נחלת יעקב (מסכת סופרים)
פרק תשיעי[עריכה]
הלכה א[עריכה]
(א) ופשוטין אותיותיו כו'. ר"ל שצריכין להיות גדולים קצת משאר אותיות. אכן האור תורה כתב, שהבי"ת לבד צריך להיות רבתא ולא שאר אותיות של התיבה, וכן ראיתי בכל ספרי תורות שהבי"ת לבד היא גדולה משאר אותיות. ובאמת ראיתי בקצת ספרים כתוב בזה הלשון "ופשוטין אותיותיו משאר אותיות" ולא גרסינן "של תיבה", וא"כ משמע להדיא דקאי רק על הבי"ת לבד. ואי גרסינן על הבי"ת לבד, אתי נמי שפיר הטעם דקתני הכא "שהיא תקום לעולם", ר"ל לרמז שיתקיים העולם, לפי שהבי"ת לשון ברכה, כדאיתא במדרש רבה, ולכן באה הבי"ת גדולה לדרוש שיהא גדול ויתקיים לעולם: (ב) שהיא תקום לעולם. כבר פרשתי בסי' א'. ואף לפי גירסא שלפנונו[1] דקאי על כל האותיות של בראשית, אתי נמי שפיר, לרמז שיתקיים לעולם. ועיין בספר מגלה עמוקות אופן קס"ו טעמים הרבה על כל האותיות קטנות וגדולות שבתורה, ובספר מכתב מאליהו פרשת שמות:
- ^ צ"ל: שלפנינו.