סידור/נוסח עדות המזרח/ראש השנה/שחרית א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

נשמת[עריכה]

( אֱלֹהַי, אַל תְּדִינֵנִי כְּמַעְלִי וְאַל תָּמֹד אֱלֵי חֵיקִי כְּפָעְלִי!
בְּחֶמְלָתְךָ גְּמֹל עָלַי – וְאֶחְיֶה, וְאַל נָא, אֵל, תְּשַׁלֶּם לִי גְּמוּלִי.
גְּאוֹן נַפְשִׁי לְךָ אַשְׁפִּיל, וְאֶקְרַע בְּמַכְאוֹבִי לְבָבִי, לֹא מְעִילִי.
דְּוֵה לֵבָב אֲנִי נִצָּב וְנֶעְצָב עֲלֵי פִשְׁעִי וְרֹב רִשְׁעִי וְסִכְלִי,
הֲלוּם יָגוֹן – בְּלִי יַיִן, כְּאַיִן אֲשׁוּרִי מִנְּתִיבְךָ מָט וְרַגְלִי.
וּמָה אֶעְנֶה וְאָן אֶפְנֶה לְעֶזְרָה בְּיוֹם מִשְׁפָּט?  לְמִי אָנוּס וּמִי לִי?
זְדוֹנוֹתַי – לְמוּל פָּנַי וְעֵינַי, כְּלִמָּתִי – לְעֻמָּתִי וְאֶצְלִי,
חֲטָאַי – לוּ יְרִיחוּן בָּם שְׁכֵנַי, אֲזַי בָּרְחוּ וְרָחְקוּ מִגְּבוּלִי!
טְמֵא לֵבָב אֲשֶׁר שׁוֹבֵב, וְסוֹבֵב לְבָבִי בִי עֲלֵי כָל חֵטְא פְּלִילִי:
יְדַעְתִּים בַּעֲלוֹתָם עַל לְבָבִי, רְאִיתִים עַל יְמִינִי גַם שְׂמֹאלִי.
כְּקַשׁ נִדָּף אֲנִי נִרְדָּף וְנֶהְדָּף – וְלֹא נִמְנַע וְלֹא נִכְנַע עֲמָלִי!
לְךָ עֵינַי בְּתַחְנוּנַי, אֲדֹנָי, בְּהֵאָנְחִי שְׁמַע שִׂיחִי וְקוֹלִי,
מְנָת חֶלְקִי וְצוּר חִזְקִי וְחִשְׁקִי וּמִבְטַחִי וְגַם כֹּחִי וְחֵילִי –
נְחֵנִי נָא בְּאֹרַח הַנְּכוֹנָה לְפָנֶיךָ וְהָכֵן אֶת שְׁבִילִי.
סְלַח חוֹבִי וְיַשֵּׁר אֶת לְבָבִי אֲשֶׁר תּוֹעֶה כְּמוֹ רוֹעֶה אֱוִילִי.
עֲנֵה נַאְקִי דְּלָתֶיךָ בְדָפְקִי, רְאֵה, צוּרִי, רְפָא צִירִי וְחִילִי.
פְּדֵנִי מֵעֲוֹנִי, צוּר גְּאוֹנִי, אֱיָלוּתִי בְּגָלוּתִי וְחִשְׁלִי,
צְרִי עָצְבִּי, מְשׂוֹשׂ לִבִּי בְקִרְבִּי, וְשִׂמְחָתִי בְּאַנְחָתִי וְאֶבְלִי.
קְדֹרַנִּית לְךָ אֵלֵךְ שְׁחוֹחַ, בְּלִי כֹחַ סְלִיחָתְךָ בְשָׁאְלִי.
רְאֵה, כִּי זִכְרְךָ, יָהּ, תּוֹךְ לְבָבִי וּבִזְמָמַי בְּמוֹ יוֹמִי וְלֵילִי.
שְׁעֵנִי נָא רְצֵנִי, אֵל אֱמוּנָה, וְתִיטַב לָךְ תְּשׁוּרַת מַהֲלָלִי.
תְּנַהְלֵנִי יְמֵי מִדַּת צְבָאִי וְתִרְעֵנִי יְמֵי חֶלְדִּי וְחֶדְלִי,
חֲמֹל עָלַי וְכַפֵּר מַעֲלָלַי וְשׁוּר שִׁירִי כְּשִׁיר מוּשִׁי וּמַחְלִי
וְעֵת תָּבִיא יְצוּרֶיךָ בְמִשְׁפָּט, אֱלֹהַי, אַל תְּדִינֵנִי כְּמַעְלִי!
יַעְלֶה וְיָבֹא אֶצְלְךָ זִכְרוֹן מִשְׁתַּחֲוִים נֹכַח פְּנֵי אָרוֹן.
הִתְרוֹעֲעוּ עַל צִלְצְלֵי שָׁמַע כַּפַּעֲמוֹנִים עַל מְעִיל אַהְרֹן.
וַיִּפְגְּעוּ לִמְשֹׁךְ בְּעֵת רָצוֹן וַיִּתְקְעוּ לַחֲשֹׂךְ דְּבַר חָרוֹן.
דָּמָם וְדִמְעָתָם וְנַפְשׁוֹתָם נָשְׂאוּ בְּהוֹדוֹתָם לְזִכָּרוֹן.
הוֹדוֹת בְּעוֹד רוּחַ בְּאַפַּיִם וּבְעוֹד עֲבֹר הַקּוֹל עֲלֵי גָּרוֹן.

רְעֵה בְשִׁבְטֶךָ עַם יְקַוֶּה פִדְיוֹם לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם

מַחְשְׁבוֹת אוֹנִי עַל לְבָבִי שַׂמְתִּי וּמִפְּנֵי זְדוֹנִי בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי וְעַל רֹב עֲוֹנִי הִנֵּה נִחַמְתִּי וְאֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם

שִׁקְרֵי סְתָרָיו וַאֲשֶׁר נוֹאָל הִפְחִידוּ יְצוּרָיו סְלִיחָה לִשְׁאָל וְאֵיךְ יַרְבְּ אֲמָרָיו אֱנוֹשׁ בְּחֶטְאוֹ מְגֹאָל – וְיִצְרוּ מִנְּעֻרָיו רַק רַע כָּל הַיּוֹם

הוֹצֵא שְׁבוּיִים מִידֵי מְצִיקִים מֵחֵטְא נְקִיִים וְרָצוֹן מְפִיקִים וְיִשְׁמְעוּ פְדוּיִים אַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּאדֹנָי חַיִים כֻּלְכֶם הַיּוֹם

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.