נודע ביהודה (תנינא)/יורה דעה/קעו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן קעו[עריכה]

תשובה

שלום לכבוד אהובי האלוף התורני המופלא מוה' חיים נר"ו:

מכתבו קבלתי ולהיות רבו הטרדות עלי מכל צד וכעת ביותר בטרדות חתונת בתי הבתולה תי' בשבוע הבע"ל לכן אין סיפוק בידי להרחיב ויספיק הקיצור: ע"ד ס"ת שחסר סתומה אחת אצל לא תחמוד השני בפ' יתרו ונגד זה יש סתומה בפ' וארא יעלו הצפרדעים. כבר מבואר בחיבורי נו"ב חיו"ד סימן ע"ט חלילה לשלוח יד להגיה ודברי הכ"מ מוכיחים כן ואף שהמנהג כדעת האור תורה מ"מ אין דברי האור תורה נתונים מסיני לשלוח יד בספרים להגיה בשביל זה: וע"ד שירת האזינו שאין השורות שוים ודאי לפי דברי הר"ן בשלהי פ"ק דמגילה ששירת האזינו יהיה אריח ע"ג אריח ולפי פירושו דאריח ולבינה שניהם בכתב ודאי שהיה בזה קפידא והיה ראוי לתקן ולמשוך השורות אלא שראיתי במכתבו שגם הבו גודל לאלהינו הוא קצר משיטה שלמעלה ובזה אי אפשר למשוך מחמת השם ועלה בדעתי להעמיד מלת הצור שבשיטה שאחריו למעלה להשוות השיטות ולמשוך תי"ו שבראש מלת תמים עד קצה התחלת השיטה ואף שהצור הוא נרשם מהתחלת השיטות ברמב"ם ובמסכת סופרים מ"מ זה ודאי אינו מעכב כמבואר בטור יו"ד סי' ער"ה ובש"ע סעיף ג' שאם שינה בפיזור ממה נהגו לא פסול ואין חילוק בזה בין שירת הים לשירת האזינו. אך הואיל ואף לפי דברי הר"ן לא נזכר דבר זה לא בגמרא ולא בפוסקים שיהיה שירת האזינו אריח ע"ג אריח וגם במסכת סופרים לא נזכר רק הרא"ש כתב בהלכות ס"ת בשם מסכת סופרים לעשות בכל שיטה הפסק באמצע כשיעור סתומה וכן הוא ברמב"ם פ"ח מהלכות ס"ת ולא נזכר בשום מקום שיהיה אריח ע"ג אריח בהאזינו והר"ן מסברא אמרה. הואיל וגם בה נזכר מפלת הרשעים ולכן יש לעשותה כצורת שירת בני המן. וכל זה לכתחלה אבל לא לעכב בדיעבד, ולכן אין צורך לתקן. ולרוב הטרדא אקצר. דברי הד"ש: