נודע ביהודה (תנינא)/אבן העזר/קיט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן קיט[עריכה]

תשובה

שלום לכבוד אהובי הרב הגדול המופלא ומופלג, חכם וסופר, דומה לעופר, כבוד שמו מוהר"ר אפרים נר"ו אב"ד ור"מ בק"ק פאפע:

אחר דרישת שלומו הטוב, הנה זאת אומרת, ועל הראשונים חוזרת, עסק האשה העלובה מרת שרה הינדל בת כמר שמואל המכונה זנוויל השולחת את מוכ"ז כמר מרדכי בן כמר מרדכי למכון שבתו שימנהו שם כמר מאיר ליב במוהר"ר יצחק הכהן שהוא בעל האשה הנ"ל לשליח להולכה וישלח על ידו גט פטורין לאשתו הנ"ל כפי מכתבו של מעלתו כ"ה מרחשון העבר. והנה אין יד האשה משגת לרוב הוצאות השליח ואעפ"כ היא נותנת הכל גם שולחת שמה על ידי אחד מקציני פ"ב שלשה דוקאטין ליד מעלתו ומזה ישלם שם שכר הסופר ועדים והמותר למעלתו ובית דינו עבור סדור הגט והרשאה ואף כי מצער היא יעשה גם מעלתו חסד עם העגונה ושכרו כפול מן השמים. והנה להיות כי זה שנים רבות אשר כבר נעשה מעשה על ידי בעסק שם הזה של מאיר ליב כי לפ"ד הב"ש בסי' קכ"ט ס"ק כ"ד יש לכתוב מאיר יהודה המכונה ליב וטעמו מבואר שם שאין לחוש שיאמרו שכינוי ליב הוא לשני השמות (ושם מיירי בשם משה ליב) מאיר יהודה ולא נקרא מאיר כלל כי מסתמא קאי אדסמיך ליה וכו' ע"ש בב"ש:

ואני אומר במחילה מכבודו מדבריו נראה שכוונת המכונה קאי על השם שהשם זה מכונה כך, ולא כן הוא אלא קאי על האדם שהאדם מכונה כן והראיה דהיכא דכותבין דמתקרי כותבין לאיש דמתקרי ולאשה דמתקריא או דמתקרית וכן כשכותבין המכונה אז כשהמסדר קורא הגט קורא לאיש המכונה בסגו"ל ולאשה המכונה בקמ"ץ ועיין כל זה בדרכי משה סי' קכ"ט אות כ"א ואם קאי על השם לא שייך לחלק בין איש לאשה אלא ודאי שקאי על האדם וא"כ החשש שדחה הב"ש חוזר וניעור שמשמעות הדבר שהאיש הזה אינו מכונה רק ליב ובאמת קורין אותו מאיר ליב והחלטתי לכתוב גם בכינוי שני השמות. ולפ"ז אמרתי הרי יש בכינוי הזה שם קודש דהיינו מאיר ואין לכתוב המכונה רק דמתקרי ולכתוב בגט אנא מאיר יהודה דמתקרי מאיר ליב ואף ששם ליב הוא לעז הואיל ושם מאיר הוא לשון עברי, וכיון דלכתוב מתקרי במקום מכונה ודאי אין חשש אבל איפכא מכונה במקום מתקרי יש חשש לכן טוב לכתוב כנזכר מאיר יהודה דמתקרי מאיר ליב. והגאון המנוח מוהר"ר מאיר פישלס ז"ל דן לפנינו דרוב הנקראים כנ"ל נרגש יו"ד של מאיר במבטא כמו שני יודי"ן ועיקר הרגשת השני יודי"ן הם אחר המ"ם ואמר שיש לכתוב אנא מאיר יהודה המכונה מייאיר ליב והעיד שרוב ההמונים כשכתבו אליו אגרות שלום כתבו עליו מוהר"ר מייאיר ולכן אם זה האיש נקרא שם בשם מייאיר נרגש במבטא כנ"ל יכתוב כפי נוסח הגאון ז"ל ואז יכתבו המכונה כי גם שם מייאיר הוא לעז אבל אם אינו נרגש כך במבטא יכתוב כפי נוסח שלי אנא מאיר יהודה דמתקרי מאיר ליב. ובשם יהודה שאני כותב כאן בה"א לבסוף ולא באל"ף והוא נגד דעת הט"ז לפי שבנדון זה גם הט"ז מודה כי ראיתי חתימת הבעל באגרת שכתב לאחיו וכתב יהודי לא באל"ף ולא בה"א רק ביו"ד והוא מחמת שהוא עם הארץ וחותם בשיבוש ואין משגיחין בחתימתו ושוב כותבין שם יהודה ככתוב בתורה. והאשה שמה הינדל אך נשתנה שמה בחוליה שרה ובשם העולם נקראת הינדל לחוד אבל היא חותמת שרה הינדל ולכן יכתוב שרה המכונה הינדל בת שמואל המכונה זנוויל, ואף כי קשה בעיני לכתוב המכונה על שם שנקראת בעצם ובראשונה לעיקר השם ואף שנשתנה שמה ע"י חולי ונעשה השני עיקר יותר מ"מ לא שייך על הראשון לשון כינוי והיה יותר נכון לכתוב שרה דמתקריא הינדל. אבל מצאתי בתשובת מהר"מ מינץ סי' ס"ד בשם אשה שהיה שם העריסה פריבא ואח"כ נשתנה שמה רחל לכתוב רחל המכונה פריבא ואף ששם נשתקע שם פריבא לגמרי מ"מ כשכבר נמלך הגאון הנ"ל לכתבו היה לו לכתוב דמתקריא ומדלא דקדק בזה ש"מ שגם על שם שהיה כבר עיקר מ"מ כשנשתנה ע"י חולי שוב כותבין על הראשון אם הוא שם לעז המכונה:

ועל דבר המשודכת שזינתה עם אחר ונתעברה אם מותר המשודך לכנסה תוך ימי מניקה והמשודך רוצה לחייב א"ע להחזיק הילד. הנה אהובי כל מה שיש לפלפל אם יש בזונה איסור מניקת חבירו הכל ימצא בחיבורי נ"ב ואעפ"כ לא התרתי לכתחילה ודי לנו במה שמיקל רמ"א במופקרת ואעפ"כ אם הוא רוצה לסמוך על תשובות האחרונים וקצת חכמי זמננו המקילים יעשה כרצונו:

וזה כתבתי אחר כן. כבר מלתי אמורה ער"ח העבר על דבר האשה הינדל הנ"ל ונשענתי על דברי מהר"מ מינץ וכתבתי לכתוב שרה המכונה הינדל ועכשיו הדרנא בי ואני עומד על דעתי שעלה במחשבתי תחלה שלא לכתוב לשון כינוי על שם שהוא עיקר ואף ששם השני שנתן לה בשעת חוליה נעשה עיקר יותר מ"מ עדיין הראשון ג"כ עיקר ולא שייך לכתוב עליו לשון כינוי ובתשובת מהר"מ מינץ אולי שהיה עיקר בדעת מהר"מ שאין צורך לכתוב פריבא כלל לכן לא דקדק בו ועוד כיון שנשתקע שם פריבא לגמרי ובטל עיקרו וחשיבותו אבל בנדון דידן יכתוב בהגט שרה דמתקריא הינדל או שרה דמתקרית הינדל ומינה לא יזוע, דברי הד"ש: