נודע ביהודה (תנינא)/אורח חיים/קלט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קלט[עריכה]
תשובה
להגאון הנ"ל:
מכתבו קבלתי ולהיות טרדות רבות עלי ועול התלמידים ודבריו ראיתי שאינם דברים הנחוצים לשעה הרחבתי מלראות בו עד ימי חנוכה שהם יומי דמפגרי התלמידים. והנה מה ששאל במגילה כ"ח ששאל ר"ע את ר"נ הגדול אם נאמר כבש למה נאמר אחד וציין בתורה אור במדבר כ"ח ולא ציין שמות כ"ט בפרשת מילואים משום דשם נאמר האחד ור"ע שא"ל למה נאמר אחד דבפרשת פינחס כתיב אחד. ושאל מר על ר"ע גופי' למה אחז קרא המאוחר ולא שאל על המוקדם. והוסיף מר לשאול על ר"נ שאמר צורבא מרבנן הוא והלא שאלה כזו תינוקות מרגישים בה. ועוד הוסיף לשאול על רש"י בחומש שם בפ' פינחס את הכבש אחד אע"פ שכבר נאמר בפ' ואתה תצוה היא היתה לימי המלואים וכאן צוה לדורות. וכתב מעלתו והיא פליאה דהרי בואתה תצוה סיים בסוף הפרשה עולת תמיד לדורותיכם. והיא שאלת הראשונים הרמב"ן ז"ל. ואני אומר על דרך הפשוט רש"י ציין על את הכבש אחד והלא מהראוי לרשום על תחלת הפרשה כבשים בני שנה תמימים שנים ליום היה לו לרש"י לרשום אע"פ כו':
ולכן נלע"ד שעל מלת אחד דדרשינן מיוחד שבעדרו על זה שאל רש"י והלא כבר נאמר בפ' תצוה ועל זה יישב ששם נאמר לימי המלואים שיקח המיוחד וכאן צוה לדורות שיקח המיוחד וגוף פרשת התמיד כולה נשנית כאן בשביל דבר זה והוא עצמו טעמו של ר"ע שבחר לשאול על דבר שהוא לדורות לעמוד על הכוונה מה היא מאשר ישאל על מה שהי' מצוה לשעה ומה דהוה הוה ולכן אמר צורבא מרבנן הוא:
ועל דרך החידוד קצת אומר אני דיש לדקדק מנין לר' נחוניא לדרוש המיוחד שבעדרו ודלמא על שני כבשים הללו קאמר שהמיוחד שבהם יעשה בבוקר והשני בין הערבים דהרי בשני תמידין אפילו למצוה לא בעינן שיהיו שניהם שוים כדמוכח בריש פרק שני שעירים אלא דאם הוי כתיב אחד ג"כ מוכח המיוחד שהרי כיון דכתיב כבש א"צ לכתוב אחד וא"כ האחד ההוא מיותר ומן ה"א דרשינן יותר ולכן בעינן המיוחד שבעדר. וא"כ ר"ע באמת על פרשת תצוה שאל שאם נאמר כבש למה נאמר אחד וא"כ ע"כ אחד המיוחד ולמה לי האחד ועל זה השיבו ר' נחוניא המיוחד שבעדר שזה לא הוה דרשינן בלי ה"א מיותרת רק הוה דרשינן המיוחד שבשנים הללו. ותו לא מידי. דברי ידידו: