּם אֶת עַצְמְכֶם, אוֹ שֶׁקִּלַּלְתֶּם אֶת אֲחֵרִים, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּכַעַס בֵּין בְּרָצוֹן, בֵּין בְּכַוָּנָה בֵּין שֶׁלֹּא בְכַוָּנָה, בֵּין בַּחֲלוֹם בֵּין בְּהָקִיץ, בְּכָל אֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה, אוֹ שֶׁנִּתְחַיַּבְתֶּם שׁוּם קְלָלָה אוֹ אֵרוּר אוֹ חֵרֶם אוֹ נִדּוּי אוֹ נְזִיפָה אוֹ שׁוּם גְּזֵרָה רָעָה בְּאֵיזֶה צַד וְאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה. עַל הַכֹּל, מֵעַתָּה וּמֵעַכְשָׁיו אֲנַחְנוּ מַתִּירִין וּמְבַטְּלִין מֵעֲלֵיכֶם אֶת הַכֹּל בִּרְשׁוּת קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, וּבֵית דִּינוֹ, פַּמַּלְיָא שֶׁל מַעְלָה וּפַמַּלְיָא שֶׁל מַטָּה.

מֻתָּרִים לָכֶם, מֻתָּרִים לָכֶם, מֻתָּרִים לָכֶם.

שְׁרוּיִים לָכֶם, שְׁרוּיִים לָכֶם, שְׁרוּיִים לָכֶם.

מְחוּלִים לָכֶם, מְחוּלִים לָכֶם, מְחוּלִים לָכֶם.

אֵין כָּאן קְלָלוֹת. אֵין כָּאן חֲרָמִים. אֵין כָּאן נִדּוּיִים. אֵין כָּאן נְזִיפוֹת. אֵין כָּאן בִּטּוּיִים. אֵין כָּאן דְּבָרִים רָעִים. אֵין כָּאן חֲלוֹמוֹת רָעִים. אֵין כָּאן פִּתְרוֹנִים רָעִים. אֵין כָּאן מְסִירַת דִּין. אֵין כָּאן פִּתְחוֹן פֶּה לְרָעָה. אֵין כָּאן מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים. אֵין כָּאן גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. אֵין כָּאן עַיִן הָרַע דְּנָשִׁים. אֵין כָּאן עַיִן הָרַע שֶׁל אֲנָשִׁים. אֵין כָּאן עַיִן הָרַע דְּשׂוֹנְאִים וּדְאוֹהֲבִים. אֵין כָּאן דְּבָרִים אֲסוּרִים. אֵין כָּאן קַבָּלוֹת. אֵין כָּאן מִנְהָגִים. כֻּלָּם יִהְיוּ בְטֵלִים וּמְבֻטָּלִים, וַחֲשׁוּבִים כַּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר, וּכְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, שְׁבִיתִין וּשְׁבִיקִין, לָא שְׁרִירִין וְלָא קַיָּמִין. וְכָל־ מִינֵי עַיִן הָרַע יוּסְרוּ מֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וּמֵעֲלֵיכֶם וּמִבָּֽתֵּיכֶם, וְיֻשְׁלְכוּ בִמְצוּלוֹת יָם, כַּכָּתוּב: וְלֹא יִדְבַּק בְּיָֽדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם, לְמַעַן יָשׁוּב יְהוָה מֵחֲרוֹן אַפּוֹ, וְנָֽתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ:

אָֽנָּֽא יְהוָה, הִתְמַלֵּא בְרַחֲמִים, וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעֲסֶךָ, וְיִגֹּלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְיִתְמַתְּקוּ הַדִּינִין מֵעַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּמֵעָלֵינוּ. וּזְכֹר לָנוּ עֲקֵדָתוֹ שֶׁל יִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כְּאִלּוּ אֶפְרוֹ צָבוּר וּמֻנָּח עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְהַבֵּט בְּאֶפְרוֹ לְהַצִּילֵנוּ לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל אַחֵינוּ מִכָּל רָע. וּכְשֵׁם שֶׁמַּסְכִּימִים וּמַתִּירִים לָכֶם בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה, כָּךְ יַסְכִּימוּ וְיַתִּירוּ לָכֶם בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה. וְכָל הַקְּלָלוֹת וְכָל הַחֲלוֹמוֹת רָעִים, וְכָל פִּתְרוֹנִים רָעִים, וְכָל מְסִירַת דִּין, וְכָל פִּתְחוֹן פֶּה לְרָעָה, וְכָל מִינֵי גְזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, וְכָל מִינֵי דְבָרִים אֲסוּרִים, וְכָל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, כֻּלָּם יִתְהַפְּכוּ לָכֶם לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, כַּכָּתוּב: וְלֹא אָבָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמוֹעַ אֶל בִּלְעָם, וַיַּהֲפֹךְ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי אֲהֵבְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ: וּכְתִיב: וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּֽייָ אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם:

עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ. יְהוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי: יְהוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְהוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.

ואחר כך ימסרו השואלים מודעה זו ויאמרו:

הֲרֵי אֲנַחְנוּ מוֹסְרִים מוֹדָעָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלִפְנֵי בֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה וְלִפְנֵי בֵית דִּין שֶׁל מַטָּה, וְלִפְנֵיכֶם, וּמְבַטְּלִים מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם כָּל־מִין קַבָּלָה אִם נְקַבֵּל עָלֵינוּ, מִנְּדָרִים וּשְׁבוּעוֹת וּנְזִירוֹת וְאִסּוּרִין וְקוּנָמוֹת וַחֲרָמוֹת וְהַסְכָּמוֹת וְקַבָּלָה בַלֵּב, בְּכָל־לָשׁוֹן, בְּכָל־צַד וְאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה, בֵּין בְּהָקִיץ בֵּין בַּחֲלוֹם, חוּץ מִנִּדְרֵי קַבָּלַת תַּעֲנִית אִם נְקַבֵּל. וּתְנַאי מוֹדָעָה זוֹ יִהְיֶה קַיָּם עַד עוֹלָם, וְלֹא יִתְבַּטֵּל בְּשׁוּם צַד וְאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה. וְאִם נִשְׁכַּח לִתְנַאי מוֹדָעָה זוֹ, תּוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר לְנֶדֶר אוֹ לִשְׁבוּעָה, (אוֹ בְשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ זוֹכְרִים לִתְנַאי מוֹדָעָה זוֹ) וְנַחֲזֹר לִנְדֹּר אוֹ לִשָּׁבַע מֵחֲמַת אֵיזוֹ סִבָּה שֶׁתִּהְיֶה, בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּכַוָּנָה בֵּין שֶׁלֹּא בְכַוָּנָה, בְּכָל־לָשׁוֹן, בֵּין בִּלְשׁוֹן נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת אוֹ נְזִירוֹת אוֹ אִסָּרִים אוֹ קוּנָמוֹת אוֹ חֲרָמוֹת אוֹ הַסְכָּמוֹת אוֹ קַבָּלָה בַלֵּב, בְּכָל־צַד וְאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה – הֲרֵי אֲנַחְנוּ מְבַטְּלִים אוֹתָם בִּטּוּל גָּמוּר, וּמַתְנִים עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּם בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים, לָא שְׁרִירִין וְלָא קַיָּמִין, וְלֹא יִהְיוּ חָלִין כְּלָל. וַהֲרֵי אֲנַחְנוּ מֵעַתָּה מְגַלִּים דַּעְתֵּנוּ שֶׁאֵין לָנוּ חֵפֶץ בָּהֶם וְלֹא בְקִיּוּמָם, כִּי אִם בְּקִיּוּם תְּנַאי מוֹדָעָה זוֹ, שֶׁלֹּא תִתְבַּטֵּל לְעוֹלָם.

וְעוֹד אֲנַחְנוּ מוֹסְרִים מוֹדָעָה לִפְנֵיכֶם בְּכָל־לִבֵּנוּ וּבְכָל־נַפְשֵׁנוּ, וַהֲרֵי אֲנַחְנוּ מְבַטְּלִים מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם כָּל־מִין מַעֲשֶׂה שֶׁל אִסּוּר אִם נַעֲשֶׂה חַס וְשָׁלוֹם, וְכֵן כָּל־מִין דִּבּוּר שֶׁל אִסּוּר אִם יֵצֵא מִפִּינוּ חַס וְשָׁלוֹם, מֵהַמַּעֲשִׂים וּמֵהַדִּבּוּרִים הָאֲסוּרִים מִדְּאוֹרַיְתָא אוֹ מִדְּרַבָּנָן, אוֹ מִדִּבְרֵי קַבָּלָה אוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְגַם כָּל־מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, וְגַם כָּל־מִינֵי גַאֲוָה וְכַעַס וְקַפְדָּנוּת, וְקִנְאָה וְשִׂנְאָה וְתַחֲרוּת, וְחֶמְדָּה וְתַאֲוָה וּנְקִימָה וּנְטִירָה, וְכָל־מִינֵי רְאִיָּה וּשְׁמִיעָה וְרֵיחַ וְקוֹל וּרְמִיזָה הָאֲסוּרִים, אִם נַעֲשֶׂה אוֹ נְדַבֵּר אוֹ נַחֲשֹׁב אוֹתָם חַס וְשָׁלוֹם, בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן, בֵּין בְּכַעַס, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּכַוָּנָה בֵּין שֶׁלֹּא בְכַוָּנָה, בֵּין בַּחֲלוֹם בֵּין בְּהָקִיץ. מֵעַתָּה הֲרֵי אֲנַחְנוּ מִתְחָֽרְטִים עֲלֵיהֶם, וּמַתְנִים עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּם בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים מֵעִקָּרָן, וְלֹא יִהְיוּ חָלִין כְּלָל וְעִקָּר, וּבְכֻלְּהוֹן אִתְחָרַטְנָא בְהוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

וְעוֹד אֲנַחְנוּ מוֹסְרִים מוֹדָעָה לִפְנֵיכֶם, רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁכָּל־מַחֲשָׁבָה רָעָה וְהִרְהוּר רַע וּרְעוּתָא דְלִבָּא, אִם יַעֲלֶה בְלִבֵּנוּ וּמֹחֵנוּ, וּבִפְרָט בְּעֵת הַתְּפִלָּה וְתַלְמוּד תּוֹרָה, בְּאֵיזֶה צַד וְאֹפֶן שֶׁאֵינוֹ לִכְבוֹד וּרְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, מֵעַכְשָׁיו אֲנַחְנוּ מְבַטְּלִים אוֹתָם מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים וּרְעוּתָא דְלִבָּא שֶׁהֵם נֶגֶד רְצוֹן קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּטּוּל גָּמוּר כַּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם נְדַבֵּר אֵיזֶה דִבּוּר רַע וְאָסוּר, מֵעַכְשָׁיו יִהְיוּ הַכֹּל בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים. וְעַתָּה אֲנַחְנוּ מְבָאֲרִים וּמְפָֽרְשִׁים בַּאֵר הֵיטֵב, וַאֲנַחְנוּ מְגַלִּים דַּעְתֵּנוּ וּרְצוֹנֵנוּ בְּכָל־לִבֵּנוּ, כִּי רְצוֹנֵנוּ וּמַאֲוַיֵּנוּ וְכַוָּנָתֵנוּ לַעֲבֹד אֶת בּוֹרְאֵנוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל, עֲבוֹדָה שְׁלֵמָה, עֲבוֹדָה תַמָּה, בְּמַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר וּמַעֲשֶׂה, בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וְשִׂמְחָה רַבָּה כְּדָת מַה־לַּעֲשׂוֹת. וְכָל־ מַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁהֵם נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, מֵעַכְשָׁיו יִהְיוּ בְטֵלִים וּמְבֻטָּלִים, כִּי הֵם מִצַּד יֵצֶר הָרַע וְהַכֹּל הָבֶל. בְּאֹפֶן שֶׁכָּל־עֲבוֹדָתֵנוּ לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּמַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר וּמַעֲשֶׂה, הַכֹּל הוּא לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנָיו דַּוְקָא בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה כְּלָל וְעִקָּר. וְהַכֹּל הוּא לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא אוֹת יוֹ"ד וְאוֹת הֵ"א בְּאוֹת וָא"ו וְאוֹת הֵ"א בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל, לְדַעַת רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ, וּלְדַעַת רַבֵּנוּ יִצְחָק לוּרְיָא אַשְׁכְּנַזִּי, הַמָּקוֹם בְּרַחֲמָיו יַעְזְרֵנוּ עַל־דְּבַר כְּבוֹד־שְׁמוֹ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ. יְהוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי:

אחר כך יאמרו המתירים קבלת מסירת המודעה, וזה הנוסחה:

בִּרְשׁוּת קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, קִבַּלְנוּ מְסִירַת הַמּוֹדָעָה הַזֹּאת אֲשֶׁר מְסַרְתֶּם גּוּפְכֶם נַפְשְׁכֶם רוּחֲכֶם וְנִשְׁמַתְכֶם לְעִלַּת כָּל־הָעִלּוֹת וְסִבַּת כָּל־הַסִּבּוֹת. וְכָל־מַה־ שֶּׁתַּעֲשׂוּ מֵהַיּוֹם נֶגֶד מְסִירַת הַמּוֹדָעָה הַזֹּאת, הֵן בְּמַעֲשֶׂה הֵן בְּדִבּוּר וְהֵן בְּמַחֲשָׁבָה, אֲנַחְנוּ מְבַטְּלִים אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה אוֹ הַדִּבּוּר אוֹ הַמַּחֲשָׁבָה בִּרְשׁוּת קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, וְלֹא יַעֲשׂוּ בָכֶם שׁוּם רֹשֶׁם כְּלָל.

סדר התרת נדרים[עריכה]

יש הנוהגים לעשות התרה ביום י"ט אב, ארבעים יום לפני ראש השנה, ובערב ראש חודש אלול, שהוא ארבעים יום לפני יום כיפור, וכן בערב ראש השנה ובערב יום כיפור:

יעמוד הקורא לפני עשרה ואם אין יעמוד מול שלושה יראי שמים ויאמרו:

שִׁמְעוּ נָא רַבּותַי דַּיָּנִים מוּמְחִים, כָּל נֶדֶר או שְׁבוּעָה או אִסָּר או קונָם או חֵרֶם, שֶׁנָּדַרְתִּי או נִשְׁבַּעְתִּי בְּהָקִיץ או בַחֲלום, או נִשְׁבַּעְתִּי בַּשֵּׁמות הַקְּדושִׁים שֶׁאֵינָם נִמְחָקִים, וּבְשֵׁם הוי"ה בָּרוּךְ הוּא, וְכָל מִינֵי נְזִירות שֶׁקִּבַּלְתִּי עָלַי וַאֲפִלּוּ נְזִירוּת שִׁמְשׁון, וְכָל שׁוּם אִסּוּר, וַאֲפִלּוּ אִסּוּר הֲנָאָה, שֶׁאָסַרְתִּי עָלַי או עַל אֲחֵרִים, בְּכָל לָשׁון שֶׁל אִסּוּר בֵּין בִּלְשׁון אִסּוּר או חֵרֶם או קונָם וְכָל שׁוּם קַבָּלָה אֲפִלּוּ שֶׁל מִצְוָה שֶׁקִּבַּלְתִּי עָלַי, בֵּין בִּלְשׁון נֶדֶר בֵּין בִּלְשׁון נְדָבָה בֵּין בִּלְשׁון שְׁבוּעָה בֵּין בִּלְשׁון נְזִירות בֵּין בְּכָל לָשׁון, וְגַם הַנַּעֲשה בִּתְקִיעַת כָּף. בֵּין כָּל נֶדֶר וּבֵין כָּל נְדָבָה וּבֵין שׁוּם מִנְהָג שֶׁל מִצְוָה שֶׁנָּהַגְתִּי אֶת עַצְמִי, וְכָל מוצָא שפָתַי שֶׁיָּצָא מִפִּי או שֶׁנָּדַרְתִּי וְגָמַרְתִּי בְלִבִּי לַעֲשות שׁוּם מִצְוָה מֵהַמִּצְות או אֵיזו הַנְהָגָה טובָה או אֵיזֶה דָבָר טוב שֶׁנָּהַגְתִּי שָׁלשׁ פְּעָמִים וְלא הִתְנֵיתִי שֶׁיְּהֵא בְּלִי נֶדֶר, הֵן דָּבָר שֶׁעָשיתִי הֵן עַל עַצְמִי הֵן עַל אֲחֵרִים, הֵן אותָן הַיְדוּעִים לִי, הֵן אותָן שֶׁכְּבָר שָׁכַחְתִּי, בְּכֻלְּהון, אִתְחֲרַטְנָא בְהון מֵעִקָּרָא, וְשׁואֵל וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמַּעֲלַתְכֶם הַתָּרָה עֲלֵיהֶם, כִּי יָרֵאתִי פֶּן אֶכָּשֵׁל וְנִלְכַּדְתִּי חַס וְשָׁלום בַּעֲוון נְדָרִים וּשְׁבוּעות וּנְזִירות, וַחֲרָמות וְאִסּוּרִין, וְקונָמות וְהַסְכָּמות. וְאֵין אֲנִי תוהֵא חַס וְשָׁלום עַל קִיּוּם הַמַּעֲשים טובִים הָהֵם שֶׁעָשיתִי, רַק אֲנִי מִתְחָרֵט עַל קַבָּלַת הָעִנְיָנִים בִּלְשׁון נֶדֶר או שְׁבוּעָה, או נְזִירוּת או אִסּוּר, או חֵרֶם או קונָם, או הַסְכָּמָה, או קַבָּלָה בְלֵב. וּמִתְחָרֵט אֲנִי עַל זֶה שֶׁלּא אָמַרְתִּי הִנְנִי עושה דָבָר זֶה בְּלִי נֶדֶר וּשְׁבוּעָה, וּנְזִירוּת וְחֵרֶם וְאִסּוּר, וְקונָם וְקַבָּלָה בְלֵב. לָכֵן אֲנִי שׁואֵל הַתָּרָה בְּכֻלְּהון. אֲנִי מִתְחָרֵט עַל כָּל הַנִּזְכָּר, בֵּין אִם הָיוּ הַמַּעֲשים מִדְּבָרִים הַנּוגְעִים בְּמָמון, בֵּין מֵהַדְּבָרִים הַנּוגְעִים בְּגוּף, בֵּין מֵהַדְּבָרִים הַנּוגְעִים אֶל הַנְּשָׁמָה, בְּכֻלְּהון אֲנִי מִתְחָרֵט, עַל לְשׁון נֶדֶר וּשְׁבוּעָה וּנְזִירוּת וְאִסּוּר וְחֵרֶם וְקונָם וְקַבָּלָה בְלֵב. וְהִנֵּה מִצַּד הַדִּין, הַמִּתְחָרֵט וְהַמְבַקֵּשׁ הַתָּרָה צָרִיךְ לִפְרט הַנֶּדֶר, אַךְ דְּעוּ נָא רַבּותַי, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְפָרְטָם, כִּי רַבִּים הֵם. וְאֵין אֲנִי מְבַקֵּשׁ הַתָּרָה עַל אותָם הַנְּדָרִים שֶׁאֵין לְהַתִּיר אותָם, עַל כֵּן יִהְיוּ נָא בְעֵינֵיכֶם כְּאִלּוּ הָיִיתִי פורְטָם:

והמתירים משיבים לו שלוש פעמים בלשון זה:

הַכּל יִהְיוּ מֻתָּרִים לָךְ (לָכֶם), הַכּל מְחוּלִים לָךְ (לָכֶם), הַכּל שְׁרוּיִם לָךְ (לָכֶם). אֵין כָּאן לא נֶדֶר, וְלא שְׁבוּעָה, וְלא נְזִירוּת, וְלא חֵרֶם, וְלא אִסּוּר וְלא קונָם וְלא נִדּוּי, וְלא שַׁמְתָּא, וְלא אָרוּר. אֲבָל יֵשׁ כָּאן, מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה. וּכְשֵׁם שֶׁמַּתִּירִים בְּבֵית דִּין שֶׁל מַטָּה, כָּךְ יִהְיוּ מֻתָּרִים בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה:

ואח"כ ימסור מודעה זו:

הֲרֵי אֲנִי מוסֵר מודָעָה לִפְנֵיכֶם וַאֲנִי מְבַטֵּל מִכַּאן וּלְהַבָּא כָּל הַנְּדָרִים וְכָל שְׁבוּעות וּנְזִירות וְאִסּוּרִין וְקונָמות וַחֲרָמות וְהַסְכָּמות וְקַבָּלָה בְלֵב שֶׁאֲקַבֵּל עָלַי בְּעַצְמִי. הֵן בְּהָקִיץ הֵן בַּחֲלום חוּץ מִנִּדְרֵי תַעֲנִית בִּשְׁעַת מִנְחָה, וּבְאִם שֶׁאֶשְׁכַּח לִתְנַאי מודָעָה הַזּאת וְאֶדּר מֵהַיּום עוד, מֵעַתָּה אֲנִי מִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם וּמַתְנֶה עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּן בְּטֵלִין וּמְבֻטָּלִין לָא שְׁרִירִין וְלָא קַיָּמִין וְלָא יְהון חָלִין כְּלָל וּכְלָל בְּכֻלָּן אִתְחֲרַטְנָא בְהון מֵעַתָּה וְעַד עולָם:

ואח"כ יאמר זה:

יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהַי וֵאלהַי אֲבותַי, שֶׁכָּל הַקְּלָלות וְהָאֲרוּרִים וְהַנִּדּוּיִם וְהַנִּזּוּפִים וְהַחֲרָמות וְהַשַּׁמְתּות שֶׁקִּלַּלְתִּי או שֶׁאָרַרְתִּי או שֶׁנִּדִּיתִי או שֶׁהֶחֱרַמְתִּי או שֶׁשַּׁמְּתִּי אֶת עַצְמִי או אֶת אִשְׁתִּי או אֶת בְּנֵי בֵיתִי או אֶת אֲחֵרִים או אֲחֵרִים שֶׁקִּלְלוּ או שֶׁנִּדּוּ או שֶׁהֶחֱרִימוּ או שֶׁשִּׁמְּתּוּ אותִי או אֶת אִשְׁתִּי או אֶת זַרְעִי או אֶת בְּנֵי בֵיתִי, יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהַי וֵאלהֵי אֲבותַי, אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, שֶׁאַל יִשְׁלְטוּ בָנוּ וְאַל יַעֲשוּ רושֶׁם כְּלָל, וְכָל הַקְּלָלות יִתְהַפְּכוּ עָלֵינוּ לְטובָה וְלִבְרָכָה כְּדִכְתִיב וַיַּהֲפוךְ ה' אֱלהֶיךָ לְךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ ה' אֱלהֶיךָ:

המתרים יחזרו ויאמרו לו:

כֻּלָּם מֻתָּרִים לָךְ (לָכֶם), כֻּלָּם שְׁרוּיִים לָךְ (לָכֶם), כֻּלָּם מְחוּלִים לָךְ (לָכֶם), כְּשֵׁם שֶׁאֲנַחְנוּ מַתִּירִים בְּבֵית דִּין שֶׁל מַטָּה, כָּךְ יִהְיוּ מֻתָּרִים בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה וְלא יַעֲשוּ שׁוּם רושֶׁם כְּלָל, וְכָל הַקְּלָלות יִתְהַפְּכוּ עָלֵינוּ לְטובָה וְלִבְרָכָה כְּדִכְתִיב וַיַּהֲפוךְ ה' אֱלהֶיךָ לְךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי אֲהֵבְךָ ה' אֱלהֶיךָ:

יש השואלים גם מודעה זו מהגאון חיד"א ז"ל: הֲרֵינִי מוסֵר מודָעָה לִפְנֵיכֶם שֶׁכָּל מַחֲשָׁבָה רָעָה וְהִרְהוּר רַע וּרְעוּתָא דְלִבָּא אִם יַעֲלֶה בְּלִבִּי וּמחִי וּבִפְרָט בְּעֵת הַתְּפִלָּה וְתַלְמוּד תּורָה בְּאֵיזֶה צַד וָאפֶן שֶׁאֵינו לִכְבוד וּרְצון הַבּורֵא יִתְבָּרַךְ, מֵעַכְשָׁיו אֲנִי מְבַטֵּל אותָן מַחֲשָׁבות וְהִרְהוּרִים רָעִים וּרְעוּתָא דְלִבָּא אֲשֶׁר הֵם נֶגֶד רְצון הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא בִּטּוּל גָּמוּר כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר, וּמִכָּל שֶׁכֵּן אִם אֲדַבֵּר אֵיזֶה דִּבּוּר רַע וְאִסּוּר מֵעַכְשָׁיו יִהְיוּ הַכּל בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים. וְעַתָּה אֲנִי מְבָרֵר וּמְפָרֵשׁ בַאֵר הֵיטֵב וַאֲנִי מְגַלֶּה דַּעְתִּי וּרְצונִי בְּכָל לִבִּי כִּי רְצונִי וּמַאֲוָיִי וְכַוָּנָתִי לַעֲבד אֶת בּורְאֵנוּ אֱלהֵי אַבְרָהָם אֱלהֵי יִצְחָק וְיִשרָאֵל עֲבודָה שְׁלֵמָה עֲבודָה תַּמָּה בְּמַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר וּמַעֲשה בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וְשמְחָה כַּדָּת מַה לַּעֲשות, וְכָל מַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר וּמַעֲשה נֶגֶד רְצונו יִתְבָּרַךְ מֵעַכְשָׁו בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים, כִּי הֵם מִצַּד יֵצֶר הָרָע וְהַכּל הָבֶל, בְּאפֶן שֶׁכָּל עֲבודָתֵנוּ לַבּורֵא יִתְבָּרַךְ בְּמַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר וּמַעֲשה הַכּל הוּא לַעֲשות נַחַת רוּחַ לְפָנָיו דַּוְקָא בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה כְּלָל וְעִקָּר, וְהַכּל הוּא לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בְּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשרָאֵל, לְדַעַת רַבִּי שִׁמְעון בֶּן יוחַאי וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנו, וּלְדַעַת הָרַב רַבִּי יִצְחָק לוּרְיָא אַשְׁכְּנַזִּי. וּלְדַעַת הָרַב רַבִּי יִשרָאֵל בַּעַל שֵׁם טוב וְתַלְמִידָיו, הַמָּקום בְּרַחֲמָיו יַעְזְרֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוד שְׁמו מֵעַתָּה וְעַד עולָם:

יִהְיוּ לְרָצון אִמְרֵי פִי וְהֶגְיון לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגואֲלִי: