נודע ביהודה (תנינא)/אבן העזר/לט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן לט[עריכה]
ב"ה פראג א' ה' טבת תקנ"א לפ"ק.
תשובה
שלום לכבוד אהובי האלוף התורני זית שופכני מו"ה יוזל נר"ו:
מכתבו קבלתי ועל דבר אשר שאל בנער שנשא בתולה (דהיינו בעיני הבריות היתה בחזקת בתולה) והיו הנישואין בשבת נחמו העבר וביום ד' יו"ד כסליו ילדה בן ובשעה שכרעה ללדת נתקוטט בעלה עמה וקראה זונה למה עכרתני והוא נקי כי לא בא עליה קודם החתונה ולכן רצונו לברוח ממנה ולא ישוב אליה לעולם כל זה גיזם לה אז, והיא השיבה שאם יברח ממנה תתקע סכין בבטנה מרוב בושה ויגרום שפיכת דם. ושאל אותה הבעל והנשים שהיו שם ממי נתעברה ואמרה מנער פלוני שנסע קודם שבועות למדינת אונגרן ותוך הדברים ילדה בן, וכאשר בא מעלתו לשם למול הילד סיפרו לו אבותיו של הנער כל המאורע והבעל הלך משם מרוב צער ורוצה לגרשה נגד רצונם כי כלתם מצאה חן בעיניהם והיא גברת הבית ובקיאה במשא ומתן ויש בה כמה מעלות טובות ולכן רצונם שלא יגרשה ובקשו ממעלתו כאשר יבוא בנם אליו ידבר על לבו שישאר עם אשתו. ומעלתו השיב להם סתם שזה דבר קשה ואעפ"כ ישלחו אותו אליו ובבוא הבעל אליו אמר שרצונו היה לגרשה רק אביו ואמו מפצירים בו וגם אשתו החליקה לו בדברים ונכמרו רחמיו עליה ורצונו לקיימה אם יסכים מעלתו כי קשה עליו פרידתו ממנה לעשות נגד רצון אבותיו. ומעלתו השיב לו אם יש לדונו כשוגג להקל שלא יגרשנה בפרט כי במדינה זו קשים גירושין מחמת פקודת המלכות אעפ"כ צריך הוא עכ"פ לפרוש ממנה עד כלות כ"ד חודש ימי הנקה, וכשמעו הדברים האלה התחיל לבכות וזלגו עיניו דמעות והתודה על און ואמר צדקה ממני כי הוא כאשר היה אצלה בחוה"מ של פסח בבית דודה בא עליה וכשהרגיש שהיא מעוברת רצה למהר הנישואין בל"ג בעומר אלא שנתעכב ע"י השררה והוא צוה עליה אשר לא תגיד כי ממנו היא הרה כי נתירא מאביו וגם בושה היא לו מחביריו והבטיח לה כאשר תגיד על הנער פלוני לא יבגד בה וכל אשר נתקוטט עמה בשעת לידה היה רק לפנים בערמה להסתיר עונו שלא ידעו אביו ואמו ובלחישה הבטיחה להיות בטוחה שישאר עמה כאיש ואשתו רק שתשאר בדבריה בפני אביו ואמו שמנער פלוני נתעברה. ומעתה שאל אם הבעל נאמן לחזור מדבריו הראשונים:
והנה דבר זה כבר ביארתי בנודע ביהודה (קמא) חלק אה"ע סימן ט"ז כמה צדדים להקל עכ"פ במזנה שבלא"ה יש מקילים ובפרט שכבר נשאת ואם כי שם היה קולא יותר כאשר ביארתי שגם בדבריו הראשונים לא שויה אנפשיה חתיכה דאיסורא משא"כ כאן וגם כאן לא היה לו להכחיש זרעו הכל כאשר ביארתי שמה, מ"מ נלע"ד להקל שעל פי אמתלא שלו היה מוכרח להכחיש זרעו. ואמנם מה שיש כאן חומרא יותר מה שהיא עצמה אמרה שמנער פלוני נתעברה ואף שגם היא יש לה אמתלא שהיתה מוכרחת לזה מחמת כי כן צוה עליה בעלה מ"מ יש מקום להחמיר עפ"י מה שכתב רמ"א בסוף סימן מ"ז דבאמרה לפלוני נתקדשתי לא מהני שוב אמתלא, ואמנם יש לחלק. ועיין במה שהארכתי בנודע ביהודה סי' סמ"ך, אבל אכתי יש להחמיר אם יכולה למשוי נפשה רשעה ולומר שהוציאה שם רע על פלוני שעבר על ח"כ שבא עליה בנדתה שכל פנויות בזמה"ז נדות המה, ועיין במה שכתבתי בנ"ב סוף סימן חי"ת, ובודאי קושטא קאמרה, ואעפ"כ יש להקל דאפי' אם נאמין דבריה הראשונים שפלוני בא עליה אכתי אולי גם החתן שלה גם כן בא עליה בחוה"מ פסח וכבר ביארתי בנ"ב סי' כ"ג שגם אם הוא מסופק אם הוא בנו חייס ויהיב למסמס בבעי וחלבא ובפרט שלא שמענו ממנה בפירוש שהחתן לא בא עליה כלל, ולכן נלע"ד להקל. ואמנם צריך לשמוע האמתלא מפי האשה. וגם זאת ידוע שצריך לכתוב אצלו לזכרון רשום למשמרת שהבן הזה הנולד הוא רק ספק אם הוא מבעל זה כי פן יארע בעסק חליצה ויבום איזה תקלה וכבר ביארתי בכמה תשובות שהמה עדיין כתובים אצלי שאפי' הרא"ש שסובר שגם לענין לפטור מן היבום נאמן לומר שזה בנו ולא חיישינן שמא זנתה גם עם אחר עיין בב"ש סי' קנ"ו ס"ק ט"ו היינו באומר כן על אשה אחרת שלא נשאת ואומר שהאשה ההיא ממנו היא מעוברת שהוא בא עליה בזנות אבל באומר כן בשעה שנושא אותה אינו נאמן דחיישינן שעיניו נתן בה וכדי שלא תהיה אסורה עליו משום מניקת חבירו אומר שהוא זנה עמה ואף שמאמינין לו לענין שתנשא לו ולא אסרינן משום מניקת חבירו היינו משום שהוא איסור דרבנן עיין בב"ש סימן י"ג ס"ק ו' אבל לענין איסור דאורייתא אינו נאמן כלל שבא עליה ולכן יכתוב זה לזכרון:
ואמנם אחר כתבי זאת נתתי לבי להיות שאמר הבעל שהיה אצל הכלה שהוא בחוה"מ פסח והלידה היתה יו"ד כסליו צא וחשוב אין כאן שמנה חדשים רק חסר איזה ימים והרי אפילו בזמנינו שגם היולדות לתשעה ג"כ יולדת למקוטעים אפ"ה לא אמרינן ביולדת לתשעה שיפורא גרם לקצת פוסקים וכן מבואר בסימן קנ"ו סעיף ד' בהג"ה זולת הרמב"ן שסובר גם בזה שפורא גרים ועיין שם בב"ש ס"ק ה' ואמנם בסימן ד' בב"ש ס"ק י"ט מביא שגם דעת התוס' ואגודה דאמרינן שיפורא גרים גם ביולדת לתשעה ואעפ"כ בעובדא דא שמתחלה גם הבעל וגם הזונה אמרו שמנער פלוני נתעברה ועכשיו חזרו בהם קשה בעיני לגבב כל הקולות ולכן לא ימהר למיעבד עובדא ויחקור עוד היטב גם אצל הזונה ויודיעני הכל, ואז אתיישב בדבר: