משתמש:Roxette5/תקנות התכנון והבניה/(בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)/תוספת שניה/חלקים ז - כב

חלק ז': הוראות מיוחדות בנוגע לבנין גבוה, לבנין רב-קומות ולבנינים אחרים

סימן א': פרשנות

@ 7. הגדרות

@ 00. 01 בחלק זה –

          "דלת אש" – (נמחקה);
          "חדר מדרגות מוגן" – (נמחקה);
          "חומר דליק" – (נמחקה);
          "מחיצת אש" – (נמחקה);
          "מינהרה" – (נמחקה);
          "מיתקן טכני" – (נמחקה);
          "מיתקני בטיחות אש" – (נמחקה);
          "מערכת מדרגות חיצונית" – (נמחקה);
          "מפעל אספקת מים מקומי" – (נמחקה);
          "מ"ר" – (נמחקה);
          "פיר" – (נמחקה);
          "פרוזדור" – (נמחקה);
          "קיר-אש" – (נמחקה);
          "רשות כבאות" – (נמחקה);
          "שלד" - כמשמעותו בתקנות התכנון והבניה (חישובים סטטיים ותכניות קונסטרוקציה), תשכ"ח-1968.

@ 7. תחולה

@ 00. 02 הוראות סימנים א', ט"ז ו-י"ז יחולו על בנין גבוה ובנין רב-קומות בלבד, זולת אם נאמר אחרת בחלק זה או חלק י"ז.

סימן ב': (בוטל)

@ 7. 00.03 (בוטל).

@ 7. 00.04 (בוטל).

@ 7. 00.05 (בוטל).

@ 7. 00.06 (בוטל).

@ 7. 00.07 (בוטל).

סימן ג': (בוטל)

@ 7. 00.08 (בוטל).

@ 7. 00.09 (בוטל).

@ 7. 00.10 (בוטל).

@ 7. 00.11 (בוטל).

@ 7. 00.12 (בוטל).

סימן ד': הפרדה בין קומות השירותים ובין יתר חלקי הבנין

@ 7. 00.30 (בוטל).

@ 7. 00.31 (בוטל).

סימן ה': מידותיהן של מדרגות בבנין

(בוטל)

סימן ה': גגו של בנין גבוה או רב-קומות

@ 7. צורת הגג

@ 00. 80 (א)  גגו של בנין גבוה או רב-קומות יהיה שטוח או בעל שיפוע קל שאינו עולה על 10%.

          (ב)  הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על גגות מגדלים או בנינים שבנייתם מותרת מעל מפלס הגג כמפורט בסעיף 7.00.81.

@ 7. בניה מותרת על מפלס הגג

@ 00. 81 (א)  בנייתם של אלה מותרת מעל מפלס הגג בבנין גבוה או בבנין רב-קומות –

(1) המשך חלל חדר המדרגות;

(2) חדר מכונות להפעלת מעלית;

(3) חדר מכונות להפעלת איוור ומיזוג אוויר ותאים למפחי אוויר;

(4) מאגרי מים;

(5) תא מצנח האשפה וכלי ניקויו.

          (ב)  בנייתם של הבנינים המפורטים בסעיף קטן (א) לא תותר אלא אם יתקיימו תנאים אלה:

(1) שטחם הכולל לא יעלה על 25% משטח הגג;

(2) איתורם לא יפגע לדעת הועדה המקומית בצורת הגג.

          (ג)   על אף האמור בסעיף זה, על בניה למגורים בלבד, מעל מפלס הגג בבנין גבוה או בבנין רב-קומות יחולו ההוראות המיוחדות שבסעיף 7.00.83.

@ 7. מעקה הגג

@ 00. 82 על אף האמור בסעיף 3.91, יוקף בכל מקרה הגג של בנין גבוה ושל בנין רב-קומות, מעקה בהתאם לת"י 1142.

@ 7. בניה למגורים מעל מפלס הגג בבנין קיים

@ 00. 83 בבנייה מעל למפלס הגג בבניין קיים יתקיימו דרישות סימן ל' בחלק ג'.

@ 7. 00.84 (בוטל).

סימן ו': (בוטל)

@ 7. 01.00 (בוטל).

@ 7. 02.00 (בוטל).

@ 7. 03.00 (בוטל).

@ 7. 04.00 (בוטל).

@ 7. 05.00 (בוטל).

@ 7. 06.00 (בוטל).

@ 7. 07.00 (בוטל).

@ 7. 08.00 (בוטל).

@ 7. 09.00 (בוטל).

@ 7. 10.00 (בוטל).

@ 7. 11.00 (בוטל).

סימן ז': שלד הבנין

@ 7. תחולה

@ 30. 00 (א)  הוראות חלק ה' המתייחסות ליציבות שלד הבנין, לתכניות קונסטרוקציה ולחישובים סטטיים יחולו לגבי בנין גבוה ורב-קומות, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

          (ב)  הוראות סימן זה יחולו לגבי –

(1) בנין רב-קומות;

(2) בנין גבוה שגבהו מעל רצפת הקומה הנמוכה ביותר או מעל פני הקרקע הנמוכים ביותר שלידו עולה על 20.00 מטרים;

(3) בנין שהיחס בין גבהו לרחבו הממוצע עולה על 2:1.

@ 7. חישובים סטטיים

@ 31. 00 בכפוף לתקנות התכנון והבניה (חישובים סטטיים ותכניות קונסטרוקציה), תשכ"ח-1968, יכללו החישובים הסטטיים של בנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) את כל העמסים והכוחות הפועלים על הבנין ועל חלק מחלקיו, הכל בהתאם לייעוד הבנין.

@ 7. עמסים אנכיים

@ 32. 00 (א)  העמסים האנכיים הפועלים על בנין כאמור ועל חלק מחלקיו יחושבו בהתאם לתקן ישראלי ת"י 412.

          (ב)  הפחתתו של העומס השימושי בחישוב העמודים והיסודות של הבנין תיערך בהתאם לתקן האמור.
          (ג)   תקרות בנינים תת-קרקעיים המשמשות למכבי-אש כגישות לקירות חוץ או כמדרכה או מעבר לכלי רכב, תשאנה עומס מחולק של 1.0 טון למטר מרובע או עומס מרוכז של 5.0 טון מגלגל של כלי רכב, הכל לפי העומס הגדול.

@ 7. עומס הרוח

@ 33. 00 חישוב עוצמתם של כוחות הרוח הפועלים על בניין ייערך כאמור בסעיף 5.06(א)(3), בהתאם לתקן הישראלי ת"י 414.

@ 7. עומס הנגרם על ידי רעידת אדמה

@ 34. 00 חישוב העומס העלול להיגרם על-ידי רעידת אדמה ייערך בהתאם להוראות המפורטות בסעיף 5.06(א)(4).

@ 7. עומס מקסימלי

@ 35. 00 (א)  חישוב יציבות השלד על חלקיו יכלול העמסות אלה:

(1) ההעמסה האפקית עקב רוח או רעידת אדמה הגורמת למאמצים מקסימליים, בהנחה שהכוחות האפקיים עלולים לתקוף בכל כיוון שהוא;

(2) לעומס העלול להיגרם על-ידי רעידת אדמה ייווסף אותו חלק מהעומס השימושי המוגדר בתקן;

(3) לעומס העלול להיגרם על-ידי כוחות הרוח ייווסף העומס השימושי או אותו חלק ממנו הגורם יחד עם שאר העמסים למאמצים מקסימליים.

          (ב)  בחישוב יציבות השלד על חלקיו לא יצורפו העומס העלול להיגרם על-ידי כוחות הרוח והעומס העלול להיגרם עקב רעידת אדמה.

@ 7. הקשחת השלד

@ 36. 00 בבנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) תתוכנן מערכת אלמנטים מקשיחים הן במישורים אפקיים והן במישורים אנכיים, המסוגלים לשאת את כל העמסים האפקיים המפורטים בסעיף 7.35.00.

@ 7. אלמנטים מקשיחים אנכיים

@ 37. 00 (א)  ואלה האלמנטים המקשיחים האנכיים המסוגלים לשאת את ההטרחה הנובעת מהעומס המקסימלי כמפורט בסעיף :7.35.00

(1) קירות בודדים;

(2) קירות במערכות;

(3) מסגרות קשיחות;

(4) מסבכים אנכיים.

          (ב)  בחישוב הכוחות הפועלים על האלמנטים המקשיחים האמורים תובא בחשבון האכסצנטריות על הכוחות התוקפים ביחס למרכז הקשיחות, והאכסצנטריות האמורה לא תהיה קטנה מ-5% מאורך ציר הבנין הניצב לכיוון פעולת העומס האפקי.

@ 7. נשיאת מאמצים מסביב לפתחים בקיר המשמש אלמנט מקשיח

@ 38. 00 (א)  בקביעת קשיחות קיר מסיבי המשמש כאלמנט מקשיח יובאו בחשבון מידות הפתחים שבו אם ארכם גדול מ-1/4 אורך הקיר וגבהם עולה על 1/4 גובה הקומה.

          (ב)  האחראי לביצוע השלד יתכנן את נשיאת כל המאמצים מסביב לפתח האמור.

@ 7. דיאפרגמות אפקיות

@ 39. 00 (א)  תקרות הביניים בבנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) ישמשו כדיאפרגמה קשיחה המעבירה את העומס האפקי אל האלמנטים האנכיים בכל קומה.

          (ב)  התקרות האמורות ישאו את כל כוחות הגזירה והמומנטים המתעוררים בהן עקב הכוחות האפקיים, על ידי שימוש באמצעים אלה:

(1) תקרה מסיבית או הוספת צלעות מחלקות בתקרת צלעות;

(2) עיבוד פרטי החיבורים בין הקירות המקשיחים ובין התקרה הבולטת מעבר להם באופן שהתקרה תוכל לשאת גם את כוחות הפיתול שיתעוררו שם;

(3) בתקרת צלעות תוצק פלטת בטון עליונה, זולת אם לפי החישובים הסטטיים מסוגלות הצלעות לבדן לשאת את ההטרחה הנובעת מהיות התקרה דיאפרגמה אפקית.

          (ג)   בתקרות המורכבות מאלמנטים טרומיים יש להבטיח העברת הכוחות בין הדיאפרגמות האפקיות ובין האלמנטים המקשיחים.

@ 7. דפורמציות

@ 40. 00 (א)  האחראי לביצוע השלד יחשב את ההזזה האפקית המקסימלית של הפינה העליונה של הבנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) עקב העומס האפקי המקסימלי.

          (ב)  בחישוב ההזזה האמורה תובא בחשבון גם שקיעה אלסטית של קרקע היסוד עקב ההעמסה האפקית.
          (ג)   הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על בנין כאמור המבוסס על סלע שמאמצו המותר עולה על 8 ק"ג/סמ"ר.
          (ד)  שיעור הזזה האפקית המקסימלית המותר לא יעלה על 1/2000 מגובה הבנין.
          (ה)  שיעור ההזזה היחסית המקסימלית בין שתי תקרות סמוכות בפינות העליונות שלהן, לא יעלה על 1/1000 מגובה הקומה שביניהן.

@ 7. יציבות נגד הפיכה

@ 41. 00 בשלד בנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) לא יעלה המומנט המהפך עקב העומס האפקי המקסימלי על 2/3 מהמומנט המייצב עקב המשקל העצמי בלבד.

@ 7. חישוב השלד

@ 42. 00 (א)  בכפוף לאמור בחלק ה', לא ייבנה שלד בנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב), אלא מבטון מזויין, בטון דרוך, בטון טרום או קונסטרוקצית פלדה.

          (ב)  שלד כאמור בנוי מבטון מזויין, בטון דרוך ובטון טרום יחושב כמפורט בסעיף 5.02.
          (ג)   שלד כאמור בנוי מקונסטרוקצית פלדה יחושב בהתאם לתקן.

@ 7. הגנה על שלד מקונסטרוקצית פלדה

@ 43. 00 (א)  שלד מקונסטרוקצית פלדה יצופה ציפוי מגן נגד אש (להלן – ציפוי), שיהיה עמיד אש למשך זמן כדלקמן:

(1) הציפוי עם שלד מקונסטרוקצית פלדה יהווה אלמנט עמיד אש של 3 שעות לפחות;

(2) על אף האמור בפסקה (1), הציפוי עם שלד של תקרות וקירות פלדה יהווה אלמנט עמיד אש של שעתיים לפחות;

(3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2) הציפוי עם שלד מקונסטרוקצית פלדה במרתף הבנין יהווה אלמנט עמיד אש של 4 שעות לפחות.

          (ב)  הציפוי האמור בסעיף זה ייעשה בדרכים אלו:

(1) עמודי פלדה יצופו מסביב באחד מחמרים אלה: בטון, בטון קל, לבני סיליקט, בלוקי בטון, בלוקי גבס, טיח או חומר בידוד אחר שאושר על-ידי מעבדה מוכרת כמשמעותה בסעיף 5.01 ויבטיח את עמידות אש הנדרשת;

(2) אם הציפוי עשוי מחומר העלול להתקלף, יחוזק החומר ברשת פלדה שעל גביה חישוקים מחוטי פלדה.

          (ג)   לא יהיו פתחים בציפוי העמודים: חללים הנוצרים בפנים העמוד עקב הציפוי, יופרדו לפחות בין קומה לקומה או בכל 4.00 מטרים גובה.
          (ד)  (1)   על אף האמור בסעיף קטן (א), בבנין שישמש לפי האמור בהיתר הבניה בעיקר מגורים, הזמן שבו חייב שלד מקונסטרוקצית פלדה על ציפויו להיות עמיד אש, יהא הזמן שנקבע בנספח לסימן זה.

(2) סעיף קטן זה יחול על כלל הבנינים הנועדים כאמור לשמש בעיקר מגורים, וההגבלות לתחולתו של סימן זה שבסעיף 7.30.00(ב), לא יחולו.

(3) לענין סעיף קטן זה, "שלד" – לרבות אותם חלקי הבנין, מקונסטרוקצית פלדה על ציפוייהם, שאינם נושאים ומעבירים עומסים מכל סוג לקרקע הנושאת את הבנין והדרושים להבטחת יציבותו.

@ 7. שלד מאלמנטים טרומיים

@ 44. 00 לא ייבנה שלד בנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) מאלמנטים טרומיים אלא אם יתמלאו תנאים אלה:

(1) האלמנטים הטרומיים יהיו מסוגלים לשאת את ההטרחות המוטלות עליהם;

(2) בכפוף לאמור בסעיפים 7.36.00, 7.37.00 ו-7.39.00, תובטח העברת מלוא הכוחות על-ידי החיבורים המחברים את האלמנטים הטרומיים.

@ 7. חיזוק השלד לשעת חירום

@ 45. 00 ואלה אמצעי הבטיחות שיינקטו להגדלת כושר עמידתו של שלד בנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) נגד הדף אוויר וחדירת רסיסי פצצות בשעת חירום:

(1) קירות מסיביים, הן פנימיים והן חיצוניים, במספר רב;

(2) חיזוק התקרות על-ידי הגדלת עבין.

@ 7. חיזוק התקרות

@ 46. 00 (א)  חיזוק התקרות, לענין סעיף 7.45.00(2) בבנין אשר שטח פתחי חלונותיו פחות מ-20% משטח קירותיו החיצוניים, יכול שיבוצע באחת הדרכים כלהלן:

(1) ייבנו תקרות מלאות מבטון מזויין שעבין 12 ס"מ לפחות, או תקרת בטון מזויין שעביה 15 ס"מ לפחות, מעל כל קומה שלישית;

(2) תיבנה תקרת צלעות אם יתמלאו תנאים אלה:

(א) שכבת הבטון מעל לצלעות תהיה בעובי של 8 ס"מ לפחות;

(ב) המילוי בין הצלעות יהיה מבלוקים מלאים מאיטונג, בטקל, בלוקי גג מבטון או חומר אחר בעל תכונות דומות

(ג) בחישוב העובי המינימלי של התקרה כמפורט בפסקה (1) יחושבו כל 3 ס"מ מגובה הבלוקים האמורים במקום ס"מ אחד עובי בטון מזויין.

          (ב)  פתחי מרפסות אשר מאחוריהן קירות מילוי בעובי של פחות מ-20 ס"מ, דינם לענין סעיף זה כדין פתחי חלונות.
          (ג)   חישוב אחוז הפתחים בבנין כאמור בסעיף קטן (א) ייקבע לפי קירות הבנין בעלי שטח חזית החלונות הגדול ביותר.

@ 7. עמידות אש של שלד הבנין

@ 47. 00 (א) בשלד הבנין של בניין גבוה ובנין רב-קומות יתקיימו דרישות סימן ב' בפרק ג' לחלק ג'.

          (ב)  שלד של בנין גבוה ובנין רב-קומות יהיה בנוי מאלמנטים עמידי אש.

נספח (סעיף 7.43.00(ד))

@ 1. פרשנות

(א) בנספח זה –

          "בנין א'" – מבנה של דירה אחת או של מספר דירות, לכל גובהו, ובלבד שאף חלק משטחה של דירה אחת נמצא מעל שטחה של דירה אחרת שבאותו מבנה;
          "בנין ב'" – מבנה אשר גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה מעל המפלס הקובע איננו עולה על 13 מטרים;
          "בנין ג'" – מבנה אשר גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה מעל המפלס הקובע עולה על 13 מטרים, אך איננו עולה על 29 מטרים;
          "בנין ד'" – מבנה אשר גובה המפלס על רצפת קומתו העליונה מעל המפלס הקובע עולה על 29 מטרים;
          "דירה" – כמשמעותה בסעיף 2.01 לתוספת השניה;
          "המפלס הקובע" – מפלס הכניסה הקובעת של הבנין, ואם היו במבנה מתחת המפלס של הכניסה הקובעת קומה או קומות שנועדו לשמש מגורים – מפלס הרצפה הנמוכה ביותר שבקומה או בקומות אלה;
          "חדר כביסה" – חדר כביסה המשמש יותר מדירה אחת בלבד;
          "שימוש מסחרי" – שימוש מסחרי שלפי אופיו וממדיו מתיישב עם עיקר שימושו של הבנין למגורים.
          (ב)  ניתן היתר הבניה לתוספת בניה במבנה קיים, ייערך סיווג הבנין לפי סעיף זה על פי הממדים של המבנה כולו, לרבות התוספת.

@ 2. זמן עמידות אש הזמן שבו האלמנטים השונים של שלד מקונסטרוקצית פלדה חייבים להיות עמידי אש, כמוגדר בתקן הישראלי ת"י 931, יהא מספר השעות המסומן לצידם בטבלה דלהלן: סוג האלמנט בנין א' בנין ב'  בנין ג'   בנין ד'

עמודים, קורות וקירות נושאים  ¾          11/2        11/2         2

תקרות בין דירות וכן יתר חלקי השלד שאין לגביהם הוראה מיוחדת ¾ 1 11/2 2 מחיצות בין דירות, בין דירות וחדר מדרגות ובין דירות וחללים ציבוריים 1 1  11/2  2 מחיצה כפולה בתפר התפשטות 2 2  2   3 קירות חוץ שאינם נושאים ¾ 1  11/2   2 תקרות גג המשמש למילוט - 2  2   2 תקרות וקירות במחסנים, בחדרי הסקה, בחדרים לאצירת אשפה, במוסכים תת-קרקעיים, בחדרי כביסה ובחללים אחרים כיוצא באלה שיש בהם סיכון אש גבוה ושימושים מסחריים 2 2  3   4

@ 3. הוראה מיוחדת לבנינים מעל 40 מטרים במבנה שבו גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה עולה על 40 מטרים מעל המפלס הקובע, יהא הזמן שבו חייבים עמודים, קורות וקירות נושאים לעמוד באש 3 שעות ולא 2 שעות כאמור בסעיף 2 לנספח זה.

סימן ח': התקנת מיתקנים וציוד לכיבוי

@ 7. 55.00 (נמחק).

@ 7. 56.00 (נמחק).

@ 7. 57.00 (נמחק).

@ 7. 58.00 (נמחק).

@ 7. 59.00 (נמחק).

@ 7. ציוד לכיבוי בבנינים

@ 60. 00 התקנת מיתקנים וציוד לכיבוי בבנינים תיעשה לפי חוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959, ותקנותיו.

@ 7. 61.00 (נמחק).

סימן ט': התקנת מערכת חימום מים באמצעות אנרגיית השמש

@ 7. (בוטל)

@ 66. 00 (בוטל).

@ 7. 66.01 (בוטל).

@ 7. 66.02 (בוטל).

@ 7. 66.03 (בוטל).

@ 7. 66.04 (בוטל).

@ 7. 66.05 (בוטל).

@ 7. 66.06 (בוטל).

סימן י': סדרי מיזוג אוויר

@ 7. 70.00 (נמחק).

@ 7. 71.00 (נמחק).

@ 7. 72.00 (נמחק).

@ 7. מערכת מיזוג אוויר באמצעות מים

@ 73. 00 תותר התקנת מערכת מיזוג אוויר המקורר באמצעות מעבה מקורר מים, רק אם יתמלאו לגביה התנאים האלה:

(1) יהיה שימוש חוזר במי הקירור ובמי העיבוי, בהתאם להנחיות המהנדס שיינתנו לאחר התייעצות עם רשות הבריאות;

(2) במערכת מיזוג האוויר יותקן מכשיר למניעת זרימה חוזרת אל מערכת מי השתיה;

(3) מי הקירור ומי העיבוי יוזרמו למערכת הביוב או יסולקו כחלק מפתרון הניקוז של הבנין בהתאם לקבוע בחלק א' לתוספת זו, ובלבד שהמים יעמדו ברמת האיכות הנדרשת להזרמתם או סילוקם כאמור.

בפרט זה, "מעבה מקורר מים" – מחליף חום במחזור הקירור המסלק את חום העיבוי מהקרר למים.

@ 7. תנאים להתקנת מערכת מיזוג אוויר בבנין

@ 73. 01 (א) התקנת מערכות מיזוג אוויר לרבות מזגני חלון, מזגנים מפוצלים ואחרים (להלן – מזגנים) בבנין, תבוצע באופן שיאפשר את השתלבותם במבנה, תוך הימנעות מפגיעה במראה האדריכלי של הבנין, וכן תובטח בטיחות תפעולם, ועמידה נאותה בתנאי איכות סביבה.

          (ב)  לצורך זה יתקיימו בהתקנת המזגנים בבנין התנאים האלה:

(1) בהיתר יוצג מיקום התקנת המזגנים והמערכות המשרתות אותם כפי שיורה המהנדס, באופן שישתלב בחזות הבנין או המגרש;

(2) מזגני חלון ויחידות עיבוי של מזגנים מפוצלים המשולבים בחזיתות, ישולבו או יוסתרו כפי שייקבע בהיתר;

(3) הצנרת והחיווט המחברים את יחידת המאייד עם יחידת המעבה יותקנו במובילים, בין בתוך הבנין ובין מחוץ לו; התקנת המובילים מחוץ לבנין תיעשה בצורה שתתמזג, ככל האפשר, עם חזית הבנין;

(4) המזגן, לרבות חלקיו השונים, ינוקז באמצעות צינור דלוחים עקיף כמפורט בסעיף 4.8 בהל"ת;

(5) התקנת מזגנים, לרבות צנרת וחיווט וקיבוע המזגן או יחידותיו על קירות הבנין או על גג הבנין, תהיה על פי תקן ישראלי, ת"י 994 חלק – 4 מזגני אוויר: התקנה 4;

(6) בבנין חדש בן שלוש קומות לפחות, שלא יותקן בו מזגן בעת הקמתו, יתוכנן וייבנה מקום להתקנת יחידות העיבוי והמערכות המשרתות אותם, בעבור הדירות בבנין;

(7) התקנת המזגנים תהיה בכפוף להוראות התכניות החלות במקום.

@ 7. מערכת מובלי אוויר

@ 74. 00 מערכת מובלי אוויר, המיועדת לחימום הבנין, לקירורו ולאיוורו, תתוכנן ותיבנה בהתאם לתקן ישראלי ת"י 1001.

סימן י"א: חדר דוודים שאינם דודי קיטור

@ 7. מבנה חדר דוודים

@ 80. 00 בכפוף לאמור בסעיפים 7.00.30 ו-7.00.31 לא ייבנה בבנין חדר דוודים שאינם דודי קיטור והמוסקים בדלק נוזלי אלא בתנאים האלה:

(1) החדר יהיה צמוד לקיר חיצון ומופרד מיתר חלקי הבנין על-ידי קירות ורצפות עשויים מאלמנטים עמידי-אש 3 שעות לפחות;

(2) החדר יכיל שתי דלתות אש אשר –

(א) האחת ישירה אל חלל האויר החיצון;

(ב) השנייה תימצא במרחק גדול ככל האפשר מהראשונה;

(ג) ייקבעו להן ספים מורמים למניעת זרימת דלק החוצה;

(3) החדר יהיה מאוור אוויר צח הדרוש לשריפת דלק ופתחי פליטת העשן יותקנו בגובה המבטיח סילוקו.

@ 7. מבנה חדרי הסקה

@ 81. 00 (א)  בכל בנין ייבנו חדרי ההסקה של דודי מים חמים בהתאם לתקן ישראלי ת"י 932.

          (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א) תהא עמידות-אש לענין סעיף 202.5.3 לתקן הישראלי ת.י. 932 – עמידות-אש של דלת אש.

סימן י"ב: אספקה מרכזית של גזי נפט

@ 7. (בוטל)

@ 83. 00 (בוטל).

סימן י"ג: התקנת מערכת הארקה וקולט ברקים

@ 7. מערכת הארקה ומערכת הגנה מפני פגיעות ברק

@ 85. 00 (א)  מערכת הארקה תותקן בבנין בהתאם לתקנות החשמל (הארקות יסוד) תשמ"א-1981.

          (ב)  מערכת הגנה מפני פגיעות ברק תהא בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1173.
          (ג)   מערכת הגנה מפני פגיעות ברק תותקן בכל בנין שבו מספר אחוזי הניקוד, על פי האמור בסעיף 5 לתקן האמור, בטבלאות מ-1 עד 6 שבו, מגיע ליותר מ-60; נתגלעו חילוקי דעות לענין חישוב אחוזי הניקוד, יכריע המהנדס.

סימן י"ד: (בוטל)

@ 7. 88.00 (בוטל).

סימן ט"ו: סימון והארה לאזהרה מפני מכשולי טיסה

@ 7. תחולה

@ 89. 00 סימון והארה המשמשים אזהרה מפני מכשולי טיסה יותקנו על בנין שגובהו מעל 60 מטרים מעל פני הקרקע, ובנסיבות מיוחדות, לפי דרישת הועדה המקומית לאחר שהתייעצה עם מי שהוסמך לפי סעיף 94 לחוק (להלן, בסימן זה – הגורם המוסמך) – על בנין אחר ומעל עגורן במהלך הקמת הבנין.

@ 7. התקנה על פי תקן

@ 89. 01 התקנת סימון והארה לאזהרה מפני מכשולי טיסה תבוצע על פי התקן הישראלי, ת"י 5139: סימון והארה לאזהרה מפני מכשולי טיסה (להלן – ת"י 5139).

@ 7. חריגה מהתקן ומהוראות [[סימן זה ]]

@ 89. 02 הועדה המקומית תהא רשאית להתיר חריגה מהוראות סימן זה ומהוראות ת"י 5139 ובלבד שהתקבל על כך אישור הגורם המוסמך לאחר ששוכנע שאין בחריגה משום פגיעה בבטיחות הטיסה; בקשה לחריגה תוגש לגורם המוסמך באמצעות הועדה המקומית.

סימן ט"ז: מיתקנים לסילוק אשפה בבנין גבוה או רב- קומות

@ 7. מעלית שירות או צינור אשפה יבש לסילוק אשפה

@ 90. 00 בכפוף לאמור בחלק ו' יבוצע סילוק אשפה מבנין גבוה או רב- קומות באמצעות אחד המיתקנים האלה:

(1) מעלית שירות המותקנת לצד המטבחים כאמור בסעיף 7.06.00 והמשמשת לנשיאת פחי אשפה, נפט וחמרים אחרים כיוצא באלה;

(2) צינור אשפה יבש.

@ 7. גישה למעלית שירות

@ 91. 00 בכל קומה תהיה גישה ממקום אצירת האשפה בדירה, במשרד או בחלק בנין דומה אחר, אל מעלית שירות.

@ 7. נפחם ומספרם של מיכלי אשפה

@ 92. 00 (א)  בחישוב נפחם ומספרם של מיכלי האשפה בבנין המותקנים על גלגלים והמורקים אל כלי רכב לאיסוף אשפה של רשות מקומית, יובאו בחשבון הדברים האלה:

(1) כמות אשפה משוערת העוברת דרך צינור אשפה יבש במשך יומיים;

(2) מספר המיכלים הרזרביים הדרוש לאצירת האשפה בשבתות ובחגים כשאין שירות לאיסוף אשפה על- ידי הרשות המקומית.

          (ב)  נפחם ומספרם של מיכלי האשפה בבנין ייקבעו בתיאום עם מחלקת התברואה של הרשות המקומית.

@ 7. מיתקנים לניקוי ולאיוור מצנחי אשפה

@ 93. 00 בבנין גבוה או רב-קומות ייעשו הסידורים הדרושים לניקויו, שטיפתו ואיוורו של המצנח מעל לגג הבנין ולסילוק המים ששימשו לשטיפת המצנח ומשטח מיכלי האשפה אל רשת הביוב.

סימן י"ז: הוראות שונות לבנין גבוה או רב-קומות

@ 7. חיבור גמיש של צנרת אספקת המים והגז באדמת חרסית פעילה

@ 94. 00 חיבור צנרת אספקת המים והגז החיצונית לצנרת הפנימית בבנין גבוה או רב-קומות שבאדמת חרסית פעילה יהיה גמיש ובר-קיימא.

@ 7. ניקוי חלונות וקירות מסך בבנין גבוה ובבנין רב קומות

@ 95. 00 בבנין גבוה ובבנין רב קומות יוסדר ניקוי החלונות וקירות המסך בהתאם לאמור בפרט 2.28.

@ 7. 96.00 (בוטל).

@ 7. 97.00 (בוטל).

חלק ח': התקנת סידורים מיוחדים לנכים בבנין ציבורי

סימן א': פרשנות

@ 8. הגדרות 01 בחלק זה –

          "בנין ציבורי א'" - בנין או חלק מבנין המשמש למטרות הבאות, להוציא בנין או חלק מבנין שאינו נועד להיות פתוח לקהל:

(1) אולם לשמחות;

(2) בית אבות;

(3) בית לאסיפות ובית לעצרות עם כמשמעות "אסיפה" ו"עצרת עם" בסעיף 1 לחוק הבטיחות במקומות ציבוריים, תשכ"ג-1962;

(4) בית חולים, כמשמעות המונח "בית חולים" בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, לרבות מרפאות ציבוריות;

(5) בית ספר למבוגרים ומוסד להשכלה גבוהה מוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958;

(6) מוזיאון או בנין המשמש באופן קבוע לתערוכות, שהם ברשות מוסד ממשלתי, לאומי או עירוני, וכל מקום כיוצא  באלה;

(7) בנין המשמש מגרש ספורט או מקום למיתקני ספורט;

(8) חנות כל בו, לרבות סופר-מרקט, ששטחה עולה על 350 מ"ר;

(9) בית נתיבות לנוסעים של נמל תעופה או נמל-ים, תחנת רכבת, תחנה מרכזית ומסוף לנוסעים באוטובוסים;

          "בנין ציבורי ב'" – בנין או חלק מבנין המשמש למטרות הבאות, להוציא בנין או חלק מבנין שאינו נועד להיות פתוח לקהל:

(1) בית דואר וסוכנות דואר;

(2) בית כנסת, מסגד, כנסיה וכל מקום מקורה המשמש באופן קבוע לפולחן דתי, ששטחו 150 מ"ר לפחות;

(3) בית לקולנוע, לקונצרטים ולתיאטרון;

(4) בית מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית אירוח וכל מקום כיוצא באלה שבו מספקים לינה בתמורה והמכיל 20 מיטות לפחות;

(5) בית מרחץ;

(6) בנק;

(7) בריכת שחיה;

(8) בית ספר עממי, בית ספר תיכון, בית ספר מקצועי, גן-ילדים, להוציא גן ילדים פרטי;

(9) מוסד ציבורי לילדים;

(10) מסעדה, חדר אוכל או בית קפה הנמצאים בקומת קרקע והיכולים להכיל למעלה מ-25 סועדים;

(11) משרדי ממשלה, משרדי רשויות מקומיות וכל בנין אחר הנועד למתן שירות ציבורי;

          "בנין ציבורי" – בנין ציבורי א' או בנין ציבורי ב';
          "גזרת בנין" – חלק בנין, שהגישה ליחידותיו נעשית באמצעות חדר מדרגות משותף; בבנין בלא חדרי מדרגות משותפים, כל יחידת דיור תיחשב לגזרת בנין;
          "דרך נגישה" – תוואי חופשי רצוף, המחבר בין החלקים והחללים הנגישים בבנין ובשטחי החוץ, ומתאים לנדרש בתקן הישראלי ת"י 1918 חלק 1: נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות (להלן – ת"י 1918 חלק 1) בסעיפים הדנים בדרך נגישה ובמכשולים בדרך, ולגבי דרכים נגישות בשטחי חוץ גם בהתאם לנדרש בתקן הישראלי, ת"י 1918 חלק 2: נגישות הסביבה הבנויה: הסביבה שמחוץ לבנין (להלן – ת"י 1918 חלק 2) בסעיף הדן בדרכים נגישות להולכי רגל;
          "חניון ציבורי" – חניון המיועד לשימוש הציבור ואשר מקומות החניה שבו אינם מוצמדים למשתמשים מסוימים;
          "יחידת אכסון" – חדר לינה, או מערכת חדרים הכוללת חדר לינה עם חדר שירותים, בין אם חדר השירותים צמוד לאותו חדר או לאותה מערכת חדרים ובין אם הוא במקום אחר;
          "יחידה מיוחדת" – יחידת אכסון המותאמת לאכסון נכים כמפורט בסעיף 8.25;
          "מקומות חניה נגישים" – מקומות חניה המתאימים לכלי רכב של נכים או לכלי רכב המובילים נכים;
          "נכה" – אדם בעל מגבלה גופנית המונעת ממנו להשתמש בדרך נוחה בבנין ציבורי שבו אין הסידורים המיוחדים המפורטים בחלק זה, כולם או מקצתם;
          "רוחב חפשי בפתח" –

(1) בדלת חד-כנפית – המרחק האפקי בין מישור כנף הדלת הפתוחה בזווית ישרה לקיר שבו היא נמצאת ובין הפאה  הצדדית של המלבן, הבולטת ביותר כלפי הפתח, ממול;

(2) בדלת דו-כנפית או רב-כנפית – המרחק האפקי בין מישורי שתי כנפי הדלת הסמוכות זו לזו והפתוחות בזווית ישרה לקיר שבו היא נמצאת;

(3) בדלת הזזה חד-כנפית – המרחק האפקי בין הפאה הצדדית של הדלת, כאשר היא פתוחה לגמרי ובין פאת המלבן ממול;

(4) בדלת הזזה דו-כנפית – המרחק האפקי בין הפאות הצדדיות של שתי כנפי הדלת, כאשר שתיהן פתוחות לגמרי;

          "רום מדרגה" ו"שלח מדרגה" – כמשמעותם בסעיף 3.01 לתוספת השניה;
          "שטח חוץ" – שטח שמחוץ לבנין הנמצא בתחום גבולות המגרש, למעט שטח חוץ או חלק ממנו שאינו נועד להיות פתוח לקהל.

סימן ב': הוראות למתן היתר

@ 8. מתן היתר לבנין ציבורי 02 (א) לא יינתן היתר להקמת בנין ציבורי א' אלא אם בכל הבנין או בחלקו המשמש למטרות של בנין ציבורי א', ובשטחי החוץ שלו, הכל לפי הענין, ימולאו התנאים המפורטים בחלק זה.

          (ב)  לא יינתן היתר להקמת בנין ציבורי ב' אלא אם ימולאו לגבי קומה אחת לפחות ולדרכי הגישה לאותה קומה וכן לגבי שטחי החוץ שלו, התנאים המפורטים בחלק זה, הכל בכפוף לאמור ביתר הוראות סעיף זה על יחידות מיוחדות במקומות אירוח.
          (ג)   היתר להקמת בנין הנועד לשמש מטרה מן המפורטות בפסקה (4) להגדרת "בנין ציבורי ב'" שבסעיף 8.01 (בסעיף זה - מקום לאירוח), והיתר להוספת יחידות אכסון למקום לאירוח קיים, מותנים בקיומן, בהתאמתן או בהקמתן, לפי הענין, של מספר יחידות מיוחדות בתוך כלל יחידות האכסון שבאותו מקום אירוח, הכל כמפורט להלן:

(1) בבנין שבו מ-25 עד 70 יחידות אכסון - יחידה מיוחדת אחת לפחות;

(2) בבנין שבו מ-71 עד 150 יחידות אכסון - שתי יחידות מיוחדות לפחות;

(3) בבנין שבו מ-151 עד 200 יחידות אכסון - שלוש יחידות מיוחדות לפחות;

(4) בבנין שבו מ-201 עד 300 יחידות אכסון - ארבע יחידות מיוחדות לפחות;

(5) לכל 75 יחידות אכסון נוספות - יחידה מיוחדת אחת.

          (ד)  בדרכי הגישה מיחידות מיוחדות אל חלק מחלקי מקום האירוח - שבאותו בנין - הפתוחים או הנועדים להיות פתוחים לקהל (להלן בסעיף זה - שטח ציבורי), ינהגו כבדרכי גישה לחלק האמור שכשלעצמן פתוחות לקהל, בין אם היחידה המיוחדת נמצאת באותה קומה עם השטח הציבורי ובין אם לאו.
          (ה)  על מתן היתר להוספת יחידות אכסון למקום אירוח קיים יחולו הוראות מיוחדות אלה:

(1) עלה סך כל יחידות האכסון הנוספות על שליש מסך כל יחידות האכסון הקיימות ועלה כלל מספר יחידות גם יחד - על 25, ינהגו במקום האירוח כולו לפי האמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד);

(2) הועדה המקומית רשאית, לאחר התייעצות עם רשות הרישוי המחוזית, כמשמעותה בסעיף 10א לחוק (להלן - רשות הרישוי המחוזית) לפטור, בתנאים או בלעדיהם, מקיום הוראות פסקה (1), כולן או מקצתן, בשטחים מסוימים שבמקום האירוח, אם ראתה שבנסיבות הענין ובהתחשב בחיוניות  הגישה לשטח הציבורי, קיומן כרוך בעבודות שממדי ביצוען או תנאיהן או הוצאותיהן אינם סבירים;

(3) הועדה המקומית רשאית, לאחר התייעצות עם רשות הרישוי המחוזית, לחייב בעל היתר להוספת יחידות אכסון בתנאי פסקה (1), גם אם אין בתוספות היחידות כדי שליש מסך כל יחידות האכסון הקיימות, אם לדעתה חיוב בעל ההיתר בקיום התנאי האמור כרוך בהוצאות סבירות, והוא ניתן לביצוע בתנאים ובממדים סבירים בנסיבות הענין; הוראה זו לא תחול לגבי בנין שהיתר להקמתו הוצא עד יום ט"ז בניסן תשל"ב (31 במרס 1972).

          (ו)   כדי להסיר ספק נקבע בזה שבעל היתר חייב לקיים את התנאים המפורטים בסעיפים קטנים (ג), (ד) ו-(ה) לפי הענין, רק אם נושא ההיתר הוא הקמת מקום אירוח שלם או הוספת יחידות אכסון למקום אירוח קיים דרך בניה או שינוי יעוד של בנין קיים; התנאים האמורים אינם חלים על הוספת חלקים אחרים למקום אירוח או ביצוע שינויים או תיקונים בו, בדרך האמורה.

@ 8. שינויים בבנין ציבורי קיים 03 (א) הועדה המקומית רשאית להתנות תנאי בהיתר לבצע שינויים בבנין ציבורי א' קיים או בבנין קיים אחר אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי א' או בבנין שהותר בו שימוש חורג לפי פרק ה' לחוק אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי א', שימולאו לגבי כל הבנין האמור ולגבי שטחי החוץ שלו, או לגבי חלקו המשמש או שימש למטרות של בנין ציבורי א' ולגבי דרכי הגישה לאותו חלק, הכל לפי הענין, התנאים האמורים בחלק זה, כולם או מקצתם, אם ניתן לבצע בבנין האמור את  התנאים האמורים.

          (ב)  הועדה המקומית רשאית להתנות תנאי בהיתר לבצע שינויים בבנין ציבורי ב' קיים או בבנין קיים אחר אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי ב' או בבנין שהותר בו שימוש חורג לפי פרק ה' לחוק אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי ב', שימולאו לגבי שטחי החוץ שלו ולגבי קומה אחת לפחות של הבנין האמור או לגבי חלקה המשמש או שישמש למטרות של בנין ציבורי ב', הכל לפי הענין, ולדרכי גישה לאותה קומה, התנאים האמורים בחלק זה, כולם או מקצתם, אם ניתן לבצע בבנין האמור את התנאים האמורים.
          (ג)   על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לא יותנה מתן היתר לשינוי מקום אירוח קיים בקיום הוראות סעיף 8.02(ג) עד (ו), כולן או מקצתן, אלא על פי האמור באותן הוראות.

סימן ג': סידורים מיוחדים לנכים בשטחי חוץ של בנין ציבורי

@ 8. חניה

@ 03. 01 (א) בחניה של בנין ציבורי ובחניון ציבורי יוקצו מקומות חניה נגישים שמידותיהם ומאפייניהם יתאימו לתנאים המפורטים בסעיף הדן בחניות נגישות בת"י 1918 חלק 2.

          (ב)  דרך נגישה תחבר בין מקום חניה נגיש לבין מעלית או כניסה נגישה לבנין כאמור בפרט 8.04, או לנכס.
          (ג)   מקומות חניה נגישים יימצאו קרוב, ככל האפשר, למעלית הבנין או לכניסה הנגישה לבנין או לנכס, וקרוב, ככל האפשר, לדרך נגישה מקורה, אם קיימת; בבנין בעל כמה כניסות נגישות וחניות סמוכות אליהן, יפוזרו מקומות החניה הנגישים בסמוך לכל הכניסות הנגישות; בחניונים ציבוריים, מקומות החניה הנגישים ימוקמו קרוב אל הדרך הנגישה והכניסה הנגישה לחניון.
          (ד)  מספר מקומות החניה הנגישים יהיה כמפורט להלן:
         מספר מינימלי של מקומות חניה נגישים

מספר מקומות

    חניה                                   סך הכל                         רכב רגיל                       רכב גבוה

עד 25 1 - 1 26 עד 50 2 1 1 51 עד 75 3 2 1 76 עד 100 4 3 1 101 עד 150 5 4 1 151 עד 200 6 5 1 201 עד 300 7 6 1 301 עד 400 8 7 1 401 עד 500 9 7 2 501 עד 1,000 2% מכלל ראה פרט משנה (ה)

                             מקומות החניה

יותר מ-1,000 12 + 1% מכלל ראה פרט משנה (ה)

                             מקומות החניה
          "רכב גבוה" – רכב בעל התקן העלאה, כגון מעלון אנכי (אנכון), המאפשר כניסה אל הרכב ויציאה ממנו בישיבה בכיסא גלגלים.
          (ה)  מקום חניה נגיש אחד לפחות לרכב גבוה יוקצה לכל 8 או חלק מ-8 מקומות חניה נגישים.
          (ו)   בחניונים מקורים, שבהם לא ניתן, מבחינה הנדסית, להקצות מקומות חניה נגישים לרכב גבוה – יהיו מקומות החניה קרובים ככל האפשר לכניסה נגישה לבנין, ודרך נגישה תחבר בין מקום החניה לבין הכניסה לבנין.
          (ז)   על אף האמור בפרט משנה (ד), בבנין הנועד לשמש מטרה מן המטרות המפורטות בפסקה (4) להגדרה "בנין ציבורי ב'" שבפרט 8.01, לא יפחת מספר מינימלי של מקומות החניה הנגישים ממספר היחידות המיוחדות הקבועות בפרט 8.02(ג).

@ 8. דרכים נגישות מחוץ לבנין

@ 03. 02 (א) דרך נגישה אחת לפחות תוביל אל הכניסות הנגישות כאמור בפרט 8.04 של בנין ציבורי ואל שטחי החוץ שלו והיא תהיה הדרך העיקרית המשמשת את הציבור, ואם אין הדבר אפשרי מבחינה תכנונית, היא תהיה קרובה, ככל האפשר, לדרך העיקרית.

          (ב)  מדרכות בשטחי החוץ של הבנין, לרבות בשטח החניה, יותקנו בהתאם לדרישות המפורטות בת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן במדרכות.
          (ג)   התקנת ריהוט חוץ ומיתקני חוץ כגון שלטים, תאי טלפון, תיבות דואר, ספסלים, ברזיות, פחי אשפה, לאורך דרך נגישה בשטחי חוץ של בנין ציבורי, תיעשה בהתאם לתנאים המפורטים בת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן בריהוט חוץ ובמיתקני חוץ.

@ 8. אזורים להורדת נוסעים ולהעלאתם

@ 03. 03 הותקנו לבנין ציבורי מקומות המיועדים להורדת נוסעים ולהעלאתם, יתמלאו לגביהם התנאים המפורטים בת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן באזורי העלאת נוסעים.

@ 8. הכניסה לבנין 04 (א) הכניסה הקובעת לבנין תהיה כניסה נגישה; על כניסה נגישה יחולו ההוראות שבפרטי משנה (ב), (ז) ו-(ח) ובפרט 8.05.

          (ב)  כניסה נגישה תהיה במפלס הרחוב או שתוביל אליה דרך ששיפועה אינו גדול מ-5%; ואולם אם שיפוע הדרך גדול מ-5%, תהיה הכניסה לבנין באמצעות כבש (רמפה) כאמור בפרט משנה (ג); ואם השיפוט גדול מ-6%, גם באמצעות מדרגות, כאמור בפרט משנה (ד).
          (ג)   הותקן כבש מחוץ לבנין או בכניסה לבנין, יתמלאו לגביו התנאים המפורטים בת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן במדרגות.
          (ד)  הותקנו מדרגות מחוץ לבנין או בכניסה נגישה לבנין, יתמלאו לגביהן התנאים המפורטים בת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן במדרגות.
          (ה)  כניסה לבנין ממקומות חניה נגישים תהיה כניסה נגישה כאמור בפרטי משנה (ב) עד (ד); אם הכניסה לבנין היא באמצעות מעלית, תתאים המעלית לתנאים המפורטים בפרט 8.11.
          (ו)   בבנין שבו כמה כניסות המשמשות את הציבור, בגזרות שונות של הבנין, תהיה הכניסה בכל גזרה כאמור כניסה נגישה; ואם יש בו יותר מכניסה אחת המשמשת את הציבור לאותה גזרה, מרחק ההליכה בין שתי כניסות נגישות באותה גזרה לא יהיה גדול מ-100 מטרים.
          (ז)   בכל הכניסות המיועדות לשימוש הציבור יוצבו שלטים המכוונים לכניסות הנגישות; ושמתקיימות לגביהם דרישות תקן ישראלי, ת"י 1918 חלק 4: נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת (להלן – ת"י 1918 חלק 4), בסעיף הדן בשילוט.
          (ח)  בכניסה נגישה בעלת דלת שאינה ניתנת לפתיחה מבחוץ באופן עצמאי, תותקן מערכת קשר פנים (אינטרקום) המתאימה לנדרש בענין זה בת"י 1918 חלק 4.

סימן ד': סידורים מיוחדים לנכים בשטחי פנים בבנין ציבורי

@ 8. דלת כניסה 05 (א) בכל כניסה נגישה כאמור בפרט 8.04, תימצא דלת אחת לפחות שרוחבה החופשי בפתח לא יקטן מ-80 ס"מ, ותיפתח כלפי חוץ עם כיוון היציאה מהבנין הציבורי.

          (ב)  מפתן לדלת האמורה בפרט משנה (א) לא יתרומם יותר מ-20 מ"מ מעל מפלס הרצפה, משני הצדדים; עלה הפרש הגובה בין מפלס הרצפה לרום המפתן על 6 מ"מ, ישופע המפתן בשיפוע 50% לכל היותר.
          (ג)   בבנין ציבורי, שהכניסה הראשית אליו היא באמצעות דלת מסתובבת, תותקן על יד הדלת האמורה או בקרבתה, דלת כניסה נוספת לבנין שיתקיימו לגביה התנאים שבפרטי משנה (א) ו-(ב).

@ 8. דלתות, מחיצות וקירות שקופים 06 דלתות, מחיצות וקירות שקופים בחלקי הבנין המשמשים את הציבור, יסומנו בסימני אזהרה בהתאם לדרישות ת"י 1918 חלק 4, בסעיף הדן בדלתות וקירות שקופים.

@ 8. דלתות פנים 07 כל דלתות פנים בבנין ציבורי המיועדות לשימוש הקהל ימולאו לגביהן התנאים הבאים:

(1) הרוחב החפשי בפתח לא יפחת מ-80 ס"מ;

(2) אורך הקיר שבו מורכבת הדלת מצד הידית שבדלת לא יפחת מ-40 ס"מ, הנמדדים מקצה המשקוף של אותו צד של הדלת במקום שבו נמצאת הידית האמורה;

(3) אם יהיה מפתן בדלת, הוא לא יתרומם יותר מ-2 ס"מ מעל פני הרצפה, משני הצדדים;

(4) דלת הנפתחת אל הפרוזדור או המעבר יש להתקינה בתוך גומחה של קיר;

(5) לא תיפתח דלת ישר אל מדרגות, אלא אל משטח אפקי של חדר המדרגות האמור ועמקו ורחבו של השטח האמור יהיה לפחות 1.25 מטר;

(6) תורכב דלת הזזה או דלת מסתובבת או דלת קפיצית (פנדל) רק בתנאי שתימצא בקרבתה דלת בעלת כנף אחת או יותר, המיועדת למטרה שלה משמשות הדלתות האמורות;

(7) בפתח של דלת הנפתחת אוטומטית יורכב מיתקן השהיה המאפשר מעבר בטוח לכל נכה;

(8) (נמחקה);

(9) ניתן להתקין דלת שקופה; זכוכית המשמשת כחומר שקוף, יתקיימו לגביה דרישות תקן ישראלי, ת"י 1099 חלק 1.;

(10) ידיות הדלת יורכבו בגובה של 1.00 מטר מעל פני הרצפה;

(11) צורת הידית תאפשר ליד גריפה חזקה ונוחה, אבל לא תותר הצורה העגולה;

(12) הידית תימצא במרחק לא פחות מ-5 ס"מ ממישור כנף הדלת, לכל ארכה;

(13) בגובה הידית יורכב, משני צדי הכנף ולרחבה, מוט או צינור אפקי שקטרו לא יהיה גדול מ-30 מ"מ;

(14) המרחק בין מישור הכנף האמורה ובין המוט או הצינור האמור יהיה לפחות 5 ס"מ.

@ 8. דרך נגישה בתוך הבנין 08 (א) דרך נגישה אחת לפחות תחבר בין החלקים הנגישים לציבור בבנין ציבורי בהתאם לפרט 8.02 (א) ו-(ב).

          (ב)  דרך נגישה, או חלק ממנה, המתפצלת מדרך כללית, תסומן בסמל הנגישות הבין-לאומי כהגדרתו בת"י 1918 חלק 4, בסעיף הדן בסמל הנגישות הבין-לאומי; בפרט משנה זה, "דרך כללית" – דרך המחברת בין חלקים וחללים בבינן וכן בין שטחי החוץ לבין הבנין.

@ 8. מפלסי הרצפה וכבשים פנימיים 09 (א) מפלס רצפת הקומה שבה נמצאת דלת הכניסה לבנין ציבורי בכל המקומות המשמשים קהל יהיה בגובה של מפלס הרצפה על יד הדלת האמורה.

          (ב)  מפלס הרצפה של קומה בבנין יהיה בגובה של מפלס הרצפה על יד דלת הכניסה למעלית בקומה האמורה.
          (ג)   במקרה ומטעמים של תכנון או הנדסה לא ניתן לקיים את ההוראות שבפרטי משנה (א) ו-(ב) ובקומה קיימים מפלסי רצפה בגבהים שונים, יותקנו כבשים שישמשו כמעברים ביניהם ועליהם יחולו הוראות אלה:

(1) שיפוע הכבש לא יעלה על 8%;

(2) הפרש הגובה בין תחתית מהלך הכבש לראשו לא יעלה על 75 ס"מ והפרש הגובה המצטבר של מספר כבשים ברצף לא יעלה על 150ס"מ;

(3) רוחבו של הכבש בין המעקים או הספים לא יפחת מ-1.25 מטר;

(4) ייבנו משטחים אופקיים שעומקם ורוחבם לא יפחתו מ-1.25 במקומות אלה:

(א) בראשו ובתחתיתו של כל מהלך כבש;

(ב) במקומות שבהם הכבש משנה כיוון;

(ג) לכל הפרש גובה מרבי של 75 ס"מ;

(5) בקצה החופשי של הכבש או המשטח האופקי המורם מפני הכבש, ייבנה סף אשר גובהו בכל מקום יהיה 5 ס"מ לפחות מעל מפלסם ורוחבו לא יפחת מ-5 ס"מ;

(6) בצד החופשי של הכבש או המשטח האופקי מעל הסף האמור בפסקה (5) ייבנה מעקה וכן לאורך הקירות, אם הם צמודים לכבש או למשטח האופקי; לאורך קירות אלה ניתן להתקין מסעד בלבד במקום המעקה האמור;

(7) למעקה האמור בפסקה (6) יותקן בית אחיזה שמישורו העליון יהיה בכל מקום בגובה 85 ס"מ עד 95 ס"מ מעל מפלס הכבש או משטח האופקי; תינתן לבית אחיזה צורה המאפשרת ליד לגרפה בנקל; אם חתכו עגול, יהיה קוטרו בין 30 מ"מ ל-40 מ"מ;

(8) הותקן מסעד נוסף על המסעד האמור בפרט משנה (6), נמוך ממנו, יהיה המסעד דומה בצורתו ובמידותיו לראשון ומישורו העליון יהיה בכל מקום בגובה של 75 ס"מ מעל מפלס הכבש ומישורו העליון של המסעד הראשון יהיה 95 ס"מ מעל מפלס הכבש.

          (ד)  על אף האמור בפרט משנה (ג), מותר להתקין כבש בשיפוע גדול יותר בתנאים אלה:

(1) אורכו של הכבש האמור לא יעלה על 2.50 מטרים;

(2) שיפועו לא יעלה על 10%.

          (ה)  פני המשטחים לפני הכבש, אחריו ועל הכבש עצמו יהיו מחוספסים.
          (ו)   נבנו המשטחים האמורים בפרט משנה (ה) מפלטות אבן, בטון או חומר אחר, עם תפרים, יהיו התפרים על גבי פני המשטחים, ברוחב של לא יותר מ-2 ס"מ, מלאים ישר עם מישור הפלטות וכל השטח בלא גומות או בליטות ומחוספס.

@ 8. התקנת מעלית וחדר מדרגות 10 (א) בבנין ציבורי א' המכיל למעלה מקומה אחת, תותקן מעלית לפי האמור בסעיף 8.11 וחדר מדרגות לפי האמור בסעיף 8.12.

          (ב)  בבנין ציבורי ב' המכיל למעלה מקומה אחת, כאשר הקומה האמורה בסעיף 8.02(ב) אינה קומת קרקע, תותקן לקומה האמורה מעלית לפי האמור בסעיף 8.11 וחדר מדרגות לפי האמור בסעיף 8.12.

@ 8. מבנה המעלית 11 (א) המעלית המיועדת לנכים תשמש גם אנשים אחרים והיא תיחשב כאחת המעליות הדרושות בבנין על פי כל חוק.

          (ב)  לגבי המעליות לנכים יתמלאו התנאים הבאים:

(1) תותקן מעלית אחת לפחות;

(2) בבנין ציבורי א' ששטחו הכולל עולה על 5,000 מ"ר יותקנו שתי מעליות לפחות;

(3) מידותיהן הפנימיות המינימליות תהיינה:

(א) העומק, שהוא המרחק בין המישור הפנימי של כנף הדלת של המעלית ובין הקיר או כנף הדלת ממול, יהיה 1.46 מטר;

(ב) הרוחב, שהוא המרחק בין הקירות הניצבים לדלת האמורה, יהיה 1.07 מטר;

(4) דלת המעלית ודלת הכניסה למעלית או הדלת המשמשת לשתי המטרות האמורות גם יחד תהיה דלת הזזה;

(5) הרוחב החפשי בפתח של הדלתות האמורות יהיה 80 ס"מ לפחות;

(6) לאורך קירות תא המעלית יותקן בית אחיזה בגובה של 1.00 מטר מעל רצפת התא;

(7) בית האחיזה האמור לא יבלוט יותר מ-4 ס"מ ממישור קירות התא;

(8) חתך בית אחיזה יהיה מלבני ומידותיו 1 ס"מ על 7.5 ס"מ;

(9) קירות תא המעלית יהיו עשויים או מצופים חומר העומד בפני דפיקות של עגלות נכים, לפחות עד גובה של 1.00 מטר מרצפת התא;

(10) תא המעלית יהיה מאוורר;

(11) ייעשו הסידורים שתא המעלית ייעצר בקומות בדייקנות של לפחות k15 מ"מ ביחס למפלס הרצפה;

(12) השטח בחזית של דלת הכניסה למעלית בפרוזדור או במעבר יהיה חפשי ונוח לתנועה, ועמקו, שהוא המרחק בין המישור החיצון של כנף דלת הכניסה למעלית ובין הקיר ממול בפרוזדור או במעבר האמור, יהיה לפחות 1.50 מטר;

(13) בקומת הקרקע ובקומות שבהן התנועה היא גדולה, עמקו של השטח האמור בסעיף קטן (12) יהיה לפחות 2.20 מטרים;

(14) יותקן מנגנון סגירה של הדלתות האמורות באופן שמהירות הסגירה לא תעבור 0.40 מטר/שניה;

(15) במעלית שבה הדלתות האמורות נסגרות אוטומטית ולא קיימת עין אלקטרונית המאפשרת בקורת על סגירתן, יותקן מיתקן השהיה המשאיר את הדלתות פתוחות למשך זמן של 7 שניות;

(16) תותקן מערכת נצירה מוקדמת להבטחת יתר של הדלתות;

(17) בתא המעלית האמורה תהיה מערכת חירום ואזעקה;

(18) כל הכפתורים הנמצאים בתא האמור, לרבות אלה המשמשים להפעלת המעלית, יהיו בולטים מהקיר, פניהם ישרים או קעורים, עגולים ובעלי קוטר של לא פחות מ-20 מ"מ;

(19) הכפתורים האמורים יימצאו בגובה של 1.30 מטר בערך מעל רצפת התא;

(20) בקרבת דלת הכניסה למעלית בפרוזדור או במעבר יותקנו האבזרים והסימנים הבאים:

(א) כפתור שעל ידי לחיצתו מואר הכתוב: "מעלית באה" ו"מעלית בשימוש";

(ב) חץ מואר המראה כיוון תנועה של המעלית;

(ג) רם-קול או פעמון המשמיע קול מסויים המסמל התקרבות המעלית לרצפת הקומה, או סידור דומה;

(ד) מיתקן דומה לאמור בפסקה (ג) המשמיע קול מסויים כאשר המעלית עולה וקול אחר כאשר היא יורדת;

(ה) הכפתור כאמור בפסקה (א) יותקן בגובה של 1.30 מטר מעל פני הרצפה.

(21) בתוך תא המעלית, מעל הדלת, יוארו המספרים בספרות רומיות או ערביות, המסמנים קומות הבנין האמור, בסירוגין, תוך תנועת המעלית, והם ייראו מכל מקום בתא;

(22) בבתי חולים, במוזיאון, בבתי מלון, בחנויות כל-בו, יאותר בתאי המעליות האמורים מקום למודעות הדרכה על מקום הימצאם של חלקי הבנין השונים ויעודם.

@ 8. חדר מדרגות 12 לגבי חדר מדרגות יתמלאו התנאים הבאים:

(1) שלח המדרגה לא יפחת מ-26 ס"מ;

(2) רום המדרגה לא יהיה גבוה מ-16.5 ס"מ ולא יפחת מ-10 ס"מ;

(3) בכל אחד ממהלכי המדרגות יישמר קצב אחיד של השלחים והרומים;

(4) (בוטלה);

(5) לא יורשו רומים פתוחים;

(6) פני השלח לא יהיו חלקים מדי;

(7) כל מהלך מדרגות לא יעלה יותר גבוה מ-1.85 מטר ואולם אם מותקנת מעלית בבנין, תותר הקמת מהלך מדרגות בין 16 מדרגות בגובה רום מכסימלי של 17.5 ס"מ או של עד 22 מדרגות בגובה רום מכסימלי של 15.5 ס"מ;

(8) לא יהיו במהלך מדרגות אחד פחות מ-3 מדרגות;

(9) פונה הקיר במשטח שבקצה העליון של מהלך המדרגות בזווית, תהיה הפינה האמורה מרוחקת מקצה השלח של המדרגה העליונה במהלך האמור 30 ס"מ לפחות;

(10) יותקן משני צדי המדרגות האמורות מעקה, בין אם יש קירות משני צדדיהן או מצד אחד ובין שאין;

(11) במקום שיש קירות כאמור יורשה להתקין לארכם מסעד בלבד במקום מעקה;

(12) במשטחי ביניים יימשך מסעד כאמור לאורך הקירות מסביב ובמאוזן;

(13) מעקה עם בית אחיזה או מסעד בלבד יבלוט מקצה שלח המדרגה העליונה והתחתונה במהלך המדרגות לפחות 30 ס"מ ובחלקו הארוך הוא יהיה אפקי;

(14) המישור העליון של בית האחיזה יהיה בגובה כנדרש בתקן הישראלי ת"י 1142;

(15) צורתו של בית אחיזה יהיה עגול בעל קוטר של בין 30 מ"מ ל-40 מ"מ או צורה אחרת המאפשרת ליד גריפה חזקה ונוחה;

(16) לאורך הקירות יהיה המרחק בין הקיר ובין בית אחיזה 4 ס"מ לפחות ולא יותר מ-8 ס"מ;

(17) יותר להתקין מסעד בתוך שקע של קיר, אם יתמלאו התנאים הבאים:

(א) המישור העליון של המסעד יימצא לפחות 8 ס"מ מתחת לתקרת השקע האמור;

(ב) המרחק המינימלי בין המסעד ובין הקיר הפנימי של השקע האמור יהיה 4 ס"מ;

(ג) המישור התחתון של המסעד יהיה מורם לפחות 4 ס"מ מעל תחתית השקע האמור;

(18) כל הצינורות, האבזרים וכיוצא באלה, המחברים מסעד אל הקיר או אל המעקה או אל דפנות השקע, יימצאו במישור התחתון של המסעד האמור ומתחתיו;

(19) האור בחדר מדרגות הבא דרך חלונות או מתאורה מלאכותית יהיה אחיד ועוצמת ההארה שלו תהיה 100 לוכס במישור של 75 ס"מ מעל פני כל שלח של מדרגה;

(20) החלל שמתחת למהלך הראשון של גרם מדרגות יהיה חסום למעבר של עוברים ושבים, בהתאם לדרישות ת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן במכשולים בדרך.

@ 8. בתי שימוש מיוחדים 13 (א) יותקנו בבנין ציבורי לפחות שני תאים של בית שימוש המיועדים לנכים, אחד לנשים ואחד לגברים.

          (ב)  נמצא לפני תא בית שימוש כאמור חדר שירות, יתמלאו בו התנאים האלה:

(1) המרחק בין המישור החיצון של כנף הדלת של בית השימוש ובין הקיר ממול (בחלק זה – עומק) יהיה לפחות 1.30 מטר לכל ארכו;

(2) המרחק בין שאר הקירות הניצבים לדלת התא של בית השימוש (להלן בחלק זה – אורך) יהיה לפחות 2.30 מטרים;

(3) לא תיפתח שום דלת לתוך חלל חדר השירות האמור, פרט לדלת של תא בית השימוש;

(4) הדלת של התא תימצא בפינת החלל האמור, בקיר הארוך;

(5) ארכו של חדר שירות האמור יוכל להיות לפחות 1.30 מטר, אם עמקו יגיע ל-2.30 מטרים לפחות וגם יתמלא התנאי שבסעיף 8.07(2).

          (ג)   הדלת לתא בית השימוש תמלא את התנאים הבאים:

(1) היא תיפתח החוצה;

(2) הצירים שלה יהיו מורכבים על צד המשקוף המרוחק יותר כלפי מי שמתקרב אליה מהחוץ;

(3) לא יותקן מפתן בפתחה;

(4) יחולו עליה ההוראות שבפרט 8.07(1), (10), (11) ו-(12);

(5) בגובה הידית יורכב על המישור הפנימי של הכנף מוט או צינור אפקי כאמור שבפרט 8.07(13) ו-(14);

(6) על אף הסגירה בפנים על-ידי בריח או סידור דומה, תינתן האפשרות לפתוח את הדלת האמורה ולסלקה מהחוץ ולהיכנס לתא התפוס של בית השימוש בשעת הצורך.

          (ד)  המידות הפנימיות של תא בית השימוש יהיו דלהלן:

(1) המרחק בין המישור הפנימי של כנף הדלת והקיר ממול לא יפחת מ-1.75 מטר;

(2) המרחק בין הקירות הניצבים לדלת לא יפחת מ-1.40 מטר.

          (ה)  מיקומה של האסלה יהיה כך:

(1) המרחק מהקצה הקדמי שלה עד לקיר שמאחוריה לא יפחת מ-0.75 מטר;

(2) המרחק מהקו המרכזי שלה עד לקיר הקרוב המקביל לה לא יפחת מ-1.00 מטר; "הקו המרכזי של האסלה" הוא קו פיקטיבי החוצה אותה לארכה לחצאים;

(3) הגובה של המישור העליון של המכסה שלה יהיה 0.50 מטר מעל פני הרצפה.

          (ו)   יותקנו בתא מוטות אופקיים ואנכיים בדרך הזו:

(1) קוטרם לא יהיה קטן מ-25 מילימטר ולא גדול מ-40 מילימטר;

(2) בקיר המקביל והסמוך לציר האורך של האסלה, יותקן מוט אנכי באורך 60 סנטימטר לפחות שקצהו התחתון יהיה בגובה 75 עד 85 סנטימטר מהרצפה; המוט יותקן מעל קצהו הקרוב לכיור של המוט האופקי האמור בפסקה (3), אך לא פחות ממרחק של 95 סנטימטר מהקיר שבגב האסלה;

(3) בקיר המקביל והסמוך לציר האורך של האסלה יותקן מוט אופקי באורך 60 סנטימטר לפחות, שחלקו העליון יהיה בגובה 75 עד 85 סנטימטר מהרצפה וחלקו האחורי יותקן במרחק 15 עד 35 סנטימטר מהקיר שבגב האסלה;

(4) המוטות האמורים בפסקאות (2) ו-(3) יותירו מרווח גריפה של 4 עד 12 סנטימטר מפני הקיר שעליו הם מותקנים וניתן יהיה לחבר את המוטות ליחידה אחת;

(5) כל מוט יעוגן משני קצוותיו, על ידי שלושה ברגים לפחות, בכל קצה, המותאמים לדרישות היצרן והתקן החל במקום ייצורם; הברגים יוסתרו על ידי מכסה מתאים (רוזטה) כך שלא יהיו גלויים לעין;

(6) בקיר שבגב האסלה, או צמוד לו, על גבי עמוד חיצוני מיוחד המותאם למוט והמעוגן לרצפה בצורה בטיחותית באמצעות 4 ברגים לפחות, יותקן מוט מתרומם ממצב אופקי למצב אנכי; המוט יהיה באורך 75 עד 85 סנטימטר, וצדו העליון, במצב אופקי, יהיה בגובה 75 עד 85 סנטימטר מהרצפה; המוט יורכב במרחק של 80 סנטימטר מהקיר המקביל והקרוב לציר האורך של האסלה; על המוט להישאר במצב אנכי בכוחות עצמו באמצעות אמצעי המהווה חלק מובנה בו שימנע את נפילתו הפתאומית למצב אופקי; צורת המוט המתרומם האמור בפסקה זו יכולה להיות אובלית או מלבנית ובלבד שתהיה נוחה לתמיכה והחזקה ביד; רוחב המוט לא יעלה על 60 מילימטר ועוביו לא יעלה על 40 מילימטר; המוט, על כל חלקיו, יהיה בטיחותי, קל ופשוט לשימוש; יש להצמיד סמוך למוט מדבקה או שלט בגודל 20d20 סנטימטר, עם ציורים (פיקטוגרמות) קריאים וברורים המראים את אופן השימוש במוט;

(7) כל המוטות, על חלקיהם השונים, יהיו עשויים מחומר קשיח, עמיד ובלתי מחליד ויעמדו בפני כוחות אופקיים ואנכיים; פני השטח של המוטות יהיו עם חספוס קל או שצורת המוט תהיה מיוחדת כך שתימנע החלקת היד; כל העיגונים לקיר ולרצפה יהיו בטיחותיים וכל קצוות המוטות יהיו מעוגלים באופן המונע פציעה ופגיעה כלשהי.

          (ז)   יותקן בתוך התא כיור רחצה ולגביו יתמלאו התנאים הבאים:

(1) הכיור יימצא במרחק מהאסלה המאפשר לאדם היושב עליה להגיע ולהשתמש בו;

(2) פני הכיור העליונים יהיו בגובה של 80 ס"מ מעל הרצפה;

(3) ברז המים בכיור האמור יהיה מסוג ידית-מנוף.

          (ח)  ידית השטיפה של האסלה, מחזיק נייר טואלטי, סידורי סיבון לרחיצת ידיים ומגבת יימצאו במרחק מהאסלה המאפשר לאדם היושב עליה להשתמש באבזרים האמורים בנקל.

@ 8. משתנות 14 הותקנו בבנין ציבורי משתנות, יתמלאו לגביהן התנאים הבאים:

(1) משתנת עביט תורכב בגובה שהקצה העליון הקדמי שלה לא יימצא יותר גבוה מ-50 ס"מ מעל פני הרצפה;

(2) משתנת קיר תורכב ללא מדרגה, ואם הנסיבות מכריחות התקנת מדרגה, לא יעלה גבהה על 17 ס"מ ורחבה לא יפחת מ-45 ס"מ;

(3) מחולקת משתנת הקיר לתאים, יותקנו על יד התאים הפינתיים או הקיצוניים ידיות אחיזה, לכל תא כאמור ידית אחת.

@ 8. כיור מיוחד בחדרי שירות 15 בחדרי שירות המשותפים לנשים ולגברים יותקן בתוך שורת כיורי רחצה לפחות כיור מיוחד אחד לנשים ואחד לגברים מהסוג האמור בסעיף 8.13(ז)(2) ו-(3).

@ 8. מראה בחדרי שירות 16 בחדרי שירות כאמור בסעיף 8.15 תותקן מראה שקצה העליון לא יהיה יותר נמוך מ-1.75 מטר וקצה התחתון לא יותר גבוה מ-0.90 מטר מעל פני הרצפה.

@ 8. מפסיקים וכפתורי הפעלה 17 (א) כל מפסיקי זרם חשמל, חום, איוור ופעמוני אזעקה למיניהם ודומה לאלה יימצאו בגובה שלא יעלה על 1.60 מטר מעל פני הרצפה.

          (ב)  כל האבזרים כאמור בסעיף קטן (א) יותקנו באופן שהפעלתם תהיה קלה.

@ 8. 18 (בוטל).

@ 8. מזרקת לשתיית מים 19 נמצאת בבנין ציבורי מזרקת לשתיית מים (להלן – מזרקת), יתמלאו לגביה התנאים הבאים:

(1) הפיה שדרכה יוצאים המים תימצא בגובה של 90 ס"מ מעל פני הרצפה;

(2) המזרקת תהיה תלויה על הקיר ולא תימצא בתוך גומחה של הקיר, לא כולה ולא מקצתה;

(3) השטח מסביב למזרקת האמורה יהיה חפשי עם גישה נוחה;

(4) במקרה של שימוש בכוסות קרטון או חומר דומה על יד המזרקת, יהיה מקומן בגובה שלא יעלה על 1.20 מטר מעל פני הרצפה.

@ 8. 20 (בוטל).

@ 8. יציאות מבנין ציבורי 21 נמצאות בבנין ציבורי דרכי יציאה מיוחדות לקהל, יחולו עליהן לפי הענין הוראות פרטים 8.03.02, 8.03.03, 8.04 ו-8.05.

@ 8. 22 (בוטל).

@ 8. מקומות ישיבה מיוחדים בבתי עינוג 23 בתיאטרון, בבית קולנוע או בבית עינוג אחר, יותקנו מקומות ישיבה מיוחדים לנכים על פי תנאים אלה:

(1) שטחו של המקום המיוחד האמור לנכה יהיה לפחות 1.45 מטר על 0.90 מטר;

(2) לכל 150 עד 1000 מקומות ישיבה יוקצב מקום אחד לנכה כאמור בפסקה (1), ומעל 1000 מקומות ישיבה – לכל 250 מקומות מקום אחד כאמור, ובלבד שבכל בנין ציבורי כאמור יותקנו לפחות שלושה מקומות ישיבה מיוחדים לנכים;

(3) המקומות המיוחדים האמורים יוקצבו על יד המעברים באופן שתאופשר לנכים ראות טובה ושהנכים גם לא יסתירו לאלה היושבים מאחוריהם;

(4) המקומות המיוחדים האמורים יוסדרו לרוב על ידי אפשרות קיפול או סילוק מספר מתאים של כסאות קבועים באולם.

@ 8. מקומות מיוחדים במסעדות וחדרי אוכל ציבוריים 24 במסעדה וכדומה, שבגדר בנין ציבורי ב' ויש בהם שירות עצמי, יותקנו לפחות שני מקומות מיוחדים לנכים ליד מקום חלוקת האוכל,  שלגביהם יתמלאו התנאים הבאים:

(1) הגובה של המקומות האמורים לא יעלה על 80 ס"מ מעל פני הרצפה;

(2) מתחתם יהיה חלל ריק בעומק של 70 ס"מ וברוחב של 80 ס"מ לפחות;

(3) הגישה אליהם תהיה חפשית ונוחה.

@ 8. יחידה מיוחדת 25 ביחידה מיוחדת יתקיימו הוראות סעיף זה, כמפורט להלן:

(1) הרוחב החופשי בפתח ליחידה המיוחדת ובפתחים שבתוכה לא יפחת מ-80 ס"מ;

(2) אם יהיה מפתן בדלת, הוא לא יתרומם יותר מ-2 ס"מ מעל הרצפה משני הצדדים; למפתן יהיו שיפועים בצד המוגבה מסביבתו בנטיה מרבית של 50%;

(3) לרוחב כנף הדלת, יורכב בגובה הידית הרגילה, מוט אופקי שיאפשר סגירתה על ידי משיכתה בידי נכה בכסא גלגלים; מרחק הידית מציר הדלת יהיה בין 5 ל-8 ס"מ;

(4) השירותים של יחידות מיוחדות (להלן – השירותים  המיוחדים), יהיו כמפורט להלן:

(א) יכול שהשירותים המיוחדים יהיו צמודים ליחידה המיוחדת אך הדבר אינו הכרחי;

(ב) דלת השירותים המיוחדים תיפתח החוצה. ויכול שתיפתח גם פנימה אם תתאפשר גם פתיחתה החוצה, וזאת שלא באמצעות צירי פנדל; כיוון הפתיחה יאפשר גישה נוחה לאגף הלינה;

(ג) תותר התקנת דלת הנפתחת בגרירה במקביל לקיר, כשהיא מותקנת על גבי מסילה הקבועה במשקוף העליון, ובלבד שיישמר פתח אור של 80 ס"מ לפחות;

(ד) המרחק בין המישור החיצוני של כנף הדלת ובין הקיר ממול, יהיה 1.20 מטרים לפחות; ואם מוצב ארון מול הדלת, תיפתח דלת הארון בגרירה, והמרחק בין המישור החיצוני של כנף הדלת ובין דלתות הארון יהיה 1.15 מטרים לפחות;

(ה) בשירותים המיוחדים יותקנו אסלה, כיור רחצה וכן מקלחת או אמבטיה או שתיהן;

(ו) כל קבועות השרברבות על אבזריהן יותקנו כך שיוותר מרחב חופשי בקוטר מעגל של 1.40 מ' לפחות, ממפלס הרצפה עד לגובה 65 ס"מ מעל הרצפה;

(ז) רצפת השירותים המיוחדים תהיה עשויה מחומר מונע החלקה;

(ח) ברצפת השירותים המיוחדים יהיה נקז; ואם הם צמודים למקלחת תשמש הרצפה בשעת הצורך, כאגן ניקוז של  המקלחת; ברצפה יהיו שיפועים של כ-1.5% לניקוז מהיר;

(ט) האמבטיה תהא במידות 1.60 X 0.70 מ' לפחות;

(י) במידת האפשר יותקן בצד המעוגל של האמבטיה משטח אופקי באורך 60 ס"מ, לכל רוחבה וגובהה של האמבטיה; המשטח יותקן כך שיתאפשר מעבר מכסא גלגלים שיעמוד  בצמוד ובמקביל לאמבטיה, אל המשטח ובחזרה;

(יא) במקלחת יהיה שטח הרצפה 1.30 X 0.90 מטר לפחות והוא לא יהיה חלק של המרחב החופשי האמור בפסקת משנה (ו); בכניסה למקלחת לא יהא כל סף או מכשול ברצפה;

(יב) אסלה תהא מסוג מונובלוק; ציר האסלה יהא 45 ס"מ מהקיר הסמוך. הקצה הקדמי של האסלה יהא 70 ס"מ מהקיר שבגב האסלה; גובה האסלה יהא מ-42 עד 45 ס"מ מהרצפה; בצד האסלה, המרוחק מהקיר המקביל לציר האורך שלה, יוותר מרחב חופשי ברוחב 85 ס"מ לפחות;

(יג) מוטות אחיזה מתקפלים או ניתנים לפירוק, ונוחים לאחיזה, בקוטר שלא יהיה קטן מ-25 מילימטר ולא גדול מ-40 מילימטר, יותקנו כלהלן:

(1) מוטות אחיזה הצמודים לאסלה יותקנו כמפורט בפרט 8.13(ו);

(2) (בוטלה);

(3) (בוטלה);

(4) בקיר המקלחת יותקן מוט אנכי אחד לפחות, באורך 80 ס"מ לפחות, קצהו התחתון של המוט יהיה בגובה 85 ס"מ מהרצפה;

(5) בקיר המקלחת יותקן מוט אופקי אחד לפחות, באורך 50 ס"מ, ובגובה 85 ס"מ מהרצפה;

(6) בקיר המקביל לרוחב האמבטיה, בצמוד למשטח המתואר בפסקה (י), יותקן מוט אופקי באורך 50 ס"מ ובגובה 85 ס"מ מהרצפה;

(7) בקיר המקביל לאורך האמבטיה יותקן מוט אופקי, ניצב למוט המתואר בפסקת משנה (6), באורך 50 ס"מ ובגובה 85 ס"מ מהרצפה;

(8) בקיר הצמוד לאורך האמבטיה, יותקן מוט אלכסוני באורך של 120 ס"מ; קצהו העליון יהיה בראש  האמבטיה, בגובה 70 ס"מ מהרצפה וקצהו התחתון יהיה בגובה 5 ס"מ מעל דופן האמבטיה;

(9) על הקיר, בקצה החופשי של המשטח המתואר בפסקה (י) יותקן מוט אנכי באורך 80 ס"מ לפחות; קצהו התחתון של המוט יהיה בגובה 85 ס"מ מהרצפה. המוט האמור יכול שישמש גם במקום המוט המתואר בפסקת משנה (4);

(יד) הברזים יהיו ברזי ידית ויותקנו כך שיהיו גם בהישג ידו של משתמש היושב בכסא גלגלים; ברז הכיור לא יורכב לקיר אלא לכיור עצמו או למשטח אופקי הצמוד לו;

(טו) במקלחת ובאמבטיה יותקנו הברזים בהישג ידו של המשתמש; כל ברז יספק מים חמים וקרים למשטף מזרם, עם צינור גמיש, שיורכב על מוט אנכי באופן שניתן לקבוע גובהו וכיוונו בידי המשתמש; במקרה הצורך יותקן ברז נפרד לאמבטיה וברז למתרחץ במקלחת שמחוץ לאמבטיה;

(טז) גובהו העליון של כיור יהיה בין - 82 ס"מ ל-87 ס"מ מן הרצפה;

(יז) מתחת לכיור יישמר חלל חופשי עד לגובה 65 ס"מ מהרצפה;

(יח) מעל לכיור תותקן מראה שגובהה התחתון יהיה 90 ס"מ מהרצפה וגובהה העליון יהיה 175 ס"מ לפחות מהרצפה;

(יט) אבזרי העזר, כגון מתלי מגבות, מחזיקי נייר, מיבשי שיער וכיוצא באלה, יותקנו כך שיהיו בהישג ידו של היושב בכסא גלגלים.

סימן ה': סידורים מיוחדים לנכים בבנין ציבורי – אמצעי תקשורת

@ 8. טלפון ציבורי 26 (א) טלפון ציבורי, שהותקן בבנין ציבורי או בשטח החוץ שלו, יתאים לתנאים המפורטים בפרטי משנה (ב) ו-(ג); הותקנו כמה טלפונים ציבוריים, אחד מהם לפחות יתאים לתנאים המפורטים בפרטי משנה (ב) ו-(ג), ואולם אם הם מופעלים באמצעים שונים, אחד לפחות מכל סוג יתאים לתנאים המפורטים בפרט משנה (ב) ואחד לפחות יתאים לתנאים המפורטים בפרט משנה (ג).

          (ב)  טלפון נגיש למתניידים בכיסא גלגלים יתאים לתנאים המפורטים בענין זה בת"י 1918 חלק 4.
          (ג)   טלפון לבעלי לקות שמיעה יתאים לתנאים המפורטים בענין זה בת"י 1918 חלק 4.

@ 8. מערכות התרעה ואזעקה 27 מיתקנים להתרעה שהותקנו בבנין ציבורי יתאימו לנדרש בת"י 1918 חלק 4 בסעיף הדן במערכות התרעה.

חלק ח'1

פרק א': בניין ציבורי חדש

סימן א': פרשנות

@ 8. הגדרות 30 בפרק זה –

          "אדם עם מוגבלות" "גוף ציבורי" ו"הנציב" – כהגדרתם בסעיף 5 לחוק השוויון;
          "בניין קיים" – מקום ציבורי שהוא בניין, שההיתר לבנייתו או לשימוש בו כמקום ציבורי ניתן לפני תחילתו של חוק זה;
          "בית שימוש נגיש" – בית שימוש מטיפוס 1 או 2 לפי ת"י 1918 חלק 3.1;
          "דרך נגישה" – תוואי חופשי רצוף, המחבר בין החלקים והחללים הנגישים במקום ציבורי חדש ובשטחי החוץ שלו, לרבות אמצעים להתגברות על הפרשי מפלסים, שמתקיימות בהן דרישות חלק זה;
          "חוק השוויון" – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998;
          "חניון ציבורי" – כהגדרתו בתקנות החניה;
          "יציע" – כמשמעותו בתוספת השלישית;
          "מדור שירותים" – חלק בבניין הכולל שלושה בתי שימוש לפחות שיש להם כניסה משותפת, בין אם מתוכננת חלוקה לאגף לנשים ואגף לגברים ובין אם לאו;
          "מורשה לנגישות מבנים" – מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, כהגדרתו בסעיף 19מא לחוק השוויון;
          "מורשה לנגישות השירות" – כהגדרתו בסעיף 19מא1 לחוק השוויון;
          "מלתחה" – מקום המשמש להחלפת בגדים ולאכסון חפצים ועשוי לכלול גם מקלחות ובתי שימוש;
          "מלתחה נגישה" – מלתחה המתאימה גם לשימושם של אנשים בכיסאות גלגלים;
          "מעלון אנכי" – משטח הרמה חשמלי המותקן דרך קבע, שמסלול תנועתו בניצב למישור של הרצפה, אשר ממדיו וחומרי הבניה שלו תואמים את הוראות תקן ישראלי ת"י 1918 חלק 3.1 ות"י 2252 חלק 1;
          "מעלית עם פיקוד יעדים" – מעלית שבה קומת היעד נרשמת בתחנה ולא בתא המעלית;
          "מקום חניה נגיש" – מקום חניה המיועד לכלי רכב הנושא תג נכה לפי חוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993;
          "מקום עבודה" – מקום שנעשית בו עבודה לצורכי עסק או משלח יד, למעט אותו חלק במקום עבודה שחלות בו הוראות בדבר התאמה אישית לפי פרק ד' לחוק השוויון;
          "ניגוד חזותי" – ניגוד בין שטח מסוים לסביבתו הקרובה, הניתן להבחנה ברורה לעיני אדם מתבונן, בתנאי התאורה הקיימים או המתוכננים, ורשאי הנציב לפרסם הוראות טכניות לעניין הבחנה ברורה לעיני אדם מתבונן;
          "ניגוד מישושי" – ניגודיות בין מרקם פני שטח מסוים למרקם סביבתו הקרובה, הניתן לזיהוי במישוש באמצעות כף רגל נעולה בנעל ובאמצעות מקל נחיה;
          "סימן אזהרה" – משטח המורכב מגבשושיות עגולות, עשויות בחתף טרפזי או מעוגל וקטומות בראשן, בניגוד חזותי ובניגוד מישושי לסביבתן הקרובה, ונועד להזהיר מפני סכנה או שינוי במרחב;
          "סימן מאתר" – סימן מוביל מטיפוס 1 ורוחבו 60 סנטימטרים הנמצא בניצב לכיוון ההליכה ולכל רוחב הדרך, והמיועד להפנות את תשומת לבו של הולך רגל עם מוגבלות בראייה אל תחילתו של סימן מוביל או אל מיתקן המצוי בצמוד או בסמוך;
          "סימן מאתר בתוך בניין" – משטח ברוחב 60 סנטימטרים העשוי בניגוד חזותי ובניגוד מישושי לסביבתו;
          "סימן מוביל" – רצועה, קו מפגש בין שני משטחים, או מרכיב פיזי יציב המצויים על פני שטח המיועד לתנועת הולכי רגל או בצמוד לו, הניתנים לזיהוי על ידי הולך רגל עם מוגבלות בראייה, ומיועדים לסייע לו למצוא את דרכו אל יעדו, והוא אח מאלה:

(1) "סימן מוביל מטיפוס 1" – סימן ברוחב 30 עד 60 סנטימטרים, המורכב מפסים מקבילים המצויים באותו מישור, ומרקם פני השטח שלו עשוי בניגוד חזותי ובניגוד מישושי לשטח בסביבתו הקרובה;

(2) "סימן מוביל מטיפוס 2" – מפגש, ישר במידת האפשר, בין שני משטחים צמודים זה לזה, המצויים בניגוד חזותי וניגוד מישושי זה לזה; ובלבד שמפגש כאמור יהיה באותו מישור ויימשך באופן רציף ממקום אחד במרחב למקום אחר;

(3) "סימן מוביל מטיפוס 3" – מרכיב פיזי יציב הנמשך ברציפות לאורך שולי דרך, ובולט מעל פני הדרך, העשוי בניגוד חזותי וניתן להבחנה במישוש בכף רגל נעולה ובאמצעות מקל נחיה;

          "סמל הנגישות" – סמל הנגישות הבין-לאומי כמשמעותו בת"י 1918 חלק 4;
          "עמדת מודיעין" – עמדה פתוחה או סגורה, במקום ציבורי, שבה ניתן מידע על השירות הניתן במקום הציבורי, והכוונה לחלקי המקום השונים;
          "קומה" – כהגדרתה בתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992 (להלן – תקנות חישוב שטחים);
          "רכב גבוה" – רכב בעל מיתקן הרמה, כגון מעלון אנכי (אנכון), המאפשר כניסה אל הרכב ויציאה ממנו בישיבה על כיסא גלגלים;
          "רשות ציבורית" – כהגדרתה בסעיף 19א לחוק השוויון;
          "שטח" – שטח למטרה עיקרית כמשמעותו בתקנה 9 לתקנות חישוב שטחים;
          "ת"י 1918 חלק 1" – תקן ישראלי ת"י 1918 חלק 1 – נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות;
          "ת"י 1918 חלק 2" – תקן ישראלי ת"י 1918 חלק 2 – נגישות הסביבה הבנויה: הסביבה שמחוץ לבניין;
          "ת"י 1918 חלק 3.1" – תקן ישראלי ת"י 1918 חלק 3.1 – נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין – דרישות בסיסיות;
          "ת"י 1918 חלק 3.2" – תקן ישראלי ת"י 1918 חלק 3.2 – נגישות הסביבה הבנויה: דרישות משלימות לשימושים ספציפיים;
          "ת"י 1918 חלק 4" – תקן ישראלי ת"י 1918 חלק 4 – נגישות הסביבה הבנויה, תקשורת;
          "ת"י 2252 חלק 1" – תקן ישראלי ת"י 2252 חלק 1 – משטחי הרמה חשמליים למוגבלי תנועה – כללי בטיחות, מידות ופעולה תפקודית: מעלונים אנכיים;
          "ת"י 2481 חלק 70" – תקן ישראלי ת"י 2418 חלק 70 – מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – התאמות מיוחדות לנגישות אנשים לרבות אנשים בעלי מוגבלות;
          "ת"י 2279" – תקן ישראלי ת"י 2279, התנגדות להחלקה של משטחי הליכה קיימים ושל חומרים המיועדים למשטחי הליכה;
          "תקנות החניה" – תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ"ג-1983;
          "תקנות חישוב שטחים" – תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992.

@ 8. מקום ציבורי חדש 31 "מקום ציבורי חדש" – מקום ציבורי כמפורט בתוספת הראשונה לחוק השוויון.

@ 8. בניין עם ייעוד מעורב 32 בבניין ציבורי שהוא מקום ציבורי חדש המיועד ליותר משימוש אחד, והשימושים בו מופרדים אחד מן האחר, יחולו הוראות חלק זה על כל חלק מן הבניין לפי שימושו.

@ 8. בניין ציבורי אחר 33 בבניין או חלק מבניין המשמש למטרות ציבוריות שונות מן המפורט בתוספת הראשונה לחוק השוויון, יחולו הוראות חלק זה בהתאם למטרות השימוש הדומות להם ביותר מבין המטרות והשימושים המפורטים בתוספת כאמור, לדעת מהנדס הוועדה המקומית, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות מבנים.

סימן ב': בניין ציבורי חדש (כללי)

@ 8. היתר לבניין ציבורי חדש 40 היתר לבניין ציבורי חדש, אישור או תעודת גמר לפי העניין (בחלק זה – היתר), יינתן רק אם מולאו התנאים המפורטים בחלק זה.

תוספת לבניין ציבורי

@ 8. 41 (א) היתר להקמת תוספת לבניין קיים (להלן – תוספת), יינתן רק אם התקיימו תנאים אלה:

(1) בכל חלקי התוספת ימולאו התנאים המפורטים בחלק זה;

(2) בבניין קיים נעשו במועדן ההתאמות הנדרשות לפי סעיף 19ט לחוק השוויון.

          (ב)  לא הגיע עדיין המועד הקבוע כאמור בהוראות לפי סעיף 19ט לחוק השוויון עד למועד מתן ההיתר לתוספת, ימולאו התנאים המפורטים בחלק זה ביחס לתוספת בלבד; ואולם כאשר היקף התוספת המבוקשת עולה על 30% מהשטח העיקרי של המבנה הקיים, כמשמעותו בתקנות חישוב שטחים, יכלול היתר הבנייה אף את ביצוע ההתאמות הנדרשות לפי סעיף 19ט לחוק השוויון.
          (ג)   מהנדס הוועדה המקומית רשאי להורות על ביצוע התאמות נגישות בבניין קיים, ככל שהתאמות אלה נדרשות לצורך התוספת המבוקשת, וזאת לפי היקף העבודה ופרק הזמן שנותר על פי הוראות לפי סעיף 19ט לחוק השוויון.
          (ד)  על אף האמור בפרט משנה (א), לבקשת מבקש ההיתר, ניתן לבצע את התאמות הנגישות הנדרשות לבניין הקיים, כולן או חלקן, בבניין הקיים או בתחום התוספת המבוקשת.
          (ה)  בבקשה להיתר לתוספת לבניין קיים ניתן, על אף האמור בפרט משנה (א), להיסמך על התאמות הנגישות בבניין הקיים, כולן או חלקן, ובלבד שמתקיימים תנאים אלה:

(1) התוספת האמורה מהווה מבחינה תפקודית חלק בלתי נפרד מהבניין הקיים;

(2) דרך נגישה, שהיא הדרך העיקרית ככל הניתן, מחברת את התוספת לבניין הקיים;

(3) התאמות הנגישות בבניין הקיים, המיועדות בעבור התוספת יהיו לפי חלק זה;

(4) התאמות הנגישות בבניין הקיים ובתוספת גם יחד, מספקות את סך כל הדרישות לפי חלק זה לגבי התוספת.

@ 8. התאמות נגישות בזמן ביצוע עבודות שיפוץ 42 בבקשה להיתר לתוספת לבניין קיים ובבקשה להיתר לביצוע עבודות שיפוץ בבניין ציבורי חדש, אשר עבודות הבנייה יבוצעו בהן בד בבד עם מתן השירות, תובטח נגישות חלופית בתקופת ביצוע עבודות הבנייה, כפי שייקבע על ידי מהנדס הוועדה, בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים.

@ 8. שינויים במהלך בנייה 43 הוראות חלק זה לא יחולו על היתר שיינתן לשינויים במהלך בנייה של בניין ציבורי אשר אין בהם תוספת שטחי בנייה העולה על 30 מטרים רבועים, והיתר לבנייתם ניתן לפני תחילתו של חלק זה; ובתנאי שהבניין עומד בדרישות חלק ח' בתוספת זו.

@ 8. התאמות נוספות בבניין המיועד לאנשים עם מוגבלות 44 בבקשה להיתר לבניין ציבורי חדש המיועד כולו או חלקו לאנשים עם מוגבלות, ייבדק הצורך בקיום התאמות נגישות נוספות על הקבוע בחלק זה.

@ 8. עיגול תוצאת חישוב 45 מספר שהוא תוצאת חישוב אחוזים לפי תקנות אלה, יעוגל למספר השלם הקרוב, ומחצית תעוגל למספר השלם הנמוך ממנו.

סימן ג': דרך נגישה

@ 8. דרך נגישה לבניין ציבורי 50 (א) בבניין ציבורי חדש יהיו דרכים נגישות בתחום מגרש.

          (ב)  דרכים כאמור יתחילו ממקום החיבור למדרכה או לשביל ציבורי הגובלים במגרש כפי שמתואר במפת איתור העבודה כנדרש בתקנה 5(ב)(2).
          (ג)   בדרך נגישה לבניין ציבורי יתקיימו דרישות אלה:

(1) דרך נגישה, אחת לפחות בתחום המגרש, שהיא הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, או בסמוך לה ככל הניתן, תוביל אל כניסות נגישות של בניין ציבורי, מתחנה לאיסוף נוסעים ולהורדתם, ואזורי העלאת נוסעים כמשמעותם בת"י 1918 חלק 2, ככל שאלה מצויים בתחום המגרש, וכן ממדרכה או משביל ציבורי הגובלים במגרש;

(2) דרך נגישה בתחום המגרש, שהיא הדרך העיקרית שמיועדת לשימוש הציבור, או בסמוך לה ככל הניתן, תוביל ממקום חניה נגיש אל כניסה נגישה;

(3) היו כמה דרכים אל בניין ציבורי שחלקן אינן נגישות, יהיה שלט הכוונה אל הדרך הנגישה ועליו סמל הנגישות; שלט ההכוונה יוצב ליד מקום חניה נגיש, בכניסה הנגישה למגרש או לבניין, ובמקומות שבהם מתפצלות כמה דרכים מדרך נגישה.

          (ד)  בכל דרך המשמשת את הציבור, שרוחבה גדול מ-130 סנטימטרים ולגבי גרם מדרגות גם אם רוחבו קטן מ-130 סנטימטרים, יתקיימו הוראות ת"י 1918 חלק 1, בסעיף הדן במכשולים בדרך, וחלק 2 בסעיפים הדנים במשטחי אזהרה במדרגות, וכן הסעיפים הדנים במבנה, גימור והתקנה של בתי אחיזה, ולמעט הסעיף הדן במשטחי אזהרה בכבש.

@ 8. קשר פיזי בין בניינים 51 (א) מתוכנן קשר פיזי בין בניינים שונים לשימוש הציבור, שבמסגרתו מתאפשרת גישה בין הבניינים, בין המפלס הקרקע ובין בקומה אחרת, יהיה הקשר באמצעות דרך נגישה.

          (ב)  מתוכננות כמה דרכים המקשרות בין קומות שונות של בניינים שונים, תהיה מחצית מהן לפחות דרכים נגישות.

@ 8. דרך נגישה אל חוץ הבניין 52 (א) דרך נגישה תוביל מכניסה נגישה של הבניין אל שטחי החוץ שלו ככל שאלה נועדו לשימוש הציבור, לשירותו או למקום עבודה.

          (ב)  בדרך נגישה בשטחי חוץ של מקום ציבורי חדש יתקיימו הוראות ת"י 1918 חלק 1, בסעיף הדן בפני הדרך ובמכשולים בדרך, ובחלק 2, בסעיפים הדנים בפני הדרך, רוחב הדרך, שיפוע הדרך, כבש, מדרכות, משטחי אזהרה במדרגות, וכן בסעיפים הדנים במבנה, גימור והתקנה של בתי אחיזה, ולמעט הסעיף הדן במשטחי אזהרה בכבש.
          (ג)   על אף האמור בת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן בשולי דרך נגישה, דרך נגישה ברוחב 250 סנטימטרים לפחות, פטורה מהגנת שוליים בהתקיים התנאים האלה:

(1) הפרש הגובה בין מפלס פני הדרך והמשטח הסמוך לו אינו עולה על 20 סנטמטרים;

(2) שולי הדרך או המשטח כולו מאובחנים מן המשטח הסמוך להם בניגוד חזותי.

@ 8. מעבר בין מקומות בשטחי חוץ 53 המעבר בין מקומות שונים בשטחי חוץ, המשמשים את הציבור, יהיה בדרך נגישה, וככל הניתן באותו המפלס.

@ 8. הפרשי גבהים ושיפועים בדרך נגישה מחוץ לבניין 54 היו הפרשי גובה בדרך הנגישה מחוץ לבניין, יחולו הוראות אלה:

(1) שיפוע הדרך הנגישה לא יעלה על 8 אחוזים; עלה שיפוע הדרך הנגישה על 5 אחוזים תהיה הדרך באמצעות כבש כמשמעותו בת"י 1918 חלק 2;

(2) היה הפרש הגובה בין משטחי רצפה צמודים בין 1.5 ל-300 סנטימטרים, ולא הוסדרה עלייה באמצעות שיפוע שאינו עולה על 5 אחוזים, יותקן אחד מאלה: כבש, גשר או מעלית; ואולם במקום שבו קיים הפרש גובה של עד 150 סנטימטרים ולא ניתן להתקין כבש, ניתן להתקין מעלון אנכי, ובלבד שניתן לכך אישור מורשה נגישות מבנים;

(3) עלה הפרש הגובה בין פני מדרכה למפלס הכניסה הנגישה על 300 סנטימטרים תותקן מעלית;

(4) בשטחי חוץ שנמצא בהם הפרש גובה בין משטחי רצפה נגישים סמוכים, ינהגו לפי ת"י 1918 חלק 2, בסעיף הדן בשיפוע הדרך בתחום גבולות נכס.

@ 8. כניסה לבניין ציבורי חדש 55 (א) הכניסה העיקרית לבניין, המיועדת לשימוש הציבור, תהיה כניסה נגישה.

          (ב)  בכניסה נגישה לבניין יתקיימו דרישות ת"י 1918 חלק 2, בסעיף הדן בכניסה נגישה, למעט הסעיף הדן בבניין שיש בו כניסות אחדות, וכן דרישות חלק 3.1 בסעיפים הדנים במשטח ניגוב ובסף בפתח.

@ 8. בניין ובו כניסות לא נגישות 56 היו בבניין ציבורי כניסות או יציאות המיועדות לשימוש הציבור שאינן נגישות לפי תקנות אלה, יימצאו בהן שלטים המכוונים אל הכניסות או היציאות הנגישות לפי ת"י 1918 חלק 4, בסעיף הדן במקומות הדורשים שילוט.

@ 8. בניין ובו כניסות בגזרות שונות 57 (א) בבניין ציבורי שבו כמה כניסות המשמשות את הציבור, באגפים שונים של הבניין, תהיה בכל אגף כניסה נגישה אחת לפחות.

          (ב)  בבניין שבו יותר מכניסה אחת המשמשת את הציבור באותו אגף, מרחק ההליכה מחוץ למבנה בין כניסה שאינה נגישה לבין כניסה נגישה באותו אגף, לא יעלה על 50 מטרים.

@ 8. דרך נגישה בתוך הבניין 58 דרך נגישה לפי הוראות ת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בדרך נגישה וחלק 3.1 בסעיפים הדנים בדרכים נגישות לרבות פרוזדורים ומעברים, תוביל –

(1) מהכניסה העיקרית לבניין המיועדת לשימוש הציבור לכל החלקים בתוך הבניין שיינתן בהם שירות ציבורי או שנועדו לשימוש ציבורי, ואל הכניסות לחדרים או אולמות במקומות עבודה;

(2) מכניסה נגישה לכל חלקי הבניין אשר יש לציבור מעבר עליהם ולכל חלקי הבניין אשר יש בהם מקומות עבודה.

@ 8. מעבר בין מקומות בקומה בתוך בניין 59 מעבר בין מקומות שונים המיועדים לשימוש הציבור או למקום עבודה באותה קומה בבניין ציבורי חדש, יהיה בדרך נגישה וככל הניתן באותו מפלס.

@ 8. הפרשי גובה במפלסי רצפה בדרך נגישה בתוך בניין 60 בדרך נגישה בתוך בניין יחולו על הפרשי גובה במפלסי רצפה, הצמודים זה לזה, הוראות פרט 3.1.2.7 בחלק ג' והוראות אלה:

(1) היה הפרש משטחי הרצפה גדול מ-1.5 סנטימטרים ולא יותר מ-150 סנטימטרים, יותקן אחד מאלה: מעלית, מעלון אנכי או כבש לפי דרישות חלק ג' בתוספת זו ות"י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכבש;

(2) במקום שהפרש הגובה בו בין משטחי רצפה צמודים עולה על 150 סנטימטרים, אך קטן מ-250 סנטימטרים, תותקן מעלית ויכול שיותקן מעלון אנכי במקום מעלית;

(3) במקום שהפרש הגובה בו בין משטחי רצפה צמודים עולה על 250 סנטימטרים, תותקן מעלית.

@ 8. מרווח אופקי בין משטחי הליכה בדרך נגישה 61 מרווח אופקי בדרך נגישה, העשוי בניצב לכיוון התנועה, יהיה לפי ת"י 1918 חלק 1, בסעיף הדן בפני הדרך; הוראות אלה יחולו גם על מרווח במעבר על פני מסילות של כנף דלת נגררת.

@ 8. דלתות ושערים בדרך נגישה 62 (א) דלתות ושערים, לאורך דרכים נגישות ובכניסה לחללים נגישים, יתאימו לנדרש בתקן ישראלי, ת"י 1918 חלק 3.1 ובהתאם לחלק ג' בתוספת זו.

          (ב)  בפתחי דלתות יהיה גובה הסף לפי הוראות ת"י 1918 חלק 3.1.
          (ג)   בדלת חד-אגפית, הסוגרת על מקום שנדרשת בו פרטיות, כגון: בית שימוש נגיש, מקלחת ומלתחה, יימצאו אמצעי עזר לסגירתה לפי ת"י 1918 חלק 3.1, ות"י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בתא מקלחת סגור (טיפוס 2).
          (ד)  בדלת לפתיחה אוטומטית יותקן אמצעי בקרה שימנע את הגפתה כל עוד נמצא אדם או חיית שירות או מקל נחיה בתחום המסלול שלה.
          (ה)  בבניין אשר דלתו אינה ניתנת לפתיחה חופשית מבחוץ, ומתוכננת בו מערכת קשר פנים (אינטרקום), תהיה המערכת לפי ת"י 1918 חלק 4.

@ 8. דרך נגישה וכניסות נגישות במיתקן ספורט 63 נוסף על האמור בפרטים 8.57 ו-8.58 לעניין מיתקן ספורט, למעט מבנים מורמים במיתקני ספורט המשמשים לשיפוט, יחולו הוראות אלה:

(1) דרך נגישה, אחת לפחות, תוביל אל כל כניסה נגישה למיתקן ספורט ומן הכניסה אל מקומות הישיבה המיועדים ואל בית שימוש נגיש;

(2) דרך נגישה אחת לפחות המיועדת לספורטאים תוביל אל משטח הפעילות הספורטיבית, אל בית שימוש נגיש, אל מקלחת נגישה, אל מלתחה נגישה ואל תאי הלבשה נגישים; אין באמור בפרט זה כדי לגרוע מחובת ביצוע דרך נגישה כאמור בפסקה (1);

(3) היו במקום כמה משטחי משחק מאותוה סוג, תוביל דרך נגישה אל משטח משחק אחד מכל סוג, ולא פחות מ-50% ממספר המשטחים מאותו סוג ממדרכה או משביל או מכניסה נגישה אל מיתקן הספורט;

(4) במיתקן ספורט אשר הותקנו בו דרכים נגישות כאמור בפסקאות (1) ו-(2), אין חובה כי דרך נגישה תחבר בין הדרכים הנגישות האמורות בפסקאות אלה.

@ 8. דרך נגישה בבית סוהר ובבית מעצר 64 דרך נגישה רציפה תוביל ממקום חניה נגיש למקומות בבית סוהר ובבית מעצר שמותרת אליהם גישה לציבור, לרבות לאזורי המתנה, אזורים למפגש עם מבקרים ועם עורכי דין, ולבית שימוש נגיש למבקרים.

@ 8. דרך נגישה אל במה ומשטח מוגבה 65 (א) בפרט זה, "במה" – כהגדרתה בפרט 3.9.1.1 בתוספת זו ולרבות כל משטח מוגבה כהגדרתו באותו פרט שגובהו 45 סנטימטרים לפחות מפני הרצפה או הקרקע הסמוכים אליו.

          (ב)  בבמה יתקיימו הוראות ת"י 1918 חלק 3.2 בסעיפים הדנים בנגישות לבמה ולמשטח מוגבה, וכן הוראות אלה: שולי משטח מוגבה שאינו מיועד למופעים, וגובהו קטן מ-45 סנטימטרים יסומנו בפס ברוחב 10 סנטימטרים לפחות, ובניגוד חזותי למשטח המוגבה; ויכול שמשטח מוגבה כאמור יהיה כולו בניגוד חזותי לסביבתו.
          (ג)   במהלך מדרכות אל במה המכיל מדרגה אחת או שתיים בלבד, יותקן בית אחיזה בצד אחד.

@ 8. דרך נגישה בבית כנסת 66 על אף האמור בסימן זה, בבניין המיועד לבית כנסת יחולו הוראות אלה:

(1) בית כנסת שעזרת הנשים בו נמצאת במפלס שונה ממפלס אולם התפילה, יכול שתהיה אלי הדרך נגישה שלא מתוך הבניין;

(2) בית כנסת שעזרת הנשים בו מצויה במפלס גבוה מ-150 סנטימטרים ממפלס אולם התפילה, פטור מהתקנת דרך נגישה אל עזרת הנשים, אם הותקנו במפלס אולם התפילה מקומות ישיבה מיוחדים בעבור נשים המתנייעות בכיסא גלגלים, יחד עם מקומות ישיבה רגילים בעבור נשים, בסך כולל של 10 אחוזים לפחות ממקומות הישיבה לנשים באולם, ולא פחות משני מקומות ישיבה מיוחדים;

(3) בבית כנסת שהפרשי הגובה בין משטחי רצפה צמודים בו עולה על 150 סנטימטרים, ניתן להתקין כבש כתחליף לאמצעי מכני המופעל בחשמל.

סימן ד': אמצעים לאיתור, אזהרה והכוונה

@ 8. בניין ציבורי שנדרש בו סימן מוביל לכניסה העיקרית לבניין 70 (א) אל בניין המיועד לתפוסה העולה על 500 בני אדם, יהיה סימן מוביל מהכניסה למדרש ועד לכניסה העיקרית לבניין ולכל כניסה לבבניין המשרתת 200 בני אדם לפחות; במקום שבו נדרש סימן מאתר כאמור בהוראות לפי סעיף 19לט(ד) לחוק השוויון, יתחיל הסימן המוביל בכניסה למגרש בסמוך לסימן המאתר.

          (ב)  על אף האמור בפרט משנה (א), יהיה סימן מוביל מהכניסה למגרש לכל כניסה עיקרית בבניין אשר ישמש, כולו או מקצתו, למתן שירות שיוחד לאנשים עם מוגבלות וכן לכל כניסה עיקרית בלשכות רווחה, במוסד לביטוח לאומי ובמתנ"סים.

סימן מוביל בדרך

@ 8. 71 (א) סימן מוביל יהיה בתחום הדרך העיקרית שבה עושה הציבור שימוש או בצמוד לה; תחילתו תהיה בקו המגע בין המדרכה הגובלת במגרש והקרובה לכניסה הראשית לבניין, באותו כיוון שמגיע ממנו רוב הציבור לבניין, במסלול הקצר ביותר האפשרי אל הכניסה לבניין.

          (ב)  סימן מוביל יכול שיהיה בצד אחד של דרך או משני צדיה ולא ייחשב כחלק ממידת הרוחב שלה.
          (ג)   סימן מוביל בדרך מחוץ לבניין שיש בה מדרגות, יסתיים בקרבת בית האחיזה של המדרגות, וימשיך מן המדרגה האחרונה ועד לכניסה לבניין כמתואר בתרשים 8.71(ג).

(הושמט)

@ 8. גימור פני שטח של סימן מוביל 72 (א) גימור השטח של סימן מוביל מטיפוס 1 או סימן מוביל מטיפוס 2 יהיה עמום (matt) ולא מבריק; הנציב רשאי לפרסם הוראות טכניות לביצוע פרט משנה זה.

          (ב)  בסימן מוביל מטיפוס 2 יהיה, ככל הניתן, גימור שטח כאמור בפרט משנה (א) ברוחב של 30 סנטימטרים לפחות, בצד קו המפגש עם המשטחים המרכיבים את הסימן המוביל.

@ 8. שינוי כיוון של סימן מוביל 73 במקום שבו סימן מוביל מטיפוס 1 או מטיפוס 2 משנה כיוון, יחולו הוראות אלה:

(1) סימן מוביל יהיה ככל הניתן בקו ישר, אך אפשר שבדרך מעוקלת הוא יהיה במקביל לציר הדרך;

(2) שינוי כיוון בסימן מוביל לא יהיה בזווית גדולה מזווית ישרה הנמדדת מציר ההליכה;

(3) בפנייה בזווית ישרה ובצומת של סימנים מובילים יהיה משטח מישושי שמרקמו שונה ממרקם הסימן המוביל, מידותיו 60/60 סנטימטרים ומרכזו במרכז הפנייה.

סימן מוביל בדרך רחבה מחוץ לבניין וברחבה חיצונית

@ 8. 74 (א) נוסף על האמור בפרט 8.70, בדרך מחוץ לבניין, המובילה אל הכניסה הראשית, שרוחבה עולה על 3 מטרים, יהיה סימן מוביל מטיפוס 1 או 2 ויחולו בו הוראות מיוחדות אלה:

(1) סימן מוביל מטיפוס 1 יהיה ברוחב של 55 עד 66 סנטימטרים;

(2) בסימן מוביל מטיפוס 2 יהיה גימור פני השטח כאמור בפרט 8.72 ברוחב 55 עד 66 סנטימטרים לפחות מכל צד של קו המפגש בין משטחים המרכיבים את הסימן המוביל.

          (ב)  נוסף על האמור בפרט 8.70, בסימן מוביל ברחבה המובילה אל כניסה המשמשת את הציבור ואיננה הכניסה הראשית לבניין, יחולו הוראות פרט משנה (א), הסימן המוביל יתחיל באותו מקום ברחבה שממנו מגיע רוב הציבור לבניין, במסלול הקצר ביותר האפשרי, ויוביל עד לפתח הכניסה וממנו אל מעלית המצויה במפלס הכניסה.

@ 8. סיום סימן מוביל מחוץ לבניין 75 סימן מוביל אל כניסה לבניין יסתיים במרחק 110 סנטימטרים לפני דלת הזזה אופקית או אנכית מול אחת ממזוזות הדלת, ובמרחק 10 עד 30 סנטימטרים מקצה אגף דלת סובבת כאשר היא פתוחה בניצב לפתח, כמתואר בתרשים 8.75. (הושמטו)

סימן אזהרה מחוץ לבניין

@ 8. 76 (א) לפני מעבר חציה ומדרגות שבתחום מגרש, יהיה סימן אזהרה.

          (ב)  במקום שלא קיימת בו מערכת המפיקה אותו שמע המתריעה מפני דלת מסתובבת ודלת מבוקרת כניסה כמשמעותה בפרט 3.2.1.20, יהיה במרחק של 110 סנטימטרים לפני דלתות כאמור, סימן אזהרה שאורכו כרוחב הפתח ורוחבו 60 סנטימטרים; הנציב רשאי לפרסם הוראות טכניות לעניין מערכת המפיקה אותו שמע כאמור.

סימן מאתר מחוץ לבניין

@ 8. 77 סימן מאתר בתחום מגרש יהיה בצמוד לתחילתו של סימן מוביל, אם מצוי בסמוך לו, ליד מעבר חציה וליד מקום להעלאת נוסעים והורדתם.

סימן מוביל וסימן מאתר בתוך בניין

@ 8. 78 (א) סימן מוביל בתוך בניין יהיה מטיפוס 2 או 3 ויהיה בהמשך של סימן מוביל אל הבניין.

          (ב)  סימן מוביל בתוך בניין יתחיל בכניסה לבניין ויוביל ממנה לעמדת המודיעין בבניין, וממנה עד לסימן המאתר הסמוך למעלית המרכזית שבמפלס הכניסה הראשית; אין בבניין מעלית או עמדת מודיעין, יסתיים הסימן המוביל לפני הכניסה הראשית לבניין.
          (ג)   בכל הקומות, יהיה לרוחב הדרך שברחבת המעלית, סימן מאתר בתוך בניין שאחד מקצותיו יגיע אל אחד לפחות מהתקני הפיקוח בתחנת המעלית שמובילה לכל הקומות; אין בבניין מעלית שמובילה לכל הקומות, יגיע סימן מאתר בתוך בניין אל התקני פיקוד בתחנת שתי מעליות לפחות, ובלבד שתתאפשר גישה לכל אחת מן הקומות המשמשות את הציבור.

@ 8. סימון דלתות, מחיצות וקירות שקופים 79 בחלקי בניין המשמשים את הציבור, יסומנו דלתות, מחיצות וקירות שקופים, לרבות חלונות ראווה, בסימון לפי ת"י 1918 חלק 4, בסעיף הדן בדלתות וקירות שקופים ויחולו עליו גם הוראות אלה, כמתואר בתרשים 8.79:

(1) הסימון יהיה משני גוונים בניגוד חזותי ובשטח דומה, ממוקמים זה בתוך זה או זה לצד זה;

(2) הסימון יהיה בגובה שבין 150 ל-160 סנטימטרים, ובגובה שבין 90 ל-100 סנטימטרים;

(3) המרחק האופקי בין הסימונים האמורים בפרט זה לא יעלה על 150 סנטימטרים;

(4) על אף האמור בת"י 1918 חלק 4, סימון כאמור בפרט זה, יכול שיהיה מרכיב בנוי או אבזר פרזול, בצבע בולט לעין, המחלק את הדלת, המחיצה או הקיר השקוף בטווח גובה 130 עד 160 סנטימטרים מרצפתם;

(5) בכנף דלת שקופה יחולו הוראות פרט 8.80.

(הושמט)

@ 8. סימון דלת שקופה בקיר שקוף 80 על כנף דלת העשויה חומר שקוף ומשולבת בקיר שקוף, בחלק בניין המשמש את הציבור, יהיה בקצה הנפתח ועל הקיר שהיא משולבת בו, לאורך קו המגע ביניהם, סימון שיאפשר להבחין בין שולי אגף הדלת לקיר השקוף, ויחולו עליו הוראות אלה:

(1) הסימון יהיה פסים אנכיים שרוחב כל אחד מהם 5 סנטימטרים לפחות, באורך 50 סנטימטרים לפחות ומיקומו, בטווח גובה שבין 100 ל-160 סנטימטרים לפחות, מעל פני הרצפה;

(2) כל פס יורכב משני גוונים בניגוד חזותי התופסים, כל אחד, שטח דומה.

@ 8. סימון דלת הזזה דו אגפית ושקופה 81 בדלת הזזה דו-אגפית העשויה חומר שקוף, בחלק בניין המשמש את הציבור, יהיו סימנים כאמור בפרט 8.80 על שני האגפים, בקו המגע ביניהם.

@ 8. סימון דלת מסתובבת 82 בשולי כנף דלת מסתובבת יהיו סימנים כאמור בפרט 8.80.

סימן ה': תאורה

@ 8. תאורה בבניין ציבורי חדש 90 בתאורה בדרך נגישה, ובאזור המתנה לקבלת שירות ציבורי בבניין ציבורי, יתקיימו הוראות ת"י 1918 חלק 4, בסעיף הדן בתאורה, למעט הסעיפים הדנים בתכנון תאורה בתוך בניינים בתקן ישראלי ת"י 8995.

@ 8. תאורה בדרך אל בניין ציבורי 91 תאורה בתחום המגרש, בדרך אל בניין ציבורי, תהיה רציפה וממקור אור שאינו מסנוור, ותמנע הארה ישירה מגופי תאורה לעיני בני אדם בתוך הבניין.

סימן ו': שילוט

@ 8. שילוט הכוונה 100 בבניין ציבורי יימצאו שלטי הכוונה כפי שנקבע בהוראות לפי סעיף 19יב לחוק השוויון, לרבות במקומות אלה:

(1) במבואה של בניין ציבורי או הכניסה ראשית יימצאו שלטי הכוונה אל מעלית ואל בתי השימוש;

(2) בבניין ציבורי, בסמוך לכל מקום כניסה של כלי רכב למגרש, יימצאו שלטי הכוונה אל מקום חניה נגיש;

(3) במקום חניה נגיש יהיו שלטים לפי תקן ישראלי, ת"י 1918 חלק 4, בסעיף הדן במקומות חניה נגישים;

(4) בסמוך לכל פתח יציאה של הולכי רגל או כלי רכב מחניה אל הרחוב או לבניין ציבורי, יימצאו שלטי הכוונה להולך הרגל ולנהג, בדבר המקום שאליו מובילה אותה היציאה;

(5) ברחבי מפלס של חניון תת-קרקעי יימצאו שלטים המפנים אל המעליות או אל אמצעי התגברות אחר על הפרשי גובה, המובילים ליציאות מאותו מפלס;

(6) בכניסה לחניה תת-קרקעית יימצא שלט בדבר גובה הכניסה והמעבר החופשי לרכב מתקרת החניון.

סימן ז': מקומות חניה

@ 8. הקצאת מקומות חניה נגישים 110 (א) במקום חניה של בניין ציבורי, בחניון ציבורי ובמקום חניה במקומות עבודה, יוקצו מקומות חניה נגישים לרכב רגיל ולרכב גבוה כאמור בפרט משנה (ה) (בסימן זה – הטבלה).

          (ב)  נקבעו בתכנית מקומות חניה במספר פחות מן האמור בתקנות החניה, יחושב מספר מקומות החניה הנגישים, על פי מקומות החניה הנדרשים בתקנות החניה.
          (ג)   נקבעו בתכנית מקומות חניה במספר גדול מהנדרש בתקנות החניה, יחושב מספר מקומות החניה הנגישים מסך כל המקומות המתוכננים, לפי האמור בטור א' בטבלה.
          (ד)  חניה נגישה תהיה לפי ת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן בחניות נגישות, למעט ההוראות לעניין מספר מקומות החניה.
          (ה)  מספר מקומות החניה הנדרשים:

טור א' מספר מקומות חניה הנדרשים על פי התוספת לתקנות החניה טור ב' מספר מינימלי של מקומות חניה נגישים סך הכל לרכב רגיל לרכב גבוה 10-4 1 - 1 25-11 2 1 1 50-26 3 2 1 75-51 3 2 1 100-76 4 2 2 150-101 5 3 2 200-151 6 4 2 300-201 7 4 3 400-301 8 5 3 500-401 9 6 3 1000-501 9 + 2% מכלל מקומות החניה מעל 500 מקום חניה נגיש אחד לפחות לרכב גבוה יוקצה לכל 6 או חלק מ-6 מקומות חניה נגישים נוספים יותר מ-1000 19 + 1% מכלל מקומות החניה מעל 1,000

@ 8. מיקום מקומות חניה נגישים בחניון ציבורי 111 בחניון ציבורי ימוקמו מקומות החניה הנגישים קרוב, ככל האפשר, לכניסה נגישה לבניין או למעלית או ליציאה אל המקומות הציבוריים שהחניון משרת, לפי העניין.

@ 8. חניה בבניין עם כמה כניסות 112 בבניין עם כמה כניסות נגישות, שליד כל אחת מהן מתוכננים מקומות חניה, ימוקמו מקומות חניה נגישים קרוב, ככל האפשר, לכל כניסה נגישה.

@ 8. גישה חופשית למקום חניה נגיש 113 במקום חניה נגיש הצמוד למדרכה, שביל או רחבה, לא יותקן כל מיתקן העלול להפריע לשימוש בחניה הנגישה או לחסום דרך גישה אל החניה הנגישה וממנה, לרבות ביציאה ובכניסה לרכב עם מיתקן הרמה.

@ 8. מקומות חניה נגישים בבניין המיועד לאכסון 114 על אף האמור בתקנות החניה, בבניין ציבורי חדש הנועד לשמש לאכסון שלא למגורי קבע, לא יפחת מספרם של מקומות החניה הנגישים ממספר יחידות האכסון המיוחדות כמשמעותן בסימן י"א, ולא פחות ממקום חניה נגיש אחד.

@ 8. מקומות חניה נגישים בבניין המיועד לשמש מקום להתקהלות 115 על אף האמור בתקנות החניה, בבניין ציבורי חדש הנועד לשמש מקום להתקהלות שמותקנים בו מקומות ישיבה מקובעים, לא יפחת מספרם של מקומות החניה הנגישים ממספר מקומות הישיבה המיוחדים כמשמעותם בסימן י"ג.

@ 8. חניה עם מיסעה משופעת 116 בחניון ציבורי שמקומות החניה בו ערוכים על מיסעה משופעת, יחולו הוראות אלה:

(1) מקומות החניה הנגישים יהיו בחלקי החניון האופקיים, ובתנאי שהמרחק אל המעלית או הכניסה הנגישה לא יעלה על 60 מטרים;

(2) לא קיימים מקומות חניה אופקיים במרחק כאמור בפסקה (1), יהיו מקומות החניה הנגישים בשיפוע שלא יעלה על 5 אחוזים בכל כיוון.

@ 8. הקמת מקומות חניה נגישים שלא בתחום המגרש 117 הוועדה המקומית, בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, רשאית, מטעמים של תכנון או הנדסה, להתיר הקמת מקומות חניה נגישים הנדרשים לפי סימן זה שלא בתחום המגרש, ובלבד שהמקום החלופי מספק נגישות טובה יותר ומקום החניה נמצא במרחק שאינו עולה על 60 מטרים מכניסה נגישה.

סימן ח': מעלית ומעלון

@ 8. מעלית לשימוש הציבור 120 (א) מעלית לשימוש הציבור תהיה מטיפוס 2 לפחות לפי ת"י 2481 חלק 70, ות"י 1918 חלק 3.1, ויתקיימו בה הוראות ת"י 2481 חלק 70 בסעיפים 5 עד 7.

          (ב)  השילוט ומערכת התקשורת במעלית לשימוש הציבור יהיו לפי המפורט בת"י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בשילוט הכוונה אל המעלית.
          (ג)   מספר הקומה יצוין על משקוף המעלית לפי ת"י 1918 חלק 3.1.
          (ד)  ליד כל לחיץ בלוח הפיקוד או עליו תירשם משמעותו בכתב ברייל שהתקיימו בו הוראות ת"י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בכתב ברייל.

@ 8. מעלית בבניין שיוחד לאנשים עם מוגבלות 121 בבניין ציבורי שבו שירות שיוחד לאנשים עם מוגבלות, יותקן בתא מעלית מטיפוס 3 לוח פיקוד נוסף בקיר צד הכניסה לתא, מצד שמאל ביחס לאדם הנכנס למעלית; קווי האמצע של הלחיצים העליונים בלוח הפיקוד הנוסף יימצאו בגובה 160 סנטימטרים וקווי האמצע של הלחיצים התחתונים לא יהיו נמוכים מ-120 סנטימטרים.

@ 8. מרחק הליכה למעלית 122 מרחק ההליכה האופקי באותו מפלס, מכל דלת כניסה המשמשת את הציבור, אל מעלית לשימוש הציבור, לא יעלה על 100 מטרים.

@ 8. התקנת שתי מעליות בבניין 123 בבניין ציבורי חדש שהפרשי הגבהים והשיפועים בו מחייבים התקנת מעלית כאמור בפרט 8.60, ושטחו עולה על 5,000 מטרים רבועים, יותקנו בדרך הנגישה שתי מעליות לפחות לשימוש הציבור.

@ 8. מעלית עם פיקוד יעדים 124 על מעלית עם פיקוד יעדים יחולו נוסף על הוראות פרט 8.120(א) הוראות אלה:

(1) באחד לפחות מהתקני הפיקוד להפעלת המעלית, בכל קומה, יהיה לחיץ עם סמל הנגישות הבין-לאומי שיתקיימו בו דרישות טבלה 2 לת"י 2481 חלק 70;

(2) מערך האותות החזותיים והקוליים הנדרשים יופעלו באופן אוטומטי בהפעלת הלחיץ עם סמל הנגישות הבין-לאומי האמור בפסקה (1);

(3) באחד לפחות מהתקני הפיקוד להפעלת המעלית, בכל קומה, יתקיימו הוראות אלה:

(א) התקן הפיקוד יהיה מסוג לוח מקשים;

(ב) לוח המקשים יימצא בסמוך לפתח אחת המעליות ויובחן בבירור מכיוון ההגעה המתוכנן של רוב הקהל במפלס שמצויות בו המעליות;

(ג) תתאפשר גישה צדית אל לוח המקשים, לפי ת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בטווח הגעה לצד;

(ד) השורה העליונה של לוח המקשים תהיה בגובה 140 סנטימטרים מפני הרצפה;

(ה) הסימנים האמורים בפרט 8.78 יובילו להתקן הפיקוח האמור בפרט זה.

@ 8. מצגת הפעלה של מעלית עם פיקוד יעדים 125 בקומת הכניסה הראשית של בניין ציבורי חדש אשר הותקנה בו מעלית עם פיקוד יעדים, יימצא בקרבת המעליות, באופן שניתן לזיהוי, שלט שעליו הסברים ואיורים או מסך שתוקרן עליו מצגת חזותית וקולית כפי שייקבע בהוראות לפי סעיף 19יב לחוק השוויון.

@ 8. מעלון אנכי 126 מעלון אנכי יהיה לפי ת"י 1918 חלק 3.1.

סימן ט': מדרגות, מדרגות נעות ומסועי לכת

@ 8. מדרגות 130 (א) במדרגות של בניין ציבורי חדש בשטחי פנים הבניין וחוץ הבניין, יתקיימו דרישות ת"י 1918 חלק 2 או חלק 3.1, בהתאמה, לעניין מבנה, גימור והתקנה של בית אחיזה וסימן אזהרה למדרגות.

          (ב)  לא יינתן היתר למהלך מדרגות הכולל רומים פתוחים.

@ 8. מדרגות נעות ומסועי לכת 131 (א) אין בהתקנת מדרגות נעות ומסועי לכת כדי להחליף התקנת מעלית, מעלון או כבש, במקום שהתקנתם נדרשת על פי חלק זה.

          (ב)  במדרגות נעות ומסועי לכת יתקיימו דרישות ת"י 1918 חלק 3.1 והוראות אלה:

(1) אמצעי האזהרה בראש מהלך המדרגות הנעות ובתחתיתו, ובקצוות מסוע לכת יהיו בניגוד חזותי למדרך שסביבם;

(2) אמצעי האזהרה בקצה כל שלח של מדרגות נעות יהיה בניגוד חזותי למדרגה.

סימן י': מיתקני תברואה

@ 8. בתי שימוש נגישים 140 (א) בכל בניין ציבורי יהיו בתי שימוש נגישים אשר יימנו בכלל מספר בתי השימוש הנדרשים בהל"ת; היו במקום בתי שימוש מעבר לנדרש בהל"ת, יחולו גם עליהם הוראות סימן זה.

          (ב)  בית שימוש נגיש יתאים לדרישות ת"י 1918 חלק 3.1, ויכול שיהיה מיועד הן לנשים והן לגברים.

@ 8. בית שימוש מיוחד מטיפוס 2 141 בכל בניין ציבורי חדש שתפוסתו עולה על 1,000 איש, לרבות באגף של בית חולים, במרפאה אזורית, באגף של מוסד לילדים עם מוגבלות, במוסדות לאנשים עם מוגבלות, בית נתיבות של נמל ים או נמל תעופה, מסוף יבשתי ותחנת רכבת מרכזית, יהיה לפחות אחד מבתי השימוש הנגישים בית שימוש נגיש מטיפוס 2, לפי ת"י 1918 חלק 3.1.

@ 8. מספר בתי שימוש נגישים 142 (א) בבניין שנדרש בו בית שימוש אחד לפי הל"ת, יהיה זה בית שימוש נגיש.

          (ב)  בבניין שנדרשים בו שני בתי שימוש לפי הל"ת, אחד לנשים ואחד לגברים, יהיה אחד מהם לפחות בית שימוש נגיש.
          (ג)   בכל מדור שירותים יהיה בית שימוש נגיש אחד לפחות אשר ישמש לשני המינים או שני בתי שימוש נגישים שהאחד מיועד לנשים והאחר לגברים.

@ 8. בתי שימוש נגישים במקומות מיוחדים 143 על אף האמור בפרטים 8.141 ו-8.142, שני בתי שימוש נגישים לפחות המשמשים את שני המינים, או שני בתי שימוש נגישים לנשים ושני בתי שימוש נגישים לגברים, יהיו במקומות אלה:

(1) מועדון לקשישים או מועדון לאנשים עם מוגבלויות, שתפוסתו עולה על 30 איש;

(2) מוסדות בריאות, בכל קומה ששטחה העיקרי עולה על 1,000 מטרים רבועים;

(3) מרכז מסחרי ששטחו העיקרי עולה על 2,000 מטרים רבועים.

@ 8. בית שימוש נגיש המיועד לנשים וגברים כאחד 144 (א) על אף האמור בפרטים 8.141 ו-8.142, בבית חולים, מרפאה מרכזית, קניון, תאטרון, בית קולנוע, אצטדיון, אתר בריכת שחיה וחוף רחצה יהיה בית שימוש נגיש אחד לפחות המיועד גם לנשים וגם לגברים.

          (ב)  בבית חולים יימצא בית השימוש האמור בכל קומה שבה מתוכננים בתי שימוש המיועדים לשימוש הציבור.
          (ג)   בתי השימוש האמורים בפרט זה באים במניין בתי השימוש הנגישים הנדרשים בחלק זה.

@ 8. קבועות תברואיות בבית שימוש נגיש 145 הקבועות התברואיות בבית השימוש הנגיש והאבזרים לסוגיהם, מיקומם ומידותיהם, יהיו לפי דרישות ת"י 1918 חלק 3.1.

@ 8. מיקום בתי שימוש נגישים 146 (א) בית שימוש נגיש יהיה בכל קומה המיועדת לשימושים שנדרשים בהם בתי שימוש לפי הל"ת.

          (ב)  לא קיים או מתוכנן בית שימוש נגיש כאמור בפרט משנה (א), לא יעלה המרחק מפתח הכניסה הראשית של כל אגף בבניין אל דלת הכניסה לבית השימוש הנגיש בקומה אחרת, על 60 מטרים.
          (ג)   על אף האמור בפרטי משנה (א) ו-(ב), בתי שימוש נגישים במיתקן ספורט יהיו בקרבת מקומות הישיבה המיוחדים, במרחק שלא יעלה על 75 מטרים מהם; אין באמור בפרט משנה זה, כדי לגרוע מחובת התקנת בתי שימוש נגישים לספורטאים.
          (ד)  מדידת המרחק על פי פרט זה יהיה לאורך תנועה אופקית בלבד בדרך נגישה.

@ 8. בתי שימוש נגישים במקומות להתקהלות 147 (א) במקומות להתקהלות יהיה מספר בתי השימוש הנגישים על פי מספר מקומות הישיבה המיוחדים וכמפורט בטבלה להלן: מספר מקומות הישיבה 12-0 לפי האמור בפרט 8. המיוחדים בתי שימוש נגישים 146 24-13 3 שמתוכם 1 משותף לשני המינים 40-25 4 שמתוכם 1 משותף לשני המינים 60-41 5 שמתוכם 2 משותפים לשני המינים מ-61 ומעלה 5 ועוד 1 לכל 20 מקומות מיוחדים נוספים מעל 61.

          (ב)  במקומות להתקהלות, שהמושבים בהם אינם קבועים, יחושב מספר בתי השימוש הנגישים על בסיס מקומות הישיבה המיוחדים הנגזרים מחישובי התפוסה, בהתאמה לטבלה שבפרט משנה (א).

@ 8. בתי שימוש נגישים בבניין שבו שימושים מעורבים 148 בתי שימוש נגישים יימצאו בבית קולנוע, בתאטרון, באתר בריכת שחייה, בבית חולים ובמרפאה מרכזית, המצויים בבניין שבו שימושים מעורבים, אף אם קיימים בתי שימוש נגישים במקומות אחרים באותו בניין או קומה מחוץ לתחום של כל אחד מן האמורים לעיל.

@ 8. משתנות 149 בכל מקום שמותקנת בו משתנה, תותקן משתנה לפי הדרישות והכמות שנקבעו בת"י 1918 חלק 3.1.

@ 8. מלתחה, תא הלבשה ומקלחת 150 בבניין או בחלק מבניין שבו מלתחות, בתי שימוש, תאי הלבשה ומקלחות, תבוצע התאמת נגישות הכוללת עמדת הלבשה נגישה, מקלחת נגישה ובית שימוש נגיש לפי פרטים 8.140, 8.154, ו-8.156, ולחלופין תא משולב לפי פרט 8.157.

@ 8. דרך נגישה למלתחה 151 אל חלל מלתחה תוביל דרך נגישה ותקשר בינו לבין החלקים האחרים המשמשים באותו הקשר לרבות בתי שימוש, מקלחות ועמדות הלבשה.

@ 8. מראה ומתלים במלתחה 152 מראה ומתלים בחלל מלתחה יותקנו לפי הוראות ת"י 1918 חלק 3.2 בסעיפים הדנים במראה במלתחה ובמתלים במלתחה; המתלים יהיו בניגוד חזותי לסביבתם.

@ 8. עמדת הלבשה נגישה 153 עמדת הלבשה נגישה אחת לפחות תהיה במלתחת נשים ואחת במלתחת גברים.

@ 8. עמדת הלבשה בתא שירותים 154 עמדת הלבשה הגישה יכולה שתהיה בתא שירותים מטיפוס 2 לפי ת"י 1918 חלק 3.1 ובלבד שהיא כוללת גם מקלחת.

@ 8. מבנה עמדת הלבשה נגישה 155 בעמדת הלבשה נגישה יתקיימו דרישות ת"י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בעמדת הלבשה.

@ 8. תא מקלחת נגיש 156 בבניין שיש בו תאי מקלחת ציבורית, יהיה לפחות תא מקלחת נגיש אחד לנשים ואחד לגברים אשר יתקיימו בו דרישות ת"י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בתא מקלחת נגיש.

@ 8. תא משולב הכולל מקלחת, אסלה, כיור ומיטה או ספסל 157 (א) תא משולב יהיה מטיפוס 1 או מטיפוס 2 בהתאם לדרישות ת"י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בתא משולב.

          (ב)  תא משולב מטיפוס 2, יהיה באתר בריכת שחייה לשימוש הציבור, בחוף רחצה, בספא, במקווה טהרה, במקום המשמש לפעילות ספורט של אנשים עם מוגבלות, במוסד חינוך לתלמידים עם מוגבלות ובכל בניין שיש בו שירות ציבורי עיקרי או נלווה של רחצה.

@ 8. שילוט 158 שילוט מכוון אל בית שימוש נגיש, תא מלתחה נגיש, תא מקלחת נגישה ואל תא משולב מטיפוס 1 או מטיפוס 2 יותקן כפי שייקבע בהוראות לפי סעיף 19יב לחוק השוויון.

@ 8. מקווה טהרה נגיש 159 (א) בבניין המשמש מקווה טהרה יחולו הוראות אלה:

(1) דרך נגישה תוביל מהמקלחת הנגישה אל בור הטבילה; על הקירות בדרך כאמור יותקן מאחז יד בגובה 90 עד 95 סנטימטרים מפני הרצפה;

(2) במבואה יתקיימו הדרישות לסיבוב מלא בכיסא כלכלים בנוכחות רהיטים, לפי ת"י 1918 חלק 1;

(3) יותקנו בו מקלחת נגישה אחת לפי פרט 8.156, ובית שימוש נגיש מטיפוס 1 לפי ת"י 1918 חלק 3.1; ואולם אפשר שבתא אחד יתוכננו בית שימוש נגיש ומקלחת נגישה, ובלבד שיתקיימו בו דרישות ת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בסיבוב;

(4) בצד בור הטבילה תהיה רחבת התארגנות במידות 150/150 סנטימטרים או 130/170 סנטימטרים לפחות;

(5) על אף האמור בפסקה (4), במקווה טהרה ששטח הבנייה הכולל שלו קטן מ-95 מטרים רבועים לא תידרש רחבת התארגנות ליד בור הטבילה אך תובטח פרטיות המשתמש בו בתחום המעבר מחדר הרחצה הנגיש עד לבור הטבילה;

(6) משטחי התפקוד, מיקום קבועות תברואיות ומאחזי יד יהיו לפי ת"י 1918 חלק 3.1;

(7) למשטח הרצפה סביב בור הטבילה, במקלחת ובדרך הנגישה מהמקלחת ועד לבור הטבילה תהיה התנגדות להחלקה לפי ת"י 2279;

(8) הפרשי גובה בין משטחי רצפה צמודים מותרים רק במקום שהם מדרשים מטעמי הלכה ודת;

(9) במקלחת נגישה וליד בור הטבילה תהיה הכנה למיתקן הרמה המאפשר להכניס אדם עם מוגבלות פיזית לתוך המים ולהוציאו החוצה מהם; מיתקן ההרמה יהיה לפי הוראות שיותקנו לפי סעיף 19יב לחוק השוויון ויכלול מסילה המותקנת על התקרה אשר תימשך מחדר הרחצה עד לבור הטבילה או מנוף רצפתי; אפשר שבמיתקן ההרמה ייעשה שימוש במנשאים.

          (ב)  על אף האמור בפרט משנה (א) –

(1) אפשר שרוחב פרוזדור יהיה פחות מ-130 סנטימטרים, ובלבד שיתקיימו הוראות ת"י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן ברוחב פרוזדורים ומעברים הקטןמ-130 סנטימטרים;

(2) במשטח תפקוד כללי לא נדרשת שמירת שטח קיר חופשי ברוחב 30 סנטימטרים לפחות מעבר למזוזת הדלת שבצד המנעול.

סימן י"א: יחידות אכסון

@ 8. הגדרות 180 בסימן זה –

          "יחידת אכסון" – חדר לינה, או מערכת חדרים הכוללת חדר לינה, חדר שירותים ורחצה, בין שחדר השירותים והרחצה צמוד לחדר או למערכת החדרים ובין שהוא במקום אחר, לרבות בבית מעצר ובבית סוהר;
          "יחידת אכסון מיוחדת" – יחידת אכסון המתאימה לאדם עם מוגבלות בניידות;
          "יחידת אכסון מקושרת" – יחידת אכסון מיוחדת המחוברת אל יחידת אכסון סמוכה על ידי דלת מקשרת שיתאפשר בה מעבר על פי ת"י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן במידות משטח תפקוד.

@ 8. מקום אכסון שלא למגורים 181 יחידות אכסון מיוחדות יהיו בבניין ציבורי המשמש לאכסון, לרבות בבית סוהר ובית מעצר, במעון לסטודנטים, במעון לתלמידים, במעון לעובדים ובכל מקום המספק שירותי אכסון או לינה לתקופות קצובות.

@ 8. מספר יחידות אכסון מיוחדות 182 מספר יחידות האכסון המיוחדות, בבניין ציבורי לאכסון לא יפחת מהמפורט להלן:

                                      טור א'
                          סך כל יחידות האכסון                                                                טור ב'
                                בבניין ציבורי                                          מספר מזערי של יחידות האכסון המיוחדות
         25-6                                                           1
         75-26                                                          2
         100-76                                                        3
         150-101                                                      4
         מ-151 ומעלה – לכל 50 יחידות נוספות             1 שמתוכן יחידה אחת מקושרת
         מ-301 ומעלה – לכל 75 יחידות נוספות             2 שמתוכן יחידת אחת מקושרת

@ 8. יחידות אכסון מיוחדות בבית אבות 183 על אף האמור בפרט 8.182 ובלי לגרוע מהוראות פרט 8.44, בבית אבות ובכל מקום שבו ניתנים שירותי לינה לטווח ארוך לאנשים זקנים עצמאיים, יהיה שיעור יחידות האכסון המיוחדות לפחות 10 אחוזים מסך כל יחידות האכסון בבניין.

@ 8. יחידת אכסון מיוחדת בסוויטה 184 בבניין לאכסון שאינו בניין מגורים שהותקנו בו שלוש סוויטות לפחות, תהיה יחידה אחת מסוג זה יחידת אכסון מיוחדת.

@ 8. מיקום יחידת אכסון מיוחדת 185 במקום שבו מותקנת מעלית יהיו יחידות האכסון המיוחדות בקרבה יחסית אל המעלית.

@ 8. מבנה יחידת האכסון המיוחדת 186 (א) הגישה והכניסה אל יחידת אכסון מיוחדת יהיו לפי דרישות ת"י 1918 חלק 3.1 בסעיפים הדנים בדרך נגישה וברוחב פרוזדורים ומעברים.

          (ב)  בכל מקום ביחידת אכסון מיוחדת יימצא שטח לסיבוב לפי דרישות ת"י 1918 חלק 1, ומכל שטח כאמור יתאפשר לאדם עם מוגבלות המתנייע בכיסא כלכלים, להגיע למרכיבים השימושיים ביחידה המיוחדת, לרבות חדר רחצה ומרפסת, חרף קיומם של רהיטים.

@ 8. חדר רחצה ביחידת אכסון מיוחדת 187 (א) דלת חדר הרחצה של יחידת האכסון המיוחדת תיפתח החוצה, ואולם יכול שתיפתח פנימה, אם יימצא בתא מרחב לסיבוב מלא בכיסא גלגלים, מחוץ לתחום תנועת כנף הדלת, לפי דרישות ת"י 1918 חלק 1.

          (ב)  ניתן להתקין דלת הזזה, על מסילה קבועה במשקוף העליון, ובלבד שיישמר מעבר ברוחב 80 סנטימטרים לפחות בין מזוזת הדלת לבין פאת הדלת; ידיות הדלת יהיו באורך 12 סנטימטרים לפחות ובצורת האות "כ".
          (ג)   בדלת חד-אגפית הסוגרת על מקום שנדרשת בו פרטיות, יימצאו אמצעי עזר לסגירתה, לפי ת"י 1918 חלק 3.1.
          (ד)  בחדר רחצה של יחידת אכסון מיוחדת יותקנו לפחות אסלה, כיור רחצה ומקלחת אשר יותקנו לפי ת"י 1918, חלק 3.2 ואפשר שתהיה גם אמבטיה אשר תותקן לפי פרט 8.188.
          (ה)  כל קבועות השרברבות על אבזריהן, למעט האמבטיה, יותקנו כך שיהיה מולם משטח תפקוד בקוטר מעגל של 150 סנטימטרים לפחות, ממפלס הרצפה ועד גובה 70 סנטימטרים מעל הרצפה.
          (ו)   משטח הרחצה ינוקז בשיפוע שלא יעלה על 1.5 אחוזים.
          (ז)   פני משטח הרחצה והרצפה יהיו מחומר בעל מקדם התנגשות להחלקה המתאים לתנאי השימוש הצפויים בהתאם לת"י 2279.

@ 8. אמבטיה ביחידת אכסון מיוחדת 188 אמבטיה ביחידת אכסון מיוחדת תהיה לפי דרישות אלה:

(1) מידותיה של האמבטיה יהיו 70/160 סנטימטרים לפחות וגובה מישור הפנים שלה 45 עד 50 סנטימטרים מעל הרצפה;

(2) בראש האמבטיה יותקן משטח אופקי באורך 60 סנטימטרים לכל רוחבה ובגובה פני האמבטיה או שיותקן משטח שרוחבו 25 סנטימטרים (להלן – המשטח) לפחות לאורך הדופן הארוכה של האמבטיה ובגובה פני האמבטיה; המשטח יאפשר מעבר מכיסא כלכלים העומד בצמוד ובמקביל לאמבטיה, אליו ובחזרה;

(3) ברז האמבטיה יותקן במרכז הקיר הצמוד ובמקביל לאורך האמבטיה, בגובה שאינו עולה על 80 סנטימטרים מפני הרצפה; הברז יהיה מסוג ברז עירוב להתקנה נסתרת, בעל ידית מנוף, הכולל בורר מסוג "4 דרך"; נוסף על כך יותקן מקלח יד עם צינור גמיש שאורכו 150 סנטימטרים לפחות; נקודת תלייה אחת לפחות של מקלח היד תהיה בגובה שאינו עולה על 80 סנטימטרים.

@ 8. מאחזי יד באמבטיה ביחידת אכסון מיוחדת 189 בקירות הצמודים לאמבטיה יותקנו מאחזי יד לפי ההוראות המפורטות להלן, ויכול שיהיו מאחזי יד פריקים, ובלבד שיאוחסנו ביחידת האכסון המיוחדת:

(1) בקיר המקביל לרוחב האמבטיה, בצמוד למשטח המתואר בפרט 8.188(2), יותקן מאחז יד אופקי באורך 50 סנטימטרים לפחות; פני החלק האופקי יהיו בגובה 72 עד 82 סנטימטרים מפני הרצפה; המאחז הפריק יעמוד לאחר התקנתו בדרישות ת"י 1918, חלק 3.2;

(2) בקיר הצמוד לאורך האמבטיה יותקן מאחז יד אלכסוני באורך 120 סנטימטרים מהרצפה, וקצהו התחתון יהיה בגובה 5 סנטימטרים מעל דופן האמבטיה.

@ 8. מקלחת ביחידת אכסון מיוחדת 190 במקלחת ביחידת אכסון מיוחדת יחולו הוראות ת"י 1918 חלק 3.2 וכן הוראות אלה:

(1) היתה המקלחת פתוחה, יכול שרצפת אגן הניקוז תהיה חלק מהמרחב החופשי הנדרש לסיבוב מלא בכיסא גלגלים בהתאם לת"י 1918 חלק 1;

(2) תוחמה המקלחת במחיצות קשיחות, יחולו הוראות ת"י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בתא מקלחת סגור (טיפוס 2).

@ 8. מאחזי יד במקלחת ביחידת אכסון מיוחד 191 בקירות הצמודים למקלחת יותקנו מאחזי יד על פי הוראות ת"י 1918 חלק 3.2, וניתן שיהיו מאחזי יד פריקים ובלבד שיאוחסנו ביחידת האכסון המיוחדת; מאחז יד פריק יעמוד לאחר התקנתו בדרישות ת"י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במאחזי יד.

@ 8. אסלה ביחידת אכסון מיוחדת 192 אסלה ואופן התקנתה יתאימו לדרישות ת"י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן באסלה, ואולם גובה פני האסלה לא יעלה על 42 סנטימטרים מפני הרצפה; ביחידת האכסון המיוחדת יימצא מושב אסלה מוגבה כפי שייקבע בהוראות לפי סעיף 19יב לחוק השוויון.

@ 8. כיור רחצה ביחידת אכסון מיוחדת 193 כיור רחצה ואופן התקנתו יתאימו לדרישות ת"י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכיור בתא שירותים נגיש למעט סעיפי משנה ב' ו-ג' הדנים במיקומו, ובסעיף הדן בכיור במשטח.

@ 8. אבזרים נוספים ביחידת אכסון מיוחדת 194 התקנת אבזרי עזר בחדר רחצה תתאים לדרישות ת"י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן באבזרים.

@ 8. יחידת אכסון מיוחדת בבית סוהר ובבית מעצר 195 (א) על אף האמור בפרט 8.182, יחידת אכסון אחת לפחות בכל אגף כליאה בבית סוהר ובבית מעצר תהיה עם חדר רחצה נגיש לפי פרטים 8.187 ו-8.190 עד 8.194.

          (ב)  דרך נגישה רציפה תוביל מיחידת אכסון מיוחדת אל כל המקומות בבית הסוהר ובבית מעצר שניתן בהם שירות לאסיר, לרבות חדר אוכל, מרפאה, מועדון, מקום מפגש עם עורך דין ועם מבקרים וחצר טיולים.

סימן י"ב: בתי עלמין

@ 8. בית עלמין 200 בבניין חדש בבית עלמין ובכל חלקה חדשה, לגבי אותה חלקה בלבד, בבית עלמין קיים, יחולו הוראות אלה:

(1) דרך נגישה רציפה תוביל ממקום חניה נגיש אל מקום להתקהלות שבו נערכים טקסים, אל בית שימוש נגיש, משרד, מקום קבורה ואל כל בניין אחר בתחום בית העלמין שניתן בו שירות לציבור בקשר לקבורה או לטקסים הקשורים אליה, לרבות בית לוויות; בבית קברות מוסלמי תוביל דרך נגישה גם ממקום רחיצת הגופה עד למקום הקבורה;

(2) רוחבה של דרך נגישה לא יפחת מ-130 סנטימטרים;

(3) בבית עלמין שהקבורה בו בכוכים בקיר, תוביל דרך נגישה רציפה שתחילתה באחד המקומות שבפסקה (1) עד לחזית כל יחידת קבר; לאורך חזית קיר הכוכים תישאר דרך נגישה כך שאדם היושב בכיסא גלגלים הנע בדרך כאמור יכול להגיע לחזית מצבה ולהניח נר זיכרון דולק במקום שיועד לכך;

(4) בבית עלמין שהקבורה בו היא קבורת שדה, יחולו הוראות שייקבעו לפי סעיף 19ט לחוק השוויון, בשינויים המחויבים;

(5) בבתי שימוש בתחום בית עלמין יהיה תא אחד לפחות בית שימוש נגיש מטיפוס 1 או 2 לפי ת"י 1918 חלק 3.1.

סימן י"ג: מקומות להתקהלות

@ 8. מקומות ישיבה מיוחדים 210 בבניין להתקהלות שמותקנים בו מקומות ישיבה מקובעים, יותקנו מקומות ישיבה מיוחדים לאנשים בכיסאות גלגלים לפי הוראות ת"י 1918, חלק 3.2, בסעיף הדן בסידורי ישיבה במקומות להתקהלות ולהתכנסות, וכן הוראות אלה:

(1) מספר מקומות הישיבה המיוחדים, המיועדים לאנשים עם מוגבלות המתנייעים בכיסא גלגלים, מתוך מקומות הישיבה המפורטים בטור א' להלן יהיה כמפורט בטור ב' לצדו ובכפוף לדרישות הנוספות שבטור ג' לצדם:

             טור א'                                        טור ב'

סך כל מקומות הישיבה מספר מקומות הישיבה טור ג'

    במקום להתקהלות                  המיוחדים לא יפחת מ-:                                       דרישות נוספות

עד 600 1 לכל 150 מקומות ישיבה ולא פחות מ-2 מקומות 3,000-601 4 ועוד 1% מסך כל מקומות לפחות מחצית המקומות המיוחדים 10,000-3,001 28 ועוד 0. הישיבה הנוספים מעל ל-600 הנוספים, מעל ל-600 יהיו פנויים דרך קבע 5% מסך כל מקומות כל המקומות המותאמים הנוספים מעבר הישיבה הנוספים מעל 3,000 ל-600 יהיו פנויים דרך קבע יותר מ-10,000 63 ובנוסף 0.25% מסך כל כל המקומות המותאמים הנוספים מעבר מקומות הישיבה הנוספים מעל ל-600 יהיו פנויים דרך קבע ל-10,000

(2) ניתן להציב מושבים זמניים או פריקים במקום ישיבה מיוחד שאינו מקום החייב להיות פנוי דרך קבע; ואולם במקום ישיבה מיוחד החייב להיות פנוי דרך קבע יהיה ניתן להציב מושב זמני או פריק לשימוש אדם עם מוגבלות, שיתקיימו בו הוראות ת"י 1918, חלק 3.2 בסעיף הדן במושבים מותאמים;

(3) במיתקן ספורט כהגדרתו בפרק ט' לחלק ג' בתוספת זו, יהיו מקומות הישיבה המיוחדים לאורך הצלעות הארוכות של המגרש;

(4) על אף האמור בטבלה שבפסקה (1), לא יידרש מקום ישיבה מיוחד שלישי במיתקן ספורט שמתוכננים בו עד 600 מקומות.

@ 8. מערכת עזר לשמיעה 211 תשתית למערכת עזר לשמיעה על פי הוראות שייקבעו לפי סעיף 19יב לחוק השוויון, תוכן במקומות אלה:

(1) אולם קולנוע, אולם תאטרון, אמפיתאטרון, אולם אירועים, אולם ספורט ואצטדיון, אולם הרצאות, אולם כנסים וכל מקום אחר המיועד שייעשה בו, דרך קבע, שימוש באמצעי הגברת קול;

(2) בית משפט, בית דין ובית דין צבאי.

@ 8. מעלית במיתקן ספורט מיוחד 212 במיתקן ספורט המכיל 500 מקומות ישיבה מקובעים לפחות, העשוי לשמש לפעילות של ספורטאי המתנייע בכיסא גלגלים מיוחד לענף הספורט, יהיה רוחב פתח מעלית המשמשת אמצעי נגישות מהמגרש אל בית שימוש נגיש, אל מקלחת נגישה ואל מלתחה נגישה, 110 סנטימטרים לפחות.

@ 8. בית שימוש ומלתחה המיועדים לספורטאים 213 במיתקן ספורט המכיל מעל 500 מקומות ישיבה מקובעים לפחות, יהיה רוחב פתח מלתחה ותא בית שימוש נגיש, המיועדים לספורטאים שהם אנשים עם מוגבלות, 110 סנטימטרים לפחות.

סימן י"ד: מיתקנים נוספים

@ 8. טלפון ציבורי 220 טלפון ציבורי יותקן לפי הוראות ת"י 1918 חלק 4.

@ 8. מקום לאיסוף דואר 221 במיתקן לאיסוף דואר יהיה מספר תאי הדואר הנגישים בשיעור 5 אחוזים לפחות מסך כל התאים; דרך נגישה תוביל אל התאים הנגישים, השטח החופשי לפניהם יהיה 150/150 או 130/170 סנטימטרים לפחות וטווחי ההגעה אליהם יתאימו לדרישות ת"י 1918 חלק ; בסעיפים הדנים בטווח הגעה לחזית ובטווח הגעה לצד, לפי העניין.

@ 8. אמצעי הפעלה 222 אמצעי הפעלה המיועדים לשימוש הציבור לרבות מפסקים, כפתורים, לחצנים ומתגים, יעמדו בדרישות ת"י 1918 חלק 1.

@ 8. מערכות התרעה ואזעקה 223 מיתקנים להתרעה שיותקנו בבניין ציבורי יהיו לפי דרישות ת"י 1918 חלק 4, בסעיף הדן במערכות ההתרעה למעט הסעיף הדן במיקום מכשיר האיתות החזותי.

@ 8. מיתקן לשתיית מים 224 מתוכנן מיתקן לשתיית מים, תהיה התקנתו לפי הל"ת ולפי ת"י 1918 חלק 3.1; מתוכננים כמה מיתקנים לשתייה באותה קומה, יתקיימו באחד מהם לפחות הדרישות האמורות.

@ 8. עמדת שירות 225 עמדת שירות בנויה תעמוד בדרישות ת"י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בעמדת שירות נגישה.

סימן ט"ו: פטור ודרישות מופחתות

@ 8. סייג לתחולת פטור ודרישות מופחתות 230 פטור או דרישות מופחתות לפי סימן זה, למעט סעיף 158ו1(ה)(1)(א) ו-(ב) לחוק, לא יחול על –

(1) מקום ציבורי המשמש רשות ציבורית;

(2) חובה שחלה לפי תקנות אלה, ערב תחילתו של חלק זה;

(3) מקום ציבורי שעתיד להינתן בו שירות בריאות ממלכתי לפי סימן ו' בחוק השוויון;

(4) בניין ציבורי ששימושו העיקרי הוא לאנשים עם מוגבלות.

@ 8. פטור במקרים מיוחדים 231 על אף האמור בחלק זה, יהיו פטורים ממילוי התנאים המפורטים בו בניינים אלה:

(1) בניין או חלק מבניין שאינו משמש לשהייה של אנשים בתוכו, וייעודו הוא שירות בלבד למטרות אחזקה, אחסנה וניטור;

(2) בניין או חלק מבניין הנועד שלמירה על בטיחות וביטחון, לרבות עמדות תצפית, עמדות שמירה המיועדים לכוחות שמירה, ביטחון והצלה לרבות סוכת מציל;

(3) אתר או בניין לאכסון שלא למגורים, הכולל פחות מ-6 יחידות אכסון קיימות וחדשות;

(4) משרד, מרפאה, מספרה וכל מקום אחר המשמש בעלי מקצוע חופשי, והמהווה חלק מדירת מגורים על פי היתר כדין, ובלבד שדירת המגורים איננה חלק מבניין מגורים שיש לגביו חובה של התאמת נגישות;

(5) יציע ששטחו קטן מ-250 מטרים רבועים ואשר השימוש בו זהה לשימוש בקומה העיקרית או במפלס העיקרי;

(6) תוספת ששטחה קטן מ-500 מטרים רבועים לבניין ציבורי קיים אשר שטחו גדול מ-3,000 מטרים רבועים, ובלבד שהיא מיועדת לשימוש פנימי לעובדי המקום ולא לקהל הרחב;

(7) מבנה זמני או ארעי באתר בנייה או בשטח של מפעל, למעט אם הוא משמש למסחר או לשיווק.

@ 8. דרישות מופחתות למקום עבודה 232 מקום עבודה שבו פחות מ-6 עובדים, שאינו מקום שניתן בו שירות ציבורי, יהיה פטור מהתאמות הנגישות המפורטות בסימנים ג', ז', ח' ו-י' לחלק זה.

@ 8. פטור מהתקנת דרך נגישה 233 על אף האמור בסימן ג' בפרק זה, יהיו פטורים מהתקנת דרך נגישה בניינים אלה:

(1) בניין, או חלק מבניין שבו כניסה נפרדת, ששטחו הכולל פחות מ-250 מטרים רבועים, והפרש הגובה בכל דרכי הגישה אל מפלס הכניסה, ממדרכה או משביל הגובלים במגרש שעליו הוא בנוי, עולה על 120 סנטימטרים; בבניין כאמור, שניתן להתקין בו דרך נגישה שאינה הדרך העיקרית המיועדת לשמש את הציבור יחולו הוראות פרט 8.234(5);

(2) בניין או חלק מבניין שבו כניסה נפרדת, ששטחו הכולל פחות מ-150 מטרים רבועים, והכניסה אליו היא בקו בניין אפס, ממדרכה או משביל שהשיפוע שלהם לאורך רצועת ההליכה עולה על 5 אחוזים; בבניין כאמור, שניתן להתקין בו דרך נגישה שאינה הדרך העיקרית המיועדת לשמש את הציבור יחולו הוראות פרט 8.234(5);

(3) תוספת לבניין קיים, אשר אין ולא ניתן להגיע אליו בדרך נגישה ושטחה הכולל של התוספת אינו עולה על שטח הבניין הקיים, וניתן לבניין הקיים פטור על פי הוראות לפי סעיף 19ט לחוק השוויון, ובלבד שמורשה לנגישות מבנים אישר כי לא ניתן לבצע התאמת נגישות סבירה לתוספת כדי שתהיה אליה נגישות מדרך ציבורית;

(4) במה או משטח מוגבה שאינם מיועדים להכיל יותר משישה בני אדם, למעט משטח מוגבה בבית תפילה, חדרי כיתה וחדרי הרצאה.

@ 8. דרישות מופחתות מהתקנת דרך נגישה בבניין ציבורי חדש 234 על אף האמור בסימן ג' לפרק זה, בבניינים אלה יחולו דרישות מופחתות אלה:

(1) בבניין במגרש ששטחו קטן מ-1.5 דונם והשיפוע הממוצע שלו עולה על 20 אחוזים, יכול שהדרך הנגישה את הכניסה הנגישה לא תהיה הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, אלא תוביל מאזור החניה שבתחום המגרש ובלבד שחניה זו פתוחה לכלל הציבור; מורשה לנגישות מבנים ינמק כי לא קיימת אפשרות סבירה לביצוע דרך נגישה בדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור;

(2) בבניין שיש בו דרך נגישה לכל מפלס בנפרד, ואין קשר בין השירותים הניתנים בכל אחד מהמפלסים, אין חובה להתקין דרך נגישה בין המפלסים, למעט אם הותקן דרגנוע בין המפלסים שבבניין;

(3) על אף האמור בפרט 8.51, תוכננו קשרים פיזיים בין בניינים, במקום שבו טופוגרפיה ייחודית, יכול שתהיה דרך נגישה דרך בניין אחר, אף אם אינה הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, בתנאי שהדרך האמורה תהא זמינה בכל עת שנדרש המעבר;

(4) בבניין במגרש ששיפוע הקרקע עולה בו על 10 אחוזים, ובו חצר לשימוש הציבור במפלסים שונים ובה שימושים דומים, תהיה דרך נגישה אל שליש לפחות מהשטח השימושי של החצר;

(5) בבניין כאמור בפרט 8.233(1) ו-(2) אשר ניתן להתקין בו דרך נגישה אל כניסה נגישה, אף אם אינה הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, יחול הפטור האמור בפרט 8.233 רק על הדרך הנגישה אל הכניסה העיקרית ולא על כל דרך נגישה אחרת בתוך בניין זה ומחוצה לו;

(6) על אף האמור בפרט 8.58, בבניין ציבורי שיש בו דרך נגישה אל מקום עבודה שאינו מקום שניתן בו שירות ציבורי ודרך נגישה אחרת אל שאר חלקי הבניין, ואין קשר תפקודי בין מקום העבודה לשאר חלקי הבניין, יהיה פטור מהתקנת דרך נגישה בין מקום העבודה לבין שאר חלקי הבניין, למעט אם הותקן דרגנוע בין מקום העבודה לשאר חלקי הבניין;

(7) על אף האמור בפרט 8.58 –

(א) אפשר שרוחב פרוזדור במשרדים, תעשיה קלה, מוסכים, מספרה, מכון יופי, מכבסה, שירות תיקונים, חדרי כושר, וספא יהיה פחות מ-130 סנטימטרים, ובלבד שיתקיימו הוראות ת"י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן ברוחב פרוזדורים ומעברים הקטן מ-130 סנטימטרים;

(ב) במקומות כאמור בפסקת משנה (א), ועל אף האמור בת"י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן במשטחי תפקוד כללי, לא נדרשת שמירת שטח קיר חופשי ברוחב 30 סנטימטרים לפחות מעבר למזוזת הדלת שבצד המנעול;

(8) בדרך נגישה בין שני מפלסים, אשר הפרש הגובה ביניהם אינו עולה על 20 סנטימטרים, יכול ששיפוע הכבש יהיה עד 10 אחוזים; במקרה כזה לא יידרשו מסעדי יד ולא תידרש הגנת שוליים;

(9) בבניין ציבורי שבו כמה חדרי כיתה או חדרי הרצאה, המשמשים לפעילות זהה במהותה, ומתוכננים בהם משטחים מוגבהים, תהיה דרך נגישה אל מחצית לפחות מהמשטחים האמורים;

(10) על אך האמור בפרט 8.60, עלה הפרש הגובה בין פני מדרכה למפלס הכניסה הנגישה על 250 סנטימטרים, אפשר שדרך נגישה אל כניסה נגישה תהיה באמצעות כבש, ובלבד שמורשה לנגישות מבנים נימק כי בנסיבות לא סביר להתקין מעלית או מעלון.

@ 8. פטור מהתקנת בית שימוש נגיש 235 על אף האמור בסימן י' בפרק זה, יהיו פטורים ממילוי חלק מתנאיו, למעט פרט 8.149, בניינים אלה:

(1) בניין אשר ניתן לו פטור מהתקנת דרך נגישה כאמור בפרט 8.233;

(2) משרד שלא ניתן בו שירות ציבורי ושטחו אינו עולה על 200 מטרים רבועים;

(3) בניין או חלק מבניין המשמש למסחר או למתן שירותים ששטחו קטן מ-100 מטרים רבועים, גם אם מתוכנן בו בית שימוש, למעט מבנה של תחנת דלק;

(4) חלק מבניין המשמש לתעשיה כבדה, ותפוסתו עד 10 עובדים;

(5) משרד, חנות או בית אוכל יהיה פטור מהתקנת בית שימוש נגיש, אם קיים בבניין בית שימוש נגיש במרחק הקבוע בפרט 8.146(ב) מן המשרד, החנות או בית האוכל.

@ 8. פטור מהתקנת מעלית נגישה 236 על אף האמור בפרט 8.60(3), בניין או חלק מבניין המשמש למסחר, משרדים או תעסוקה, ששטחו הכולל אינו עולה על 500 מטרים רבועים, הכולל יותר ממפלס אחד והשירות הניתן בו זהה וניתן על ידי אותו בעל עסק בכל המפלסים, יהיה פטור מהתקנת מעלית, למעט אם הותקן דרגנוע בין המפלסים שבבניין.

@ 8. דרישות מופחתות מהתקנת מעלית נגישה 237 על אף האמור בסימן ח' בפרק זה, בבניינים אלה יחולו הדרישות המופחתות האלה:

(1) מרכזי תחבורה פטורים מחובת השמירה של 100 מטרים מרחק הליכה אופקי כאמור בפרט 8.122, מכל דלת כניסה בחלק של הבניין, באותו המפלס, אל מעלית לשימוש הציבור;

(2) משרד או חנות בני יותר מקומה אחת, אם נמצאת מעלית נגישה וזמינה במרחק מצטבר אופקי שאינו עולה על 60 מטרים מהם ולא מתוכנן בו דרגנוע; הדרך למעלית וחזרה לא תהיה דרך שטחי חניה, שטחי אחסון ושטחים טכניים;

(3) במקום ציבורי המשמש לאחסנה, די במעלית נגישה אחת, על אף האמור בפרט 8.123, ובלבד שישנה דרך נגישה רציפה ממעלית כאמור אל כל אחד מחלקי הבניין;

(4) בתוספת לבניין קיים אשר מורשה לנגישות מבנים אישר כי מטעמים של תכנון והנדסה לא ניתן להתקין בה מעלית, תותר התקנת מעלון אנכי;

(5) על אף האמור בפרט 8.123, בבניין כאמור אשר השטח הכולל של קומת הכניסה בו עולה על 4,000 מטרים רבועים, והשטח הכולל של הקומות שמעל לקומת הכניסה אינו עולה על 1,000 מטרים רבועים, תותר הקמת מעלית אחת בלבד לשימוש הציבור.

@ 8. דרישות מופחתות להתקנת חניה נגישה 238 מקום החניה לרכב גבוה יכול שמטעמים של תכנון והנדסה יהיה מחוץ לחניון תת-קרקעי או מחוץ לבניין ובלבד שהמרחק ממקום החניה כאמור לא יעלה על 60 מטרים מהכניסה הנגישה, וזאת אף אם נקבעה בתכנית הוראה אחרת לעניין מקומות החניה.

@ 8. פטור פרטני לפי [[סעיף 158ו1 ]] 239 מי שחייב בהתאמת נגישות רשאי לבקש פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת, אחת או יותר, כמפורט בחלק זה, לפי הוראות סעיף 158ו1(ה) לחוק ובהתקיים נסיבות אלה:

(1) התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות;

(2) בתוספת לבניין קיים, התאמת הנגישות עלולה לפגוע ביציבות הבניין הקיים או בחלק ממנו, או לפגוע בסידורי הבטיחות והמילוט, ובלבד שאין אפשרות לקבוע סידורי בטיחות או מילוט חלופיים;

(3) מתן הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום עקב ייחודו בשל ערכים היסטוריים, ארכיאולוגיים, אדריכליים או ערכי טבע;

(4) תוספת לבניין קיים אשר ביצוע התאמת נגישות בה מחייב שינוי יסודי במהותו של הבניין הקיים או בשירות הניתן בו; לעניין זה, "שינוי יסודי" – אחד מאלה:

(א) שינוי המונע את קיומן של הוראות שבחוק או ההוראות המפורטות בתוספת זו, באופן הפוגע פגיעה מהותית בשימוש בבניין;

(ב) שינוי אשר יגרום להורדת רמת השירות הניתן במבנה באופן משמעותי;

(ג) שינוי הפוגע באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום או של המבנה, לרבות ערכי היסטוריה, שימור, ארכיאולוגיה ואדריכלות ייחודיים;

(5) ביצוע התאמת הנגישות, למעט התאמות נגישות שעלותן אינה גבוהה, יהווה נטל כבד מדי בהתחשב בסוג המקום, בהיקף הפעילות העתידה להינתן במקום, לרבות היקף האוכלוסיה שתידרש למקום, בטיב התאמת הנגישות ובעלות התאמת הנגישות, בקיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות, בהיקף מחזור ההכנסות או בשיעור הרווח הצפוי של מי שאחראי לביצוע התאמת הנגישות; בפסקה זו, "התאמת נגישות שעלותה אינה גבוהה" – כל אחת מהתאמות הנגישות האמורות בפרטים 8.62, 8.79, 8.80, 8.81, 8.82, 8.90, 8.100, 8.130, 8.131(ב), 8.149, 8.152, 8.158, 8.220, 8.222, 8.224 ו-8.225.

פרק ב': נגישות בנייני מגורים

@ 8. הגדרות 250 בפרק זה –

          "אגף" – חלק מבניין שיש בו 6 יחידות דיור או יותר שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף;
          "בניין מגורים חדש" – בניין או חלק מבניין, שיש בו 6 יחידות דיור או יותר, שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף, והיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן אחרי יום י' בחשוון התשס"ז (1 בנובמבר 2006);
          "שטח משותף" – שטח בבניין מגורים חדש המיועד לשמש את כלל דיירי בניין המגורים.

@ 8. בניין מגורים חדש 251 היתר להקמת בניין מגורים חדש יינתן רק אם מולאו התנאים המפורטים בפרק זה.

@ 8. שינויים במהלך בנייה 252 הוראות פרק זה לא יחולו על היתר שיינתן לשינויים במהלך בניה של בניין מגורים אשר אין בהם תוספת שטחי בנייה העולה על 15 מטרים רבועים, והיתר לבנייתו ניתן לפני תחילתו של פרק זה.

סימן ב': דרך נגישה

@ 8. דרך נגישה בבניין מגורים חדש 260 (א) דרך נגישה, שהיא הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, או בסמוך לה ככל הניתן, תוביל ממדרכה או משביל, אל כניסה נגישה של בניין מגורים חדש.

          (ב)  דרך נגישה תוביל מחניה נגישה אל אחת הכניסות הנגישות שבאותו בניין או אגף, לפי העניין, אל מבואה ואל מעלית בבניין מגורים חדש ואל הכניסות ליחידות הדיור.
          (ג)   דרך נגישה תוביל מהמבואה של בניין מגורים חדש אל השטחים המשותפים, לרבות חצר, בריכת שחייה, חדר כושר, מיחידות הדיור אל מרחב מוגן קובתי, מחסן משותף, מיחידות הדיור אל תא מצנח אשפה, מקום לאצירת אשפה הנמצא בתחום המגרש, גג הבניין ככל שהוא נועד לשימוש משותף של הדיירים, ולמעט שימוש שהוא תיקון, התקנה או תחזוקה של מיתקנים.
          (ד)  בבניין מגורים חדש שבו יותר מאגף אחד יחולו הוראות פרט זה על כל אגף והשטחים המשותפים בו.

@ 8. דרך נגישה בשטחי חוץ של בניין מגורים חדש 261 בדרך נגישה בשטחי חוץ של בניין מגורים חדש יחולו הוראות פרטים 8.54, 8.55 ו-8.56 וכן הוראות ת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בפני הדרך ובמכשולים בדרך, ובחלק 2 בסעיפים הדנים בפני הדרך, רוחב הדרך, שיפוע הדרך, מכשולים בדרך וכבש.

@ 8. דרך נגישה בתוך בניין מגורים חדש 262 (א) בדרך נגישה בתוך בניין מגורים חדש יחולו הוראות פרט 8.60 וכן הוראות ת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בדרך נגישה ובמכשולים בדרך.

          (ב)  בדרך נגישה בתוך בניין מגורים חדש, רוחב פרוזדור בין המעלית לבין פתח הכניסה לדירה, יכול שיהיה קטן מ-130 סנטימטרים, ובלבד שיתקיימו בו תנאים אלה:

(1) רוחבו לא יפחת מ-110 סנטימטרים;

(2) המרחק בין קצה מבואת המעלית לדלת הדירה לא יעלה על 7 מטרים;

(3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), רוחב המסדרון יכול שיהיה קטן מ-110 סנטימטרים, ובלבד שסכום מידות רוחב המסדרון ורוחב הפתח יהיה 210 סנטימטרים לפחות, כאשר אחד הממדים אינו קטן מ-90 סנטימטרים, כמתואר בתרשים 8.262(ב).

@ 8. דלת כניסה נגישה לבניין מגורים חדש 263 (א) כוח הפעלה בדלת הכניסה הנגישה לבניין מגורים חדש יהיה לפי דרישות ת"י 1918 חלק 3.1.

          (ב)  בדלתות, מחיצות וקירות שקופים בשטחים המשותפים המשמשים את הציבור יחולו הוראות פרטים 8.79 עד 8.82.

@ 8. שער כניסה למגרש 264 (א) רוחב הפתח בשער כניסה להולכי רגל למדרש בדרך נגישה יהיה לפי ת"י 1918 חלק 2 ולא פחות מ-90 סנטימטרים.

          (ב)  הותקן מחסום לרכב, בכניסה לחצר, במקום המשמש דרך נגישה, יישאר בצדו מעבר חופשי ברוחב 90 סנטימטרים לפחות.

סימן ג': מקומות חניה

@ 8. חניה בבניין מגורים חדש 270 (א) מקומות החניה הנגישים, באזור המיועד לחניה בבניין מגורים חדש, יימצאו קרוב ככל האפשר, לכניסה הנגישה לבניין.

          (ב)  חניה נגישה, שאין אפשרות להתקינה בתחום המגרש או בתוך בניין מגורים חדש, מטעמים של תכנון והנדסה, יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש, אך קרוב ככל הניתן לכניסה אל הבניין, ובלבד שתהיה דרך נגישה ממקום החניה האמור אל כניסה נגישה לבניין.
          (ג)   על אף האמור בפסקה (א), חניה נגישה יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש אם חניה זו קרובה יותר לכניסה נגישה ומספקת נגישות טובה יותר, ובלבד שמרחק חניה כאמור מכניסה נגישה לא עולה על 50 מטרים.

@ 8. מקומות חניה נגישים 271 בבניין מגורים חדש, יוקצו מקומות חניה נגישים לרחב רגיל ולרכב גבוה מתוך סך כל מקומות החניה הנדרשים על פי תקנות החניה או מסך כל מקומות החניה המתוכננים, הגבוה מביניהם, כמפורט בטור ב' בטבלה שלהלן:

                                                                                                                         טור ב'
                                טור א'                                                     מספר מזערי של מקומות חניה נגישים
              מספר כללי של מקומות חניה                                 מספר כולל         לרכב רגיל        לרכב גבוה
                       30-6                                             1                 1                 -
                       75-31                                           2                 1                 1
                       100-76                                          3                 2                 1
                       150-101                                        3                 2                 1
                       200-151                                        4                 2                 2
                       300-201                                        5                 3                 2
                               301                                                               6                       3                 3

@ 8. שיפוע חניה נגישה 272 שיפוע פני השטח של מקום החניה הנגיש בבניין מגורים חדש יכול שיהיה עד 2.5 אחוזים.

@ 8. מידות חניה נגישה לרכב רגיל ולרכב גבוה 273 (א) מידות מקומות החניה הנגישים בבניין מגורים חדש יהיו לפי המידות הקבועות בת"י 1918 חלק 2 ובכפוף לאמור בפרט 8.274(א).

          (ב)  על אף האמור בפרט משנה (א), יכול שמקום חניה נגיש יהיה במידות של מקום חניה רגיל ובלבד שיתקיימו בו תנאים אלה:

(1) מקום החניה צמוד ומקביל למיסעה או לדרך נגישה המצויה באותו מפלס;

(2) היה למעבר המשמש חלק ממקום חניה נגיש, קטע משופע, יימצא קטע זה בצמוד למדרכה ואורכו לא יעלה על שליש מאורכו של מקום החניה, כמתואר בתרשימים 8.273א ו-8.273ב.

@ 8. מקום חניה לרכב גבוה 274 (א) על אף האמור בת"י 1918 חלק 2, במקום שבו סך כל מקומות החניה הנדרשים על פי תקנות החניה או סך כל מקומות החניה המתוכננים אינו עולה על 75, גובה מקום חניה נגיש לרכב גבוה לא יפחת -2.20 מטרים.

          (ב)  מקום החניה לרכב גבוה יכול שיהיה מחוץ לחניון תת-קרקעי או מחוץ לבניין ובלבד שיימצא בתחום המגרש, אף אם נקבעה בתכנית הוראה אחרת לעניין מקומות חניה.
          (ג)   על אף האמור בתכנית החלה על המקרקעין, אפשר, שמטעמי תכנון והנדסה תקבע הוועדה המקומית כי תוספת השטח הנדרשת בעבור ממדי מקום חניה נגיש לרכב גבוה ביחס לממדי מקום חניה נגיש לרכב רגיל תבוא על חשבון שטח המיועד להיות שטח פרטי פתוח או שטח לגינון בתחום המגרש.
          (ד)  חניה נגישה לרכב גבוה, שאין אפשרות להתקינה בתחום המגרש או בתוך בניין מגורים חדש, מטעמים של תכנון והנדסה, יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש, אך קרוב ככל הניתן לכניסה אל הבניין, ובלבד שתהיה דרך נגישה ממקום החניה האמור אל כניסה נגישה לבניין.
          (ה)  על אף האמור בפרט משנה (ב), חניה נגישה לרכב גבוה יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש אם חניה זו קרובה יותר לכניסה נגישה ומספקת נגישות טובה יותר, ובלבד שמרחק חניה כאמור מכניסה נגישה לא עולה על 50 מטרים.

סימן ד': מעלית ומעלון

@ 8. מעלית או חלופה אחרת בבניין מגורים חדש 280 באגף או בבניין מגורים חדש, שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הדירה השוכרת בקומה הגבוהה ביותר נמוך מ-10 מטרים, תבוצע התאמת נגישות הכוללת אחד מאלה לפחות, על פי בחירת מבקש ההיתר:

(1) מעלית מטיפוס 1 לפחות לפי ת"י 2481 חלק 70, ות"י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במעליות וחלק 4 בסעיפים הדנים בשילוט הכוונה אל המעלית, שילוט בתא מעלית ותקשורת במעלית וכן הוראות פרט 8.281(ד);

(2) פיר למעלית מטיפוס 1 לפחות, לפי ת"י 2481 חלק 70 אשר יתקיימו בו דרישות אלה:

(א) תתאפשר בו התקנת מעלית אשר פתח התא בה יהיה ברוחב 80 סנטימטרים;

(ב) מידותיו הפנימיות של הפיר יהיו 190/160 סנטימטרים לפחות כאשר מידת העומק היא 190 סנטימטרים ועומק הבור בתחתיתו 150 סנטימטרים, וזאת כדי לאפשר התקנת מעלית מטיפוס 1 בכל סוג הפעלה שלה (הידראולית או חשמלית);

(ג) במסמכי הבקשה להיתר יסומן, בתכנית ובחתך, המקום המיועד לחדר מכונות, עליון או תחתון, או מקום המיועד למנוע המעלית וכל הדרכים הנגישות כאמור בפרט 8.260;

(3) מעלון אנכי יהיה לפי ת"י 2252 חלק 2;

(4) התאמת נגישות במקום מעלית ומעלון המאפשרת, או תאפשר בעתיד, הנגשה של כל יחידות הדיור במבנה;

(5) האמור בפסקאות (1) עד (4) לא יחול על אגף או בניין לפי פרט זה, שמהנדס הוועדה אישר, לאחר שנועץ במורשה נגישות למבנים, תשתיות וסביבה כי שתיים מיחידות הדיור שבו נגישות לפי הוראות פרק ה'1א לחוק, וכי שאר יחידות הדיור בבניין תוכננו כך שיהיה ניתן לבצע בהן התאמות נגישות בהתאם להוראות פרק ה'1א כאמור.

@ 8. מעלית בבניין מגורים נגיש 281 (א) באגף או בבניין מגורים חדש שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין, לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר עולה על 10 מטרים, תיבנה מעלית מטיפוס 1, לפי ת"י 2481 חלק 70 ות"י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במעליות וחלק 4 בסעיפים הדנים בשילוט הכוונה אל המעלית, שילוט בתא מכלית ותקשורת במעלית.

          (ב)  מקום שנדרשה מעלית ל-8 נוסעים ומעלה, תהיה המעלית מטיפוס 2 לפי ת"י 2481 חלק 70.
          (ג)   על אף האמור בת"י 2481 חלק 70, אין חובה להתקין אות שמע או הודעה קולית לציון מקומו של תא המעלית ומערכות עזר לשמיעה מסוג סליל השראה.
          (ד)  במעלית כאמור בפרט זה יחולו הוראות אלה:

(1) מספר הקומה יצוין על משקוף המעלית לפי ת"י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בסימון הקומה במעלית;

(2) ליד כל לחיץ בלוח הפיקוד או עליו תירשם משמעותו בכתב ברייל שהתקיימו בו הוראות ת"י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בכתב ברייל;

(3) בלחיצי הפיקוד בתא המעלית ובתחנה יחולו הוראות הטבלה שדנה בהתקני פיקוד בת"י 2481 חלק 70 בסעיפים שדנים ב:

(1) זיהוי החלק הפעיל של הלחצנים;

(2) זיהוי פני הלוח;

(3) לחיצים לקומת היציאה מהבניין;

(4) מיקום הסמל;

(5) סמל;

(6) גובה התבליט;

(7) מרחק בין חלקים פעילים של לחיצים;

(4) יחולו הוראות ת"י 2481 חלק 70 בסעיף הדן באותות בתא לגבי גובה המחוון וגובה מספרי הקומות בלבד;

(5) על מעלית עם פיקוד יעדים יחולו הוראות פרט 8.124.

סימן ה': מדרגות

@ 8. מדרגות בבניין מגורים חדש 290 (א) בתי אחיזה במדרגות יהיו בהתאמה לדרישות ת"י 1918 חלק 2 או חלק 3.1 בהתאמה, בסעיפים הדנים בבתי אחיזה במדרגות, למעט במשטחי ביניים.

          (ב)  במדרגות בתוך בניין מגורים חדש לא יחולו הוראות ת"י 1918 חלק 3.1 בדבר התקנת משטחי אזהרה לפני מהלך מדרגות.
          (ג)   בשלח המדרגה הראשונה והמדרגה האחרונה בכל מהלך מדרגות בתוך בניין מגורים חדש יהיה סימון לפי הוראות ת"י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן באמצעי אזהרה למדרגות; הוראות אלה לא יחולו על המדרגה הראשונה במהלך המדרגות העולה הראשון במפלס הכניסה.
          (ד)  לפני ירידה במדרגות בשטחי חוץ של בניין מגורים חדש יהיה סימן אזהרה לפי הוראות ת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן במשטחי אזהרה לפני מהלך מדרגות.

סימן ו': התאמות נוספות

@ 8. תיבות דואר בבניין מגורים חדש 291 לתיבות מכתבים כאמור בחלק י"ג, תיווסף תיבת מכתבים אחת נגישה ומיקומה יתאים לדרישות ת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בטווח הגעה לחזית ובטווח הגעה לצד, לפי העניין.

@ 8. אמצעי הפעלה בבניין מגורים חדש 292 אמצעי הפעלה, לשימוש הכלל, בשטח המשותף של בניין מגורים חדש, יעמדו בדרישות ת"י 1918 חלק 1.

@ 8. מערכת קשר פנים 293 (א) בבניין מגורים חדש אשר דלתו אינה ניתנת לפתיחה חופשית מבחוץ, ומתוכננת בו מערכת קשר פנים (אינטרקום), היא תהיה לפי ת"י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים במערכות קשר פנים ואינטרקום.

          (ב)  מערכת קשר פנים בדלת כניסה לבניין תכלול גם חיווי קולי לציון שחרור מנגנון הנעילה של הדלת.
          (ג)   הותקן לוח עם מספרי הדירות עליו במערכת קשר פנים בכניסה לבניין, יהיו המספרים בולטים מפני השלט ויתקיימו בהם התנאים של ת"י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים בשילוט מישושי.

סימן ז': פטורים ודרישות מופחתות

@ 8. פטור מחובת התייעצות 300 (א) בניין מגורים חדש שיש בו פחות מ-100 יחידות דיור פטור מחובת התייעצות עם מורשה לנגישות השירות.

          (ב)  בניין מגורים חדש לא יהיה פטור מחובת התייעצות עם מורשה לנגישות השירות לפי פרט משנה (א) אם יש בו שימושים אלה: עמדת בידוק ביטחוני, עמדת מודיעין, בריכת שחייה, חדר כושר, בית כנסת, מקום לקיום אירועים הכולל יותר מ-60 מושבים.

@ 8. פטור לתוספת בנייה אשר אין בה תוספת יחידות דיור 301 בניין מגורים שאינו בניין מגורים חדש, שנבנה על פי היתר שניתן לפני תחילתו של פרק זה ושניתן לו היתר לתוספת לדירה או בניין שאינו כולל תוספת יחידות דיור, פטור ממילוי התנאים המפורטים בפרק זה.

@ 8. פטור ודרישות מופחתות מהתקנת דרך נגישה לבניין מגורים חדש 302 (א) בניין מדורג שהוא בניין מגורים חדש, המתוכנן על מגרש אשר שיפוע פני הקרקע מהמדרכה ועד הכניסה העיקרית עולה על 8 אחוזים, פטור מדרך נגישה אל הכניסה לבניין ובלבד שלא מותקנת בו מעלית.

          (ב)  על אף האמור בפרט 8.260(ג), במקום שתוכננו שטחי חצר משותפים, מגוננים או מרוצפים, במפלסים שונים, יכול שדרך נגישה תוביל רק אל החצרות המצויות במפלס דרך נגישה.
          (ג)   במגרשים ששטחם קטן מ-1.5 דונם ניתן לבצע את הדרישות המופחתות המפורטות להלן, כולן או חלקן, אם מורשה נגישות מבנים אישר כי מסיבות הנדסיות לא ניתן לבצע את התאמות הנגישות הנדרשות על פי תקנות אלה:

(1) דרך נגישה כנדרש בפרט 8.260 יכול שתהיה חלק ממיסעה, ובלבד שתהיה בסמוך לדרך העיקרית המשמשת את הציבור;

(2) יכול שהדרך הנגישה תהיה מהחניה בלבד אם לא ניתן להתקין דרך נגישה אל המגרש מרחוב או משביל ציבורי;

(3) דרך נגישה בשיפוע שלא יעלה על 8 אחוזים יכולה להיות בלא משטחי ביניים, ובלבד שאורכה לא יעלה על 15 מטרים;

(4) הוועדה המקומית, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, רשאית לאשר דרך נגישה בשיפוע שלא יעלה על 10 אחוזים;

(5) הכניסה הקובעת לבניין לא תהיה כניסה נגישה, ובלבד שקיימת לבניין כניסה נגישה אשר דרך נגישה מובילה אליה ממקום חניה נגיש.

          (ד)  מתוכננת מעלית בבניין מדורג, אשר מסיבה טופוגרפית-הנדסית ניתן לו פטור מדרך נגישה אל הכניסה העיקרית, תהיה דרך נגישה אחרת אל המעלית ומהמעלית אל הדירות שהיא משרתת.

@ 8. פטור מהתקנת דרך נגישה לתוספת יחידות דיור לבניין 303 מהנדס הוועדה המקומית לאחר שהתייעץ עם מורשה נגישות מבנים תשתיות וסביבה, רשאי לפטור מהתקנת דרך נגישה לתוספת יחידות דיור לבניין מגורים שאינו בניין מגורים חדש, אם תוספת יחידות הדיור עולה על 50% מיחידות הדיור בבניין המגורים; פטור זה לא יחול במקום שבו ניתן להתקין דרך נגישה לתוספת יחידות הדיור בלבד.

@ 8. פטור באישור הנציב 304 מי שחייב בהתאמת נגישות רשאי לבקש פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת, אחת או יותר, לבניין מגורים חדש כמפורט בפרק זה, לפי הוראות סעיף 158ו2(ד) ו-(ה) לחוק ובהתקיים נסיבות אלה:

(1) התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות;

(2) בתוספת לבניין קיים התאמות הנגישות עלולות לפגוע ביציבות הבניין הקיים או חלק ממנו, או לפגוע בסידורי הבטיחות והמילוט, ובלבד שאין אפשרות לקבוע סידורי בטיחות או מילוט חלופיים;

(3) מתן הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום עקב ייחודו בשל ערכים היסטוריים, ארכאולוגיים, אדריכליים או ערכי טבע;

(4) עלות התאמת הנגישות הנדרשת לפי סעיף 158ו2 לחוק מטילה נטל גבוה מאוד, העולה על 0.5 אחוזים מעלות הקמת הבניין או הפרויקט, לפי העניין; לעניין זה, "עלות הקמת הבניין או הפרויקט" – העלות הכוללת של הקמת הבניין או הפרויקט, לפי העניין, בלא עלות הקמת המעלית בבניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר נמוך מ-10 מטרים, אך לרבות עלות הקמת המעלית בבניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר גבוה מ-10 מטרים ולרבות עלות הקרקע, אגרות, מסים, היטלים, שכר תכנון או ביצוע ביסוס.

חלק י' – מיתקני תקשורת

סימן א' – פרשנות

@ 10. הגדרות 00 בחלק זה –

          "אנטנה" – מיתקן הנועד לקליטה בלבד של שידורי רדיו וטלוויזיה המופצים באופן קרקעי;
          "ארון תקשורת מבני" – ארון המשמש לחיבור כבלי תקשורת לבניין ולמיתקני תקשורת, שיותקן כאמור בפרט 10.05;
          "ארון תקשורת קומתי" – ארון המשמש לחיבור כבלי תקשורת בתוך בניין ולמיתקני תקשורת, שיותקן כאמור בפרט 10.06;
          "ארון תקשורת דירתי" – ארון המשמש לחיבור כבלי תקשורת בתוך דירת מגורים ולמיתקני תקשורת, שיותקן כאמור בפרט 10.07;
          "כבל" – מוליך או כמה מוליכים קוויים מבודדים של אותות אלקטרומגנטיים או אופטיים;
          "מובל" – צינור, תעלה או התקן אחר אשר יותקנו בו כבלים;
          "מיתקן לאנטנות" – מיתקן הכולל תורן אנטנה או צלחת קליטה או שתיהן, המאפשר קליטת שידורי טלוויזיה;
          "מיתקן תקשורת" – מיתקן הכולל אחד או יותר מהמיתקנים או ממרכיביהם של המיתקנים המשמשים לאספקת השירותים האלה: קליטת שידורי לווין, קליטת שידורי כבלים, טלפוניה קווית, שירותי מידע, מערכות מתח-נמוך-מאוד (כגון אזעקה, מערכות קשר-פנים, טלוויזיה במעגל סגור וכיוצא באלה), וכן מובלים לכבלי תקשורת וכבלי תקשורת;
          "מפעיל תקשורת" – בעל רישיון כללי לשידורי לווין לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982;
          "צלחת קליטה" – אנטנה לקליטה בלבד של שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין;
          "שידורי חובה" – שידורי הטלוויזיה המשודרים לפי כל חוק לציבור בישראל והניתנים לקליטה מהאוויר, למעט שידור מוצפן שקליטתו מותנית בתשלום;
          "תיבה" – קופסה המיועדת לשמש כמקום לטיפול במוליכים וככיסוי מגן על הציוד המותקן בה;
          "תיבה להתקנת אבזר תקשורת" – תיבה המיועדת לחיבור מוליך לאבזר, כגון בית תקע לתקשורת.

סימן ב': תקשורת בבניין

@ 10. תחולה 01 (א) בבניין מגורים יותקנו מיתקני תקשורת וחלק זה יחול על התקנת מיתקני תקשורת כאמור.

          (ב)  בבניין המשמש למגורים ולשימושים נוספים יחולו תקנות אלה רק על חלקי המבנה המשמשים למגורים.

@ 10. חיבור מערכות תקשורת 02 בכל חדר מגורים יתאפשר חיבור מערכות תקשורת.

סימן ג': תקשורת בבניין שאינו משמש למגורים

@ 10. מובלים במבנה המשמש למסחר, משרדים או תעסוקה

@ 03. על אף שאין חובה להתקין מיתקני תקשורת במבנה למסחר, משרדים או תעסוקה, אם מותקנים מיתקני תקשורת במבנים כאמור, יותקנו מגבול הנכס עד ארון התקשורת המבני ארבעה מובלים תת-קרקעיים לפחות, בקוטר אשר לא יפחת מ-50 מילימטרים, ויחולו עליהם הוראות סימן ד'.

סימן ד': התקנת תשתית למיתקני תקשורת מחוץ לבניין

@ 10. מובל תת קרקעי 04 מגבול הנכס עד ארון התקשורת המבני יותקנו מובלים תת-קרקעיים, לפי תקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס"ג-2002, וכן הוראות אלה:

(1) יותקנו שלושה מובלים תת-קרקעיים לפחות בקוטר אשר לא יפחת מ-50 מילימטרים;

(2) מובלים תת-קרקעיים ייכנסו לארון תקשורת מבני ויסתיימו בתחתית הארון;

(3) בכל מובל ריק יושחל חבל משיכה.

סימן ה': התקנת תשתית למיתקני תקשורת בתוך הבניין

@ 10. ארון תקשורת מבני 05 בבניין מגורים יותקן ארון תקשורת מבני במקום נגיש לתפעול ולשירות; ארון כאמור יותקן לפי תקן ישראלי, ת"י 4376: ארונות תשתית ממתכת להתקנה בתוך בניינים או ייבנה מחומר המסווג V.3.3, לפי תקן ישראלי, ת"י 755: תגובות בשריפה של חומרי בנייה – שיטות בדיקה וסיווג, ויחולו בו הוראות אלה:

(1) הארון יכיל שלושה תאים לפחות; מידות כל תא 60/40/20 סנטימטרים לפחות;

(2) יותקן בארון בית תקע לחשמל;

(3) הארון יכול לשמש גם כארון תקשורת קומתי בעבור שתי הקומות הצמודות לו לכל היותר, ובלבד שיחולו בו הוראות פרט 10.06;

(4) ארון תקשורת מבני החשוף לתנאי חוץ יהיה בדרגת הגנה IP43 לפחות, על פי תקן ישראלי, ת"י 981: דרגות הגנה שמספקות מעטפות תקן IP;

(5) ארון תקשורת מבני יחובר לארון תקשורת קומתי באמצעות מובלים כאמור בפרט 10.09;

(6) על אף האמור בפרט זה, רשאי מהנדס הוועדה המקומית לפטור מחובת התקנת ארון תקשורת מבני אם ראה כי אין צורך בכך, בנסיבות העניין בשל מספר יחידות הדיור במבנה או בשל מספר הכניסות למבנה.

@ 10. ארון תקשורת קומתי 06 בכל קומה בבניין מגורים יותקן ארון תקשורת קומתי במקום נגיש לתפעול ולשירות; ארון כאמור יותקן לפי תקן ישראלי, ת"י 4376: ארונות תשתית ממתכת להתקנה בתוך בניינים או ייבנה מחומר המסווג V.3.3, לפי תקן ישראלי, ת"י 755: תגובות בשריפה של חומרי בנייה – שיטות בדיקה וסיווג, ויחולו בו הוראות אלה:

(1) הארון יכיל שישה תאים לפחות; מידות כל תא 40/30/20 סנטימטרים לפחות;

(2) בארון תקשורת קומתי המצוי בקומה הגבוהה ביותר בבניין יותקן בית תקע לחשמל;

(3) לא יותקן ארון תקשורת קומתי בתוך יחידת דיור;

(4) ארון תקשורת קומתי יכול לשרת עד שלוש קומות ובלבד שיתקיימו תנאים אלה:

(א) הארון ישרת עד 12 יחידות דיור;

(ב) משרת הארון שלוש קומות יותקן בקומה באמצעות מביניהן;

(5) ארונות התקשורת הקומתיים יחוברו זה אל זה באמצעות פיר או באמצעות מובלים כאמור בפרט 10.09(2);

(6) על אף האמור בפרט זה, רשאי מהנדס הוועדה המקומית לפטור מחובת התקנת ארון תקשורת קומתי אם ראה כי אין צורך בכך, בנסיבות העניין או בשל פטור שניתן לפי פרט 10.05(6).

@ 10. ארון תקשורת דירתי 07 בכל דירה יותקן ארון תקשורת דירתי סגור במקום נגיש לתפעול ולשירות; ארון כאמור ייבנה מחומר שאינו ממסך קרינה, ויחולו בו הוראות אלה:

(1) מידות הארון 40/30/9 סנטימטרים לפחות;

(2) בארון יותקן בית תקע לחשמל;

(3) ארון תקשורת דירתי יחובר לארון תקשורת קומתי ולתיבות להתקנת אבזרי תקשורת באמצעות מובלים כאמור בפרט 10.09.

@ 10. תיבה להתקנת אבזר תקשורת 08 (א) תיבה להתקנת אבזר תקשורת תותקן בסמוך לבית תקע חשמל, תהיה שקועה בקיר, ולפי דרישות תקן ישראלי, ת"י 145 חלק 1: תיבות ומעטפות לאבזרים חשמליים להתקנות קבועות לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות.

          (ב)  בכל חדר מגורים בדירה, יותקנו שתי תיבות להתקנת אבזרי תקשורת, אשר יותקנו בהן –

(1) בית תקע המכיל שני שקעי תקשורת בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1907 חלק 5: רשתות בזק בחצרי לקוח – מערכת כבילה גנרית לבנייני מגורים;

(2) בית תקע בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1149: בתי תקע משותפי ציר, 75 אום לאותות רדיו, טלוויזיה ולוויין.

          (ג)   באחד מחדרי המגורים בדירת מגורים תותקן תיבה אחת נוספת להתקנת אבזר תקשורת, אשר יהיה ניתן בעתיד להתקין בה בית תקע לתקשורת.
          (ד)  תיבה להתקנת אבזר תקשורת תחובר לארון תקשורת דירתי באמצעות מובלים כאמור בפרט 10.09(4).
          (ה)  לתיבה אחת להתקנת אבזר תקשורת, מבין התיבות שיותקנו כאמור בפרט משנה (ב), ובכל חדר מגורים, יותקן מובל אחד, ישיר ובאופן רציף, מארון התקשורת הדירתי; מובל כאמור לא יעבור דרך תיבות אחרות להתקנת אבזרי תקשורת.
          (ו)   תיבה להתקנת אבזר תקשורת שלא יותקן בה בית תקע לתקשורת תכוסה במכסה.

@ 10. מובלי תקשורת בבניין 09 מובל תקשורת בבניין יותקן בהתקנה סמויה ככל האפשר, לפי תקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתי נמוך), התשס"ג-2002, ולפי הוראות אלה:

(1) מארון תקשורת מבני יותקנו שלושה צינורות להובלת כבלים בקוטר 40 מילימטרים עד ארון תקשורת קומתי; לחילופין, יותקנו תעלה או התקן אחר אשר אפשר להעביר דרכם שלושה צינורות בקוטר 40 מילימטרים;

(2) בבניין בלא פיר, יותקנו שישה מובלים אנכיים בקוטר 40 מילימטרים; ומארונות אלה יגיעו שני מובלים עד לגג המבנה ויאפשרו חיבור לאנטנה ולצלחת קליטה;

(3) מארון התקשורת הקומתי יותקנו שלושה מובלים בקוטר 20 מילימטרים עד ארון התקשורת הדירתי; בבניין בלא ארון תקשורת קומתי, יותקנו שלושה מובלים בקוטר 20 מילימטרים מארון התקשורת המבני עד ארון התקשורת הדירתי;

(4) מארון תקשורת דירתי יותקן מובל בקוטר 20 מילימטרים עד לתיבה להתקנת אבזר תקשורת בעבור בית תקע יחיד; בעבור בית תקע כפול יותקן מובל בקוטר 25 מילימטרים או שני מובלים בקוטר 20 מילימטרים כל אחד;

(5) בבניין שבו מותקנת תשתית בעבור מערכת קשר פנים (אינטרקום), יותקן מובל בקוטר 20 מילימטרים מהארון הקומתי עד לתיבה להתקנת אבזר תקשורת למערכת קשר פנים;

(6) בכל מובל ריק יושחל חבל משיכה.

@ 10. חיבור אבזר תקשורת 10 (א) אבזר תקשורת כאמור בפרט 10.08(ב)(1), יחובר באמצעות כבל תקשורת בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1907 חלק 5: רשתות בזק בחצרי לקוח – מערכת כבילה גנרית לבנייני מגורים.

          (ב)  אבזר תקשורת כאמור בפרט 10.08(ב)(2), יחובר באמצעות כבל תקשורת בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1521 חלק 2: כבלים משותפי ציר לשימוש במערכות הפצה בכבלים: תקן קבוצתי לכבלי הורדה המיועדים לשימוש בתוך מבנים.

@ 10. תנאים למתן היתר להתקנת כבל תקשורת בבניין קיים 11 (א) בבניין שהיתר להקמתו ניתן לפני תחילתן של תקנות אלה (להלן – בניין קיים), יותקנו כבלי התקשורת בתוך מובלים קיימים בבניין; ואולם בבניין שבו לא ניתן להתקין את כבלי התקשורת בתוך מובלים קיימים, יותקנו כבלי התקשורת במובלים חדשים או בלא מובל, במקומות אלה:

(1) בפירים קיימים בבניין;

(2) בבניין שבו לא ניתן להתקין בפירים קיימים –

(א) וחדר המדרגות שבו אינו חדר מדרגות מוגן – בתוך חדר המדרגות;

(ב) וחדר המדרגות שבו הוא חדר מדרגות מוגן – מחוץ לחדר המדרגות המוגן, בין בתוך הבניין ובין מחוץ לו; במקרים שבהם יותקנו מחוץ לבניין, הם יותקנו בחזית האחורית או הצדדית ובצורה שתתמזג ככל האפשר עם חזית זו.

          (ב)  בבניין קיים, מיתקני התקשורת יותקנו במידת האפשר, בתוך ארונות תקשורת קיימים.

סימן ו': התקנת מיתקנים לקליטת שידורי טלוויזיה

@ 10. קליטת שידורי חובה 12 בבניין מגורים תתאפשר קליטת שידורי חובה.

@ 10. מיתקן לאנטנות 13 (א) בבניין מגורים יותקן מיתקן לאנטנות לקליטת שידורי החובה, לפי תקן ישראלי, ת"י 799: מיתקני אנטנות לקליטה משותפת (אק"מ) ומיתקני אנטנות לקליטה אינדיווידואלית (אק"א).

          (ב)  על אף האמור בפרט משנה (א), רשאית ועדה מקומית לפטור מחובת התקנת מיתקן לאנטנות לקליטת שידורי החובה אם קיים הסדר אחר המבטיח שבכל דירה יהיה ניתן לקלוט שידורי חובה בלא תשלום.

@ 10. התקנת מיתקן לאנטנות 14 מיתקן לאנטנות יותקן על גג המבנה, במקום נגיש לתפעול ולשירות, באופן שתימנע ככל האפשר הפרעה חזותית ובהתאם להוראות אלה:

(1) לא יותקן בבניין יותר מתורן אנטנה אחד לקליטת שידורי טלוויזיה;

(2) לא תותקן בבניין יותר מצלחת קליטה אחת לקליטת שידורים מאותו מפעיל תקשורת; ואולם בבניין בעל כמה חדרי מדרגות ניתן להתקין צלחת קליטה אחת מאותו מפעיל תקשורת לכל חדר מדרגות;

(3) צלחת קליטה תותקן על גג בניין באופן שלא תבלוט ממעקה המבנה, תשתלב עם עיצוב הגג ותוצמד ככל האפשר לרצפת הגג;

(4) בבניין עם גג משופע, תותקן צלחת קליטה, על השיפוע האחורי או הצדדי של הגג ביחס לרחוב ובכיוון השיפוע;

(5) מהנדס הוועדה המקומית רשאי להתיק התקנת צלחת קליטה שלא על גג הבניין, אם נוכח שקיים קושי ממשי בהתקנתה או שקיימת פגיעה ממשית ביכולת הקליטה של שידורי הטלוויזיה באמצעות הלוויין.

@ 10. סייג לתחולה 15 מהנדס הוועדה המקומית רשאי להתיק התקנת מיתקני תקשורת באתרים בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכאולוגית שלא בהתאם להוראות תקנות אלה וזאת לצורך מניעת פגיעה באתרים אלה.

חלק י"א: מיתקן הסקה בדירה

@ 11. הגדרות 00 בחלק זה –

          "ארובה" - התקן המיועד להרחקת גזי פליטה של תנור מבנין, לרבות תותב מגן או שרוול מגן וברדס;
          "דירה" - חדר או תא או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה למגורים או למטרה אחרת;
          "מיתקן הסקה בדירה" – תנור הסקה המוסק בגפ"מ או תנור הסקה מוזן בדלק נוזלי או תנור הסקה המוסק בחומר מוצק ובלבד שאינו מיתקן מיטלטל, לרבות ארובה לסילוק גזי השריפה, מכלי דלק וצנרת;
          "רחוב" - שטח המיועד לרחוב בתכנית לפי פרק ג' לחוק;
          "תנור הסקה המוסק בגפ"מ" – התקן להסקה המוזן בגז פחמימני מעובה (להלן – גפ"מ), לרבות מיתקן המחמם מים באמצעות גפ"מ;
          "תנור הסקה המוסק בדלק נוזלי" – התקן להסקה המצויד במבער אידוי, מוזן בקירוסין, בסולר או בדלק נוזלי אחר;
          "תנור הסקה המוסק בחומר מוצק" – התקן להסקה עשוי מתכת, מוזן בעץ, פחם או שילוב של שניהם.

@ 11. התקנת מיתקן הסקה בדירה 01 (א) לא יותקן מיתקן הסקה בדירה אלא על פי היתר.

          (ב)  התקנת תנור הסקה המוסק בדלק נוזלי בדירה תיעשה לפי תקנים ישראליים, ת"י 838 חלק 2: מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: תנור הסקה, ת"י 838 חלק 3: מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: ארובה, ת"י 838 חלק 4 – מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: מכלים, צנרת.
          (ג)   התקנת תנור הסקה המוסק בגפ"מ בדירה תיעשה לפי תקנים ישראליים, ת"י 995: תנורי חימום דירתיים המוסקים בגז פחמימני מעובה, ת"י 158: מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים המסופקים בתוך מכלים מיטלטלים (להלן – ת"י 158), ת"י 1296: מחממי מים לשימוש ביתי המוסקים בגז פחמימני מעובה.
          (ד)  התקנת תנור הסקה המוסק בחומר מוצק בדירה תיעשה לפי תקנים ישראליים, ת"י 1368 חלק 1: תנור הסקה ביתי המוסק בחומר מוצק: תנור, ת"י 1368 חלק 2: תנור הסקה ביתי המוסק בחומר מוצק: ארובה.

@ 11. איסור מיקום ארובה לצד רחוב 02 לא תוצא ארובה של מיתקן הסקה בדירה דרך קיר חיצון של הדירה הפונה אל רחוב.

@ 11. בדיקת מעבדה מאושרת 03 התקנת מיתקן הסקה בדירה תיבדק בידי מעבדה מאושרת, אשר תודיע לועדה המקומית אם מיתקן ההסקה בדירה הותקן בהתאם לתקן אם לאו ותמסור את המלצותיה בדבר הפעולות שיש לנקוט כדי להתאימה לתקן.

חלק י"ב: הסקה מרכזית בבנינים

@ 12. הגדרות 00 בחלק זה –

          "ארובה" – כמשמעותה בסעיף 11.00.

@ 12. גובה הארובה 01 גובה הארובה במיתקן של חימום מרכזי והספקת מים חמים מרכזית בבנינים יהיה לפי האמור בסעיף 7.1.1 שבתקן ישראלי ת"י 838, חלק 3.

חלק י"ג: התקנת תיבות מכתבים

@ 13. הגדרות 00 בחלק זה –

          "דירה" - חדר או תא או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה למגורים, או למטרה אחרת, למעט מערכת חדרים המיועדים למגורים בקיבוץ;
          "כניסה ראשית" - הכניסה הראשית לגזרת הבנין שבה היא נמצאת;
          "מערכת תיבות מכתבים" - תיבות מכתבים לפי תקן ישראלי ת"י 816;
          "קיבוץ" - קיבוץ או קבוצה המואגדים כאגודה שיתופית על-פי התקנות לדוגמה שאישר אותן רשם האגודות השיתופיות לאגודות מאותו סוג.

@ 13. התקנת תיבות מכתבים לכל דירה בבנין 01 תיבת מכתבים תותקן לכל דירה בבנין שיש בו דירה, באחד מאופנים אלה:

(1) בכל כניסה ראשית;

(2) באין כניסה ראשית - סמוך לכניסות;

(3) סמוך למדרכה או לקו הרחוב, כאשר הכניסה הראשית או כניסות לבנין נמצאות במרחק העולה על 20 מטרים מהמדרכה או מקו הרחוב האמורים או כאשר ממפלס הרחוב אל מפלס הכניסה הראשית או כניסות הבנין ניתן להגיע רק באמצעות יותר מ-12 מדרגות;

(4) על אף האמור בפרטים (1), (2) ו-(3), אם נקבעה כתנאי להיתר חלוקת הדואר במרוכז, ניתן להתקין תיבת מכתבים אחת עבור כל הבנין או מקצתו.

@ 13. תיבות מכתבים לפי תקן 02 מערכת של תיבות מכתבים תהיה לפי תקן ישראלי ת"י 816.

@ 13. הגנה בפני גשם 03 מערכת תיבות המכתבים תותקן במקום המוגן בפני גשם.

חלק י"ד – מיון בנינים למטרות מסוימות ושימוש בחומרי בניה

סימן א' – מיון בנינים והשימוש בהם לפי תגובותיהם בשריפה

@ 14. השימוש המותר בחמרי בניה דליקים 00 (א) ינהגו לפי תקן ישראלי ת"י 921, הממיין ומסווג בנינים לפי דרגת סיכון האש שבהם ולפי חמרי בניה המותרים לשימוש בהתאם  לתגובותיהם בשריפה.

          (ב)  בענינים המפורטים בסעיף קטן (א) והנוגעים לבנינים שנועדו כולם או מקצתם למלאכה, תעשיה, אחסנה ובנינים לצרכי חקלאות, ינהגו לפי האמור בתקנה 16 של תקנות אלה;
          סעיף קטן (א) לא יחול, אולם בבואה להשתמש בסמכותה לפי תקנה 16 כאמור, תתייעץ הוועדה המקומית עם רשות הכבאות.
          (ג)   לענין בדיקת דרגת דליקותם של חמרי בניה כאמור בסעיף זה, ינהגו לפי תקן ישראלי ת"י 755.
          (ד)  אין להוכיח את קיומם של התנאים שבסעיף זה על-ידי בעל ההיתר, אלא באמצעות תעודה של מעבדה מוכרת כמשמעותה בסעיף 5.01.

סימן ב' – השימוש בזכוכית

@ 14. תחולת התקן 1099 01 השימוש בזכוכית בבניה יהיה בהתאם לתקן הישראלי ת"י 1099 חלק ז. נספח (הושמט)

סימן ג': אסבסט

@ 14. איסור בניה באסבסט 02 לא יינתן היתר לבניה באסבסט, למעט היתר להריסת בנין או חלק מבנין העשוי אסבסט או לפינוי אסבסט מהנכס.

סימן ד': חיפוי קירות וחזיתות בנינים

@ 14. התקנת חיפוי 03 (א) התקנת חיפוי על חזיתו של בנין או על קירותיו הפנימיים או החיצוניים, תיעשה בהתאם לתקן ישראלי אם קיים לגבי סוג זה של חיפוי; לא קיים תקן כאמור, יותקן החיפוי באופן שימנע את נפילתו של החיפוי מחזית הבנין או מקירותיו ושיבטיח את בטיחות הבנין ובטיחות השוהים בתוכו ובסביבתו.

          (ב)  השימוש באבן טבעית לחיפוי ייעשה בהתאם לתקן ישראלי ת"י 2378 חלק 1 – קירות מחופים באבן טבעית: אבן טבעית לחיפוי ודרישות כלליות ממערכת החיפוי; התקנת חיפוי מאבן טבעית בקיבוע רטוב, תיעשה בהתאם לתקן ישראלי ת"י 2378 חלק 2 – קירות מחופים באבן טבעית: קירות מחופים בקיבוע רטוב.
          (ג)   התקנת חיפוי מפסיפס או מאריחי קרמיקה על חזיתו של בנין או על קירותיו החיצוניים, תיעשה בהתאם לתקן ישראלי ת"י 1555 חלק 1 – מערכת פסיפס ואריחי קרמיקה לריצוף ולחיפוי בבנינים: חיפוי חוץ.

חלק ט"ו: יציבות הבנין

סימן א': כללי

@ 15. חישובים סטטיים תנאים למתן היתר 00 (א) לא יינתן היתר לבניה אלא אם הוגשו לועדה המקומית החישובים הסטטיים המתייחסים לבנין נושא הבקשה להיתר.

          (ב)  חישובים סטטיים יכול שיוגשו לאחר הגשת הבקשה למתן היתר.
          (ג)   המהנדס רשאי לפטור מגיש בקשה להיתר מהחובה להגיש חישובים סטטיים, אם מבוקש היתר לעבודה שאינה משפיעה על יציבותו של הבנין או של כל חלק ממנו, לרבות עבודה פנימית, חפירה שאינה דורשת תמיכה, גדר נמוכה שאינה קיר תומך או התקנת אינסטלציה סניטרית, ובלבד שהשתכנע שעשיית חישוב סטטי אינה דרושה להבטחת בטיחותו של המבנה ורשם בתיק הבקשה את נימוקיו לכך.
          (ד)  פטור לפי סעיף קטן (ג), משחרר את מבקש ההיתר גם מהחובה למנות אחראי לביצוע השלד.

@ 15. הגשת החישובים הסטטיים 01 החישובים הסטטיים ייחתמו ויוגשו לועדה המקומית בידי מתכנן שלד הבנין בטופס שבנספח לסימן זה.

@ 15. תפקידי מתכנן שלד הבנין 02 מתכנן שלד הבנין חייב –

(1) לערוך את החישובים הסטטיים לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים אותה שעה בנדון ולפי הוראות כל דין הנוגע לענין זה;

(2) אם נושא הבקשה הוא תוספת בנין - לוודא, על ידי בדיקת הבנין הקיים, שהבניה נושא ההיתר המבוקש, לא תפגע ביציבותו, לא בשעת ביצועה של בניית התוספת ולא לאחריה;

(3) לערוך ביקורת על ביצועה של הבניה, נושא ההיתר המבוקש, כדי להבטיח שהשלד ייבנה לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים אותה שעה בנדון וכל דין הנוגע לענין ובהתאם לחישובים הסטטיים כפי שהוגשו; וזאת במסגרת אחריותו לפיקוח עליון על הקמת שלד הבנין;

(4) להגיש לוועדה המקומית, עם גמר הקמת השלד, חישובים סטטיים חדשים אם במהלך הקמת השלד חלו בו שינויים מהותיים, או חישובים סטטיים מתוקנים אם חלו בו במהלך ההקמה שינויים שאינם מהותיים והמחייבים תיקון החישובים המקוריים;

(5) לדאוג לכך שתכנית הקונסטרוקציה תהיה בידי מנהל העבודה באתר הבניה;

(6) לשמור את תכנית הקונסטרוקציה בתום הבניה, לתקופה של לא פחות מעשר שנים במקום בישראל שיודיע עליו לועדה המקומית או לנהוג בה בדרך אחרת שתחליט עליה הועדה המקומית על פי בקשתו.

@ 15. אחריות בנזיקין 03 (א) נקבע בזה לענין סעיף 63 לפקודת הנזיקין, כי החיובים שהוטלו על מתכנן שלד הבנין לפי חלק זה הוטלו גם להגנתם של אלה העלולים להיפגע על ידי אי-קיומם.

          (ב)  סעיף זה בא להוסיף על האחריות בנזיקין לפי סעיף 16.05 ולא לגרוע ממנה.

נספח (סעיף 15.01) טופס להגשת חישובים סטטיים שם מתכנן שלד הבנין או תוספת לבנין קיים ומספר זהותו מענו, התואר המקצועי ומספר הרשיון  תאריך

                                                                                            מס' התיק

לכבוד הועדה המקומית לתכנון ולבניה א.נ., הנדון: בקשה להיתר בניה מתאריך מקום הבניה: גוש חלקה רחוב מספר הבית    מהות הבניה: שם עורך(י) הבקשה שם המבקש במצורף מוגשים החישובים הסטטיים בדבר הבניה, נושא ההיתר המבוקש, חתומים בידי. ערכתי את החישובים הסטטיים האלה לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים היום בנידון, ונתקיימו בהם הוראות כל דין הנוגע לענין. (למלא במקרה שנושא הבקשה הוא הוספה לבנין קיים) בדקתי בתאריך את הבנין הקיים באתר שבנדון, ועל סמך בדיקה זו, אני מצהיר(ה) שהבניה, נושא ההיתר המבוקש, לא תפגע ביציבותו של הבנין הקיים, לא בשעת ביצועה של בניית התוספת ולא לאחר גמר הביצוע. ידוע לי כי הצהרה זו והחישובים הסטטיים המצורפים מוגשים כתנאי לקבלת ההיתר, נושא הבקשה שבנדון, כי אם יתגלה שפרט חשוב מן הפרטים שבחישובים הסטטיים או שבהצהרתי זו הוא כוזב או מטעה, אהיה צפוי לעונשים הקבועים בסעיף 214 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה–1965, וכי אהיה אחראי לנזק שנגרם עקב מסירת פרט מטעה או כוזב כאמור, או עקב אי התאמתם של החישובים לרמה המקצועית האמורה או אי-קיום הוראות הדין הנוגעים לעריכתם.

                                                                         חתימת האחראי לביצוע השלד

סימן ב': חישובים סטטיים, צורתם ותוכנם

@ 15. תחולה 10 סימן זה יחול כפוף לאמור בסימנים א' ו-ב' שבחלק ה'.

@ 15. נתונים כלליים של החישובים הסטטיים 11 ואלה הם הנתונים הכלליים שיכללו בחישובים הסטטיים:

(1) שם עורך החישובים הסטטיים, מספר הזהות שלו, מספר הרשיון על פי חוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח-1958;

(2) מטרת הבנין, מספר הקומות שבו ומיקומו (שם הרחוב ומספר הבנין);

(3) שם מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי הענין, ומענו;

(4) מספר תיק הבנין בוועדה המקומית;

(5) מועד עריכתם של החישובים הסטטיים;

(6) חתימתו של עורך החישובים הסטטיים, בכל עמוד של החישובים;

(7) תקנים, ישראליים ואחרים, מעודכנים, ששימשו את עורך החישובים הסטטיים;

(8) ספרות מקצועית ששימשה את עורך החישובים הסטטיים;

(9) שם ומקור של תוכנות מחשב שבהן נעזר עורך החישובים הסטטיים.

@ 15. פרטים טכניים של החישובים הסטטיים 12 ואלה הם הנתונים הטכניים שייכללו בחישובים הסטטיים:

(1) העומסים השימושיים האופיניים - עומסי רעידת אדמה, עומסי רוח וכיוצא באלה - שיש להם חשיבות לבנין הנדון;

(2) החמרים שישמשו לבניית השלד - על כינויים התקני, חוזקם או תכונותיהם האחרות שיש להן חשיבות לענין, הכל לפי הצורך ולפי סוגו של הבנין, כגון: "ב-30" (לבטון); (למוטות פלדה);

(3) נתוני הביסוס כמפורט להלן:

(א) סוג הקרקע;

(ב) מאמצים מותרים לביסוס;

(ג) נתונים אחרים שיש להם חשיבות לסוג הבנין, כגון: מקדמי לחץ עפר, מקדמי חיכוך, ספרת מצע (Modulus of Subgrade Reaction);

(ד) מקורות המידע, כגון: קידוחי נסיון, המלצות מהנדסי קרקע, תקן ישראלי ת"י 940.

@ 15. דרך הפירוט של הנתונים הטכניים 13 אין חובה לפרט במרוכז את הנתונים הטכניים כאמור בסעיף 15.12, אלא די בכך אם תהא הפניה לאותו עמוד בחישובים הסטטיים שבו נמצא הנתון הנדון.

@ 15. תיאור גרפי כללי של השלד 14 החישובים הסטטיים יכללו תיאור גרפי כללי של השלד, בקנה מידה 1:100 או 1:200, לפי הצורך.

@ 15. תוכן התיאור הגרפי 15 התיאור הגרפי הכללי של השלד –

(1) יפרט את עיקרי הקונסטרוקציה, מיקומם של עמודים, קורות, תקרות, אגדים, מרישים, קירות נושאים, את חיזוקי הרוח ורכיבים אחרים שיש להם חשיבות לענין, הכל בהתאם לסוג השלד.

(2) יסביר בצורה ברורה את כל המערכת הסטטית של הבנין המשמשת לקבלת הכוחות האנכיים והאופקיים.

(3) יסומנו בו כל האלמנטים המרכיבים את השלד, בכינויים כגון: עמוד - ע1/; קורה - ק1/.

@ 15. עומסים שמביאים אותם בחשבון 16 בחישובים הסטטיים יביאו בחשבון את כל העומסים המפורטים בסעיף 5.06.

@ 15. חישוב הרכיבים 17 החישוב לגבי כל חלק הבנין הנועד להעביר עומסים מסוג כלשהו לקרקע (להלן - רכיב) ייערך כך:

(1) תתואר הסכימה הסטטית, כגון: מיפתח, מיקום הסמכים וסוגיהם, הכוחות הפועלים על הרכיב;

(2) ציון הכוחות הפנימיים הנגזרים מהפעלת הכוחות האמורים: מומנטי כפיפה, כוחות ציריים, כוחות גזירה ומומנטי פיתול הפועלים בחתכים, לפיהם יבוצע תכן הרכיב;

(3) מידות חתכי הרכיב לפי סוג החומר של הרכיב, כגון: בבנין מבטון מזויין - חתך הרכיב והזיון; במבני פלדה - סוגי הפרופילים; ובכל מקרה יצויין סוג החומר של הרכיב, כגון: ב-30; פלדה, פלדה 37;

(4) היו החישובים הסטטיים מבוססים על שיטה מיוחדת, יצויין מקור המידע, או החישובים הסטטיים שיובאו במלואם, יסבירו את השיטה המיוחדת האמורה.

@ 15. דוגמה לחישוב סטטי 18 בנספח שלהלן מובא אופן עריכת חישוב סטטי של שלד בנין מבטון מזויין על פי הוראות חלק זה, והוא ישמש דוגמה לאופן עריכתו של כל חישוב סטטי. נספח (הושמט)

חלק ט"ז – ביקורת במקום הבניה

(תקנה 15.18)

@ 16. הימצאות מסמכים באתר 00 (א) לא יתחילו בעבודת בניה שעליה ניתן היתר ולא ימשיכו בה אלא אם כן נתקיימו כל אלה:

(1) בידי מנהל העבודה באתר הבניה נמצאות תכניות הכוללות את כל המסמכים והנתונים המפורטים בתקנה 7, בקנה מידה שלא יפחת מ-1:50, זולת אם המהנדס אישר לתכנית מהתכניות האמורות קנה מידה יותר קטן;

(2) תכניות הבניה כאמור בפסקה (1) נערכו בידי מי שמוסמך לכך לפי תקנות המהנדסים ונושאות עליהן את שם עורך  הבקשה;

(3) בידי מנהל העבודה באתר הבניה, נמצאת תכנית  הקונסטרוקציה;

(4) קיימת התקשרות חוזית בין מבקש ההיתר לבין מעבדה מאושרת לביצוען של הבדיקות המתחייבות בתקנות אלה ובדיקות נוספות שיידרשו על ידי הועדה המקומית, אשר יבטיחו עמידה בתקן; מבקש ההיתר והמעבדה המאושרת יודיעו לועדה המקומית, על קיומה של התקשרות כאמור.

          (ב)  לא תבוצע יציקת היסודות של הבנין שעל בנייתו ניתן היתר, אלא אם כן נמצא בידי מנהל העבודה באתר אישור בכתב של מודד מוסמך שמקום החפירות הנועדות ליציקת היסודות מתאים למיקום הבנין כפי שאושר בהיתר.
          (ג)   לא ימשיכו בבניה אחרי הקמתה של קומת המסד, כמשמעותה בסעיף 1.00.1 לתוספת השלישית, אלא אם כן נמצא בידי מנהל העבודה באתר אישור בכתב של מודד מוסמך שקומת המסד אמנם תואמת את מיקום הבנין כפי שנקבע בהיתר.
          (ד)  המהנדס רשאי לפטור מקיום האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) אם לדעתו נסיבות מיוחדות של הענין והיקף הבניה מצדיקים זאת.

@ 16. התחלת הבניה 01 (א) על התחלת הבניה ומועדה תינתן הודעה מראש לועדה המקומית ולאחראי או לאחראים לביקורת, לפי הענין, שיפעלו על פי האמור בחלק זה.

          (ב)  ההודעה על התחלת הבניה ומועדה לפי סעיף קטן (א) יכול שתינתן על ידי מסירתו של העתק ההודעה בדבר מינוי של מנהל העבודה לפי תקנה 2(ב) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), תשט"ו-1955, אם ניתנה לפני התחלת הבניה והיא כוללת את המועד של התחלת הבניה.
          (ג)   הודעה על התחלת הבניה ומועדה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), תכלול גם את שמו של הקבלן האחראי לביצוע הבנין, אם לא מונה הקבלן קודם לכן.
          (ד)  כל עוד לא ניתנה ההודעה לפי סעיף קטן (א), רואים את עבודות הבניה כעבודה שלא בהתאם לתנאי ההיתר, אפילו בוצעה על פי יתר תנאי ההיתר.
          (ה)  בסעיף זה ובסעיף 16.02, "התחלת הבניה", בבנין חדש - התחלת החפירות.

@ 16. ביקורת ודיווח על ידי אחראי לביקורת 02 (א) לא יוחל בבניה אלא לאחר שנתמנה אחראי לביקורת הביצוע; אחראים לביקורת יכולים להיות עורך הבקשה או עורכי הבקשה, לפי הענין, ומינויים ייעשה בדרך המתוארת בטופס 1 לתוספת הראשונה (להלן בסעיף זה - טופס 1), ובלבד שעריכת הביקורת בכל הנוגע לצורת הבנין, לשטחו, למיקומו המדוייק בתחום הנכס ולהתאמת הבניה לתכניות כמשמעותן בחוק, תהא בכל מקרה בידי אדם אחד בלבד, שהוא עורך הבקשה או הראשון ברשימת כלל עורכי הבקשה (להלן - הרשימה), לפי הענין.

          (ב)  מבקש ההיתר ועורך הבקשה או הראשון ברשימה, לפי הענין, רשאים להסכים שעורך הבקשה או הראשון ברשימה לא יהיו אחראים לביקורת; מינויו של כל אחד מיתר עורכי הבקשה שברשימה כאחראי לביקורת, מותנה בהסכמתם של מבקש ההיתר ועורך הבקשה הנוגע בדבר כאחד.
          (ג)   לא נעשה המינוי של אחראי לביקורת בדרך המתוארת בטופס 1, מחמת האמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות אלה:

(1) מבקש ההיתר ועורך הבקשה ימחקו בטופס 1 את הצהרותיהם הנוגעות למינוי או לקבלת התפקיד של האחראי לביקורת;

(2) היתה האחריות לעריכת הבקשה מחולקת כאמור בתקנה 2ה, יתקנו מבקש ההיתר ועורך הבקשה הנוגע בדבר, בטופס 1, את הצהרותיהם הנוגעות למינוי או לקבלת התפקיד של אחראי לביקורת;

(3) משנעשו המחיקות או התיקונים בטופס 1 כאמור, ינהגו לפי הוראות הפסקאות (4) ו-(5);

(4) בעל ההיתר ימנה כאחראי לביקורת מי שמוסמך לתפקיד מן התפקידים המפורטים בתוספת לתקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), תשכ"ז-1967, בבנין הנדון - על ידי מתן הודעה לועדה המקומית, ויצרף להודעה את הסכמתו של האחראי, הכל לפי טופס א' שבנספח לחלק זה;

(5) תקנה 2ה(ב) תחול על חלוקת האחריות לביקורת בין מספר בני אדם בשינויים המחוייבים; אולם האחריות לביקורת בכל הנוגע לצורת הבנין, לשטחו, למיקומו המדוייק בתחום הנכס ולהתאמת הבניה לתכניות, כמשמעותן בחוק, תהא בכל מקרה בידי אדם אחד בלבד, ובעריכת הביקורת בכל הנוגע ליציבות הבנין ינהגו לפי סעיף 16.07.

          (ד)  מתפקידו של אחראי לביקורת - כל אחד בתחום אחריותו כמוגדר בסעיף זה - לבדוק אם עבודות הבניה בוצעו בהתאם לתנאי ההיתר, לחוק, ולתקנות שהותקנו על פי החוק, לרבות התנאי בדבר העסקת קבלן רשום (להלן - ביקורת).
          (ה)  הביקורת תיערך על ידי האחראים לביקורת לסוגיהם לפחות בגמר שלבים אלה:

(1) סימון קווי הבנין;

(2) גמר יסודות הבנין;

(3) גמר הקמת השלד, ואם הקמתו מחייבת הקמת מקלט, אחד או יותר, או עריכת שינויים במקלט קיים - עם תום הקמתו של המקלט העליון בבנין או בגמר עריכת שינויים כאמור, הכל לפי הענין;

(4) גמר הבניה.

          (ו)   המהנדס רשאי, בהודעה בכתב שתימסר אישית או תישלח בדואר רשום לבעל ההיתר ולאחראי לביקורת, לפני מתן ההיתר או אחריו, לחייב אחראי לביקורת לערוך ביקורת בשלבים נוספים או במועדים שיקבע בהודעה, לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות נאותה להביא בפניו את טענותיו.
          (ז)   סעיפים קטנים (ה) ו-(ו) יחולו על תוספת בנין, בשינויים המחוייבים.
          (ח)  האחראים לביקורת ימסרו דיווח לועדה המקומית - כל אחד בתחומו - לא יאוחר מ-6 ימים לאחר המועד של עריכת הביקורת על מועד עריכתה ועל תוצאותיה; העתק הדיווח יומצא גם לבעל ההיתר ולעורך הבקשה, אישית או בדואר.
          (ט)  הדיווח יפרט את השלב שאליו הגיעו העבודות מכוח ההיתר בשעת הביקורת ואת המועד של גמר אותו שלב ויסתיים בתעודה שהעבודות בוצעו בהתאם לתנאי ההיתר, לחוק ולתקנות שהותקנו על פיו, ואם תחום האחריות של המדווח כולל גם את התאמת הבניה לתכניות כמשמעותן בחוק - ייקבע בתעודה גם שהעבודות בוצעו בהתאם לתכניות כאמור, או, אם נמצאו סטיות מהן, מה הן הסטיות שנמצאו, הכל לפי טופס ב' שבנספח לחלק זה.
          (י)   כל עוד לא הוגש דיווח במועד או בשלב שנקבעו בסעיף זה או על פיו, רואים את עבודת הבניה שבוצעה לאחר מכן כעבודה שלא בהתאם לתנאי ההיתר, אפילו בוצעה על פי יתר תנאי ההיתר; אולם רשאים יושב ראש הועדה המקומית והמהנדס יחד להאריך את הזמן לעריכת הביקורת או להגשת הדיווח או לשני הענינים, אפילו עבר הזמן לביצוע פעולות אלה, אם ראו שנסיבות הענין מצדיקות זאת ואין בהארכה כדי לפגוע ביעילות הביקורת.
          (יא) האחראי לביקורת ימסור למהנדס בגמר הבניה אסמכתא בכתב המוכיחה לדעת המהנדס שהטיפול בפסולת הבנין הוסדר בהתאם לתנאי ההיתר.

@ 16. התפטרות אחראי לביקורת ומינוי אחר במקומו 03 (א) אחראי לביקורת רשאי להתפטר מתפקידו לפי חלק זה על ידי מתן הודעה בכתב למהנדס ולבעל ההיתר, ובלבד שצורף להודעת ההתפטרות למהנדס דיווח על ביקורת באתר הבניה כאמור בסעיף 16.02, שנערכה לא יותר מששה ימים לפני מתן ההודעה.

          (ב)  תחילתה של הודעת ההתפטרות היא שבוע ימים לאחר מסירתה לידי המהנדס ולידי בעל ההיתר, זולת אם קבע המהנדס מועד מוקדם יותר, בהודעה בכתב שתימסר אישית או תישלח בדואר רשום לבעל ההיתר ולמתפטר.
          (ג)   התפטר אחראי לביקורת, ימנה בעל ההיתר במקומו אדם אחר הכשיר למינוי לפי סעיף 16.02; המינוי יהיה בהודעה לועדה המקומית שתצורף לה הצהרה של האחראי החדש לביקורת, הכל לפי טופס ג' שבנספח לחלק זה.
          (ד)  החל ממינויו יבוא האחראי החדש לביקודת לענין חלק זה, במקום האחראי לביקורת.
          (ה)  כל עוד לא נתמנה אחראי חדש לביקורת לפי סעיף זה, רואים את העבודה שבוצעה אחרי תחילת ההתפטרות של האחראי הקודם כעבודה שבוצעה שלא בהתאם להיתר, אפילו בוצעה לפי יתר תנאי ההיתר.
          (ו)   סעיפים קטנים (ג), (ד) ו-(ה) יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על סיום תפקידו של אחראי לביקורת מחמת מותו או בשל פיטוריו בידי בעל ההיתר, ובלבד –

(1) שבעל ההיתר יתן הודעה בכתב לועדה המקומית על סיום התפקיד;

(2) שהאחראי החדש לביקורת יגיש תוך שבועיים מתחילת מינויו דיווח על ביקורת באתר הבניה כאמור בסעיף 16.02, שערך אותו לא יותר מששה ימים לאחר מועד הביקורת.

@ 16. שמירת התחייבויות חוזיות 04 אין במעשה ההתפטרות לפי חלק זה בלבד כדי לשחרר את האחראי לביקורת ואת בעל ההיתר מהתחייבויותיהם ההדדיות.

@ 16. אחריות בנזיקין 05 נקבע בזה לענין סעיף 63 לפקודת הנזיקין, כי החיובים שהוטלו על אחראי לביקורת לפי חלק זה הוטלו גם להגנתם של אלה העלולים להיפגע מביצועה של עבודת הבניה שלא בהתאם לתנאי ההיתר, לחוק, לתכניות או לתקנות האחרות שהותקנו לפי החוק.

@ 16. המצאת מסמכים 06 המצאת מסמכים לועדה המקומית ולמהנדס לפי חלק זה תהא במסירה אישית או במשלוח בדואר רשום.

@ 16. תחולה על האחראי לביצוע השלד 07 הוראות חלק זה יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על האחראי לביצוע השלד, ככל שהדבר נוגע לעריכת הביקורת, לשלביה ולמועדיה, לדיווח עליה, לתוצאות של העדר דיווח במועדו, לתנאי ההתפטרות וסיום התפקיד בדרך אחרת, לתוצאותיהם ולאחריות בנזיקין על אי-קיום הוראות חלק זה.

@ 16. שמירת ההוראות בדבר חובת הביקורת 08 שום דבר בחלק זה לא יתפרש כאילו בא לשחרר ועדה מקומית, ועדת משנה שלה, רשות מקומית ועובד מעובדיהן ממילוי התפקידים המוטלים עליהם בסעיף 27 לחוק.

@ 16. שמירת אחריות קבלן

@ 08א. אין באחריות עורכי הבקשה להיתר או באחריות מתכנן שלד הבנין או באחריות האחראי לביצוע או האחראי לביקורת הבניה, לפי חלק זה, כדי לפטור קבלן ראשי מאחריותו לביצוע הבניה לפי ההיתר ולאיכותה, לרבות אחריות לקיום פיקוח מלא וביקורת על הביצוע, לפי כל דין.

@ 16. סמכות לפטור 09 המהנדס רשאי לפטור בעל היתר, בהחלטה מנומקת בכתב, מקיום הוראות בדבר עריכת ביקורת לפי חלק זה, אם ראה שקיימים דרכים ואמצעים אחרים, נאותים, שיבואו במקום הביקורת לפי חלק זה, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בחלק זה בדבר מתן פטור, הקלות והוראות כיוצא באלה לענין מסויים.

@ 16. הוראות מיוחדות למיתקני תברואה 10 על התקנת מיתקני תברואה כמשמעותם בחלק א' לתוספת זו יחולו הוראות מיוחדות אלה:

(1) לא יוחל בהתקנת מיתקן תברואה פלוני ולא ימשיכו בהתקנתו, אלא אם כן נמצאת בידי מנהל העבודה תכנית לביצוע העבודה של התקנת המיתקן שנערכה בהתאם להוראות הל"ת בידי מי שמוסמך לכך על פי תקנות המהנדסים והנושאת עליה את שם עורך הבקשה;

(2) לא תבוצע העבודה של התקנת מיתקן התברואה, אלא בהתאם לתכנית לביצוע העבודה שהוגשה לפי סעיף זה;

(3) כל עוד לא הושלמה ההתקנה של מיתקן התברואה, רשאי מי שמוסמך לערוך את התכנית לביצוע העבודה, לתקנה או להחליפה;

(4) התכנית המתוקנת או החדשה כאמור בפסקה (3) תוגש למנהל העבודה, ואם התיקון או החידוש היו מהותיים - גם לוועדה המקומית, ומשנעשה כן יבואו התכנית המתוקנת או התכנית החדשה, לפי הענין, החל ביום הגשתן, לכל דבר, במקום התכנית שבאו לתקנה או להחליפה;

(5) שום דבר בסעיף זה לא יתפרש כאילו בא להתיר סטייה מתנאי ההיתר אגב עריכתה של תכנית לביצוע העבודה או אגב ביצועה של תכנית כאמור.

נספח טופס א' (סעיף 16.02(ג)(4)) הועדה המקומית לתכנון ולבניה הודעה על מינוי אחראי לביקורת אני, החתום מטה מ- שם בעל ההיתר מס' הטלפון מודיע בזה כי מיניתי את שם האחראי לביקורת מ- מס' טלפון להיות אחראי לביקורת לענין ביצוע העבודות על פי היתר הבניה מס' מיום גוש חלקה ב-, הכל כמפורט בחלק ט"ז לתוספת השניה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל–1970. התחום של הביקורת הוא (למלא אם תחום הביקורת מוגבל לנושא מסויים)

                                                                                         חתימת בעל ההיתר

אני, הח"מ , בעל רשיון מס' לפי חוק     שם האחראי לביקורת המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח–1958 (אם קיים רשיון כאמור), קראתי את ההודעה דלעיל ואני מסכים לתכנה. אני מקבל על עצמי את תפקידי אחראי לביקורת כמוגדר לעיל ובמיוחד את חובת הדיווח כמפורט בחלק ט"ז לתוספת השניה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל–1970. אני מצהיר כי יש לי הכישורים המקצועיים לעריכת ביקרות כאמור לעיל. תאריך           חתימת האחראי לביקורת     מספר ת"ז

טופס ב' (סעיף 16.02 (ט)) שם המדווח מענו מס' הטלפון דיווח על עריכת ביקורת באתר בניה לכבוד הועדה המקומית לתכנון ולבניה      א.נ., הנדון: היתר בניה מס'   מיום גוש חלקה ב    בתוקף תפקידי כאחראי לביקורת לפי ההיתר האמור בכל הנוגע   ל- (פרט את תחום הביקורת, אם המינוי איננו כללי) לפי הצהרתי בבקשה להיתר / לפי הצהרתי מיום שבידיכם,

@ 1. אני מדווח לאמור: ביום ביקרתי באתר הבניה הנדון.

@ 2. השלב שאליו הגיעה הבניה באתר הוא והבניה הגיעה לאותו שלב ביום    

@ 3. דיווח זה משמש תעודה שהבניה, ככל שהיא בתחום ביקורתי, בוצעה בהתאם לתנאי ההיתר, לחוק (*לתכניות) ולתקנות האחרות שהותקנו על פי החוק, פרט לסטיות אלה;

          מהות הסטיה                     ההוראה שבהיתר, בחוק, בתכנית או בתקנות
          1.   
          2.   
          3.   

@ 4. ידוע לי כי תעודה זו עשויה להשפיע על זכותו של בעל ההיתר להמשיך, או לא להמשיך, בבניה, ובגמר הבניה להתחיל, או לא להתחיל, בשימוש בבנין, שלו נועד על פי ההיתר ועל פי כל תקנה לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה–1965]] [ואם תחום הביקורת כולל גם את התאמת הבניה לתכניות כמשמעותן [[בחוק - גם להתחיל או לא להתחיל בשימוש בבנין, שלו נועד על פי כל תכנית כאמור], וכי אם תעודה זו היא כוזבת בפרט מהותי, אהיה צפוי לעונשים הקבועים בסעיף 281 לחוק העונשין, תשל"ז–1977. תאריך             חתימת האחראי לביקורת  מס' ת"ז

---

•  הכתוב בסוגריים יימחק אם לא נכלל בתחום הביקורת של המדווח.

טופס ג' (סעיף 16.03 (ג)) נותן ההודעה מען מס' הטלפון מס' הרשיון לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח–1958 (אם קיים רשיון כאמור). הודעה על קבלת אחריות לביקורת לכבוד הועדה המקומית לתכנון ולבניה א.נ., הנדון: היתר בניה מס'     מיום גוש חלקה ב      בעל ההיתר הודיע לי כי סיים את מילוי תפקידו כאחראי לביקורת ככל שהדבר נוגע ל- (להלן - תחום הביקורת). (פרט את תחום הביקורת, אם האחראי הקודם לביקורת לא היה בעל מינוי כללי) בעל ההיתר ביקש אותי לקבל על עצמי את התפקיד של אחראי לביקורת במקומו של אני מוכן לקבל תפקיד זה. ידוע לי שעם קבלת התפקיד יהא עלי לערוך ביקורת על ביצוען של העבודות, נושא ההיתר, לפי האמור בחלק ט"ז לתוספת השניה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל–1970, ובמיוחד לדווח לועדה המקומית על תוצאות הביקורת, כפי שנקבע בחלק ט"ז האמור, ככל שהדבר נוגע לתחום הביקורת. אני מצהיר כי יש לי הכישורים המקצועיים הדרושים לעריכת הביקורת. תאריך  

                                       חתימת האחראי לביקורת        מספר ת"ז

חלק י"ז – (בוטל)

סימן א' – (בוטל)

@ 17. 00 (בוטל).

@ 17. 01 (בוטל).

@ 17. 02 (בוטל).

סימן ב' – (בוטל)

@ 17. 10 (בוטל).

@ 17. 11 (בוטל).

@ 17. 12 (בוטל).

@ 17. 13 (בוטל).

@ 17. 14 (בוטל).

@ 17. 15 (בוטל).

@ 17. 16 (בוטל).

@ 17. 17 (בוטל).

@ 17. 18 (בוטל).

@ 17. 19 (בוטל).

@ 17. 20 (בוטל).

@ 17. 21 (בוטל).

@ 17. 22 (בוטל).

@ 17. 23 (בוטל).

@ 17. 24 (בוטל).

@ 17. 25 (בוטל).

@ 17. 26 (בוטל).

@ 17. 27 (בוטל).

@ 17. 28 (בוטל).

@ 17. 29 (בוטל).

@ 17. 30 (בוטל).

@ 17. 31 (בוטל).

@ 17. 32 (בוטל).

@ 17. 33 (בוטל).

@ 17. 34 (בוטל).

@ 17. 35 (בוטל).

@ 17. 36 (בוטל).

@ 17. 37 (בוטל).

@ 17. 38 (בוטל).

@ 17. 39 (בוטל).

@ 17. 40 (בוטל).

@ 17. 41 (בוטל).

@ 17. 42 (בוטל).

@ 17. 43 (בוטל).

@ 17. 44 (בוטל).

@ 17. 45 (בוטל).

@ 17. 46 (בוטל).

@ 17. 47 (בוטל).

@ 17. 48 (בוטל).

@ 17. 49 (בוטל).

סימן ג' – (בוטל)

@ 17. 50 (בוטל).

@ 17. 51 (בוטל).

@ 17. 52 (בוטל).

@ 17. 53 (בוטל).

@ 17. 54 (בוטל).

@ 17. 55 (בוטל).

@ 17. 56 (בוטל).

@ 17. 57 (בוטל).

@ 17. 58 (בוטל).

@ 17. 59 (בוטל).

@ 17. 60 (בוטל).

@ 17. 61 (בוטל).

@ 17. 62 (בוטל).

@ 17. 63 (בוטל).

@ 17. 64 (בוטל).

@ 17. 65 (בוטל).

@ 17. 66 (בוטל).

@ 17. 67 (בוטל).

@ 17. 68 (בוטל).

@ 17. 69 (בוטל).

@ 17. 70 (בוטל).

@ 17. 71 (בוטל).

@ 17. 72 (בוטל).

חלק י"ח – בריכות למי שתיה

@ 18. פרשנות 00 (א) לענין חלק זה תהא למונחים שהוגדרו בחלק ה1 לפקודת בריאות העם, 1940, המשמעות שיש להם באותו חלק ה1, והוא כשאין כוונה אחרת מפורשת או משתמעת.

          (ב)  בחלק זה, "מיגון" - אמצעים טכניים למניעת הרעלתם של המים שבבריכה למי שתיה.

@ 18. תחולה 01 חלק זה חל על היתרים להקמת בריכה למי שתיה, לשינוי מבנה ולשינוי תנאי השימוש בה.

@ 18. תרשים סכמתי לאמצעי מיגון 02 האבזרים של מיגון יותקנו בבריכה למי שתיה, בהתאם לתרשים סכמתי שבשרטוט - נספח א' לחלק זה.

@ 18. גדר מסביב לנכס 03 (א) מסביב לנכס שעליו ניתן ההיתר תוקם גדר, כמפורט בשרטוט - נספח א'.

          (ב)  לא אפשרו גודלו של הנכס או צורתו את הקמתה של הגדר, כמפורט בסעיף קטן (א), וקו הבנין של מבנה הבריכה, כולו או מקצתו, חופף את גבול הנכס, יותקן באותו מקום מיגון מעל הקיר של הבריכה; מיגון זה יהא זהה לחלק העליון של הגדר, כמתואר בנספח א', לרבות הקונצרטינה.
          (ג)   לא ניתן, מטעמים שבמראה החיצוני, להקים גדר, כמפורט בסעיף קטן (א), מותר להקים במקומה גדר מאבן או מבטון או מחומרים קשיחים אחרים, ואם נחה דעתה של הוועדה המקומית שגדר זה מהווה מכשול יעיל בפני חדירה.

@ 18. מחסום בפני טיפוס 04 למניעת טיפוס על מבנה הבריכה, יותקן מחסום, כמפורט בשרטוט - נספח ב'.

@ 18. מכסה לפתח הבריכה 05 הפתח לכניסה למבנה הבריכה יצוייד במכסה פלדה, כמפורט בשרטוט - נספח ג'.

@ 18. תקרה 06 תקרת הבריכה תהא בנויה מבטון מזויין "ב-30"; עוביה לא יפחת מ-5 ס"מ.

@ 18. מחוון או התקן דומה 07 בבריכה יותקן מחוון גובה המים ואיטום המחוון, הכל כמפורט בשרטוט - נספח ד', או התקן אלקטרוני שתפקידו להראות את גובה המים בבריכה והמבטיח איטום מוחלט של המקום בו ההתקן חודר לתוך הבריכה.

@ 18. צינורות איוורור 08 יותקנו צינורות איוורור בבריכה, במספר ובדרך כמפורט בשרטוט - נספח ה'. בריכות למי שתיה - מיגון נספח א' (סעיפים 18.02 ו-18.03) נספח ב' (סעיף 18.04) מחסום למניעת טיפוס על הבריכה נספח ג' (סעיף 18.07) מכסה פלדה חד-כנפי לפתח בבריכה נספח ד' (סעיף 18.07) מחוון גובה המים בבריכה נספח ה' (סעיף 18.08) צינורות איוורור

חלק י"ט: מבנים יבילים ארעיים

@ 19. הגדרה 00 בחלק זה –

          "מבנה יביל ארעי המיועד למגורים" – מבנה הכולל יחידה אחת או יותר שבה חדרי מגורים, מטבח וחדרי שירות או מכלול של יחידות, שבו חדרי המגורים, המטבח וחדרי השירות נמצאים ביחידות שונות, בעל 2 קומות לכל היותר, שאורך החיים הצפוי שלו הוא עשר שנים לכל הפחות ושהמשקל והמידות שלו או של חלקיו מאפשרים את הובלתו ממקום למקום, בשלמות או בחלקים.

@ 19. תחולה 01 הוראות חלק זה יחולו על הקמתו של מבנה יביל ארעי המיועד למגורים.

@ 19. תנאים לתחולת ת"י 5412 02 מבנה יביל ארעי המיועד למגורים יוקם לפי היתר, בהתאם לדרישות תקן ישראלי, ת"י 5412 חלק 1: מבנים יבילים ארעיים: מבני מגורים (להלן – ת"י 5412 חלק 1) ובהעדר הוראות בת"י 5412 חלק 1, לפי תוספת זו ובלבד שהתקיימו בו התנאים שלהלן:

(1) נקבע בהיתר הבנייה מועד לפירוק המבנה היביל הארעי המיועד למגורים או לסילוקו, שאינו עולה על עשר שנים ממועד הקמתו לראשונה של המבנה;

(2) המבנה היביל הארעי המיועד למגורים נבדק בבדיקת הקמה כמפורט בפרט 19.03 (להלן – בדיקת הקמה) ונמצא תקין ועומד בדרישות ת"י 5412 חלק 1;

(3) על גבי התווית הפנימית המותקנת במבנה היביל בהתאם להוראות ת"י 5412 חלק 1, יצוינו נוסף על המפורט בת"י 5412 חלק 1, פרטים אלה:

(א) מועד הקמתו לראשונה של המבנה היביל הארעי המיועד למגורים;

(ב) מועד הקמתו מחדש של המבנה היביל הארעי המיועד למגורים – אם הוקם מחדש, בכל פעם שהוקם מחדש;

(ג) מועד עריכת בדיקת הקמת אחרונה ופרטי עורך הבדיקה.

@ 19. בדיקת הקמה 03 (א) המבנה היביל הארעי המיועד למגורים ייבדק עם הקמתו בבדיקת הקמה, וכן בכל מועד שבו יוקם המבנה היביל הארעי המיועד למגורים מחדש, אם יוקם מחדש; הבדיקה תתבצע באמצעות מעבדה מאושרת.

          (ב)  בדיקת ההקמה כוללת –

(1) בדיקת התאמת המבנה להוראות ת"י 5412 חלק 1;

(2) בדיקה חזותית לווידוא שלמות כל הרכיבים והפריטים;

(3) בדיקת תפקוד המערכות;

(4) בדיקת תפקוד דלתות, חלונות, תריסים, ארונות, כלים סניטריים;

(5) בדיקת תקינות ושלמות המלאכות שבוצעו באתר, כגון סיכוך גגות.

          (ג)   נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי המבנה היביל הארעי המיועד למגורים אינו תקין או שאינו תואם להוראות ת"י 5412 חלק 1, תמסור המעבדה המאושרת הודעה על כך לוועדה המקומית ולבעל ההיתר, בתוך שבעה ימים ממועד עריכת הבדיקה.
          (ד)  בעל ההיתר יתקן את הדרוש תיקון ויודיע על כך לוועדה המקומית בתוך שלושים ימים ממועד הודעת המעבדה המאושרת לוועדה המקומית.

@ 19. שמירת דינים 04 אין בהוראות חלק זה כדי לגרוע מסמכויות ועדה מקומית לפי תקנה 16 ומסמכויות אחרות של מוסדות התכנון לפי כל דין.

חלק כ': אספקת גז בבנינים

@ 20. הגדרות 00 בחלק זה –

          "בנין מגורים" – (נמחקה);
          "גז" – גז פחמימני מעובה שמיועד לבישול ולהסקה (להלן, בחלק זה – גפ"מ);
          "מכל גז" – מכל מיטלטל או מכל נייח, מכל על-קרקעי, מכל תת-קרקעי או מכל טמון, כהגדרתם בתקן ישראלי ת"י 158 חלק 1 – מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ"מ): מאגרים (להלן – ת"י 158 חלק 1);
          "מערכת לאספקת גז" – מערכת לאספקת גפ"מ הכוללת מכל גז וצינורות אספקה מהמכל לדירות בבנין;
          "מערכת לאספקת גז מרכזית" – מערכת לאספקת גז שמשמשת מספר יחידות דיור;
          "מפקח עבודה" – כמשמעותו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954.

@ 20. איסור התקנה ושימוש בחלל נמוך 01 התקנה ושימוש במכשירים ואבזרים לצריכת גז אסורה בחלל שמפלס רצפתו נמוך ממפלס פני הקרקע שמסביבו.

@ 20. התקנה על פי תקנים 02 מערכת לאספקת גז לבנין, לרבות מערכת לאספקת גז מרכזית, על מכליה, מיתקניה ואבזריה, תותקן על פי התקנים הישראלים, כמפורט להלן:

(1) ת"י 158 חלק 1;

(2) ת"י 158.

@ 20. מערכת אספקת גז בבנין מגורים 03 (א) בבנין מגורים תותקן מערכת לאספקת גז.

          (ב)  בבנין מגורים שבו 6 יחידות דיור או יותר תותקן מערכת לאספקת גז מרכזית.
          (ג)   התקנת מערכת לאספקת גז או מערכת לאספקת גז מרכזית לענין פרט זה אינה מחייבת התקנת מכל מיטלטל.

@ 20. מערכת אספקת גז בבנינים אחרים 04 (א) בבנין שאינו בנין מגורים תותקן מערכת לאספקת גז, ובלבד שבבנין, שבו השטח הכולל המותר לבניה עולה על 1,000 מ"ר – יותקנו מכלי גז נייחים, אלא אם כן פטר המהנדס מהצורך בהתקנת המכלים מטעמים הנוגעים לאופי השימוש בבנין.

          (ב)  בבנין שאינו בנין מגורים ושבו השטח הכולל המותר לבניה קטן מ-1,000 מ"ר, רשאי המהנדס לחייב את בעל ההיתר להתקין מכלי גז נייחים מטעמים הנוגעים לאופי השימוש בבנין.

@ 20. פטור מחובת התקנת מערכת לאספקת גז 05 (א) מצא המהנדס, לאחר שנועץ במפקח עבודה, כי התקנת מערכת לאספקת גז בבנין עלולה ליצוק סיכון בטיחותי, יפטור המהנדס את בעל ההיתר מחובת התקנת מערכת אספקת הגז.

          (ב)  שוכנעה הועדה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי בבנין לא ייעשה שימוש במערכת לאספקת גז, רשאית היא לפטור את בעל ההיתר מחובת התקנת מערכת לאספקת גז.

@ 20. התקנת צנרת גז בבנין 06 בבנין תותקן צנרת גז בהתקנה סמויה ונגישה.

@ 20. איסור התקנת צנרת גז בקירות מקלט או חדר מדרגות מוגן 07 לא תותקן צנרת גז בקירות מקלט או בקירות חדר מדרגות מוגן.

@ 20. ארון למוני גז 08 מוני גז שמותקנים בכל קומה בבנין או בכניסה אליו – יותקנו בארון תשתית ממתכת (להלן – ארון גז) המתאים לתקן הישראלי, ת"י 4376: ארונות תשתית ממתכת להתקנה בתוך בנינים (להלן – ת"י 4376).

@ 20. חובת בדיקת מערכת לאספקת גז 09 (א) מערכת לאספקת גז, לרבות התקנתה לפי פרט 20.02, תיבדק בידי מעבדה מאושרת בהתאם לת"י 158 ותקן ישראלי, ת"י 1205.7: התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם – מערכות גז.

          (ב)  נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי המערכת לאספקת הגז, או אופן התקנתה, אינם בהתאם להוראות ת"י 158 חלק 1, ת"י 158 או ת"י 4376, תמסור המעבדה המאושרת הודעה על כך לועדה המקומית, בתוך שבעה ימים.
          (ג)   מבקש ההיתר ימסור לועדה המקומית את חוות דעתם של האחראי לבקורת ומתכנן המערכת לאספקת הגז בנוגע לממצאי המעבדה המאושרת וכן את הוראותיהם לתיקון הליקויים שנמצאו, לפי הודעת המעבדה המאושרת.

@ 20. אישור מפקח עבודה 10 לא יותקן מכל נייח למערכת לאספקת גז לפי תקנות אלה אלא באישורו של מפקח עבודה.

חלק כ"א: בריכות שחיה

סימן א': פרשנות

@ 21. הגדרות

@ 1. 1.1 בחלק זה –

          "אדם עם מוגבלות" – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998;
          "בריכת זרמי אוויר ומים (ג'אקוזי)" – בריכת שחיה מיוחדת עם זרמי אוויר או מים;
          "בריכת זרמים (סחף)" – בריכת שחיה מיוחדת, נפרדת או חלק מבריכת שחיה אחרת, שיש בה זרמי מים הסוחפים את המתרחץ;
          "בריכה טיפולית" – בריכת שחיה מיוחדת, שבה נערך טיפול במים (Hydrotherapy) באמצעות הפעלה גופנית במים לשם השגת מטרות טיפול משקמות (Rehabilitation), משמרות (Maintenance), או מקדמות בריאות (Therapy health promotion); בהגדרה זו, "מטרה טיפולית משקמת" – שיפור תפקיד מוטורי, פסיכומוטורי ופסיכו-חברתי לאדם עם מוגבלות; "מטרה טיפולית משמרת" – או שיפור, תפקוד מוטורי, פסיכומוטורי ופסיכו-חברתי לאדם עם מוגבלות לצמיתות; "מטרה טיפולית מקדמת בריאות" – שימור, שיפור וקידום פעילות, תנועתיות וכושר גופני, לאדם עם מוגבלות;
          "בריכה פרטית" – בריכת שחייה מיוחדת המיועדת לשימושם של לא יותר משלוש יחידות דיור או שלוש יחידות אירוח;
          "בריכת פעוטות" – בריכת שחיה מיוחדת שעומקה אינו עולה על 45 ס"מ;
          "בריכת שחיה לספורט" – בריכת שחיה מיוחדת המיועדת לאימוני שחיה ותחרויות ספורט;
          "בריכת שחיה מיוחדת" – בריכת שחיה המיועדת למטרה ייחודית או לציבור בעל מאפיינים או צרכים ייחודיים;
          "חומר מסוכן" ו"ממונה" – כהגדרתם בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993;
          "מדרך" – אלמנט הבנוי לאורך דופן בריכת שחיה לנשיאה בטוחה של מתרחץ;
          "מתחם חומרים מסוכנים" – מתחם ייעודי לאחסון חומרים מסוכנים.

סימן ב': אתר בריכת שחיה, בריכת שחיה ותשתיות נלוות

@ 21. מבנה וגימור כללי

@ 1. 2.1 (א) המבנה והגימור של אתר בריכת שחיה יבטיחו את המטרות הציבוריות האלה:

(1) את בטיחות הציבור ושלומו, ואיכות הסביבה באתר בריכת השחיה ומחוצה לו;

(2) תנאי תברואה נאותים באתר בריכת השחיה;

(3) נגישות והתמצאות של אדם עם מוגבלות, באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי.

          (ב)  מרכיבים שונים כגון סמלים וקישוטים המשולבים באתר בריכת השחיה, לא יפגעו במטרות הציבוריות.

@ 21. הקצאת שטחי מים ועומקים

@ 1. 2.2 (א) שטח המים הכולל באתר בריכת שחיה יחושב לפי מפתח של 3 מ"ר שטח פני מים למתרחץ; לגבי תפוסת שאר חלקי אתר בריכת שחיה – יתקיימו הוראות סימן י"ב בפרק ב' לחלק ג' זולת אם נאמר אחרת בחלק זה.

          (ב)  באתר בריכת שחיה יוקצה שטח מים נפרד שישמש בריכת פעוטות ששטחו לא יפחת מ-10% מסך כל שטחי המים באתר בריכת שחיה שעומקם מעל 0.9 מטר (להלן – שטח המים המרכזי); בחישוב שטח המים המרכזי לא ייכללו שטחי מים של בריכות שחיה מיוחדות, למעט בריכת שחיה לספורט המיועדת גם לשימושים אחרים.
          (ג)   עומק המים לא יעלה על 1.2 מטר, בכ-40% משטח המים של בריכת שחיה.

@ 21. מבנה בריכת שחיה

@ 1. 2.3 (א) דופנות בריכת שחיה יהיו מאונכות לפני המים.

          (ב)  לא יותקנו בבריכה ובשטח המחופה שמסביבה לפי פרט 21.1.2.12 עצמים הבולטים מהשטח המחופה, מדופן הבריכה או מקרקעיתה אל תוך המים ומעל פניהם באופן העלול להפריע למי שעושה שימוש בבריכת השחיה או לסכן אותו או להפריע לבעל תפקיד האמור לצפות לפני המים בבריכה.
          (ג)   בריכת שחיה לא תכיל חללים תת-מימיים אשר אדם המשתמש בבריכת השחיה, ובכלל זה פעוט, עלול להיכלא בהם או שאבר מאבריו עלול להיתפס בהם.
          (ד)  לאורך היקף שפת בריכת השחיה, למעט בחלקים שבהם מצויים אמצעים אחרים כגון אזור מדרגות הכניסה, יותקן אמצעי לאחיזה בטוחה ונוחה בידי אדם המצוי במים; אמצעי כאמור למעט בבריכה טיפולית, לא יבלוט מדופן הבריכה לתוך תחום המים העיקרי ויכול שיהיה חלק מתעלת הגלישה האמורה בפרט 21.1.2.7.
          (ה)  בריכת שחיה לא תכלול חללים או שטחים נסתרים אשר מגבילים את יכולת הצפייה והפיקוח על המשתמשים בבריכת השחיה.
          (ו)   בריכת שחיה תהיה אטומה לחלחול מים דרך דפנותיה וקרקעיתה.
          (ז)   צינורות חלוקה ואיסוף המים בבריכת שחיה יועברו ככל הניתן בתוך קירות בריכת השחיה, או קרקעיתה למעט בבריכת שחיה שאל קירותיה החיצוניים יש גישה מחלל תחזוקה, או צינורות המובילים מים אל הבריכה וממנה אל עבר חדר המכונות, שיבודדו תרמית מהסביבה.
          (ח)  חיפוי של בריכת שחיה יעמוד בתנאים אלה:

(1) צבעו יהיה בהיר (Light) והוא יהיה עמיד במים כך שלא יתפרק, יתפורר או יתקלף, לרבות עקב פעולות תחזורה של בריכת השחיה;

(2) שטח פניו יהיה בלא שוליים חדים, ולמעט קרקעית בריכת שחיה שיתקיימו בה הוראות פרט 21.1.213, גם יהיה חלק;

(3) הוא יהיה בלתי רעיל לאדם המשתמש בבריכה.

@ 21. שיפוע הקרקעית

@ 1. 2.4 שיפוע קרקעית בריכת שחיה יהיה אחיד לכיוון פתחי ההרקה שבקרקעית והוא לא יעלה על 5%; ואולם אפשר שיהיה שיפוע אחיד בקרקעית בריכת השחיה עד לעומק 1.2 מטר אשר יהיה שונה מהשיפוע האחיד מעומק 1.2 מטר ואילך ובלבד שכל אחד משיפועים אלה לא יעלה על 5%; קרקעית בריכת שחיה הנמצאת בעומק העולה על 1.6 מטר, יכול ששיפועה יהיה עד 7%; אופן שינוי שיפוע הקרקעית לא יפגע במטרות הציבוריות.

@ 21. מדרגות המובילות לתוך בריכת שחיה

@ 1. 2.5 בצדה הרדוד של בריכת שחיה יותקנו מדרגות המובילות לתוך המים, בהתאם להוראות אלה:

(1) המדרגות ייבנו באופן שלא יפריעו או יסכנו אדם המשתמש בבריכת השחיה, ויכול שייבנו כתוספת החורגת משטח המים העיקרי;

(2) החלל מתחת למדרגות יהיה אטון מכל עבריו כך שתימנע כניסת מתרחץ או אבר מאבריו לחלל כאמור;

(3) שטח המדרגות המרבי לא יעלה על 6 מ"ר ל-300 מ"ר שטח פני מים בתוספת של עד 6 מ"ר נוספים של שטח מדרגות על כל 200 מ"ר נוספים של שטח פני מים, מעבר ל-300 המ"ר האמורים;

(4) יתמלאו לגבי המדרגות התנאים המפורטים בת"י 1918 חלק 2, הדנים במדרגות, ובנוגע לבתי אחיזה לידיים יחול גם הוראות ת"י 1142;

(5) מערכת פיזור ופינוי המים בבריכת שחיה תותקן כף שתפעל גם באזור המדרגות.

@ 21. מדרך

@ 1. 2.6 (א) לאורך דופנות בריכת שחיה, בעומק של 1.20 מטר, ייבנה מדרך שרוחבו 12 עד 15 ס"מ באופן שיאפשר לאדם המשתמש בבריכת השחיה עמידה בטוחה עליו.

          (ב)  צבע המדרך יהיה בניגוד חזותי (Visual contrast) לצבע דופן בריכת השחיה, וקצהו יהיה מעוגל.

@ 21. תעלת גלישה

@ 1. 2.7 בריכת שחיה תכלול תעלת גלישה שתעמוד בתנאים אלה:

(1) ממדיה יאפשרו הובלה ופינוי של כל המים המגיעים אליה בלא גרימת הצפה, והיא תפנה את המים המגיעים אליה לתא איזון;

(2) היא תקיף את כל בריכת השחיה ברציפות, למעט אם הותר אחרת על ידי רשות הבריאות;

(3) היא תותקן ככל הניתן בקצה העליון של דופן בריכת השחיה;

(4) שפתה הפונה אל המים תיבנה כך שיתאפשר ויסות מפלס המים בבריכת השחיה, והיא תפולס לכל היקפה, באופן שהפרש הגובה בין כל שתי נקודות על שפתה לא יעלה על 3 מ"מ;

(5) בתעלת הגלישה יהיה אמצעי לניקוזה למערכת הביוב לצורך ניקוי;

(6) אם תעלת הגלישה מיועדת להיות מכוסה בשבכה, על החיפוה הפנימי של התעלה לעמוד בדרישות פרט 21.1.2.3(ח), ועל השבכה –

(א) לאפשר קליטתם של עודפי המים, כך שיימנע פיזור מים לשטחים שמעבר לתעלה;

(ב) להיות עשויה מחומרים העמידים בפני קרינת שמש וחומרי חיטוי;

(ג) להיות נוחה לתפעול ותחזוק, ובכלל זה ניקוי וחיטוי;

(ד) להיות מורכבת מחלקים המחוברים במישור אחיד, שאינם מתפרקים מאליהם;

(ה) לא לבלוט מעל מפלס קצה השטח המחופה שמסביב לבריכת השחיה;

(ו) לכלול פתחי מעבר מים בגודל שימנע הילכדות אברי אדם;

(ז) לא להכיל פינות וקצוות חדים העלולים לגרום לפציעה;

(7) אם התעלה אינה מיועדת להיות מכוסה בשבכה, במשטח הדריכה שבתעלה יתקיימו הוראות פרט 21.1.2.13.

@ 21. משטחים בתוך המים

@ 1. 2.8 (א) משטחי שכיבה וישיבה בתוך המים בבריכת שחיה, ייבנו באופן שלא יפריעו או יסכנו אדם המשתמש בה ויכול שייבנו כתוספת החורגת מתחום המים העיקרי של בריכת השחיה.

          (ב)  צבעו של קצה משטח כאמור בסעיף קטן (א), יהיה בניגוד חזותי (Visual contrast) לצבע המקום שבו הוא מצוי.

@ 21. פתחי יניקת מים

@ 1. 2.9 (א) בבריכת שחיה יותקנו לפחות שני פתחי יניקת מים נפרדים זה מזה, לצורך סחרור המים.

          (ב)  פתחים כאמור בפרט משנה (א) יותקנו במקום הנמוך ביותר בקרקעית בריכת השחיה ובאופן שלא יגרמו להיווצרות מערבולות.
          (ג)   כל פתח יניקת מים בבריכת שחיה יכוסה במכסה הגנה שיתקיימו בו כל אלה:

(1) הוא יתוכנן כך שמהירות הזרימה דרך פתחי מעבר המים במכסה לא תעלה על 0.5 מטר לשניה;

(2) הוא ימנע היצמדות, יניקה או חדירה של מתרחצים או אבריהם, ויינעל באמצעות סגר המונע פתיחת המכסה על ידי מתרחץ או השתחררות המכסה;

(3) הקוטר המרבי של פתחי מעבר מים במכסה לא יעלה על 6 מ"מ.

@ 21. פתחי כניסה של צינורות המים

@ 1. 2.10 (א) פתחי הכניסה של צינורות המים המסוננים יותקנו –

(1) כך שיהיו מסוגלים להעביר את נפח כל המים המסוחררים בבריכת השחיה בפרק הזמן המתאים;

(2) בקרקעית בריכת השחיה בצפיפות כמפורט להלן, באופן שהמים הנכנסים יפוזרו באופן אחיד בבריכת השחיה:

(א) עד לעומק של 1.2 מטר – פתח כניסה אחד לפחות לכל 6 מ"ר של שטח קרקעית בריכת שחיה;

(ב) מעל עומק 1.2 מטר – פתח כניסה אחד לפחות לכל 8 מ"ר של שטח קרקעית כאמור;

(3) במרחק של כ-1.5 מטר לפחות מפתחי יניקת המים בקרקעית בריכת השחיה.

          (ב)  על אף האמור בפרט משנה (א)(2), ניתן להתקין פתחי כניסה כאמור בדופן בריכת שחיה, ובלבד שהמרחק בין דופן לדופן נגדית בבריכת השחיה לא עולה על 12.5 מטרים והפתחים יותקנו נמוך ככל האפשר מתחת למפלס המים לאורך דופנות בריכת השחיה.

@ 21. סולמות

@ 1. 2.11 לאורך היקף שפת בריכת שחיה יותקנו סולמות ירידה ועליה בהתאם להוראות אלה:

(1) הסולמות יותקנו בדופנות בריכת השחיה באופן שלא יבלטו לתוך בריכת השחיה, ובאופן שאברי אדם המשתמש בבריכת שחיה לא ייתפסו בסולם או במרווחים שבינו לבין דופנות בריכת השחיה;

(2) המרחק בין כל שני סולמות סמוכים לאורך שפת בריכת השחיה לא יעלה על 24 מטרים ובלבד שבחלק של בריכת השחיה שעומקו עד 1.2 מטר יותקן סולם אחד לפחות;

(3) מסעדי הסולמות ימוקמו מעל לפני המים ולא יבלטו מעבר לדופן בריכת השחיה לכיוון המים; גובהם וצורתם באותו סולם יהיו שונים זה מזה במסעד, למעט לגבי הפרשי הגובה ושוני הצורה האמורים, יתקיימו הוראות ת"י 1142.

@ 21. ניקוז וחיפוי סביב בריכת שחיה

@ 1. 2.12 (א) בריכת שחיה תוקף מכל עבריה בשטח מחופה המיועד למעבר ושהייה של בני אדם, שרוחבו לא יפחת מ-2.5 מטרים והחלל שמעליו עד לגובה של 2.2 מטרים לפחות, יהיה פנוי מכל מכשול.

          (ב)  על אף האמור בפרט משנה (א), בבריכת שחיה המתוכננת בבניין קיים, יחולו כללים אלה:

(1) רוחב שניים מצדי בריכת השחיה (להלן – שני הצדדים), יכול שיפחת מ-2.5 מטרים אך לא יפחת מ-1.8 מטר – ובלבד שצד אחד לפחות משני הצדדים האמורים, לא יהיה צד הכניסה לבריכת השחיה ולא אחד מן הצדדים הצמודים לצד הכניסה לבריכת השחיה;

(2) הוועדה המקומית רשאית להתיר שרוחב צד אחד מן הצדדים האמורים בפסקה (1) יהיה קטן מ-1.8 מטר ובלבד ש-

(א) ישמש לתחזוקה וייחסם למעבר הציבור;

(ב) ייווסף לצדדים האחרים שטח שסכומו הוא מכפלת אורכו של הצד שהותר צמצומו, בהפרש שבין 2.5 מטרים לרוחב אותו צד שהותר צמצומו כאמור, אלא אם כן אישרה הוועדה המקומית אחרת.

          (ג)   בבואה להפעיל את שיקול דעתה לפי פרט משנה (ב)(2) תשקול הוועדה המקומית, בין השאר, את יכולת תפקודם של בעלי התפקידים בבריכת השחיה בשטח המחופה.
          (ד)  שיפוע השטח המחופה האמור בפרטי משנה (א) ו-(ב), יהיה כדלקמן:

(1) ברצועה שרוחבה לא יעלה על 60 ס"מ ולא יפחת מ-48 ס"מ ותחילתה בשפת הבריכה, שיפוע של 3% עד 5% לכיוון בריכת השחיה;

(2) יתרת השטח תהיה בשיפוע של 1.5% עד 3% מכיוון בריכת השחיה לעבר אמצעי הניקוז; למען הסר ספק, אם מתוכנן סיפון (Deck) בשטח האמור בפרט משנה (א) יתקיימו דרישות פרט משנה זה בשטח שמתחת לסיפון האמור, ונוסף על כך יהיה ניתן לנקות ולנקז מים מהסיפון ומהשטח שמתחתיו.

          (ה)  קצה המשטח המחופה המרוחק מבריכת השחיה יוגן מפני חדירת לכלוך מן החצרים לכיוון בריכת השחיה.

@ 21. מניעת החלקה

@ 1. 2.13 (א) החלקים באתר בריכת שחיה המפורטים להלן בטור א', יחופו בחיפוי עמיד לשחיקה, מונע החלקה, עמיד במים כך שלא יתפרק, יתפורר או יתקלף, לרבות עקב פעולות תחזוקה, שאינו צובר לכלוך וניתן לניקוי וחיטוי בקלות, ודרגת ההתנגדות להחלקה של כל חלק המפורט להלן בטור א' תהיה כמצוין בטור ב' לצדו:

                                טור א'                                                                                           טור ב'
                 החלק באתר בריכת שחיה                                                                     דרגת ההתנגדות

הקרקעית בחלק בריכת שחיה שעומקו עד 45 C ס"מ, קרקעית בריכת פעוטות, חלקה הפנימי של תעלת גלישה שאינה מכוסה בשבכה, מדרגות, כבשי כניסה לבריכת שחיה הקרקעית בחלק בריכת שחיה שעומקו מ-45 B לפחות ס"מ עד 80 ס"מ

@ 21. השטח המחופה סביב בריכת שחיה לפי פרט C או אם בחר מגיש הבקשה להיתר לקבוע את 12, רצפת מקלחות ומלתחות, סולם ירידה דרגת ההתנגדות בהתאם לסעיף 5 של ת"י 2279 למים, קרש קפיצה (להלן – ת"י 2279), יתקיימו במרקם החיפוי כאמור הוראות סעיף 5 לתקן האמור מעברים ומקומות אחרים בסביבת בריכת שחיה B או אם בחר מגיש הבקשה להיתר לקבוע את ובסביבת מקלחות ומלתחות שעלולים להירטב דרגת ההתנגדות בהתאם לסעיף 5 של ת"י 2279, יתקיימו במרקם החיפוי כאמור בהוראות סעיף 5 לתקן האמור

          (ב)  דרגת ההתנגדות להחלקה של דגימת חיפוי במרקם מונע החלקה, תיקבע לפי הוראות התקנים הנזכרים בפרט משנה (א), על ידי מעבדה מאושרת טרם התקנתו באתר בריכת שחיה.
          (ג)   בפרט זה, "C" ו-"B" – דרגות התנגדות (Quality group) לפי תקן גרמני IN51097 או לפי תקן אוסטרלי/ניו זילנדי AS/NZS 4586.

@ 21. מכל איזון

@ 1. 2.14 באתר בריכת שחיה יוקם מכל איזון בהתאם להוראות אלה:

(1) נפח מכל האיזון יתאים לקליטת כל המים המפונים על ידי מתרחצים ולשינויים אחרים במפלס בריכת שחיה, ובמידת הצורך, לשטיפת מערכת הסינון של בריכת השחיה;

(2) פני השטח הפנימיים של המכל יעמדו בתנאים שנקבעו בפרט 21.1.2.3(ח); לגבי חיפוי דופן בריכת שחיה;

(3) ממדי פתח המכל יאפשרו בקרה על הנעשה במכל, ניקויו וחיטויו בנקל;

(4) המכל ייבנה באופן שיאפשר את ריקונו המוחלט מנוזלים, וכן יכלול מנגנון לתוספת מים אוטומטית;

(5) במכל יותקן אמצעי ניקוז למניעת הצפה;

(6) יותקן מנגנון לשליטה ופיקוד על המפלסים במכל;

(7) תותקן תאורה שתאפשר בקרה חזותית על כל חלקיו הפנימיים של המכל בעוצמת הארה של כ-500 לוקס;

(8) יותקן במכל אמצעי אוורור;

(9) תימנע תנועת כלי רכב ובני אדם מעל המכל, אלא אם כן ננקטו סידורים מתאימים המאפשרים תנועה כאמור, לרבות יכולות מעמס מתאימות.

@ 21. אוורור כללי

@ 1. 2.15 בבניין באתר בריכת שחיה המיועד להכיל אנשים, וכן בחדר מכונות ובמתחם חומרים מסוכנים, יתקיימו הוראות אלה:

(1) תתאפשר כניסת אוויר צח, בין באופן טבעי ובין באופן מאולץ, ובלבד שמקורו של אוויר צח כאמור ממקום הנקי מחומרים מסוכנים או מזהם אוויר אחר;

(2) אוויר הנפלט אל מחוץ לבניין, לחדר מכונות או מתחם חומרים מסוכנים כאמור, לא יופנה למקום שממנו שואבים אוויר צח ולמקום ריכוז של בני אדם;

(3) כל אחד מבין אמצעי שאיבת האוויר מחדר המכונות וממתחם חומרים מסוכנים יהיה עצמאי ונפרד מכל שאר אמצעי השאיבה והפליטה באתר בריכת שחיה.

@ 21. אוורור וחימום מים בבניין

@ 1. 2.16 (א) לגבי בריכת שחיה המצויה בחלל סגור (להלן – חלל סגור) יחולו הוראות אלה:

(1) יותקנו אמצעים לאוורור נאות של החלל הסגור למניעת ריכוז חומרים מסוכנים באוויר, וכן יותקנו אמצעי בקרה אקלימית, כדי שתתאפשר יצירת נוחות אקלימית מבחינה של טמפרטורה, לחות יחסית, ותנועת אוויר בחלל הסגור;

(2) מיתקנים שבהם מתרחשת בעירה, כגון מערכת חימום, יותקנו מחוץ לחלל הסגור, באופן שתהליך הבעירה יתרחש מחוץ לחלל הסגור, ותימנע כניסת גזי פליטה לתוכו.

          (ב)  בבריכת שחיה שמימיה מיועדים לחימום, יותקנו אמצעים שיאפשר בקרה ושליטה על טמפרטורת המים.

@ 21. חדר מכונות

@ 1. 2.17 באתר בריכת שחיה יוקם חדר מכונות בהתאם להוראות אלה:

(1) חדר המכונות ימוקם במפלס נמוך מפני המים בבריכת השחיה, כך שצנרת אספקת המים והמסננים יימצאו מתחת לפני המים המתוכננים בבריכה;

(2) ממדי חדר המכונות, ובכלל זה פתחיו וסביבתם, יתאימו לסוג המערכות שיותקנו בו, לרבות להכנסתן ולהוצאתן, ושטחו יחולק לאזורים ייעודיים לפי מערכות כאמור, באופן שיישמרו שטחי תפעול הכוללים גישה נוחה לכל אחת מהמערכות;

(3) למיתקני חימום מים, ציוד חשמל, וציוד בקרה ייוחדו חללים נפרדים;

(4) בחדר המכונות תותקן תאורה בעוצמת הארה של כ-500 לוקס;

(5) חדר מכונות יאוורר ברציפות, באופן טבעי או מאולץ, כך שהאוויר בתוכו יוחלף בקצב של 8 החלפות לפחות בשעה, באמצעות פתחי האוויר שיתוכננו וימוקמו לפי הוראות פרט 21.15; אם נעשה שימוש באוורור מאולץ – יותקן מחוץ לחדר, במקום בולט לעין, חיווי אזהרה אוטומטי למקרה שהאוורור אינו פועל;

(6) יותקנו בחדר המכונות אמצעים להבטחת נוחות אקלימית באזורי העבודה שבו מבחינה של טמפרטורה, ולחות יחסית;

(7) החומרים שמהם עשוי חדר המכונות יהיו עמידים בפני שיתוך;

(8) תימנע גישה חופשית של הציבור לחדר המכונות, ודלתות הכניסה אליו ייפתחו כלפי חוץ;

(9) קרקעית חדר המכונות תעמוד בכל אלה:

(א) הקרקעית תיבנה מחומר עמיד בפני רטיבות וכימיקלים;

(ב) שיפוע הקרקעית ינוע בין אחוז אחד לשלושה אחוזים לעבר תעלת ניקוז שתכוסה בשבכה העמידה בפני תנאי הסביבה ועמידה בעומס הצפוי שייוצר כתוצאה מהכנסת ציוד וחומרים לחדר המכונות.

@ 21. חומרים מסוכנים

@ 1. 2.18 (א) באתר בריכת שחיה יוקם מתחם חומרים מסוכנים שיעמוד בכל אלה:

(1) מתחם החומרים המסוכנים ימוקם וייבנה רחוק ממקומות הריכוז של הציבור וממקומות שבהם מאוחסנים דלקים וחומרים בעירים או מקורות אנרגיה שבהם עלולה לפרוץ אש;

(2) מתחם החומרים המסוכנים יהיה סגור מכל עבריו ונעול, ובכלל זה מוגן מקרינת שמש ישירה, ודלתותיו ייפתחו כלפי חוץ;

(3) במתחם החומרים המסוכנים תותקן תאורה שתאפשר תפעול המתחם וטיפול באירוע בכל שעות היממה;

(4) מתחם חומרים מסוכנים יאוורר ברציפות, באופן טבעי או מאולץ, כך שהאוויר בתוכו יוחלף בקצב של 20 החלפות בשעה לפחות, באמצעות פתחי האוויר שיתוכננו וימוקמו לפי הוראות פרט 21.1.2.15; אם נעשה שימוש באוורור מאולץ – יותקן מחוץ לחדר, במקום בולט לעין, חיווי אזהרה אוטומטי למקרה שהאוורור אינו פועל;

(5) יוקמו מאצרות אטומות בלא פתחי ניקוז לאחסנת חומרים מסוכנים נוזליים, ובלבד שחומרים מסוכנים נוזליים שעלולים להגיב ביניהם יאוחסנו במאצרות נפרדות;

(6) כלי האחסון של החומרים המסוכנים ופתחי המילוי שלהם יסומנו בשילוט ברור ובולט לעין בהתאם להוראות הממונה; יותקנו מחברים בקטרים שונים למכלי האחסון לאחסנת חומרים מסוכנים נוזליים שעלולים להגיב ביניהם.

          (ב)  במקום נגיש מחוץ למתחם חומרים מסוכנים יותקן ארון לאחסון ציוד מיגון אישי וציוד לטיפול באירוע חומרים מסוכנים.
          (ג)   במתחם חומרים מסוכנים או בסמוך לו יותקן מיתקן לשטיפת עיניים ומקלחת חירום.

@ 21. גישה לחדר מכונות ומתחם חומרים מסוכנים

@ 1. 2.19 בסמוך לפתחו של מתחם חומרים מסוכנים ובסמוך לפתחו של חדר מכונות יותקן שטח פריקה שאליו תוביל דרך גישה לרכב שתהיה בטוחה, נוחה, פנויה ממכשולים, ויינקטו בה אמצעים כדי למנוע פגיעת רכב במתחם החמרים המסוכנים או בחדר המכונות.

@ 21. דרך גישה ורחבת היערכות של רכב ביטחון

@ 1. 2.20 על אתר בריכת שחיה יחול הוראות סימן כ' בפרק ב' לחלק ג': דרך גישה, רחבת היערכות וחלונות חילוץ (להלן – סימן כ') בשינויים אלה:

(1) לבריכת שחיה עיקרית באתר בריכת שחיה, המצויה בשטח פתוח, בין שהיא מקורה ובין שאינה מקורה, תהיה דרך גישה לרכב ביטחון שאינו רכב לכיבוי שריפות, ושתגיע למרחק שלא יעלה על 10 מטרים מפתח כניסה לגדר המקיפה את בריכת השחיה כאמור בפרט 21.1.3.4;

(2) למתחם חומרים מסוכנים תהיה דרך גישה לרכב ביטחון, שתגיע למרחק שלא יעלה על 6 מטרים מפתח הכניסה למתחם;

(3) על מבני שירות אחרים המשרתים את בריכת השחיה האמורה בפסקה (1), כגון חדר מכונות, מלתחות ושירותים, לא יחול סימן כ';

(4) בפרט זה, "רכב ביטחון" – כהגדרתו בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

סימן ג': סידורי בטיחות נוספים

@ 21. סימון עומק בריכת שחיה

@ 1. 3.1 (א) הפרש של כל 20 ס"מ בעומק קרקעית בריכת שחיה יסומן לאורך היקפה ועל שפתה, באופן בולט לעין ההולך סביב בריכת השחיה; סימון העומקים יהיה חקוק או מובלט, בניגוד חזותי (Visual contrast) לסביבתו ועמיד בתנאי הסביבה; גובה ספרות הסימון יהיה לפחות 7.5 ס"מ; בבריכה רדודה שהפרשי העומק בה אינם גדולים, המרחק בין כל שני סימונים לא יעלה על 5 מטרים.

          (ב)  קרקעית בריכת שחיה בעומק 1.2 מטר והדפנות הצמודות לה, יסומנו בפס רציף בצבא אדום שרוחבו לא יפחת מ-10 ס"מ, ושיהיה עמיד בתנאי הסביבה.

@ 21. עמדת הצלה

@ 1. 3.2 בחר מגיש בקשה להיתר להקים עמדת הצלה מקובעת באתר בריכת שחיה יתקיימו בה הוראות אלה:

(1) העמדה תהיה מוגבהת; מיקומה וממדיה של עמדת ההצלה ייקבעו באופן שיאפשר למציל את מרב השליטה על הנעשה בבריכת השחיה ועל ציוד ההצלה והעזרה הראשונה, לרבות אחסנתם, וזאת בשים לב לכל אלה: סוג בריכת השחיה, צורתה, שדה הראייה לכיוון המים ושינוי התאורה שמהלך היממה, המרחק משפת בריכת השחיה, אופן הפעלתה, והסיכונים לאדם המשתמש בבריכת השחיה;

(2) לאורך שפת בריכת השחיה, בסביבת עמדת ההצלה, יישמר מעבר פנוי וחופשי שרוחבו לא יפחת מ-1.3 מטר.

@ 21. עזרה ראשונה

@ 1. 3.3 באתר בריכת שחיה יוקצה חדר שממדיו ופתחיו יתאימו למתן עזרה ראשונה ולאחסון ציוד עזרה ראשונה בהתאם לתקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה), תשס"ד-2004, החדר ימוקם, ככל הניתן במפלס שבו מצויה בריכת השחיה; המקום כאמור יכלול, בין השאר, כיור, חיבור למים זורמים וחיבור לביוב, ותישמר דרך פנויה שתאפשר לאמבולנס גישה בסמוך, ככל הניתן, לאותו מקום.

@ 21. כניסה מבוקרת לבריכת שחיה

@ 1. 3.4 (א) בריכת שחיה תגודר בגדר יציבה שגובהה 1.1 מטר שתותקן ככל האפשר בקצה השטח המחופה שסביב בריכת השחיה כאמור בסעיף 21.1.2.12, באופן ש-

(1) תתאפשר כניסת אנשים מבוקרת רק בצדה הרדוד של בריכת השחיה, ויציאת בני אדם בלא הפרעה ממקומות אחרים בגדר שיועדו רק לשם כך;

(2) השטח המחופה כאמור יאפשר שליטה ופיקוח יעילים לבעלי התפקידים בבריכת השחיה, ויישאר פנוי למעבר ושהייה של אנשים, לרבות אדם המתנייד בכיסא גלגלים.

          (ב)  על אף האמור בפרט משנה (א), ניתן להשתמש במקום גדר בכל אחד מהאמצעים המנויים להלן, ובלבד שהכניסה לבריכת השחיה תהיה רק מצדה הרדוד והשטח המחופה האמור בסעיף 21.1.2.12 לא יופרד מבריכת השחיה ויתקיימו המטרות האמורות בפרט משנה (א):

(1) חסימות או קירות בניין הסוגרים על בריכת שחיה מכל עבריה;

(2) אמצעי אחר שאישרה הוועדה המקומית.

@ 21. מניעת כניסה לאתר בריכת שחיה

@ 1. 3.5 באתר בריכת שחיה יותקנו אמצעים מתאימים למניעת כניסת אנשים לאתר בשעות שהוא לא פתוח לציבור.

@ 21. מגלשת מים

@ 1. 3.6 מגלשת מים תוקם בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1605 חלק 1 וחלק 2, והחלל שמתחת למגלשה המצוי במים יהיה חסום מכל עבריו כך שתימנע כניסת מתרחץ או אבר מאבריו לחלל.

@ 21. מיתקני קפיצה וגלישה למים ומכשירי ספורט

@ 1. 3.7 (א) לא יותקן בבריכת שחיה מיתקן לקפיצה למים, אלא בתנאים אלה:

    גובה מיתקן הקפיצה                    עומק המים מתחת למיתקן
         מעל פני המים                             הקפיצה לא יפחת מ-

עד 1.0 מטר 2.50 מטרים בין 1.0 ל-3.0 מטרים 3.50 מטרים

          (ב)  בשני צדי המדרכות ולוח הקפיצה של מיתקן הקפיצה יותקן מעקה קשיח ומסעד יד, אשר יימשך עד למרחק של 1 מטר לפחות משפת בריכת השחיה וכיוון מרכזה.
          (ג)   האמור בפרטי משנה (א) ו-(ב) לא יחול על מיתקן לקפיצה למים המשמש לאימונים ולתחרויות ובלבד שלא יסכנו את מי שעושה בו שימוש.

@ 21. תאורה

@ 1. 3.8 (א) בכפוף לתקנות החשמל (מיתקני חשמל בבריכה במתח שאינו עולה על מתח נמוך), תשס"ג-2003]], בבריכת שחיה במבנה סגור ובבריכת שחיה המיועדת לפעול בשעות הלילה, יתוכנן הקירוי על הבריכה או יותקנו אמצעי תאורה מתאימים, לפי העניין, באופן שבעל רישיון לביצוע עבודות חשמל לפי [[סעיף 6 לחוק החשמל, תשי"ד-1954, או מהנדס חשמל, אישור שבריכת השחיה, גוף המים, וסביבתה הקרובה יהיו מוארים באחידות בעוצמה של 300 לוקח לפחות, בשעות פעילות בריכת השחיה כאמור.

          (ב)  תאורה באתר בריכת שחיה, ובכלל זה התאורה האמורה בפרט משנה (א), תתוכנן באופן שאדם המצוי באתר בריכת שחיה לא יסונוור והיא לא תגרום להפרעה לסביבה שמחוץ לאתר.
          (ג)   חלונות הפונים כלפי מעלה ולכיוון מזרח ומערב יטופלו באופן שימנע סנוור של אדם המצוי באתר בריכת שחיה.

@ 21. סידורי כבאות

@ 1. 3.9 (א) בקרבת הכניסה לאתר בריכת שחיה ועל דרך הגישה לפי פרט 21.1.2.20 יותקן ברז כיבוי בקוטר "3 בהתאם לת"י 448 חלק 1, וחלק 3, אספקת המים לברז זה לא תפחת מ-450 ליטרים לדקה.

          (ב)  בסמוך לחדר מכונות ומתחם חומרים מסוכנים תוקם עמדת כיבוי אשר תכלול את הציוד הזה:

(1) ברז כיבוי בקוטר "2 בהתאם לת"י 448 חלק 1 וחלק 3 בספיקה של 250 ליטרים לדקה לפרק זמן שלא יפחת מ-60 דקות, ובלחץ ממוצע של 4 אטמוספירות, באופן שהלחץ לא יעלה על 7 אטמוספירות ולא יפחת מ-2 אטמוספירות;

(2) צינור לחץ (גלגילון) בקוטר "¾ ובאורך 25 מטרים עם מזנק מסוג סילון ריסוס המחובר באופן קבוע לקצה הצינור;

(3) זרנוקים באורך 15 מטרים כל אחד;

(4) מזנק רב-תחומי מסוג סילון ריסוס בספיקה של 250 ליטרים לדקה;

(5) מטפה כיבוי שמשקל האבקה בו 6 ק"ג.

          (ג)   עמדת הכיבוי תמוקם באופן שבו הציוד המצוי בה יכסה תפעולית את חדר המכונות ומתחם החומרים המסוכנים; עלה המרחק בין חדר המכונות ומתחם החומרים המסוכנים על 50 מטרים, תמוקם עמדת כיבוי בסמוך לכל אחד מהם; עמדה כאמור תהיה נגישה לרכב כיבוי באמצעות דרך הגישה לפי פרט 21.1.2.20.
          (ד)  על צינור הריקון של בריכת שחיה שנפחה 300 מ"ק לפחות, באזור חדר המכונות, יותקן ברז כיבוי שיאפשר מילוי מים ברכב כיבוי שריפות בעת חירום.
          (ה)  מי בריכת שחיה יכולים לשמש גם לכיבוי בתנאי שיותקן מכשיר מונע זרימת מים חוזרת בעל אזור לחץ מופחת, בנקודת הזנת מי בריכת השחיה למערכת כיבוי.

@ 21. מניעת זרימה חוזרת

@ 1. 3.10 בכניסת אספקת המים לאתר בריכת שחיה יותקן שסתום אל-חוזר כפול, ובקו אספקת המים לחדר המכונות יותקן אמצעי כדוגמת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת בעל אזור לחץ מופחת או אמצעי מתאים אחר, להגנה על מערכת המים של בריכת השחיה.

סימן ד': הוראות לסוגי בריכות שחיה מיוחדות

@ 21. בריכת פעוטות

@ 1. 4.1 על בריכת פעוטות יחולו הוראות חלק זה ובלבד ש-

(1) עומקה לא יעלה על 0.45 מטר;

(2) גוף המים של בריכת פעוטות יופרד מגוף המים של כל בריכת שחיה אחרת;

(3) בריכת פעוטות תופרד מכל בריכת שחיה סמוכה לה במכשול יציב שגובהו 0.6 מטר לפחות, שפעוטות אינם יכולים לטפס עליו וימנע את מעברם לבריכות הסמוכות; אם אין בריכת שחיה סמוכה – תגודר בריכת הפעוטות בגדר שגובהה 1.1 מטר, והכל אם לא התירה הוועדה המקומית אמצעי אחר.

@ 21. בריכת שחיה לספורט

@ 1. 4.2 על בריכת שחיה לספורט יחולו הוראות חלק זה, ואולם על בריכת שחיה שמיועדת לעמוד בכללי FINA יחולו הכללים האמורים, אפילו קיימת סתירה בינם לבין תקנות אלה; במקרה של סתירה כאמור, רשאים הוועדה המקומית או רשות הבריאות, אם לדעתם יש בכללים האמורים משום פגיעה במטרות הציבוריות האמורות בפרט 21.1.2.1 בשים לב למטרת השימוש בבריכת השחיה, להחיל את הוראות חלק זה; בפרט זה, "כללי FINA" – הכללים שקבעה מזמן לזמן הפדרציה הבין-לאומית לשחיה (Federation Internationale de natation (FINA)) בנוגע לבריכות שחיה לאימונים וספורט, ובכלל זה בעבור משחקים אולימפיים.

@ 21. בריכת זרמי אוויר ומים

@ 1. 4.3 (א) על בריכת זרמי אוויר ומים (ג'אקוזי) לשימוש ציבורי יחולו הוראות חלק זה, למעט פרטים 21.1.2.2, 21.1.2.3(א), (ד) ו-(ז), 21.1.2.6, 21.1.2.10(א)(2) עד (3), ו-(ב), 21.1.2.11, 21.1.3.4, 21.1.4.1 עד 21.1.4.2, ו-21.1.4.4 עד 21.1.4.6.

          (ב)  נפח בריכה כאמור בפרט משנה (א) יתוכנן על בסיס נפח של חצי מטר מעוקב מים לפחות לאדם הצפוי לשהות בה.

@ 21. בריכת זרמים

@ 1. 4.4 על בריכת זרמים יחולו הוראות חלק זה ובלבד ש-

(1) אמצעי האחיזה האמור בפרט 21.1.2.3(ד) יותקן משני צדי אורך הבריכה לפחות, באופן שאדם המצוי בבריכת השחיה יוכל בכל עת להחזיק באחד מאמצעי אחיזה כאמור;

(2) עומק בריכת זרמים לא יעלה על 1.2 מטר;

(3) לבריכה יותקן אמצעי כניסה ליציאה למים כל 24 מטרים לאורך שפת הבריכה;

(4) לא יבלוט עצם לתוך גוף המים, לרבות מדופנותיה או קרקעיתה של הבריכה, אשר עלול לפגוע באדם המצוי או הנסחף במים של בריכה כאמור.

@ 21. בריכה טיפולית

@ 1. 4.5 על בריכה טיפולית יחולו הוראות חלק זה, בשינויים אלה:

(1) אם אמצעי הכניסה למים והיציאה מהם הוא כבש החודר מתחת לפני המים, יותקנו בצדיו מעקים בגבהים שונים המותאמים, לכניסה למים בישיבה ובהליכה שיתקיימו בו הוראות תקן ישראלי, ת"י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן בבית אחיזה בכבש;

(2) על אף האמור בפרט 21.1.2.3(ד), הוועדה המקומית רשאית להתיר כי חלק מהיקף בריכה טיפולית שאורכו לא עולה על 8 מטרים או 20% מהיקף הבריכה הטיפולית, הקטן מבין השניים, יהיה בלא מאחז יד אם הדבר דרוש מטעמים טיפוליים;

(3) נוסף על האמור בפרט 21.1.2.13, תחופה קרקעית בריכה טיפולית עד לעומק של 1.4 מטר לפחות, בחיפוי במרקם מונע החלקה הניתן לניקוי בקלות, מסוג B כמשמעותו בפרט 21.1.2.13(ג);

(4) על אף האמור בפרט 21.1.2.12(א) ו-(ב), אם בחר מגיש הבקשה להיתר, לפעול לפי פרט משנה זה, אפשר שהשטח שמסביב לבריכת שחיה המצויה בבניין ומיועדת לשמש כבריכה טיפולית בלבד, וששטח פני המים שלה הוא כמפורט בטור א' להלן, יחופה במקומות הנקובים בטור ב', ברוחב שלא יפחת מהאמור בטור ג' לצדו –

        טור א'                                         טור ב'                                                        טור ג'
      שטח פני
  המים בבריכה                      מיקום המשטח המחופה                             רוחב המשטח המחופה

עד 50 מטרים משני צדדים של הבריכה לפחות 2.0 מטרים רבועים בצד הכניסה רבועים לבריכה, ובצדדים האחרים – 1.8 מטרים רבועים בין 50 ל-200 בכל צדי הבריכה (אפשר שבצד 2.0 מטרים רבועים מטרים רבועים הנגדי לכניסה לבריכה יימצאו אמצעים לכיסוי הבריכה וציוד טיפולי ובלבד שיישמר מעבר שרוחבו לא יפחת מ-1 מטר נקי ממכשולים)

(5) על אף האמור בפרט 21.1.2.12(ד)(1), אפשר ששיפוע הרצועה שרוחבה לא יעלה על 60 ס"מ ותחילתה בשפת הבריכה, יהיה פחות מ-3% מטעמי בטיחות של אנשים עם מוגבלות השוהים בסמוך לשולי הבריכה.

@ 21. בריכת שחיה פרטית

@ 1. 4.6 הוראות חלק זה לא יחולו על בריכת שחיה פרטית (להלן – בריכה פרטית), למעט הוראות אלה:

(1) המבנה והגימור של אתר בריכת שחיה פרטית יבטיחו את בטיחות המשתמשים בו ותנאי תברואה נאותים (להלן – המטרות); מרכיבים שונים כגון סמלים וקישוטים המשולבים באתר בריכת שחיה פרטית, לא יפגעו במטרות;

(2) פרט 21.1.2.3 יחול על בריכה פרטית, ואולם הוועדה המקומית רשאית לפטור מתחולת פרט 21.1.2.3(א) ומהחובה שחיפוי בריכת השחיה יהיה בהיר;

(3) בבריכה פרטית יותקן לפחות אמצעי אחד של עליה וירידה למים, מסוג מדרגות או סולם;

(4) פרט 21.1.2.9 יחול על בריכה פרטית, ואולם לעניין פתחי יניקת מים, רשאית הוועדה המקומית לאשר פתח יניקת מים אחד אם השתכנעה כי אין בכך כדי לפגוע במטרות;

(5) מיתקן למניעת זרימה חוזרת יותקן בקו אספקת המים לבריכה פרטית;

(6) בבריכה פרטית יותקנו אמצעים לסחרור, לרבות אמצעי פינוי מים עיליים, סינון וחיטוי המים, ויוקצה מקום מתאים להתקנת המערכות הנדרשות להפעלת אמצעים אלה;

(7) הוועדה המקומית תורה את היקף השטח המחופה סביב בריכה פרטית;

(8) פרט 21.1.2.13(א) יחול על בריכה פרטית, למעט הדרישה שהחיפוי מונע ההחלקה יהיה במרקם שאינו צובר לכלוך וניתן לניקוי וחיטוי בקלות;

(9) בבריכה פרטית יוקצה מקום נפרד לחומרים מסוכנים המשמשים לטיפול במים;

(10) בבריכה פרטית יותקנו אמצעים לתחימת השטח שסביב בריכת השחיה, המקום שבו מותקנות מערכות ההפעלה, ומקום החומרים המסוכנים, באופן שתימנע כניסה לא מבוקרת של בני אדם, ובכלל זה ילדים ופעוטות, לבריכת השחיה ולמקומות האמורים;

(11) פרטים 21.1.2.6, 21.1.3.1, 21.1.3.6, 21.1.3.7, 21.1.5.5 עד 21.1.6.2 יחולו על בריכה פרטית;

(12) תאורה שתותקן באתר בריכת השחיה לא תגרום להפרעה לסביבה.

סימן ה': תשתיות מים, תברואה ושירות

@ 21. היבטים תברואיים

@ 1. 5.1 סידורים ומערכות לפיזור מים, סחרורם, חיטוים, מיחזורם, ואיסופם על ידי פינוי עילי ופינוי תחתי, שרברבות ושאר ההיבטים התברואיים הנוגעים לאתר בריכת שחיה, יתוכננו לפי ההל"ת ויאושרו בידי רשות הבריאות.

@ 21. שטיפת מתרחצים

@ 1. 5.2 (א) בכל פתח כניסה שבגדר או באמצעי האמורים בפרט 21.1.3.4, יותקנו אמצעי שטיפה כמפורט להלן; אמצעי שטיפה אלה יותקנו באופן שלא יהוו מכשול למעבר לנכנס לבריכה לרבוץ אדם עם מוגבלות:

(1) מיתקן שיבטיח שכל אדם הנכנס יישטף לפני כניסתו, ובכלל זה אמצעי לשטיפת רגליים; המים במיתקן זה יזרמו ברציפות או באמצעות בקרה אלקטרונית שתפעיל את המיתקן בעת מעבר אדם;

(2) בצדי המיתקן האמור בפסקה (1) יותקנו אמצעים שימנעו את פיזור המים לסביבה.

          (ב)  מי השטיפה מהמיתקן האמור בפרט משנה (א) יפונו לביוב.

@ 21. מיתקני תברואה

@ 1. 5.3 (א) בבריכת שחיה יוקמו מבני שירות לשימוש הציבור (בפרט זה – המבנים), ובכלל זה לאדם עם מוגבלות, בהתאם לתנאים אלה:

(1) תאי בתי שימוש ימוקמו בסמוך למוקדי הפעילות באתר בריכת השחיה;

(2) יוקמו מקלחות ויכול שתאושר הקמת חלק מהמקלחות בשטח הפתוח של אתר בריכת השחיה;

(3) באתר בריכת שחיה, יותקנו ברזים לשתיה עם ניקוז, באזורים שבהם צפויים להתרכז המבקרים באתר, ובפרט בשטחים מוצלים – בכמות של ברז אחד לכל 100 מבקרים; בשטח פתוח תוצב שוקת אחת לשטיפה; במעבר בין מבני המלתחות לבריכת השחיה יהיה לפחות מיתקן אחד למים צוננים;

(4) באתר בריכת שחיה יוקמו מלתחות – אחת לגברים ואחת לנשים; שטחה של כל אחת מהן, במטרים רבועים, לא יפחת מהמספר המתקבל מחלוקת קיבולת המבקרים ב-12; כל אחת מהמלתחות לנשים ולגברים תכלול מקום שניתן להסתירו, שבו גם אדם עם מוגבלות יוכל להתלבש באופן מוצנע; אפשר שתוקם יותר ממלתחה אחת לגברים ואחת לנשים ובלבד ששטחם הכולל לא יפחת מהשטח לפי החישוב האמור;

(5) מספר תאי בתי שימוש, משתנות, כיורים, מקלחות ומיתקנים למים צוננים שיותקנו באתר בריכת שחיה, יהיה בהתאם לפרק 3 בהל"ת;

(6) בפרט זה, "קיבולת המבקרים" – המספר המתקבל מחלוקת השטח הכולל במ"ר של פני המים באתר בריכת שחיה ב-3 והכפלתו ב-4; לצורך חישוב מספר המיתקנים הנחוצים לפי פרט זה, יראו את קיבולת המבקרים כמורכבת ממספר שווה של נשים וגברים.

          (ב)  סידורים תברואיים מינימליים יתוכננו ויוקמו בהתאם להל"ת.
          (ג)   חלק מקבועות התברואה יתאימו לשימוש של ילדים ולאנשים עם מוגבלות.
          (ד)  המבנים יוקמו בצמוד לציר הכניסה לבריכת השחיה.
          (ה)  המבנים ייבנו מחומרי בנייה קשיחים.
          (ו)   חומרי הגימור בצדם הפנימי של קירות מבנים כאמור יהיו בהירים וחלקים.
          (ז)   על מבני השירותים יחולו הוראות אלה:

(1) הם יאווררו בקצב של 8 החלפות אוויר בשעה;

(2) תותקן בהם תאורה בעוצמת הארה שלא תפחת מ-300 לוקס;

(3) יותקן בהם משטח מתאים להחתלת תינוקות.

@ 21. מחסן

@ 1. 5.4 באתר בריכת השחיה יוקם מחסן שישרת את אתר בריכת השחיה.

@ 21. שפכים

@ 1. 5.5 (א) באתר בריכת שחיה יותקנו אמצעים שיגרמו לכך שמי בריכת שחיה שרוקנו ממנה, מי שטיפה של מסננים ושפכים אחרים שמקורם באתר בריכת שחיה, יסולקו לביוב באופן שלא יגרמו להצפתו ובלבד ש-

(1) שפכים שעלולים להזיק למערכת ההובלה, הטיהול והניצול של הביוב, יסולקו באופן ובתנאים שאישרה רשות הבריאות, כדי שלא יסבו נזק ולא יגרמו מפגע לאתר בריכת השחיה, לציבור, ולסביבה;

(2) מוצקים שוקעים יורחקו מהשפכים לפני סילוקם לביוב.

          (ב)  סילוק השפכים ייעשה דרך מרווח אוויר או באמצעי אחר שימנע זרימה חוזרת מהביוב לבריכת השחיה או לכל חדר או מיתקן אחר באתר בריכת השחיה.

סימן ו': שונות

@ 21. מניעת רעש

@ 1. 6.1 אתר בריכת השחיה יתוכנן כך שהמיתקנים המותקנים בו והשימושים המתוכננים בו יעמדו בדרישות הקבועות בתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), תשנ"ג-1992, ולא יגרמו לרעש בלתי סביר כמשמעותו בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), תש"ן-1990.

@ 21. מתכות

@ 1. 6.2 מתכות שנעשה בהן שימוש בבריכת שחיה יהיו מוגנות בפני שיתוך.

@ 21. הצללה

@ 1. 6.3 באתר בריכת שחיה יותקנו אמצעי הצללה קבועים מפני קרינת השמש, אשר יספקו הגנה מפני קרינת השמש בפרט בתקופת הקיץ ובשעות היום החמות, בהתאם להוראות אלה:

(1) באתר בריכת שחיה יוצלל שטח המיועד לשהיית מבקרים שאינו שטח מים, שגודלו במטרים רבועים כשטח המים הכולל באתר בריכת השחיה כפול 1.2 לפחות;

(2) בבריכת השחיה יוצללו 25% לפחות משטח פני המים הכולל; ואולם בבריכת פעוטות יוצללו 75% לפחות משטח פני המים הכולל;

(3) אמצעי ההצללה האמורים בסעיף זה יהיו יעילים, ככל האפשר, בין השעות 10:00 ו-16:00.

@ 21. הוראות מיוחדות בנוגע לנגישות אדם עם מוגבלות

@ 1. 6.4 נוסף על הוראות חלק ח' –

(1) לאדם עם מוגבלות, לרבות כשהוא נע בכיסא גלגלים, תהיה נגישות –

(א) מהחניה של אתר בריכת שחיה, מתחנת הסעה להמונים, מהמדרכה, ממקום להעלאה והורדה של נוסעים, אם קיימים בסמוך לאתר בריכת שחיה, לכניסה הראשית לאתר בריכת שחיה ועד לשפת כל אחת מבריכות השחיה באתר כאמור, ולגבי בריכת השחיה העיקרית באתר – עד לתוך המים;

(ב) לקופה ולמשרדי אתר בריכת השחיה;

(ג) למלתחה, לשירותים ולמקלחות באתר בריכת השחיה, הנגישים לשימוש אדם עם מוגבלות;

(ד) לשימושים ציבוריים אחרים באתר בריכת שחיה, כגון משטחי שיזוף והצללה, ומזנון;

(2) ההנגשה כאמור בפסקה (1) תבוצע בהתאם להוראות חלק ח', וההנגשה לתוך המים תבוצע בהתאם לסעיפים הדנים באמצעי גישה לתוך מים בת"י 1918 חלק 2, או באמצעי אחר שאושר על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כמשמעותה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998;

(3) פני הדרך העיקרית בחלקי אתר בריכת שחיה המפורטים להלן יסומנו באמצעי הכוונה בהתאם להוראות אלה:

(א) יימצא אמצעי הכוונה מהכניסה הראשית לאתר בריכת השחיה עד לפתחי המלתחות לנשים ולגברים; נמצאה עמדת מודיעין בסמוך לדרך מהכניסה הראשית לפתחי המלתחות האמורות, יימשך אמצעי ההכוונה מהכניסה הראשית אל עמדת המודיעין וממנה לפתחי המלתחות;

(ב) יימצא אמצעי הכוונה מהיציאה מהמלתחות עד למדרגות, כאמור בפרט 21.1.2.5 היורדות לתוך המים, של בריכת השחיה העיקרית באתר בריכת השחיה; שימשו בריכות שחיה שונות כבריכה עיקרית כל אחת בחלק אחר מתקופות השנה, יוביל אמצעי ההכוונה לשתיהן;

(ג) אמצעי הכוונה כאמור בפסקה זו יהיה בניגוד חזותי (Visual contrast) ובניגוד מישושי (Tactile contrast) לסביבתו ובלבד שפני המרקם יאפשרו הליכה בטוחה עליהם בכף רגל גלויה;

(4) מדרגות הכניסה לפי פרט 21.1.2.5 יסומנו בסימון אזהרה בהתאם לת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן במשטחי אזהרה למדרגות, ובלבד שפני המרקם יאפשרו הליכה בטוחה עליהם ברגל יחפה;

(5) הסימנים האמורים בפסקאות (3) ו-(4) לא יצברו לכלוך ויהיו ניתנים לניקוי וחיטוי בקלות;

(6) יתקיים ניגוד חזותי בין אלה: תעלת הגלישה או הסבכה המכסה אותה לבין החיפוי שסביב בריכת השחיה לפי פרט 21.1.2.12(ד)(1), או בין רצועת חיפוי לפי פרט 21.1.2.12(ד)(1) שרוחבה 20 ס"מ לפחות שצמודה לתעלת הגלישה, לבין יתרת החיפוי שסביב בריכת השחיה.

@ 21. סמכות ועדה מקומית

@ 1. 6.5 הוועדה המקומית רשאית, לפי בקשה מנומקת של מגיש בקשה להיתר, ליתן פטור מהוראות חלק זה המפורטות להלן או לקבוע הוראות אחרות, אם לדעתה ומטעמים שיירשמו ראוי לסטות מהמגבלות שבאותן הוראות, ובלבד ששוכנעה שלא ייפגעו בריאות הציבור – לאחר שקיבלה לעניין זה את הסכמת רשות הבריאות, ובטיחות הציבור:

(1) בנוגע לבריכת שחיה המיועדת לקום בבניין או באתר בריכת שחיה שהיתר הבניה להקמתם ניתן לפני תחילת תקנות אלה – פרטים 21.1.2.2(ב) ו-21.1.2.20;

(2) בנוגע לבריכת שחיה מיוחדת ובכפוף לאמור בסימן ד' –

(א) פרטים 21.1.2.2(ג), 21.1.2.3(א) ופרט 21.1.2.5(3);

(ב) פרט 21.1.2.4 – בכפוך לכך שקרקעית בריכה מיוחדת יכול שתתחיל בשיפוע בשיעור 7% אך לא תעלה על שיפוע זה.

חלק כ"ב: הגנת מבנים מפני גז ראדון

@ 22. הגדרות 00 בחלק זה –

          "אזור בעל פוטנציאל ראדון גבוה" – אזור שבו ריכוז הראדיום בקרקע גבוה מ-50 בקרל לק"ג קרקע או אזור כאמור בנספח א' לחלק זה;
          "אזור בעל פוטנציאל ראדון נמוך" – אזור שבו ריכוז הראדיום הקרקע נמוך מ-50 בקרל לק"ג קרקע;
          "בודק ראדון מוסמך" – מי שהוסמך בידי הממונה על הקרינה לתת שירותי בדיקת ראדון במבנים, בקרקע, במים ובחומרי בניה;
          "דגימת ריכוז ראדון" – איסוף דגימות בידי בודק מוסמך, לשם בדיקת ריכוז הראדון בתוך מבנה, בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 4175 חלק 1 – שיטות פסיביות למדידת ריכוז גז ראדון: מבנים;
          "מיטיגציה" – כלל השיטות, הפתרונות והטכנולוגיות להפחתת ריכוז ראדון במבנים;
          "הממונה על הקרינה" – הממונה על קרינה סביבתית, כהגדרתו בתקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש"ם-1980;
          "מעבדה מוסמכת" – מעבדה בעלת היתר מאת הממונה על הקרינה למתן שירותי בדיקת ראדון ולאישור חומרי איטום לראדון;
          "מערכת הגנה סבילה" – שיטת מיטיגציה המבוססת על ניתוק הבניין מהקרקע על ידי מחסום דיפוזיה ושחרור הראדון על ידי אוורור טבעי;
          "מערכת הגנה פעילה" – שיטת מיטיגציה המבוססת על ניתוק הבניין מהקרקע באמצעות מחסום דיפוזיה ושחרור הראדון על ידי אוורור מאולץ;
          "ראדון" – יסוד רדיואקטיבי טבעי (Rn-222) הנוצר בקרקע ובחומרי בניה כתוצאה מהתפרקות היסוד ראדיום; ריכוזו נמדד ביחידות בקרל/מ"ק אוויר.

@ 22. מניעת חדירת ראדון והצטברותו בבניין 01 תכנונו של בניין ובנייתו ייעשו באופן שימנע חדירה של ראדון לתוך הבניין והצטברות הראדון בתוכו, בכמות העלולה לגרום לסכנה בריאותית; פרטי אופן ההגנה על בניין מפני חדירת ראדון ייקבעו על פי פוטנציאל הראדון בקרקע, בהתאם לכללי המקצוע המקובלים.

@ 22. ריכוז ראדון בחדר 02 בחדר המיועד לשהיית אדם לא יעלה ריכוז הראדון על הקבוע בנספח ב' לחלק זה.

@ 22. דרישות הגנה מפני חדירת ראדון 03 (א) בכל בניין יש לבצע הגנה מפני חדירת ראדון באמצעות איטום נגד ראדון סביב כל הצנרת החודרת מהקרקע לתוך הבניים ואיטום מפני חדירת ראדון של כל תפרי החיבור בין הרצפה לקיר, תפרי התפשטות ותפרי הפסקת יציקה; האיטום ייעשה באמצעות חומרי איטום שקיבלו אישור של מעבדה מוסמכת.

          (ב)  באזור בעל פוטנציאל ראדון גבוה, נוסף על האמור בפרט משנה (א), יש להתקין מערכת הגנה סבילה באופן שיהיה ניתן להסב אותה למערכת הגנה פעילה על ידי התקנת מפוח לשאיבת הראדון מיסודות הבניין.

@ 22. בדיקת הימצאות ראדון וריכוזו 04 (א) באזור בעל פוטנציאל ראדון נמוך, תיערך דגימת ריכוז ראדון בחדר תת-קרקעי שתחלופת האוויר בו היא הנמוכה ביותר מבין החדרים התת-קרקעיים המיועדים לשהיית אדם באותו בניין; ריכוז הראדון בדגימות ייבדק בידי מעבדה מוסמכת והעתק מתוצאות הבדיקה יימסר לוועדה המקומית.

          (ב)  באזור בעל פוטנציאל ראדון גבוה, תיערך דגימת ריכוז ראדון בכל החדרים התת-קרקעיים וצמודי הקרקע המיועדים לשהיית אדם בבניין; ריכוז הראדון בדגימות ייבדק בידי מעבדה מוסמכת, והעתק מתוצאות הבדיקה יימסר לוועדה המקומית.
          (ג)   נקבע בממצאי הבדיקה לפי פרט משנה (א) או (ב) כי ריכוז הראדון עולה על הקבוע בנספח ב' לחלק זה, ימציא עורך הבקשה לוועדה המקומית, בתוך שבעה ימים מקבלת ממצאי הבדיקה, חוות דעת בדבר האמצעים הנדרשים להגנה מפני חדירת ראדון.

נספח א' (פרט 22.00)

@ 1. מרחבי תכנון המצויים באזורים בעלי פוטנציאל ראדון גבוה: הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים;

@ 2. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה כרמיאל;

@ 3. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ערד. נספח ב' (פרט 22.02) ריכוז הראדון המרבי המותר בחדר המיועד לשהיית אדם, ביחידות בקרל/מ"ק אוויר

          ריכוז הראדון המרבי מחושב על פי פונקציה של קצב תחלופת האוויר בחדר וזמן הבדיקה, לפי סוג הגלאי; אם קצב תחלופת האוויר בחדר לא מופיע בטבלה, יש לחשב אותו על ידי אינטרפולציה ליניארית בין הערכים הקרובים.

קצב תחלופת האוויר (לשעה) גלאי פחם פעיל או גלאי ניטור רציף גלאי אלקטרט או גלאי עקבות התפרקות גרעינית זמן הבדיקה (ימים) זמן הבדיקה (ימים)

@ 3 4 5 6 7 3 4 5 6 7 0 3416 4200 4854 5399 5854 1862 2352 2789 3180 0. 3530

@ 001 3307 4028 4615 5093 5483 1822 2286 2695 3057 0. 3376

@ 003 3102 3712 4186 4554 4839 1746 2164 2523 2832 0. 3099

@ 005 2915 3432 3814 4096 4305 1674 2052 2368 2634 0. 2859

@ 007 2744 3181 3490 3707 3860 1608 1950 2229 2458 0. 2648

@ 01 2514 2855 3078 3225 3321 1515 1810 2043 2229 0. 2378

@ 03 1528 1593 1620 1631 1635 1073 1196 1279 1336 0. 1379

@ 05 1052 1065 1068 1069 1069 815 876 914 940 0. 958

@ 07 790 793 793 793 793 652 687 708 722 0. 732

@ 1 572 572 572 572 572 498 517 528 535 0. 540

@ 3 200 200 200 200 200 191 193 195 195 0. 196

@ 5 121 121 121 121 121 118 119 119 120 0. 120 7 87 87 87 87 87 85 86 86 86 86 1 61 61 61 61 61 60 60 61 61 61