נודע ביהודה (תנינא)/יורה דעה/כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן כב[עריכה]

תשובה

שלום לכבוד התורני המרומם הנעלה הר"ר יהודא י"ץ שוחט דק"ק מאדי:

מכתבו קבלתי וע"ד סירכא מטרפש לבה"כ המבואר ביו"ד סימן מ"א בהג"ה סעיף ח'. הנה כבר ביארתי בחבורי נו"ב חי"ד סימן ט"ו שיש לסמוך על הבדיקה אבל אם נאבד בלי בדיקה טריפה וליכא ס"ס שמא מחמת חולי ושמא לא ניקב דשאני כאן כי קרוב לודאי הוא. והאי ודאי שכתב רמ"א בהגה"ה הנ"ל לאו דוקא ודאי ממש אלא קרוב לודאי ויגיד עליו רעו שבתורת חטאת כלל פ"ט סימן יו"ד כתב שמא יש מחט כו'. ומה שכתב כאן בהגה"ה ודאי היינו שאם לא בדק אמרינן שודאי יש שם קוץ או מחט אבל בדיקה מהני. וגם נלע"ד בכל מקום שיש סירכא באברים הפנימים אף שמבואר בש"ע סימן מ"ו שאין סירכא אלא בריאה מ"מ בדיקה בעינן בחלל הפנימי באותו אבר אם אין קוץ או מחט תחוב שם נגד הסירכא. והנלע"ד כתבתי. דברי ד"ש: