נודע ביהודה (תנינא)/חושן משפט/נז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן נז[עריכה]
בע"ה פראג יום ד' ח' אדר השני תקמ"ג לפ"ק.
תשובה
שלמא ימטי לכבוד אהובי א"נ הרב הגדול המופלג ומושלם במעלות כבוד מוהר"ר יאקב נ"י אב"ד דק"ק דרעזניץ.
אשר הקשה אהדדי בחושן משפט סוף סימן ש"ז פסק שאין שבת בבהמה ובסוף סימן ש"י פסק בעכבו הנהר שצריך השוכר לשלם ואמאי והלא אפילו פשע ועכב בהמת חבירו במזיד פטור. לכאורה יפה הקשה אבל באמת אין הכוונה בס"ס ש"י שישלם עבור זה שביטלה, אבל כך הכוונה שאם שכרה למקום פלוני ולחזור או ששכרה לשני ימים והזכיר המקום שהוא רוצה לילך לשם וידוע שהוא מהלך שני ימים וכו', והך וידוע שהוא מהלך שני ימים קאי נמי ארישא ששכרו למקום פלוני וא"כ אמרינן דסתמו כפירושו שלא השכירו רק לשני ימים וביום השני גדל הנהר והוצרך לעמוד כל היום ההוא וביום השלישי חזר וכיון שהשוכר היה יודע דרך הנהר והמשכיר לא ידע שדרך הנהר להתגדל על השוכר היה להודיע וכיון שלא התנה פסידא דידיה הוא ובסוף היום השני כלה השכירות וחייב לשלם כפי השכר שקצב לו וביום השלישי שחזר לדרכו א"כ נשתמש בבהמת חבירו וצריך לשלם שכר יום השלישי שזה אינו שבת רק שכירות שנשתמש בה ובאמת אם היה עיכוב הנהר בסוף יום שני קרוב לביתו והיה עומד כמה ימים לא היה צריך לשלם רק בעד שעה אחרונה שנשתמש לבוא לביתו ולכן לא סתרי דברי הש"ע אהדדי, ותו לא מידי כעת רק חיים ושלום: