משתמש:Roxette5/תקנות התכנון והבניה/(בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)/תוספת שניה/חלקים א - ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

חלק א': מיתקני תברואה[עריכה]

@ 1. התקנת מיתקני תברואה 01 מיתקני תברואה ייבנו ויותקנו בהתאם להל"ת, לכללי המים (אבזרים לצורכי בית), התשכ"ד-1964, ולתקן ישראלי, ת"י 1205 על חלקיו מלבד חלק 5 (להלן – תקן 1205).

@ 1. חובה לספק מי שתיה 02 (א) לכל בנין המיועד לשימוש בני אדם יסופקו מים באיכות של מי שתיה בהתאם לתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתיה), התשל"ד-1974.

          (ב)  המהנדס רשאי, באישור רשות הבריאות ומטעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים לאופי השימוש בבנין, לפטור בנין או חלק ממנו מהוראות פרט משנה (א).

@ 1. הפרדה בין מי שתיה ומים שאינם מי שתיה 03 בנכס שמותקנת בו מערכת לאספקת מים שאינם מי שתיה, תותקן אותה מערכת בנפרד מהמערכת לאספקת מי שתיה, כמפורט בהל"ת.

@ 1. צנרת ואבזרי מערכת לאספקת מים 04 צנרת ואבזרי מערכת לאספקת מים, בבנין ומחוץ לבנין –

(1) יתוכננו וייבנו באופן המבטיח את פעולתם התקינה;
(2) יתקיימו בהם דרישות ההל"ת והתקן הישראלי, ת"י 1205.1 – התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם – מערכת שרברבות: מערכת הספקת מים קרים וחמים.

@ 1. התקנת מד מים ושסתום מפסיק 05 (א) חיבור מערכת לאספקת מים בבנין יבוצע באמצעות מד-מים ראשי ומדי-מים נפרדים לכל צרכן מים בבנין וכמפורט בהל"ת.

          (ב)  על אף האמור בפרט משנה (א), המהנדס רשאי לפטור מהתקנת –
(1) מד-מים נפרד, בהתקיים תנאים אלה:
(א) הבנין או חלק ממנו בו לא מותקן מד-מים נפרד אינו מיועד או משמש למגורים;
(ב) בוצעה הכנה להרכבה עתידית של מד-מים נפרד;
(ג) לבנין או לחלק ממנו הותקן מד-מים ראשי המודד את צריכת המים הכללית;
(2) מד-מים ראשי, בהתקיים תנאים אלה:
(א) לבנין אין צריכת מים משותפת;
(ב) לכל יחידה בבנין מותקן מד-מים נפרד;
(ג) כל מדי-המים של הבנין מותקנים סמוך לנכס;
(ד) הבנין אינו בנין גבוה או בנין רב קומות.
          (ג)   הותקנה בבנין מערכת לכיבוי אש במים, יותאם מד-המים הראשי לדרישות המיוחדות המפורטות בהל"ת לענין זה.
          (ד)  להפסקת פעולתה של מערכת לאספקת מים בבנין, יותקן לצד מוצאו של מד-המים הראשי, שסתום מפסיק ראשי; השסתום יותקן במקום שהגישה אליו נוחה ועל פי המפורט בהל"ת.

@ 1. כמות ולחץ המים 06 (א) אספקת המים תהא בכמות ובלחץ המאפשרים את פעולתם התקינה והשקטה של מיתקני התברואה בתנאי שימוש רגילים.

          (ב)  לחץ וספיקת המים וקוטרם של הצנרת ואבזריה יתאימו לדרישות ההל"ת ויתוכננו לפי ההל"ת; כאשר לחץ המים של רשת האספקה הציבורית אינו מתאים לנדרש, יינקטו אמצעים להתאמת לחץ המים כמפורט בהל"ת.
          (ג)   במקרים שבהם נדרשת התקנתם של מכלי כובד ליניקת מים לצורך הגברת לחץ, יותקנו המכלים בכמות ובנפח הנדרשים על פי ההל"ת; איכות המים במכלים תובטח על פי המפורט בהל"ת.

@ 1. התקנת מערכת לאספקת מים חמים 07 (א) מערכת לאספקת מים חמים תותקן בכל הקבועות בבנין או בחלק ממנו, במקרים שבהם נדרשת אספקת מים חמים על פי ההל"ת.

          (ב)  המהנדס רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים לאופי השימוש בבנין, לפטור מהתקנת מערכת לאספקת מים חמים בבנין או בחלק ממנו, לפי פרט משנה (א).
          (ג)   מערכת לאספקת מים חמים תהא אחת או יותר מסוגי המערכות המפורטות בהל"ת ותותקן על פי המפורט בתקנות אלה ובהל"ת.

@ 1. אמצעי בטיחות והגבלת טמפרטורה במערכת לאספקת מים חמים 08 מערכת לאספקת מים חמים תצויד באמצעי בטיחות כמפורט בהל"ת, ובכלל זה שסתומי בטיחות, מכלי התפשטות, מד לחץ ואמצעים להגבלת טמפרטורת המים החמים אשר יבטיחו כי טמפרטורת המים לא תעלה על המפורט להלן:

(1) טמפרטורת המים החמים במערכת מי צריכה חמים בלא סחרור, לא תעלה על °c55;
(2) טמפרטורת המים החמים במערכת מי צריכה חמים מסוחררת, לא תרד מ-°c55 בנקודת החזרה לאוגר;
(3) בבנינים לאוכלוסיה רגישה, טמפרטורת המים החמים בנקודת המוצא לא תעלה על °c45;

לענין פרט זה, "בנין לאוכלוסיה רגישה" – מעון המשמש או נועד לשמש, כולו או חלקו, מקום מגורים או מקום שהייה לילדים, לזקנים, לבעלי מום גופני או ללוקים בשכלם, והכל כשהם מחוץ למשפחתם, או מוסד כהגדרתו בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993, ולרבות בית ספר, גן ילדים, מעון יום וכל מוסד חינוכי אחר, בתי חולים ומרפאות.

@ 1. חובת התקנת מערכת סולרית 09 (א) בבנין וכן בשבע הקומות העליונות בבניין רב-קומות תותקן מערכת סולרית לאספקת מים חמים.

          (ב)  במכלי אגירה ובקולטים, שיותקנו על גגו של בנין, יקוימו לשביעות רצונה של הוועדה המקומית, הוראות אלה:
(1) המכל והקולט לא יהוו מפגע חזותי;
(2) המכלים ירוכזו במבנה או במבנים שישתלבו מבחינה ארכיטקטונית בבנין כולו;
(3) הצבע של מכל האגירה יהא לבן, אלא אם כן קבעה הוועדה המקומית אחרת.
          (ג)   במערכת סולרית תותקן מערכת גיבוי כדי לספק אנרגיה לחימום מים למקרים שבהם מקור קרינת השמש אינו מספיק למטרה זו.
          (ד)  הוראות פרט זה לא יחולו על יתרת הקומות מעבר לשבע הקומות העליונות בבניין רב-קומות ועל בנין או חלק מבנין, המיועדים כולם או מקצתם לתעשיה, למלאכה או לבית חולים.
          (ה)  ראתה הוועדה המקומית כי מחמת הצללת הבנין שלהקמתו מבוקש היתר, אין אפשרות לנצל את אנרגיית השמש ניצול של ממש, או שהתקנת מערכת סולרית על הבנין תיצור מפגע ארכיטקטוני בלתי סביר, או שנקבעו לגבי בניין רב-קומות מגבלות גובה, בתכנית שהופקדה או אושרה ערב תחילתן של תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות, ), התשע"ג-2012, רשאית היא לפטור את מבקש ההיתר מהוראות פרט זה, לגבי הבנין כולו או לגבי חלק ממנו; ואולם לא תיתן הוועדה המקומית פטור לפי פרט זה, אלא לאחר שנתמלאו התנאים המפורטים בסעיף 149 לחוק.

@ 1. מניעת בזבוז מים 10 (א) מיתקני תברואה יתוכננו ויותקנו באופן שימנע בזבוז מים ושתידרש כמות מים מינימלית להפעלתם, לניקוים ולאחזקתם כהלכה.

          (ב)  אבזרים שיותקנו במערכת לאספקת מים יהיו אבזרים חוסכי מים כנדרש בהל"ת.
          (ג)   מערכת לאספקת מים חמים תכלול אמצעים לסחרור מים בהתאם להל"ת.

@ 1. התקנת מכשירי בטיחות 11 (א) במיתקני תברואה יותקנו מכשירי בטיחות ואמצעים להגבלה ולוויסות טמפרטורת המים, לרבות בקו סניקה של מערכת מתזים, כמפורט בהל"ת.

          (ב)  הבידוד של צינורות ואבזרי מיתקני תברואה יהיה מחומר בלתי דליק בהתאם לתקן הישראלי, ת"י 755 – תגובות בשריפה של חומרי בניה – שיטות בדיקה וסיווג.

@ 1. שטיפה וחיטוי של מערכת מי שתיה 12 לאחר תיקון או התקנה של מערכת מי שתיה או כל חלק ממנה, יבוצעו בה שטיפה וחיטוי כמפורט בהל"ת, לפני שייעשה בה שימוש.

@ 1. קבועות שרברבות 13 קבועות שרברבות יהיו עשויים מחומר חלק ובלתי סופג ויותקנו בצורה המאפשרת גישה נוחה לניקוי ולשימוש וכמפורט בהל"ת.

@ 1. סידורים תברואיים 14 (א) בכל דירה וחלק אחר מבנין המיועד לשימוש בני אדם יותקנו סידורים תברואיים בכמות מספקת כנדרש בהל"ת.

          (ב)  מידות מרחבי השימוש יתאימו לנדרש בהל"ת.
          (ג)   ראה מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה כי במקום ציבורי קיים או בבניין שנדרשת בו התאמה לעובד אין אפשרות תכנונית סבירה להקים בית שימוש נגיש, מקלחת או מלתחה נגישים לאדם עם מוגבלות, שהם חובה לפי דין, רשאי הוא להתיר את ביצועם של השינויים שלהלן בקומה הנגישה לאדם עם מוגבלות:
(1) הפחתה של יחידת שירותים אחת בכל קומה, ובלבד שבכל קומה יהיו שלוש יחידות שירותים לפחות, וכי עקב צמצום כאמור יישארו שתי יחידות שירותים לפחות בקומה; על אף האמור, אם מספר יחידות השירותים הנדרש בקומה לפי הדין, קטן משתיים, אפשר שלאחר צמצום סך כל יחידות השירותים בקומה, יפחת מספרן לנדרש לפי הדין האמור;
(2) על אף האמור בפסקה (1), בבניין או באגף שבו חמש יחידות שירותים לפחות העומדות לרשות הציבור, רשאי מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה להתיר כי בקומה אחת בבניין או באגף, תופחת יחידת שירותים אחת, ובלבד שעקב ההפחתה כאמור תישאר באותה קומה יחידת שירותים אחת לפחות; נותרה לאחר הפחתה כאמור יחידת שירותים אחת בקומה, תשמש יחידת השירותים את שני המינים; לעניין זה, "אגף" – חלק בניין המשמש או המיועד לשמש כיחידה תפקודית שלמה;
(3) הקמת מקלחת ומלתחה נגישות לאדם עם מוגבלות תוך התאמת תאי מקלחות או מלתחות קיימים, לפי העניין, ובלבד שמספר הסידורים התברואיים לפי ההל"ת לא יקטן, כגון על ידי התקנת שני ראשי מקלחות בתא מקלחת נגיש לאדם עם מוגבלות.
          (ד)  נותרו לאחר הפחתת יחידות שירותים כאמור בפרט משנה (ג)(1) או (2) לא יותר משתי יחידות שירותים בקומה, בבניין או בחלק בניין כאמור, ימוקם בית השימוש הנגיש לאדם עם מוגבלות ביחידת שירותים המיועדת לנשים בלבד וישמש גם לאדם עם מוגבלות ומלווהו משני המינים.
          (ה)  בכפוף לאמור בפרט משנה (ד), בית שימוש נגיש לאדם עם מוגבלות יעמוד לרשות כלל הציבור ויימנה במניין הקבועות של הבניין או חלקו, לפי העניין.

@ 1. בית שימוש בבנין ציבורי 15 (א) בבית שימוש בבנין ציבורי כהגדרתו בסעיף 158ב לחוק, יהיה שטח המדור המיועד לנשים ומספר הקבועות שבו בהתאם לקבוע ב"טבלאות סידורים תברואיים מינימליים בבבנינים" שבהל"ת (בפרט זה – הטבלאות), לפי סוג הבנין.

          (ב)  במוסדות חינוך, בתי תפילה ובמוסדות קהילתיים אחרים, שלגביהם יוכיח מבקש ההיתר, להנחת דעתו של המהנדס ובהתייעצות עם משרד הבריאות, כי מספר הנשים הצפויות להשתמש בבנין שיוקם, קטן ממספר הגברים, יופחת השטח בבית השימוש הציבורי לנשים ומספר הקבועות שבו מזה של הגברים, בהתאם לקבוע בטבלאות; ואולם במוסדות חינוך ובמוסדות קהילתיים אחרים בהם מספר הגברים הצפויים להשתמש בבנין קטן ממספר הנשים, יופחת השטח בבית השימוש הציבורי לגברים ומספר הקבועות שבו, בהתאם לקבוע בטבלאות.
          (ג)   בבית שימוש ציבורי, המצוי בחלקו של בנין הפתוח לקהל הרחב, תותקן יחידת החתלה לשימוש הציבור בהתאם לתקן הישראלי, ת"י 5115 חלק 3 – יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ציבורי; יחידת ההחתלה תותקן במדור המיועד לגברים ובמדור המיועד לנשים ובאופן שיהיה נגיש גם לאדם עם מוגבלות; בבית שימוש כאמור שבו קיים גם מדור לגברים ולנשים כאחד, ניתן להסתפק בהתקנת יחידת ההחתלה בו בלבד ובתנאי שלא תיפגע האפשרות להשתמש בתא לפי ייעודו.

@ 1. מערכת הביוב והנקזים 16 (א) מערכת הביוב והנקזים תיבנה באופן שלא תיסתם ולא יצטברו בתוכה זוהמה או משקעים.

          (ב)  במערכת הביוב והנקזים יהיו מספר מספיק של פתחי ניקוי במקומות נוחים לגישה לצורך ניקויה.

@ 1. חובת חיבור לביוב ציבורי 17 כל בנין שהותקנו בו קבועות שרברבות ובקרבתו קיים ביוב ציבורי, יחובר לביוב כאמור.

@ 1. טיהור שפכים ופסולת 18 לא יסולקו לאדמה, למקוה מים או לזרם מים, שפכים ופסולת ממיתקני תברואה העלולים לזהם מים עיליים או תת-קרקעיים, אלא אם כן הותקן מיתקן או נעשה סידור לטיהורם.

@ 1. מניעת הצפה על ידי זרימה חוזרת של שפכים 19 עלולים שפכים לחדור אל מערכת נקזים של שרברבות על ידי זרימה חוזרת, יותקנו סידורים מתאימים למניעת הצפתו של הבנין או הנכס.

@ 1. אמצעי מניעה נגד זרימה חוזרת של שפכים 20 בכל בנין יותקנו אמצעי הגנה נגד זרימה חוזרת של שפכים אל קבועות, מכלים או מכשירים שזיהומם מהווה סכנה מיוחדת לבריאות; במקרים אלה יחוברו הקבועה, המכל או המכשיר בדרך עקיפה אל מערכת הנקזים של הבנין כמפורט בהל"ת.

@ 1. איוור צינורות 21 הצינורות בבנין יאוורו על ידי סחרור אוויר, כדי למנוע בתנאי שימוש רגילים התרוקנות המחסומים מפעולות גישות, שאיפה או שבירת חתמי המים כמפורט בהל"ת.

@ 1. סיים איוור 22 כל סיים איוור יגיע אל איוור החוץ ויותקן בגובה ובאופן שתימנע סתימתו או החזרת אוויר דרכו לבנין כמפורט בהל"ת.

@ 1. מערכת סילוק שפכים פרטית 23 בבנין כאמור בפרט 1.17, אשר המהנדס אישר כי אין בקרבתו ביוב ציבורי, תותקן מערכת סילוק שפכים פרטית שתאושר על ידי רשות הבריאות, ועל פי המפורט בהל"ת.

@ 1. אמצעים לטיפול במי גשם 24 מי גשם מגגות, מרצפות, ממרפסות ומכלל שטח הנכס יטופלו כמפורט להלן:

(1) הם יוחדרו לקרקע בתחום הנכס ובלבד שמדובר בקרקע מחלחלת;
(2) שוכנע המהנדס כי אין קרקע מחלחלת בנכס – יוחדרו מי הגשם לקרקע מחלחלת בנכס סמוך ובלבד שהתקבלה על כך הסכמת בעל הנכס הסמוך; בפסקה זו, "נכס סמוך" – נכס הגובל בנכס נושא הבקשה או מצוי בקרבתו, ובכלל זה שטח ציבורי בבעלות רשות מקומית;
(3) שוכנע המהנדס כי אין דרך להחדיר את מי הגשם לקרקע מחלחלת כאמור בפסקאות (1) ו-(2), יסולקו המים למערכת ניקוז או תיעול, שאינה מחוברת למערכת הביוב, באופן שלא ייגרם כל נזק או מפגע לבנין או לסביבה, הכל כמפורט בפרק 7 בהל"ת;
(4) החדרת מים לקרקע באזורי תעשיה טעונה אישור של רשות הבריאות.

@ 1. אספקת מים בבנין גבוה או רב קומות 25 (א) בכל בנין גבוה ובנין רב-קומות יחובר לכל קו אספקת מים לצורכי כיבוי, שסתום חד-כיווני בקוטר של "4 להסנקת מים מרכב כבאות לכל ברזי הכיבוי שבבנין.

          (ב)  התכניות של מערכת לאספקת מים בבנין גבוה או רב-קומות טעונות תיאום עם מפעל אספקת מים מקומי ועם רשות הכבאות ואישור המהנדס; לענין פרט משנה זה, "מפעל אספקת מים מקומי" – מפעל לאספקת מים, עירוני, אזורי או אחר, שאושר על ידי הרשות המקומית ורשות הבריאות.

@ 1. חובת בדיקה 26 (א) חומרים ומוצרים של מיתקן תברואה ואופן התקנתם, ייבדקו על ידי מעבדה מאושרת בהתאם להוראות חלק זה, להל"ת, לתקן 1205 ולהוראות האחראי לביקורת על התקנתו של מיתקן תברואה, אם ניתנו הוראות כאלה ובמידה שאין בהן כדי להקל על ההוראות שבחלק זה, בהל"ת או בתקן 1205.

          (ב)  נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי חומרים או מוצרים של מיתקן תברואה, או אופן התקנתם, אינם בהתאם להוראות חלק זה, להל"ת, להוראות האחראי לביקורת או לתקן ישראלי ת"י 1205.0 – התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם: כללי, תמסור המעבדה המאושרת הודעה על כך לוועדה המקומית, בתוך שבעה ימים.
          (ג)   מבקש ההיתר ימסור לוועדה המקומית את חוות דעתם של האחראי לביקורת ומתכנן מיתקן התברואה בנוגע לממצאי המעבדה המאושרת וכן את הוראותיהם לתיקון החומרים, המוצרים או אופן ההתקנה, בהתאם להל"ת או לתקן, לפי הודעת המעבדה המאושרת.

חלק ב': גדלם, איוורם ותאורתם של חלקי בנין[עריכה]

סימן א': פרשנות[עריכה]

@ 2. הגדרות 01 בחלק זה -

          "גובה" - המרחק האנכי בין המפלס העליון של רצפה לבין המפלס התחתון של תקרה או תקרת משנה באותו חלל;
          "דירה" – (נמחקה);
          "חדר מגורים" – (נמחקה);
          "חדר שירות" – (נמחקה);
          "חלון" - פתח המשמש אמצעי תאורה ואיוור טבעיים והפונה לשמים, לרחוב, למרפסת הסגורה בתריס בלבד, או לחצר, לרבות אשנב, דלת מזוגגת או פתח אחר כיוצא באלה;
          "חצר חיצונית" - חצר הגובלת בצד אחד או יותר עם דרך או שטח פתוח אחר;
          "יציע" ו"עליית גג" - כמשמעותם בתוספת השלישית;
          "מטרה עיקרית" ו"מטרת שירות" - כמשמעותם של מטרה עיקרית ומטרה של מתן שירותים נילווים כמתואר בתקנה 9 לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), תשנ"ב- 1992;
          "צינור איוור" - חלל מוקף קירות המזדקף עד מעבר לגג והמשמש מוצא לאדים ולאוויר מזוהם מחדרי השירות וחדרים אחרים בבנין;
          "קיר מסך" - קיר חיצון העשוי ברובו זכוכית;
          "רוחב מינימלי" - מרחק מינימלי בין חלקי בנין הנמדד על ידי ניצב;
          "שטח" - שטח רצפתו של חלק בנין הנמדד בין קירותיו;
          "שטח חלון" - שטח הפתח שבו מותקן החלון, לפי מידות הבניה החיצוניות המינימליות;
          "תקרת משנה" - תקרה לצורך אקוסטיקה או קישוט המותקנת מתחת למפלסה התחתון של תקרה.

@ 2. שמירת דינים 02 הוראות חלק זה אינן באות לגרוע מכוחן של תקנות המלאכות והתעשיות (הסדרתן).

סימן ב': גדלם של חלקי בנין[עריכה]

@ 2. גובה מינימלי של חלקי בנין 03 (א) גבהו של חלק בנין המפורט להלן בטור א' לא יפחת ממספר המטרים (להלן - מ') המצויין לצדו בטור ב':

                                                                                         טור א'                                                                                                             טור ב'
                                                      חלק הבנין                                                           גובה מזערי במ'
(1) מרתף המשמש למטרת שירות 2.05
(2) מקלט או מחסה לשעת חירום 2.00
(3) חדר שירות, פרוזדור פנימי ומקום שנועד למטרת שירות ושלא נקבעה לגביו הוראה מיוחדת 2.05
(4) חדר הנועד למטרה עיקרית ושלא נקבעה לגביו הוראה מיוחדת 2.50
(5) חדר בעלית גג הנועד למטרה עיקרית 1.80

ובחלקו העליון לפחות 2.50

(6) חדר בעלית גג הנועד למטרת שירות 1.80

ובחלקו העליון לפחות 2.05

(7) חנות 2.75
(8) יציע 2.20
(9) החלל שבין יציע לבין הרצפה שמתחתיו 2.20
(10) מקום הנועד לחניה כמטרה עיקרית 2.40
(11) מקום הנועד לחניה כמטרת שירות 2.05
          (ב)  על הגובה המינימלי שנקבע בסעיף קטן (א) לחלק של בנין, חייבים לשמור באותו חלק שאינו עודף על השטח המינימלי כפי שנקבע לאותו חלק של בנין בסעיף 2.04, ואילו את החלק העודף על השטח המינימלי, מותר לבנות בגובה נמוך יותר, אם קיומם או הקמתם של קורות, כוכים, ארובות אוויר וכיוצא באלה מצדיקים זאת.
          (ג)   בגובה של חלק מבניין יתקיימו גם הדרישות בפרטים 3.1.2.5, 3.2.2.4, 3.8.2.2 ו-3.2.1.4 בחלק ג'.

@ 2. שטח מינימלי של חלקי בנין ורוחב מינימלי בין קירות 04 (א) שטחו של חלק בנין המפורט להלן בטור א' לא יפחת ממספר המטרים המרובעים (להלן – מ"ר) המצויין לצדו בטור ב' והרוחב המינימלי בין קירותיו לא יפחת ממספר המ' המצויין לצדו בטור ג':

                 טור א'                  טור ב'                                        טור ג'
                חלק הבנין                שטח מינימלי                         רוחב מינימלי במ'

  במ"ר בין קירות

(1) חדר מגורים  8.0  2.60
(2) חדר מגורים בדירה בת חדר מגורים אחד 14.0  2.60
(3) חדר מגורים אחד לפחות בדירה הכוללת

שני חדרי מגורים או יותר  12.0  2.60

(4) חדרון  6.0  2.00
(5) חדר אמבטיה  2.5  1.45
(6) בית שימוש (המדידה בין הציפויים שעל הקירות) 1.1  0.80
(7) מטבח בדירה הכוללת שני חדרי מגורים או יותר 6.0  1.70
(8) מטבח בדירה בת חדר מגורים אחד; נכלל המטבח בחדר המגורים, יתוסף שטחו לשטח חדר המגורים  4.5  1.70
(9) מטבח הגובל עם פינת אוכל ששטחה 4.0 מ"ר לפחות 5.0  1.70
(10) חדר רחצה המכיל מקלחת ואסלה 1.8  0.90
          (ב)  מדידת הרוחב תבוצע בגובה של 1.20 מטר מעל הרצפה ובין הציפויים.
          (ג)   על הרוחב המינימלי שנקבע בסעיף קטן (א) לחלק של בנין, חייבים לשמור באותו חלק בלבד שאינו עודף על השטח המינימלי כפי שנקבע לאותו חלק של בנין בסעיף קטן (א), ואילו את החלק העודף על השטח המינימלי, מותר לבנות ברוחב קטן יותר.

@ 2. 05 (בוטל).

@ 2. רוחב מינימלי של חנות 06 לא יפחת רחבה של חנות מ-3.00 מ'.

@ 2. גובה מקסימלי של חנות באזור מגורים 07 לא יעלה גבהה של חנות באזור המגורים על 4.50 מ'.

@ 2. יציע בחנות 08 לא ייבנה יציע בחנות אלא אם יתקיימו לגביהם תנאים אלה:

(1) גבהה של החנות לא יפחת מ-4.75 מ';
(2) פתחי האיוור של החנות יהיו בגובה של 1.95 מ' לפחות מעל רצפת היציע או תהיה בחנות מערכת איוור מלאכותית;
(3) רצפת היציע, המדרגות המובילות אליו, מעקה המדרגות למעט בית-האחיזה שלו, ייבנו מחמרים בלתי דליקים ובדיקת אי דליקתם תיערך בהתאם לתקן;
(4) שטחה של רצפת היציע לא יעלה על אחוזי שטח החנות המפורטים להלן:
              שטח החנות            שטח מקסימלי של
                                              ................................ רצפת היציע ב-%

בחנות ששטחה עד 20.0 מ"ר.......................................... 0%  בחנות ששטחה מעל 20.0 מ"ר ועד 30.0 מ"ר.................. 25%  בחנות ששטחה מעל 30.0 ועד 40.0 מ"ר......................... 30%  בחנות ששטחה מעל 40.0 מ"ר ועד 50.0 מ"ר .................. 35%  בחנות ששטחה עולה על 50.0 מ"ר................................. 40% 

@ 2. יציע בדירה 09 לא יעלה שטחו של יציע בדירה על 1/3 שטח החדר שבו ייבנה.

@ 2. דירת מרתף 10 בכפוף לתכנית מאושרת לא תיבנה דירת מרתף אלא אם נתקיימו לגביה תנאים אלה:

(1) לארכו של קיר חיצון של הדירה יהיה שטח פתוח שמפלסו נמוך ב-15 ס"מ מרצפת הדירה;
(2) שטח פתוח כאמור יהיה מרוצף ומנוקז ורחבו לא יפחת מ-3.00 מ';
(3) גבהה של תחתית תקרות חדרי המגורים והמטבח בדירה, מעל פני הקרקע או הרחוב הגובלים, לא יפחת מ-1.50 מ'.

@ 2. חצר חיצונית פתוחה 11 (א) עולה עמקה של חצר חיצונית פתוחה, הנמדד בקו אפקי ניצב לחזיתה, על מ' אחד, לא יפחת רחבה מ-2.00 מ'.

(ב) עמקה של חצר כאמור לא יעלה על כפליים רחבה.
          (ג)   רחבה של חצר כאמור לא יהיה מוגבל כאשר עמקה אינו עולה על מ' אחד.

סימן ג': חלונות[עריכה]

@ 2. אמצעי איוור ותאורה 20 חדר מגורים ומטבח יכילו חלונות הפונים אל אוויר החוץ או למרפסת הסגורה בתריס בלבד.

@ 2. גודל חלונות בדירה 21 (א) לא יפחת שטחם הכולל של החלונות בחדר מגורים מ-8% משטח רצפת החדר.

          (ב)  לא יפחת שטחם הכולל של החלונות במטבח מ-5% משטח רצפת המטבח.
          (ג)   לא יפחת שטחם הכולל של החלונות בחדר שירות, למעט חדר ארונות שאין חובה באוורורו, מ-10% משטח רצפת החדר או 0.3 מ"ר, הכל לפי הגדול.

@ 2. גודל חלון המופנה למרפסת או למטבח 22 (א) לא יפחת שטח חלון הפונה למרפסת מ-8% מסכום שטח רצפת החדר ו-1/8 משטח קטע המרפסת שבהמשך לגזרת החדר, אם אין בחדר חלון אחר מלבד החלון האמור.

          (ב)  לא יפחת שטח החלון במטבח הפונה למרפסת מסכום 5% משטח רצפת המטבח ו-1/8 משטח קטע המרפסת שבהמשך לגזרת המטבח, אם אין בחדר חלון אחר מלבד החלון האמור.
          (ג)   אם יש בחדר או במטבח, לפי הענין, חלון אחר מלבד החלון האמור בפרט משנה (א) או (ב) בהתאמה, תחול על שטחם הכולל של החלונות בחדר או במטבח האמורים הוראת פרט משנה (א) או (ב) בהתאמה.
          (ד)  שטח הפתח במרפסת הסגורה בתריס בלבד לא יפחת משטח הפתח הדרוש לחדר או למטבח הצמודים לה.

@ 2. איסור בניית חלון בקירות מסויימים 23 לא ייבנה חלון בקיר על קו גבול צדדי או אחורי של נכס.

@ 2. חלון הפונה לחצר פנימית בחדר מגורים 24 לא ייבנה חלון הפונה אל חצר פנימית בחדר מגורים אלא אם יתקיימו לגביהם תנאים אלה:

(1) החדר יכיל חלון אחר הנפתח אל אוויר החוץ;
(2) החלון ייסגר באופן המונע חדירת עשן;
(3) מלבן החלון ותריסיו -
(א) בחלון המצויד בתריסים, העשויים פלדה או אלומיניום, יהיו בלתי דליקים;
(ב) העשויים פי.וי.סי. (P.V.C.) קשיח יעמדו בדרישות התגובה בשריפה שבתקן הישראלי, ת"י 599 - רפפות פוליוויניל כלורי לתריסים.
(4) החצר הפנימית תהיה מלבנית, ובלבד שארכה לא יפחת מפעם וחצי רחבה;
(5) רוחב החצר האמורה בבנין שגבהו עד 11.00 מ', לא יפחת מ-3.00 מ'; בבנין שגבהו עד 17.00 מ' - לא יפחת מ-4.00 מ'; בבנין שגבהו עולה על 17.00 מ' - לא יפחת מ-5.00 מ';
(6) פתח או דלת כניסה בגובה 2.00 מ' וברוחב 0.90 מ' יאפשרו כניסה למשטח החצר מהחוץ;
(7) לחצר תהיה מערכת ניקוז.

@ 2. חלון הפונה לחצר פנימית במטבח או בחדר שירות 25 לא ייבנה חלון הפונה אל חצר פנימית במטבח או בחדר שירות אלא אם נתקיימו לגבי החצר התנאים המפורטים בסעיף 2.24(4)- (7).

@ 2. 26 (בוטל).

@ 2. תאורה ואיוור מרתף 27 (א) במרתף שאינו מיועד למגורים לא יפחת שטח חלונותיו מ-2% משטח רצפתו.

          (ב)  במרתף כאמור שאין בו חלונות יותקנו תאורה ואיוור מלאכותיים שיתקיימו בהם הדרישות לפינוי עשן המפורטות בפרק ה' לחלק ג'.

@ 2. ניקוי חלונות וקירות מסך בבנין 28 (א) חלונותיו של בנין ייבנו באופן המאפשר את ניקוים מתוך הבנין בלא סיכון למנקה.

          (ב)  על אף האמור בפרט משנה (א), במקרה שבו החליט עורך הבקשה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובאישור המהנדס, כי לא ניתן לנקות את החלונות מתוך הבנין באופן בטיחותי למנקה, יש להבטיח מראש פתרון לניקוי מסודר ובטיחותי של החלון.
          (ג)   בבנין עם קירות מסך, יש להבטיח מראש פתרון לניקוי מסודר ובטיחותי של קירות המסך; התקנת פיגום תלוי תיעשה כמפורט בתקן הישראלי, ת"י 1139 חלק 2, פיגומים: פיגומים תלויים - דרישות בטיחות, חישובי תכן, קריטריונים ליציבות, מבנה, בדיקות.

סימן ד': איוור חדר שירות[עריכה]

@ 2. אמצעי איוור 40 חדר שירות למעט חדר ארונות יאוור באחד האמצעים האלה:

(1) חלון הנפתח לאוויר החוץ, או למרפסת הסגורה באמצעות תריס בלבד;
(2) פתח בדלת אטומה (להלן - צוהר), צינור איוור נפרד פתוח בכיוון אחד, צינור מאסף או צינור מצוייד במאוור מיכני (אקזוסטר).

@ 2. איוור באמצעות צוהר 41 אלה התנאים הדרושים לגבי איוור חדר שירות באמצעות צוהר:

(1) שטחו של הצוהר לא יפחת מ-0.3 מ"ר;
(2) הצוהר ייבנה מחמרים מעבירי-אור ויהיו בו פתחי איוור.

@ 2. איוור באמצעות צינור איוור נפרד פתוח בכיוון אחד 42 אלה התנאים הדרושים לגבי איוור שירות באמצעות צינור איוור נפרד פתוח בכיוון אחד:

(1) הבנין לא יכיל יותר מחמש קומות ובכללן קומת עמודים מפולשת;
(2) החתך האפקי של הצינור יהיה עגול, מרובע, או מלבני;
(3) פתחו העליון של הצינור יזדקף 30 ס"מ לפחות מעל מעקה הגג ויכוסה במכסה ורשת בלתי מחלידה באופן שתימנע חדירתם של מי גשם ובעלי חיים ולא יופרע זרם האוויר בצינור;
(4) שטח החתך האפקי של הצינור לא יפחת מ-140 סמ"ר; ולגבי צינור שיש בו מקומות איחוי - 180 סמ"ר לפחות;
(5) לא יפחת רחבו של צינור בעל חתך אפקי מלבני מ-2/3 ארכו;
(6) פתחו של צינור בחדר שירות יהיה סמוך ככל האפשר לתקרת החדר ושטח ח"כו יהיה ניתן לצמצום עד כדי 25 סמ"ר, לשם ויסות זרם האוויר;
(7) בחלק התחתון של דלת חדר שירות או אחד מקירותיו יותקן תריס או חריץ לאיוור ששטחו לא יפחת מ-150 סמ"ר;
(8) הצינור על ציפוייו הפנימי והחיצון יהיו עשויים מחמרים בלתי דליקים; בדיקת אי דליקותם של החמרים תיערך בהתאם לתקן ישראלי ת"י 755;
(9) לכל חדר שרות או לחדרי שירות של דירה אחת יהיה צינור איוור נפרד המזדקף עד לגג.

@ 2. איוור באמצעות צינור מאסף 43 אלה התנאים הדרושים לגבי איוור חדר שירות באמצעות צינור מאסף:

(1) הבנין יכיל יותר מחמש קומות;
(2) התנאים המפורטים בסעיף 2.42(3) יתמלאו לגבי פתחו העליון של הצינור;
(3) קצהו התחתון של הצינור יהיה פתוח לחלל קומת העמודים המפולשת ובאין קומת עמודים כאמור יחובר בקומת הקרקע לתעלה אפקית הנפתחת לשני כיווני חזית הבנין;
(4) הצינור יחובר לחדרי השירות באמצעות צינורות משנה בעלי ברכי מעבר נוחים לזרימת אוויר;
(5) צינור משנה יחובר לצינור המאסף בגובה של קומה אחת מעל פתח כניסתו של צינור המשנה לחדר השירות;
(6) שטחו של החתך האפקי של צינור משנה לא יפחת מ-140 סמ"ר;
(7) צינור משנה יהיה בעל חתך אפקי מרובע או מלבני וארכה של אחת מצלעותיו לא יפחת מ-9 ס"מ;
(8) המרחק האנכי בין ציר פתחו התחתון של צינור המשנה לבין ציר פתח החיבור לצינור המאסף לא יפחת מ-2.20 מ';
(9) לא יתחברו שני צינורות משנה לצינור מאסף במישור אפקי אחד, והמרחק האנכי בין החיבורים של שני צינורות כאמור לצינור מאסף לא יפחת מ-25 ס"מ;
(10) הוראות סעיף 2.42 יחולו לגבי צינור משנה בשינויים המחוייבים לפי הענין;
(11) מספר צינורות המשנה המחוברים לצינור מאסף לא יעלה על המספר הנקוב בלוח שלהלן:

חתך צינור מאסף גובה אפקטיבי של צינור מאסף 300 סמ"ר מעל 300 סמ"ר ופחות מ-500 סמ"ר 500 סמ"ר עד 10 מ' 5 8 10 עולה על 10 מ' עד 15 מ' 6 9 11 מעל 15 מ' 7 10 12 בלוח זה, "גובה אפקטיבי של צינור מאסף" – גובה המהווה ממוצע אריתמטי של הגבהים של צינורות המשנה הנמדדים מפתחי כניסת אוויר מחדרי שירות עד לפתח העליון של הצינור המאסף מעל הגג;

(12) חתכו האפקי של צינור מאסף יהיה מרובע או מלבני;
(13) שטחו של החתך האפקי של צינור מאסף יהיה מ-300 עד 500 סמ"ר;
(14) בצדו של צינור מאסף בחלקו העליון והתחתון יהיה פתח ניקוי ששטחו לא יפחת מ-400 סמ"ר.

@ 2. איוור באמצעות מאוור מיכני 44 חדר שירות שאין בו חלון הנפתח אל אוויר החוץ ואינו מאוור באמצעים המפורטים בסעיפים 2.41-2.43, למעט חדר ארונות, יאוור באמצעות צינור נפרד או צינור מאסף המצוייד במאוור מיכני.

@ 2. צינור נפרד מצוייד במאוור מיכני 45 צינור איוור נפרד המצוייד במאוור מיכני זעיר בפתח כניסתו לחדר שירות יותקן באחת הדרכים האלה:

(1) צינור העובר אנכית מחדר שירות ומזדקף מעל הגג;
(2) צינור העובר אפקית מחדר שירות אל אוויר החוץ דרך קיר חיצון;
(3) צינור כאמור בפסקה (2) שאליו יכול שיסתעף צינור משנה לאיוור המטבח של אותה הדירה.

@ 2. צינור מאסף מצוייד במאוור מיכני חשמלי 46 (א) צינור מאסף ללא פתח תחתון שפתחו העליון מזדקף מעל הגג, יצוייד במאוור מיכני חשמלי משותף לאיוור חדרי השירות בבנין.

          (ב)  חתך של צינורות המשנה המתחברים אל צינור מאסף כאמור מחדרי השירות, יותאם ליצירת כוח ספיגה וחילופי אוויר אחידים בכל חדרי השירות בבנין.
          (ג)   הוראות סעיף 2.43, למעט פסקאות (3) ו-(11) שבו, יחולו לגבי צינור מאסף כאמור.

@ 2. מספר החלפות אוויר לשעה בחדר שירות 47 מספר החלפות אוויר בחדר שירות המאוור במאוור מיכני יהיה בהתאם להוראות המפורטות בסעיף 2.61.

סימן ה': מערכת איוור מלאכותית[עריכה]

@ 2. מערכת איוור מלאכותית בבנינים מסויימים 60 (א) אם בריאותם של בני-אדם המשתמשים בבנין או בחלק ממנו עלולה להיפגע מחמת ריבוי עשן, גזים, אדים, ריחות מרעילים או רעלים אחרים כיוצא באלה או אם שוכנע המהנדס, כי מטעמי תכנון או הנדסה לא ניתן בנסיבות הענין לקיים לגבי הבנין או חלק ממנו את הוראות סימנים ג' ו-ד' לחלק זה, תותקן בו או בחלק ממנו, לפי הענין, מערכת איוור מלאכותית.

          (ב)  מערכת מיכנית לאיוור מלאכותי תותקן בהתאם לתקן הישראלי, ת"י 1001 חלק 1 – בטיחות אש: מערכות מיזוג אוויר ואוורור.

@ 2. מספר החלפות אוויר לשעה 61 מערכת מיכנית לאיוור מלאכותי תחליף במשך שעה את האוויר בחלקי הבנין המפורטים להלן בטור א' לא פחות ממספר הפעמים המצויין לצדם בטור ב':  טור א'   טור ב'

                      חלק הבנין                                                       מספר מינימלי של
                                                                                             החלפות אוויר לשעה

חדר מגורים    3 חדר שירות בדירה למעט חדר ארונות   3 מטבח בדירה  3 חדר שירות בבנין שאינו מיועד למגורים    6 מטבח בבנין שאינו מיועד למגורים   8 משרד   3 כיתה    4 אולם להתקהלות ציבורית  6 בית-סוהר    3

@ 2. סגר בהסתעפות בין צינור מאסף וצינור משנה 62 לא תותקן מערכת איוור מלאכותית אלא לפי תנאים אלה:

(1) במקום ההסתעפות בין צינור מאסף וצינור משנה יותקן סגר הסוגר הרמטית את צינור המשנה והמונע חדירת עשן דרכו;
(2) סגר כאמור ייבנה מחמרים בלתי דליקים והידית שלו תותקן בצידו החיצון של צינור המשנה ומחוץ לחלק הבנין שאליו הוא מוביל.

סימן ו': תאורה מלאכותית[עריכה]

@ 2. תאורה מלאכותית בחדר שירות 80 בחדר שירות שאין בו אור טבעי תותקן תאורה מלאכותית בעוצמה של 100 לוקס הנמדדת על-פני מישור המורם 75 ס"מ מעל פני הרצפה.

@ 2. תאורה מלאכותית בהתאם ל IES Code 81 בחלק מבנין למעט חדר שירות, שאינו מואר די צרכו באור טבעי, תותקן תאורה מלאכותית שעצמתה על-פני מישור גלוי המורם 75 ס"מ מעל פני הרצפה תהיה בהתאם לעוצמת התאורה והתנאים המפורטים בתקנון האגודה הבריטית להנדסת התאורה, לונדון, (I.E.S (Illuminating Engineering Society) Code,) לפי המהדורה האחרונה; בעוצמת התאורה המלאכותית תתקיים גם הדרישה בסימן ט"ז בפרק ב' לחלק ג'.

סימן ו'1: איוור ותאורה בחדר מדרגות[עריכה]

@ 2. פתחי איוור 85 חדר מדרכות יאוור באמצעות פתח הכניסה לבניין ופתחים באחד מקירותיו החיצוניים או בתקרתו העליונה.

@ 2. תאורה 86 חדר מדרגות המשמש יותר משתי דירות יואר על ידי אחד האמצעים האלה:

(1) חלונות הנפתחים כלפי הרחוב או אל שטח פתוח שגודלו 1.0 מ"ר לפחות;
(2) תאורה מלאכותית לכל קומה שעוצמה במקום החשוך ביותר על הרצפה תהיה 10 לוקס לפחות;
(3) אור עליון.

@ 2. אור עליון 87 על אף האמור בפרט 2.86 לא יואר חדר מדרגות באמצעות אור עליון אלא אם כן יתקיימו תנאים אלה:

(1) הבניין מכיל עד שש קומות, המעבר לאור בין מהלכי המדרגות העובר לכל גובהו של חדר מדרכות הולך ומתרחב ככל שהקומה גבוהה יותר;
(2) המקום החשוך ביותר על רצפת חדר מדרגות מואר בעוצמה של 10 לוקס לפחות;
(3) המעבר החופשי בין מהלכי המדרגות המקבילים יהיה ברוחב של 0.20 מטר לפחות.

@ 2. תאורה מלאכותית לשעות החשכה 88 (א) בכל קומה של חדר מדרגות תותקן תאורה מלאכותית לשימוש בשעות החשיכה.

          (ב)  להפעלת תאורה מלאכותית כאמור יותקנו מתגים במרחק שאינו עולה על 1.50 מ' מהכניסה לחדר המדרגות ולכל דירה בבניין.
          (ג)   בכל דירה יותקנו מתגים להפעלת תאורה מלאכותית בחדרי מדרגות.
          (ד)  בכל המרפסות של דירה הנמצאת בגובה עד 4 מטרים מפני הקרקע או מפני מפלס הכניסה הקובעת לבניין, תותקן תאורה מלאכותית שתופעל על ידי מתגים הנמצאים בדירה.

סימן ז': אמצעי בטיחות והגנה לפתחים בבנינים[עריכה]

@ 2. הגדרות 90 בסימן זה, "דלת" – דלת כניסה ראשית בדירת מגורים, לרבות הכנף והמלבן.

@ 2. דלת 91 דלת תהא אחת מאלה:

(1) דלת עץ לבודה בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת"י 23 חלק 3 עבור דלת משופרת, או דלת מעץ מקשי בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת"י 23 חלק 4 עבור דלת חוץ;
(2) דלת העשויה מפלדה שנתקיימו בה כל אלה:
(א) כנף הדלת בנויה משני לוחות פלדה בעובי של 1.2 מילימטר כל לוח;
(ב) הלוחות חוברו בריתוך באמצעות 5 צלעות פלדה בעובי של 1.2 מילימטר במרחקים שווים בערך לכל אורך הכנף;
(ג) מלבן הדלת (המשקוף והמזוזות) יהא עשוי פלדה בעובי של 1.15 מילימטר;
(ד) המלבן יהא מעוגן בקיר באמצעות 5 מסמרים מפלדה בקוטר של 9 מילימטרים כל אחד, בכל אחת ממזוזות המשקוף;
(ה) המשקוף של מלבן הדלת יכול שיותקן על גבי משקוף אחר.

@ 2. אמצעי נעילה 92 נעילת הדלתות תהיה באחד האמצעים המפורטים להלן, או בכל אמצעי אחר שווה ערך להם מבחינת חוזקו, עמידותו ואמינותו, ובלבד שהראיה שהאמצעי האחר הוא אמנם שווה ערך כאמור – תהיה על מי שטוען כך: אמצעי (1) –

(א) מנעול תחתון חבוי לדלת סובבת, בנוי בהתאם לתקן ישראלי ת"י 101 וממוין לפי סעיף 103.1 לתקן הישראלי עם בריח המוזז על-ידי מנגנון גלילי כפול שמופעל באמצעות מפתח בצד החיצוני של דירת המגורים וידית בצד הפנימי של הדירה המתאים לתקן ישראלי ת"י 950 (להלן – מנגנון גלילי), ואולם אם קיים חלון או פתח במרחק הקטן ממטר אחד מהדלת, אין חובה להתקין ידית במנגנון הגלילי, ובנוסף –
(ב) מנעול עליון עם בריח המוזז באמצעות מנגנון גלילי שיכלול את אלה:

קופסת מנעול, בריח מנעול, לוחית מנעול, לוחית נגדית ופחית מגן, הכל כמפורט בתקן ישראלי ת"י 101, על החמרים והגימור שלהם, זולת מידותיהם שיהיו כמפורט בשרטוט מס' 1 שבנספח לתוספת זו;

(ג) המרחק בין שני המנעולים יהיה 500 מ"מ;
(ד) על גבי המנגנון הגלילי תותקן דיסקית מתכת בהתאם לתקן ישראלי ת"י 295;
(ה) במזוזת המלבן המתאים לתקן ישראלי ת"י 23 חלק 2 יותקנו עבור המנעולים, בהתאמה, שתי לוחיות נגדיות, כמפורט בתקן ישראלי ת"י 101;
(ו) במזוזת הדלת, בצד הצירים, יותקנו שני עוקצים העשויים מפין פלדה בעובי 9 מ"מ כל אחד, כמפורט בשרטוט מס' 2 שבנספח לסימן זה (להלן בסימן זה – העוקצים);
(ז) במלבן הדלת העשוי עץ יותקנו שני זוויתנים לעוקצים, העשויים מברזל זווית בעובי 2 מ"מ כל אחד, ובו שקע המיועד להכנסת העוקצים.

אמצעי (2) –

(א) מנעול ביטחון בעל 4 בריחים הננעלים בארבעה כיוונים ומופעלים על-ידי מנגנון גלילי, ואולם אם קיים חלון או פתח במרחק הקטן ממטר אחד מהדלת, אין חובה להתקין ידית במנגנון גלילי;
(ב) עומס הכנעה לכל בריח במנגנון המנעול יהיה לפחות 200 ק"ג; הכנעת בריח אחד לא תגרום להכנעת שאר הבריחים;
(ג) הבריחים ייעשו מפלדה רכה, בקוטר 9 מ"מ לפחות; קצות הבריחים הנכנסים למלבן ולמפתן הדלת יהיו מעוגלים ואורכם הבולט מפאות הדלת יהיה לפחות 20 מ"מ לכל בריח;
(ד) במלבן דלת עשוי עץ, יותקנו במשקוף ובמזוזה של המלבן לוחיות נגדיות העשויות פלדה רכה בעובי 2 מ"מ לפחות ובאורך 200 מ"מ; הלוחיות הנגדיות יותקנו כך שיהיו שקועות בעץ המלבן, והברגים המחזקים יהיו שקועים ולא יבלטו מהשטח החיצוני של הלוחיות; כל לוחית תחוזק ב-3 ברגים לפחות; הברגים יהיו בקוטר 4 מ"מ ובאורך 25 מ"מ לפחות;
(ה) מלבן הדלת יחוזק לקיר על-ידי 6 פיני פלדה בקוטר של 10 מ"מ כל אחד; הפינים ייקבעו בשתי המזוזות – 3 בכל אחת.

@ 2. אמצעי בטיחות והגנה לחלונות 93 במקרים שבהם מבקש בעל ההיתר להתקין סורגים לחלונות בבנין, הם יותקנו בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת"י 1635: סורגים לפתחים בבנינים, כפי שיעודכן מזמן לזמן (להלן – ת"י 1635); באחד החלונות בכל אחת מהדירות בבנין יותקן סורג המיועד לפתח מילוט כמוגדר בתקן.

@ 2. אמצעי בטיחות והגנה לפתחי ארובות אוויר 94 בפתחים של ארובות אוויר יותקן סורג אופקי בגובה התקרה של קומת הקרקע; הסורג יתאים לדרישות ת"י 1635.

@ 2. 95 (בוטל).

@ 2. הגנה על פתח אור עליון 96 בגג או בתקרה שמצוי בהם פתח אור עליון שניתן להעביר דרכו כדור שקוטרו 22 ס"מ, יותקן אחד מאמצעי ההגנה האלה:

(1) קיר או מעקה שמתקיימות בהם דרישות תקן ישראלי ת"י 1142 מעקים ומסעדים (להלן – ת"י 1142), התוחם את כל שטח פתח האור העליון;
(2) קיר או מעקה שמתקיימות בהם דרישות ת"י 1142, התוחם את הגישה אל פתח האור העליון;
(3) סורג שמתקיימות בו דרישות תקן ישראלי, ת"י 1635 – סורגים לפתחים בבניינים, אשר יותקן מעל או מתחת לשטח פתח האור העליון.

סימן ח': הגנה למקומות עם הפרשי גבהים בבנין ומחוצה לו[עריכה]

@ 2. מעקה בבנין 100 בכל מרפסת בבנין ובכל פתח בקיר בבנין שקיימת סכנת נפילה ממנו, ומכל מקום בבנין שבו הפרשי הגובה בין שני מפלסים סמוכים הוא 0.60 מטר לפחות, יותקן מעקה שיתקיימו בו דרישות תקן ישראלי, ת"י 1142 מעקים ומסעדים (להלן – ת"י 1142).

@ 2. מעקה במפעל 101 במפעל כמשמעו [[בפרק א' לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח משולב], התש"ל-1970]] (להלן – הפקודה), שאין אליו גישה לקהל הרחב והבנין או חלקו הנוגע בדבר משמש רק את העובדים שבו לצורך עבודתם, יהא רשאי המהנדס, לאחר שהתייעץ עם מפקח עבודה, לפטור מחובת קיום הוראות פרט 2.100 ובלבד שהמפעל מקיים את הוראות הפקודה והתקנות שהותקנו מכוחה, לענין הגנה למקומות עם הפרשי גבהים.

@ 2. מעקה גג 102 בגג של בנין, שהגישה אליו היא באמצעות מדרגות, יותקו מעקה שיתקיימו בו דרישות ת"י 1142.

@ 2. הפרשי גובה מחוץ לבנין 103 בכל מקום בנכס, שאינו בתוך בנין ושבו הפרשי הגובה בין שני מפלסים הוא 0.60 מטר לפחות והמוגדר כתחום התקן בסעיף 1.1 לתקן ישראלי, ת"י 2142 חלק 1 – בטיחות בשטחים פתוחים – פתרונות להפרשי גבהים: פתרונות באזורים מבונים, יבוצעו פתרונות בטיחותיים בהתאם לדרישות התקן.

@ 2. פטור ממעקים 104 על אף האמור בפרטים 2.100, 2.101 ו-2.103 בצד הפריקה של משטחי פריקה וטעינה ובצדי במות הפונים לקהל, שגובהם עד 1.20 מטרים, אין חובה להתקין מעקה; במשטחי פריקה וטעינה ובצדי במות כאמור שגובהם עולה על 1.20 מטרים יותקן מעקה הניתן לפירוק בשעת פריקה וטעינה או בעת קיום הופעות על הבמה, לפי הענין.

חלק ג' – בטיחות אש בבניינים[עריכה]

פרק א': פרשנות וכללי[עריכה]

סימן א': פרשנות[עריכה]

@ 3. הגדרות

@ 1. 1.1 בחלק זה –

          "אגף אש" – חלק מבניין המופרד מחלקי הבניין האחרים באמצעות אלמנטים עמידי אש כמפורט בתקנות אלה;
          "דלת אש" – דלת עמידת אש למשך זמן שיציין עורך הבקשה ושלא יקטן מ-30 דקות, והמתאימה לתקן הישראלי – ת"י 1212, חלק 1 – מכללי דלתות אש ומכללי דלתות עשן: דלתות אש סובבות – לגבי דלתות אש סובבות, ותקן ישראלי ת"י 1212 דלתות אש: עמידות אש – לגבי דלתות הזזה;
          "דלת יציאה חיצונית" – דלת המותקנת בקיר חיצוני והמובילה אל מחוץ לבניין ומשם לרחוב;
          "חומר דליק" – כמשמעותו בתקן הישראלי ת"י 755 תגובות בשריפה של חומרי בניה – שיטות בדיקה וסיווג (להלן – ת"י 755);
          "חומר לא דליק" – כמשמעותו בת"י 755;
          "חומר מסוכן" – כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993;
          "מדרגות לולייניות" – מערכת מדרגות בעלת –
(1) היטל על פני מישור אופקי בצורת מעגל;
(2) סיפי מדרגות המכוונים אל מרכז המעגל;

כמתואר בתרשים 3.1.1.1 א';

          "מדרגות קשתיות" – מערכת מדרגות בעלת –
(1) היטל על פני מישור אופקי בצורת אליפסה או חלקי אליפסה, או בצורת חלקי מעגל ברדיוס קבוע או משתנה, לאורך קו עקום רציף;
(2) סיפי המדרגות יהיו מכוונים למרכזי המעגלים או לאליפסות שאליהם הם שייכים;

כמתואר בתרשים 3.1.1.1 ב';

          "מדרגות שלח מתחלף" – מערכת מדרגות בעלת –
(1) היטל על פני מישור אופקי בצורת מרובע או רצף מרובעים סמוכים;
(2) הזווית הנוצרת בין סיפי מדרגות סמוכות היא 45 מעלות;

כמתואר בתרשים 3.1.1.1 ג'.

          "מהלך משותף" – חלק מגישה למוצא בטוח שאותו נאלצים לעבור לפני שהוא מתפצל לשתי דרכי מוצא או יותר, כמתואר בתרשים 3.2.15.3;
          "מוצא אופקי" – מעבר מאגף אש אחד לשני באותה קומה בבניין או מעבר בין אגפי אש בשני בניינים סמוכים, כאשר האגפים מופרדים ביניהם באמצעות אלמנט עמיד אש ובאמצעות דלת אש, כמתואר בתרשימים 3.2.5.2 א' ו-3.2.5.2 ב';
          "מזקף ראש" – המרחק האנכי בין מישור שלח אף המדרגה או בין מישור מפלס הליכה לבין החלק הנמוך ביותר של חלק הבניין הנמצא מעליו, כמתואר בתרשים 3.2.2.4;
          "מחיצת אש" – מחיצה המיועדת להגביל את התפשטות האש ושעמידות האש שלה תהיה בהתאם לזמן שנקבע בתוספת זו; ואם לא נקבע זמן אחר – שעתיים לפחות;
          "מחיצה ניידת" – מחיצה שאינה מחוברת לבניין חיבור של קבע והמשמשת להגבלת התנועה של אנשים בתוך בניין או חלק מבניין;
          "מטען אש גדול" – מטען אש שצפיפות האנרגיה שלו עולה על צפיפות האנרגיה של 150 ק"ג עץ למ"ר;
          "מטען אש קטן" – מטען אש שצפיפות האנרגיה שלו אינה עולה על צפיפות האנרגיה של 30 ק"ג עץ למ"ר;
          "מיתקן טכני" – רכיב טכני המסייע לתפעול הבניין, לרבות: לוח חשמל, מונה גז, מיתקן לסילוק אשפה;
          "מיתקני בטיחות אש" – ציוד ומיתקנים המשמשים לכיבוי דליקות ולמניעתן;
          "מנהרת שירות" – חלק אופקי בבניין להעברת צנרת של דלק, חשמל, מים, מיזוג אוויר וכיוצא באלה;
          "מעבר" – חלק מבניין בגישה למוצא בטוח המיועד למעבר אנשים;
          "מסעד" – אלמנט בבניין הנועד למאחז ולסיוע להליכה, לעליה או לירידה של בני אדם;
          "מעקה" – אלמנט בבניין הנועד למנוע נפילת בני אדם ממפלס למפלס;
          "מערכת על-לחץ" – מערכת ליצירת לחץ אוויר בחלל מסוים הגדול מלחץ האוויר בחללים הסמוכים לו במטרה למנוע חדירת עשן מחלקי בניין אחרים;
          "מקדם תפוסה" – שטח רצפה לנפש בחדר או בחלק בניין, הנמדד במ"ר לנפש;
          "מרחק הליכה" – המרחק המרבי הנמדד על נתיב ההליכה בין הנקודה המרוחקת ביותר בקומה לבין דלת האש הקרובה ביותר של מוצא בטוח, או דלת יציאה חיצונית הקרובה ביותר או יציאה מחוץ לבניין, כמתואר בתרשימים 3.2.15.1 א' ו-3.2.15.1 ב';
          "מתזים" – מערכת כיבוי אש אוטומטית במים המותקנת על פי התקן הישראלי ת"י 1596 מערכות מתזים: התקנה;
          "פיר שחרור עשן" – פיר המשרת קומה או כמה קומות בבניין והמשמש לפינוי עשן מתוך חלקי הבניין שהוא משרת, אל מחוץ לבניין; אפשר שהפיר יהיה בלא אמצעים מכניים או עם אמצעים מכניים ואפשר שהוא יכלול גם מרכיבים אופקיים;
          "פרוזדור ללא מוצא" – פרוזדור שצדו האחד סגור למעבר, כמתואר בתרשים 3.2.15.2;
          "פרוזדור מוגן" – פרוזדור המהווה מוצא בטוח, אשר כל מרכיביו בנויים מאלמנטים עמידי אש, והמופרד מכל חלק אחר של הבניין על ידי דלתות אש, כמתואר בתרשים 3.2.6.1;
          "פרוזדור פתוח מוגן" – פרוזדור המהווה מוצא בטוח, הפתוח בקירו החיצון לאוויר החופשי, באופן המונע הצטברות עשן, כמתואר בתרשים 3.2.7.1;
          "פתח שחרור עשן" – פתח המאפשר יציאת עשן אל מחוץ לבניין; אפשר שהפתח יהיה קבוע או עם מנגנון פתיחה אוטומטי;
          "רוחב פנוי בפתח" – הרוחב הפנוי למעבר, בין רכיבי בניין התוחמים את הפתח;
          "רום מדרגה" – המרחק האנכי בין מפלס שלח מדרגה ובין שלח המדרגה שמתחתיה או מעליה;
          "שלח מדרגה" – המרחק האופקי בין אף מדרגה או קצה שלה לבין קו ההיטל האנכי של אף מדרגה או קצה של המדרגה שמעליה, והנמדד בכיוון ניצב לאורך המדרגה, כמתואר בתרשים 3.2.2.5;
          "תפוסה" – מספר בני האדם שעל פיו מחושבים המספר והרוחב של דרכי המוצא;
          "ת"י 100 חלק 2.2" – תקן ישראלי ת"י 1001 חלק 2.2 בטיחות אש בבניינים: מערכות בקרת עשן – בניינים, למעט בנייני מגורים שגובהם עד 12 מטר.

@ 3. תחולה על סוגי בניינים

@ 1. 1.2 (א) הוראות פרקים א' עד ו' יחולו לגבי כל סוגי הבניינים.

          (ב)  לגבי בניין גבוה ורב-קומות יחולו גם הוראות פרק ז'.
          (ג)   לגבי בניין מגורים יחולו גם הוראות פרק ח'.
          (ד)  לגבי בניין להתקהלות יחולו גם הוראות פרק ט'.

סימן ב': כללי[עריכה]

@ 3. דרך מוצא

@ 1. 2.1 (א) בדרך מוצא בבניין יתקיימו דרישות חלק זה.

          (ב)  דרך מוצא בבניין, כהגדרתה בתקנה 1, כוללת אחד או יותר ממרכיבים אלה:
(1) גישה למוצא בטוח;
(2) מוצא בטוח;
(3) יציאה.

@ 3. גישה למוצא בטוח

@ 1. 2.2 (א) בגישה למוצא בטוח יתקיימו דרישות חלק זה.

          (ב)  אורך הגישה למוצא בטוח יהיה לפי האמור בסימן ט"ו בפרק ב' כמתואר בתרשים 3.1.2.2.

@ 3. מוצא בטוח

@ 1. 2.3 מוצא בטוח יכול לכלול אחד או יותר מחלקי הבניין המפורטים להלן:

(1) חדר מדרגות מוגן כמפורט בסימן ג' בפרק ב';
(2) מערכת מדרגות חיצונית כמפורט בסימן ד' בפרק ב';
(3) מוצא אופקי כמפורט בסימן ה' בפרק ב';
(4) פרוזדור מוגן כמפורט בסימן ו' בפרק ב';
(5) פרוזדור פתוח מוגן כמפורט בסימן ז' בפרק ב';
(6) גג מוגן כמפורט בסימן ח' בפרק ב'.

@ 3. יציאה

@ 1. 2.4 ביציאה יתקיימו דרישות סימן ט' בפרק ב'.

@ 3. גובה מזקף ראש

@ 1. 2.5 בדרכי מוצא, גובה מזקף ראש יהיה 2.20 מטרים לפחות, למעט במקרים אלה:

(1) תותר התקנת מערכות מכניות, כגון: אלמנטי תאורה, מתזים ושלטים עד לגובה מינימלי של 2 מטרים;
(2) בעבור שני שלישים לפחות משטח התקרה של כל חדר או חלל, גובה מזקף הראש יהיה 2.20 מטרים לפחות ושארית גובה התקרה יהיה 2 מטרים לפחות;
(3) מעל מדרכות, גובה מזקף הראש יהיה כאמור בפרט 3.2.2.4;
(4) על דירת מגורים יחול גם פרט 3.8.2.2;
(5) גובה משקופי דלתות יהיה כאמור בפרט 3.2.1.4.

@ 3. פני מישור ההליכה

@ 1. 2.6 בפני מישור ההליכה בדרך מוצא יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים 3.1.2.7 ו-3.1.2.8.

@ 3. הפרשי גבהים מקומיים במפלסי רצפה

@ 1. 2.7 הפרשי גבהים במפלסי רצפה, הצמודים זה לזה, יהיו כמפורט להלן:

(1) הפרש גובה במפלסי רצפה לא יעלה על 6 מ"מ, ואולם מותר שההפרש האמור יעלה על 6 מ"מ אך לא יעלה על 15 מ"מ ובלבד שההפרש יהיה קטום ביחס של אורך לגובה 1:2;
(2) הפרש גובה בסיפי דלתות יהיה כמפורט בפרט 3.2.1.5;
(3) היה הפרש מפלסי הרצפות גדול מ-15 מ"מ, המעבר בין המפלסים יהיה באמצעות מעבר משופע, כבש או מדרגות.

@ 3. שיפוע מישור ההליכה

@ 1. 2.8 (א) מישור הליכה ששיפועו גדול מ-5% ייחשב ככבש ויתקיימו בו דרישות סימן י' בפרק ב'.

          (ב)  השיפוע בניצב לכיוון ההליכה לא יהיה גדול מ-2%.

@ 3. מקדם התנגדות להחלקה

@ 1. 2.9 התנגדות להחלקה של מישור ההליכה תתאים למפורט בטבלה או בתקן ישראלי ת"י 2279 – התנגדות להחלקה של משטחי הליכה קיימים ושל חומרים המיועדים למשטחי הליכה, או שההתנגדות להחלקה תתאים למקדם 0.5, כמפורט בתקן.

פרק ב': מרכיבי דרך המוצא[עריכה]

סימן א': דלתות[עריכה]

@ 3. כללי

@ 2. 1.1 (א) סימן זה יחול לגבי דלתות ופתחים המשמשים למעבר בדרך מוצא.

          (ב)  הותקן פתח או דלת בדרך מוצא, צורתם תהיה ברורה ונוחה לזיהוי ויתקיימו הוראות אלה:
(1) לא יותקן וילון לפני דלת יציאה באופן שיסתיר את הדלת;
(2) לא תותקן מראה על גבי דלת יציאה או בצמוד לה.

@ 3. אופן מדידת רוחב פנוי למעבר וגובה של דלת

@ 2. 1.2 (א) בדלת חד-אגפית – לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי הקטן ביותר, שבין מישור אגף הדלת הפתוח לגמרי בפתיחה מרבית ובין פאת מזוזת המלבן, הבולטת ביותר כלפי האגף הפתוח, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 א'.

          (ב)  בדלת דו-אגפית או רב-אגפית – לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי בין מישורי שני אגפי הדלת הסמוכים זה לזה והפתוחים בזווית ישרה לפחות, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ב'.
          (ג)   בדלת הזזה חד-אגפית – לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי בין הפאה הצדדית של אגף הדלת כאשר היא פתוחה לגמרי ובין מזוזת המלבן שממול, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ג'.
          (ד)  בדלת הזזה דו-אגפית, שאגפיה נפתחים משני כיוונים מנוגדים, לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי בין הפאות הצדדיות של שני אגפי הדלת, כאשר שניהם פתוחים לגמרי, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ד'.
          (ה)  בקביעת רוחבה הפנוי למעבר של דלת, לא תיחשב בליטה מקומית של ידיות או של צירים עד 9 סנטימטרים ועד לגובה מרבי של 1.20 מטר ממישור הרצפה, כמתואר בתרשימים 3.2.1.2 ה' ו-3.2.1.2 ו'.
          (ו)   בקביעת גובהה הפנוי למעבר של דלת, מעל גובה של 1.98 מטרים ממישור הרצפה יותרו בליטות בלא הגבלת רוחב, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ז'.

@ 3. רוחב הפתח המינימלי של דלתות

@ 2. 1.3 (א) הותקנה דלת בדרך מוצא, הרוחב הפנוי למעבר לא יפחת מהנדרש בהתאם לחישובי התפוסה המפורטים בפרט 3.2.12.4, או מהרוחב הנקוב בטבלה 3.2.1.3 שבפרט משנה (ב), לפי הרחב מבין השניים.

          (ב)  רוחב הפתח של דלתות שהן חלק מדרך מוצא המפורטות בטור א' שבטבלה 3.2.1.3 שלהלן, לא יקטן מרוחב הפתח הנקוב בטור בק שלצדו:

טבלה 3.2.1.3 – רוחב הפתח של דלתות מס. סד. טור א' סוג השימוש טור ב' רוחב הפתח במטרים

@ 1 0. רוחבו של פתח הדלת בדרך מוצא, למעט אם צוין אחרת בטבלה זו

@ 80 2 0. בדירת מגורים – דלת יציאה מדירה 80 3 בדירת מגורים נגישה – דלת יציאה מדירה. דלת היציאה תעמוד גם בדרישות הנגישות.

@ 0. 80

@ 4 0. בדירת מגורים – דלת בחדר מגורים

@ 70 5 0. בדירת מגורים – דלת בחדר שירות אחד לפחות שבו קיימת אסלה

@ 70 6 0. בדירת מגורים – דלת בחדר שירות נוסף

@ 60 7 0. בבניין ציבורי – דלת בחדר שירות

@ 70 8 0. בבניין ציבורי – דלת בחדר שירות נגיש

@ 80 9 1. דלת יציאה ראשית ממבואת הבניין

@ 10 10 0. דלת יציאה מחדר במשרד

@ 80 11 0. דלת יציאה ממכלול חדרי משרד

@ 90 12 0. דלת כניסה ודלת ויציאה לחדר מדרגות מוגן בכל קומות הבניין, למעט במפלס היציאה

@ 90 13 1. דלת כניסה ויציאה לחדר מדרגות מוגן במפלס היציאה

@ 10 14 0. דלת יציאה ממקום להתקהלות בתפוסה של עד 100 איש

@ 90 15 1. דלת יציאה ממקום להתקהלות בתפוסה העולה על 100 איש

@ 10 16 0. דלת יציאה מכיתת לימוד

@ 90 17 1. דלת יציאה ראשית מבית ספר

@ 65 18 0. דלת יציאה מחנות ששטחה עד 100 מטרים רבועים

@ 90 19 1. דלת יציאה מחנות ששטחה מעל 100 מטרים רבועים

@ 10 20 1. דלת יציאה ראשית ממרכז מסחרי מקורה

@ 10 21 0. בכל בניין – דלת לחלל שירות שאינו מחייב נגישות לאנשים עם מוגבלויות

@ 70 22 0. דלת דו-אגפית – הרוחב החופשי באגף הנפתח ראשון

@ 80 23 0. דלת המשרתת בניין או חלק מבניין, אשר אינו צריך להיות נגיש לאנשים עם מוגבלויות 70 24 דלת המשרתת חדר שגודלו קטן מ-6.5 מ"ר, ואשר אינו צריך להיות נגיש לאנשים עם מוגבלויות

@ 0. 60 25 דלת מרחב מוגן על פי הוראות פיקוד העורף 26 דלת לכל שימוש אחר בהתאם לשימוש הדומה לו ביותר מבין השימושים המפורטים בטור א, על פי החלטת רשות הכבאות

@ 3. גובה הדלת

@ 2. 1.4 (א) הגובה המינימלי הפנוי למעבר בפתח או דלת יהיה 1.98 מטרים לפחות.

          (ב)  הגובה יימדד ממישור הרצפה עד תחתית משקוף הדלת.

@ 3. הפרשי גבהים במשטחי רצפה הסמוכים לסף דלת

@ 2. 1.5 (א) בהפרש גבהים במשטחי הרצפה בין שני צדי הדלת או גובה סף הדלת יתקיימו תנאים אלה:

(1) בדלת כניסה ראשית לבניין לא יעלה הפרש הגבהים על 20 מ"מ;
(2) בדלת פנים בבניין לא יעלה הפרש הגבהים על 15 מ"מ;
(3) בדלת יציאה למרפסת לא מקורה לא יעלה הפרש הגבהים על 60 מ"מ;
(4) על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), עלה הפרש הגבהים על 10 מ"מ, ייקטם סף הדלת ביחס של אורך לגובה 1:2, כמתואר בתרשים 3.2.1.5 א';
          (ב)  פרט משנה (א) אינו חל על הדלתות שלהלן ובלבד שהפרשי הגובה לא יעלה על 250 מ"מ:
(1) דלת כניסה לחדרים טכניים;
(2) דלת יציאה לגג מחדר המדרגות.
          (ג)   על אף האמור בפרט משנה (א), לגבי המקרים המפורטים להלן יחולו ההוראות שלהלן:
(1) על דירת מגורים צמודת קרקע יחול פרט 3.8.4.5;
(2) אם מסיבות טכניות, אשר לעורך הבקשה אין אפשרות לשנותן, קיימים הפרשי גבהים במשטחי רצפה ביציאה מבניין, מחלק מבניין או מדירה אל המדרכה, תותר התקנת מדרגה אשר גובהה לא יעלה על 200 מ"מ ובתנאי שסיפה יסומן בבירור; אם מישור המדרכה איננו אופקי, יותר להתקין סף לדלת שגובהו איננו אחיד, כמתואר בתרשים 3.2.1.5 ב'.

@ 3. כיוון ואופן פתיחה של דלת

@ 2. 1.6 (א) דלת המשמשת למעבר בני אדם בדרך מוצא תהיה סובבת.

          (ב)  על אף האמור בפרט משנה (א) –
(1) תותר התקנת דלת הזזה אופקית אם תפוסת החדר אינה עולה על 6 אנשים, והחדר לא מכיל חומרים מסוכנים, או שהדבר נקבע מפורשות בחלק זה;
(2) תותר התקנת דלת הזזה או סורג הזזה לפתיחה אופקית או אנכית ובתנאי שיתקיימו בהם כל התנאים האלה:
(א) הדלת תקובע במצב פתוח בזמן שימוש בבניין בידי הציבור;
(ב) על גבי אגף הדלת או בצדה יותקן שלט שבו ייכתב: "דלת זו חייבת להישאר פתוחה במשך שעות השימוש בבניין בידי הציבור";
(ג) יהיה ניתן לפתוח ולסגור את הדלת או הסורג מתוך הבניין בלא צורך בידע או במאמץ מיוחד;
(ד) כאשר דרושות שתי דרכי מוצא או יותר, מותר להתקין דלת או סורג במספר שאינו עולה על מחצית מספר דרכי המוצא הנדרש;
(3) על דלת הזזה בדירת מגורים יחול פרט 3.8.4.2;
(4) הוראות סימן זה לא יחולו על דלתות שאינן נדרשות על פי חלק ג'.

@ 3. דלת הזזה אופקית המתופעלת כדלת סובבת בעת חירום

@ 2. 1.7 (א) על אף האמור בפרט 3.2.1.6(א), מותר להתקין בדרך מוצא דלת הזזה אופקית הנפתחת אוטומטית על ידי מנגנון חשמלי באמצעות פיקוד מחיישן קירבה, בתנאי שהדלת היא מהסוג המאפשר את פתיחתה בעת חירום כדלת סובבת על ציר צד, ובתנאים אלה:

(1) פתיחת אגף הדלת כדלת סובבת היא בכיוון המילוט;
(2) פתיחת הדלת כדלת סובבת על ציר צד מתאפשרת בכל מצב שבו תהיה הדלת, לרבות מצב פתיחה חלקית כדלת הזזה;
(3) על אגף הדלת יותקן שלט "דחוף לפתיחת הדלת בעת חירום";
(4) רוחב הפתח הפנוי בדלת בעת פתיחתה כדלת סובבת על ציר לא יקטן מהרוחב הנדרש לגבי דלת כזו בתקנות אלה.
          (ב)  בדרך מוצא מאזור המשמש לאחסון או לייצור חומרים מסוכנים לא תותקן דלת כאמור בפרט משנה (א).

@ 3. כיוון פתיחת דלת

@ 2. 1.8 הותקנה דלת בחדר או בחלל אשר תפוסתו גדולה מ-50 אנשים, כיוון פתיחתה יהיה בכיוון המילוט.

@ 3. כיוון פתיחת דלת מחדר המכיל חומרים מסוכנים

@ 2. 1.9 הותקנה דלת בחדר המכיל חומרים מסוכנים, כיוון פתיחתה יהיה בכיוון המילוט.

@ 3. בליטת דלת אל מעבר, פרוזדור או חדר מדרגות

@ 2. 1.10 (א) במהלך פתיחת דלת, לא יבלוט אגף הדלת ביותר ממחצית רוחב הפרוזדור או המעבר, למעט בדירת מגורים שעליה לא חלה מגבלה זו, כמתואר בתרשים 3.2.1.10 א'.

          (ב)  במצב פתיחה מרבי של אגף הדלת לפרוזדור או למעבר, תותר הבלטת האגף עד 18 סנטימטרים. בליטה זו של הדלת לא גורעת מרוחבו של הפרוזדור כמתואר בתרשימים 3.2.1.10 ב' ו-3.2.1.10 ג'.
          (ג)   במהלך הפתיחה של אגף הדלת לחדר מדרגות או למהלך מדרגות, רוחב המעבר החופשי במשטח האופקי (הפודסט) לא יקטן ממחצית הרוחב הנדרש של המשטח האופקי (הפודסט); ידית הדלת או אגף הדלת במצב פתוח מרבי לא יבלטו לתוך המשטח האופקי (הפודסט) ביותר מ-18 סנטימטרים; בליטה זו של ידית הדלת לא גורעת מרוחבו של המעבר החופשי כמתואר בתרשימים 3.2.1.10 ד' ו-3.2.1.10 ה'.

@ 3. דלת רשת

@ 2. 1.11 בדלת רשת המותקנת בדרך מוצא יתקיימו דרישות פרט 3.2.1.6(א), ו-(ב)(1).

@ 3. מנעולים ואמצעי אזעקה בדלתות

@ 2. 1.12 במנעול ובאמצעי אזעקה המותקנים בדלת בדרך מוצא יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים: 3.2.1.13, 3.2.1.14, 3.2.1.15, 3.2.1.16 ו-3.2.1.17.

@ 3. נעילת דלתות בדרכי מוצא

@ 2. 1.13 (א) דלת המותקנת בדרך מוצא, תהיה ניתנת לפתיחה מכיוון המילוט כאשר הבניין או חלקו מאוכלס; הותקן מנעול, יהיה ניתן לפתוח את הדלת מכיוון המילוט בלא מפתח נשלף.

          (ב)  בדלת כניסה לדירת מגורים יתקיימו דרישות פרט 2.92.

@ 3. נעילת דלתות בחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח

@ 2. 1.14 (א) בחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח והמשרת יותר מארבע קומות, כל דלת תאפשר חזרה מחדר המדרגות לתוך הבניין.

          (ב)  על אף האמור בפרט משנה (א), מותר להתקין מערכת נעילה אשר תמנע חזרה לתוך הבניין ובלבד שיתקיימו כל התנאים האלה:
(1) תותר חזרה מחדר המדרגות לבניין לפחות בשתי קומות שונות דרך דלתות שאינן נעולות, או שתותקן מערכת אוטומטית לשחרור מנעולי דלתות אלו אשר תופעל עם הפעלת מערכת גילוי אש ועשן;
(2) ההפרדה בין הקומות שאליהן ניתן לחזור מחדר המדרגות לבניין, לא תעלה על ארבע קומות כמתואר בתרשים 3.2.1.14;
(3) תותר חזרה לבניין באחת משתי הקומות העליונות או הגג, ובלבד שקומות אלו מאפשרות מעבר למוצא בטוח אחר;
(4) בדלתות המאפשרות חזרה לתוך הבניין יותקנו שלטים בצד הפונה לחדר המדרגות;
(5) בדלתות שאינן מאפשרות חזרה לתוך הבניין יותקנו שלטים בצד הפונה לחדר המדרגות; השלט יכלול את מיקום הדלתות הקרובות ביותר שבכיוון העלייה או בכיוון הירידה, ואשר ניתן להיכנס מהן בחזרה לבניין או לצאת מהן החוצה מהבניין.
          (ג)   פרט משנה (א) לא חל לגבי בניין שנדרש להתקין או חדר מדרגות אחד בלבד וכן לא יחול על מערכת מדרגות חיצונית.

@ 3. דלת הנפתחת אל הגג

@ 2. 1.15 בבניין גבוה ורב-קומות, דלת המאפשרת גישה אל הגג מחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח תאפשר כניסה מן הגג לתוך חדר המדרגות.

@ 3. דלת דו אגפית

@ 2. 1.16 אם בפתח הותקנה דלת דו-אגפית, בשל חובה הנובעת מחישובי תפוסה, לכל אגף דלת יותקן מנגנון פתיחה עצמאי; אין להתקין מנגנון אשר פתיחתו תלויה בפתיחה של האגף הסמוך אליו.

@ 3. דלת במוצא בטוח ודלת עם מנגנון בהלה

@ 2. 1.17 בדלת המותקנת במוצא בטוח או בדלת שנדרש להתקין בה מנגנון בהלה, לא יותקן כל אמצעי לנעילה אשר ימנע את השימוש בדלת למילוט, למעט אם התקיימו התנאים שבפרט 3.2.1.18.

@ 3. מערכות נעילה מיוחדות

@ 2. 1.18 במערכת נעילה מיוחדת, המותקנת בדלת בדרך מוצא, יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים 3.2.1.19 ו-3.2.1.20.

@ 3. דלת מעוכבת יציאה

@ 1. 2.1 (א) מותר להתקין מערכת נעילה מעוכבת (Delayed Egress Lock) על דלת באגף אש שאינו מכיל חומרים מסוכנים, ובלבד שהבניין מוגן על ידי מערכת לגילוי אש בהתאם לת"י 1220 חלק 3 מערכות גילוי אש: הוראות התקנה ודרישות כלליות (להלן – ת"י 1220 חלק 3), או המוכן במערכת מתזים, בתנאי שמערכת הנעילה תעמוד באחד מן התנאים אלה:

(1) הנעילה תשוחרר עם הפעלת מערכת המתזים או עם הפעלת גלאי אש או עשן;
(2) הנעילה תשוחרר עם הפסקת החשמל השולט בנעילה;
(3) תהליך שחרור הנעילה שאיננו ניתן לביטול, יחל בתום הפעלת כוח רצוף של 3 שניות על ידית הדלת.
          (ב)  על הדלת יותקן שלט שבו ייכתב: "לחץ ברציפות על ידית הדלת עד להישמע אזעקה. הדלת תוכל להיפתח בתוך 15 שניות מרגע הלחיצה".
          (ג)   מנגנון הנעילה יהיה על פי תקן.

@ 3. דלת מבוקרת כניסה

@ 2. 1.20 (א) מותר להתקין דלת מבוקרת כניסה בדרכי מוצא, בתנאי שיחולו עליה כל התנאים האלה:

(1) בעת הפסקת חשמל, תשוחרר נעילת הדלת;
(2) בעת הפסקה של זרם החשמל אל מנגנון הבקרה של הדלת תשוחרר נעילת הדלת;
(3) יהיה ניתן לפתוח את נעילת הדלת מבפנים על ידי לחצן חשמלי הממוקם בגובה של 100 סנטימטרים עד 120 סנטימטרים מעל הרצפה ולא רחוק מ-20 סנטימטרים ממשקוף הדלת הסמוך לידית הדלת; במנגנון יתקיימו שאר דרישות הנגישות לפי הסעיף הדן באמצעי הפעלה בת"י 1918 חלק 1 – נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות; על המנגנון בצד הפנימי ייקבע שלט שעליו כתוב: "לחץ ליציאה בעת חירום"; הפעלת לחצן חשמלי תגרום לניתוק ישיר של מקור החשמל למנעול וזאת באופן שאינו קשור ללוח הבקרה, והדלת תישאר לא נעולה; נדרש להתקין ידית בהלה, הידית תכלול מנגנון שיבטל את הנעילה ויאפשר את פתיחת הדלת;
(4) אם נדרש להתקין מערכת התראה לגילוי אש ועשן, תתבטל נעילת הדלת בכיוון המילוט עם הפעלת המערכת; הדלת תישאר לא נעולה עד לאיפוס הידני של מערכת ההתראה לגילוי אש ועשן;
(5) אם נדרש להתקין מערכת מתזים או מערכת לגילוי אש, הפעלתם תשחרר את נעילת הדלת; הדלת תישאר לא נעולה עד לאיפוס הידני של מערכת ההתראה לגילוי אש ועשן.
          (ב)  הדרישה בפרט משנה (א) לא תחול על דלת מבוקרת כניסה שהיציאה דרכה איננה מוגבלת על ידי מנגנון בקרת הכניסה.

@ 3. ידית בהלה

@ 2. 1.21 (א) בדלת המשמשמת ליציאה מחלק מבניין או קומה שתפוסתו גדולה מ-100 איש, יותקן מנגנון בהלה.

          (ב)  במנגנון הבהלה יתקיימו הדרישות האלה:
(1) המנגנון יהיה מורכב ממוט אופקי באורך מינימלי של מחצית רוחב אגף הדלת, וגובהו יהיה 86 סנטימטרים לפחות ולא יעלה על 120 סנטימטרים מעל הרצפה;
(2) בפרזול בהלה יתקיימו הדרישות המופיעות בת"י 1212 חלק I – מכללי דלתות אש ומכללי דלתות עשן: דלתות אש סובבות;
(3) אין להתקין נעילה למנגנון בהלה, למעט מנגנון שנעילתו מבחוץ לא תמנע את פתיחת הדלת מתוך הבניין על ידי לחיצה על הידית.

@ 3. מנגנון לסגירה עצמית של דלת

@ 2. 1.22 (א) במנגנון לסגירה עצמית בדלת, המהווה חלק מסידורי בטיחות אש, יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטי משנה (ב) ו-(ג).

          (ב)  נדרשה דלת להיות סגורה, תצויד הדלת במגיף דלת ולא תקובע במצב "רגיל פתוח" (Normally open).
          (ג)   בכל חלק בניין שאינו מכיל חומרים מסוכנים ואשר נדרשת בו דלת אש או דלת עשן, ומסיבות תפעוליות יש לקובעה במצב "רגיל פתוח" (Normally Open), מותר להתקין בה מנגנון המחזיק את הדלת במצב "רגיל פתוח" ובלבד שיתקיימו בה כל התנאים האלה:
(1) הדלת תיסגר מעצמה עם ניתוק המנגנון של מצב "רגיל פתוח" (Normally Open);
(2) יהיה ניתן לנתק את המנגנון של "רגיל פתוח" (Normally Open) ידנית, והדלת תיסגר בעצמה;
(3) מערכת הניתוק האוטומטית של מצב "רגיל פתוח" (Normally Open) תופעל על ידי מערכת לגילוי אש ועשן המותקנת בהתאם לת"י 1220 חלק 3;
(4) בעת הפסקת זרם החשמל למנגנון הדלת, ינותק המנגנון של מצב "רגיל פתוח" (Normally Open), והדלת תיסגר בעצמה;
(5) הפעלת מנגנון דלת אחת, עקב קבלת התראה ממערכת גילוי אש ועשן המותקנת בחדר מדרגות מוגן או במוצא בטוח, תגרום להפעלת מנגנוני כל הדלתות המותקנות באותו חדר המדרגות או באותה דרך מוצא בטוח.

@ 3. דלת חשמלית

@ 2. 1.23 במקום שבו דלת נפתחת באמצעות מנוע חשמלי המופעל על ידי אדם או באמצעות זיהוי אדם המתקרב מצד המילוט, התקנתה תהיה כזו, שבעת הפסקת חשמל, תתאפשר פתיחת הדלת ידנית, כדי לאפשר מילוט מן הבניין או שתיסגר לצורך הגנת דרכי המילוט אם נדרש כך בחלק זה.

@ 3. דלת מסתובבת

@ 2. 1.24 הותקנה דלת מסתובבת בדרך מוצא, תותקן בסמוך אליה דלת יציאה סובבת עם פתיחה בכיוון המילוט, המתאימה לדרישות חלק זה.

@ 3. מעצור בדרך מוצא

@ 2. 1.25 במעצור לבקרת כניסה, המותקן בדרך מוצא, יתקיימו דרישות אלה:

(1) בעת הפסקת חשמל יאפשר המעצור מעבר חופשי בכיוון המילוט;
(2) סך הרוחבים של המעצורים לא יספק יותר מ-50% מהרוחב הנדרש בשל התפוסה;
(3) גובה המעצור לא יעלה על 100 סנטימטרים;
(4) רוחב המעצור יהיה 41 סנטימטרים לפחות;
(5) כל מעצור יענה לתפוסה של עד 50 אנשים.

@ 3. דלת במחיצה ניידת

@ 2. 1.26 (א) במחיצה ניידת יתקיימו דרישות פרט 3.2.13.5.

          (ב)  במחיצה ניידת ניתן להתקין דלת סובבת או פתח.

@ 3. צוהר בדלת אש

@ 2. 1.27 (א) בדרך מוצא יותקן צוהר בדלת אש; גודל השטח המזוגג של הצוהר יהיה 0.15 מ"ר לפחות; גובה המפלס התחתון של הצוהר יהיה 80 סנטימטרים לפחות.

          (ב)  פרט משנה (א) לא יחול על דלתות לחדרים טכניים, חדרי שירות ומחסנים.

סימן ב': מדרגות, חדרי מדרגות ומדרגות נעות[עריכה]

@ 3. כללי

@ 2. 2.1 על מדרגות וחדרי מדרגות המשמשים חלק מדרך מוצא יחולו דרישות סימן זה.

@ 3. רוחב של מדרגות

@ 2. 2.2 רוחבן של מדרגות בבניין יהיה 1.10 מטרים לפחות; ואולם –

(1) בתוך דירה – רוחבן של מדרגות יהיה 0.80 מטרים לפחות;
(2) בתוך בניין מגורים המכיל עד 2 דירות – רוחבן של המדרגות המשותפות יהיה 0.90 מטרים לפחות;
(3) בבניין שאינו גבוה או רב-קומות, רוחבן של המדרגות המשותפות יהיה 1.00 מטרים לפחות.

@ 3. אופן מדידת רוחב המדרגות

@ 2. 2.3 רוחבן של מדרגות יימדד בהתאם לתנאים האלה:

(1) תחומות המדרגות בין שני קירות ומשני צדיהן מותקנים מסעדים, יימדד הרוחב בין מישורי הציפוי של הקירות, בתנאי שהמסעד לא יבלוט יותר מ-9 סנטימטרים ממישור הציפוי כמתואר בתרשים 3.2.2.3 א'; אם בליטת המסעד גדולה מ-9 סנטימטרים, יימדד הרוחב מציר המסעד כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ב';
(2) ניצב קיר בצדן האחד של המדרגות ומעקה בצדן האחר, יימדד הרוחב בין מישור ציפוי הקיר שבו המסעד שאינו בולט יותר מ-9 סנטימטרים ובין ציר בית האחיזה של המעקה, ובלבד שציר בית אחיזה כאמור לא יבלוט יותר מ-7 סנטימטרים כלפי חוץ מקצה שטח המדרגות החופשי לדריכה כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ג'; אם בליטת המסעד גדולה מ-9 סנטימטרים, יימדד הרוחב בין צידי שני המסעדים כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ד';
(3) אם ניצבים מעקים בשני צדי המדרגות, יימדד הרוחב בין הצירים של שני בתי האחיזה של המעקים, ובלבד שהצירים האמורים לא יבלטו יותר מ-7 סנטימטרים כלפי חוץ כאמור בפסקה (2) כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ה';
(4) בולט ציר אחיזה של מעקה יותר מ-7 סנטימטרים כלפי חוץ, כאמור בפסקה (2) או (3), יימדד הרוחב בין מישור הציפוי של הקיר ובין קצה שטח המדרגה החופשי לדריכה או בין שני קצות שטח המדרגה החופשי לדריכה, לפי העניין כמתואר בתרשימים 3.2.2.3 ו' ו-3.2.2.3 ז'.

@ 3. גובה מזקף ראש מעל מדרגות

@ 2. 2.4 גובה מזקף ראש מעל מדרגות יהיה 2.10 מטרים לפחות כאשר הוא נמדד אנכית מעל מישור המקביל למשיק אפי המדרגות כמתואר בתרשים 3.2.2.4.

@ 3. מידות רום ושלח מדרגה

@ 2. 2.5 (א) רום המדרגה יהיה 10 סנטימטרים לפחות ולא יעלה על 17.5 סנטימטרים.

          (ב)  שלח המדרגה יהיה 26 סנטימטרים לפחות כמתואר בתרשים 3.2.2.5.
          (ג)   על אף האמור בפרטי משנה (א) ו-(ב), בבניין ציבורי שלא מותקנת בו מעלית, רום המדרגה לא יעלה על 16.5 סנטימטרים, ושלח המדרגה יהיה 28 סנטימטרים לפחות.
          (ד)  במהלך מדרגות אחד, לכל אורכו, יהיה גודל אחיד לרום המדרגה וגודל אחיד לשלחה, והיחס ביניהם יהיה לפי הנוסחה: 2 רומים + שלח = 61 סנטימטרים עד 63 סנטימטרים.
          (ה)  המידות הנקובות בפרט זה חלות על כל המדרגות, זולת אם נאמר אחרת בתקנות אלה ובסטיות הביצוע המותרות בפרט 3.2.2.13.

@ 3. מספר המדרגות במהלך אחד

@ 2. 2.6 (א) במהלך מדרגות אחד בתוך הבניין, לרבות מהלך מדרגות אחד בתוך חדר מדרגות, מספר המדרגות יהיה 3 לפחות ולא יעלה על 16; ואולם אפשר שמהלך מדרגות אחד יכלול עד 22 מדרגות, בתנאי שהרום לא יעלה על 15.5 סנטימטרים.

          (ב)  על דירה בבניין מגורים יחול פרט 3.8.5.2.

@ 3. רכיבי מדרגות

@ 2. 2.7 ברכיבי מדרגות ובחדרי מדרגות, יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים: 3.2.2.8, 3.2.2.9, 3.2.2.10, 3.2.2.11, 3.2.2.12, 3.2.2.13.

@ 3. קביעות מבנה המדרגות

@ 2. 2.8 מדרגות המשמשות חלק מדרך מוצא, יהיו בנויות ממבנה קבוע.

@ 3. עמידות אש של מדרגות וכבשים

@ 2. 2.9 כל מדרגה, משטח ביניים או כבש בבניין יהיו מחומרים לא דליקים, למעט חיפוי לרכיבים אלה שעוביו אינו עולה על 16 מ"מ ולמעט שלח, רום, פודסט או כבש עשויים עץ שהעובי שלהם הוא 4.5 סנטימטרים לפחות.

@ 3. משטח אופקי בחדר מדרגות

@ 2. 2.10 במשטח אופקי (פודסט) בחדר מדרגות ובמהלך מדרגות יתקיימו הדרישות אלה:

(1) רוחב המעבר החופשי במשטח אופקי (פודסט) המשמש לשינוי כיוון התנועה בחדר מדרגות או במהלך מדרגות יהיה לפחות ברוחב מינימלי הנדרש של המדרגות כמתואר בתרשימים 3.2.2.10 א' ו-3.2.2.10 ב';
(2) העומק של משטח אופקי בין שני מהלכי מדרגות הנמשכים בכיוון אחד יהיה 1.20 מטרים לפחות; בפסקה זה, "עומק" – המרחק האופקי בין סיפי שתי המדרגות הגובלות עם המשטח האופקי, כמתואר בתרשים 3.2.2.10 ג';
(3) העומק של משטח אופקי בין קצה מהלך מדרגות ואגף דלת הנמשכים בכיוון אחד יהיה 1.0 מטר לפחות; בפסקה זו, "עומק" – המרחק האופקי בין סף המדרגה לבין אגף הדלת הגובלת עם המשטח האופקי, כמתואר בתרשים 3.2.2.10 ד';
(4) אם דלת נפתחת אל מהלך מדרגות או חדר מדרגות או מהם, ייבנה משטח אופקי משני צדי אגף הדלת; עומק המשטח האופקי נמדד מפני הדלת ובניצב לה כמתואר בתרשים 3.2.2.10 ה'.
(5) על אף האמור בפסקה (4) –
(א) בחדרים טכניים ועליות גג בכל בניין, מותר לפתוח דלת בקצה מהלך המדרגות, בתנאי שהדלת לא תיפתח לכיוון המדרגות;
(ב) על מרתף ועליית גג של דירת מגורים יחול פרט 3.8.5.5.

@ 3. אף המדרגה וזווית הרום

@ 2. 2.11 עומק אף המדרגה לא יעלה על 4 סנטימטרים; זווית השיפוט של רום המדרגה לא תפחת מ-60 מעלות.

@ 3. שיפוע השלח

@ 2. 2.12 במדרגות חיצוניות, שיפוע השלח לצורך ניקוז מים, לא יעלה על 2% בכיוון הירידה, ועל %½ בניצב לכיוון הירידה.

@ 3. סטיה מותרת באחידות מידות המדרגות

@ 2. 2.13 במדרגות במהלך אחד, המשמשות חלק מדרך מוצא לא תותר סטייה העולה על 5 מ"מ בעומק השלח או בגובה הרום, בין מדרגות סמוכות, וסטייה העולה על 10 מ"מ בעומק השלח או בגובה הרום, בין המדרגה אשר מידתה היא הגדולה ביותר לבין המדרגה אשר מידתה היא הקטנה ביותר.

@ 3. מעקה, מסעד ובית אחיזה

@ 2. 2.14 במעקה, מסעד ובית אחיזה המותקנים בדרכי מוצא, יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים: 3.2.2.15, 3.2.2.16, 3.2.2.17.

@ 3. בית אחיזה ומעקה במהלך ובחדר מדרגות

@ 2. 2.15 בכל מהלך מדרגות המכיל 3 מדרגות או יותר, יותקן בית אחיזה משני צדי המדרגות; כאשר נדרש מעקה, יראו את בית האחיזה של המעקה כמתאים לדרישות פרט זה.

@ 3. בית אחיזה נוסף

@ 2. 2.16 (א) בחדר מדרגות או במהלך מדרגות, בתחום רוחב המדרגה הנדרש למילוט, המרחק אל בית אחיזה לא יעלה על 75 ס"מ כמתואר בתרשימים 3.2.2.16 א' ו-3.2.2.16 ב'.

          (ב)  על אף האמור בפרט משנה (א), עלה המרחק אל בית האחיזה, בתחום רוחב המדרגה הנדרש למילוט, על 75 ס"מ, יותקן מאחז יד נוסף כמתואר בתרשים 3.2.2.16 ג'.
          (ג)   עלה רוחב המדרגות על הרוחב הנדרש למילוט, לא תחול הדרישה בפרט משנה (ב) בתחום שאיננו נדרש למילוט כמתואר בתרשים 3.2.2.16 א'.

@ 3. מעקה, מסעד ובית אחיזה

@ 2. 2.17 במעקה, במסעד ובבית אחיזה יתקיימו דרישות ת"י 1142 זולת אם נאמר אחרת בחלק זה.

@ 3. חדר מדרגות בבניין עם קומות תחתיות

@ 2. 2.18 בחדר מדרגות המשרת קומות תחתיות יתקיימו דרישות פרט 3.2.3.3.

@ 3. מדרגות בדירה בבניין מגורים

@ 2. 2.19 פרט 3.8.5.7 יחול לגבי מדרגות, מהלך מדרגות וחדר מדרגות בתוך דירה בבניין מגורים.

@ 3. מדרגות קשתיות

@ 2. 2.20 מותר להתקין מדרגות קשתיות בבניין ולהשתמש בהן כחלק מדרך מוצא אם נתמלאו לגביהן התנאים האלה:

(1) הרדיוס הקטן ביותר של הקו העקום לאורך סיפי המדרגות יהיה פי שניים לפחות מרוחב המדרגות כמתואר בתרשים 3.2.2.20 א';
(2) עומק שלח מדרגה במרחק 30 סנטימטרים מהקצה הצר ביותר של המדרגה (להלן – סף המדרגה) יהיה 26 סנטימטרים לפחות, באחידות לאורך המדרגות כמתואר בתרשים 3.2.2.20 ב';
(3) אין חובה לקיים את היחס בין רום המדרגה לשלחה על פי הנוסחה המפורטת בפרט משנה 3.2.2.5(ד).

@ 3. מדרגות לולייניות ומדרגות שלח מתחלף

@ 2. 2.21 (א) מותר להתקין מדרגות לולייניות ומדרגות שלח מתחלף בבניין ולהשתמש בהן כחלק מדרך מוצא אם נתמלא לגביהן אחד התנאים האלה:

(1) המדרגות מותקנות בתוך דירה בבניין מגורים;
(2) המדרגות מותקנות בבניין או חלק מבניין המשמש למסחר, לעסקים, לתעשיה או לאחסנה, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ-5 אנשים;
(3) המדרגות מותקנות בחלק מבניין, המשמש לשטחים טכניים, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ-5 אנשים.
          (ב)  רוחבה של מדרגה לוליינית או מדרגת שלח מתחלף יהיה 0.66 מטרים לפחות כאשר הוא נמדד מהקצה הצר ביותר של המדרגה עד המישור הפנימי של המסעד או בין שני המישורים הפנימיים של המסעדים, כמתואר בתרשימים 3.2.2.21 א', 3.2.2.21 ב' ו-3.2.2.21 ג'.
          (ג)   עומק שלח מדרגה, במרחק 30 סנטימטרים מהקצה הצר ביותר של המדרגה או מהמישור החיצוני של המאחז הפנימי, הנמדד לאורך אפי המדרגות, יהיה 10 סנטימטרים לפחות, כמתואר בתרשימים 3.2.2.21 א', 3.2.2.21 ב', ו-3.2.2.21 ג'.
          (ד)  רום המדרגה לא יעלה על 24 סנטימטרים.
          (ה)  גובה מזקף ראש יהיה 1.98 מטרים לפחות.
          (ו)   המדרגות הלולייניות ושלח מתחלף יהיו בעלי מידות וצורה אחידות ואין חובה לקיים את היחס בין רום המדרגה לשלחה על פי הנוסחה כאמור בפרט 3.2.2.5(ד).
          (ז)   תותר התקנת מסעד ובית אחיזה בצד אחד בלבד ויחול לגביהם פרט 3.2.2.14.

@ 3. מדרגות טרפזיות

@ 2. 2.22 (א) מותר להתקין בבניין מדרגות בעלות שלחים בצורת טרפז (להלן – מדרגות טרפזיות), לשינוי כיוון מהלך מדרגות בלבד ולהשתמש בהן כחלק מדרך מוצא אם נתמלא לגביהן אחד התנאים אלה:

(1) המדרגות מותקנות בתוך דירה בבניין מגורים;
(2) המדרגות מותקנות בבניין או חלק מבניין המשמש למסחר, לעסקים, לתעשיה או לאחסנה, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ-5 אנשים;
(3) המדרגות מותקנות בחלק מבניין, המשמש לשטחים טכניים, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ-5 אנשים.
          (ב)  עומק מינימלי של שלח מדרגה טרפזית יהיה 15 סנטימטרים לפחות.
          (ג)   עומק שלח המדרגה יימדד במרחק 30 סנטימטרים מהקצה הצר ביותר של המדרגה; עומק השלח יהיה אחיד ולא פחות מעומק שלח המדרגות האחרות במהלך המדרגות; מדידת המרחק מהקצה הצר תתבצע לאורך אפי המדרגות כמתואר בתרשים 3.2.2.22.

@ 3. סולם מילוט

@ 2. 2.23 יותר שימוש בסולם מילוט בתנאי שיתקיימו בו דרישות פרטים 3.2.2.24 ו-3.2.2.25 בגישה אל המקומות המפורטים להלן או במילוט מהם:

(1) גג או עליית גג לא מאוכלסים;
(2) דרך מוצא ממגדל, משטח או חלל מוגבה או מונמך, המשמש ציוד מכני או שימוש דומה, אשר תפוסתו אינה עולה על 3 אנשים;
(3) דרך מוצא שנייה מחדר מכונות או חלל דומה.

@ 3. זווית התקנה של סולם מילוט

@ 2. 2.24 סולם מילוט יותקנו בזווית גדולה מ-75 מעלות ועד 90 מעלות.

@ 3. גישה לסולם מילוט

@ 2. 2.25 המדרגה הנמוכה ביותר של הסולם לא תעלה על 30 סנטימטרים מעל המישור שעליו מותקן הסולם; הסולם יותקן בחלל שהגישה אליו תהיה דרך דלת הניתנת לנעילה או שבקצהו יותקן מחסום למניעת שימוש על ידי ילדים.

@ 3. מדרגות נעות בבניין

@ 2. 2.26 לא יותקנו מדרגות נעות בבניין אלא בנוסף על המדרגות הרגילות.

@ 3. מבנה מדרגות נעות

@ 2. 2.27 (א) לא יותקנו מדרגות נעות בבניין אלא אם כן נתקיימו לגביהן תנאים אלה:

(1) המדרגות בנויות ומותקנות בהתאם לתקן;
(2) הרוחב המינימלי של מפלס הדריכה במדרגות, שהפרש הגובה בין הנקודה הנמוכה לנקודה העליונה המפורט להלן בטור א', לא יפחת ממספר המטרים הנקוב לצדו בטור ב', והמרחק בין בתי האחיזה לא יעלה על המפורט בטור ג' לצדו:

טור א' הגובה טור ב' רוחב מפלס הדריכה במטר טור ג' המרחק בין בתי האחיזה במטר

@ 0. הפרש הגובה בין הנקודה העליונה לבין הנמוכה במהלך המדרגות אינו עולה על 4 מטרים

@ 60 0. 80

@ 0. הפרש גובה בין הנקודה העליונה לבין הנמוכה במהלך המדרגות העולה על 4 מטרים

@ 90 1. 00

(3) שלח המדרגה לא יפחת מ-0.39 מטר.
          (ב)  בקצה העליון והתחתון של מדרגות נעות יותקן משטח אופקי ששטחו לא יפחת מ-4 מ"ר.
          (ג)   על גבי המעקה של מדרגות נעות יותקן בית-אחיזה שמהירות תנועתו שווה למהירות תנועתן של המדרגות.
          (ד)  גובהו של מהלך מדרגות נעות לא יעלה על 25 מטרים.
          (ה)  מדרגות נעות והמעקה שלהן, למעט בית-אחיזה וציפוי פורניר המודבק למתכת, ייבנו מחומרים בלתי דליקים.
          (ו)   חלק הבניין מסביב למדרגות נעות ייבנה מאלמנטים לא דליקים.

סימן ג': חדר מדרגות מוגן[עריכה]

@ 3. חדר מדרגות מוגן

@ 2. 3.1 (א) אם נדרש להתקין בבניין חדר מדרגות מוגן, הוא יותקן כמפורט בסימן זה; כל חדר מדרגות נוסף שאינו נדרש לפי חלק ג', מותר שיהיה חדר מדרגות שאינו מוגן.

          (ב)  מעטפת חדר מדרגות מוגן תהיה בנויה מאלמנטים עמידי אש; מרכיביו הפנימיים של חדר המדרגות, לרבות מהלכי המדרגות ומשטחים אופקיים (פודסטים), יהיו בנויים מחומר לא דליק.
          (ג)   חדר המדרגות המוגן מופרד מכל חלק אחר של הבניין על ידי דלתות אש.
          (ד)  המעקים בנויים מחומר לא דליק כהגדרתו בת"י 755.
          (ה)  בית האחיזה יכול להיות עשוי חומר בסיווג דליקות מינימלי של III.2.2. על פי ת"י 755.
          (ו)   רוחב המדרגות בחדר מדרגות מוגן יהיה 1.10 מטרים לפחות.
          (ז)   מותר להתקין פתחי אור בקירותיו החיצוניים של חדר מדרגות מוגן, בתנאי שיתקיימו תנאים אלה:
(1) פתחי האור יהיו מזוגגים בזיגוג קבוע, עמיד אש למשך 30 דקות לפחות לכשל תחילי בלבד לפי ת"י 931 חלק 1.1 – עמידות אש של אלמנטי בניין – שיטות בדיקה: דרישות כלליות (להלן – ת"י 931);
(2) שטחם הכולל של פתחי האור לא יעלה על 20% משטח קירות החוץ של חדר המדרגות המוגן באותה קומה;
(3) חזיתות הבניין הניצבות או ההמשכיות לקיר החיצון שבו מצויים פתחי האור והנמצאות במרחק קטן מ-3 מטרים מפתחים אלה יהיו עשויות אלמנטים עמידי אש, לפי תרשים 3.2.3.1 א'.
          (ח)  בחלל חדר מדרגות מוגן לא יותקן כל מיתקן טכני, למעט זה הנועד לשרת את חלל חדר המדרגות עצמו.
          (ט)  שום חדר או חלל אחר לא יובילו לחלל חדר מדרגות מוגן, אלא באמצעות מבואה או פרוזדור שהכניסה מהם לחדר המדרגות המוגן היא דרך דלת אש בלבד.
          (י)   דלתות אש של חדר מדרגות מוגן ייפתחו בכיוון המילוט.
          (יא) סידורי שליטה בעשן יהיו בהתאם לקבוע בפרק ה'; תאורה מלאכותית תהיה בהתאם לקבוע בסימן ט"ז; תאורת חירום תהיה בהתאם לקבוע בסימן י"ז; שילוט יהיה בהתאם לקבוע בסימן י"ח.
          (יב) חדר מדרגות מוגן בבניין גבוה או בבניין רב קומות יהיה בהתאם לקבוע בסימן א' בפרק ז'.

@ 3. הפרדת חלל שימושי בחדר מדרגות מוגן

@ 2. 3.2 בתוך חדר מדרגות מוגן לא יהיה כל חלל סגור שימושי, כולל מתחת למדרגות, ולא יותר כל שימוש העלול להפריע למילוט; ואולם יותר השימוש בחלל סגור שימושי מתחת למדרגות המופרד מחדר המדרגות על ידי אותה הפרדה שבין חדר המדרגות ושאר הבניין, ובלבד שלא תותר כניסה אליו מתוך חדר המדרגות.

@ 3. חדרי מדרגות בבניין עם קומות תחתיות

@ 2. 3.3 חדרי מדרגות המחויבים על פי חלק ג', המשרתים קומות תחתיות שמפלס הכניסה אליהן נמוך מ-8 מטרים מתחת למפלס הכניסה הקובעת לבניין, יהיו חדרי מדרגות מוגנים; כל חדר מדרגות אחר שאינו נדרש לפי חלק ג', מותר שיהיה חדר מדרגות שאינו מוגן.

סימן ד': מערכת מדרגות חיצונית[עריכה]

@ 3. מערכת מדרגות חיצונית

@ 2. 4.1 (א) במערכת מדרגות חיצונית המשמשת חלק מדרך מוצא יתקיימו דרישות פרט זה.

          (ב)  רוחב המדרגות במערכת מדרגות חיצונית יהיה 1.10 מטרים לפחות; ואולם אם תפוסת הקומה אותה משרתת מערכת מדרגות חיצונית אינה עולה על 60 איש, רוחב מדרגות יהיה 0.90 מטרים לפחות.
          (ג)   גובה המעקה בבניין גבוה או רב-קומות, יהיה 1.30 מטרים לפחות; בבניין שאינו בניין גבוה או רב-קומות, יהיה גובה המעקה 1.05 מטרים לפחות.
          (ד)  המדרגות ייבנו ויותקנו בהתאם להוראות פרטים 3.2.2.4, 3.2.2.5 למעט פרט משנה (ג), 3.2.2.6, 3.2.2.10, 3.2.2.15, 3.2.2.16, 3.2.2.17.
          (ה)  תאורת חירום במערכת מדרגות חיצונית תותקן כמפורט בסימן י"ז.
          (ו)   שלטים במערכת מדרגות חיצונית יותקנו וייקבעו כמפורט בסימן י"ח.
          (ז)   פרטי משנה (ה) ו-(ו) לא יחולו על מהלך מדרגות שגובהו הכולל אינו עולה על 4 מטרים.

@ 3. מערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח

@ 2. 4.2 במערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח יתקיימו דרישות פרטים 3.2.4.1, 3.2.4.3, 3.2.4.4, 3.2.4.5 ו-3.2.4.6.

@ 3. הפרדת מערכת מדרגות חיצונית מן הבניין

@ 2. 4.3 מערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח תופקד מהבניין לפי תנאים אלה:

(1) חזיתות הבניין הפונות למערכת מדרגות חיצונית יהיו עשויות אלמנטים עמידי אש, בלא פתחים, בתחום שלא יהיה קטן מ-3 מטרים מהמעטפת החיצונית של המדרגות (להלן – התחום המוגן) כמתואר בתרשימים 3.2.4.3 א' ו-3.2.4.3 ב'; ואולם ניתן להתקין פתח אור בתחום המוגן, בתנאי שפתח האור, על כל מכלוליו, יהיה מזוגג בזיגוג קבוע עמיד אש למשך 60 דקות לפי ת"י 931;
(2) היציאה מבניין למערכת מדרגות חיצונית תהיה דרך דלת אש הנפתחת עם כיוון המילוט.

@ 3. סיום מערכת מדרגות חיצונית

@ 2. 4.4 מערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח תסתיים על פי אחד מהתנאים האלה:

(1) מערכת המדרגות החיצונית מובילה אל מפלס הקרקע הסמוך לבניין;
(2) מערכת המדרגות החיצונית מובילה לגג של חלק אחר של הבניין כאשר קיימת דרך מוצא המשכית מהגג אל היציאה והגג מוגן ועומד בדרישות סימן ח';
(3) מערכת המדרגות החיצונית מובילה לאגף אש בבניין סמוך ובלבד שעמידות אגף האש היא למשך 60 דקות לפחות.

@ 3. פתחים בקיר חיצון

@ 2. 4.5 במערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח צד אחד לפחות יהיה פתוח ב-50% משטח הצד בכל מפלס; פתחים אלו יותקנו באופן שימנע הצטברות עשן כמתואר בתרשים 3.2.4.5.

@ 3. חומרי בניה

@ 2. 4.6 מערכת מדרגות חיצונית תהיה בנויה מחומר לא דליק.

סימן ה': מוצא אופקי[עריכה]

@ 3. כללי

@ 2. 5.1 במוצא אופקי המשמש מוצא בטוח, יתקיימו דרישות סימן זה.

@ 3. מוצאים אופקיים מספרם ומיקומם

@ 2. 5.2 ניתן להתקין מוצא אופקי אחד או יותר מחלק מבניין או מבניין, בתנאים האלה:

(1) לכל אגף אש המשרת מוצא אופקי תהיה יציאה או מוצא בטוח אחר המובילים ישירות אל מחוץ לבניין; מן המוצא האופקי אל היציאה או אל המוצא הבטוח האחר תהיה דרך מוצא באמצעות פרוזדור או מעבר, כמתואר בתרשימים 3.2.5.2 א' ו-3.2.5.2 ב';
(2) לכל אגף אש המשרת מוצא אופקי מאגף אש אחר, יהיה שטח פנוי לצורכי המילוט של האגף האחר; השטח הפנוי, בעבור צורכי המילוט של האגף האחר, יחושב לפי 0.3 מ"ר לנפש בעבור הקהל של האגף האחר המיועד לעבור דרכו;
(3) ההפרדה בין אגפי האש תהיה לכל גובה הבניין למעט קומות מרתף המשמשות לחניה; אגפי האש יופרדו זה מזה על ידי אלמנט עמיד אש ודלתות אש; קומת החניה תופרד מן הבניין על ידי אלמנט עמיד אש למשך 2 שעות לפחות;
(4) כמות מוצאים האופקיים תהיה לפי דרישות סימן י"ג;
(5) מיקום מוצא אופקי יהיה כמפורט בסימן י"ד;
(6) אם נדרשה דרך מוצא אחת מקומה או מחלק מבניין, מוצא אופקי לא יכול לשמש מוצא בטוח יחיד;
(7) נדרשו שניים או יותר מוצאים בטוחים מקומה או מחלק מבניין, סך כל רוחבי המוצאים הבטוחים, שאינם מוצאים אופקיים, יהיה לפחות מחצית רוחב דרכי המוצא הנדרשות בעבור חלק הבניין;
(8) נדרשו שניים או יותר מוצאים בטוחים מקומה או מחלק מבניין, מספר המוצאים הבטוחים, שאינם מוצאים אופקיים, יהיה מחצית לפחות ממספר המוצאים הבטוחים הנדרשים בעבור חלק הבניין;
(9) בדלת אש המותקנת במוצא אופקי תתקיים עמידות אש למשך 30 דקות בידוד ו-90 דקות כשל תחילי ויציבות.

סימן ו': פרוזדור מוגן[עריכה]

@ 3. פרוזדור מוגן

@ 2. 6.1 פרוזדור ייחשב פרוזדור מוגן בתנאי שנתקיימו בו התנאים האלה:

(1) רוחבו יהיה בהתאם לתפוסה שהוא משרת, והוא יהיה 1.10 מטרים לפחות, מדידת הרוחב תיעשה כמפורט בפרט 3.2.12.10; ואולם אם פרוזדור מוגן משרת קומה הנמצאת במפלס היציאה וגם קומות נוספות, לצורך חישוב התפוסה, אין חובה לצרף את תפוסת קומת היציאה לתפוסה של שאר הקומות;
(2) לא יוגבל אורכו של פרוזדור מוגן; אם אורכו גדול מ-50 מטרים, תותקן בו מערכת על-לחץ למניעת חדירה של עשן;
(3) כל חדר או חלל אחר יובילו לפרוזדור מוגן רק באמצעות דלת אש בלבד, כמתואר בתרשים 3.2.6.1;
(4) התקנת פתחי אור בקירותיו החיצוניים של פרוזדור מוגן תותר, בתנאי שיתקיימו התנאים המפורטים בסימן ג' להתקנת פתחי אור בקירותיו החיצוניים של חדר מדרגות מוגן;
(5) בחלל פרוזדור מוגן לא יותקן כל מיתקן, למעט זה הנועד לשרת את חלל הפרוזדור עצמו;
(6) תאורה מלאכותית תותקן כמפורט בסימן ט"ז;
(7) תאורת חירום תותקן כמפורט בסימן י"ז;
(8) שלטים יותקנו כמפורט בסימן י"ח;
(9) רצפת הפרוזדור תהיה אטומה ובלא חירור.

סימן ז': פרוזדור פתוח מוגן[עריכה]

@ 3. פרוזדור פתוח מוגן

@ 2. 7.1 פרוזדור ייחשב פרוזדור פתוח מוגן בתנאי שנתקיימו בו התנאים האלה:

(1) קירות הפרוזדור הפונים אל החוץ, במפגש של הקיר עם התקרה, יהיו פתוחים ב-50% לפחות משטחם לחלל האוויר, כך שתמנע הצטברות עשן כמתואר בתרשים 3.2.7.1;
(2) קירות הפרוזדור האחרים, לרבות הרצפה והתקרה, יופרדו מהבניין על ידי אלמנט עמיד אש למשך 1 שעה לפחות;
(3) רוחב הפרוזדור יהיה בהתאם לתפוסה שהוא משרת ולא יפחת מ-1.10 מטרים; מדידתו תיערך כמפורט בפרט 3.2.12.10;
(4) אם חלקו של פרוזדור פתוח מוגן משמש פרוזדור ללא מוצא, יחולו לגביו הדרישות החלות על פרוזדור ללא מוצא, כמפורט בפרט 3.2.15.2;
(5) לא יוגבל אורכו של פרוזדור פתוח מוגן;
(6) כל חדר או חלל אחר יובילו לפרוזדור פתוח מוגן רק באמצעות דלת אש בלבד וכיוון פתיחתה יהיה בהתאם לדרישות סימן א';
(7) בחלל פרוזדור פתוח מוגן לא יותקן כל מיתקן, למעט זה הנועד לשרת את חלל הפרוזדור עצמו;
(8) תאורה מלאכותית תותקן כמפורט בסימן ט"ז;
(9) תאורת חירום תותקן כמפורט בסימן י"ז;
(10) שלטים יותקנו כמפורט בסימן י"ח.

סימן ח': גג מוגן[עריכה]

@ 3. גג מוגן

@ 2. 8.1 גג ייחשב מוגן בתנאי שנתקיימו בו התנאים האלה:

(1) מרכיבי הגג יהיו עשויים אלמנטים עמידי אש, למעט חומרי הבידוד והאיטום;
(2) משטח ההליכה המהווה חלק מנתיב היציאה (להלן – משטח ההליכה), ישולט ויסומן בסימון מתאים;
(3) משטח ההליכה יהיה המשכי, בלא מכשולים, ובלא חשיפה ישירה לאש שמקורה מתוך הבניין; משטח ההליכה יוביל אל הרחוב או להמשכה של דרך מוצא וממנה לרחוב או ליציאה;
(4) רוחב משטח ההליכה יהיה לפי דרישות התפוסה;
(5) אם יותקן על הגג פתח מוצא של מערכת שחרור עשן, הוא יותקן במרחק של 5 מטרים לפחות ממשטח ההליכה; גובה הפתח יהיה 3 מטרים לפחות מעל גובה הגג.

סימן ט': יציאה[עריכה]

@ 3. יציאה

@ 2. 9.1 ביציאה יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן זה.

@ 3. מרכיבי היציאה

@ 2. 9.2 (א) יציאה יכולה להכיל אחד או יותר מחלקי הבניין המפורטים להלן:

(1) דלת יציאה חיצונית, בתנאי שתיפתח בכיוון המילוט, כמתואר בתרשים 3.2.9.2 א';
(2) מבואה או אולם כניסה, בתנאי שנתקיימו לגביהם כל התנאים האלה:
(א) דלת יציאה חיצונית הנצפית בלא הפרעה מדלת היציאה של המוצא הבטוח; אם אין קו מבט ישיר בין דלת היציאה מהמוצא הבטוח לדלת היציאה החיצונית, יותקן שלט מואר, "יציאה", כמפורט בסימן י"ח;
(ב) מרחק ההליכה בין דלת היציאה מהמוצא הבטוח לדלת יציאה חיצונית אינו עולה על 15 מטרים, כמתואר בתרשימים 3.2.9.2 ב' ו-3.2.9.2 ג';
(ג) המבואה או אולם הכניסה אינם משמשים לשימושים נוספים, ומופקדים מאזורים סמוכים בעלי שימוש שונה באלמנט עמיד אש;
(ד) מותרת הצבת מיתקן המיועד לשמש את המבואה או את אולם הכניסה, כגון דלפק קבלה או פינת המתנה ובלבד שהמיתקן לא יפגע ברוחב הנדרש בעבור דרך מוצא;
(3) קומת עמודים מפולשת, כהגדרתה בתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992, בתנאי שנתקיימו לגביה כל התנאים האלה:
(א) לפחות שני צדדים של הקומה פתוחים לחלל האוויר;
(ב) נתיב היציאה פנוי ממכשולים;
(ג) מרחק ההליכה בין דלת יציאה חיצונית לבין יציאה מקומת עמודים מפולשת, אינו עולה על 15 מטרים, כמתואר בתרשימים 3.2.9.2 ב' ו-3.2.9.2 ג'.
          (ב)  נתיב היציאה אל חוץ הבניין יהיה פנוי ממכשולים ויוביל אל הרחוב.
          (ג)   רוחב נתיב היציאה יהיה בהתאם לדרישות התפוסה.

@ 3. מספר יציאות אל חוץ הבניין

@ 2. 9.3 היה מספר המוצאים הבטוחים מאגף אש גדול מאחד, מחצית לפחות ממספר המוצאים הבטוחים הנדרש יובילו ישירות לחוץ הבניין דרך דלת יציאה חיצונית.

@ 3. קומה מפולשת וחצר פנימית

@ 2. 9.4 בחצר, בקומת עמודים מפולשת, בחצר פנימית או בכל חלל חיצון אחר, המשמשים חלק מיציאה, יתקיימו דרישות אלה:

(1) רוחבם לא יפחת מ-1.10 מטר ויעמוד בדרישות התפוסה, הגדול מביניהם;
(2) הם יחוברו לדרך ציבורית;

בפרט זה, "חצר פנימית" – חצר שיש ממנה יציאה אל הרחוב.

@ 3. חסימת קומות תחתיות

@ 2. 9.5 בחדר מדרגות הממשיך יותר מחצי קומה מתחת למפלס היציאה אפשר להתקין פשפש; הפשפש יותקן במפלס היציאה או המפלס הנמוך בכחצי קומה מתחת למפלס היציאה וכיוון פתיחתו יהיה בכיוון המילוט מן הקומות התחתיות.

סימן י': כבשים[עריכה]

@ 3. דרישות כלליות

@ 2. 10.1 כבש המשמש חלק מדרך מוצא, יעמוד בדרישות סימן זה.

@ 3. מידות כבש

@ 2. 10.2 (א) מידות הכבש יהיו כמצוין בטבלה שלהלן: רכיב הכבש מידת הרכיב רוחב מינימלי פנוי ממכשולים, למעט בליטות עד 9 סנטימטרים בגובה של מסעד יד או נמוך ממנו 110 סנטימטרים בבניין ציבורי רוחב מינימלי פנוי ממכשולים מדוד על פני רצפת הכבש 130 סנטימטרים שיפוע מרבי של כבש המשמש חלק מדרך מוצא נגישה לאדם עם מוגבלות 8% שיפוע מרבי בניצב לכיוון המילוט 2% הפרש גובה מרבי למהלך אחד של כבש 75 סנטימטרים

          (ב)  האמור בפרט משנה (א), לא יחול על –
(1) כבש שאינו מיועד לשימוש אדם עם מוגבלות;
(2) גישה לציוד תעשייתי, לחדרים טכניים ולחדרי אחסון;
(3) כבש המיועד לתנועה של מכוניות והיכול לשמש חלק מדרך מוצא.

@ 3. מבנה כבש

@ 2. 10.3 מבנה הכבש יתאים לדרישות אלה:

(1) כבש המשמש חלק מדרך מוצא יהיה בנוי ממבנה קבוע;
(2) מבנה הכבש יהיה עשוי חומר לא דליק; משטח ההליכה לא יהיה מחורר.

@ 3. משטחים אופקיים

@ 2. 10.4 (א) בתחילת הכבש ובסופו יותקן משטח אופקי; שיפוע המשטח האופקי לא יעלה על 2%; רוחב המשטח האופקי יהיה ברוחב הכבש לפחות; אורך המשטח האופקי בכיוון ההליכה יהיה 130 סנטימטרים לפחות כמתואר בתרשים 3.2.10.4 א'.

          (ב)  בכל מקום שבו נפתחת דלת לכיוון הכבש יותקן משטח אופקי; רוחב המשטח האופקי הנמדד מפני הדלת או הפתח ובניצב להן יהיה 1.30 מטרים לפחות; אורך המשטח האופקי יהיה כרוחב הדלת או הפתח בתוספת 0.30 מטרים לפחות מעבר למזוזה הסמוכה לידית, כמתואר בתרשים 3.2.10.4 ב'.
          (ג)   שינוי כיוון בכבש יבוצע רק במשטח אופקי; רוחב כבש או משטח אופקי לא יקטן בכיוון המילוט.
          (ד)  במשטחים אופקיים בבנייני ציבור יתקיימו גם הדרישות שבפרט 8.09.

@ 3. מעקה ומאחז יד

@ 2. 10.5 במעקה ובמאחז יד יתקיימו דרישות ת"י 1142.

@ 3. כבש מחוץ לבניין

@ 2. 10.6 כבש המוביל לכניסה לבניין יותקן בתנאים אלה:

(1) רוחב הכבש לא יפחת מהרוחב הנדרש, על פי חישובי התפוסה לפרוזדור או המבואה בתוך הבניין הגובלים עם הכניסה, ולא יפחת מהרוחב הנדרש בפרט 8.04;
(2) שיפוע הכבש בתוך הנכס לא יעלה על 8%.

סימן י"א: אזור מחסה[עריכה]

@ 3. כללי

@ 2. 11.1 אזור מחסה המשמש חלק מדרך מוצא נגיש, יהיה אחד או יותר מאלה:

(1) חלל חסום לעשן בבניין המוגן כולו על ידי מערכת כיבוי אש אוטומטית, והנמצא במרחק שאינו עולה על 10 מטרים מחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח כמתואר בתרשים 3.2.11.1 א';
(2) מבואת מעלית חסומה לעשן;
(3) חלל בחדר מדרגות מוגן המשמש מוצא בטוח המאפשר השהיה במהלך המילוט כמתואר בתרשים 3.2.11.1 ב';
(4) דירת מגורים;
(5) חדר סגור בקומה המוגנת כולה על ידי מערכת כיבוי אש אוטומטית;
(6) מרחב מוגן קומתי או מוסדי.

@ 3. נגישות אזור מחסה

@ 2. 11.2 אזור מחסה יהיה נגיש לשטחים שהוא משרת באמצעות דרך מוצא נגישה לאנשים עם מוגבלויות (להלן – דרך מוצא נגישה).

@ 3. יציאה מאזור מחסה

@ 2. 11.3 מתוך אזור מחסה תהיה גישה אל מחוץ לבניין ומשם לרחוב, באמצעות פרוזדור, מוצא בטוח או מעלית.

@ 3. תקשורת באזור מחסה

@ 2. 11.4 (א) באזור מחסה תותקן מערכת תקשורת דו-סיטרית בין אזור המחסה לבין לוח הפיקוד המרכזי של מערכות הגילוי וכיבוי אש.

          (ב)  סמוך למערכת התקשורת יותקן שלט ובו הוראות בדבר קבלת עזרה באמצעות המערכת.

@ 3. פרטי אזור מחסה

@ 2. 11.5 באזור מחסה יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים 3.2.11.6, 3.2.11.7, 3.2.11.8, 3.2.11.9.

@ 3. מידות אזור מחסה

@ 2. 11.6 (א) בכל קומה נגישה לאנשים עם מוגבלויות יותקן אזור מחסה; שטח אזור מחסה בעבור תפוסה של כל 200 איש או חלק ממנה יהיה במידות של 120x80 סנטימטרים לפחות; שטח זה מיועד לאדם בכיסא גלגלים או אדם עם כל מוגבלות אחרת; השטח יהיה נוסף על הרוחב הנדרש לדרך המוצא כמתואר בתרשים 3.2.11.1 ב'.

          (ב)  פרט (א) לא יחול על קומה שהיציאה ממנה אל מחוץ לבניין איננה דורשת שימוש במדרגות.

@ 3. איסור חסימת כסא גלגלים

@ 2. 11.7 אזור מחסה המיועד ליותר מכיסא גלגלים אחד, יתוכנן באופן שלא יחסום יותר מכיסא גלגלים אחד אחר הנמצא באותו אזור מחסה, כמתואר בתרשים 3.2.11.7.

@ 3. שילוט באזור מחסה

@ 2. 11.8 (א) כל אזור מחסה יסומן על ידי שלט שעליו כתוב: "אזור מחסה".

          (ב)  השלט יכיל את הסימן המציין אנשים עם מוגבלות.
          (ג)   השלטים ימוקמו במקומות האלה:
(1) סמוך לדלת המאפשרת כניסה לאזור המחסה;
(2) סמוך לדלת הנפתחת אל חדר מדרגות מוגן הכולל אזור מחסה;
(3) סמוך לדלת הנפתחת אל מבואת מעלית, הכוללת אזור מחסה.
          (ד)  בכל מקום שיש צורך לסמן בבירור את הכיוון לאזור המחסה, יוארו השלטים כנדרש בעבור שלטים לדרך מוצא כאמור בסימן י"ח.

@ 3. שלט לעיוורים

@ 2. 11.9 סמוך לדלת כניסה לאזור מחסה יותקן שלט לעיוורים ויתקיימו בו הוראות סימן י"ח ות"י 1918 חלק 4 – נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת (להלן – ת"י 1918 חלק 4).

סימן י"ב: תפוסה וחישוב רוחב דרך המוצא[עריכה]

@ 3. חישוב תפוסה

@ 2. 12.1 (א) תפוסה של בניין תיקבע לפי סך הכל המצטבר של תפוסת חלקי הבניין השונים על פי שימושם.

          (ב)  מספר דרכי מוצא ורוחבן בכל קומה ייתנו מענה לתפוסה הכוללת של חלקי הבניין השונים באותה קומה.
          (ג)   אם דרכי מוצא משרתות יותר מקומה אחת, מספרן ורוחבן ייקבעו על פי התפוסה של הקומה שבה הם נמצאים; בכל מקרה לא תהיה הפחתה במספר דרכי המוצא או ברוחבן בכיוון המילוט, כמתואר בתרשימים 3.2.12.1 א' 3.2.12.1 ב'.
          (ד)  היו דרכי המוצא משרתות קומה המלכדת נתיב מילוט מהקומות שמעליה ומתחתיה, יחושבו מספרן ורוחבן של דרכי המוצא כסכום הכמות והרוחב של הקומות המתלכדות, כאמור בתרשים 3.2.12.1 ג'.
          (ה)  תפוסה של יציע או של מרפסת תתווסף לחישוב התפוסה של חלק הבניין שאליו הם מחוברים.
          (ו)   תפוסת חדר או אולם, לצורך חישוב רוחב ומספר דרכי מוצא, תחושב על ידי חלוקת השטח השימושי של חלק הבניין האמור, כמפורט בטור א' בטבלה 3.2.12.2, הנמדד במטר מרובע, במקדם התפוסה הנקוב בטור ב' לצדו, למעט אם נרשם אחרת; בפרט זה, "שטח שימושי" – השטח הנמדד על פי טור ג' בטבלה האמורה ובהתייחס לדרישות הנוספות כמצוין בטור ד'.
          (ז)   על אף האמור בפרט משנה (ו), מותר שתפוסת חדר או אולם תהיה גדולה מן התפוסה המתקבלת מהחישוב לפי פרט משנה (ו), בתנאי שבמרכיבי דרך המוצא יתקיימו כל דרישות פרק זה; פרט משנה זה לא יחול על שימושים שההערה "תפוסה מקסימלית" מצוינת לצדם בטור ד' בטבלה 3.2.12.2.
          (ח)  שטחי פרוזדורים, מדרגות, חדרי שירותים וחדרים טכניים לא ייכללו בחישוב התפוסה.
          (ט)  אם בחלק מבניין מתקיימים כמה שימושים בו-זמנית ולא ניתן להפריד בין שימושים, תפוסתו תחושב לפי השימוש בעל התפוסה הגבוהה ביותר.

@ 3. מקדמי תפוסה

@ 2. 12.2 בתפוסת בניין יתקיימו דרישות פרט 3.2.12.1 לפי מקדמי התפוסה המפורטים להלן: טבלה 3.2.12.2 – מקדמי תפוסה (במ"ר לנפש) מס. סד. טור א' טור ב' טור ג' טור ד' השימוש השטח לנפש במ"ר או דרישה אחרת השטח הנמדד הדרישות המתקיימות לפי פרט 3.2.12.3 התקהלות 1 אולם אסיפות עם מקומות ישיבה מקובעים לפי כמות המושבים המקובעים ופרט 3.2.12.3(ב)

(א), (ב), תפוסה מקסימלית

2 אולם אסיפות עם מקומות ישיבה לא מקובעים או אולם שמחות 1 נטו אולם

(א), תפוסה מקסימלית

3 אולם אסיפות ללא מקומות ישיבה 1- נטו אולם

(א), תפוסה מקסימלית

4 אזור מגודר או אזור שיגודר לצורך אירוע, שאיננו מקורה, מחוץ לבניין בגבולות הנכס, עם מושבים מקובעים לפי כמות המושבעים המקובעים ופרט 3.2.12.3(ב)

(ב), תפוסה מקסימלית

5 אזור מגודר או אזור שיגודר לצורך אירוע, שאיננו מקורה, מחוץ לבניין בגבולות הנכס ללא מושבים מקובעים, המשמש לפסטיבל 1 האזור המגודר תפוסה מקסימלית 6 באצטדיון או אולם ספורט, באזור ישיבה על ספסלים לכל משתמש 0.50 מטר אורך ספסל ופרט 3.2.12.3(ב)

(ב), תפוסה מקסימלית

7 באצטדיון או אולם ספורט, באזור ישיבה על מושבים מקובעים לפי כמות המושבים המקובעים ופרט 3.2.12.3(ב)

(ב), תפוסה מקסימלית

@ 8 1. אולם לכדורת, לביליארד ולמשחקים כיוצא באלה 10 ופרט 3.2.12.3(ב) נטו אולם – למעט שטח המשחקים

(א), תפוסה מקסימלית

9 אולם המתנה – חלק מבניין המשמש מקום המתנה לכניסה לאולם אסיפות למעט אולם שמחות 1 נטו אולם

(א)

10 אולם המתנה לאולם שמחות 0 נטו אולם

(א), (ז)

11 מסעדה או שטח הסעדה 1 נטו שטח הסעדה

(א)

@ 12 מטבח 10 נטו

(א)

13 4. ספרייה, אולם קריאה 6 נטו

(א)

14 ספרייה, אזור מדפי ספרים 10 נטו

(א)

15 בריכה 3 שטח המים תפוסה מקסימלית 16 בריכה 3 שטחים מרוצפים מסביב לבריכה 17 בריכה 1 בשטח פתוח לא מקורה המשמש לאירועים תפוסה מקסימלית 18 בריכה 4 בשטח פתוח לא מקורה שאינו משמש לאירועים 19 מקווה 3 שטח המים 20 מקווה 3 שטחים מרוצפים מסביב למקווה

@ 21 4. חדר כושר הכולל ציוד

@ 6 נטו

(א)

22 1. חדר כושר ללא ציוד

@ 4 נטו

(א)

23 1. במה 4 נטו

(א)

24 גלריה טכנית ומעברים לתאורה, תחזוקה וכדומה 10 נטו מוסדות חינוך

@ 25 1. כיתה 25 נטו

(א)

26 חדרי מלאכה

@ 4 נטו

(א)

27 2. מעבדות במוסדות חינוך 5 נטו

(א)

גן ילדים

@ 28 3. כיתה בגן ילדים או מעון יום 3 נטו

(א)

מוסדות בריאות 29 מרפאות 9 ברוטו

(א)

30 מחלקות טיפול 22 ברוטו

(א)

31 חדרי חולים (שינה) 11 ברוטו

(א)

בית סוהר, בית מעצר

@ 32 4. תא מעצר, תא מאסר 5 נטו תא מעצר או תא מאסר מגורים 33 בניין דירות 18 שטח המיועד למטרות עיקריות

(א)

34 בתי מלון ומעונות סטודנטים 18 שטח המיועד למטרות עיקריות

(א)

35 דיור מוגן 18 שטח הדירות ברוטו

(א)

36 אולם מיטות באכסניה 5 נטו אולם

(א)

תעשיה 37 תעשיה רגילה (כמו משרדים) 10 נטו אולם ייצור

(א)

38 תעשיה מיוחדת בהתאם לתפוסה המתוכננת אך לא יותר מ-100 נטו אולם ייצור

(א)

39 תעשיה מסוכנת בהתאם לתפוסה המתוכננת אך לא יותר מ-100 נטו אולם ייצור

(א)

40 בית מלאכה 5 נטו אולם ייצור

(א)

עסקים 41 משרדים 10 שטח המיועד למטרות עיקריות

(א)

אחסון 42 אולם אחסון 30 נטו אולם האחסון

(א)

מסחר 43 מסחר בקומת מרתף 3 שטח למטרות עיקריות לרבות חלל ציבורי מקורה בחזית החנויות

(ג)

44 מסחר בקומת רחוב 3 שטח למטרות עיקריות וחלל ציבורי מקורה בחזית החנויות

(ג)

45 מסחר בקומה מעל מפלס קומת הרחוב 6 שטח למטרות עיקריות וחלל ציבורי מקורה בחזית החנויות

(ג)

46 קומה או חלק מקומה המשמש רק בעבור אחסון, אזור למשלוח או קבלת סחורה ואשר איננו פתוח לקהל 30 נטו 47 קניון מקורה אזור המכירה מתחת למפלס הרחוב 3 כל שטחי המסחר, למעט מעברים המשמשים דרך מוצא בטוח ולמעט מעבר ציבורי משותף

(ג), (ד), (ה), (ו)

אזור המכירה במפלס הרחוב 3 אזור המכירה מעל מפלס הרחוב 6 בניינים אחרים 48 חניון מקורה וחניון לא מקורה 30 קומת החניה נטו 49 מקלט או מרחב מוגן שטחו לא ייחשב במניין התפוסה 50 לכל שימוש אחר בהתאם לשימוש הדומה לו ביותר מבין השימושים המפורטים בטור א' בהתאם לשימוש הדומה לו

@ 3. הערות לטבלת מקדמי תפוסה

@ 2. 12.3 נוסף על האמור בטבלה 3.2.12.2, יחולו הדרישות האלה:

          (א)  בטבלה זו –
          "ברוטו" – שטח נטו בתוספת שטח הפרוזדור הסמוך הנמדד בין הקירות;
          "נטו" – שטח פנים החדר או האולם הנמדד בין הקירות;
          "בניין תעשיה רגילה" – בניין המשמש לתעשיה הכוללת חומ"ס ברמת סיכון נמוכה או רגילה, והיכול לכלול כמה קומות, כאשר בכל קומה יכולות להיות כמה פעילויות שונות;
          "שטח למטרה עיקרית" – כמשמעותו בתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992;
          "תעשיה מיוחדת" – בניין המשמש לתעשיה הכוללת חומ"ס ברמת סיכון נמוכה או רגילה, המשמש לתהליך מסוים, והמאופיין בצפיפות נמוכה של אנשים ומרבית שטח המפעל תפוס במכונות או בציוד;
          "תעשיה מסוכנת" – תעשיה העוסקת בייצור, עיבוד או אחסנה של חומ"ס ברמת סיכון גבוהה (High Hazard);
          "תפוסה מקסימלית" – התפוסה המחושבת לשימוש זה לפי מקדם התפוסה בטור ב' בטבלה תהיה התפוסה המקסימלית.
          (ב)  שטחים באולם או בזירת המשחק שאינם משמשים מעברים של דרכי המוצא, המיועדים להצבת כיסאות ניידים, יחושבו לפי 1 מ"ר שטח רצפה מינימלי לנפש.
          (ג)   לקביעת התפוסה לבניין המשמש למסחר, שבו קומות החנויות הן קומות רחוב והן נפתחות ישירות החוצה לרחובות במפלסים שונים ולשני צדדים שונים, החישוב ייעשה בנפרד בעבור כל קומה הפתוחה ישירות למפלס הרחוב לפי 3.0 מ"ר לנפש משטח החנויות המיועד למטרות עיקריות; לעניין פרט זה, "קומת רחוב" – קומה עם גישה ישירה מהרחוב שהפרש המפלסים ממנה אל המדרכה אינו עולה על 1.20 מטרים, למעט אזור אחורי המיועד לפריקה וטעינה בלבד.
          (ד)  בקניון מקורה תחושב התפוסה כלהלן:
(1) חישוב התפוסה לגבי מעבר ציבורי משותף ומקורה, שהוא מוגן עשן, ייערך על ידי חלוקת סך כל השטח של כל החנויות בקומה, בתוספת 50% משטחי חנויות עוגן, במקדם הנמוך ביותר לפי הטבלה שלהלן:

לעניין זה – "חנות עוגן" – חנות ששטחה למטרה עיקרית עולה על 2,000 מ"ר; "מעבר ציבורי משותף מוגן עשן" בקניון – מעבר שרוחבו 6 מטרים לפחות וגובהו 6 מטרים לפחות, והכולל סידורי שליטה בעשן, כך שעשן לא יצטבר מתחת לגובה של 2.20 מטרים מעל מפלס הרצפה הגבוהה ביותר הנמצאת בחלל המעבר הציבורי המשותף; טבלת מקדמי תפוסה (במ"ר לנפש) בעבור מעבר ציבורי משותף מוגן עשן מקורה בקניון סה"כ שטח החנויות + 50% משטח חנויות העוגן מחושב במ"ר קטן מ-14,000 מ"ר גדול מ-14,000 מ"ר קטן מ-28,000 מ"ר גדול מ-28,000 מ"ר קטן מ-37,000 מ"ר גדול מ-37,000 מ"ר מקדם התפוסה

@ 3. 3

@ 95 5. 0

@ 5. 1

(2) חישוב התפוסה בעבור מעבר ציבורי שאיננו מוגן עשן יהיה בהתאם לשימוש של הקומה שנמצא בה המעבר הציבורי.
          (ה)  לכל חנות יסופקו דרכי מוצא החוצה, אל השטח המקורה של הקניון או אל מחוץ לבניין, בהתבסס על חישוב התפוסה לפי טבלה 3.2.12.2.
          (ו)   לכל חנות עוגן תהיה מערכת דרכי מוצא עצמאית שאיננה מסתמכת על הקניון המקורה בעבור 50% לפחות מן התפוסה.
          (ז)   אם משמש אולם ההמתנה להתקהלות נפרדת ושונה מן ההתקהלות באולם השמחות, תחושב התפוסה לאולם ההמתנה לפי 1 מ"ר לנפש.

@ 3. מקדם הרוחב של מרכיבי דרך מוצא

@ 2. 12.4 (א) הרוחב החופשי המינימלי של כל מרכיבי דרך מוצא מחלק של בניין יחושב בעבור סוג השימוש, כמפורט בטור א' בטבלה שלהלן, על ידי הכפלת מספר האנשים המרבי שבעבורם מיועדת דרך המוצא, המתקבל מחישוב התפוסה לפי פרט 3.2.12.1, במקדם הרוחב הנקוב בטור ב' או ג' בטבלה, והנמדד בסנטימטרים לנפש, בהתאם למרכיב דרך המוצא; בפרט זה, "מהלך אופקי" – לרבות מעבר משופע או כבש ששיפועו אינו עולה על 8%.

          (ב)  טבלה 3.2.12.4 – מקדמי רוחב

טור א' טור ב' טור ג' השימוש מקדם רוחב של מדרגות וכבש ששיפועו עולה על 8% מקדם רוחב של מהלך אופקי סנטימטרים לנפש סנטימטרים לנפש

@ 1 1. מחלקה סיעודית בבית חולים

@ 0 0. 5

@ 2 0. בית חולים – מחלקה אמבולטורית עם כיסוי במתזים

@ 8 0. 5

@ 3 1. בית חולים – מחלקה אמבולטורית בלא כיסוי במתזים

@ 5 1. 3

@ 4 1. אזורים בעלי סיכון גבוה (High Hazard)

@ 8 1. 0

@ 5 0. כל האחרים

@ 8 0. 5 בטבלה זו, "אזורים בעלי סיכון גבוה" – אזורים שבהם מאחסנים, מוכרים, מעבדים או מייצרים חומר מסוכן.

@ 3. אופן חישוב וקביעת רוחב פרוזדור

@ 2. 12.5 (א) הרוחב החופשי המינימלי של פרוזדור, לא יפחת מהנדרש בהתאם לחישובי התפוסה המפורטים בפרט משנה (ב), או מהרוחב הנקוב בטבלה שבפרט משנה (ג), לפי הרחב מבין השניים.

          (ב)  רוחבו החופשי המינימלי של פרוזדור יחושב כלהלן:
(1) יחושב סך כל התפוסות של כל החדרים שהפרוזדור משרת אותם;
(2) סך כל התפוסות יחולק במספר דרכי המוצא הנדרשות שאליהן מופביל הפרוזדור, כמתואר בתרשים 3.2.12.5;
(3) לקבלת הרוחב המינימלי של הפרוזדור תוכפל התוצאה המתקבלת בפסקה (2) במקדם הרוחב הקבוע בטבלה שבפרט 3.2.12.4.
          (ג)   הרוחב המינימלי של פרוזדור בבניין או בחלק בניין, מהסוג המפורט בטור א' בטבלה שלהלן יהיה כנקוב בטור ב':

טבלה 3.2.12.5 – רוחב מינימלי של פרוזדור המווה חלק מדרך מוצא טור א' טור ב' סוג הבניין או חלק הבניין רוחב הפרוזדור במטרים

@ 1 1. בדירת מגורים, פרוזדור המשמש כניסה ראשית

@ 00 2 0. בדירת מגורים

@ 90 3 1. בניין מגורים, בניין משרדים, בניין תעשיה או בניין מלאכה

@ 10 4 1. בניין מסחרי

@ 30 5 1. בניין המשמש מוסד ציבורי

@ 30 6 2. אגפי כיתות לימוד בבית-ספר יסודי עד תיכון

@ 40 7 2. פרוזדור המיועד למעבר מיטות בבית חולים כללי או במחלקה גריאטרית או במחלקה סיעודית בבית אבות

@ 20 8 1. בית חולים פסיכיאטרי

@ 80 9 1. פרוזדור המיועד לחולים אמבולטוריים בבית חולים

@ 50 10 1. דיור מוגן

@ 50 11 1. בית אבות

@ 80 12 0. מקווה

@ 90 13 1. בכל בניין למעט בדירת מגורים, בחלק הבניין שאינו משמש לייעודו הראשי של הבניין 10 14 בבניין עם מעלית, שהכניסה אליה מהפרוזדור, לאורך פיר המעלית. אורך הפרוזדור יהיה 1.50 מטרים לפחות

@ 1. 50

@ 15 2. בבניין שמותקנת בו מעלית נושאת אלונקה, רוחב הפרוזדור ממישור דלת המעלית, לאורך פיר המעלית 20 16 כל בניין אחר בהתאם לסוג הבניין הדומה לו ביותר מבין הבניינים המפורטים בטור א', על פי החלטת עורך הבקשה

@ 3. רוחב דלת בפרוזדור

@ 2. 12.6 הותקנה דלת בניצב לכיוון התנועה בפרוזדור, רוחבה יהיה כנדרש בפרט 3.2.1.3.

@ 3. רוחב דרכי מוצא בבניין בעל שימושים שונים

@ 2. 12.7 (א) רוחב מרכיבי דרך מוצא בבניין בעל שימושים שונים ייקבע לפי החישוב המתאים לאותו חלק מהבניין בעל הרוחב החופשי הגדול ביותר.

          (ב)  בבניין בעל שימושים שונים, בו חלקי הבניין מופרדים על ידי מחיצת אש, רוחב מרכיבי דרך מוצא לכל חלק מבניין ייקבע לפי החישוב המתאים לשימוש הנעשה באותו חלק של הבניין.

@ 3. רוחב מעבר המהווה חלק מדרך מוצא

@ 2. 12.8 (א) רוחב מעבר בבניין, המהווה חלק מדרך מוצא, יהיה לפחות 1.10 מטרים; דרישה זו אינה חלה על דלתות, שרוחבן בהתאם לקבוע בפרטים 3.2.1.1 עד 3.2.1.3 ואינה חלה בדירת מגורים.

          (ב)  על אף האמור בפרט משנה (א) רוחב מעבר המשרת עד 10 אנשים, ושאורכו אינו עולה על 15 מטרים, יהיה 0.90 מטרים לפחות.

@ 3. גובה מעבר ופרוזדור

@ 2. 12.9 (א) גובה מזקף ראש של מעבר ופרוזדור יהיה 2.20 מטרים לפחות, למעט הגובה מתחת למשקופים.

          (ב)  הנמכות מקומיות של התקרה או התקנת מערכות מכניות כגון רכיבי תאורה, רכיבי מיזוג אוויר, מתזים, שלטים וכיוצא באלה, יותרו, בתנאי שגובה מזקף הראש יהיה 2 מטרים לפחות.
          (ג)   גובה מזקף הראש בפרט משנה (א) יישמר בעבור שני שלישים לפחות משטח התקרה בכל חלק של הבניין.

@ 3. אופן מדידת רוחב מעבר ופרוזדור

@ 2. 12.10 (א) מדידת רוחב מעבר ופרוזדור תיערך בגובה 1.20 מטרים מעל הרצפה ובין ציפויי הקיר כמתואר בתרשים 3.2.12.10.

          (ב)  תותר הבלטת מסעדים המותקנים לאורך צדי המעבר והפרוזדור ובין ציפויי הקיר כמתואר בתרשים 3.2.12.10; הבלטה זו לא גורעת מרוחבו של המעבר והפרוזדור.
          (ג)   במהלך פתיחת דלת, לא יבלוט אגף הדלת ביותר ממחצית רוחב הפרוזדור או המעבר לפי תרשים 3.2.1.10 א'.
          (ד)  תותר הבלטת דלת הפתוחה למעבר ולפרוזדור לפי תרשים 3.2.1.10 ב'.

סימן י"ג: מספר דרכי מוצא[עריכה]

@ 3. כללי

@ 2. 13.1 מספר דרכי מוצא בבניין או מחלק בניין יהיה לפי דרישות סימן זה.

@ 3. מספר פתחי היציאה מחדר או מחלק בניין

@ 2. 13.2 (א) לא יפחת משניים מספר פתחי יציאה מחדר או מחלק בניין המופרד באמצעות קירות ודלתות, שנתקיימו לגביו אחד או יותר מהתנאים האלה:

(1) הוא מיועד להכיל 50 איש או יותר;
(2) הוא מיועד לאחסון חומרים מסוכנים, לייצורם או לשימוש בהם וגודלו עולה על 20 מ"ר.
          (ב)  לא יפחת משלושה מספר פתחי יציאה מחדר או אולם המיועד להכיל למעלה מ-500 איש אך לא יותר מ-1,000 איש.
          (ג)   לא יפחת מארבעה מספר פתחי יציאה מחדר או אולם המיועד להכיל למעלה מ-1,000 איש.

@ 3. מספר דרכי מוצא מקומה

@ 2. 13.3 (א) לא יפחת משניים מספר דרכי מוצא מקומה בבניין, למעט במקרים האלה:

(1) בניין מגורים שאינו רב-קומות;
(2) בניין שאינו רב-קומות שבו מספר האנשים המרבי שקומה כלשהי מיועדת להכיל אינו עולה על 30, ושמרחק ההליכה מכל נקודה בקומה אל מוצא בטוח או אל יציאה אינו עולה על 30 מטרים.
          (ב)  לא יפחת משלוש מספר דרכי מוצא מקומה בבניין המיועדת להכיל למעלה מ-500 איש אך לא יותר מ-1,000 איש.
          (ג)   לא יפחת מארבע מספר דרכי מוצא מקומה בבניין המיועדת להכיל למעלה מ-1,000 איש.
          (ד)  מספר דרכי המוצא בקומה לא יפחת ממספר דרכי המוצא הנדרשות מחדר או מחלק בניין הכלול בתוכה.

@ 3. מספר דרכי מוצא מבניין

@ 2. 13.4 (א) מספר דרכי המוצא מבניין לא יפחת ממספר דרכי המוצא הנדרשות מחלק בניין או מקומה הכלולים בו.

          (ב)  ממבואת מעלית תותקן דרך מוצא אחת לפחות.

@ 3. מחיצה ניידת

@ 2. 13.5 (א) הותקנה מחיצה ניידת לחלוקת חדר או חלל, בכל חלק של החדר או החלל לאחר החלוקה יתקיימו דרישות מספר דרכי מוצא המפורטות בסימן זה, דרישות מיקום דרכי מוצא המפורטות בסימן י"ד ודרישות מרחקי הליכה המפורטות בסימן ט"ו.

          (ב)  במחיצה ניידת ניתן להתקין דלת סובבת או פתח המאפשרים מעבר בין צד אחד של החדר המחולק למשנהו; פתח זה ייחשב במניין פתחי היציאה מהחדר לאחר החלוקה ובלבד שתפוסת החלק שממנו אין מעבר ישיר לפרוזדור איננה עולה על 20 איש.
          (ג)   מחיצה ניידת לא תחסום מעבר או פרוזדור המשמש גישה למוצא בטוח באותה קומה.
          (ד)  במחיצה ניידת יתקיימו דרישות פרק ו' לעניין חומרי גמר בבניין.

סימן י"ד: סימון דרכי מוצא[עריכה]

@ 3. מיקום דרכי מוצא

@ 2. 14.1 (א) גישה למוצא בטוח או ליציאה תהיה באמצעות מעבר או פרוזדור ולא דרך חדרים.

          (ב)  על אף האמור בפרט משנה (א), יותר מעבר בגישה למוצא בטוח דרך חדר אחד סמוך, בתנאי ששני החדרים משמשים חלק מאותה יחידה תפקודה, או דרך מבואה (לובי), ובלבד שהחדרים אינם משמשים לאחסון חומרים מסוכנים ואינם ניתנים לנעילה, כמתואר בתרשים 3.2.14.1 א'.
          (ג)   נדרשות שתי דרכי מוצא מחדר או אולם, דלתות היציאה ימוקמו באופן שהמרחק הקטן ביותר בין דלת יציאה אחת לשניה (להלן בפרט זה – המרחק המינימלי) לא יפחת מחצי אורך האלכסון המחבר את שתי הנקודות המרוחקות ביותר באותו חדר או אולם; נדרשות יותר משתי דרכי מוצא מחדר או אולם, המרחק המינימלי יישמר בין שתי דלתות היציאה המרוחקות ביותר; מדידת המרחק המינימלי תיערך בקו ישר בין מזוזות המלבנים הסמוכים של דלתות היציאה כמתואר בתרשימים 3.2.14.1 ב' ו-3.2.14.1 ג'.
          (ד)  נדרשות שתי דרכי מוצא מקומה, דלתות היציאה מהקומה ימוקמו באופן שהמרחק המינימלי לא יפחת מחצי אורך האלכסון המחבר את שתי הנקודות המרוחקות ביותר בקומה; נדרשות יותר משתי דרכי מוצר מקומה, המרחק המינימלי יישמר בין שתי דלתות היציאה המרוחקות ביותר; מדידת המרחק המינימלי תיערך בקו ישר בין מזוזות המלבנים הסמוכים של דלתות היציאה; לעניין פרט זה, דלת היציאה מהקומה אפשר שתהיה דלת הנפתחת אל מוצא בטוח, דלת יציאה חיצונית, פתח יציאה חיצוני, תחילתו של חדר מדרגות לא מוגן, או תחילתה של יציאה כמתואר בתרשים 3.2.14.1 ד'.
          (ה)  על אף האמור בפרט משנה (ד) לעניין אופן מדידת המרחק בין דלתות היציאה, אם דלתות היציאה מחוברות ביניהן בעזרת פרוזדור בעל עמידות אש של 60 דקות, יימדד המרחק המינימלי לאורך מסלול ההליכה בפרוזדור כמתואר בתרשים 3.2.14.1 ה'.
          (ו)   על אף האמור בפרטי משנה (ג) ו-(ד), בבניין שמותקנת בו, בכל שטח הבניין, מערכת מתזים או בבניין המיועד למוסדות חינוך, שהותקנו בו, בפרוזדורים ובמבואות, סידורי שליטה בעשן כמפורט בפרק ה', המרחק בין הדלתות כאמור בפרטי משנה (ג) ו-(ד), לא יפחת משליש אורך האלכסון המחבר את שתי הנקודות המרוחקות בחדר, באולם או בקומה בהתאמה.
          (ז)   בקומה שבה דלתות היציאה למוצא בטוח ממקומות בשני אגפי אש המופרדים זה מזה, ובמחיצת האש מותקנת דלת אש, המאפשרת מעבר בין אגף אחד לאגף שני, לא יחולו מגבלות המרחק המינימלי המפורטות בפרטי משנה (ד) ו-(ו).
          (ח)  חדרי מדרגות משולבים בצורת מספריים ייחשבו כשני מוצאים בטוחים נפרדים אם הם מופרדים זה מזה למעבר אש ועשן, בכל מרכיביהם; ההפרדה בין חדרי המדרגות המשולבים תהיה על ידי אלמנט עמיד אש למשך 120 דקות לפחות.
          (ט)  אם נדרשים בבניין שני מוצאים בטוחים או יותר, תתאפשר גישה חופשית מכל חלל מאויש בקומה אל שני מוצאים בטוחים לפחות.
          (י)   אם בין שני מוצאים בטוחים מקשר פרוזדור שאורכו עולה על 50 מטרים, תחולק הקומה על ידי מחיצת אש ובפרוזדור תותקן דלת אש; כל תוספת של 50 מטרים לאורך הפרוזדור תחולק בהתאמה, כמתואר בתרשים 3.2.14.1 ו'.

@ 3. דרכי מוצא נגישות בבניין

@ 2. 14.2 אם נדרשות בבניין דרכי מוצא נגישות לאנשים עם מוגבלות, יתקיימו בהן הדרישות המפורטות בפרטים 3.2.14.3, 3.2.14.4 ו-3.2.14.5.

@ 3. מספר דרכי מוצא נגישות

@ 2. 14.3 (א) מכל חלק נגיש בבניין, יהיו לפחות שתי דרכי מוצא נגישות לאנשים עם מוגבלות וגישה אחת לפחות לאזור מחסה נגיש.

          (ב)  על אף האמור בפרט משנה (א) –
(1) גישה לדרכי מוצא בטוח הנגישות לאנשים עם מוגבלות, אפשר שתהיה משותפת, במגבלות האורך המותר למהלך משותף, כמפורט בסימן ט"ו;
(2) בבניין או חלק מבניין שבעבורו נדרשת דרך מוצא אחת בלבד, תותקן דרך מוצא נגישה אחת לאנשים עם מוגבלות.

@ 3. מרחק בין כניסות לדרכי מוצא בטוח

@ 2. 14.4 אם נדרשות שתי דרכי מוצא נגישות לאנשים עם מוגבלות, המרחק בין המוצאים הבטוחים יהיה כמפורט בסימן זה.

@ 3. המשכיות דרך מוצא נגישה

@ 2. 14.5 נדרשת דרך מוצא נגישה לאנשים עם מוגבלות, יהיה נתיבה המשכי מכל מקום נגיש בבניין אל מחוץ לבניין או אל אזור מחסה נגיש וממנו, באמצעות דרך מוצא, אל מחוץ לבניין.

סימן ט"ו: מרחקי הליכה[עריכה]

@ 3. מרחקי הליכה בבניין

@ 2. 15.1 מרחק הליכה בבניין לא יעלה על הקבוע בטבלה שבפרט 3.2.15.5, כמתואר בתרשימים 3.2.15.1 א' ו-3.2.15.1 ב'.

@ 3. פרוזדור ללא מוצא

@ 2. 15.2 אורך פרוזדור ללא מוצא לא יעלה על הקבוע בטבלה שבפרט 3.2.15.5, כמתואר בתרשים 3.2.15.2 א'; ואולם פרוזדור שאורכו קטן מרוחבו פי שניים וחצי כמתואר בתרשים 3.2.15.2 ב' לא ייחשב פרוזדור ללא מוצא.

@ 3. מהלך משותף

@ 2. 15.3 (א) בחלק מבניין שנדרשים בו שתי דרכי מוצא או יותר, אורך מהלך משותף לא יעלה על הקבוע בטבלה שבפרט 3.2.15.5, כמתואר בתרשימים 3.2.15.3 א', 3.2.15.3 ב' ו-3.2.15.3 ג'.

          (ב)  לעניין מהלך משותף נגיש ראה פרט 3.2.14.3(ב)(1).

@ 3. מרחק הליכה בבניין עם מערכת מתזים

@ 2. 15.4 בבניין שבכל שטחו מותקנת מערכת מתזים, מרחק ההליכה, מהלך משותף ופרוזדור ללא מוצא לא יעלו על הקבוע בטבלה שבפרט 3.2.15.5.

@ 3. אופן מדידת מרחק הליכה ומהלך משותף

@ 2. 15.5 (א) מרחק ההליכה יימדד על גבי הרצפה, לאורך הקו המרכזי של מסלול ההליכה הטבעי, המתחיל במרחק של 30 סנטימטרים מהנקודה הרחוקה ביותר הניתנת לאכלוס, בקשת המרוחקת 30 סנטימטרים ממזוזת הדלת והנגמרת במרכז דלת האש או במרכז דלת יציאה חיצונית כמתואר בתרשים 3.2.15.5 א'.

          (ב)  אם במסלול מרחק ההליכה או המהלך המשותף כלולות מדרגות או מישור משופע, יימדד מרחק ההליכה או המהלך המשותף, לאורך סיפי המדרגות או במקביל למישור המשופע, כמתואר בתקשים 3.2.15.5 ב'.
          (ג)   אורך מהלך משותף יימדד באופן זהה למדידת מרחק הליכה בבניין ועד לנקודת הפיצול.
          (ד)  בבניין בעל שימוש מעורב –
(1) אשר השימושים השונים הופרדו זה מזה באמצעות אלמנט עמיד אש, יהיו מרחק ההליכה, פרוזדור ללא מוצא והמהלך המשותף, מותאמים לסוג הייעוד בכל חלק מהבניין בנפרד;
(2) אשר השימושים השונים שבו לא הופרדו זה מזה, יהיו מרחק ההליכה, פרוזדור ללא מוצא והמהלך המשותף, מותאמים לסוג השימוש שהמרחקים שנקבעו בעבורו הם הקצרים ביותר מבין כל השימושים בבניין.
          (ה)  מרחקי ההליכה ואורכם של פרוזדור ללא מוצא ומהלך משותף יהיו כקבוע בטבלה שלהלן ובכפוף להערות בפרט משנה (ו):

טבלה 3.2.15.5 – מרחקי הליכה, פרוזדור ללא מוצא ומהלך משותף 7.6.05 מס. סד. השימוש מרחק הליכה במטרים פרוזדור ללא מוצא במטרים מהלך משותף במטרים עם מתזים ללא מתזים עם מתזים ללא מתזים עם מתזים ללא מתזים 1 התקהלות 60 ראה [[פרק ט' ]] 30 ראה [[פרק ט' ]] 6 הערה (2) 6 6 מטרים ליותר מ-50 איש. הערה (2)

23 מטרים לפחות מ-50 איש. 6 מטרים ליותר מ-50 איש. הערה (1)

23 מטרים לפחות מ-50 איש. הערה (1) 2 60 ופרט 3. גני ילדים ומעונות יום

@ 2. 15.6 35 ופרט 3.2.15.6 15 6 30 23 3 חינוך 60 הערה (3) 35 15 הערה (3) 6 30 הערה (3) 23 4 60 ופרט 3. בריאות בתי חולים

@ 2. 15.7 אסור 9 אסור ראה פרט 3.2.15.7 אסור 5 60 ופרט 3. בריאות אמבולטורי מרפאות

@ 2. 15.8 45 ופרט 3.2.15.8 15 6 30 23 6 מגורים חד-משפחתי ודו-משפחתי אין דרישה אין דרישה אין דרישה אין דרישה אין דרישה אין דרישה 7 98 פרט 3. מגורים בניין דירות

@ 2. 15.9 50 פרט 3.2.15.9 15 10 15 הערה (4) 1 הערה (4) 8 98 ופרט 3. דיור מוגן, ובתי אבות

@ 2. 15.10 אסור 15 אסור 38 אסור 9 דיור מוגן – צמוד קרקע חד-משפחתי ודו-משפחתי אין דרישה אין דרישה אין דרישה אין דרישה אין דרישה אין דרישה 10 98 ופרט 3. מעונות סטודנטים

@ 2. 15.11 30 ופרט 3.2.15.11 15 6 15 הערה (4) 11 הערה (4) 11 בתי הארחה (5) אין דרישה אין דרישה אין דרישה אין דרישה אין דרישה אין דרישה 12 98 ופרט 3. בתי מלון

@ 2. 15.11 30 15 6 15 הערה (4) 11 הערה (4) 13 מסחר 60 הערה (6) 30 15 הערה (6) 6 30 הערה (6) 23 14 מסחר - קניון 120 הערות (6) (7) (8) אסור 15 הערה (6) אסור 30 הערה (6) אסור 15 תעסוקה ומשרדים 90 הערה (6) 30 15 הערה (6) 6 30 הערה (6) 23 16 תעשיה רגילה הערה (9) 75 הערה (6) פרט 3.2.15.12 30 15 הערה (6) 15 30 הערה (6) 15 17 תעשיה מיוחדת הערה (10) 120 הערה (6) 60 15 הערה (6) 15 30 הערה (6) 15 18 תעשיה מסוכנת הערה (11) 23 אסור אסור אסור אסור אסור 19 אחסון טובין – רמת סיכון נמוכה ורגילה 120 הערה (6) 30 30 הערה (6) 15 30 הערה (6) 15 20 אחסון חומרים מסוכנים רמת סיכון גבוהה 30 הערה (6) אסור אסור הערה (6) אסור אסור הערה (6) אסור 21 חניון מקורה פתוח הערה (12) 120 60 15 15 15 15 22 חניון סגור 60 30 15 15 15 15 23 כל שימוש חאר יהיה בהתאם לשימוש הדומה לו ביותר מבין השימושים המפורטים בטבלה

          (ו)   המרחקים המפורטים בטבלה שבפרט משנה (ה) לעיל כפופים להערות המפורטות להלן:
(1) במהלך משותף יתקיימו דרישות סימן כ"ד לפרק ט';
(2) מותר פרוזדור ללא מוצא ומעבר ללא מוצא באורך של עד 6 מטרים;
(3) לא הותקנה מערכת מתזים, אך הותקנה מערכת גילוי ושליטה בעשן בפרוזדורים כמפורט בפרק ה' "מערכות שליטה בעשן", מרחק ההליכה יהיה 60 מטרים, אורך הפרוזדור ללא מוצא יהיה 15 מטרים, ואורך המהלך המשותף יהיה 30 מטרים;
(4) פרוזדור המשמש להמלך משותף –
(א) בבניין מגורים – המדידה תתבצע מדלת היציאה מדירת מגורים לפרוזדור עד הדלת לדרך מוצא;
(ב) בבתי מלון או מעונות סטודנטים – המדידה תתבצע מדלת היציאה של חדר או של מקבץ חדרים לפרוזדור עד הדלת לדרך מוצא;
(5) לעניין פרט זה, "בית הארחה" – בניין בתפוסה של עד 16 אורחים ועד 2 קומות;
(6) בבניין תותקן מערכת סידורי שליטה בעשן כמפורט בפרק ה' "מערכות שליטה בעשן";
(7) המעבר הציבורי המשותף יהיה מוגן עשן כנדרש בפרט 3.2.12.3(ד);
(8) מרחק ההליכה בתוך חנות עד 60 מטרים; מרחק ההליכה במעבר הציבורי המשותף עד 60 מטרים;
(9) לעניין פרט זה, "תעשיה רגילה" – כהגדרתה בפרט 3.2.12.3(א);
(10) לעניין פרט זה, "תעשיה מיוחדת" – כהגדרתה בפרט 3.2.12.3(א), וגובה תקרת הבניין או גובה תחתית החלק התחתון ביותר של שלד הגג, הוא 8 מטרים לפחות, מעל מפלס הרצפה;
(11) לעניין פרט זה, "תעשיה מסוכנת" – כהגדרתה בפרט 3.2.12.3(א);
(12) בחניון מקורה פתוח, הקירות החיצוניים יהיו פתוחים לאוויר החופשי ב-40% משטחם בכל מפלס; פתחים אלו יותקנו כך שתימנע הצטברות עשן.

@ 3. מרחק הליכה בגני ילדים

@ 2. 15.6 (א) בגני ילדים, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:

(1) המרחק מכל דלת יציאה של החדר המשמשת חלק מגישה למוצא בטוח, עד הכניסה למוצא בטוח או עד דלת יציאה חיצונית, לא יעלה על 30 מטרים;
(2) המרחק מכל נקודה בחדר עד למוצא בטוח לא יעלה על 35 מטרים;
(3) המרחק מכל נקודה בחדר המשמש לשינה עד הדלת של אותו חדר לא יעלה על 15 מטרים.
          (ב)  על אף האמור בפרט משנה (א), בבניין המוגן על ידי מערכת מתזים, ניתן להגדיל את מרחקי ההליכה הנדרשים בפרט זה בעוד 25 מטרים.

@ 3. מרחק הליכה במוסדות בריאות, בבתי חולים

@ 2. 15.7 בבתי חולים, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:

(1) המרחק בין דלת של חדר, המשמשת חלק מגישה למוצא בטוח, לבין מוצא בטוח לא יעלה על 45 מטרים;
(2) המרחק מכל נקודה בחדר עד למוצא בטוח לא יעלה על 60 מטרים;
(3) המרחק מכל נקודה בחדר המשמש לשינה עד הדלת של אותו חדר לא יעלה על 15 מטרים;
(4) המרחק מכל נקודה במקבץ חדרים המשמשים לשינה עם יציאה אחת משותפת, עד דלת היציאה המשותפת של אותו מקבץ, לא יעלה על 30 מטרים, כמתואר בתרשים 3.2.15.7.

@ 3. מרחק הליכה במוסדות בריאות, בבתי חולים

@ 2. 15.8 (א) במרפאות אמבולטוריות, המרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:

(1) המרחק בין דלת של חדר, המשמשת חלק מגישה למוצא בטוח לבין מוצא בטוח לא יעלה על 30 מטרים;
(2) המרחק מכל נקודה בחדר ועד למוצא בטוח לא יעלה על 45 מטרים.
          (ב)  על אף האמור בפרט משנה (א), בבניין המוגן על ידי מערכת מתזים, ניתן להגדיל את מרחקי ההליכה הנדרשים בפרט זה בעוד 15 מטרים.

@ 3. מרחק הליכה בבניין מגורים

@ 2. 15.9 על מרחק הליכה בבניין מגורים יחול גם פרט 3.8.18.2.

@ 3. מרחק הליכה בדיור מוגן ובבתי אבות

@ 2. 15.10 בדיור מוגן ובבתי אבות, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:

(1) מרחק ההליכה בתוך חדר או בדירה, עד דלת הכניסה לחדר או לדירה לא יעלה על 38 מטרים;
(2) מרחק ההליכה מדלת הכניסה של החדר או הדירה עד למוצא הבטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 60 מטרים.

@ 3. מרחק הליכה בבתי מלון ומעונות סטודנטים

@ 2. 15.11 בתבי מלון ובמעונות סטודנטים, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:

(1) מרחק ההליכה בתוך חדר או יחידת אירוח עד דלת הכניסה לחדר או ליחידה לא יעלה על 38 מטרים;
(2) מרחק ההליכה מדלת הכניסה של החדר או יחידת האירוח ועד למוצא הבטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 60 מטרים.

@ 3. מרחק הליכה בתעשיה רגילה

@ 2. 15.12 בתעשיה רגילה הכוללת חומרים ברמת סיכון נמוכה או בינונית מרחק ההליכה לא יעלה על 120 מטרים, אם מתקיימים תנאים אלה:

(1) הבניין נמצא בקומת קרקע בלבד;
(2) בבניין מותקנת מערכת לפינוי עשן וחום המונעת סכנה של הצטברות עשן בגובה נמוך מ-1.80 מטרים בפרק זמן הנדרש לפינוי הבניין מאנשים והבניין מוגן כולו על ידי מערכת מתזים.

סימן ט"ז: תאורת דרכי מוצא[עריכה]

@ 3. תאורה מלאכותית

@ 2. 16.1 (א) בפרוזדורים, במעברים המשרתים יותר מ-6 אנשים או שאורכם עולה על 15 מטרים ובחדרי מדרגות תותקן תאורה מלאכותית שעוצמתה במקום החשוך ביותר על הרצפה 10 לוקס לפחות.

          (ב)  להפעלת תאורה מלאכותית כאמור יותקנו מתגים בכל כניסה לחדר מדרגות, במרחק שאינו גדול מ-1.00 מטרים מדלת הכניסה; המתגים יותקנו בגובה הנע בין 85 ס"מ ל-110 ס"מ מעל מפלס הרצפה.

סימן י"ז: תאורת חירום[עריכה]

@ 3. תאורת חירום

@ 2. 17.1 (א) תאורת חירום בדרך מוצא תתחיל לפעול בתוך פרק זמן שאינו גדול מ-0.5 שניות בכל מקרה של כשל בהספקת החשמל או נפילה במתח רשת החשמל כמפורט בתקן הישראלי בת"י 20, חלק 2.22 מנורות: מנורות לתאורת חירום (להלן – ת"י 20 חלק 2.22).

          (ב)  במעברים המשרתים יותר מ-6 אנקים או שאורכם עולה על 15 מטרים, בפרוזדורים ובחדרי מדרגות, לאורך דרך המוצא, יותקנו גופי תאורת חירום שיאירו את נתיב המילוט, בזמן הפסקת חשמל או נפילה במתח רשת החשמל; דרישה זו אינה חלה על מעברים ופרוזדורים בדירת מגורים.
          (ג)   עוצמתה המינימלית של תאורת חירום לאורך נתיב המילוט לא תפחת מ-1 לוקס בכל נקודה לאורך נתיב המילוט למשך שעה אחת לפחות.
          (ד)  מדידת עוצמת האור המינימלית תתבצע בגובה מפלס ההליכה לאורך נתיב המילוט.
          (ה)  היחס בין עוצמת ההארה המרבית לבין עוצמת ההארה המינימלית לא יעלה על 1:40.
          (ו)   תאורת חירום תתבסס על גופי תאורה עצמאיים הניזונים מסוללות נטענות או מערכת מרכזית לגיבוי חשמלי מבוקרת טעינה הכוללת מצבר נטען; גופי תאורת החירום יהיו מוזנים משני מעגלי הזנה נפרדים המוזנים ממערכות נפרדות.
          (ז)   גופי תאורת החירום יתאימו לתקן הישראלי ת"י 20, חלק 2.22.

סימן י"ח: שילוט וסימון דרכי מוצא[עריכה]

@ 3. שילוט

@ 2. 18.1 (א) דרכי מוצא ישולטו ויסומנו לפי הוראות אלה:

(1) בכל מרכיבי דרך מוצא שלא נראה מהם באופן ברור כיוון היציאה מהבניין, ומעל דלת יציאה, יותקנו שלטים שבהם נכתב: "יציאה", או "יציאת חירום", עם חץ הכוונה או ללא חץ הכוונה, לפי הצורך; הכיתוב על השלטים יהיה בגוון לבן על גבי רקע ירוק; ניתן לשלב בשלטים צלמית "דרך מילוט" כמפורט בת"י 1918 חלק 4;
(2) בכל מקום בבניין שניתן לסטות בו מדרך היציאה מהבניין, יותקן שלט "אין יציאה"; הכיתוב על השלט יהיה בגוון אדום על גבי רקע לבן;
(3) גובה האותיות בשלטים הנדרשים בפסקאות (1) ו-(2) יהיה 15 סנטימטרים לפחות, ועוביים יהיה 15 מילימטרים לפחות; המרווח בין האותיות יהיה לפחות 1 סנטימטר;
(4) התקנת השלטים תהיה בניצב לכיוון המילוט;
(5) בחניון מקורה, יותקנו שלטים כמפורט בפסקאות (1), (2) ו-(4) שחובה לשלב בהם צלמית "דרך מילוט" כמפורט ת"י 1918 חלק 4; גובה האותיות בשלטים יהיה 20 סנטימטר לפחות, ועוביין יהיה 20 מילימטרים;
(6) על דירת מגורים יחול פרט 3.8.21.1(ב).
          (ב)  לשלטים לפי פרט משנה (א) תותקן תאורה מרשת החשמל של הבניין וממקור חשמל עצמאי המבוסס על סוללות נטענות המאפשרות זמן תאורה של 60 דקות; גוף התאורה יתאים לתקן ישראלי ת"י 20 חלק 2.22, והוא יופעל בעת הפסקת חשמל או נפילה במתח רשת החשמל.
          (ג)   בדרך מוצא יותקנו שלטים המציינים את קיומם של מיתקני בטיחות אש.
          (ד)  על דלת אש של חדר מדרגות מוגן, שאינה בקומת הכניסה, יותקן שלט קבוע בצד המבואה הקומתית, ועליו המילים "דלת אש! החזק סגורה!"; הכיתוב על השלט יהיה בגוון ירוק על רקע לבן; גובה כתיב האותיות יהיה 3 סנטימטרים לפחות ועוביין 7 מילימטרים לפחות; השלט ימוקם במרכז הדלת, בגובה 1.50 מטרים מעל הרצפה.
          (ה)  על דלת אש הממוקמת בקומת הכניסה לבניין או במקום בולט לעין בסמוך אליה, בצד הפונה למבואת הכניסה, יותקן שלט, כאמור בפרט משנה (ד), ונוסף עליו – שלט קבוע שבו נכתב:

"בבניין זה מותקנו דלתות אש בכל קומותיו. דלתות האש משמשות להגנה מפני אש ולמילוט לחדר המדרגות.

@ 1. דלתות האש חייבות להיות סגורות תמיד, למעט בזמן מעבר אנשים, כדי למנוע חדירת אש ועשן לחלל חדר המדרגות בעת שריפה.

@ 2. פגיעה ביכולת הסגירה העצמית של הדלתות עלולה לגרום לאובדן חיי אדם ולגרימת נזקים לרכוש בעת שריפה.

@ 3. אין לנעול את הדלתות ואין להציב כל דבר העלול להפריע לפתיחה ולסגירה שלהן ולמעבר חופשי של אנשים אל חדר המדרגות ובתוכו". הכיתוב של השלט יהיה בגוון ירוק על רקע לבן; גובה האותיו של הרישה בשלט יהיה 7 מילימטרים לפחות וגובה כתיב האותיות הנדרשות בסעיפים 1 עד 3 בשלט יהיה 3 מילימטרים לפחות; השלט ימוקם במרכז הדלת, מתחת לשלט המתואר בפרט משנה (ד).

          (ו)   הוראות פרטי משנה (ד) ו-(ה) אינן חלות על דלתות אש פתוחות הנמצאות, בדרך כלל, במצב פתוח (Normally Open), והמצוידות במנגנון סגירה אוטומטי בעבור מקרים של שריפה, ובלבד שהדלתות האמורות אושרו בידי רשות הכבאות כדלתות פתוחות.
          (ז)   החדר מדרגות מוגן יותרן בכל קומה שלט קבוע שבו נכתבו בסדר יורד כלפי מטה פרטים אלה:
(1) כינוי חדר המדרגות;
(2) המילה "קומה" ולצדה או מתחתיה מספר הקומה;
(3) המילים "חדר המדרגות משרת קומות" ואחריהן – מספר הקומות בבניין, על פי החלטת עורך הבקשה;
(4) המילים "יש יציאה לקומת הגג" או "אין יציאה לקומת הגג";
(5) המילים "יציאה לרחוב בקומה ..." ואחריהן מספר הקומה שממנה יש יציאה לרחוב;
(6) גובה כתיב אותיות המילים הנדרשות לכיתוב בפסקאות (1) ו-(5) יהיה 20 מילימטרים לפחות ועוביין יהיה 2 מילימטרים לפחות; גובה כתיב אותיות המילים הנדרשות לכיתוב בפסקה (2) יהיה 12 מילימטרים לפחות ועוביין 2 מילימטרים לפחות; גובה כתיב האותיות הנדרשות לכיתוב מספר הקומה בפסקה (2) יהיה 70 מילימטרים לפחות ועוביין יהיה 8 מילימטרים לפחות; גובה כתיב אותיות המילים הנדרשות לכיתוב בפסקאות (3) ו-(4) יהיה 5 מילימטרים לפחות ועוביין יהיה 1 מילימטרים לפחות;
(7) מימין לכיתוב בשלט יסומן חץ הכוונה המציין את כיוון המילוט; החץ יצביע כלפי מעלה או כלפי מטה, על פי קביעת עורך הבקשה; גובה החץ יהיה 120 מילימטרים לפחות; ועוביו יהיה 25 מילימטרים לפחות; בתוך החץ תיכתב המילה "ליציאה";
(8) המילה והחץ על השלט האמור בפסקה (7) יהיו בגוון ירוק על רקע לבן; גובהו של השלט יהיה 35 סנטימטרים לפחות ולא יעלה על 55 סנטימטרים; קו תחתית השלט יהיה בגובה 1.50 מטרים מעל הרצפה;
(9) יהיה ניתן לצפות בשלט כאשר הדלת במצב סגור או פתוח;
(10) כאשר בדרך מוצא נדרשת עליה בחדר מדרגות כדי להגיע ליציאה, יותקנו שלטים לסימון כיוון היציאה בכל קומה שבה נדרשת עלייה למעלה; שלטים אלו יזוהו כאשר הדלת במצב סגור או פתוח; כאשר המפלס התחתון ביותר של חדר המדרגות מתחיל לא יותר מקומה אחת מתחת לקומת היציאה, ומקום היציאה נצפה בבירור, לא תחול הדרישה המפורטת ברישה של פסקה זו.

@ 3. שילוט בשפה הערבית

@ 2. 18.2 בבניין המוקם במרחב תכנון מקומי שבו, לדעת המהנדס, קיים שיעור ניכר של ציבור דובר השפה הערבית שאינו דובר השפה העברית, יותקנו השלטים לפי סימן זה בשפה העברית והערבית כאחד.

סימן י"ט: חוץ הבניין[עריכה]

@ 3. מדרגות חוץ

@ 2. 19.1 (א) בכל מקרה שבו מפלס הרחוב שונה ממפלס הכניסה או היציאה לבניין יותקנו מדרגות חוץ, כבש, מעבר משופע או שילוב של חלק מהם.

          (ב)  רוחב מדרגות החוץ, הכבש או המעבר המשופע יהיה שווה לרוחב דלת היציאה החיצונית הגובלת עם המדרגות ולא יפחת מ-1.10 מטרים.
          (ג)   המדרגות ייבנו בהתאם להוראות פרטים 3.2.2.3, 3.2.2.4, 3.2.2.5, 3.2.2.6, 3.2.2.10, 3.2.2.16.
          (ד)  מישור שלח המדרגה יהיה מחוספס או עשוי חומר המונע החלקה.
          (ה)  אם, משיקולי אדריכלות, מותקנות מדרגות חוץ רחבות, יותקנו מסעדים נוספים בהתאמה לפתחי היציאה מהבניין ובהתאם לקבוע בפרט 3.2.2.16.
          (ו)   בכל מהלך מדרגות יותקן מסעד ובית אחיזה בצד אחד של המדרגות; אם נדרש מעקה, ייחשב בית האחיזה של המעקה מתאים לדרישה זו.
          (ז)   בבניין ציבורי, בכל מהלך מדרגות חוץ יותקן מסעד ובית אחיזה משני צדי המדרגות.
          (ח)  במדרגות המשתלבות במישור משופע הניצב לכיוון מהלך המדרגות יתקיימו תנאים אלה:
(1) רום המדרגה התחתונה לא יעלה על 17.5 סנטימטרים כמתואר בתרשים 3.2.19.1;
(2) היחס בין רום המדרגה התחתונה לשלחה, על פי הנוסחה המפורטת בפרט משנה 3.2.2.5(ד), לא יחול במדרגות אלו.

סימן כ': דרך גישה, רחבת היערכות וחלונות חילוץ[עריכה]

@ 3. אמצעי חילוץ מבניין שאינו בניין גבוה או בניין רב קומות

@ 2. 20.1 בבניין, שאינו בניין גבוה או בניין רב קומות, יהיו סידורי חילוץ אנשים אל מחוץ לבניין שמתקיימים בהם אחד לפחות מן התנאים האלה:

(1) דרך גישה, רחבת היערכות וחלון חילוץ העומדים בדרישות אלה:
(א) רוחב דרך הגישה יהיה 4 מטרים לפחות;
(ב) כחלק מדרך הגישה או בסיומה תהיה רחבת היערכות שמידותיה יהיו לפחות 6 מטרים לאורך 12 מטרים כמתואר בתרשים 3.2.20.1;
(ג) המרחק שבין רחבת ההיערכות לחלק הבולט ביותר של חזית הבניין שבה חלון חילוץ, לא יעלה על 12 מטרים;
(ד) דרך הגישה יכולה להיות חלק מהדרך הציבורית;
(ה) מדרכה וכביש יכולים לשמש רחבת ההיערכות;
(ו) על אף האמור בפסקת משנה (א), רשאי המהנדס, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על סמך חוות דעת הנדסית ולאחר התייעצות עם רשות הכבאות, לאשר רוחב לדרך גישה קטן מ-4 מטרים אך לא פחות מ-3.70 מטרים; הרוחב הפנוי ממכשולים יהיה לא פחות מ-4 מטרים כמתואר בתרשים 3.2.20.1;
(ז) בבניין יותקנו חלונות חילוץ העומדים בדרישות סימן זה;
(2) חדר מדרגות מוגן, שמתקיימות בו דרישות סימן ג', לרבות –
(א) עמדת כיבוי אש בכל מבואה קומתית;
(ב) פינוי עשן מכל מבואה קומתית ופתחי פינוי עשן מחדר המדרגות לעבר הגג העומדים בדרישות סימן א' לפרק ה';
(ג) בבניין לא תחול הדרישה להתקנת חלון חילוץ;
(ד) בבניין לא תחול הדרישה לדרך גישה ורחבת היערכות;
(3) בבניין מותקנת מערכת מתזים העומדת בדרישות אלה:
(א) בכל שטח הבניין מותקנת מערכת כיבוי אש אוטומטית במים – מתזים; הספקת המים למתזים מבוססת על לחץ המים העירוני ולא יידרש אמצעי להגברת לחץ;
(ב) בבניין לא תחול הדרישה להתקנת חלון החילוץ;
(ג) בבניין לא תחול הדרישה לדרך גישה ורחבת היערכות.

@ 3. רדיוס סיבוב של דרך גישה ורחבת היערכות

@ 2. 20.2 אם דרך גישה איננה ישרה, רדיוס הסיבוב של ציר הדרך לא יפחת מ-12 מטרים; רדיוס השטח הנקי ממכשולים, הרדיוס החיצוני, לא יפחת מ-16 מטרים.

@ 3. שער בדרך גישה

@ 2. 20.3 אם נבנה שער בדרך גישה, תובטח אפשרות פתיחתו או פריצתו במקרה חירום, כך שיתאפשר מעבר מיידי לרכב כיבוי והצלה.

@ 3. סימון ושילוט רחבת היערכות

@ 2. 20.4 רחבת היערכות בתחום המגרש תסומן על הקרקע, במסגרת בגוון בהיר, ותשולט באופן שיאסור חניה לכלי רכב במקום; רחבת היערכות בתחום הדרך הציבורית תשולט באופן שייאסר חניית רכב במקום.

@ 3. מבנה דרך גישה ורחבת היערכות

@ 2. 20.5 דרך גישה ורחבת היערכות, לרבות מכסים לתאי בקרה וצינורות למערכות תשתית למיניהן, הטמונים מתחתן, יהיו בנויים באופן המאפשר להם לשאת רכב לכיבוי והצלה על פי התקן הישראלי, ת"י 412 עומסים במבנים: עומסים אופייניים.

@ 3. מניעת הפרעה בדרך גישה וברחבת היערכות

@ 2. 20.6 (א) לא יהיו בדרך גישה, ברחבת היערכות ובין רחבת היערכות לבניין, בליטות, עצים, עמודי חשמל, עמודי טלפון, כבלים עיליים, מבנים או מיתקנים כיוצא באלה, העלולים להפריע, לעכב או להכשיל את פעולתו התקינה של רכב כבאות והצלה.

          (ב)  הגובה החופשי ממכשולים מעל דרך גישה יהיה 4.20 מטרים לפחות.

@ 3. חלונות חילוץ

@ 2. 20.7 (א) בכל קומה יותקן חלון אחד שרוחבו החופשי 0.80 מטרים לפחות, וגובהו החופשי 1.00 מטרים לפחות (להלן – חלון חילוץ).

          (ב)  חלון חילוץ יהיה חלון צד צירי, או חלון הזזה; החלון יהיה ניתן לפתיחה מצדו הפנימי, וניתן לפתיחה או פריצה מחלקו החיצוני.
          (ג)   בבניין שאינו בניין למגורים, יסומן חלון החילוץ בחלקו הפנימי בסימן זוהר במילים "חלון חילוץ".
          (ד)  המרחק בין כל נקודה בכל קומה בבניין לבין חלון חילוץ לא יעלה על 50 מטרים, כשהמדידה תתבצע בקו אלכסוני בין כל נקודה בכל קומה בבניין לבין חלון החילוץ של אותה קומה, ובלבד שקיים מעבר בין כל חלקי הקומה לחלון החילוץ, לרבות מעבר דרך דלתות של דירות או חדרים.
          (ה)  פרט זה אינו חל על קומת הקרקע בבניין.
          (ו)   פרט זה אינו חל על בניין אשר הותקנו בו סידורי חילוץ העומדים בדרישות פרט 3.2.20.1(2) או 3.2.20.1(3).

@ 3. מיקום חלונות חילוץ

@ 2. 20.8 (א) מול חלון חילוץ, כאמור בפרט 3.2.20.7, תותקן רחבת היערכות שתאפשר כניסה לבניין או יציאה ממנו באמצעות סולם המורכב על רכב כבאות והצלה.

          (ב)  אם נדרש יותר מחלון חילוץ אחד, והמרחק בין כל שני חלונות חילוץ לא עולה על 35 מטרים מדוד לאורך מעטפת הבניין, ניתן להתקין רחבת היערכות אחת בלבד.

פרק ג': הפרדות ועמידות אש[עריכה]

סימן א': הפרדות[עריכה]

@ 3. הפרדה בין דרכי מוצא והבניין

@ 3. 1.1 הפרדה בין דרך מוצא לבין שאר חלקי הבניין תהיה לפי הדרישות המפורטות בפרט 3.3.1.2.

@ 3. הפרדת חדר מדרגות מהבניין

@ 3. 1.2 (א) חדר מדרגות בבניין גבוה או בבניין רב-קומות, המשמש מוצא בטוח יופרד משאר חלקי הבניין על ידי אלמנטים בעלי עמידות אש למשך 120 דקות לפחות.

          (ב)  חדר מדרגות בבניין שאינו בניין גבוה או בניין רב-קומות, המשמש מוצא בטוח, יופרד משאר חלקי הבניין על ידי אלמנטים בעלי עמידות אש למשך 60 דקות לפחות.
          (ג)   עמידות האש של דלתות אש בחדרי מדרגות המשמשים חלק ממוצא בטוח, תהיה 30 דקות לפחות בהתאם לתקן הישראלי ת"י 1212 – דלתות אש: עמידות אש.

@ 3. הפרדת קומות השירותים משאר חלקי הבניין

@ 3. 1.3 (א) בכל בניין תהיה הפרדת אש ועשן בין קומות שטחי שירות או חלק מהן, המכילות, בין השאר, חניון רכב, מחסנים, חדרי הסקה, מיתקני חשמל ראשיים וחדרים טכניים, לבין שאר חלקי הבניין; ההפרדה האמורה תהיה על ידי אחד או שילוב של אמצעים אלה:

(1) מחיצות אש בעלת עמידות אש למשך שעתיים לפחות;
(2) תקרות ורצפות הגובלות בבניין, בעלות עמידות אש למשך שעתיים לפחות;
(3) דלת אש בעלת עמידות אש למשך 30 דקות בידוד ו-90 דקות כשל תחילי ויציבות;
(4) דלת אש, בכניסה לחדר מדרגות מוגן בבניין המשמש למגורים, בעלת עמידות אש למשך 30 דקות בידוד ו-30 דקות כשל תחילי ויציבות.
          (ב)  בגישה מקומת שטחי שירות לחדר מדרגות מוגן או למעלית, תותקן מבואה המופרדת מקומת שטחי השירות באמצעות קירות עמידי אש למשך שעתיים לפחות והגישה למבואות אלה תהיה דרך דלת אש.
          (ג)   הדרישה בפרט משנה (ב) לא תחול על חדר מדרגות מוגן המסתיים ביציאה ישירות אל מחוץ לבניין, המשרת קומות שירות בלבד.

@ 3. הפרדה בקומת השירותים

@ 3. 1.4 על חלק בניין, כגון קופאי בחניון או משרד במחסן, שנועד לספק שירותים נלווים לשימושים שאופיים שטחי שירות, לא תחול הדרישה בפרט 3.3.1.3.

@ 3. הפרדה בין הבניין למנהרת שירות ופיר

@ 3. 1.5 (א) מינהרת שירות ופיר יופרדו מהבניין לכל אורכם וגובהם על ידי קירות עמידי אש למשך שעתיים לפחות.

          (ב)  הותקנו במינהרת שירות או בפיר פתחי כניסה או יציאה, יהיו הפתחים סגורים על ידי דלת אש שתהיה בעלת עמידות אש למשך 30 דקות בידוד ו-90 דקות כשל תחילי ויציבות.

@ 3. צנרת ותעלות מיזוג אוויר החודרים אלמנטים עמידי אש

@ 3. 1.6 (א) באגפי אש, שהקירות או התקרות בהם בנוים מאלמנטים עמידי אש, תתאפשר העברת צנרת דרכם בתנאי שהמעברים נאטמו היטב מפני חדירת אש ועשן; האטימה תיעשה מחומרים לא דליקים.

          (ב)  צנרת המיועדת להעברת חום תבודד בחומרי בידוד לא דליקים.
          (ג)   תעלות של מיזוג אוויר החודרות דרך האלמנטים האמורים, יצוידו במדפי אש אוטומטיים.

סימן ב': עמידות אש של שלד הבניין[עריכה]

@ 3. עמידות האש של שלד הבניין

@ 3. 2.1 (א) מרכיבי שלד הבניין יסווגו לעמידות אש לפי אחד מסוגי השלד המפורטים בטבלה 3.3.2.1.

          (ב)  עמידות האש של מרכיבי שלד הבניין לא תפחת מהנדרש בסוג השלד בו סווג הבניין כאמור בפרט משנה.
          (ג)   בבניין גבוה ובניין רב-קומות עמידות האש של השלד תהיה גם לפי דרישות פרט 7.47.00 והנספח לפרט 7.43.00(ד) בסימן ז' לחלק ז'.
          (ד)  בבניין למגורים עמידות האש של השלד תהיה גם לפי דרישות פרק ח'.
          (ה)  בבניין להתקהלות עמידות האש של השלד תהיה גם לפי דרישות פרק ט'.

טבלה 3.3.2.1 סיווג שלד הבניין לפי עמידות אש (בשעות) מרכיבי שלד הבניין סוג שלד הבניין Iד IIד IIIד IVד Vד

@ 442 332 222 111 000 211 200 HH2 111 000 1. קירות חוץ נושאים 1 קירות חוץ הנושאים יותר מקומה אחת, עמודים או קירות נושאים אחרים.

@ 1. 2 קירות חוץ הנושאים קומה אחת בלבד.

@ 1. 3 קירות חוץ הנושאים גג בלבד.

@ 4 4 4 3 3 3 2 2 1 1 1 1 0ג 0ג 0ג 2 2 2 2 2 2 2 2 2 1א 1א 1א 0א,ג א,ג 0א,ג 2. קירות פנים נושאים 1 קירות פנים הנושאים יותר מקומה אחת, עמודים או קירות נושאים אחרים.

@ 2. 2 קירות פנים הנושאים קומה אחת בלבד.

@ 2. 3 קירות פנים הנושאים גג בלבד.

@ 4 3 3 3 2 2 2 2 1 1 1 1 0 0 0 1א 1א 1א 0א 0א 0א 2 1 1 1א 1א 1א 0א 0א 0א 3. עמודים 1 עמודים הנושאים יותר מקומה אחת, עמודים או קירות נושאים אחרים.

@ 3. 2 עמודים הנושאים קומה אחת בלבד.

@ 3. 3 עמודים הנושאים גג בלבד.

@ 4 3 3 3 2 2 2 2 1 1 1 1 0 0 0 1א 1א 1א 0א 0א 0א Hא,ב Hא,ב Hא,ב 1א 1א 1א 0א 0א 0א 4. קורות, אגדים 1 קורות ואגדים הנושאים יותר מקומה אחת, עמודים או קירות נושאים אחרים.

@ 4. 2 קורות ואגדים הנושאים גג בלבד.

@ 4. 3 קורות ואגדים הנושאים גג בלבד.

@ 4 2 2 3 2 2 2 2 1 1 1 1 0 0 0 1א 1א 1א 0א 0א 0א Hא,ב Hא,ב Hא,ב 1א 1א 1א 0א 0א 5. 0א רצפה

@ 2 2 2 1 0 1א 0א Hא,ב 1א 6. 0א גג

@ 1. 2

@ 5 1 1 0 1א 0א Hא,ב 1א 7. 0א קירות חוץ שאינם נושאים 0ג 0ג 0ג 0ג 0ג 0א,ג 0א,ג 0א,ג 0א,ג 0א,ג הערות לטבלה 3.3.2.1 א. מודגש עם רקע אפור – אלמנטים המותרים להיות מחומרים דליקים מאושרים על ידי רשות כבאות. ב. מסומן באות H = רכיבי שלד הבניין עשויים עץ, ובאישור רשות כבאות. ג. עמידות האש של החלקים הלא קונסטרוקטיביים של קירות חוץ, וההגנה על הפתחים בקירות חוץ, אינן נכללות בטבלה זו; בהפקדה אנכית בין קומות הבניין תתקיים הדרישה של פרט 3.7.1.5. ד. לעניין סיווג שלד הבניין לעמידות אש –

(1) שלד שסיווגו I יהיה שלד מסוג: 442-I או 332-I;
(2) שלד שסיווגו II יהיה שלד מסוג: 222-II או 111-II או 000-II;
(3) שלד שסיווגו III יהיה שלד מסוג: 211-III או 200-III;
(4) שלד שסיווגו IV יהיה שלד מסוג: IV-2HH;
(5) שלד שסיווגו V יהיה שלד מסוג: 111-V או 000-V.

הבחירה בסוג שלד מסוים מחייבת בכל הערכים של עמידות האש המופיעים באותה עמודה בטבלה. הסבר לסימון גרפי של סוג שלד

פרק ד': מערכות גילוי וכיבוי אש[עריכה]

סימן א': כללי[עריכה]

@ 3. מערכת כיבוי אש

@ 4. 1.1 מערכת כיבוי אש אוטומטית במים תותקן על פי תקן ישראלי ת"י 1596 – מערכות מתזים: התקנה.

פרק ה': מערכות שליטה בעשן[עריכה]

סימן א': אופני שליטה בעשן[עריכה]

@ 3. סידורי שליטה בעשן

@ 5. 1.1 במקום שנדרשו בו סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין הם יבוצעו באחת השיטות המתוארות בסימן זה או בשילוב חלק מהן.

@ 3. פתח שחרור עשן קבוע

@ 5. 1.2 שטח נטו של פתח שחרור עשן הפתוח באופן קבוע, יהיה 2% לפחות משטח חלק הבניין שהוא משרת או 0.3 מ"ר לפחות, הגדול מביניהם, זולת אם נאמר אחרת בתקנות אלה; ואולם בחלק מבניין שמותקנת בו מערכת מתזים, ניתן להקטין את שטח הפתח נטו, כך שיהיה 1.5% לפחות משטח חלק הבניין שהוא משרת.

@ 3. פתח שחרור עשן הנפתח באמצעות מנגנון אוטומטי

@ 5. 1.3 (א) שטח נטו של פתח שחרור עשן הנפתח באמצעות מנגנון אוטומטי, יהיה 2% לפחות משטח חלק הבניין שהוא משרת או 0.3 מ"ר לפחות, הגדול מביניהם, זולת אם נאמר אחרת בתקנות אלה; ואולם בחלק מבניין שמותקנת בו מערכת מתזים, ניתן להקטין את שטח הפתח נטו, כך שלא יפחת מ-1.5% משטח חלק הבניין שהוא משרת.

          (ב)  מנגנון אוטומטי כאמור בפרט משנה (א) יופעל על ידי אחת מן השיטות האלה:
(1) פיקוד מגלאי אש ועשן;
(2) פיקוד מרגש זרימה של מערכת מתזים;
(3) הפעלה מקומית על ידי נתיך טרמי;
(4) הפעלה ידנית מרחוק.

@ 3. פיר שחרור עשן בלא אמצעים מכניים

@ 5. 1.4 (א) שטח החתך של פיר שחרור עשן בלא אמצעים מכניים, יהיה 0.5 מ"ר לפחות, ופתח יניקת העשן מכל קומה הוא 0.20 מ"ר לפחות.

          (ב)  בתחתית פיר שחרור עשן יותקן פתח כניסת אוויר מחוץ לבניין ששטחו 300 סמ"ר לפחות.
          (ג)   בכניסה לפיר שחרור עשן, בכל קומה, תותקן ברך, עשויה פח בעובי 1.25 מ"מ לפחות והמסתיימת 60 ס"מ לפחות מעל הקו העליון של פתח כניסת עשן, למניעת מעבר עשן בין הקומות.
          (ד)  פיר שחרור עשן יסתיים מעל גג הבניין עם שני פתחים בכיוונים מנוגדים הפתוחים בדרך קבע; שטח כל אחד מהפתחים יהיה מחצית לפחות משטח החתך של הפיר.

@ 3. פיר שחרור עשן עם אמצעים מכניים

@ 5. 1.5 (א) שטח החתך של פיר שחרור עשן עם אמצעי יניקה מכניים, ופתחי היניקה שלו יקבעו באופן שיאפשר ספיקה שוות ערך ל-6 החלפות אוויר לשעה מהחלל שהפיר משרת.

          (ב)  בכניסה לפיר שחרור העשן, בכל קומה, תותקן ברך למניעת מעבר עשן או יותקן מדף אש ממונע המחובר למערכת גילוי אש ועשן.
          (ג)   פיר שחרור עשן יסתיים מעל גג הבניין ומחובר למפוח יניקת עשן.

@ 3. מפוח יניקת עשן

@ 5. 1.6 (א) מפוח יניקת עשן יהיה עמיד בחום בטמנפרטורה של 400 מעלות צלזיוס למשך שעתיים לפחות; ואולם כאשר מותקנת בכל הבניין מערכת מתזים, ניתן להשתמש במפוח יניקת עשן העמיד בטמפרטורה של 250 מעלות צלזיוס למשך שעתיים לפחות.

          (ב)  מפוח יניקת העשן יוזן מרשת החשמל ומגנרטור חשמלי לשעת חירום.
          (ג)   קצת החלפות האוויר של המפוח – לפחות 6 החלפות אוויר בשעה אלא אם נאמר אחרת בתקנות אלה.

@ 3. מערכת על לחץ

@ 5. 1.7 מערכת על לחץ למניעת חדירת עשן לחדרי מדרגות מוגנים, תותקן על פי ת"י 1001 חלק 2.2.

@ 3. כמות הפתחים ומיקומם

@ 5. 1.8 בסימן זה, במקום שבו נדרש להתקין פתח לשחרור עשן, אפשר להתקין כמה פתחים ובלבד שהשטח הכולל של הפתחים לא יפחת מהשטח הנדרש מהפתח הבודד; מיקום וגודל הפתחים יהיה לפי החלטת עורך הבקשה.

@ 3. מערכת לפינוי עשן

@ 5. 1.9 על אף האמור בסימן זה, תותר התקנת מערכת לשליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין שבעבורה הוצג ניתוח הנדסי שאישרה רשות הכבאות.

סימן ב': סידורי שליטה בעשן על פי חלק הבניין[עריכה]

@ 3. כללי

@ 5. 2.1 סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין יחולו לגבי חלקי בניין אלה:

(1) חדר מדרגות מוגן המשרת 4 קומות או יותר בבניין שאינו בניין גבוה או בניין רב-קומות;
(2) חדר מדרגות מוגן המשרת קומות תחתיות שמפלס הכניסה אליהן נמוך מ-8 מטרים מתחת למפלס הכניסה הקובעת לבניין;
(3) מרתף ששטח רצפתו עולה על 140 מ"ר;
(4) חניון ששטחו עולה על 140 מ"ר;
(5) מחסנים בתנאים האלה:
(א) במחסנים תת-קרקעיים או הממוקמים בקומת קרקע שהגישה אליהם דרך פרוזדור משותף, והשטח כל מחסן עד 20 מ"ר – יותקנו בפרוזדור המשותף סידורי שליטה בעשן וכל מחסן מאוורר לפרוזדור המשותף;
(ב) במחסנים הממוקמים בתוך חניון שמותקנים בו סידורי שליטה בעשן, שהכניסה אליהם מהחניון, ושטח כל מחסן עד 20 מ"ר – יאווררו ישירות אל החניון;
(ג) מחסנים הממוקמים בתוך חניון, שהכניסה אליהם מהחניון, ושטחם מעל 20 מ"ר, יאווררו אל מחוץ לבניין;
(6) פיר מעלית שגובהה מעל 15 מטרים או יותר מ-2 תחנות;
(7) חדר חשמל ששטחו עולה על 40 מ"ר, חדר משאבות למים לצורכי כיבוי אש או חדר שנאי שמותקן בו שנאי מבודד שמן;
(8) קומה או חלק מבניין הנמצא מעל פני הקרקע, ששטח רצפתם עולה על 500 מ"ר בלא חלונות או ששטח חלונותיו שניתנים לפתיחה ידנית קטן מ-2% משטח רצפתו;
(9) חלק מבניין המכיל מטען אש גדול;
(10) מנהרת שירות.

@ 3. בניין גבוה ורב קומות

@ 5. 2.2 לגבי בניין גבוה ובניין רב-קומות יחולו גם הוראות סימן ב' בפרק ז'.

סימן ג': סידורי שליטה בעשן על פי ייעוד הבניין[עריכה]

@ 3. סידורי שליטה בעשן בבניין למסחר

@ 5. 3.1 לגבי חלק מבניין או בניין המשמש למסחר יחולו סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין המפורטים בסימן ב' וגם על חלקי בניין אלה:

(1) חנות ששטחה גדול מ-500 מ"ר;
(2) מעבר ציבורי משותף בקניון; גודל הפתח לשחרור עשן וקצב החלפות האוויר יהיו לפי החלטת עורך הבקשה, באופן שיבטיח מניעת הצטברות עשן בגובה של 1.80 מטר מעל מפלס הרצפה הגבוהה ביותר המשמשת למסחר.

פרק ו': חומרי גמר[עריכה]

סימן א': כללי[עריכה]

@ 3. כללי

@ 6. 1.1 חומרי בניה ומוצרי גימור בחדר מדרגות ובמערכת מדרגות חיצונית המשמשים מוצא בטוח, יהיו לפי הדרישות המפורטות בפרט 3.6.1.2.

@ 3. חומרי בניה ומוצרי גימור בחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח

@ 6. 1.2 (א) מדרגות, חיפויים ומרכיבי שלד המבנה של חדרי מדרגות, לרבות מערכת מדרגות חיצונית, המשמשים מוצא בטוח, ייבנו מאלמנטים העשויים חומר לא דליק כהגדרתו בת"י 755.

          (ב)  הוראות פרט משנה (א) לא יחולו לגבי בניין המכיל עד שתי דירות, לרבות בניין מגורים טורי המכיל בכל אגף עד שתי דירות, ובתנאי שכל שני אגפים יופרדו על ידי מחיצת אש.
          (ג)   אם צופו קירות ותקרות של אחד ממרכיבי חדר מדרגות המשמש דרך מוצא בטוח, יהיו הציפויים ציפויים לא דליקים לפי ת"י 755; ואולם ניתן לצפות קירות ותקרות בלוחות גבס, בתנאי שסיווג דליקותם לפחות 3.3.V על פי ת"י 755.
          (ד)  חומרים ואלמנטים כמפורט בפרטי משנה (א) ו-(ג) וכן רכיבים מזוגגים יהיו בהתאם לתקן, אם קיים.
          (ה)  השימוש בלוחות זכוכית לזיגוג רכיבים מזוגגים ייעשה בהתאם לתקן הישראלי ת"י 1099 חלק 1.01: קביעת מין הזכוכית ועובי השמשה.

פרק ז': בניין גבוה ורב-קומות[עריכה]

סימן א': כללי ומדרגות[עריכה]

@ 3. דירות עליונות דו קומתיות

@ 7. 1.1 במדידת גובה בניין לצורך סיווגו כבניין גבוה או כבניין רב-קומות, לפי העניין, לא תחושב, במבנים שהדירה העליונה בהם היא דו-קומתית, קומה נוספת אחת השייכת לדירה העליונה, אם נתקיימו כל אלה:

(1) מהקומה הנוספת אין יציאה ישירה לחדר מדרגות משותף;
(2) גג הקומה הנוספת ייחשב גג בניין ויחולו הוראות פרט 7.00.81 בחלק ז';
(3) האמור בפסקואת (1)(ג), (2) ו-(3) בפרט 7.00.83 בחלק ז', שיחולו בשינויים המחויבים לגבי פרט זה;
(4) חדר המדרגות המשותף של הבניין מגיע לגג הבניין.

@ 3. חדר מדרגות מוגן ומדרגות חוץ בבניין גבוה

@ 7. 1.2 (א) בבניין גבוה יהיו שני חדרי מדרגות מוגנים לפחות; כל חדר מדרגות נוסף שאינו נדרש לפי חלק ג', מותר שיהיה חדר מדרגות שאינו מוגן.

          (ב)  על אף האמור בפרט משנה (א), די בכך אם יהיה חדר מדרגות מוגן אחד, ובלבד שנתקיים אחד התנאים האלה:
(1) הבניין מיועד למגורים;
(2) בבניין שאינו מיועד למגורים, תפוסת כל אחת מקומות הבניין, אינה עולה על 30 איש;
(3) המרחק הנמדד על מסלול ההליכה בין כל נקודה בכל קומה בבניין אל דלת אש של חדר המדרגות המוגן אינו עולה על 30 מטרים.
          (ג)   אם נדרשו שני חדרי מדרגות מוגנים או יותר, ניתן להתקין מערכת מדרגות חוץ במקום אחד מחדרי המדרגות המוגנים, בתנאי שהמרחק הנמדד על מסלול ההליכה בין כל נקודה בכל קומה בבניין לבין דלת חדר המדרגות המוגן אינו עולה על 50 מטרים.

@ 3. חדר מדרגות מוגן ומדרגות חוץ בבניין רב קומות

@ 7. 1.3 (א) בבניין רב-קומות יהיו שני חדרי מדרגות מוגנים לפחות; כל חדר מדרגות נוסף שאינו נדרש לפי חלק זה, מותר שיהיה חדר מדרגות שאינו מוגן.

          (ב)  ניתן להתקין מערכת מדרגות חוץ במקום אחד מחדרי המדרגות המוגנים, בתנאי שהמרחק הנמדד על מסלול ההליכה בין כל נקודה בכל קומה בבניין לבין דלת אש של חדר המדרגות המוגן הקרוב, אינו עולה על 30 מטרים.

@ 3. גישה לגג מחדר מדרגות מוגן בבניין גבוה או בבניין רב קומות

@ 7. 1.4 חדר מדרגות מוגן בבניין גבוה או רב קומות יגיע לגג הבניין, ואולם אם נדרשו בבניין זה יותר משני חדרי מדרגות מוגנים, יגיעו לפחות שניים מהם לגג; בין חדרי המדרגות במפלס הגג יהיה מעבר בלא מכשולים; לכל חדר מדרגות שלא יגיע לגג יהיה פתח וסולם ליציאה מחדר המדרגות אל הגג.

@ 3. הפרדת אש אנכית בין קומות

@ 7. 1.5 תותקן הפרדה אנכית בין קומות בחזיתות הבניין, בקיר מסך או בחלונות בקיר חיצון באמצעות אלמנטים עמידי אש, שאורכם האנכי הוא 0.90 מטרים לפחות; ואולם ניתן לבנות את האלמנטים האמורים בשני מישורים, אנכי ואופקי, בתנאי שאורכם הכולל יחד הוא 0.90 מטרים לפחות והאורך האנכי הוא 0.50 מטרים לפחות; מדידת האורך האופקי תיערך מהמישור החיצון של זיגוג קיר המסך או החלון, כמתואר בתרשימים 3.7.1.5 א' ו-3.7.1.5 ב'.

סימן ב': סידורי שליטה בעשן בבנין גבוה או בבנין רב-קומות[עריכה]

@ 3. סידורי שליטה בעשן בבנין גבוה או בבנין רב קומות

@ 7. 2.1 בבנין גבוה או בבנין רב-קומות יותקנו סידורי שליטה בעשן כמפורט בפרק ה' בשינויים אלה:

(1) במבואות הקומתיות, יותקן פתח שחרור עשן קבוע, או פתח שחרור עשן עם מנגנון פתיחה אוטומטי המופעל על ידי מערכת גילוי אש ועשן המותקנת על פי ת"י 1220 חלק 3, או פיר שחרור עשן עם אמצעים מכניים; בבנין גבוה, ניתן להתקין גם פיר שחרור עשן בלא אמצעים מכניים;
(2) בבנין גבוה, בחלקו העליון של חדר מדרגות מוגן, יותקני שני פתחי שחרור עשן, ששטח כל אחד מהם הוא 0.80 מ"ר לפחות, והצלע הקטנה ביותר של הפתח תהיה 0.50 מטרים לפחות; מיקום הפתחים יהיה סמוך לתקרת חדר המדרגות ובחזיתות מנוגדות; במקום שלא ניתן למקם את הפתחים סמוך לתקרה, ימוקם פתח יחיד בתקרה, ששטחו הוא 0.8 מ"ר לפחות, והצלע הקטנה ביותר של הפתח תהיה 0.50 מטרים לפחות; פתחי שחרור עשן כאמור יהיו פתוחים באופן קבוע, או שיהיה בהם תריס הנפתח באמצעות מנגנון אוטומטי המופעל על ידי מערכת גילוי אש ועשן שהותקנה על פי ת"י 1220 חלק 3, וכן תהיה אפשרות פתיחה ידנית על ידי מפסק שיותקן בכניסה לחדר המדרגות במפלס הכניסה הקובעת לבנין;
(3) בבנין רב-קומות, בחדר מדרגות מוגן, תותקן מערכת על לחץ; בחלקו העליון של חדר המדרגות יותקנו פתחי שחרור עשן הנפתחים באמצעות מנגנון פתיחה אוטומטי; מספר הפתחים ומידותיהם יהיו כמפורט בפסקה (2); המנגנון האוטומטי יסגור את הדלתות המותקנות בחדר המדרגות המוגן עם הפעלת מערכת על-לחץ.

סימן ג': מעליות[עריכה]

@ 3. תחולה

@ 7. 3.1 הוראות סימן זה יחולו על התקנת מעלית שחל עליה סעיף 158א לחוק.

@ 3. מספרן, מעליות ומידותיהן

@ 7. 3.2 מספר המעליות, מידותיהן ומהירותם ייקבעו בהתאם למספר בני האדם הגרים בבנין והמבקרים בו ובהתאם למטרת הביקור, ואולם בבנין גבוה, מידותיה של מעלית אחת לפחות יאפשרו הובלת 6 אנשים או יותר.

@ 3. מעליות בבנין רב קומות

@ 7. 3.3 (א) מכל דירה, משרד או אולם בבנין רב-קומות תהיה גישה, בכל קומה, לשתי מעליות לפחות; היציאה מהמעלית והכניסה לדירה או לאולם יהיו מאותו מפלס.

          (ב)  מעליות כאמור בפרט משנה (א) יותקנו סמוך לחדרי המדרגות.
          (ג)   מבואת המעליות, בכל הקומות למעט קומת הכניסה, תופרד מהפרוזדור המוביל אליה באמצעות דלתות המונעות חדירת עשן; ואולם בבנין שהמעליות מותקנות בו בכלל אנכי המקשר בין קומות (אטריום), לא נדרשת הפרדה זו.

@ 3. מבנה מעלית נושא אלונקה

@ 7. 3.4 (א) בבנין רב-קומות תשמש מעלית אחת לפחות לנשיאת חולים או נפגעים השכובים על אלונקה סטנדרטית, שמידותיה הן בהתאם לתקן ישראלי ת"י 179 – אלונקות.

          (ב)  מידותיו הפנימיות של תא מעלית כאמור בפרט משנה (א) יהיו כלהלן:
(1) עומק – המרחק הפנימי בין הקיר שבו דלת הכניסה ובין הקיר שממולו – 2.10 מטרים לפחות;
(2) רוחב – המרחק הפנימי בין שני הקירות הניצבים האחרים – 1.10 מטרים לפחות.
          (ג)   במעלת כאמור, על כל חלקיה, לרבות הפיר שלה, יתקיימו דרישות התקנים הישראליים האלה:
(1) ת"י 2481 חלק 0 – מעליות: דרישות בטיחות לבניה ולהתקנה – דרישות יסוד (להלן ת"י 2481 חלק 0);
(2) ת"י 2481 חלק 1 – מעליות: דרישות בטיחות לבניה ולהתקנה – מעליות חשמליות (להלן ת"י 2481 חלק 1);
(3) ת"י 2481 חלק 2 – מעליות: דרישות בטיחות לבניה ולהתקנה – מעליות הידראוליות (להלן ת"י 2481 חלק 2).

@ 3. מידות הפרוזדור בכניסה למעלית

@ 7. 3.5 רוחב הפרוזדור לפני מעלית ולפני מעלית נושאת אלונקה, יהיה כמפורט בפרט 3.2.12.5(ג)(15).

@ 3. מבנה תא המעלית ופיר המעלית

@ 7. 3.6 (א) תא המעלית, הדלת שלה והפיר, ייבנו לפי ת"י 2481 חלק 0, חלק 1 וחלק 2.

          (ב)  דלת המעלית תהיה בנויה מחומר לא דליק בסיווד 4.4.VI על פי ת"י 755.

@ 3. ציוד חדר מכונות להפעלת מעלית

@ 7. 3.7 (א) חדר מכונות להפעלת מעלית יצויד בציוד כמפורט להלן:

(1) שני מטפי דו-תחמוצת הפחמן, שקיבול כל אחד מהם 4 קילוגרמים נטו לפחות;
(2) לוחית עם הוראות לשימוש במעלית בעת הפסקת זרם החשמל או בעת תקלה אחרת;
(3) כלים הדרושים להפעלת המעלית ביד.
          (ב)  על גבי דלת חדר מכונות כאמור בפרט משנה (א), יצוין באופן ברור מקום הימצאו של המפתח.

@ 3. הפעלת מעלית בשעת דליקה

@ 7. 3.8 (א) בכל מעלית חירום יותקן מנגנון מיוחד המאפשר לכבאים שימוש במעלית לצורכיהם בלבד.

          (ב)  הפעלת המעלית לצורכי כיבוי תיעשה בעזרת מפתח הנמצא ליד הכניסה למעלית בתוך ארגז עם מכסה זכוכית (להלן – מפתח אש) שיאפשר פעולות אלה:
(1) הפסקת עליית המעלית בדרכה אל הקומות העליונות, והחזרתה לקומת הכניסה הקובעת לבנין או לקומה הקרובה ביותר לדרך הגישה של שירותי הכבאות;
(2) בהגיע המעלית לקומת הקרקע, ייפתחו דלתותיה באופן אוטומטי או ביד, ומכאן ואילך לא תתאפשר הפעלתה אלא מתוך המעלית וזאת כל עוד מפתח האש נמצא בשקע המיועד לו;
(3) עם סיום פעולות הכיבוי יוחזר מפתח האש למקומו, והמעלית תחזור לפעולתה התקינה.

@ 3. אספקת חשמל להנעת מעלית

@ 7. 3.9 (א) אספקת חשמל להנעת מעלית תופרד ממנגנון החשמל של הבנין ותהיה קשורה ישירות ללוח החשמל הראשי.

          (ב)  חוטי חשמל יעברו דרך צינורות עשויים חומרים לא דליקים.
          (ג)   בדיקת אי-דליקותם של החומרים האמורים תיערך בהתאם לתקן.

@ 3. מעליות חירום

@ 7. 3.10 בבנין רב-קומות יוגדרו שתי מעליות מעליות חירום, ולפחות אחת מהן תהיה מעלית אלונקה, בהתאם לפרט 3.7.3.4 ולתן ישראלי ת"י 24.

@ 3. הפעלת מעלית בבנין רב קומות על ידי גנרטור

@ 7. 3.11 בעת הפסקת זרם החשמל יופעלו בבנין רב-קומות שתי המעליות לפחות המותקנות בהתאם להוראות המפורטות בפרט 3.7.3.4, על ידי זרם חשמל שמספק הגנרטור שבבנין.

@ 3. איוור המעלית

@ 7. 3.12 מעלית העולה או היורדת יותר משתי קומות, תאוור בכיוון גג הבנין ודרכו.

@ 3. גישה ממבואת המעלית לדרך מוצא

@ 7. 3.13 בכל קומה של בנין גבוה ורב-קומות תתאפשר גישה חופשית ממבואת המעלית לדרך מוצא.

סימן ד': גנרטור חשמלי[עריכה]

@ 3. גנרטור חשמלי לשעת חירום

@ 7. 4.1 (א) גנרטור המותקן בבנין בהתאם לכל חוק המחייב התקנת גנרטור בבנין בשל גובהו, יהיה בכוחו לספק גם זרם חשמל בשעת חירום להארה, באמצעות תאורת חירום, של כל מוצא בטוח בניין, מרחבים מוגנים, והפרוזדורים שבשימוש כלל דיירי הבניין ומבקריו, להפעלת משאבות מים לכיבוי אש, למפוחי יניקת עשן, למפוחים במערכת על-לחץ, להפעלת המעליות כמפורט בפרט 3.7.3.11, ולמערכת האיוור המכני של המקלטים והמעליות, וכן למיתקן תאורה לאזהרה מפני מכשולי טיסה, אם מותקן (להלן – מערכות החירום).

          (ב)  הגנרטור יותקן כך שעם הפסק זרם החשמל ממקור מתח ראשי מרשת חשמל ציבורית, יתחיל הגנרטור לפעול באופן אוטומטי.
          (ג)   הגנרטור יותקן על פי הוראות שייתן עורך הבקשה לגבי התקנת מיתקני החשמל בבנין, לפי כללי המקצוע המקובלים.
          (ד)  יותקן מתג להפסקת פעולת הגנרטור בשעת חירום; המתג יותקן במקום נוח לגישה.
          (ה)  גנרטור המופעל על ידי מכונת דיזל יותקן במרתף או במקום אחר בבנין, ויתקיימו בו הוראות אלה:
(1) הוא יוקף קירות בנויים, מהרצפה עד לתקרה, מאלמנטים עמידי אש למשך שעתיים לפחות;
(2) חדר החסנת הגנרטור יאוור באוויר צח הבא מן החוץ, והגזים הנפלטים מבעירת הדלק במנוע ייפלטו ישירות אל אוויר החוץ;
(3) דלתות חדר החסנת הגנרטור יהיו דלתות אש;
(4) יותקן מקום לאחסון הדלק הנוזלי בהתאם לתקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל"ז-1976]], לעניין זה רואים את [[התקנות האמורות חלות לגבי בנינים המשמשים למגורים, למשרדים ולכל מטרה אחרת, אפילו אם אינם עסק טעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968.
          (ו)   אם הגנרטור מותקן בחצר או בגג הבנין, לא יחולו לגביו פרט משנה (ה)(1) ו-(3) ובתנאי שלא ייחשף לסיכוני אש.
          (ז)   אספקת זרם החשמל מהגנרטור למערכות החירום תהיה באמצעות כבל מוגן אש לטמפרטורה של 800 מעלות צלזיוס למשך 90 דקות לפחות; חיבור החשמל ייעשה ישירות מלוח החלוקה של הגנרטור אשר ימוקם בחדר הגנרטור או באזור מוגן אש אחר.
          (ח)  חיבור החשמל ייעשה בפיר נפרד מזה של מקורות המתח האחרים בבנין.

סימן ה': דרך גישה ורחבת היערכות[עריכה]

@ 3. דרך גישה ורחבת היערכות של רכב כבאות והצלה בבנין גבוה ובבנין רב קומות

@ 7. 5.1 בבנין גבוה ובבנין רב-קומות, יהיו דרך גישה ורחבת היערכות שמתקיימים בהם התנאים האלה:

(1) דרך גישה שרוחבה 4 מטרים לפחות;
(2) כחלק מדרך הגישה או בסיומה תהיה רחבת היערכות שמידותיה יהיו 6 מטרים לפחות לאורך 12 מטרים כמתואר בתרשימים 3.7.5.1;
(3) המרחק שבין רחבת ההיערכות לחלק הבולט ביותר של חזית הבנין שבה חלון חילוץ, לא יעלה על 6 מטרים;
(4) דרך הגישה יכולה להיות חלק מהדרך הציבורית;
(5) מדרכה וכביש יכולים לשמש רחבת ההיערכות;
(6) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(3), רשאי המהנדס, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על סמך חוות דעת הנדסית ולאחר התייעצות עם רשות הכבאות, לאשר –
(א) רוחב לדרך גישה קטן מ-4 מטרים אך לא פחות מ-3.70 מטרים; הרוחב פנוי ממכשולים יהיה לא פחות מ-4 מטרים כמתואר בתרשים 3.2.20.1;
(ב) מרחק גדול מהאמור בפסקה (3) בין רחבת היערכות לבין הבנין.

@ 3. חלונות חילוץ

@ 7. 5.2 בבנין גבוה ובבנין רב-קומות יותקנו חלונות חילוץ העומדים בדרישות פרטים 3.2.20.7 ו-3.2.20.8.

פרק ח' – מגורים[עריכה]

סימן א': פרשנות (מגורים)[עריכה]

@ 3. הגדרות

@ 8. 1.1 בפרק זה

          "בית דו-משפחתי" – בניין הכולל שתי דירות מגורים סמוכות זו לצד זו עם קיר הפרדה משותף ולכל אחת מהן ישנה גישה ישירה אל החוץ ומשם לרחוב;
          "בית חד-משפחתי" – בניין הכולל דירת מגורים אחת בלבד;
          "בניין מגורים" – (נמחקה);
          "בניין מגורים טורי" – בניין הכולל יותר משתי דירות מגורים סמוכות זו לצד זו עם קירות הפרדה משותפים בין הדירות ולכל אחת מהן ישנה גישה ישירה אל החוץ ומשם לרחוב.

סימן ב': כללי (מגורים)[עריכה]

@ 3. תחולה

@ 8. 2.1 בבניין מגורים יתקיימו הדרישות המפורטות בפרקים א' עד ז', זולת אם נאמר אחרת בפרק זה.

@ 3. גובה מזקף ראש

@ 8. 2.2 בדרכי מוצא, גובה מזקף ראש יעמוד בדרישות פרט 3.1.2.5 ואולם בדירת מגורים, בחלקים שנקבע לגביהם בפרט 2.03 בחלק ב', מותר גובה קטן מ-2.20 מטרים.

@ 3. בית חד משפחתי ובית דו משפחתי

@ 8. 2.3 על בית חד-משפחתי ועל בית דו-משפחתי לא יחולו סימנים כ' עד כד' וסימן כ"ט לפרק זה.

סימן ג': שימוש מעורב (מגורים)[עריכה]

@ 3. דרך מוצא אחת מדירת מגורים בבנין עם שימוש מעורב

@ 8. 3.1 (א) מקום שבו בבניין מגורים הכולל חלק בניין שנועד לשימוש אחר נדרשה דרך מוצא אחת בלבד מדירות המגורים, דרך מוצא זו לא תעבור דרך חלק הבניין המיועד לשימוש שאינו למגורים.

          (ב)  על אף האמור בפרט משנה (א) –
(1) בבניין המוגן כולו על ידי מערכת מתזים, אפשר שדרך המוצא תעבור דרך חלק הבניין שאינו משמש למגורים, ובתנאי שדרך המוצא לא תעבור דרך חלל המכיל חומרים מסוכנים;
(2) אפשר שדרך המוצא תעבור דרך חלק הבניין שאינו משמש למגורים בתנאים אלה:
(א) דרך המוצא מדירת המגורים עד חוץ הבניין תופרד על ידי אלמנטים בעלי עמידות אש למשך שעה לפחות למעט דלת הכניסה לדירת המגורים;
(ב) דרך המוצא לא תעבור דרך חלל המכיל חומרים מסוכנים.

@ 3. מגורים בבנין עם שימוש מעורב

@ 8. 3.2 בבניין מגורים הכולל חלק בניין שנועד לשימוש אחר, מותר למקם את החלק המיועד למגורים מעל החלק האחר בתנאי שיתקיים בבניין אחד התנאים האלה:

(1) חלק הבניין המשמש למגורים והמוצאים הבטוחים המובילים ממנו אל מחוץ לבניין, מופרדים על ידי אלמנטים בעלי עמידות אש למשך שעה לפחות;
(2) חלק הבניין שאינו מיועד למגורים מוגן כולו על ידי מערכת מתזים.

סימן ד': דלתות (מגורים)[עריכה]

@ 3. דלתות

@ 8. 4.1 בדלתות יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן א' לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

@ 3. דלת הזזה בדירת מגורים

@ 8. 4.2 (א) בדירת מגורים מותר להתקין דלת הזזה ובלבד שלא תשמש דלת כניסה ראשית.

          (ב)  אין להתקין דלת הזזה בפרוזדור המשמש חלק מדרך מוצא.

@ 3. מנעול הדלת בדרך מוצא

@ 8. 4.3 אם הותקן מנעול לדלת בדרך מוצא, תתאפשר פתיחתו בכל עת.

@ 3. מנעול לדלת של חדר שירותים

@ 8. 4.4 מנעול דלת של בית שימוש, אמבטיה או מקלחת יהיה ניתן לפתיחה במקרה חירום, מחוץ לחדר.

@ 3. הפרשי גבהים במשטחי רצפה הסמוכים לסף דלת

@ 8. 4.5 (א) הפרשי גבהים במשטחי הרצפה בין שני צדי הדלת או גובה סף הדלת יהיה לפי דרישת פרט 3.2.1.5; ואולם בדירת מגורים ביציאה למרפסת, לגג או לחצר, מותרת התקנת מדרגה עד גובה של 200 מ"מ.

          (ב)  בדלת כניסה לדירת מגורים לא יעלה הפרש הגבהים על 20 מ"מ ולא תחול הדרישה להתקנת סף משופע כאמור בפרט 3.2.1.5.

@ 3. כיוון פתיחת דלת במוצא בטוח

@ 8. 4.6 הותקנה דלת במוצא בטוח, כיוון פתיחתה יהיה בכיוון המילוט, למעט דלת בדירת מגורים הנפתחת ישירות אל מוצא בטוח.

@ 3. בליטת דלת אל מעבר, פרוזדור או חדר מדרגות

@ 8. 4.7 פרט 3.2.1.10 לא יחול לגבי דירת מגורים.

@ 3. דלת מעוכבת יציאה

@ 8. 4.9 מותר להתקין דלת מעוכבת יציאה בתנאי שלא תהיה יותר מדלת אחת בכל דרך מוצא.

@ 3. בניין מגורים הכולל דירת מגורים אחת בכל קומה

@ 8. 4.10 לגבי בניין מגורים הכולל דירת מגורים אחת בכל קומה, לא יחול פרט 3.2.1.14 לענין חזרה מחדר מדרגות לתוך הבניין.

@ 3. צוהר בדלת אש

@ 8. 4.1 פרט 3.2.1.27 לא יחול לגבי בנין מגורים.

סימן ה': מדרגות וחדרי מדרגות (מגורים)[עריכה]

@ 3. כללי

@ 8. 5.1 במדרגות ובחדרי מדרגות יתקיימו הדרישות המופיעות בסימן ב' לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

@ 3. מספר המדרגות במהלך אחד

@ 8. 5.2 פרט 3.2.2.6 לא יחול לגבי מדרגות בתוך דירה בבנין מגורים.

@ 3. מדרגות לולייניות ומדרגות שלח מתחלף

@ 8. 5.3 (א) בתוך דירה בבניין מגורים מותר להתקין מדרגות לולייניות ומדרגות שלח מתחלף ולהשתמש בהן כחלק מדרך מוצא.

          (ב)  במדרגות לולייניות ובמדרגות שלח מתחלף יתקיימו דרישות פרט 3.2.2.21.

@ 3. מדרגות טרפזיות בדירה בבניין מגורים

@ 8. 5.4 (א) בתוך דירה בבניין מגורים תותר התקנת מדרגות בעלות שלחים בצורת טרפז (להלן – מדרגות טרפזיות) לשינוי כיוון מהלך מהדרגות בלבד.

          (ב)  מדרגות טרפזיות יכולות להיות חלק מדרך מוצא בדירה.
          (ג)   במדרגות טרפזיות יתקיימו דרישות פרט 3.2.2.22(ב) ו-(ג).

@ 3. משטח אופקי בחדר מדרגות או מהלך מדרגות

@ 8. 5.5 על אף האמור בפרט משנה 3.2.2.10(4), במרתף ובעליית גג של דירת מגורים, תחול חובת בניית משטח אופקי לפחות מצד אחד של הדלת, בתנאי שהדלת לא תיפתח לכיוון המדרגות, כמתואר בתרשים 3.8.5.5.

@ 3. מעקה ובית אחיזה במהלך ובחדר מדרגות

@ 8. 5.6 לגבי מעקה ובית אחיזה במהלך ובחדר מדרגות יחול פרט 3.2.2.15; ואולם בתוך דירת מגורים, מותרת התקנת בית אחיזה בצד אחד בלבד.

@ 3. מדרגות בדירה בבנין מגורים

@ 8. 5.7 (א) מדרגות, מהלך מדרגות וחדר מדרגות בתוך דירה בבנין מגורים יותקנו כמפורט בחלק זה, למעט פרטים 3.2.2.6, 3.2.2.10(2) ו-(5), 3.2.2.16 ו-3.2.3.1.

          (ב)  רוחבן המינימלי של המדרגות כאמור בפרט משנה (א), יהיה 0.80 מטרים לפחות.
          (ג)   רוחב המעבר החופשי בכיוון התנועה במשטח אופקי שבחדר מדרגות ובמהלך מדרגות יהיה לפחות כרוחבן המינימלי של המדרגות.
          (ד)  מספר המדרגות במהלך מדרגות לא יעלה על 18.
          (ה)  מידותיהן של מדרגות קשתיות יהיו כנקוב בפרט 3.2.2.21(ב) עד (ה) במקום הדרישות שבפרט 3.2.2.20(1) ו-(2).

סימן ו': חדר מדרגות מוגן (מגורים)[עריכה]

@ 3. חדר מדרגות מוגן

@ 8. 6.1 בחדר מדרגות מוגן יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן ג' לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

@ 3. מעבר מדורג משותף בבנייני מגורים מדורגים

@ 8. 6.2 (א) בבניין מדורג המיועד למגורים, הבנוי על מדרון משופע, אשר קיימת בו יציאה ישירה מכל דירה אל החוץ או אל מדרגות חוץ, על המעבר המדורג המשותף לא יחולו הדרישות לחדר מדרגות מוגן.

          (ב)  המעבר המדורג המשותף יהיה בנוי כך שתימנע הצטברות עשן.
          (ג)   אורכו של המעבר המדורג המשותף, הנמדד לאורך המדרגות, מן הנקודה הרחוקה ביותר ועד לרחוב, לא יעלה על 100 מטרים.

סימן ז': מדרגות חיצוניות (מגורים)[עריכה]

@ 3. מדרגות חיצוניות

@ 8. 7.1 במדרגות חיצוניות יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן ד' לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

@ 3. מדרגות חיצוניות

@ 8. 7.2 לגבי דירות מגורים צמודות קרקע יחולו פרטים 3.2.4.1(א) עד (ד).

סימן ח': מוצא אופקי (מגורים)[עריכה]

@ 3. מוצא אופקי

@ 8. 8.1 במוצא אופקי יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן ה' לפרק ב'.

סימן ט': פרוזדור מוגן (מגורים)[עריכה]

@ 3. פרוזדור מוגן

@ 8. 9.1 בפרוזדור מוגן יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן ו' לפרק ב'.

סימן י': פרוזדור פתוח מוגן (מגורים)[עריכה]

@ 3. פרוזדור פתוח מוגן

@ 8. 10.1 בפרוזדור פתוח מוגן יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן ז' לפרק ב'.

סימן י"א: גג מוגן (מגורים)[עריכה]

@ 3. גג מוגן

@ 8. 11.1 בגג מוגן יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן ח' לפרק ב'.

סימן י"ב: יציאה (מגורים)[עריכה]

@ 3. יציאה

@ 8. 12.1 ביציאה יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן ט' לפרק ב'.

סימן י"ג: כבש (מגורים)[עריכה]

@ 3. כבש

@ 8. 13.1 בכבש יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן י' לפרק ב'.

סימן י"ד: אזור מחסה (מגורים)[עריכה]

@ 3. אזור מחסה

@ 8. 14.1 באזור מחסה יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן י"א לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

@ 3. דירת מגורים כאזור מחסה

@ 8. 14.2 דירת מגורים יכולה לשמש אזור מחסה נגיש ודרישות פרטים 3.2.11.4, 3.2.11.5, 3.2.11.6, 3.2.11.7, 3.2.11.8, 3.2.11.9 אינן חלות לגבי דירת מגורים המשמשת אזור מחסה.

סימן ט"ו: תפוסה וחישוב רוחב דרכי מוצא (מגורים)[עריכה]

@ 3. דרישות כלליות

@ 8. 15.1 התפוסה וחישוב רוחב דרכי מוצא יהיו לפי דרישות סימן י"ב לפרק ב', זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

@ 3. גובה מעבר ופרוזדור

@ 8. 15.2 פרט 3.2.12.9 לא יחול לגבי מעבר או פרוזדור בדירת מגורים שלגביהם חל הגובה המפורט בחלק ב'.

סימן ט"ז: מספר דרכי מוצא מבניין (מגורים)[עריכה]

@ 3. דרישות כלליות

@ 8. 16.1 מספר דרכי המוצא יהיו לפי האמור בסימן י"ג לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

@ 3. יציאה ממרתף המשמש חלק מדירת מגורים

@ 8. 16.2 למרתף ששטחו גדול מ-100 מ"ר, ומשמש חלק מדירת מגורים, נוסף על דרך המוצא מהבניין או מהדירה, תהיה יציאה אל חוץ הבניין שמתקיימים בה אחד מן התנאים האלה:

(1) דלת הנפתחת אל חוץ הבניין;
(2) חלון הנפתח אל חוץ הבניין שמתקיימים בו תנאים אלה:
(א) הרוחב הפנוי בפתח אינו פחות מ-60 ס"מ;
(ב) הגובה הפנוי בפתח אינו פחות מ-60 ס"מ;
(ג) הפרש הגובה בין אדן החלון למפלס הרצפה הסמוכה אליו לא עולה על 110 ס"מ;
(ד) חלון ממ"ד;
(3) דלת או חלון כמפורט בפסקאות (1) ו-(2) הנפתחים אל חצר אנגלית שמתקיימים בה תנאים אלה:
(א) עומקה לא פחות מ-90 ס"מ;
(ב) אורכה לא פחות מ-90 ס"מ;
(ג) שטחה לא פחות מ-0.8 מ"ר;
(ד) אם הפרש הגבהים בין תחתית החצר האנגלית ומפלס הקרקע הסמוך אליה עולה על 120 ס"מ, יותקן סולם קבוע או מדרגות; הסולם או המדרגות לא יבלטו יותר מ-15 ס"מ לתוך השטח האמור בפסקת משנה (ג); הסולם או המדרגות לא ייחסמו על ידי החלון או הדלת;
(ה) אם הגישה מן החצר האנגלית אל חצר הבניין חסומה על ידי סבכה או גגון, יותקן בסבכה או בגגון פתח הניתן לפתיחה מן החצר האנגלית; רוחבו ואורכו של הפתח לא יפחתו מ-70 ס"מ.

סימן י"ז: מיקום דרכי המוצא (מגורים)[עריכה]

@ 3. דרישות כלליות

@ 8. 17.1 מיקום דרכי המוצא יהיו לפי דרישות סימן י"ד בפרק ב'.

סימן י"ח: מרחקי הליכה (מגורים)[עריכה]

@ 3. דרישות כלליות

@ 8. 18.1 מרחקי הליכה, פרוזדור בלא מוצא ומהלך משותף יהיו לפי דרישות סימן ט"ו לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

@ 3. מרחק הליכה בדירת מגורים

@ 8. 18.2 (א) מרחק ההליכה בתוך הדירה דירת מגורים, לא כולל מרפסות, עד לדעת הכניסה לדירה לא יעלה על 30 מטרים; ואולם בבנין המוגן כולו על ידי מערכת מתזים, מרחק ההליכה לא יעלה על 38 מטרים.

          (ב)  מרחק ההליכה מדלת הכניסה של דירת המגורים עד מוצא בטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 30 מטרים; ואולם –
(1) בבנין המוגן כולו על ידי מערכת מתזים, מרחק ההליכה מדלת הכניסה של דירת המגורים עד מוצא בטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 60 מטרים;
(2) מרחק ההליכה בפרוזדור פתוח מוגן שמתקיימים בו דרישות פרט 3.2.7.1, מדלת הכניסה של דירת המגורים עד מוצא בטוח אחר הקרוב ביותר, לא יעלה על 60 מטרים.
          (ג)   מרחק ההליכה מחלקי בנין אחרים שאינם כלולים בתחום דירת מגורים עד למוצא הבטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 60 מטרים; ואולם, בבנין המוגן כולו על ידי מערכת מתזים, מרחק ההליכה לא יעלה על 80 מטרים.

סימן י"ט: תאורת דרכי מוצא (מגורים)[עריכה]

@ 3. תאורת דרכי מוצא בבניין מגורים

@ 8. 19.1 תאורת דרכי מוצא תהיה לפי דרישות סימן ט"ז בפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

@ 3. תאורת דרכי מוצא בדירת מגורים

@ 8. 19.2 הדרישה בפרט 3.8.19.2 לא חלה על דירת מגורים.

סימן כ': תאורת חירום (מגורים)[עריכה]

@ 3. תאורת חירום בבניין מגורים

@ 8. 20.1 תאורת חירום תהיה לפי דרישות סימן י"ז בפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

@ 3. תאורת חירום בדירת מגורים

@ 8. 20.2 הדרישה בפרט 3.8.20.1 לא חלה על דירת מגורים.

סימן כ"א: שילוט וסימון דרכי מוצא (מגורים)[עריכה]

@ 3. שילוט דרכי מוצא בבניין מגורים

@ 8. 21.1 שילוט דרכי מוצא יהיה לפי דרישות סימן י"ח בפרק ב'.

@ 3. שילוט דרכי מוצא בדירת מגורים

@ 8. 21.2 הדרישה בפרט 3.8.21.1 לא חלה על דירת מגורים.

סימן כ"ב: חוץ הבניין (מגורים)[עריכה]

@ 3. דרישות כלליות

@ 8. 22.1 דרישות סימן י"ט בפרק ב' יחולו לגבי חוץ הבניין זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

@ 3. חוץ הבניין בדירה צמודת קרקע

@ 8. 22.2 על אף האמור בפרט 3.2.19.1(ב), לדירה צמודת קרקע בבנין מגורים, רוחב המדרגות יהיה 0.90 מטר לפחות.

סימן כ"ג: דרך גישה, רחבת הערכות וחלונות חילוץ (מגורים)[עריכה]

@ 3. דרישות כלליות

@ 8. 23.1 (א) בדרך גישה, ברחבת הערכות ובחלונות חילוץ יתקיימו דרישות סימן כ' בפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

          (ב)  הדרישה לאמצעי חילוץ מבנין כמפורט בפרטים 3.2.20.1 עד 3.2.20.6 לא תחול על בניינים אלה:
(1) בנין מגורים צמוד קרקע;
(2) בנין מגורים שבו הפרש הגובה בין הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס רצפת הכניסה לדירה הגבוהה ביותר בבנין לא עולה על 7 מטרים;
(3) בנין מגורים שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הכניסה לדירה הגבוהה ביותר בבנין עולה על 7 מטרים, ואולם יש יציאה נוספת אל מחוץ לבנין ומיציאה זו אל מפלס הכניסה לדירה הגבוהה ביותר בבנין אין הפרש גובה יותר מ-7 מטרים;
(4) בנין מגורים מדורג הבנוי על מדרון משופע אשר קיימת בו יציאה ישירה מכל דירה אל מחוץ לבנין, או אל מרפסת וממנה אל מדרגות חוץ, או אל מעבר ציבורי, זאת נוסף על האמור בסימן ו', פרט 3.8.6.2.

סימן כ"ד: הפרדות ועמידות אש (מגורים)[עריכה]

@ 3. דרישות כלליות

@ 8. 24.1 הפרדות ועמידות אש יהיו לפי דרישות פרק ג'.

סימן כ"ה: מערכות גילוי וכיבוי אש (מגורים)[עריכה]

@ 3. דרישות כלליות

@ 8. 25.1 במערכות גילוי אש וכיבוי אש יתקיימו דרישות פרק ד'.

סימן כ"ו: מערכות שליטה בעשן (מגורים)[עריכה]

@ 3. אופני שליטה בעשן

@ 8. 26.1 (א) סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין, יבוצעו באחת השיטות המפורטות בסימן א' לפרק ה' או בשילוב חלק מן השיטות האמורות.

          (ב)  במקום שבו הותקן פיר שחרור עשן עם אמצעי יניקה מכניים העומד בדרישות פרט 3.5.1.5, שטח חתך הפיר לא יפחת מ-0.5 מ"ר ושטח פתחי היניקה בכל קומה לא יהיו קטנים מ-0.25 מ"ר.

@ 3. סידורי שליטה בעשן בבנין מגורים

@ 8. 26.2 (א) סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין יחולו על כל חלקי הבניין המפורטים בסימן ב' בפרק ה', זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

          (ב)  סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין יחולו גם על חלקי הבניין האלה:
(1) מבואת כניסה;
(2) חדר מדרגות בבנין שאינו בנין גבוה או בנין רב-קומות;
(3) מחסן הממוקם במבואה הקומתית והכניסה אליו מהמבואה הקומתית.
          (ג)   בחדר מדרגות בבנין שאינו בנין גבוה או בנין רב-קומות יותקן פתח שחרור עשן כמפורט בת"י 1001 חלק 2.1 בטיחות אש בבניינים: מערכות בקרת עשן בבניינים.
          (ד)  פרט משנה (ב) לא יחול על בית חד-משפחתי, בית דו-משפחתי ובניין מגורים טורי.

סימן כ"ז: חומרי גמר (מגורים)[עריכה]

@ 3. דרישות כלליות

@ 8. 27.1 בחומרי גמר יתקיימו דרישות פרק ו'.

סימן כ"ח: בניין גבוה ורב-קומות (מגורים)[עריכה]

@ 3. דרישות כלליות

@ 2. 16.1 בבניין גבוה ובבנין רב-קומות יתקיימו דרישות פרק ז'.

סימן כ"ט: התקנת מעלית ומעלון בבנין מגורים קיים (מגורים)[עריכה]

@ 3. הגדרות

@ 8. 29.1 בסימן זה

          "בנין קיים" – בנין מגורים שהקמתו הושלמה שנה לפחות לפני שמבוקש להתקין בו מעלית;
          "מעלית" – מעלית לנשיאת בני אדם בלבד.

@ 3. תחולה

@ 8. 29.2 הוראות סימן זה יחולו על התקנת מעלית או מעלון בבנין קיים, שאינו בנין גבוה או בנין רב-קומות.

@ 3. מידות תא המעלית

@ 8. 29.3 (א) מידותיו הפנימיות של תא מעלית יהיו 80 סנטימטרים רוחב ו-120 סנטימטרים עומק לפחות; בפרט זה, "רוחב" – המרחק שבין הקירות הניצבים לדלת המעלית; "עומק" – המרחק שבין המישור הפנימי של כנף הדלת של המעלית ובין הקיר או כנף הדלת ממול.

          (ב)  על אף האמור בפרט משנה (א), כאשר שוכנע המהנדס כי לא ניתן להתקין בבנין מעלית במידות המפורטות באותו פרט משנה, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר התקנת מעלית במידות אחרות.

@ 3. רוחב מינימלי של פרוזדור

@ 8. 29.4 על אף האמור בטבלה 3.2.12.5, רוחבו של פרוזדור המשמש כניסה ראשית בדירה יהיה 90 סנטימטרים לפחות.

@ 3. רוחב הפרוזדור המהווה חלק מדרך מוצא בטוח

@ 8. 29.5 על אף האמור בפרט 3.2.12.5(ג), על התקנת מעלית, שהכניסה אליה מהפרוזדור, יחולו הוראות אלה: רוחבו של הפרוזדור, שהוא המרחק בין המישור החיצון של כנף דלת הכניסה למעלית ובין הקיר ממול בפרוזדור, יהיה 1.3 מטרים לפחות; ואולם, שוכנע המהנדס כי לא ניתן להתקין מעלית תוך שמירת המידות האמורות, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר הקטנת רוחב הפרוזדור עד כדי 100 סנטימטרים, ואם נתקבל אישור שירותי הכבאות לכך שהותקנו סידורי בטיחות מיוחדים – עד כדי 90 סנטימטרים.

@ 3. רוחב משטח אופקי בחדר מדרגות

@ 8. 29.6 על אף האמור בפרט 3.2.12.5(ג), עומק המשטח האופקי בחדר מדרגות מול דלת תא המעלית יהיה 1.3 מטרים לפחות ורוחבו יהיה 1.3 מטרים לפחות; ואולם, שוכנע המהנדס כי לא ניתן להתקין מעלית תוך שמירת המידות האמורות, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיק הקטנת רוחב הפרוזדור עד כדי 90 סנטימטרים, אם נתקבל אישור שירותי הכבאות לכך שהותקנו סידורי בטיחות מיוחדים.

@ 3. רוחב המדרגות

@ 8. 29.7 (א) על אף האמור בפרט 3.2.2.2 רוחבן המינימלי של המדרגות יהיה 0.90 מטרים לפחות.

          (ב)  אישר המהנדס שלא ניתן להתקין מעלית בתנאים האמורים בפרט משנה (א), יהיה רוחבן המינימלי של המדרגות 0.8 מטרים לפחות, ובלבד שנתקבל אישור שירותי הכבאות לכך שהותקנו סידורי בטיחות מיוחדים.
          (ג)   מדידת רוחב המדרגות תיערך כמפורט בפרט 3.2.2.3.

@ 3. מידות רום מדרגות ושלח מדרגות

@ 8. 29.8 על אף האמור –

(1) בפרט 3.2.2.5(א) – לא יעלה רום המדרגה על 19 סנטימטרים;
(2) בפרט 3.2.2.5(ב) – שלח המדרגה יהיה 25 סנטימטרים לפחות.

@ 3. מספר מדרגות במהלך אחד

@ 8. 29.9 על אף האמור בפרט 3.2.2.6(א) – מספר מדרגות במהלך אחד יכול שיפחת מ-3 ויעלה על 16 מדרגות ובלבד שהמעלית הותקנה בחדר המדרגות הקיים.

@ 3. מדרגות טרפזיות

@ 8. 29.10 בבנין קיים תותר התקנת מדרגות טרפזיות לשינוי כיוון מהלך מדרגות בתנאים האלה:

(1) רוחב שלח המדרגות יהיה כמפורט בפרט 3.2.2.22(ב) ו-(ג);
(2) הרוחב המינימלי של המדרגות יהיה כמפורט בפרט 3.8.29.7;
(3) במהלך מדרגות, לכל אורכו ולרבות במדרגות שאינן טרפזיות, יהיה גובה אחיד לרום המדרגה;
(4) מסעד ובית אחיזה יותקנו כנדרש בפרט 3.2.2.15; בקטע המדרגות הטרפזיות, המסעד יהיה רציף ובגובה אחיד ביחס לשיפוע המדרגות;
(5) התקבל אישור שירותי כבאות לכך שהותקנו סידורי בטיחות מיוחדים.

@ 3. מבנה המעלית על כל חלקיה

@ 8. 29.11 (א) מעלית על כל חלקיה, לרבות הפיר שלה, ייבנו ויותקנו לפי התקנים הישראליים האלה:

(1) ת"י 2481 חלק 0;
(2) ת"י 2481 חלק 1;
(3) ת"י 2481 חלק 2.
          (ב)  לחצנים להפעלת מעלית יותקנו בגובה של 1.3 מטרים בערך מעל רצפת התא.
          (ג)   פיר המעלית ייבנה מחומרים לא דליקים.

@ 3. תנאים נוספים להתקנת מעלית

@ 8. 29.12 על התקנת מעלית יחולו גם הוראות פרטים 3.7.3.7 עד 3.7.3.9 ו-3.7.3.12.

@ 3. התקנת מעלון בבנין קיים

@ 8. 29.13 על התקנת מעלון יחולו הוראות אלה:

(1) המעלון יותקן באישור המהנדס, לאחר שראה שלא ניתן להתקין בבנין מעלית כמפורט בסימן זה, או לאחר ששוכנע כי בנסיבות העניין, מתאים יותר להתקין מעלון במקום מעלית;
(2) גובה ההרמה של המעלון יהיה עד 7 מטרים;
(3) המעלון והתקנתו יהיה על פי תקן.

סימן ל': תוספת קומות לבניין מגורים קיים (מגורים)[עריכה]

@ 3. הגדרות

@ 8. 30.1 בסימן זה, "בניין קיים" – בניין מגורים שהיתר לבנייתו ניתן לפני תחילתן של תקנות אלה.

@ 3. פרשנות

@ 8. 30.2 (א) שום דבר בסימן זה לא יתפרש כאילו בא להתיר בניית תוספת בסטייה מהוראות תכנית או מהוראות אחרות בתקנות אלה והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת.

          (ב)  על מדידת גובה בניין לפי סימן זה יחולו הוראות פרט 3.7.1.1.

תוספת קומה אחת מעל בניין קיים[עריכה]

@ 3. 8.30.3 על הקמת תוספת בנייה של קומה אחת מעל מפלס הגג בבניין קיים, המיועדת, לפי האמור בהיתר, למגורים בלבד (בפרט זה – התוספת), יחולו הוראות אלה:

(1) לא יראו את הבניין כבניין גבוה או כבניין רב-קומות, לפי העניין, רק בשל הקמת התוספת עליו אם נתקיימו בו כל אלה:
(א) אין בתוספת יותר מקומה אחת, שיש לה יציאה אחת ישירה לחדר המדרגות המשותף, לרבות מיתקן מעל המפלס של גג התוספת, אם הוא נמנה עם המיתקנים שניתן להקים מעל המפלס של גג בבניין גבוה או בניין רב-קומות לפי סעיף 7.00.81;
(ב) רבע לפחות מכלל שטח הגג של התוספת יישאר בלתי בנוי ורבע זה יהא רצוף; לעניין זה, "כלל שטח הגג" – לרבות שטח הגג המבונה במבנים ובמיתקנים שמותר להקימם לפי פרט 7.00.81;
(ג) תובטח גישה חופשית ובלא הפרעה לחלק הבלתי מבונה שבגג התוספת לכל מי שמחזיק בחלק של הבניין; הגישה תתאפשר באמצעות מדרגות מחדר המדרגות הקיים; על אף האמור בפרט 3.2.2.5 שיפוען של מדרגות אלה יכול שיהיה עד 60 מעלות;
(ד) לא יחולו על התוספת הוראות לעניין מרחק הליכה, מהלך משותף ופרוזדור בלא מוצא לפי טבלה 3.2.15.5;
(ה) לא נדרשו בבניין דרך גישה, רחבת היערכות וחלונות חילוץ טרם הגשת הבקשה להיתר לבניית התוספת, לא יידרשו אלה כתנאי להיתר לבניית התוספת;
(2) על אף האמור בפסקה 1, בבניית תוספת לבניין – בתנאים המפורטים בה, שיש בה כדי להעלות את גובה המפלס של רצפת הכניסה לדירה העליונה של הבניין מעל מפלס הכניסה הקובעת ליותר מ-29 מטרים, יחולו על הבניין כולו הוראות חלק ז' בנוגע לבניין גבוה לעניין חדר מדרגות מוגן, פתחי עשן, התקנת מעלית וגנרטורים וכל דבר אחר שיש בו כדי להבטיח בפני סכנת אש או להקל על כיבוי שרפות; לכל עניין אחר ינהגו בבניין כפי שנוהגים בבניין רב-קומות.

תוספת של יותר מקומה אחת מעל בניין קיים שאינו בניין גבוה[עריכה]

@ 3. 8.30.4 בהקמת תוספת של יותר מקומה אחת מעל מפלס הגג בבניין קיים שאינו בניין גבוה, המיועדת, לפי האמור בהיתר, למגורים בלבד, ועומדת בדרישות תכנית המיתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (להלן – תמ"א 38) או עומדת בדרישות של תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תמ"א 38 שבין מטרותיה חיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (בפרט זה – התוספת), לא יראו את הבניין כבניין גבוה רק בשל הקמת התוספת עליו אם התקיימו בו הוראות אלה:

(1) הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבין מפלס הכניסה לדירה שתיבנה בקומה הגבוהה ביותר, לא יעלה על 22 מטר, כמתואר בתרשים 3.8.30.4;
(2) אם הותקנה מערכת מתזים בדירה קיימת – לא יעלה מרחק ההליכה בתוך הדירה על 38 מטרים; אם לא הותקנה מערכת מתזים בדירה קיימת – לא יעלה מרחק ההליכה בתוך הדירה על 30 מטרים; מערכת מתזים תותקן בדירה שבתוספת כאמור בפרט 3.8.30.6(7) ומרחק ההליכה בתוך הדירה לא יעלה על 38 מטרים;
(3) מרחק ההליכה מדלת הכניסה של כל דירה בבניין לרבות הדירות שבתוספת עד היציאה מהבניין לא יעלה על 85 מטרים.

תוספת של יותר מקומה אחת מעל בניין קיים גבוה[עריכה]

@ 3. 8.30.5 בהקמת תוספת בנייה של יותר מקומה אחת מעל מפלס הגג בבניין קיים גבוה, המיועדת, לפי האמור בהיתר, למגורים בלבד, העומדת בדרישות תמ"א 38 או תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תמ"א 38 ושבין מטרותיה חיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (בפרט זה – התוספת), לא יראו את הבניין כמחויב בדרישות החלות על בניין גבוה, רק בשל הקמת התוספת עליו אם התקיימו בו הוראות אלה:

(1) הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבין מפלס הכניסה לדירה שתיבנה בקומה הגבוהה ביותר, לא יעלה על 29 מטר כמתואר בתרשים 3.8.30.5;
(2) אם הותקנה מערכת מתזים בדירה קיימת – לא יעלה מרחק ההליכה בתוך הדירה על 38 מטרים; אם לא הותקנה מערכת מתזים בדירה קיימת – לא יעלה מרחק ההליכה בתוך הדירה על 30 מטרים; מערכת מתזים תותקן בדירה שבתוספת כאמור בפרט 3.8.30.6(7) ומרחק ההליכה בתוך הדירה לא יעלה על 38 מטרים;
(3) מרחק ההליכה מדלת הכניסה של כל דירה בבניין לרבות הדירות שבתוספת עד ליציאה מהבניין לא יעלה על 105 מטרים;
(4) קיים בבניין הקיים חדר מדרגות מוגן – ייבנה חדר מדרגות מוגן גם בעבור התוספת כהמשך חדר המדרגות המוגן הקיים ולא יותקנו מתזים כנדרש בפרט משנה 3.8.30.6(7) ו-(8) בבניין הקיים ובתוספת; לא קיים בבניין הקיים חדר מדרגות מוגן – ייבנה חדר מדרגות לא מוגן לתוספת, ותותקן נוסף על הנדרש בפרט 3.8.30.6, מערכת מתזים במבואות הקומתיות, בחדרים הטכניים ובמחסנים הנפתחים ישירות למבואות הקומתיות.

@ 3. הוראות נוספות לבנייה של יותר מקומה אחת מעל בניין קיים

@ 8. 30.6 הוראות אלה יחולו על הבניינים המפורטים בפרטים 3.8.30.4 ו-3.8.30.5:

(1) מעל לגג הבניין לאחר הקמת התוספת (להלן – גג הבניין) תותר הקמתם של מיתקנים טכניים, אם הם נמנים עם המיתקנים שניתן להקים מעל המפלס של גג בבניין גבוה לפי פרט 7.00.81;
(2) רבע משטח גג הבניין לפחות יישאר פנוי ממבנים ומיתקנים; השטח האמור יהיה רציף ותהיה אליו גישה מדלת היציאה מחדר המדרגות;
(3) תובטח גישה חופשית ובלא הפרעה לגג הבניין לכל מי שמחזיק בחלק של הבניין; הגישה תתאפשר באמצעות מדרגות מחדר המדרגות;
(4) ברוחב המדרגות והפרוזדורים בכל הבניין לרבות התוספת יתקיימו דרישות סימן כ"ט;
(5) בדלת הכניסה לכל דירה בבניין, לרבות דלת הכניסה לדירה קיימת ולדירות בתוספת, יתקיימו דרישות פרט 2.91(2);
(6) דלת הכניסה הראשית במבואת הכניסה לבניין תהיה ברוחב שיאפשר מעבר נקי של 0.90 מטר ותיפתח כלפי חוץ, בכיוון המילוט;
(7) תותקן מערכת מתזים בכל שטח הדירות שבתוספת; התקנה כאמור תיעשה לפי תקן ישראלי ת"י 1596 מערכות מתזים: התקנה (להלן – ת"י 1956);
(8) מעל דלת הכניסה לכל דירה קיימת בבניין, בצד הפונה לפנים הדירה יותקן מתז אחד;
(9) המתזים אם הותקנו לפי פרט 3.8.30.4(2) או פרט 3.8.30.5(2), לפי העניין וכן מתזים שהותקנו לפי פסקאות (7) ו-(8) יחוברו למערכת אספקת המים לכיבוי אש; מערכת אספקת המים לכיבוי אש תחובר לרשת מים עירונית או מקומית קיימת; המתזים יעמדו בדרישות, ת"י 1596, למעט הדרישות לספיקת מים ולחץ מים;
(10) בבניין לרבות התוספת יותקנו חיבור הסנקה וצנרת למערכת אספקת המים לכיבוי אש שיתקיימו בהם תנאים אלה:
(א) חיבור ההסנקה למערכת אספקת המים לכיבוי אש, יהיה בנפרד ממערכת מי השתייה וכנדרש בהל"ת;
(ב) תותקן צנרת חדשה למערכת אספקת המים לכיבוי אש בבניין לרבות התוספת אשר תהיה בקוטר מינימלי של "2; לא יותר שימוש בצנרת המים הקיימת;
(ג) צנרת למערכת אספקת המים לכיבוי אש תספק מים לעמדות כיבוי אש ולברז עם מחבר מהיר (שטורץ);
(ד) על אף האמור בת"י 1596 – לא תחול כל הגבלה על מספר המתזים שמותר לחבר לצנרת למערכת אספקת המים לכיבוי אש;
(11) תותקן עמדת כיבוי אש בקומת הכניסה ובקומות שבתוספת; בקומות הקיימות יותקן ברז כיבוי אש עם מחבר מהיר (שטורץ) בקוטר "2;
(12) היה מאגר מים לצורך כיבוי אש על גג הבניין הקיים, יותקן במקומו מאגר מים על גג התוספת; לחלופין, ניתן להתקין במקומו מאגר מים בקומה אחרת ומשאבות הגברת לחץ, ובלבד שהלחץ השיורי בעמדת כיבוי אש או בארון כיבוי אש במפלס הכניסה לדירה הגבוהה ביותר בבניין לא יפחת מ-1.4 אטמוספרות;
(13) בבניין שבו חניון תת-קרקעי או מחסנים במרתף, יופרד חדר המדרגות מאזור החניה והמחסנים על ידי דלתות אש;
(14) הארונות הטכניים לחשמל, מים וחז המצויים במבואות הקומתיות בכל הבניין לרבות התוספת ובקומות הקרקע, יהיו מחומר לא דליק; בגב הארונות הטכניים הפונים לדירות מגורים, יהיה קיר עמיד אש למשך 60 דקות לפחות;
(15) מעברי פירים וצנרת שבבניין לרבות התוספת ייאטמו נגד אש ועשן ליצור הפרדת אש בין הקומות;
(16) בחדר המדרגות המוביל אל התוספת יהיו שני פתחים בקירות מנוגדים, בשטח של 0.8 מטר מרובע כל אחד, או פתח בתקרה בגודל מינימלי של 1 מ"ר, לפינוי עשן מהמדרגות בגג הבניין;
(17) במבואת קומת הכניסה ייבנה פתח שחרור עשן קבוע, שגודלו לא יפחת מ-2% משטח המבואה, ופתח כניסת אוויר שגודלו לא יפחת מ-2% משטח המבואה או 0.3 מ"ר, הגדול מביניהם, או אוורור על ידי מערכות מכניות העומד בדרישות סימן א' לפרק ה' והמספק שש החלפות אוויר בשעה לפחות;
(18) בשטחים המשותפים בכל הבניין לרבות התוספת, וכן בחדר מכונות המעלית, יותקנו שלטי הכוונה, ותאורת חירום לפי סימנים כ' וכ"א בפרק ח';
(19) מסתורי הכביסה בכל הבניין לרבות התוספת יהיו מחומרים לא דליקים;
(20) לא נדרשו בבניין דרך גישה, רחבת היערכות וחלונות חילוץ טרם הגשת הבקשה להיתר לבניית התוספת, לא ידרשו אלה כתנאי להיתר לבניית התוספת.

פרק ט': התקהלות[עריכה]

סימן א': פרשנות (התקהלות)[עריכה]

@ 3. הגדרות

@ 9. 1.1 "אולם ספורט" – בניין הנועד לשמש בעיקרו, כולו או חלקו, למופעי ספורט, לרבות יציע הקהל;

          "ביתן תצוגה" – חלל או מבנה המשמש לתצוגה של מוצרים או של שירותים, תחום בקירות או בפרגודים ויכול להיות מקורה;
          "במה" (Stage) – אזור מוגדר המשמש למופעים, להשמעת מוסיקה ולהרצאות, והיכול לכלול מסך, תפאורה, צוגים ואפקטים תצוגתיים אחרים (כמתואר בתרשים 3.9.1.1 א');
          "במה משולבת" (Stage Legitimate) – במה הכוללת מגדל במה שהפרש הגובה בין רצפת הבמה ותחתית תקרת מגדל הבמה גדול מ-15 מטר (כמתואר בתרשים 3.9.1.1 ב');
          "גישה למעבר" – תחילתה של גישה למוצא בטוח עד חיבורה למעבר (כמתואר בתרשימים 3.9.1.1 ג' ו-3.9.1.1 ד');
          "גלריה טכנית" – משטח אופקי או משופע המשמש להתקנה או לתחזוקה של מיתקנים וציוד טכני לרבות מסכים, צוגים, תאורה ומערכות להגברת קול;
          "התקהלות בלא מושבים, פסטיבל" – התקהלות, בלא כיסאות או מושבים עם אפשרות לעמידה או לישיבה על הקרקע או על הרצפה;
          "מגרש ספורט" – משטח פתוח או מקורה בחלקו, המשמש בעיקרו למופעי ספורט ובו יציע או מיתקנים כיוצא בזה לשימושם של הצופים;
          "מיתקן ספורט" – אולם ספורט או מגרש ספורט;
          "מקום התקהלות מוגן עשן" – מקום התקהלות, בתוך בניין או מחוץ לבניין, מקורה או שאינו מקורה, המשורת על ידי דרכי מוצא שאינן מאפשרות הצטברות עשן (להלן – מהתמ"ע);
          "משטח מוגבה" (Platform) – משטח מוגבה המשמש למופעים, להשמעת מוסיקה ולהרצאות, המהווה חלק בלתי נפרד מחלל של אולם ואינו כולל מסכים בין הקהל ומשטח ההצגה (כמתואר בתרשימים 3.9.38.1 א' ו-3.9.38.1 ב');
          "משטח מוגבה זמני" (Temporary Platform) – משטח מוגבה המוקם למשך זמן שאינו עולה על 180 ימים;
          "סקר בטיחות" – סקר הבודק את התאמת מרכיבי הבניין והמילוט השונים לדרישות המפורטות בחלק זה, תוך התייחסות לשריפה, סערה, קריסה, ניהול, התנהגות הקהל, סביבת הבניין וגורמים נוספים שיש בהם כדי להשפיע על בטיחות האנשים;
          "קיר קדמת הבמה" (Proscenium wall) – הקיר שבין חלל המושבים לחלל הבמה או לחלל במה משולבת (כמתואר בתרשימים 3.9.38.7 א' ו-3.9.38.7 ב');
          "שטח משורת" – אזור ישיבה המוגדר לצורך חישוב רוחב המעברים המשרתים אותו (כמתואר בתרשים 3.9.16.6).

סימן ב': כללי (התקהלות)[עריכה]

@ 3. תחולה וסייג לתחולה

@ 9. 2.1 (א) בבניין, בחלק מבניין או בחוץ הבניין שבתחום הנכס המשמש להתקהלות יתקיימו דרישות פרק זה, וככל שלא נאמר אחרת בפרק זה יתקיימו גם הדרישות המפורטות בפרקים א' עד ז'.

          (ב)  דרישות פרק זה לא יחולו על –
(1) מקומות בשטח פתוח, שקיבלו רישיון עסק לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, בהם מתקיימים אירועי התקהלות זמניים, או שאינם זמניים, כגון, כיכר עירונית, רחוב, מדרכה, פארק, גן ציבורי, גן לאומי, שמורת טבע וחוף הים;
(2) חלקי בניין אלה:
(א) אולם או אזור המתנה בבניין המשמש למגורים, חינוך, משרדים, בית מלון, מסחר, משרדים ותעשיה;
(ב) אולם המתנה בבנק או בסניף דואר;
(ג) מעבר ציבורי משותף בקניון;
(ד) מערכות נתיב מסילות קבוע להסעת המונים.

@ 3. מקומות להתקהלות

@ 9. 2.2 מקומות להתקהלות אפשר שיכללו את אלה:

(1) אולם רב-תכליתי;
(2) אולם אסיפות;
(3) אודיטוריום;
(4) מועדון חברים;
(5) חדר הרצאות;
(6) חדר ישיבות;
(7) אולם בית המשפט;
(8) בתי תפילה;
(9) מוזאון;
(10) אולם תערוכות;
(11) ספריה;
(12) קולנוע;
(13) תאטרון;
(14) אולם ריקודים;
(15) פאב;
(16) מסעדה;
(17) מבנה שעשועים מיוחד כגון לונה פארק או קרקס קבוע או זמני;
(18) מזח ימי, התחום בשלושה צדדים במים והמשמש לבידור;
(19) אולם ספורט, מגרש ספורט ומיתקן ספורט;
(20) אצטדיון;
(21) אולם כדורת (באולינג);
(22) אולם סנוקר;
(23) זירת החלקה על קרח;
(24) אולם לוויות;
(25) רציף המתנה לתחבורה ציבורית, אולם המתנה להסעה המונית, מסוף אווירי ומסוף ימי.

@ 3. מיתקן לחפצים חשודים

@ 9. 2.3 במקום להתקהלות או בסמוך לו יותקן מיתקן לקליטת חפצים החשודים כמסוכנים; מיקומו של המיתקן ומידותיו ייקבעו בהתייעצות עם מפקד המרחב של המשטרה.

@ 3. מיון חומ"ס

@ 9. 2.4 דרישות לגבי חלק מבנין המכיל חומרים מסוכנים יהיו כמפורט בחלק ב'.

סימן ג': שימוש מעורב (התקהלות)[עריכה]

@ 3. שימוש מעורב

@ 9. 3.1 (א) מותר שחלק מבניין המשמש להתקהלות הנמצא בבניין בעל שימוש עיקרי אחר, ישורת על ידי מוצא בטוח המשרת את השימוש העיקרי, בתנאי שבמוצא הבטוח יתקיימו הדרישות בעבור השימוש להתקהלות ועבור השימוש העיקרי.

          (ב)  במוצא בטוח יתקיימו דרישות השימוש ל"התקהלות" והשימוש העיקרי בו-זמנית, למעט מקרים שבהם רשות הכבאות קבעה כי פעילות בו-זמנית כזו אינה אפשרית.

@ 3. שימוש בעבור פחות מ 50 איש

@ 9. 3.2 על אף האמור בפרק זה, בחדר או בחלק מבניין, שתפוסתו פחות מ-50 איש והשימוש בו משרת את השימוש העיקרי בבניין, יחולו הוראות פרק ב' ובהתאם לשימוש העיקרי בבניין.

סימן ד': עמידות אש של שלד הבניין, מיקום קומתי ותפוסה (התקהלות)[עריכה]

@ 3. עמידות האש של שלד הבניין

@ 9. 4.1 עמידות האש של שלד בניין המשמש להתקהלות או של בניין שחלק ממנו משמש להתקהלות תהיה לפי הדרישות המפורטות בסימן ב' לפרק ג'.

@ 3. מיקום קומתי ותפוסה

@ 9. 4.2 המיקום הקומתי והתפוסה של חלק מבניין או בניין המשמשים להתקהלות יעמדו בדרישות טבלה 3.9.4.6 שלהלן.

@ 3. שלד הגג של אצטדיון או מיתקן ספורט פתוח

@ 9. 4.3 שלד של גג מעל מושבים באצטדיונים ומיתקני ספורט פתוחים, העומדים בדרישות סימן ל"ז, יהיה עשוי חומרים לא דליקים על פי ת"י 755.

@ 3. יציע קהל

@ 9. 4.4 הדרישות המפורטות בטבלה 3.9.4.6 אינן חלות על יציע קהל לא מקורה או על יציע קהל מקורה שמתקיימות בו דרישות סימן ל"ז, כאשר שלד היציע הוא –

(1) מסוג I או II;
(2) מסוג III או IV או V ושמתקיימות בו דרישות סימן מ"א.

@ 3. יציע קהל הבנוי מחומרים בלתי דליקים

@ 9. 4.5 דרישות טבלה 3.9.4.6 אינן חלות על יציע קהל הבנוי מחומרים לא דליקים הממוקם בתוך בנין, ובלבד שבשלד הבנין מתקיימות דרישות סימן זה; טבלה 3.9.4.6 – מיקום קומתי ותפוסה על פי סוג שלד הבניין סוג שלד הבניין הערות החלות על טבלה זו מתחת לקומת הכניסה קומת הכניסה מספר הקומות מעל קומת הכניסה הקובעת לבניין 1 2 3 4 או יותר 442-I 332-I 222-II 5, 3, 2, 1 5, 3, 2, 1 5, 3, 2, 1 כל התקהלות תחול הערה 4 כל התקהלות כל התקהלות כל התקהלות כל התקהלות כל התקהלות אם התפוסה גדולה מ-300 תחול הערה 4 111-II 5, 3, 2, 1 כל התקהלות תחול הערה 4 ולא יותר ממפלס אחד מתחת למפלס הכניסה כל התקהלות אם התפוסה גדולה מ-300 תחולה הערה 4 כל התקהלות אם התפוסה גדולה מ-300 תחולה הערה 4 כל התקהלות אם התפוסה גדולה מ-300 תחולה הערה 4 התקהלות לתפוסה עד 1,000 איש ותחול הערה 4 אסור 211-III IV-2HH 111-V 5, 2 5 5 כל התקהלות תחול הערה 4 ולא יותר ממפלס אחד מתחת למפלס הכניסה כל התקהלות אם התפוסה גדולה מ-300 תחולה הערה 4 כל התקהלות אם התפוסה גדולה מ-300 תחולה הערה 4 כל התקהלות אם התפוסה גדולה מ-300 תחול הערה 4 התקהלות לתפוסה עד 1,000 איש ותחול הערה 4 אסור 000-II 5 התקהלות לתפוסה עד 1,000 איש תחול הערה 4 ולא יותר ממפלס אחד מתחת למפלס הכניסה כל התקהלות אם התפוסה גדולה מ-1,000 תחול הערה 4 התקהלות ובתנאי שהתפוסהת היא עד 300 איש תחולה הערה 4 אסור אסור אסור 200-III 000-V 5 5 התקהלות לתפוסה עד 1,000 איש תחולה הערה 4 ולא יותר ממפלס אחד מתחת למפלס הכניסה התקהלות לתפוסה עד 1,000 איש תחולה הערה 4 התקהלות לתפוסה עד 300 איש תחול הערה 4 אסור אסור אסור הערות לטבלה 3.9.4.6:

(1) בעבור סוג שלד I או II – אם כל רכיב של שלד הגג נמצא 6 מטרים לפחות מעל הרצפה שמתחתיו, לרבות אגדים, קורות וגג (deck), מותר ששלד הגג לא יהיה עמיד אש כנדרש בטבלה; בעבור סוג שלד I או II, מותר שחלק עמוד הנמצא 6 מטרים לפחות מעל הרצפה שמתחתיו, לא יהיה עמיד אש כנדרש בטבלה.
(2) רכיבים אופקיים ואנכיים של רצפה מדורגת המשמשת יציע ובסיס למושבים, יהיו בעלי עמידות אש למשך 60 דקות לפחות; ברכיבי המבנה התומכים ברצפה זו יתקיימו דרישות עמידות האש שבטבלה 3.9.4.6; אפשר שהחיבור בין הרכיב האופקי והרכיב האנכי של הרצפה המדורגת, לא יהיה עמיד אש, בתנאי שרצפה מדורגת זו אינה מהווה חלק מהפרדת האש של חומרים ברמת סיכון גבוהה ובתנאי שהבניין בנוי ומופעל בהתאם לדרישות בעבור מהטמ"ע על פי סימן ל"ז
(3) אם בבניינים, לרבות אצטדיונים, קיימים מושבים מקובעים מתחת לכיפת השמים, או מושבים מקובעים בעלי קירוי חלקי שאינו מאפשר הצטברות חום ועשן, אפשר שרכיבי שלד הבניין החשופים את החוץ לא יהיו עמידי אש, בתנאי שיוגש ניתוח הנדסי המכיל תרחישי אירועים הכוללים אש ועשן, המוכיח שהנזק הצפוי לשלד הבנין ממטען האש אינו עלול לגרום לקריסה או לעיוות המסכן את בטיחות המשתמשים בבניין.
(4) בתנאי שהקומות המפורטות להלן מוגנות על ידי מערכת מתזים:
(א) כל הקומה שבה נמצאת ההתקהלות;
(ב) כל קומה מתחת לקומה שבה נמצאת ההתקהלות;
(ג) במקרה שבו ההתקהלות נמצאת מתחת לקומת הכניסה הקובעת לבניין: הקומה שנמצאת בה ההתקהלות, כל קומה המקשרת אותה לקומת הכניסה הקובעת לבניין, וקומת הכניסה הקובעת לבניין.
(5) בבניין המשמש להתקהלות או בבנין שחלק ממנו משמש להתקהלות יתקיימו גם הדרישות לגילוי ולכיבוי אש המפורטות בפרק ד'.

סימן ה': דלתות (התקהלות)[עריכה]

@ 3. כללי

@ 9. 5.1 בדלתות יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן א' לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

@ 3. דלתות או סורגים בהזזה אופקית או אנכית

@ 9. 5.2 במקומות המשמשים להתקהלות, בכניסות או ביציאות הראשיות המשרתות את חלק הבניין שנועד להתקהלות, אפשר להשתמש בדלתות או בסורגים בהזזה אופקית או אנכית, בתנאי שיעמדו בדרישות פרט 3.2.1.6(ב).

@ 3. מנגנוני בהלה ופרזול דלתות

@ 9. 5.3 בכל דלת הנדרשת בדרך מוצא, מחדר או מחלק מבניין שתפוסתו 100 איש או יותר, מותר להתקין מנגנון טריקה (לשונית) או נעילה, בתנאי שיהיה ניתן לפותחה על ידי ידית בהלה כנדרש בפרט 3.2.1.21.

@ 3. דלתות מעוכבות יציאה

@ 9. 5.4 בבניין, או בחלק מבניין המשמש להתקהלות, אין להתקין בדרכי מוצא דלתות מעוכבות יציאה כאמור בפרט 3.2.1.19.

@ 3. דלתות מבוקרות כניסה

@ 9. 5.5 בדרכי מוצא בבניין, או בחלק מבניין המשמש להתקהלות, שהותקנה בהן דלת מבוקרת כניסה שמתקיימים בה דרישות פרט 3.2.1.20, תהיה אפשרות לפותחה ליציאה, בלא צורך במפתח או באמצעי בקרה אחר.

@ 3. דלתות מסתובבות

@ 9. 5.6 אפשר להתקין בדרכי מוצא דלתות מסתובבות, בתנאי שיתקיימו בהן הדרישות שבפרט 3.2.1.24.

@ 3. מעצור

@ 9. 5.7 בדרכי מוצא, בכל סוג של התקהלות, מותר להתקין מעצור שיתקיימו בו דרישות פרט 3.2.1.25.

סימן ו': מדרגות (התקהלות)[עריכה]

@ 3. מדרגות

@ 9. 6.1 במדרגות יתקיימו הדרישות שבסימן ב' לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

@ 3. כמות מדרגות במהלך

@ 9. 6.2 (א) פרט 3.2.2.6(א) יחול לגבי מהלכי מדרגות במוצא בטוח ובפרוזדור בלבד.

          (ב)  פרט 3.2.2.6(א) לא יחול לגבי מעבר מדורג ביציע הקהל או בטריבונה.

@ 3. משטח ההליכה

@ 9. 6.3 בדרכי מוצא מכבש טכני, מגלריית שירות לתאורה או לציוד אחר או במשטחי הליכה המשרתים צוגים וציוד אחר לבמה, מותר להשתמש בשלחי מדרגות ובמשטחים אופקיים ("פודסטים") העשויים מתכת מחוררת או סורגי מתכת.

@ 3. מדרגות לולייניות

@ 9. 6.4 בדרכי מוצא מגלריה טכנית, מותר להשתמש במדרגות לולייניות שמתקיימות בהן הדרישות שבפרט 3.2.2.21.

@ 3. מדרגות שלח מתחלף

@ 9. 6.5 אין להשתמש במדרגות עם שלח מתחלף.

@ 3. מדרגות ביציע נייד או מתקפל

@ 9. 6.6 לגבי מדרגות המשרתות יציע נייד או מתקפל לא תחול הדרישה שבפרט 3.2.28.

@ 3. מדרגות אל משטח מוגבה, במה ובמה משולבת

@ 9. 6.7 לגבי מדרגות המובילות מן האולם אל משטח מוגבה, במה ובמה משולבת יחולו גם הדרישות המפורטות שבסימן ל"ח.

סימן ז': חדר מדרגות מוגן (התקהלות)[עריכה]

@ 3. חדר מדרגות מוגן

@ 9. 7.1 בחדר מדרגות מוגן יתקיימו הדרישות שבסימן ג' לפרק ב'.

סימן ח': חדר מדרגות חיצוני (התקהלות)[עריכה]

@ 3. מדרגות חיצוניות

@ 9. 8.1 במדרגות חיצוניות יתקיימו הדרישות שבסימן ד' לפרק ב'.

סימן ט': מוצא אופקי (התקהלות)[עריכה]

@ 3. מוצא אופקי

@ 9. 9.1 במוצא אופקי יתקיימו הדרישות שבסימן ה' לפרק ב'.

סימן י': פרוזדור מוגן (התקהלות)[עריכה]

@ 3. פרוזדור מוגן

@ 9. 10.1 בפרוזדור מוגן יתקיימו הדרישות שבסימן ו' לפרק ב'.

סימן י"א: פרוזדור פתוח מוגן (התקהלות)[עריכה]

@ 3. פרוזדור פתוח מוגן

@ 9. 11.1 בפרוזדור פתוח מוגן יתקיימו הדרישות שבסימן ז' לפרק ב'.

סימן י"ב: גג מוגן (התקהלות)[עריכה]

@ 3. גג מוגן

@ 9. 12.1 בגג מוגן יתקיימו הדרישות שבסימן ח' לפרק ב'.

סימן י"ג: יציאה (התקהלות)[עריכה]

@ 3. יציאה

@ 9. 13.1 ביציאה יתקיימו הדרישות שבסימן ט' לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

@ 3. מפלס יציאה מן הבנין

@ 9. 13.2 מפלס היציאה מן הבניין יהיה מפלס הכניסה הראשית לבניין.

@ 3. רחבת כניסה

@ 9. 13.3 אם כניסה ראשית לבניין או לחלק מבניין המשמש להתקהלות היא דרך רחבת כניסה חיצונית, ורחבת הכניסה מוגבהת או מונמכת ממפלס הקרקע, אפשר שמפלס רחבת הכנסה ייחשב מפלס קומת הכניסה לצורך קביעת המיקום הקומתי של ההתקהלות כמפורט בטבלה 3.9.4.6, ובלבד שברחבת הכניסה יתקיימו תנאים אלה:

(1) רוחב רחבת הכניסה, הנמדד במקביל לחזית הבניין, יהיה כרוחה הכולל של פתחי היציאה המובילים אליה, אך לא קטן מ-1.5 מטר (כמתואר בתרשים 3.9.13.3 א');
(2) עומק רחבת הכניסה הנמדד בניצב לחזית הבניין לא יהיה קטן מהרוחב הכולל של כל היציאות הנדרשות הנפתחות אל רחבת הכניסה ולא פחות מ-3 מטרים (כמתואר בתרשים 3.9.13.3 א');
(3) מדרגות חוץ הנדרשות כחלק מדרך מוצא והמובילות מרחבת הכניסה אל מפלס הקרקע יוגנו מפני אש כנדרש בפרט 3.2.4.3 (כמתואר בתרשים 3.9.13.3 ב'), או שיהיו מרוחקות מן הבניין ב-3 מטרים לפחות (כמתואר בתרשים 3.9.13.3 ג').

@ 3. כניסה ראשית המשמשת יציאה ראשית

@ 9. 13.4 (א) לכל בנין המשמש כולו או חלקו להתקהלות תהיה כניסה ראשית (להלן – כניסה א'), שתשמש גם יציאה ראשית מן הבנין ותמוקם במפלס הכניסה הקובעת לבניין (להלן – יציאה א') (כמתואר בתרשים 3.9.13.4 א').

          (ב)  לכל חלק מבנין המשמש להתקהלות תהיה כניסה ראשית (להלן – כניסה ב'), שתשמש גם יציאה ראשית מחלק הבנין המשמש להתקהלות (להלן – יציאה ב') (כמתואר בתרשים 3.9.13.4 א').
          (ג)   רוחבה של יציאה ב' יספיק בעבור לפחות מחצית התפוסה הכוללת של ההתקהלות מאותו חלק של הבניין. אולם בעבור תפוסה של הופעה חיה בבר או באולם ריקודים וכו' רוחבה של יציאה ב' יספיק בעבור שני שלישים לפחות מהתפוסה הכוללת של ההתקהלות מאותו חלק של הבניין.
          (ד)  במקום שבו יציאה ב' מובילה אל יציאה א' בלבד, גם רוחבה של יציאה א' יספיק בעבור לפחות מחצית התפוסה הכוללת של ההתקהלות.
          (ה)  אם יציאה א' משמשת מספר מפלסים המיועדים להתקהלות, יהיה רחבה מספיק בעבור מחצית תפוסת ההתקהלות הכוללת בכל אחד מהמפלסים שהיא משרתת אותם.
          (ו)   במפלס יציאה ב' יתקיימו אחד מן התנאים האלה:
(1) הוא יהיה במפלס הכניסה הקובעת של הבניין;
(2) הוא יחובר לחדר מדרגות או לכבש המוליכים אל מפלס כניסה א';
(3) יציאה ב' תהווה חלק מגישה למוצא בטוח המוליכה אל מוצא בטוח המסתיים ישירות אל מחוץ לבנין ומשם לרחוב.

@ 3. יציאות נוספות מחלק בניין להתקהלות

@ 9. 13.5 מכל חלק בנין המשמש להתקהלות, נוסף על יציאה ב', יסופקו יציאות ברוחב כולל של 50% לפחות מן הרוחב הנדרש מאותו חלק בניין; יציאות אלו ימוקמו לפי פרט 3.2.14.1.

@ 3. דלתות נוספות במבואה או במעבר הציבורי

@ 9. 13.6 (א) מקום שבו יציאה ב' היא דרך מבואה או מעבר ציבורי, וקיימות דלתות נוספות מהמבואה או מהמעבר הציבורי אל חוץ הבניין מלבד דלתות יציאה א', ניתן לכלול בסך הרוחב הנדרש ליציאה את רוחב הדלתות הנוספות (כמתואר בתרשים 3.9.13.6).

          (ב)  אפשר שהדלתות הנוספות כאמור בפרט משנה (א) לא ישמשו ככניסות לבניין.
          (ג)   סך הרוחבים של דלתות יציאה א' והדלתות הנוספות יהיה בהתאם לדרישה של מחצית לפחות מתפוסת ההתקהלות.

@ 3. יציאה ישירה למוצא בטוח או אל מחוץ לבניין

@ 9. 13.7 (א) על אף האמור בפרט 3.9.13.4(ב) עד (ה), בחלק מבניין המשמש להתקהלות, כגון אולם קולנוע, שהכניסה אליו היא דרך מעבר ציבורי או אולם המתנה, אפשר שכניסה ב' לא תשמש כיציאה ב'.

          (ב)  דלתות היציאה מחלק זה של הבניין ימוקמו לפי פרט 3.2.14.1, בתנאי שהרוחב הכולל של דרכי המוצא, לא יפחת מ-100% הרוחב הכולל הנדרש ליציאות מחלק זה של הבניין.
          (ג)   ביציאות מחלק זה של הבניין יתקיים אחד לפחות מן התנאים האלה:
(1) הן יובילו ישירות אל מחוץ לבניין (כמתואר בתרשים 3.9.13.7 א');
(2) הן יובילו ישירות למוצא בטוח, בתנאי שהמוצא הבטוח יסתיים ביציאה ישירה אל מחוץ לבניין; היציאה מן המוצא הבטוח אל מחוץ לבניין תהיה לפי הדרישות של שני שליש לפחות מתפוסת ההתקהלות (כמתואר בתרשימים 3.9.13.7 ב' ו-3.9.13.7 ג').

@ 3. יציאה מבניין המשמש להתקהלות בתנועה מכוונת

@ 9. 13.8 בבניין כדוגמת מוזיאון, שבו ההתקהלות קשורה בתנועה מכוונת של אנשים, ותנועה זו הרחיקה אותם מן הכניסה הראשית, לא יחולו הדרישות בפרט 3.9.13.4 אם דרישה זו איננה תורמת ליעילות סידורי היציאה מן הבניין או מחלק הבניין.

@ 3. בניין מרובה כניסות

@ 9. 13.9 על אף האמור בפרט 3.9.13.4 בבניין המשמש להתקהלות, כגון אצטדיון או תחנת המתנה להסעה המונית, אשר אין בו כניסה ראשית המשמשת יציאה ראשית, ימוקמו דרכי המוצא סביב היקף הבניין, בתנאי שהרוחב הכולל של דרכי המוצא לא יפחת מ-100% הרוחב הכולל הנדרש ליציאות מן הבניין.

סימן י"ד: כבש (התקהלות)[עריכה]

@ 3. כבש

@ 9. 14.1 (א) בכבש יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן י' לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

          (ב)  שיפועו של כבש המשמש חלק מדרך מוצא לא נגישה לאנשים עם מוגבלות, המשרת במה, מעבר משופע ביציע או חלק שאינו מיועד לשימוש הציבור, לא יעלה על 12.5%.

סימן ט"ו: אזור מחסה (התקהלות)[עריכה]

@ 3. אזור מחסה

@ 9. 15.1 באזור מחסה יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן י"א לפרק ב'.

סימן ט"ז: תפוסה וחישובי רוחב דרכי מוצא (התקהלות)[עריכה]

@ 3. תפוסה

@ 9. 16.1 התפוסה תהיה לפי דרישות סימן י"ב לפרק ב', זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

@ 3. צפייה בעמידה

@ 9. 16.2 באצטדיונים ובמיתקני ספורט פתוחים לא יהיה יציע לצפיה בעמידה.

@ 3. סקר בטיחות

@ 9. 16.3 מקום שהתפוסה בו בחלק מבניין או מחוץ הבניין בגבולות הנכס משמשת להתקהלות גדולה מ-3,000 אנשים, או מקום שהתפוסה בו בחלק מבניין או מחוץ הבניין בגבולות הנכס משמשת לפסטיבל גדולה מ-1,000 אנשים, ייערך סקר בטיחות בהתאם לדרישות המפורטות בסימן ל"ו.

@ 3. רוחב דרכי מוצא

@ 9. 16.4 (א) רוחב דרכי מוצא יהיה לפי הדרישות שבסימן י"ב לפרק ב', זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

          (ב)  לגבי התקהלות הכוללת מושבים מסודרים בשורות כדוגמת מושבים בתאטרון או מושבים ליד שולחנות שאינו מהתמ"ע יחולו הוראות סימן זה.
          (ג)   לגבי אזור המוגדר כמהתמ"ע, יחולו הדרישות שבסימן ל"ז.
          (ד)  לגבי דרך מוצא מגלריה טכנית תחול הדרישה שבפרט 3.9.38.10.

@ 3. רוחב מרכיבי דרך מוצא המשרתים אזור ישיבה

@ 9. 16.5 (א) הרוחב המינימלי של מרכיבי דרך המוצא, המשרתים אזור ישיבה בשורות או במושבים ליד שולחנות, יהיה בהתאם לטבלה 3.9.16.5 שלהלן: טבלה 3.9.16.5 – מקדמי רוחב הרוחב נטו (ס"מ) בעבור כל מושב משורת מדרגות

@ 0. מעבר, כבש, פתו או דלת 8 x B x A

@ 0. 5 x C

          (ב)  אופן חישוב הרוחב:
(1) מדרגה שרומה אינו גדול מ-17.8 ס"מ: 1=A;
(2) מדרגה שרומה גדול מ-17.8 ס"מ, רוחב המדרגה יוכפל במקדם A כמבוטא בנוסחה:

(17.8 ס"מ – רום המדרגה)

                                       + 1 = A
               12.5
(3) מדרגות עם מאחז יד הנמצא בתחום של 75 ס"מ (מדוד אופקית): 1=B;
(4) מדרגות שבהן המרחק למאחז יד גדול מ-75 ס"מ (כשהוא נמדד אופקית) יוגדל רוחבן ב-25% מהרוחב המחושב; כלומר, יוכפל במקדם 1.25=B;
(5) כבש בשיפוע עד 10%: 1=C;
(6) כבש ששיפועו גדול מ-10%, יוגדל רוחבו ב-10% מהרוחב המחושב; כלומר, יוכפל במקדם 1.10=C.
          (ג)   פרטי משנה (א) ו-(ב) חלים על –
(1) מדרגות וכבשים בתחום אולם האירועים או המושבים;
(2) דלתות או פתחי היציאה מן האולם; חישוב רוחב מדרגות וכבשים מחוץ לתחומים אלה יבוצע לפי פרק ב'.
          (ד)  רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים יהיה לפי דרישות סימן י"ט.
          (ה)  רוחב המעבר המשרת שורות מושבים יהיה גם לפי דרישות סימן כ'.
          (ו)   רוחב הגישה למעבר של ישיבה ליד שולחנות יהיה לפי דרישות סימן כ"ב.
          (ז)   רוחב המעבר המשרת אזור ישיבה ליד שולחנות יהיה גם לפי דרישות סימן כ"ג.

@ 3. רוחב מעבר ושטח משורת

@ 9. 16.6 רוחב מעבר המשמש חלק מדרך מוצא יהיה לפי דרישות התפוסה המתקבלות מהשטח המשורת על ידו (Catchment Area); אם קיימות כמה גישות למעבר או מספר מעברים מתלכדים, המעבר המלכד יהיה לפי דרישות התפוסה של כל השטחים המשורתים (כמתואר בתרשים 3.9.16.6).

@ 3. רוחב אחיד למעבר

@ 9. 16.7 מעבר שיכול לאפשר מילוט בשני כיוונים, רוחבו הנדרש יהיה אחיד.

@ 3. רוחב פרוזדור

@ 9. 16.8 רוחב הפרוזדור המשמש גישה למוצא בטוח יהיה לפי פרט 3.2.12.5 בפרק ב'.

סימן י"ז: מספר דרכי מוצא מבניין (התקהלות)[עריכה]

@ 3. מספר דרכי מוצא מבניין

@ 9. 17.1 (א) מספר דרכי המוצא יהיה לפי דרישות סימן י"ג לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

          (ב)  הדרישות שבסימן י"ג לפרק ב' לא יחולו לגבי אזור מגודר מחוץ לבניין, שאינו מקורה, המשמש לפסטיבל, כמפורט בפרט 3.9.17.2.

@ 3. אזור מגודר מחוץ לבניין

@ 9. 17.2 באזור מגודר מחוץ לבניין, שאינו מקורה, המשמש לפסטיבל, יהיו שתי דרכי מוצא לפחות, נפרדות ומרוחקות זו מזו בשיעור של שלפחות שליש אורך האלכסון של האזור המגודר; בעבור תפוסה גדולה מ-6,000 אנשים יהיו 3 דרכי מוצא לפחות; בעבור תפוסה גדולה מ-9,000 אנשים יהיו 4 דרכי מוצא לפחות.

@ 3. מרפסת או גלריה

@ 9. 17.3 (א) במרפסת או בגלריה במקום להתקהלות שתפוסתן קטנה מ-50 אנשים, תהיה דרך מוצא אחת לפחות; אפשר שדרך מוצא זו תעבור דרך הקומה או המפלס שנמצא מתחתיה או מעליה המשמש כמפלס העיקרי להתקהלות; בדרך המוצא יתקיימו דרישות המהלך המשותף כמפורט בסימן ט"ו לפרק ב'.

          (ב)  במרפסת או בגלריה שתפוסתן עולה על 50 אנשים אך אינה עולה על – 100 אנשים, יהיו לא פחות מ-2 דרכי מוצא נפרדות; אפשר ששתי דרכי מוצא אלה יעברו דרך הקומה או המפלס שנמצא מתחתיה או מעליה המשמש כמפלס העיקרי להתקהלות; בדרכי המוצא יתקיימו דרישות המהלך המשותף כמפורט בסימן ט"ו לפרק ב'.
          (ג)   במרפסת או בגלריה שתפוסתן עולה על 100 אנשים יתקיימו דרישות אלה:
(1) מספר דרכי המוצא יהיה לפי דרישות סימן י"ג לפרק ב';
(2) בעבור חלק מהתפוסה שאינו עולה על 100 אנשים אפשר להתקין דרכי מוצא כמפורט בפרט משנה (ב);
(3) בעבור יתרת התפוסה, אשר איננה כלולה בפסקה (2) תותקן דרך מוצא נפרדת שלא תעבור דרך המפלס העיקרי של ההתקהלות;
(4) בדרכי המוצא יתקיימו דרישות המהלך המשותף.

@ 3. גלריה טכנית

@ 9. 17.4 מגלריה טכנית, אפשר שתהיה דרך מוצא אחת בלבד, בתנאי שתהיה דרך מילוט נוספת לרצפה או לגג; דרך מילוט זו יכולה להיות באמצעות סולם, מדרגות לולייניות או מדרגות שלח מתחלף.

סימן י"ח: מיקום דרכי מוצא (התקהלות)[עריכה]

@ 3. מיקום דרכי מוצא

@ 9. 18.1 מיקום דרכי המוצא יהיה לפי דרישות סימן י"ד לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

@ 3. דרך מוצא מן הזירה או מרצפת האודיטוריום

@ 9. 18.2 אם מתקינים על הזירה או על רצפת האודיטוריום מושבי קהל נוספים על אלו שביציעים, תיקבע דרך מוצא, בעבור 50% לפחות מן הצופים שבמושבים אלה, הנפרדת מדרכי המוצא של המושבים הקבועים שביציע (כמתואר בתרשים 3.9.18.2).

@ 3. שימוש פסטיבל בתוך בנין

@ 9. 18.3 בתוך בניין מותר שימוש לפסטיבל, בתנאי שתפוסתו לא תעלה על – 1,000 אנשים אלא אם כן אושר סקר בטיחות כמפורט בסימן ל"ו.

סימן י"ט: גישה למעבר בין שורות מושבים שאינם ליד שולחנות (התקהלות)[עריכה]

@ 3. אופן מדידת רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים

@ 9. 19.1 רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים יימדד בין אנך המשוך לקצה קדמי של המושב כשהוא במצב מקופל או ממשענת היד במושב, לפי הבולט שביניהם ובין אנך המשוך לקצה האחורי של המשענת השורה שלפניה (כמתואר בתרשים 3.9.19.1).

@ 3. רוחב מינימלי של גישה למעבר בין שורות המושבים

@ 9. 19.2 (א) רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים לא יפחת מ-40 סנטימטרים; הרוחב יגדל עם עליה בכמות המושבים בהתאם לנדרש בפרטי משנה (ג) ו-(ה).

          (ב)  לגבי מקום שבו סך כל המושבים בשורה אינו עולה על 4 מושבים, והמרחק ממרכז המושב הרחוק ביותר עד למעבר אינו עולה על 1.8 מטרים, לא יחולו דרישות פרט משנה (א).
          (ג)   שורת מושבים המשורתת בשתי קצותיה על ידי מעברים או פתחים כמתואר בתרשים 3.9.19.2, לא תכיל יותר מ-100 מושבים; רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים לא יפחת מ-40 סנטימטרים בעבור 25 מושבים; רוחב זה יגדל ב-0.8 סנטימטר לכל מושב מעבר ל-25 מושבים; אין חובה שהרוחב יעלה על 56 סנטימטר.
          (ד)  פרט משנה (ג) לא יחול לגבי מהתמ"ע, ויחולו עליו דרישות פרט 3.9.37.3.
          (ה)  על אף האמור בפרט 3.9.24.2(א)(2), אורך הגישה למעבר מכל מושב, בשורת מושבים המשורתת על ידי מעבר או פתח בקצה אחד בלבד, לא יעלה על – 9 מטרים; הרוחב המינימלי של הגישה למעבר בין שורות המושבים יהיה 40 סנטימטרים; לרוחב זה יתווסף 1.5 סנטימטר לכל מושב, מעבר ל-13 מושבים.
          (ו)   פרט משנה (ה) לא יחול לגבי מהתמ"ע, ויחולו עליו דרישות פרטים 3.9.37.4 ו-3.9.37.5.

@ 3. כיסאות עם משטח כתיבה

@ 9. 19.3 (א) מקום שמותקנים בו כיסאות עם משטח כתיבה, רוחב הגישה למעבר יהיה כנדרש בסימן זה ויימדד בין קצה משטח הכתיבה במצב פתוח לאנך שבגב המושב שלפנים (כמתואר בתרישם 3.9.19.3); ואולם אם משטח הכתיבה חוזר באופן עצמאי למצב "מאוחסן" לאחר שקמים מן המושב, מידת הרוחב תהיה בהתאם לפרט 3.9.19.1.

          (ב)  כיסאות המצוידים במשטח כתיבה אינם נחשבים ישיבה ליד שולחנות.

@ 3. מפלס ההליכה

@ 9. 19.4 לגבי מפלס ההליכה בין שורות המושבים לא יחול פרט 3.1.2.8(ב).

סימן כ': מעבר המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות (התקהלות)[עריכה]

@ 3. מעבר המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות

@ 9. 20.1 במעבר המשרת אזור ישיבה של שורות מושבים שאינם ליד שולחנות יתקיימו דרישות סימן זה ודרישות התפוסה של השטח המשורת.

@ 3. מעבר בלא מוצא המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות

@ 9. 20.2 אורך מעבר בלא מוצא לא יעלה על 6 מטרים; ואולם הגבלת האורך לא תחול על מעבר בלא מוצא בתנאי שהמושבים שהוא משרת אינם רחוקים ביותר מ-24 מושבים ממעבר אחר, ורוחב הגישה למעבר בין השורות הוא לא פחות מ-40 סנטימטרים, בתוספת רוחב של 1.5 סנטימטר בעבור כל מושב נוסף מעבר למושב העשרים בשורה.

@ 3. רוחב מינימלי של מעבר המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות

@ 9. 20.3 הרוחב המינימלי של מעבר מדורג, משופע או אופקי, יהיה לפי הדרישות של תפוסת המילוט המצוינות בהתאם לשימוש בטבלה 3.9.16.5 או 3.9.37.1 א' או 3.9.37.1 ב', אך הוא לא יפחת מהמצוין להלן:

(1) מעבר מדורג המשרת שורות משני צדדים (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 א') – 122 סנטימטרים;
(2) מעבר מדורג המשרת עד 50 מושבים בכל שורות המושבים המשורתות על ידו (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 ב' ו-3.9.20.3 ג') – 90 סנטימטרים;
(3) מרחק בין מאחז היד או המעקה לבין קצה המדרגה, כאשר המעבר המדורג מחולק לשניים על ידי מאחז היד או המעקה (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 ד' ו-3.9.20.3 ה') – 58 סנטימטרים;
(4) מעבר אופקי או משופע, המשרת שורות מושבים משני צדדים (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 ו', 3.9.20.3 ז', 3.9.20.3 ח' ו-3.9.20.3 ט') – 107 סנטימטרים;
(5) מעבר אופקי או משופע המשרת עד 50 אנשים (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 י' ו-3.9.20.3 י"א) – 90 סנטימטרים;
(6) מעבר מדורג המשרת שורות מושבים בצד אחד בלבד (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 י"ב) – 90 סנטימטרים;
(7) מרחק שבין מאחז היד או המעקה לבין קצה המדרגה, כאשר המעבר אינו משרת יותר מ-5 שורות בצד אחד – 58 ס"מ (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 י"ג); הגבלת מרווח זו חלה גם על כל צדדיו של הפתח ביציע (הוומיטוריום) כאשר מתאפשרת כניסה לשורת המושבים סמוך לפתח (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 י"ד, 3.9.20.3 ט"ו ו-3.9.20.3 ט"ז);
(8) מעבר אופקי או משופע המשרת שורות מושבים בצד אחד בלבד (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 י"ז ו-3.9.20.3 י"ח) – 90 סנטימטרים;
(9) מעבר אופקי בחזית שורת מושבים, הנמדד בין המעקה לבין קצה המושב במצב לא מקופל (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 י"ט) – 59 סנטימטרים;
(10) רוחב מעבר אופקי או משופע המוביל אל מקומות ישיבה לאנשים עם מוגבלות יהיה לפי דרישות פרק ב'.

@ 3. אופן מדידת רוחב של מעבר המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות

@ 9. 20.4 רוחב של מעבר מדורג, משופע או אופקי יימדד עד לרכיב הקצה, כגון: צד מדרגה, קצה מושב כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 א' עד 3.9.20.3 י"ז; המדידה תהיה אופקית מן ההיטל האנכי של הרכיב.

@ 3. בליטת מאחז יד

@ 9. 20.5 אפשר שמאחז יד יבלוט עד 9 סנטימטרים לתוך תחום הרוחב הנדרש של המעבר המדורג כמתואר בפרט 3.9.20.3.

@ 3. שיפוע מעבר לאנשים עם מוגבלויות

@ 9. 20.6 (א) שיפוע מעבר המוביל אל מקומות ישיבה לאנשים עם מוגבלות או אל מקומות ישיבה הניתנים לפירוק לצורך הכלת כיסא גלגלים, יהיה לפי דרישות פרק ב'.

          (ב)  מעבר ביציע הקהל ששיפועו אינו עולה על 12.5% ייבנה ככבש; מעבר ביציע הקהל ששיפועו עולה על 12.5% ייבנה באמצעות מדרגות.
          (ג)   על אף האמור בפרט משנה (ב), במערכת מושבים מתקפלים או משוחלים (טלסקופיים), אפשר שהמעבר יהיה בנוי ממדרגות לכל שיפוע של היציע.

@ 3. מספר המדרגות במעבר מדורג

@ 9. 20.7 הדרישה בפרט 3.2.2.6 למספר מדרגות במהלך אחד לא תחול לגבי מעבר מדורג ביציע הקהל.

@ 3. השלח של מדרגה במעבר מדורג

@ 9. 20.8 בשלח מדרגה במעבר מדורג יתקיימו דרישות אלה:

(1) ההפרש בין עומק השלח של מדרגה לעומק השלח של מדרגה סמוכה יהיה אחיד; לענין פרט זה, "אחיד" – הפרש שאינו עולה על 0.5 סנטימטר גם לאחר הביצוע;
(2) עומק השלח לא יקטן מ-28 סנטימטרים.

@ 3. שילוט וסימון המדרגה במעבר מדורג

@ 9. 20.9 בכל מדרגה, קצה השלח הקרוב לאף המדרגה יסומן ברצועה בצבע בולט לעין וברור; הרצועה תהיה קלה לזיהוי הן במצב של עלייה והן במצב של ירידה; רוחב הרצועה לא יהיה קטן מ-2.5 סנטימטרים ולא יהיה גדול מ-5 סנטימטרים.

@ 3. רום מדרגה במעבר מדורג

@ 9. 20.10 ברום המדרגה במעבר מדורג יתקיימו תנאים אלה:

(1) רום המדרגה לא יפחת מ-10 סנטימטרים; ואולם רום המדרגה במעבר מדורג במערכת מדרגות מתקפלות או משוחלות (טלסקופיות) לא יפחת מ-9 ס"מ ולא יעלה על 28 סנטימטרים;
(2) רום המדרגה לא יעלה על 20 סנטימטרים; ואולם מקום שבו שיפוע יציע הקהל הסמוך למעבר המדורג מחייב זווית גדולה מ-8/11 בשל אילוצי ראיה, אפשר שגובה רום המדרגה יהיה גדול מ-20 סנטימטרים אך לא יעלה על 23 סנטימטרים;
(3) רום המדרגות יהיה אחיד; לענין פרט זה, "אחיד" – הפרש אשר אינו עולה על 0.5 סנטימטר גם לאחר הביצוע;
(4) על אף האמור בפסקה (3), במהלך מדרגות אחד, אפשר שגובה רום המדרגה לא יהיה אחיד עקב אילוצי ראיה של אזור הישיבה הסמוך לו; במצב זה אפשר שהפרשי הגבהים בין מדרגות סמוכות יהיה גדול מ-0.5 סנטימטר וזאת בתנאים אלה:
(א) רום המדרגה לא יפחת מ-10 סנטימטרים;
(ב) רום המדרגה במעבר מדורג במערכת מדרגות מתקפלות או משוחלות (טלסקופיות) לא יפחת מ-9 ס"מ ולא יעלה על 28 סנטימטרים;
(5) פרט 3.2.2.5 לא יחול לגבי מדרגות במעבר מדורג.

סימן כ"א: מאחז יד במעבר מדורג או משופע המשרת שורות מושבים[עריכה]

שאינם ליד שולחנות (התקהלות)

@ 3. מאחז יד במעבר מדורג או משופע

@ 9. 21.1 (א) במאחז יד במעבר מדורג או משופע המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות, יתקיימו דרישות סימן זה.

          (ב)  במעקות ובמאחזי יד במקומות אחרים ביציע הקהל יתקיימו דרישות סימן כ"ח.
          (ג)   במעבר ששיפועו גדול מ-5% או במעבר מדורג יותקן מאחוז יד בצד המעבר או לאורך מרכזו (כמתואר בתרשים 3.9.21.1 א').
          (ד)  אם המעבר משרת אזורי ישיבה משני צדדים, מאחז היד לא יהיה רציף; ההפסקות ברציפות מאחז היד יאפשרו כניסה לאזורי הישיבה וגם מעבר בין צדו האחד של מאחז היד לצדו השני; מאחז היד יהיה רציף לאורך של לא יותר מ-5 שורות מושבים (כמתואר בתרשים 3.9.21.1 ב').
          (ה)  המרווח בין מאחזי היד, הנוצר עקב הדרישה לאי-רציפות, לא יהיה קטן מ-56 סנטימטרים ולא גדול מ-91 סנטימטרים כשהוא נמדד אופקית; קצה מאחז היד יהיה מעוגל או מקומר (כמתואר בתרשימים 3.9.21.1 ג' ו-3.9.21.1 ד').
          (ו)   למאחז יד במרכז מעבר מדורג יוסף מוט ביניים משופע, המקביל למאחז היד, בגובה 30 סנטימטרים מתחת למאחז היד (כמתואר בתרשים 3.9.21.1 ד').\
          (ז)   גובה מאחז היד יהיה אחיד בין 90 סנטימטרים ל-105 סנטימטרים, כשהוא נמדד אנכית מקצהו העליון של המאחז עד קצה סף המדרגה או עד קצה רצפת הכבש (כמתואר בתרשים 3.9.21.1 ה').
          (ח)  הדרישה שבפרט משנה (ג) להתקנת מאחז יד לא תחול בתנאים האלה:
(1) מעבר שאינו חלק מדרך מוצא נגישה ששיפועו קטן מ-12.5%, והמשרת אזורי ישיבה משני צדדיו;
(2) מקום שבו נבנה מעקה הכולל מאחז יד.
          (ט)  גובה המעקה בצד הפתח ביציע (הוומיטוריום) לא יפחת מ-90 ס"מ, כשהוא נמדד אנכית מקצהו העליון של המעקה עד קצה סף המדרגה או עד קצה רצפת הכבש; הותקן מעקה שחלקו העליון יכול לשמש בית אחיזה, יראו את בית האחיזה של המעקה כמתאים לדרישות התקנת בית אחיזה.

סימן כ"ב: גישה למעבר ליד שולחנות (התקהלות)[עריכה]

@ 3. רוחב גישה למעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות

@ 9. 22.1 (א) רוחב הגישה למעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות לא יפחת מ-30 סנטימטרים, ויורחב בהתאם לאורכו כנדרש בפרט משנה (ב) כמתואר בתרשים 3.9.22.1 א').

          (ב)  הרוחב המינימלי הנדרש של גישה למעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות יורחב, מעבר ל-30 הסנטימטרים הנדרשים בפרט משנה (א), ב-1.3 סנטימטר בעבור כל 30 סנטימטרים נוספים של אורך הגישה למעבר או חלק מהם, הנמדדים מעבר ל-3.6 מטרים הראשונים; לעניין פרט משנה זה, מדידת אורך הגישה למעבר תהיה מן המעבר עד מרכז הכיסא המרוחק ביותר מן המעבר (כמתואר בתרשים 3.9.22.1 ב').
          (ג)   הדרישה בפרט משנה (א) לא תחול לגבי גישה למעבר או על חלק ממנו, המשרתת עד 4 אנשים ואשר אורכה אינו עולה על 1.80 מטרים.

@ 3. אופן מדידת רוחב גישה למעבר במושבים שאינם מקובעים

@ 9. 22.2 מקום שבו מושבים שאינם מקובעים, נמצאים בין שולחן לבין הגישה למעבר, או בין שולחן למעבר, מדידת רוחב הגישה למעבר הדרוש כתוצאה מחישובי תפוסה, תתבצע מנקודה המרוחקת 50 סנטימטרים מן השולחן; מרחק זה נמדד בניצב למישור שפת השולחן (כמתואר בתרשים 3.9.22.2).

@ 3. אורכה של גישה למעבר

@ 9. 22.3 אורך גישה למעבר לא יעלה על 11 מטרים מכל מושב עד למעבר או לדלת יציאה.

@ 3. גישה למעבר ליד שולחנות באירוע

@ 9. 22.4 גישה למעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות הכוללות צפיה במופע תהיה לפי הוראות סימן זה.

@ 3. מעבר משופע או מדורג

@ 9. 22.5 במעברים משופעים או מדורגים בין השולחנות, יתקיימו דרישות סימן כ'.

סימן כ"ג: מעבר ליד שולחנות (התקהלות)[עריכה]

@ 3. רוחב מעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות

@ 9. 23.1 (א) רוחב המעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות לתפוסה של עד 50 אנשים, לא יפחת מ-90 סנטימטרים.

          (ב)  רוחב המעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות לתפוסה הגדולה מ-50 אנשים, לא יפחת מ-110 סנטימטרים.

@ 3. רוחב מעבר

@ 9. 23.2 אם נמצאים מושבים שאינם מקובעים, בין השולחן לבין המעבר, מדידת רוחב המעבר הנדרש על פי חישובי תפוסה, תיערך מנקודה המרוחקת 50 סנטימטרים מן השולחן, כשמרחק זה נמדד בניצב למישור שפת השולחן (כמתואר בתרשים 3.9.23.2); לעניין פרט זה, ישיבה ליד בו או ליד ריהוט קבוע אחר, מהווה ישיבה ליד שולחנות.

@ 3. אישור תכניות

@ 9. 23.3 המהנדס רשאי לדרוש מעורך הבקשה הגשת תכניות המפרטות את מיקום הריהוט והציוד, לשם קבלת אישור לעמידה בדרישות סימן זה.

@ 3. מעבר מדורג או משופע המשרת ישיבה ליד שולחנות

@ 9. 23.4 במעברים הכוללים מדרגות או כבשים, המשרתים שולחנות לאכילה או לשתיה, והמיועדים לצפיה בהצגה, יתקיימו דרישות סימן כ'.

סימן כ"ד: מרחקי הליכה (התקהלות)[עריכה]

@ 3. מרחקי הליכה

@ 9. 24.1 מרחקי הליכה, פרוזדור בלא מוצא ומהלך משותף יהיו לפי דרישות סימן ט"ו לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בפרק זה.

@ 3. מהלך משותף

@ 9. 24.2 (א) אורכו של מהלך משותף בחדר או באולם שאינו משמש כמהתמ"ע לא יעלה על –

(1) בעבור שטח משורת שתפוסתו קטנה מ-50 איש – 23 מטרים (כמתואר בתרשים 3.9.24.2);
(2) בעבור שטח משורת שתפוסתו 50 איש או יותר – 6 מטרים;
          (ב)  במהלך משותף במהתמ"ע יתקיימו דרישות סימן ל"ז.

סימן כ"ה: תאורת דרכי מוצא (התקהלות)[עריכה]

@ 3. תאורת דרכי המוצא

@ 9. 25.1 בתאורת דרכי מוצא יתקיימו דרישות סימן ט"ז לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

@ 3. תאורת אפלה

@ 9. 25.2 (א) במקום להתקהלות תותקן תאורת אפלה שתאיר את המעבר שבין גושי המושבים לכל אורכו, עד דלת היציאה מחלל המושבים; תאורת האפלה תאפשר לצאת בביטחון משורת המושבים או להגיע אליה בשעות אפלה; התאורה תוזן מרשת החשמל הרגילה, ועוצמתה לא תקטן מ-1 לוקס, נמדדת על פני משטח הרצפה, במקום החשוך ביותר.

          (ב)  מעגלי הגופים של תאורת האפלה יהיו נפרדים ממעגלי התאורה הרגילים; כל מעגל לא יכלול יותר מ-25 גופי תאורה.

סימן כ"ו: תאורת חירום (התקהלות)[עריכה]

@ 3. תאורת חירום

@ 9. 26.1 בתאורת חירום יתקיימו דרישות סימן י"ז לפרק ב'.

=== סימן כ"ז: שילוט וסימון דרכי מוצא (התקהלות)

===

@ 3. שילוט דרכי מוצא

@ 9. 27.1 (א) בשילוט ובסימון דרכי מוצא יתקיימו דרישות סימן י"ז לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

          (ב)  אין צורך לשלט את דרך המוצא הנמצאת בצדי הפתח ליציע (Vomitory) מכיוון המושבים הסמוכים לפתח ביציע, בתנאי ששלטי היציאה למעבר הביניים הראשי (Concourse) ייצפו מן הפתח ביציע.

@ 3. מיקום שלטי "אין מוצא"

@ 9. 27.2 שלטים מוארים בנוסח "אין מוצא" יותקנו במקומות אלה:

(א) בכניסה לפרוזדורים בלא מוצא;
(ב) באגפים שאינם מיועדים ליציאה;
(ג) בירידות למפלסים תת-קרקעיים.

סימן כ"ח: מעקות ביציע הקהל והבמה (התקהלות)[עריכה]

@ 3. מעקות ומאחזי יד

@ 9. 28.1 (א) במעקות ובמאחזי יד ביציע הקהל, במשטח מוגבה, בבמה ובבמה משולבת יתקיימו דרישות פרט 3.2.2.14 זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

          (ב)  במעקה ובמאחז יד במעבר מדורג או משופע יתקיימו דרישות סימן כ"א.

@ 3. גובה המעקה בהתייחסות לקו ראיה

@ 9. 28.2 (א) ביציע הקהל או בטריבונה, במקום שבו מפלס הרצפה גבוה ביותר מ-60 סנטימטרים מעל מפלס הרצפה או הקרקע הסמוכים, ומערכת המעקה או מאחז היד לפי הדרישות בפרק זה חוסמת את קו הראיה של הצופים בשורה הסמוכה בגלל גובהה, אפשר להתקין מעקה או מאחז יד מול שורת המושבים בגובה שלא יפחת מ-66 ס"מ (כמתואר בתרשים 3.9.28.2); דרישות אלה יחולו גם לגבי גלריות, מרפסות, גישה למעבר בסמוך לפתח ביציע (וומיטוריום) והאזור השקוע של התזמורת (כמתואר בתרשים 3.9.28.2).

          (ב)  במערכת המעקה ובמאחז היד יתקיימו דרישות ת"י 1142.

@ 3. קצה תחתון של מעבר מדורג או משופע

@ 9. 28.3 (א) לכל רוחב הקצה התחתון מול המעבר המדורג יותקן מעקה או מאחז יד שמתקיימות בו דרישות המפורטות בפרט 3.2.2.14 ובפרט זה, וזאת אם קצה המעבר גבוה ביותר מ-60 סנטימטרים מעל מפלס הרצפה או הקרקע הסמוכה (כמתואר בתרשימים 3.9.28.3 א' ו-3.9.28.3 ב').

          (ב)  גובה המעקה או מאחז היד לא יפחת מ-90 סנטימטרים, המרחק הנמדד בין קצה המעקה לבין אף המדרגה הקרובה ביותר לא יפחת מ-107 סנטימטרים (כמתואר בתרשימים 3.9.28.3 א' ו-3.9.28.3 ב').

@ 3. מעבר רוחבי הסמך לשורות מושבים

@ 9. 28.4 במעקה ובמאחז יד המותקנים במעבר רוחבי יתקיימו הדרישות האלה:

(1) במעבר רוחבי הנמצא מאחורי שורת מושבים, לא יפחת גובה המעקה שמאחורי שורת המושבים מ-66 ס"מ מעל מפלס רצפת המעבר; ואולם דרישה זו לא תחול אם משענות הכיסאות של השורה הסמוכה גבוהים ביותר מ-66 ס"מ מעל המפלס של רצפת המעבר (כמתואר בתרשים 3.9.28.4 א');
(2) היה מפלס הרצפה של המעבר הרוחבי מאחורי שורת המושבים גבוה ביותר מ-60 סנטימטרים מעל מפלס הרצפה הסמוכה אליה, יתקיימו במעקה דרישות 3.2.2.14 (כמתואר בתרשימים 3.9.28.4 ב' ו-3.9.28.4 ג').

@ 3. מעקה בצדי אזורי ישיבה

@ 9. 28.5 היה הפרש הגבהים בין רצפת המעבר או הגישה למעבר בין הרצפה הסמוכה אליה, גדול מ-60 סנטימטרים, יותקן בצדי אזור הישיבה, מעקה בגובה מינימלי של 105 סנטימטרים מעל רצפת המעבר או הגישה למעבר.

@ 3. מקומות שבהם לא נדרש להתקין מעקים

@ 9. 28.6 אין צורך בהתקנת מעקים קבועים במקומות אלה:

(1) משטח מוגבה, במה או במה משולבת המשמשים להצגה או לתצוגה, ופונים לכיוון הקהל; במקום שבו מפלס המשטח המוגבה, הבמה או הבמה המשולבת גבוה ביותר מ-120 סנטימטרים ממפלס הרצפה או הקרקע הסמוכה אליה, יותקן מעקה הניתן לפירוק בזמן ההופעה;
(2) מסביב לפתחים אנכיים הנמצאים בשטח המשמש להופעה או להצגה; כאשר שטח זה אינו משמש להופעה או להצגה, ייסגר הפתח או לחלופין יותקן מסביבו מעקה הניתן לפירוק.

סימן כ"ט: חוץ הבניין ומרחק מבניין או אתר סמוך (התקהלות)[עריכה]

@ 3. חוץ הבניין

@ 9. 29.1 (א) בחוץ הבניין יתקיימו דרישות סימן י"ט לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

          (ב)  מקום ההתקהלות ימוקם באופן שגישה הציבור אליו וממנו תהיה נפרדת מדרכי הגישה והיציאה של רכב ביטחון.

@ 3. מרחק מבניין או מאתר סמוך

@ 9. 29.2 היתר למקום ההתקהלות יינתן רק לבניין, חלק מבניין או חוץ הבניין, הנמצא במרחק העולה על 30 מטרים ממקום המשמש להחסנה או לייצור של חומרים רעילים, מתלקחים, רדיואקטיביים או חומרים מסוכנים דומים, למעט צובר גז שהוטמן בהתאם לתקן הישראלי ת"י 158: מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים, המסופקים בתוך מכלים מיטלטלים, ולמעט מכלי דלק שהותקנו בהתאם לתקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), תשל"ז-1976.

סימן ל': דרך גישה ורחבת היערכות לרכב ביטחון (התקהלות)[עריכה]

@ 3. כניסות חירום ודרך מעבר לרכב ביטחון

@ 9. 30.1 (א) בדרך גישה וברחבת היערכות יתקיימו דרישות סימן כ' בפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

          (ב)  לגבי מיתקן ספורט יחולו גם הוראות אלה:
(1) במיתקן ספורט תותקן כניסת חירום;
(2) מגבול הנכס, מצד אחד לפחות, תותקן דרך מעבר לרכב ביטחון המובילה לכניסת החירום במיתקן הספורט;
(3) למיתקן ספורט המיועד ליותר מ-3,000 צופים יהיו שתי כניסות חירום;
(4) במגרש ספורט תוביל דרך המעבר לרכב ביטחון מחוץ הבניין עד לזירת המשחקים;
(5) במגרש ספורט המיועד לכדורגל תוביל דרך המעבר לתוך זירת המשחקים;
(6) במגרש ספורט הגובה והרוחב של כניסת חירום לא יהיו קטנים מ-4.20 מטרים;
(7) באולם ספורט תוביל דרך המעבר עד לפתח הבניין שבו נמצא האולם.

סימן ל"א: הפרדות ועמידות אש (התקהלות)[עריכה]

@ 3. הפרדות ועמידות אש

@ 9. 31.1 הפרדות ועמידות אש יהיו לפי דרישות פרק ג' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

@ 3. הפרדת מקום להתקהלות המשמש כחלק מבניין

@ 9. 31.2 (א) מקום שבו חלק מבניין המשמש להתקהלות, המיועד לכלול יותר מ-300 אנשים נמצא בבניין המשמש גם לייעוד אחר, יופרד החלק המשמש להתקהלות משאר חלקי הבניין על ידי קירות ותקרות בעלי עמידות אש של שעתיים לפחות.

          (ב)  על מקום התקהלות המיועד לשמש תאטרון, ואולם קונצרטים, קולנוע וכדומה, יחולו גם דרישות סימן ל"ח.

@ 3. פירים אנכיים

@ 9. 31.3 בפירים אנכיים ובמנהרות שירות יתקיימו דרישות פרט 3.3.1.6.

@ 3. צנרת חודרת קירות

@ 9. 31.4 באגפי אש במקומות להתקהלות, שבהם הקירות או התקרות בנויים אלמנטים עמידי אש, תתאפשר העברת צנרת דרכם בתנאי שהמעברים נאטמו היטב מפני חדירת עשן; האטימה תיעשה מחומרים לא דליקים; צנרת המיועדת להעברת חום תבודד בחומרי בידוד לא דליקים; תעלות של מיזוג אוויר החודרות דרך האלמנטים האמורים, יצוידו במדפי אש אוטומטיים.

@ 3. הפרדת במה או במה משולבת

@ 9. 31.5 הפרדות ועמידות אש של במה ובמה משולבת יהיו גם לפי דרישות סימן ל"ח.

@ 3. הפרדת חדר הקרנה

@ 9. 31.6 הפרדות ועמידות אש של חדר הקרנה יהיו גם לפי דרישות סימן ל"ט.

@ 3. הפרדת יציע קהל או טריבונה

@ 9. 31.7 הפרדות ועמידות אש של יציע הקהל וטריבונה יהיו גם לפי דרישות סימן מ'.

@ 3. הפרדת מיתקני אוורור ומיזוג אוויר

@ 9. 31.8 (א) במקום להתקהלות הנועד ליותר מ-300 צופים יהיו לכל אחד מחלקי הבניין המפורטים להלן מיתקני אוורור ומיזוג אוויר נפרדים:

(1) חלל המושבים;
(2) חלל הבמה;
(3) חדר ההמתנה;
(4) אגף חדרי השחקנים;
(5) שירותים הנדסיים, בתי מלאכה, ומחסני תפאורה.
          (ב)  על אף האמור בפרט משנה (א), ניתן להתקין מיתקן אוורור ומיזוג אוויר לחלל המושבים ולחלל הבמה במשותף.

סימן ל"ב: מערכות גילוי אש וכיבוי אש (התקהלות)[עריכה]

@ 3. מערכות גילוי אש וכיבוי אש

@ 9. 32.1 במערכות גילוי אש וכיבוי אש יתקיימו דרישות פרק ד' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

@ 3. מערכות גילוי אש ועשן

@ 9. 32.2 בבניין או חלק מבניין המשמש להתקהלות תותקן מערכת גילוי אש ועשן על פי ת"י 1220 חלק 3.

@ 3. התקנת מערכת למסירת הודעות

@ 9. 32.3 (א) במקום המיועד להתקהלות תותקן מערכת מסירת הודעות (כריזת חירום), שתשמש את כל חלקי מקום ההתקהלות.

          (ב)  במקום להתקהלות המחולק לאולמות נפרדים, הפעלת מערכת כריזת חירום תתאפשר באמצעות הפעלת מיקרופון ויחידת הפעלה בכל אחד מהאולמות בנפרד, נוסף על הפעלה מרכזית המופעלת מעמדת הפעלה שתיקבע בקרבת הכניסה הראשית.
          (ג)   המערכת תצויד בספק כוח עצמי ובמתח נמוך שיאפשר הספקת זרם אוטומטית להפעלתה במקרים של הפסקת הזרם ברשת החשמל הרגילה. תפוקת המצברים תאפשר הפעלת המערכת לפרק זמן שלא יפחת מ-30 דקות.
          (ד)  במקום שנדרשת בו התקנת גנרטור חירום, תחובר מערכת מסירת ההודעות לרשת החשמל אשר תוזן מגנרטור חירום זה.

@ 3. מערכות כיבוי אש

@ 9. 32.4 בכל מקום בפרק זה, שלפיו נדרש להתקין בבניין או בחלק מבניין המשמש להתקהלות, מערכת כיבוי אש, במערכת יתקיימו דרישות פרק ד'.

סימן ל"ג: מערכות שליטה בעשן (התקהלות)[עריכה]

@ 3. מערכות שליטה בעשן

@ 9. 33.1 (א) במערכות שליטה בעשן יתקיימו דרישות פרק ה' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.

          (ב)  סידורי שליטה בעשן יותקנו גם במקומות הנדרשים לפי פרק זה, לרבות –
(1) חדר או אולם המשמש להתקהלות שתפוסתו גדולה מ-200 אנשים;
(2) אולם מושבים של: בית קולנוע, תאטרון, אולם קונצרטים;
(3) אולם המתנה של: בית קולנוע, תאטרון, אולם קונצרטים;
(4) חדר הקרנה המשמש מעל שני אולמות מושבים.

@ 3. מערכות שליטה בעשן של במה ובמה משולבת

@ 9. 33.2 במערכות שליטה בעשן של במה ובמה משולבת יתקיימו דרישות פרט 3.9.38.6.

@ 3. מערכות שליטה בעשן של חדר הקרנה

@ 9. 33.3 במערכות שליטה בעשן של חדר הקרנה יתקיימו דרישות סימן ל"ט.

סימן ל"ד: חומרי גמר (התקהלות)[עריכה]

@ 3. חומרי גמר

@ 9. 34.1 בחומרי גמר יתקיימו דרישות פרק ו'.

סימן ל"ה: בניין גבוה ורב-קומות (התקהלות)[עריכה]

@ 3. בניין גבוה ורב קומות

@ 9. 35.1 בבניין גבוה ובבנין רב-קומות יתקיימו דרישות פרק ז'.

סימן ל"ו: סקר בטיחות (התקהלות)[עריכה]

@ 3. סקר בטיחות

@ 9. 36.1 (א) סקר בטיחות יבוצע בעבור השימושים שלהלן:

(1) התקהלות, בתוך או מחוץ לבניין, שתפוסתו גדולה מ-3,000 אנשים;
(2) פסטיבל, בתוך או מחוץ לבניין, שתפוסתו גדולה מ-1,000 אנשים;
(3) אם חלק מבניין או בניין מתוכנן כמהתמ"ע.
          (ב)  סקר בטיחות בעבור בקשה להיתר בניה ייערך על ידי עורך הבקשה להיתר או עורך הבקשה לעניין בטיחות, ויכיל הערכה בכתב של אמצעי הבטיחות בהתייחסו לתנאים המפורטים בפרט 3.9.36.2, בצירוף מפרט כמפורט בנספח לחלק זה.

@ 3. תיאור דרישות סקר בטיחות

@ 9. 36.2 סקר הבטיחות יכיל הערכה למצבים ולמערכות אלה:

(1) תיאור של השימוש העיקרי ואירועים חריגים בבניין;
(2) מערכות הניהול, לרבות מערכות הניהול של הבניין, האירוע; הערכה ליכולת השליטה של מערכות הניהול במקרי חירום;
(3) מקרי חירום הדורשים עזרה רפואית;
(4) מקרי חירום כתוצאה משריפה;
(5) אירועי חומרים מסוכנים בתוך הבניין או לידו;
(6) תנועה אל המושבים ותנועה מן המושבים, לרבות בעיות של צפיפות קהל, חיוץ קהל, פיצול דרכי מוצא, דרכי מוצא חלופיות ורוחב מעברים;
(7) רמת הכוונה וההתמצאות בדרכי מוצא;
(8) מערכות שלד המבנה – קבועות וניידות;
(9) מערכות הבניין לרבות מערכת כריזה, גילוי אש ועשן, מתזים, מיזוג אוויר, תאורה ואוורור;
(10) מצבים קיצוניים של מזג אוויר;
(11) רעידות אדמה.

נספח (פרט 3.9.36.1(ב)) סקר בטיחות

סימן ל"ז: מקום התקהלות מוגן עשן – מהתמ"ע (התקהלות)[עריכה]

@ 3. מהתמ"ע

@ 9. 37.1 (א) במהתמ"ע יתקיימו דרישות סימן זה.

          (ב)  חלק מבניין או בניין יוגדר כ-מהתמ"ע בתנאי שנתקיימו בו התנאים של סקר בטיחות המפורטות בסימן ל"ו ובדרישות אלה:
(1) חללים התחומים על ידי קירות ותקרה, הכוללים מהתמ"ע, יהיו מוגנים על ידי מערכת כיבוי אש אוטומטית;
(2) הדרישה בפסקה (1) לא תחול לגבי שטח זירת המופע המיועד לתחרות או להופעה, בתנאי שגובה מבנה הגג לא יפחת מ-15 מטרים מעל רצפת הזירה, ובתנאי שמטען האש בחלל האצטדיון לא יעלה על מטען אש קטן;
(3) הדרישה להתקין מערכת כיבוי אש אוטומטית בפסקה (1) לא תחול לגבי חלל שמעל המגרש (זירת המופע) ומעל מושבי הקהל, גם אם הם מקורים, בתנאי שיוצג למהנדס הוועדה ניתוח הנדסי המוכיח, שהתקנת מתזים איננה נחוצה עקב היותה חסרת השפעה וחסרת תועלת, כתוצאה מגובה המבנה וממטעני האש שבו;
(4) הדרישה בפסקה (1) לא תחול לגבי החלל שמעל המגרש (זירת המופע) ומעל מושבי הקהל, כאשר הם אינם מקורים;
(5) כל דרכי המוצא מהבניין, המשרתים מהתמ"ע, יכללו מיתקנים ממוכנים לסילוק עשן או אוורור טבעי, לפי התנאים המפורטים בפרק ה', באופן שגובה מפלס העשן במקרה של שריפה לא יהיה נמוך יותר מ-1.8 מטרים, מעל רצפת דרך המוצא.

@ 3. רוחב דרכי מוצא במהתמ"ע

@ 9. 37.2 (א) החישוב לרוחב הכולל של כל דרכי המוצא בעבור חלל אחד המכיל את סך המושבים המצוינים בטור א' בטבלה 3.9.37.2 א' יהיה מכפלת הערכים של טור א' בטור ב' בטבלה; למצב שבו כמות המושבים היא ערך ביניים, מותר לבצע ביון (אינטרפולציה) בין הערכים של טור ב' בטבלה.

          (ב)  בעבור תפוסה קטנה מ-2,000 אנשים, חישוב רוחב דרכי המוצא יהיה בהתאם לפרט 3.9.16.5.
          (ג)   החישוב לרוחב הכולל של כל דרכי המוצא בעבור אצטדיון ומיתקן ספורט פתוח, היכולים לכלול קירוי חלקי או מלא, המכיל את סך המושבים המצוינים בטור א' בטבלה 3.9.37.2 ב' יהיה מכפלת הערכים בטור א' במקדמי הרוחב בטור ב' בטבלה.
          (ד)  הרוחב המינימלי של מרכיבי דרך מוצא יהיה בהתאם לכל הדרישות האלה:
(1).. טבלה 3.9.37.2 א' – מקדמי רוחב

א' ב' רוחב נטו נקי בס"מ בעבור כל מושב בשטח משורת מס' מושבים מדרגות מעבר, כבש, פתח או דלת

@ 0. 2,000

@ 762*A*B 0. 508*C

@ 0. 5,000

@ 508*A*B 0. 381*C

@ 0. 10,000 או יותר

@ 300*A*B 0. 254*C

(2).. טבלה 3.9.37.2 ב' – מקדמי רוחב לאצטדיונים ומיתקני ספורט

א' ב' רוחב נטו נקי בס"מ בעבור כל מושב בשטח משורת מס' מושבים מדרגות מעבר, כבש, פתח או דלת

@ 0. 2,000 או יותר

@ 300*A*B 0. 254*C

(3) מדרגה שרומה אינו גדול מ-17.8 ס"מ: 1=A;
(4) מדרגה שרומה גדול מ-17.8 ס"מף רוחב מדרגה יוכפל במקדם A כמבוטא בנוסחה:

(17.8 ס"מ – רום המדרגה)

                                       + 1 = A
               12.5
(5) מדרגות עם מאחז יד הנמצא בתחום של 75 ס"מ מדוד אופקית: 1=B;
(6) מדרגות שבהן המרחק למאחז יד גדול מ-75 ס"מ (כשהוא נמדד אופקית) יוגדל רוחבן ב-25% מהרוחב המחושב. כלומר, יוכפל במקדם 1.25=B;
(7) כבש בשיפוע עד 10%: 1=C;
(8) כבש ששיפועו גדול מ-10%, יוגדל רוחבו ב-10% מהרוחב המחושב, כלומר, יוכפל במקדם 1.10=C.

@ 3. מספר מושבים במהתמ"ע

@ 9. 37.3 במהתמ"ע, שורת מושבים המשורתת בשתי קצותיה על ידי מעברים או פתחים, לא תכיל יותר מ-100 מושבים בשורה; רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים לא יפחת מ-40 ס"מ; רוחב זה יגדל ב-0.8 סנטימטר בעבור כל מושב נוסף מעבר לנדרש בטבלה 3.9.37.3, אך אין צורך שהרוחב המינימלי של הגישה למעבר בין השורות יהיה גדול מ-56 סנטימטרים. טבלה 3.9.37.3 מספר מושבים במהתמ"ע מספר המושבים הכולל בחלל מספר מושבים מותר בשורה, כאשר הרוחב החופשי בין השורות לא יפחת מ-40 ס"מ מעבר או פתח בשני קצוות השורה מעבר או פתח אחד בקצה אחד של השורה קטן מ-4,000 26 13 6,999-4,000 27 13 9,999-7,000 28 14 12,999-10,000 29 14 15,999-13,000 30 15 18,999-16,000 31 15 21,999-19,000 32 16 גדול מ-22,000

@ 33 17 3. רוחב מעבר במהתמ"ע

@ 9. 37.4 במהתמ"ע, בשורת מושבים המשורתת על ידי מעבר בקצה אחד בלבד, יהיה הרוחב המינימלי למעבר בין השורות 40 סנטימטרים; רוחב זה יגדל ב-1.6 סנטימטרים בעבור כל מושב נוסף מעבר לנדרש בטבלה 3.9.37.3, אך אין חובה שהרוחב המינימלי בין השורות יהיה גדול מ-56 סנטימטרים.

@ 3. אורך מהלך משותף במהתמ"ע

@ 9. 37.5 במהתמ"ע, אורך המהלך המשותף לא יעלה על 15 מטרים מכל מושב עד הנקודה שבה ניתן למשתמש לבחור באחת משתי דרכי מוצא.

@ 3. אורך מעבר מדורג בלא מוצא במהתמ"ע

@ 9. 37.6 במהתמ"ע אפשר שיהיה מעבר מדורג בלא מוצא, במרחק שלא יעלה על 21 שורות; ואולם אפשר להגדיל את אורך המעבר המדורג בלא מוצא בתנאי שהמושבים המשורתים על ידו, אינם רחוקים ביותר מ-40 מושבים ממעבר אחר, והמעבר בין הכיסאות הוא לא פחות מ-40 סנטימטרים בתוספת 0.8 סנטימטר בעבור כל מושב נוסף מעבר למושב ה-19 בשורה.

@ 3. מרחק הליכה במהתמ"ע

@ 9. 37.7 (א) במהתמ"ע מרחק ההליכה מכל מושב עד הפתח ליציא6ה (הוומיטוריום) או עד הפתח למעבר הביניים (קונקורס), הקצר מביניהם, לא יעלה על 120 מטרים; מרחק ההליכה מן הכניסה לפתח היציע או מן הכניסה למעבר הביניים עד למוצא בטוח או אל מחוץ לבניין לא יעלה על 60 מטרים.

          (ב)  על אף האמור בפרט משנה (א) אין הגבלה על מרחקי הליכה בעבור קונסטרוקציה מסוג I או II – לפי סימן ב' בפרק ג', באזור ישיבה פתוח לשמים ואשר דרכי המוצא מאזור הישיבה אל החוץ פתוחות לשמים.

סימן ל"ח: משטח מוגבה, במה ובמה משולבת (התקהלות)[עריכה]

@ 3. משטח מוגבה

@ 9. 38.1 התקנת משטח מוגבה תעשה לפי הדרישות המפורטות להלן:

(1) משטח מוגבה והמדרגות המובילות אליו מן האולם, ייבנו ממתכת או מעץ; לא יותר כל שימוש בחלל בין רצפת משטח מוגבה לבין רצפת הבניין או לשטח שעליו היא מותקנת, למעט העברת כבלי חשמל ותקשורת לציוד הנמצא על רצפת משטח מוגבה כמתואר בתרשים 3.9.38.1;
(2) משטח מוגבה והמדרגות המובילות אליו מן האולם, ייבנו מחומרי בניה שמתקיימים בהם דרישות החלות על חומרי הבניה של הבניין שבו הותקן המשטח המוגבה, למעט חיפוי הרצפה של המשטח המוגבה והמדרגות אשר אפשר שיהיה עשוי עץ; סיווג הדליקות של רצפת העץ יתאים לסיווג הנדרש מחומרי הגמר של הבניין;
(3) היה החלל בין רצפת המשטח המוגבה לבין רצפת הבניין משמש לאחסון או לכל שימוש אחר, למעט העברת כבלי חשמל ותקשורת לציוד או לצנרת מים, רצפת המשטח המוגבה תהיה בעלת עמידות אש של 90 דקות לפחות.

@ 3. שלד של במה

@ 9. 38.2 במה והמדרגות המובילות אליה מן האולם ייבנו מחומרי בניה שמתקיימות בהן הדרישות החלות על חומרי הבניה של הבניין שבו הותקנה הבמה, למעט הרצפה של הבמה והמדרגות שאפשר שיהיה עשוי עץ; אפשר שהשלד של חלק זה של הבמה והמדרגות יהיו עשויים מתכת או שלד עץ בחתך מינימלי של 10 סנטימטרים, ורצפתם תהיה עשויה עץ בעובי מינימלי של 4 סנטימטרים.

@ 3. שלד במה משולבת

@ 9. 38.3 שלד של במה משולבת יהיה לפי הדרישות לגבי סוג שלד I כמפורט בסימן ב' בפרק ג', למעט הרצפה התחומה בחזית על ידי קיר קדמת הבמה, מאחור, על ידי הקיר האחורי של הבמה ובצדדים, בגבול הניצב לקיר קדמת הבמה ובמרחק של 1.80 מטר משני צדי הפתח בקיר קדמת הבמה, והמדרגות המובילות אליה מן האולם (כמתואר בתרשים 3.9.38.3); אפשר שהשלד של חלק זה של הבמה והמדרגות יהיו עשויים מתכת או שלד עץ בחתך מינימלי של 10 סנטימטרים, ורצפתם תהיה עשויה עץ בעובי מינימלי של 4 סנטימטרים.

@ 3. דלת בפתח רצפת במה

@ 9. 38.4 הותקן פתח ברצפת הבמה, תותקן בו דלת עץ בעלת חוזק נשיאה מתאים; עובי הדלת לא יפחת מ-4 סנטימטרים, והיא תצויד במנגנון נעילה הכולל פין אבטחה.

@ 3. אגפים סמוכים לבמה או במה משולבת

@ 9. 38.5 (א) מקום התקהלות המיועד לשמש תאטרון, אולם קונצרטים, קולנוע וכדומה, ייבנה לפי דרישות פרט זה.

          (ב)  מקום להתקהלות המיועד ליותר מ-300 אנשים, אך פחות מ-1,000 אנשים, יחולק לשני אגפי אש לפחות, שהם:
(1) אגף חלל המושבים;
(2) אגף חלל הבמה.
          (ג)   מקום להתקהלות המיועד ל-1,000 אנשים או יותר, יחולק לשבעה אגפי אש לפחות שהם:
(1) אגף חלל המושבים;
(2) אגף חלל הבמה;
(3) אגף חדרי השחקנים, לרבות שירותיהם;
(4) אגף החסנה להכנת תפאורות;
(5) אגף בתי מלאכה;
(6) אגף אולמות לחזרות;
(7) אגף לשירותים טכניים.
          (ד)  אגף חדרי השחקנים, לרבות שירותיהם, אגף החסנה והכנת תפאורות, אגף בתי מלאכה, אגף אולמות לחזרות ואגף טכני, יופרדו זה מזה ויופרדו משאר חלקי הבניין על ידי רכיבים בעלי עמידות אש של 90 דקות ועל ידי דלתות אש בעלות עמידות ליציבות ושלמות של 60 דקות ו-30 דקות לבידוד בהתאם לתקן הישראלי, ת"י 1212: דלתות אש: עמידות אש.
          (ה)  הדרישה בפרט משנה (א) אינה חלה על אגפים הסמוכים לבמה ששטחה אינו עולה על 90 מ"ר.

@ 3. מערכת פינוי עשן מבמה או מבמה משולבת

@ 9. 38.6 בעבור במה ששטחה עולה על 90 מ"ר, ובעבור במה משולבת, תותקן מערכת שליטה בעשן המיועדת לפינוי העשן ישירות אל החוץ; מערכת פינוי העשן תהיה על ידי אחד או יותר מהאמצעים האלה:

(1) שיטה לפינוי עשן העומדת בדרישות ת"י 1001 חלק 2.2, המונעת מפלס עשן נמוך מ-1.8 מטר מעל מפלס הרצפה הגבוהה ביותר בחלל המושבים, ואם נדרשת הגנה על הפתח בקיר קדמת הבמה, מונעת מפלס עשן בכלל הבמה הנמוך מ-1.8 מטר מעל הסף העליון בפתח קיר קדמת הבמה; המערכת תופעל באופן עצמאי על ידי כל אחת מן המערכות האלה:
(א) הפעלת מערכת המתזים בחלל הבמה;
(ב) הפעלת מערכת גלאי אש ועשן מעל חלל הבמה;
(ג) הפעלה על ידי מתג ידני המותקן במקום שאישרה רשות כבאות;
(2) מעל הבמה, קרוב למרכזה, ובמקום הגבוה ביותר, יותקנו מעל הגג שני מפוחים לפחות; המפוחים יאפשרו, קצב יניקת עשן שלא יפחת מ-8 החלפות אוויר בשעה; המפוחים יופעלו אוטומטית על ידי גלאי אש ועשן; אפשר יהיה להפעיל את המפוחים ידנית מן הבמה; המפוחים יעמדו בדרישות התקן הישראלי ת"י 1001 חלק 2.2.

@ 3. הפרדת קיר קדמת הבמה בבמה משולבת

@ 9. 38.7 (א) במה משולבת תופרד מחלל המושבים על ידי קיר קדמת הבמה; קיר קדמת הבמה יהיה בנוי מחומרים לא דליקים בעלי עמידות אש של 120 דקות; הקיר יסתיים במפלס הגבוה ב-1.20 מטר או יותר מעל המפלס העליון של הגג שמעל חלל המושבים כמתואר בתרשימים 3.9.38.7 א' ו-3.9.38.7 ב'.

          (ב)  בבמה משולבת, יהיו כל הפתחים בקיר קדמת הבמה מוגנים על ידי מכלולים בעלי עמידות אש של 90 דקות לפחות ליציבות ושלמות ו-30 דקות לבידוד בהתאם לתקן הישראלי, ת"י 1212; ואולם הפתח הראשי בקיר ההפרדה המיועד לצפייה בהצגה, יצויד במסך הפרדת אש ועשן הנסגר אוטומטית והעומד בדרישות פרט 3.9.38.8.
          (ג)   הדרישות בפרטי משנה (א) ו-(ב) לא יחולו על חלל הבנוי כמהתמ"ע והעומד בדרישות סימן ל"ז.

@ 3. הגנות על פתחים בקיר קדמת הבמה

@ 9. 38.8 (א) נדרש להגן על פתח בקיר קדמת הבמה לפי פרט 3.9.38.7, יוגן הפתח על ידי מסך הפרדת אש ועשן או מסך מים העומדים בדרישות ת"י 1596.

          (ב)  מסך הפרדת אש ועשן או מסך מים יופעלו באופן אוטומטי על ידי גלאי אש ועשן בתוספת גיבוי של מתג הפעלה ידני שיותקן במקום שהגישה אליו נוחה.
          (ג)   מסך האש ימנע את מעבר האש והעשן בין חלל הבמה לחלל המושבים למשך 50 דקות.
          (ד)  מסך הפרדת אש ועשן או מסך מים יאושר בידי מעבדה מוסמכת ומאושרת שהכירה נציבות כבאות והצלה.

@ 3. שלד בניין בעבור צוגים וגלריות טכניות מעל במה או מעל במה משולבת

@ 9. 38.9 שלד הבנין המיועד לשאת גלריות טכניות, צוגים, תפאורות או כל ציוד טכני אחר, ייבנה מחומרים שמתקיימים בהם הדרישות החלות על שלד הבניין שחלל הבמה ממוקם בו.

@ 3. גשרי תאורה ורמפות טכניות Catwalks

@ 9. 38.10 רוחב גשרי תאורה ולגריות טכניות המיועדים לשירות רכיבי תאורה או רכיבים טכניים אחרים, לא יפחת מ-56 ס"מ.

@ 3. מערכת לכיבוי אש ועשן עבור במה או במה משולבת

@ 9. 38.11 (א) מעל במה או במה משולבת תותקן מערכת מתזים; מערכת המתזים תותקן בכל האגפים הסמוכים לבמה: אגף חדרי השחקנים, לרבות שירותיהם, אגף אחסנה והכנת תפאורות, אף בתי מלאכה, אגף אולמות לחזרות ואגף טכני.

          (ב)  הדרישה בפרט משנה (א) לא תחול לגבי במה שנתקיימו בה כל התנאים האלה:
(1) שטחה אינו עולה על 90 מ"ר;
(2) גובה תקרתה נמוך מ-10 מטרים;
(3) מסכים, תפאורות או רכיבים דליקים אחרים אינם ניתנים להסטה אנכית;
(4) כמות האלמנטים התלויים הדליקים לא יעלה על סמך ראשי אחד, סינור אחד ומסך רקע אחורי אחד.
          (ג)   בחלל הנמצא מתחת לרצפת במה או מתחת לרצפת במה משולבת שגובהו קטן מ-1.2 מטר, ושיש בו שטח אחסון לכיסאות או למושבי האולם בלבד, אין צורך במערכת מתזים, בתנאי שצדה התחתון של רצפת הבמה מצופה בלוח גבס חסין אש בעובי מינימלי של 16 מ"מ.

סימן ל"ט: חדר הקרנה (התקהלות)[עריכה]

@ 3. חדר הקרנה

@ 9. 39.1 בחדר הקרנה יתקיימו דרישות המפורטות בסימן זה.

@ 3. מקרן סרטים או וידיאו לסרט צילום מסוג ניטרו צלולוזה

@ 9. 39.2 אין להשתמש במקרן סרטים או בוידיאו המשתמשים במקור אור המייצר חומרים מיוחדים או גזים רעילים, או המייצר קרינה מסוכנת או המשתמש בסרט צילום מסוג ניטרו-צלולוזה.

@ 3. חדר הקרנה בעבור סרטים מסוג "סרט צילום בטוח"

@ 9. 39.3 בחדרי הקרנה שמשתמשים בהם בסרטי צילום מסוג "סרט צילום בטוח" (safety film) יתקיימו הדרישות האלה:

(1) רצפה, קירות ותקרה התוחמים את חדר ההקרנה ייבנו מרכיבי מבנה קבועים, ועמידות האש שלהם תהיה בהתאם לדרישות החלות לגבי הבניין שחדר ההקרנה נמצא בו; הפתחים של חדר ההקרנה יהיו מוגנים;
(2) שטח החדר לא יפחת מ-7.5 מ"ר בעבור מכונת הקרנה בודדת ותוספת של מינימום 3.70 מ"ר בעבור כל מכונת הקרנה נוספת;
(3) מצדי כל מכונת הקרנה או מטול וכן מאחוריה, יהיה מרווח עבודה של 75 סנטימטרים לפחות; המרווח בין שתי מכונות הקרנה לא יפחת מ-75 סנטימטרים;
(4) גובה תקרת חדר הקרנה לא יפחת מ-2.30 מטרים;
(5) בכל חדר הקרנה תהיה דלת המצוידת במנגנון סגירה עצמית, והנפתחת החוצה ברוחב מינימלי של 80 סנטימטרים;
(6) סך כל השטחים של אשנבי ההקרנה והפיקוח לא יעלה על 25% משטח הקיר המפריד בין חדר ההקרנה ואולם הצופים; בכל הפתחים יותקנו חלונות מזכוכית או מחומר אחר אשר יאטום את הפתח למעבר עשן;
(7) במערכות אוורור, חימום, מיזוג אוויר ופינוי עשן יתקיימו תנאים אלה:
(א) חימום חדר ההקרנה ייעשה על ידי מערכת מיזוג אוויר מרכזית או באמצעות גופי חימום סגורים משולבים במזגנים בודדים;
(ב) מערכת מזגנים בודדים למיזוג אוויר ולאוורור חדר ההקרנה יהיו נפרדים מעמרכות האוורור וממיזוג האוויר של הבניין; יניקת אוויר צח תהיה מחוץ לבניין;
(ג) מערכת לשחרור חום ועשן תיבנה מחומרים עמידי אש ותהיה נפרקדת ממערכות האוורור והפירים האחרים בבניין;
(ד) מערכת האוורור, מיזוג האוויר והשליטה בעשן יתאימו לדרישות תקן ישראלי ת"י 1001 על כל חלקיו;
(8) לכל חדר הקרנה יהיה מיתקן ומקום לליפוף סרטים ולאחסונם;
(9) בחדר הקרנה, מותר לאחסן מכלים של חומרים מסוכנים כמפורט להלן:
(1) עד 4 מכלים לחדר הקרנה;
(2) נפח כל מכל לא יעלה על 0.5 ליטר;
(3) המכלים יהיו עשויים חומר שאיננו שביר;
(10) מותקן שיותקן בחדר ההקרנה ציוד חשמלי לשימוש האולם ולשליטה בתאורה ובמערכות הקול של האולם.

@ 3. שילוט חדר ההקרנה

@ 9. 39.4 על גבי צדה החיצון של דלת חדר ההקרנה ובתוך חדר ההקרנה יהיה שלט המסומן בברור שגובה אותיותיו לא יפחת מ-2.5 סנטימטרים ובו ייכתב: "חדרי הקרנה לשימוש בסרטים מסוג "סרט צילום בטוח" safety film בלבד".

סימן מ': חדר המתנה, קופות ומקומות לספורטאים (התקהלות)[עריכה]

@ 3. חדר המתנה וקופות

@ 9. 40.1 (א) בתאטרון, אולם קונצרטים, בית קולנוע, אולם הרצאות ואולם כינוסים שמותקנים בהם מושבים קבועים יהיה חדר המתנה.

          (ב)  שטחו של חדר ההמתנה, לאחר ניכוי השטחים שייועדו בו לפרסומת, לחנויות, לדוכנים, לפרוזדורים, למעברים ולחדרי מדרגות, ייקבע לפי חישוב זה:
(1) תאטראות ואולמות קונצרטים – 0.5 מטר רבוע של שטח רצפה למושב;
(2) בתי קולנוע, אולמי הרצאות וכינוסים – 0.15 מטר רבוע של שטח רצפה למושב.
          (ג)   תאי הקופות למכירת כרטיסי כניסה יותקנו במקומות ובאופן שאין בהם כדי להפריע למעבר החופשי של הולכי רגל על מדרכה או מעברי ציבוריים, הן לנכנסים למקום ההתקהלות והן ליוצאים ממנו.

@ 3. קופות למכירת כרטיסים במיתקן ספורט

@ 9. 40.2 (א) במיתקן ספורט תותקן קופה אחת לפחות לכל 2,000 צופים, זולת אם המיתקן נועד לכניסת צופים בלא תשלום באופן קבוע.

          (ב)  הקופה תותקן במרחק שלא יפחת מ-10 מטרים מפתח הכניסה.

@ 3. מוביל בכניסה למיתקן ספורט

@ 9. 40.3 במיתקן ספורט המיועד ליותר מ-1,000 צופים, יותקנו לכל פתח כניסה מובילים המתוחמים על ידי קיר מצד אחד ומוביל מצד שני, או על ידי מובילים משני הצדדים; גובה המוביל יהיה 90 סנטימטרים, אורכו לא יפחת מ-5 מטר והמרווח בין המוביל והקיר או בין המובילים 55 ס"מ; המובילים יותקנו באופן שלא יהוו מכשול ליציאה.

@ 3. מקומות המיועדים לספורטאים במיתקן ספורט

@ 9. 40.4 במקומות המיועדים לספורטאים במיתקן ספורט יתקיימו דרישות אלה:

(1) ברצפת השטחים המיועדים לבתי שימוש, למקלחות או למקומות ההלבשה יתקיימו הדרישות להתנגדות להחלקה כמפורט בפרט 3.1.2.9;
(2) לא יהיו בליטות על הקירות, הדלתות החלונות הגובלים בזירת המשחקים, עד לגובה 2 מטרים לפחות מעל הרצפה; הזיגוג בחלונות יהיה מחומר לא שביר;
(3) סביב המשטח המיועד למשחקי ספורט תהיה רצועה פנויה מכל מכשול שמידותיה כמפורט להלן:
(א) למשחקי כדור רגל וכדורעף – 3 מטרים מקו הסימון, בכל כיוון;
(ב) למשחקי כדור סל – 2 מטרים מקו הסימון, בכל כיוון;
(ג) למשחקי חדור-יד – 2 מטרים לרוחב האולם מקו הסימון ו-1 מטר לאורך האולם מקו הסימון;
(4) באולם ספורט, יהיו כל התקרות מחומר לא שביר ועמיד בפני חבטה של כדורי משחק;
(5) באולם ספורט, הרצפה בזירת המשחקים, תהא מחומר בעל התנגדות להחלקה כמפורט בפרט 3.1.2.9, בלא חשמל סטטי ותהיה בנויה בדרך שיש בה כדי למנוע סיכונים תברואיים;
(6) במגרש ספורט המיועד לכדור רגל הכניסה והיציאה מזירת המשחקים, המיועדת לספורטאים ולשופטים, ימוקמו באופן שתימנע הפרעה על ידי הצופים.

סימן מ"א: יציע הקהל וטריבונה (התקהלות)[עריכה]

@ 3. יציע הקהל וטריבונה Grandstands

@ 9. 41.1 ביציע הקהל ובטריבונה יתקיימו דרישות אלה:

(1) בטריבונה, בתוך הבניין, עומק מדרגת הישיבה (המרחק בין השורות) לא יפחת מ-75 סנטימטרים;
(2) המושבים והמשטח התומך את רגלי הצופים ביציע הקהל יהיו מעוגנים באופן שלא תהיה אפשרות להזיזם;
(3) מותר להשתמש בכיסאות בודדים בתנאי שיהיו מעוגנים או קשורים זה לזה בשורות, למעט כיסאות בודדים אשר מספרם אינו עולה על 16, הממוקמים על מפלס אופקי והתחומים על ידי מעקים או קירות כדוגמת תאי-צפיה (Boxes);

@ 3. יציע וטריבונה זמניים הבנויים עץ

@ 9. 41.2 ביציע זמני הבנוי מעץ יתקיימו דרישות אלה:

(1) אפשר להתקין מחוץ לבניין יציע זמני ששלדו עשוי עץ בתנאי שהיציע ימוקם במרחק שאינו קטן מ-3 מטרים או במרחק שאינו קטן מ-2/3 גובה היציע, הגדול מביניהם, מכל בניין סמוך;
(2) הדרישה בפסקה (1) לא תחול –
(א) אם שלד הבניין הסמוך ליציע הוא בעל עמידות אש של 60 דקות לפחות, ושהפתחים של הבניין הסמוך ליציע הממוקמים בקיר החוץ הפונה אל היציע מוגנים מפני שריפה העלולה להתרחש ביציע;
(ב) אם קיר בעל עמידות אש של 60 דקות מפריד בין היציע לבניין;
(3) שטחו של יציע אחד, בהטלה אופקית, לא יעלה על 930 מ"ר ואורכו לא יעלה על 60 מטרים;
(4) אם מותקנים שני יציעים או יותר, המרחק ביניהם לא יפחת מ-6 מטרים, או שהם יופרדו על ידי קיר בעל עמידות אש של 60 דקות;
(5) מותר להתקין עד 3 יציעים במקבץ אחד;
(6) אם נדרשים 2 מקבצי יציעים או יותר, המרחק בין מקבץ יציעים אחד למשנהו לא יפחת מ-15 מטרים, או שהמקבצים יופרדו על ידי קיר בעל עמידות אש של 120 דקות, שגובהו 60 סנטימטרים מעל מפלס המושבים;
(7) הגובה המרבי של מפלס המושבים לא יעלה על 6 מטרים מעל הקרקע או מעל המפלס שעליו בנוי היציע;
(8) בעבור יציעים ניידים, הממוקמים בתוך אוהל או מבנה ממברנה, הגובה המרבי לא יעלה על 3.7 מטרים;
(9) על אף האמור בפסקאות (7) ו-(8), אם בשלד העץ מידות חתכי הרכיבים הקונסטרוקטיביים הם לפי דרישות סוג שלד 222-IV כמוגדר בסימן ב' לפרק ג', מותר שהגובה של מפלס המושבים לא יעלה על 12 מטרים, ובעבור יציע באוהל או במבנה המקורה ביריעה (ממברנה) הגובה לא יעלה על 7.5 מטרים;
(10) לעניין פרט זה, הדרישות החלות על יציע זמני הבנוי עץ יחולו על טריבונה זמנית הבנויה עץ.

@ 3. יציע וטריבונה הניתנים לפירוק ולהרכבה

@ 9. 41.3 ביציע ובטריבונה היתנים לפירוק ולהרכבה יתקיימו דרישות סימן זה ובתנאים אלה:

(1) יציע הניתן לפירוק ולהרכבה יהיה יחידה קונסטרוקטיבית עצמאית אשר תכיל את כל רכיבי המבנה לעמידה בכל הכוחות והמאמצים המופעלים עליה עקב עומסים עצמיים ועומסים שימושיים, לרבות ביסוסו ועיגונו לקרקע; רכיבי שלד היציע יתוכננו כך, שבמקרה שרכיב הדרוש ליציבות המבנה לא הותקן, יהיה ניתן לזהות ויזואלית חוסר זה בבירור;
(2) שלד המבנה יבוסס על יסודות בטון, בטון טרום, לוח פלדה או לוח עץ שמידותיהם יתוכננו בהתאם לתסבולת הקרקע; יסודות אלו יתוכננו ויבוצעו באופן שלא תיגרם הינתקות בין היסוד לקרקע, ושלא תהיה תזוזה של היסוד בתוך הקרקע בכל מצב עמיסה שהוא; שלד היציע יהיה מחובר ליסודות;
(3) אם אין הפרדת אש בין יציע המושבים לבין החלל שמתחת ליציע המושבים, לא יאוחסנו בחלל חומרים דליקים או חומרים בעירים; ואולם בחללים ששטחם הכולל אינו עולה על 28 מ"ר או בחללים המוגנים על ידי מערכת מתזים מאושרת, אפשר לאחסן חומרים דליקים או בעירים;
(4) לעניין פרט זה הדרישות החלות על יציע הניתן לפירוק והרכבה יחולו על טריבונה הניתנת לפירוק והרכבה.

@ 3. עמידות אש של מושבים ביציע ובטריבונה זמנית

@ 9. 41.4 על מושבים ביציע זמני או בטריבונה זמנית לא יחול פרט 3.9.43.1.

סימן מ"ב: אלמנטי תצוגה וביתני תצוגה (התקהלות)[עריכה]

@ 3. אלמנטי תצוגה

@ 9. 42.1 באלמנטים של תצוגה יתקיימו דרישות אלה:

(1) תצוגה לא תמוקם או תופעל באופן שתפריע או שתמנע גישה למוצא בטוח או תסתיר את השלטים של דרכי המוצא או תמנע גישה לציוד כיבוי אש;
(2) בעבור אחסון חומרים דליקים, לרבות אריזות דליקות, שאינם מוצגים, יותקן חדר אחסון המופרד מן הבניין על ידי רכיבים בעלי עמידות אש של 60 דקות והמוגן על ידי מערכת מתזים.

@ 3. תצוגות

@ 9. 42.2 בתצוגות יתקיימו דרישות אלה:

(1) מרחק ההליכה בתוך ביתן תצוגה או בכל אזור תחום אחר, עד למעבר ציבורי לא יעלה על 15 מטרים;
(2) למפלס העליון של תצוגה רב-מפלסית, ששטחו גדול מ-28 מ"ר, יהיו 2 דרכי מוצא לפחות.

@ 3. חומרי בניה לביתן תצוגה

@ 9. 42.3 ביתן תצוגה ייבנה מן החומרים האלה:

(1) חומרים לא דליקים או חומרים בעלי רמת התלקחות מינימלית II בהתאם לתקן ישראלי ת"י 755;
(2) מסכים ווילונות יעמדו בדרישות 3.10.3.1 תקן ישראלי, ת"י 5093: דליקות של וילונות לשימוש מוסדי או ציבורי;
(3) חומרים לאלמנטים אקוסטיים ולקישוט, המכילים כותנה, נייר, חציר, שבבי עץ וכדומה יהיו מטופלים במעכבי בעירה. אין להשתמש בחומרים אשר לא ניתן לטפל בהם במעכבי בעירה;
(4) פסקה (3) לא תחול, אם סך השטח של החומרים קטן מ-10% משטח הרצפה או הקיר.

@ 3. הגנה במתזים בביתן תצוגה

@ 9. 42.4 המקומות המפורטים להלן יוגנו על ידי מערכת כיבוי אש אוטומטית:

(1) ביתן, בעל מפלס אחד, מקורה בתקרה, ששטחו גדול מ-30 מ"ר;
(2) כל מפלס, בביתן רב-מפלסי, אם המפלס הגבוה ביותר מקורה בתקרה. לעניין פרט זה, במקרים שבהם המרווח בין ביתני תצוגה קטן מ-3 מטרים, ייחשב השטח כרציף;
(3) לעניין פסקה (1), תקרות עשויות מארג פתוח או מצללות, ששטחן הפתוח גדול מ-50% מן השטח הכולל של התקרה, כשפתחים אלו פזורים באופן אחיד, לא ייחשבו כתקרות.

@ 3. ביתן רב מפלסי

@ 9. 42.5 פרט 3.9.42.4 לא יחול לגבי ביתן רב-מפלסי, שיתקיימו בו דרישות סקר בטיחות בהתאם לדרישות סימן ל"ו.

@ 3. מתזים לביתן זמני

@ 9. 42.6 בעבור ביתן זמני ניתן לספק מים למערכת מתזים על ידי חיבור לקו אספקת המים של הבניין שבו מותקן הבניין.

@ 3. מערכות בישול ואש גלויה

@ 9. 42.7 בתוך ביתן, סידורי בטיחות אש נוספים החלים על שימוש במערכות בישול ואש גלויה יהיו לפי החלטת רשות כבאות.

סימן מ"ג: מושבים באצטדיון ובמיתקן ספורט[עריכה]

@ 3. עמידות אש של מושבים ביציע הקהל

@ 9. 43.1 (א) המושבים ביציע הקהל באצטדיונים ובמיתקני ספורט פתוחים לשמים או המאושרים כמהתמ"ע, המעוגנים למשטח לא דליק, יהיו עשויים חומרים העומדים בדרישות 1.1.III לפי התקן הישראלי ת"י 755 או לפי כל התקנים האנגלים האלה:

(1) עמידה ברמת דליקות 0 לפי BS EN 1021-01;
(2) עמידה ברמת דליקות 1 לפי BS EN 1021-2;
(3) עמידה ברמת דליקות 5 לפי Section 4 of BS 5852: 1990.
          (ב)  במושבים המעוגנים למשטח דליק, יתקיימו דרישות 1.1.V לפי התקן הישראלי ת"י 755.

חלק ד' – בניה במרווחים ומעבר לקו רחוב[עריכה]

@ 4. הגדרות 01 בחלק זה –

          "אומנה" – עמוד תמיכה או עמוד נושא קורה לחיזוק הבנין;
          "ארגז רוח" – מבנה העוטף מזחילה וסוגר את המרווח הנוצר בין אגדי גג משופע וקיר חיצון של בנין;
          "בליטה" – תקרה, עמוד, כרכוב או חלק אחר של בנין הבולט מקירותיו החיצוניים כלפי חוץ;
          "בנין קיים" – בנין שניתן לגביו היתר בניה ערב תחילתן של תקנות אלה;
          "ברי-סול" – אלמנט בולט בחזית בנין ובו לוחות אופקיים או אנכיים להסתרה מפני השמש;
          "גבלית" – חלק מבנין הבולט מקירו החיצוני של הבנין;
          "גשמה" – צינור אנכי הקולר את מי הגשם מהגג ומובילם את נקז גשמים או אל אמצעי סילוק אחר;
          "חצר אנגלית" – שטח בחצר הבנין, שמפלסו מתחת למפלס הקרקע או המדרכה הסמוכה, המיועד לספק אור ואוורור לשטחים ולחללים במרתף הבנין;
          "כרכוב" – גגון בולט ממבנה המשמש למטרת הצללה, הגנה מפני השמש או לנוי;
          "מדרכה" – שטח המיועד למדרכה כחלק מדרך לרבות שטח הגובל בדרך ושבו יש זכות מעבר לציבור;
          "מזחילה" – תעלה פתוחה אופקית, הקולטת מי גשם מגג משופע של בנין או של חלק ממנו ומובילה אותם אל הגשמה;
          "מצללה (פרגולה)" – כהגדרתה בתקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת), התשכ"ט-1968;
          "סף" – אדן או מפתן, במישור התחתון של פתח, המקשר את שתי מזוזות הפתח;
          "תקנות חישוב שטחים" – תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992.

@ 4. תחולה 02 (א) יראו כל תכנית כאילו היא מתירה את הקמתם של בנינים, על חלקיהם, כמפורט בחלק זה והוא כשאין הוראה מפורשת בתכנית האוסרת בניה זו.

          (ב)  נקבעו בתכנית הוראות מפורשות לענין או לענינים הקבועים בחלק זה, ינהגו בנושאים אשר פורשו בתכנית לפי הוראות התכנית, ובכל יתר הנושאים שחלק זה דן בהם ינהגו לפי חלק זה; ואולם לא תאושר בתכנית בליטה מעבר לקו הרחוב במידה העולה על המידות המפורטות בסימן זה.
          (ג)   אין באמור בסימן זה כדי להוסיף שטחי בניה מעבר לשטחי הבניה המותרים בהתאם להוראות תקנות חישוב שטחים.

@ 4. בליטות המותרות מבנין 03 ועדה מקומית תבא רשאית, בכפוף להוראות חלק זה, להתיר בנייתן של הבליטות המפורטות בטור א' בטבלה שלהלן (להלן – הטבלה) ובלבד שלא יבלטו מעבר למרחק כמפורט בטור ב' בטבלה או שאורכן, ביחס לרוחב המדרכה, לא יעלה על הקבוע בטור ג' בטבלה, הכל לפי הקטן, וכן שנתקיים בהן האמור בטורים ד' ו-ה' בטבלה ויתר הוראות חלק זה: טור א' טור ב' טור ג' טור ד' טור ה' 1 2 3 מספר סוג בליטה אורך הבליטה מקו בנין צדי או אחורי אורך הבליטה מקו בנין קדמי שאיננו קו רחוב אורך הבליטה מקו בנין קדמי שהוא קו רחוב אורך הבליטה ביחס לרוחב מדרכה מרחק אופקי מינימלי בין אבן שפת מדרכה לבין קצה הבליטה גובה מינימלי ממדרכה או מפני הקרקע הערות במטרים במטרים במטרים במטרים במטרים

@ 1 0. כרכוב, גג, ארגז רוח, מזחילה, גבלית, מסתור כביסה

@ 75 0. 75

@ 0. 75 ובמסתור כביסה – 0

@ 0. -

@ 6 2. 4 ראה פרט 4.07

@ 2 1. שלט ניצב למבנה

@ 2 1. 2

@ 1. 2

@ 0. 1/3

@ 6 2. 4 ראה פרט 4.07 3 מרפסת – אם אין כוונה אחרת משתמעת בתכנית

@ 1. 0

@ 2 1. 2

@ 0. 1/3

@ 6 2. 4 ראה פרט 4.07

@ 4 0. סף, אומנה דבוקה, כותרת עמוד, סורג חלון, ברי-סול, ארגז מיזוג אויר, מערכת טיהור אויר, שלט צמוד חזית, סוכך מקופל

@ 3 0. 3

@ 0. 3 -

@ 2. - 4 ממדרכה בלבד ראה פרט 4.07

@ 5 3. סוכך, גגון בולט מעל כניסה למבנה או חלק ממבנה

@ 0 3. 0

@ 3. 0

@ 0. -

@ 6 2. 4 ראה פרטים 4.07 ו-4.08 6 שער נפתח לרבות דלת (במצב פתוח) עד גבול המגרש עד קו הרחוב 0 - - - 7 כנפי חלון או תריס עד גבול המגרש ללא הגבלה ללא הגבלה

@ 0. -

@ 6 2. 4 ממדרכה בלבד ראה פרט 4.07

@ 8 0. מרזב אנכי או זרבובית

@ 2 0. 2

@ 0. 2 - - - 9 זרקור לרבות הזרוע התומכת בו

@ 2. 0

@ 5 2. 5

@ 0. 1/3

@ 6 2. 4 ראה פרט 4.07

@ 10 0. עמודים או קורות ואלמנטי שלד לחיזוק בנין קיים או לתוספת קומות

@ 75 0. 75 0 - - קורות – 2.20

@ 11 0. ארובה, מערכת טיהור אוויר ומערכת מיזוג אויר כתוספת לבנין קיים

@ 6 0. 6

@ 0 - 2. -

@ 4 4. הבטחת מראה הרחוב ומעבר תשתיות 04 (א) בליטה תעוצב ותמוקם תוך התחשבות בשאר חלקי הבנין והסביבה ולהנחת דעתו של מהנדס הועדה המקומית.

          (ב)  בניה מעבר לקו רחוב לא תפגע במראה הרחוב ולא תפריע להנחת מיתקני תשתית או לשתילת עצים.

@ 4. בליטות מעבר לקו מגרש 05 בליטות מעבר לקו מגרש יותרו רק לעבר קו רחוב או שטח ציבורי פתוח.

@ 4. הבלטת יסוד בנין 06 תותר הבלטת יסודות הבנין מעבר לקו רחוב באישור מהנדס הועדה המקומית ובלבד שלא יעלו על מפלס פני הקרקע הסופיים של הרחוב.

@ 4. איסור הקמת תמיכות ועמודים 07 בבליטות מספר 1 עד 5, 7 ו-9 בטור א' בטבלה, לא תותר הקמה של תמיכות או עמודים מחוץ לקו בנין אלא אם כן מתקיים בתמיכה או בעמוד האמור בטור ה' בטבלה.

@ 4. תנאים נוספים להבלטת גגון או סוכך 08 על גגון, כאמור במספר 5, בטור א' שבטבלה, יחולו גם תנאים אלה:

(1) רוחבו של הגגון, למעט סוכך מתקפל, בחלק הבולט, לא יעלה על כפל רוחבה של הכניסה שמתחתיו;
(2) המרחק בין הקצה הבולט מעבר לקו בנין, צדי או אחורי, לבין המישור האנכי, העובר דרך גבול המגרש הצדי או האחורי, לפי הענין, כאשר מעברו נכס בנוי או נכס שעליו מותרת בניה, יהיה 1.5 מטרים לפחות.

@ 4. בניה מותרת במרווח 09 ועדה מקומית תהא רשאית להתיר את בנייתם של המפורטים להלן במרווח:

(1) גדר שגובהה 1.5 מטרים לכל היותר ובאזורים שאינם מיועדים למגורים – 2 מטרים לכל היותר – מפני הקרקע הגבוהים ביותר, הסמוכים לגדר;
(2) קיר תומך ובלבד שלגבי קיר תומך שבגבול מגרשים שגובלים זה עם זה, לא יעלה צירוף גובהו עם גובה הגדר הבנויה עליו מפני הקרקע הגובלת עמם – על 3 מטרים; ואולם אם בשל הפרש גבהים שבין אותם מגרשים, יש לבנות קיר כאמור בגובה העולה על 3 מטרים – לא יהא הקיר רצוף אלא מדורג בקפיצות אופקיות של 0.6 מטרים;
(3) פיר, ארובה ותעלות אוורור למרתפים לרבות חצר אנגלית וכן יציאות חירום, ברוחב שלא יעלה על 1.5 מטרים ובגובה שלא יעלה על 1.5 מטרים ובתנאי שפתח הפליטה של הפיר, הארובה ותעלות האוורור כאמור, שאינם צמודים למבנה שמעל פני הקרקע, לא יפנה לעבר מגרש גובל בנוי או שמיועד לבניה; בחצר אנגלית המשמשת חלק מדרך מוצא יתקיימו גם דרישות 3.8.16.2;
(4) חדר שנאים תת קרקעי, לרבות מהלך מדרגות מקורה בגובה המזערי הדרוש וכן תחנות טרנספורמציה זעירות עיליות ששטחם אינו עולה על 10 מטרים רבועים וגובהם אינו עולה על 1.8 מטרים;
(5) מיתקני אשפה לבנין, מזגנים לחיפוי אקוסטי להם, ארונות חשמל ותקשורת, מכלי גז ומיתקני תשתית שונים שנועדו לשרת את הבנין, ובלבד שגובהם אינו עולה על 1.5 מטרים;
(6) מיתקני תשתית תת קרקעיים כולל מכלי מים או דלק, גז בצובר, ולרבות מיתקנים עיליים הקשורים בהן, שגובהם אינו עולה על 1.5 מטרים;
(7) שביל להולכי רגל לרבות שביל מרוצף, כבש, חניה סלולה או מרוצפת לרבות דרך גישה לחניה;
(8) גשר להולכי רגל או כבש נגיש המוביל לכניסה מחזית צדדים ובלבד שרוחבו הכולל לא יעלה על מחצית המרווח הצדי ליהיה צמוד לקו הבנין או לבנין, ושגובה רום רצפתו לא יעלה על 1.5 מטרים ממפלס המדרכה;
(8א) כבש המוביל לכניסה בחזית אחורית, לצורך ביצוע התאמות נגישות לאדם עם מוגבלות, ובלבד שיתקיימו בו תנאים אלה:
(1) הכבש ימוקם תוך מזעור ההפרעה למשתמשי הבניין ומשתמשי הבניינים הגובלים בו, ולמיתקנים הקיימים בחזית האחורית ולשימוש הנעשה בהם;
(2) רוחב המעבר החופשי של פני הכבש יהיה לפי המידה שנקבעה בת"י 1918 חלק 2 כהגדרתו בפרט 8.30;
(9) מדרגות וכבשים בלתי מקורים לירידה למרתפים, למשטחי חניה ולחצרות, ואם היה הדבר חובה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, גם לעלייה מהם, למעט כבש ירידה לרכב ובלבד שגובהם אינו עולה על 1.5 מטרים;
(10) מדרגות, כבשים וגשר להולכי רגל ממפלס המדרכה לכניסה הקובעת לבנין, לרבות בתחום מרווח קדמי ומדרכה ובתנאי שלא יעברו את קו הרחוב;
(11) יסודות מבנה עד למפלס פני הקרקע הסופיים;
(12) מצללה הבולטת מעבר לקו הבנין עד 40% אל תוך המרווח ובלבד שהיא בנויה מחומרים קלים כגון עץ, מתכת או פלסטיק.

חלק ה': שלד בנין ובידודו התרמי והאקוסטי של הבנין[עריכה]

סימן א': פרשנות[עריכה]

@ 5. הגדרות 01 בחלק זה –

          "הטרחה" – כוחות פנימיים, מומנטים, מאמצים, עיוותים והשפעות אחרות הנגרמים בשלד על-ידי עמסים;
          "מעבדה מאושרת" – מכון התקנים הישראלי וכל מי שאישר הממונה על התקינה לפי סעיף 12(א) לחוק התקנים, תשי"ג-1953;
          "מצב גבולי" – ההטרחה העלולה לפגוע במצבו התקין של שלד או במהותו של שלד בנין המיועד למטרה מיוחדת או לגרום לאבדן יציבותו, לשבר, לדפורמציה גבולית, לפגיעה באטימות מיכלי נוזלים, לאבדן מהותו של שלד המחסין חמרים רדיו-אקטיביים ולפגיעות אחרות כיוצא באלה;
          "מקדם הבטחון" – המספר המתקבל מחילוקה של ההטרחה הגורמת למצב גבולי בהטרחה המתהווה על-ידי עמסים הפועלים על הבנין;
          "קיר כפול דופן" – קיר הבנוי משתי דפנות וביניהן חלל אוויר;
          "קיר מסיבי" – קיר הבנוי מחומר מוצק או מלבנים או מבלוקים מלאים;
          "קיר נושא" – קיר המהווה חלק משלד;
          "תסבולת" – הכוח הפנימי המקסימלי אשר יכול להתפתח בחתך, לרבות תסבולת חתך (SECTION CAPACITY) ותסבולת רכיב או מבנה;
          "תסבולת רכיב או מבנה" – העומס המקסימלי אשר הרכיב או המבנה מסוגלים לשאת;
          "תקרה הכוללת גופי מילוי מפח" – כל רצפה או תקרת צלעות או תקרת ערוגות מבטון מזוין, בעלת טבלה עליונה וטבלה תחתונה נושאת (חתך I), או טבלה תחתונה בלתי נושאת מסוג תקרת "רביץ" (חתך T), כאשר גופי המילוי של רצפה או תקרה כאמור, עשויים מפח גלי או מפח שטוח, בין שיש בהן את כל הרכיבים הנדרשים לפי תקן ישראלי, ת"י 466: חוקת הבטון, ובין אם חלקם או כולם חסרים;
          "שלד" – (נמחקה).

סימן ב': שלד הבנין[עריכה]

@ 5. שלד בנין ומקדם הבטחון 02 (א) כל בנין יהיה בעל שלד.

          (ב)  שלד יתוכנן וייבנה באופן שתימנע פגיעה כלשהי במצבו התקין של הבנין, לרבות התהוות מצב גבולי.
          (ג)   מילוי הוראות סעיף קטן (ב) יובטח באמצעות מקדם הבטחון שנקבע בתקן, ובאין תקן – בחוות דעת של בעל הכשרה מקצועית מתאימה בענין הנידון שהוסמך לכך מטעם שר הפנים.
          (ד)  אם שלד הבנין בנוי מבטון לא מזויין, בטון מזויין, בטון דרוך ובטון טרום, הוא יתוכנן וייבנה בהתאם לתקן ישראלי ת"י 466.
          (ה)  על אף האמור בפרט משנה (ד), על תיקון שלד שבו תקרה הכוללת גופי מילוי מפח, יחולו הוראות אלה:
(1) תיקון השלד יתוכנן ויבנה בהתאם למקדמי הבטיחות החלקיים לעומסים ולחומרים, הן לצורך חישוב תקרות הכוללות גופי מילוי מפח במצב גבולי של הרס, והן לצורך תכנון חיזוקן, כפי שנקבעו בתקן ישראלי ת"י 466: חוקת הבטון, במהדורות אלה:
(א) חלק 1 – מהדורת יוני 1987;
(ב) חלק 2 – מהדורת ינואר 1979;
(ג) חלק 3 – מהדורת יולי 1987;
(2) תסבולת הגזירה לא תעלה על חוזקי הגזירה הנקובים בתקן ישראלי ת"י 466 במהדורות האמורות בפסקה (1); תסבולת הכפיפה תחושב על פי תקן ישראלי ת"י 466 העדכני;
(3) לצורך תכנון וחישוב התיקון תוזנח תרומת הבטון לקבלת כוחות הגזירה; רכיבי החיזוק המתוכנן לתקרה יישאו את מלוא ההטרחה לגזירה;
(4) חישוב הכוחות הפנימיים בתקרה הכוללת גופי מילוי מפח, ייעשה בשיטות פיסיקליות הנדסיות מהימנות ובהתאם להנחיות מהנדס הוועדה המקומית; לחישוב האמור יצורף טופס בדיקה לפי הנוסח שבנספח א' לסימן זה;
(5) בחישובי תסבולת גזירה או כפיפה של תקרה הכוללת גופי מילוי מפח ניתן להסתמך על תקנים או כללים אחרים, ובלבד שאושרו בידי שר הפנים או מי שמונה על ידו לשם כך.

@ 5. 03 שיטת בניה תהא מבוססת על חישובים סטטיים ומבחנים הנדסיים ויתקיימו לגביה תנאים אלה:

(1) החישובים הסטטיים יוכיחו כי נעשה בהם ניתוח ברור על פעולת הכוחות המתהווים בשלד על-ידי העמסים ונתמלאו הדרישות הקונסטרוקטיביות לגבי השלד תוך מתן הדעת על תכונות חמרי הבניה;
(2) קיים ניסיון הנדסי לגבי השיטה המוצעת; באין ניסיון כאמור, ימציא מתכנן שלד הבנין חוות דעת של בעל הכשרה מקצועית מתאימה בענין הנדון שהסמיכו לכך שר הפנים, כי השיטה האמורה ראוייה לשימוש.

@ 5. בדיקת ביסוס הבנין ושלדו 04 (א) הקרקע שבה יוקם הבנין תיבדק בהתאם לתקן ישראלי ת"י 940, הדן בביסוס לבנינים.

          (ב)  דוגמאות חומרי הבניה ומוצרי הבניה של השלד ייבדקו על ידי מעבדה מאושרת אשר תקבע את איכותם ואם נתקיימו לגביהם דרישות התקנים, להבטחת מילוי הוראות סעיף 5.02(ב), כלהלן:
(1) בשלד עשוי פלדה - התאמת כל המוצרים לדרישות ת"י 1225 חלק 1 - חוקת מבני פלדה, לענין צינורות פלדה למבנים - ת"י 1458, לענין פחי סיכוך צורתיים מפלדה - ת"י 1508, והתאמת ציפויים של רכיבי השלד למטרות הגנה מפני שריפה - ת"י 1733 חלק 1.2;
(2) בשלד עשוי בטון מזוין - התאמת הבטון ומרכיביו לדרישות ת"י 466 ולדרישות ת"י 118; לענין צמנט - ת"י 1, לענין אגרגאטים - ת"י 3, ולענין מוספים לבטון - ת"י 896. התאמת פלדה לזיון בטון לת"י 466, ת"י 580, ת"י 739 ות"י 893. התאמת פלדת דריכה לת"י 1735;
(3) סיכוך גגות קלים בהתאם לדרישות ת"י 1556.
          (ג)   נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי חומר אינו בהתאם לתקן –
(1) תודיע המעבדה המאושרת לועדה המקומית על הדבר לאלתר;
(2) תוך 7 ימים ימציא מבקש ההיתר לועדה המקומית חוות דעת של מתכנן שלד הבנין וחוות דעת של האחראי לביקורת בדבר איכות חומרי השלד הדרוש לפי סעיף 5.02(ב), לרבות הוראות בדבר אמצעים מתקנים; במידת הצורך ימסור מבקש ההיתר גם חוות דעת מאת מעבדה מאושרת בדבר ביסוס הבנין ושלדו, המסתמכת על ניסוי העמסה לפי ת"י 252 ועל בדיקות השלד, לפי ת"י 261 חלק 6 ות"י 118.
          (ד)  רשאי המהנדס לפטור בעל היתר או מהנדס האחראי על ביצוע השלד מהחובה לקיים הוראות סעיפים קטנים (א)-(ג), אם קיימות לדעתו נסיבות מיוחדות מצדיקות.

@ 5. חומרי בניה ושיטות פסולים 05 (א) לא ייבנה שלד, כולו או מקצתו, מחומרים שאינם בהתאם לתקן; חומר בניה שאינו בהתאם לתקן יסולק מאתר הבניה.

          (ב)  לא ייבנה שלד על פי שיטת בניה שלא מתקיימות בה הוראות כל דין לרבות פרט 5.03.
          (ג)   נבנה חלק כלשהו מהשלד מחומרים שאינם בהתאם לתקן או על פי שיטת בניה שאינה ממלאת אחר הוראות כל דין – ייהרס השלד או יתוקן.
          (ד)  על תיקון שלד שבו תקרה הכוללת גופי מילוי מפח, יחולו הוראות פרט 5.02(ה).

@ 5. עמסים 06 (א) בחישובים הסטטיים יובאו בחשבון בנוסף למשקלו העצמי של הבנין העמסים והגורמים כלהלן:

(1) עומס שימושי המהווה את העומס הגדול ביותר העלול להיגרם עקב שימוש בבנין בהתאם לייעודו ובלבד שלא יפחת מהעומס שנקבע בתקן ישראלי ת"י 412;
(2) עומס שלג על הגג שנקבע בתקן ישראלי ת"י 412;
(3) עומס כתוצאה מרוחות שנקבע בתקן ישראלי ת"י 414;
(4) עומס כתוצאה מרעידת אדמה שחישובו יבוסס על תקן ישראלי ת"י 413;
(5) ההשפעה הדינמית של תנועת מכונות, מעליות, מנופים, כלי רכב וכיוצא באלה;
(6) העמסים העלולים לפעול על חלקי השלד בעת הקמת הבנין.
          (ב)  בכפוף לסעיף 5.06(א)(6) תתוכנן שיטת בנייתו של שלד המבטיחה קיום הוראות סעיף 5.02(ב).

@ 5. צירוף עמסים בחישובים הסטטיים 07 (א) בחישובים הסטטיים של כל חלק מחלקיו של השלד יובא בחשבון אותו צירוף של העמסים המפורטים בסעיף 5.06(א), הגורם להטרחה המקסימלית.

          (ב)  החישובים הסטטיים של גג לא יתבססו על הנחה שלפיה פועלים בעת ובעונה אחת עומס הנגרם מרוחות ועומס הנגרם על-ידי שלד או עומס שימושי.
          (ג)   חישובים סטטיים לא יתבססו על הנחה לפיה עומס הנגרם מרוחות ועומס הנגרם מרעידת אדמה פועלים בעת ובעונה אחת.

@ 5. עומס אפקי על מעקה 08 העומס האפקי על מעקה של מרפסת, של חדר מדרגות או של גג, ייקבע על פי החישובים שהוגשו על-ידי האחראי על ביצוע השלד ובלבד שלא יפחת מהעומס שנקבע בתקן הישראלי ת"י 1142.

@ 5. חובת שילוט לציון עומס שימושי מותר 09 עולה העומס השימושי על רצפה של חמש מאות קילוגרמים למטר מרובע, יוצב במקום בולט לעין שלט לציון העומס השימושי המותר על הרצפה האמורה. נספח א' (פרט 5.02(ה)(4)) טופס בדיקה מפורטת לצורך קבלת היתר בניה לתיקון תקרה הכוללת גופי מילוי מפח נתונים נדרשים של התקרה הקיימת גאומטריה כללית הוגש אם לא הוגש, הנימוק לכך לא הוגש הערות מפתחים


המשכיות


כיווניות


קורות


כותרות עמודים


גאומטריה מקומית הוגש אם לא הוגש, הנימוק לכך לא הוגש הערות נתוני חתכים


עומסים משקל עצמי


עומס קבוע נוסף


עומס שימושי


חומרים הוגש אם לא הוגש, הנימוק לכך לא הוגש הערות סוג הבטון


סוג הפלדה


תכניות הוגש אם לא הוגש, הנימוק לכך לא הוגש הערות סידור צלעות


מיקום עמודים


קורות


חתכים מקומיים


דוח מיפוי מעבדה


תיאור המצב הכללי של התקרה הנבדקת: אופן החישוב לתיקון התקרה: תיאור שיטת החישוב: תיאור כלי החישוב (תוכנות מחשב): חתימת עורך החישוב הסטטי: גאומטריה כללית הוגש אם לא הוגש, הנימוק לכך לא הוגש הערות מפתחים


המשכיות


כיווניות (חד-כיוונית/ דו-כיוונית)


קורות (בולטות או שטוחות)


כותרות עמודים (בולטות או שטוחות)


גאומטריה מקומית הוגש אם לא הוגש, הנימוק לכך לא הוגש הערות נתוני חתכים


תוצאות החישוב מהלכי כוחות פנימיים (מומנטים, כוחות גזירה)


חישוב מאמצי גזירה באזורי הסמכים


שקיעות


מסקנות וקביעת הצורך בחיזוק התקרה: שיטת החיזוק הוגש אם לא הוגש, הנימוק לכך לא הוגש הערות תיאור שיטת החיזוק מלווה בפרטים משורטטים


חישוב תרומת החיזוק להגדלת התסבולת לגזירה ולכפיפה


חתימת עורך החישוב הסטטי:

סימן ג': איטום בנין נגד טחב ולחות[עריכה]

@ 5. איטום נגד טחב ורטיבות 30 כל אימת שגבהו היחסי של נכס, שיפוע הקרקע שלו או כל גורם אחר בסביבה עלולים לגרום לחדירת מים ורטיבות לבנין ולהתהוות טחב בחלקי הבנין, יאוטם חלקו התחתון של הבנין למניעת חדירת מי גשם, מי תהום וזרמי מים תת-קרקעיים לתוכו.

@ 5. 31 (בוטל).

@ 5. מניעת חדירת מים ורטיבות דרך קירות חיצונים 32 קירותיו החיצונים של בנין יתוכננו וייבנו באופן המונע חדירת מים ורטיבות לתוכו מבחוץ.

@ 5. איטום בחמרים אספלטיים 33 (א) גגו של בנין, קירות ורצפות של המרתפים והמקלטים התת-קרקעיים ורצפות חדרי השירות למעט אלה שבקומה התחתונה, יאוטמו בחמרים אספלטיים.

          (ב)  טיב החמרים המתאימים ושיטת האיטום ייקבעו בידי עורך הבקשה או האחראי לביקורת, לפי הענין, בהתאם לכללי המקצוע המקובלים.

@ 5. הרחקת מי הצפה 34 מרתף או מקלט תת-קרקעי שאינו מנוקז בדרך גרוויטציונית והנמצא במקום שעלול להיות מוצף על-ידי מי תהום, מי גשם או דליפות מצנרת אספקת המים או מערכת ביוב, יצוייד במערכת שאיבה המסוגלת להסיר מעליו את מי ההצפה.

@ 5. הפעלה אוטומטית של משאבות ניקוז 35 (א) במרתף של בנין רב-קומות או בנין המשמש להתקהלות ציבורית, שאינו מנוקז בדרך גרוויטציונית והמכיל קנרטורים, משאבות מים, או מכונות לאיוור, להסקה או להפעלת מעליות, יותקן תחת רצפתו בור אטום ובו משאבות ניקוז להסרת מי ההצפה מעליו.

          (ב)  משאבות הניקוז יופעלו באופן אוטומטי עם עליית פני המים במרתף לגובה העלול לסכן את פעולתם התקינה של הגנרטורים והמכונות האחרות שבמרתף.

@ 5. נדבך ראש 36 (א) קיר הנמשך והעולה מעל פני גג יכוסה בנדבך ראש שמשטחו העליון יהיה משופע כלפי הגג.

          (ב)  נדבך ראש יהיה עשוי מחומר מגן אשר ימנע חדירת מים ורטיבות לקיר.

@ 5. עובי קיר 37 בקביעת עביו של קיר יובאו בחשבון, בנוסף לחישובים הדרושים לקיום הוראות סעיף 5.02(ב), הדברים האלה:

(1) שיטת הבניה ותכונות חמרי הבניה;
(2) חמרי המליטה וציפוי הקיר;
(3) בידודו של הקיר נגד חום, קור, רטיבות ורעש.

@ 5. חמרי בניה ומליטה 38 חמרי הבניה והמליטה לבניית קיר יהיו בהתאם לתקן.

@ 5. בידוד תרמי 39 (א) בידודם התרמי של אלמנטי המעטפת של בניני מגורים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1045 - חלק 1; של בתי ספר וגני ילדים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1045 - חלק 2, של בניני משרדים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1045 – חלק 3: בידוד תרמי של בנינים: בניני משרדים ושל בתי חולים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1045 חלק 5 – בידוד תרמי של בנינים: בתי חולים.

          (ב)  בידודם התרמי של אלמנטי המעטפת של בנינים שאינם בניני מגורים, בתי ספר, גני ילדים, בניני משרדים או בתי חולים, יתוכנן ויבוצע כך שיבטיח כי ההתנגדות התרמית האופיינית המזערית שלהם תהיה

  מ"ר x מעלות c0

                       0.3

    ווט ובאזורים הרריים, בערבה ובעמק בית שאן, בידודם התרמי של אלמנטי המעטפת של בנינים שאינם בניני מגורים, בתי ספר, גני ילדים, בניני משרדים או בתי חולים, יתוכנן ויבוצע כך שיבטיח כי ההתנגדות התרמית האופיינית המזערית שלהם תהיה   מ"ר x מעלות c0

    0.7

    ווט

@ 5. בידוד אקוסטי 40 (א) הבידוד האקוסטי בין חללי דירה אחת לחללי דירות אחרות בבניני מגורים, ובין חללים שבתוך הדירות לבין חדרי מדרגות וחדרי מכונות שבבניני מגורים יהיה בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1004 חלק 1 – בידוד אקוסטי בבניני מגורים: קירות ותקרות (רצפות) בין דירות.

          (ב)  הבידוד האקוסטי של דלתות כניסה לדירות למגורים יהא בהתאם לת"י 1004 חלק 2 – בידוד אקוסטי בבניני מגורים: מכללי דלתות כניסה.
          (ג)   הבידוד האקוסטי בין חללים שבתוך הדירות לבין מערכת המעלית שבבניני מגורים יהיה בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1004 חלק 3 – בידוד אקוסטי בבניני מגורים: רעש ממעליות.

@ 5. עובי קיר המפריד שתי יחידות דיור 41 (א) עביו של קיר המפריד שתי יחידות דיור והוא קיר מסיבי, יהיה 15 ס"מ לפחות.

          (ב)  עביו הכולל של קיר כפול דופן המפריד שתי יחידות דיור, יהיה 20 ס"מ לפחות.

@ 5. פתחים בקיר כפול דופן המשמש קיר חיצון 42 (א) חודר פתח קיר חיצון שהוא כפול דופן, יקושרו שתי דפנותיו בלבנים, חגורות בטון או חיזוקים מתכתיים.

          (ב)  המרחק בין חיזוקים מתכתיים כאמור לא יעלה על 90 ס"מ והמרחק בין החיזוק המתכתי הגבוה ביותר בקיר ובין משקוף הפתח לא יעלה על 30 ס"מ.
          (ג)   פתח כאמור יבודד באופן שיימנע רקבונם של משקופי החלון או הדלת שבפתח ותימנע חדירת רטיבות דרך המשקופים מצידו החיצון לצידו הפנימי של קיר כאמור.

@ 5. חיצוב תעלה בשלד או בקיר לא נושא 43 (א) לא תחוצב תעלה בשלד של בנין אלא על פי אישור המהנדס האחראי על ביצוע השלד.

          (ב)  לא תחוצב תעלה בקיר שאינו קיר נושא אלא על פי אישור עורך הבקשה.

סימן ד' – עמידות אש של שלד הבנין[עריכה]

@ 5. עמידות אש 60 בעמידות האש של שלד הבניין יתקיימו דרישות סימן ב' בפרט ג' לחלק ג'.

חלק ו' – אצירת אשפה וסילוקה מבניין[עריכה]

סימן א' – פרשנות[עריכה]

@ 6. הגדרות 01 בחלק זה –

          "ארובת אוויר" – צינור מוביל או מעבר המיועד להעברת אוויר, גזים ואדים;
          "כלי אצירת אשפה אחר" – כלי אצירת אשפה בשיטות חדשות שונות מהמקובל, לרבות מכלי אשפה מוטמנים, מיתקן פינוי אשפה פניאומטי או כל מיתקן אחר;
          "כלי אצירת פסולת למיחזור" – כלי אצירה להפרדת סוגי פסולת לצורכי מיחזור;
          "מכל אשפה" – כלי אצירת אשפה דו-גלגלי בנפח שבין 120 ל-360 ליטרים;
          "מכלית אשפה" – כלי אצירת אשפה על גלגלים בנפח שבין 1,200 ל-1,700 ליטרים;
          "מכולת אשפה" – כלי אצירת אשפה בנפח שבין 1,700 ל-32,000 ליטרים;
          "מכולת דחס" – מכולת אשפה, בתוספת כלי קיבול ודחסן אינטגרלי, עם אפשרות לניתוקו מהמכולה;
          "מצנח אשפה" – כלי קיבול המיועד להכנסת אשפה לצינור אשפה יבש ומוצמד אליו;
          "עגלת אשפה" – כלי אצירת אשפה על גלגלים בנפח שבין 600 ל-1,200 ליטרים;
          "צינור אשפה יבש" – צינור מאונך עם אפשרות הטיה בקצהו התחתון, לצורך שינוי אשפה מקומות עליונות בבניין למכולת אשפה, או מכלית אשפה, או עגלת אשפה שנפחה מעל 1,000 ליטרים.

סימן ב' – בחירת כלי אצירת אשפה, מבנה לריכוזם ואיתורו[עריכה]

@ 6. בחירת כלי אצירת אשפה 02 (א) סוגי כלי אצירת אשפה וכמותם לבניין, ייקבעו בידי הרשות המקומית ויירשמו בתיק המידע, בהתחשב בתדירות הפינוי, לפי מפתחות, כדלקמן:

(1) דירת מגורים – נפח של 60 ליטרים ליום ליחידת דיור, נפח כלי אצירה מינימלי למבנה 240 ליטרים;
(2) משרדים ותעסוקה – נפח של 1 עד 1.5 ליטרים ליום למטר מרובע עיקרי;
(3) תעשיה קלה ומלאכה – נפח של 4 עד 6 ליטרים ליום למטר מרובע עיקרי;
(4) מסחר למעט מרכול – נפח 4 ליטרים ליום למטר מרובע עיקרי;
(5) במבנים למסחר או תעסוקה, שבהם עסקים המרכזים אריזות, רשאית הרשות המקומית לדרוש התקנת מכבש לאריזות, אם לא נדרשה מכולת דחס;
(6) למבנים אחרים – על פי ניתוח הנדסי שיוגש בידי המבקש, באישור המהנדס.
          (ב)  ברשות מקומית שמתקיימת איסוף לצורכי מיחזור, ניתן להפחית את הכמויות מהמפתחות האמורים.
          (ג)   שימוש במכולת דחס ככלי אצירה, מאפשר הפחתת נפח המכולה לכדי 50%.
          (ד)  לכלי אצירת אשפה ייבנה מבנה שיאפשר את הצבתו ותפעולו; מבנה הריכוז של כלי אצירת אשפה ייבחר מתוך הרשימה שלהלן, כאשר בחירת סוג המבנה, תהא לפי הטבלה שבפרט משנה (ט):
(1) משטח רצפה ומסתור לכלי אצירת אשפה;
(2) ביתן חיצוני מקורה לכלי אצירת אשפה;
(3) חדר, בקומת קרקע או המרתף, לכלי אצירת אשפה;
(4) מיתקן אחר לפי דרישת ואישור הרשות המקומית, בהתאם לשיטות הפינוי הנהוגות בה.
          (ה)  מיקום מבני ריכוז כלי אצירת אשפה, והגישה אליהם ומהם לרכב הפינוי, יהא בהתאם למפורט בטבלה שבפרט משנה (ט).
          (ו)   מיתקן אשפה יופרד מריכוז מכלי גז או ממכל גז טמון, באמצעות קיר הפרדת אש או בהפרדת מרחק מזערי של 3 מטרים.
          (ז)   דרך לרכב פינוי מכולת אשפה או מכולת דחס תאפשר תמרון והתיישרות רכב הפינוי בהמשך לציר אורך המכולה; רוחב דרך לרכב פינוי לא יפחת מ-4 מטרים רדיוס לציר הדרך 12 מטרים.
          (ח)  דרך גישה מתא אשפה לרכב פינוי אשפה תהיה על ידי שביל מרוצף או יצוק, ברוחב 1.3 מטרים לפחות.
          (ט)  טבלת סיווג מבנים ואופי שבילי פינוי בהתאם לכלי אצירת אשפה –

כלי אצירת אשפה סוג מבנה המיתקנים מרחק מרבי בין דלת ממבואת הכניסה לבניין לפתח מבנה האצירה שביל פינוי מרוצף או סלול בשיפוע מרבי, בלא מדרגות מרחק מרבי בין דלת מבנה אצירה לרכב פינוי חדר בקומת קרקע או מרתף ביתן מסתור מכל אשפה + + + 75 מטרים 5% 40 מטרים עגלת אשפה + + + 75 מטרים 3% 25 מטרים מכלית אשפה ומכולת אשפה + + + 100 מטרים 15% צמוד מכולת דחס + + + 100 מטרים 15% צמוד כלי אצירת אשפה אחר בהתאם להנחיות הרשות המקומית, תוך ציון פרטים נדרשים בתיק המידע להיתר 100 מטרים 15% 7 מטרים או בהתאמה לכלי, על פי הרשות המקומית כלי אצירת פסולת למיחזור בהתאמה לסוגי הכלים לעיל בהתאמה לסוגי הכלים לעיל בהתאמה לסוגי הכלים לעיל

סימן ג' – תכנון וגימור מבנה לאחסון כלי אצירת אשפה[עריכה]

@ 6. מבנה אחסון כלי אצירת אשפה 03 (א) מבנה לאחסון כלי אצירת אשפה יוצב בתחום הנכס, למעט באזורים עם מבנה טופוגרפי משופע, כאשר נדרשת הקמת מבנה ריכוז אשפה משותף בעבור כמה בניינים.

          (ב)  מבנה לאחסון כלי אצירת אשפה יתוכנן וייבנה בהתאמה למפרטים, בהתאם לסוג המבנה, כמתואר בטבלה שבפרט 6.12.

@ 6. מידות מבנה לאחסון כלי אשפה 04 (א) מידות מבנה לאחסון אצירת אשפה יאפשרו הצבה ותפעול של כלי האשפה, על פי גודלם וכמותם, תוך מתן אפשרות גישה והשלכת פסולת אליהם ואפשרות להוצאתם ממבנה האחסון בלא צורך בהזזת כלים סמוכים.

          (ב)  במבנה למכולת אשפה או למכולת דחס, יישמר מעבר ברוחב מטר אחד לפחות, לאורך צלע קצרה אחת וצלע ארוכה אחת של המכולה.

@ 6. אוורור 05 (א) ביתן אשפה או חדר אשפה בתחום הבניין יאווררו באופן טבעי באחת מהשיטות האלה:

(1) שני פתחי אוורור צמודי תקרה בקירות שונים של המבנה; שטחם הכולל של פתחי האוורור יהיה 5% לפחות משטח הביתן או חדר האשפה;
(2) פתח אוורור אחד סמוך לרצפה בשטח שלא יפחת מ-2% משטח הביתן או החדר, וארובת אוורור בתקרה ששטחה לא יפחת מ-300 סנטימטרים רבועים;
(3) אוורור מכני, ובלבד שארובת אוויר תצא אל מחוץ לקירות מבנה אחסון כלי אצירת אשפה;
(4) אוורור מכני לעבר גג הביתן או גג הבניין שבו מצוי חדר האשפה.
          (ב)  פתחי אוורור בחדר אשפה כאמור בפרט משנה (א)(1), (2) או (3) יותקנו כך שיימצאו במרחק של 1.5 מטרים לפחות פנימה מקיר חיצון של הבניין שבו יש פתחים.

@ 6. תאורה 06 בכל מבנה לאחסון כלי אצירת אשפה ובמסלול הגישה אליו יותקנו נקודות תאורה שיאפשר שימוש במבנה בשעות חשיכה; במבנה מסוג מסתור ניתן להתקין את נקודת התאורה גם בסביבתו, ובלבד שיתאפשר שימוש סביר במסתור בשעות החשיכה.

@ 6. מרחק משכנים או מדיירים 07 פתחי האוורור או הכניסה למבנה אחסון כלי אשפה יהיו מרוחקים מחלון, דלת ומרפסת מגורים ברדיוס של 3 מטרים לפחות.

@ 6. ברז שטיפה וניקוז 08 (א) בתחום מבנה לאחסנת כלי אצירת אשפה, או בקרבתו, יותקן ברז מים ונקודת ניקוז; אם קיים ברז המים בסמוך למבנה האמור, תותקן נקודת ניקוז נוספת בתוך המבנה; במבנה למכולת אשפה או מכולת דחס, תותקן תעלת ניקוז עם רשת, למניעת גלישת נוזלים מחוץ למבנה.

          (ב)  לא נדרש סידור ניקוז לברז המותקן בתחום הגינה בעבור ובסמוך למכל אשפה בודד.

@ 6. פרטי מסגרות 09 (א) במבנה מסוג מסתור ניתן לסגור את פתח הכניסה בשער מתכת בגובה קירות המסתור.

          (ב)  במבנה מסוג ביתן אשפה או חדר אשפה בתחום הבניין יש להקים דלת פח רפפות או אטומה עם מנגנון סגירה עצמית ומשקוף להגנה על כל רוחב הקיר או זוויתני הגנה.
          (ג)   בפתחי האוורור יש להתקין סבכה, סורגים או תריסי רפפה; כל פרטי המסגרות שאינם אטומים, יכוסו ברשת בלתי מחלידה, מונעת חדירת חרקים.

@ 6. גימור קירות חיפוי 10 במבנה מסוג מסתור יבוצע גימור בחיפוי רחיץ לכל גובה קירותיו; במבנה למכלי אשפה או עגלות אשפה יבוצע חיפוי רחיץ לגובה 1.8 מטרים לפחות; במבנה למכלית אשפה או למכולות אשפה או מכולות דחס יבוצע חיפוי לגובה 3 מטרים לפחות; ואולם במסתור למכל אשפה או עגלת אשפה ניתן לבצע גם גימור בקירות בטון, ובלבד שיהיה יצוק וחלק, או טיח צמנטי בכל השטח הפנימי של קירות המבנה.

@ 6. גימור רצפה 11 (א) בביתן אשפה ובחדר אשפה יבוצע גימור רצפת בטון יצוקה חלקה בשיפוע קל לעבר פתח המבנה, או בשיפוע לעבר נקודת ניקוז בתחום המבנה; אם חדר האשפה נמצא מעל חלקי בניין אחרים, איטום יבוצע לפני שכבת הריצוף או היציקה הסופית; ואולם בביתן אשפה או בחדר אשפה המיועדים למכל אשפה או עגלת אשפה, יותקן ריצוף רחיץ (מסוג טרצו, קרמיקה או בדומה לכך) בדרגת החלקה R10 לפחות, עם שיפועים לעבר נקודת ניקוז בתחום המבנה.

          (ב)  במבנה מסוג מסתור המיועד למכל אשפה או עגלת אשפה גימור הרצפה יהיה אחד מן הגימורים המנויים בפרט משנה (א).

@ 6. טבלת דרישות ממבני אצירת אשפה 12 במבנים לאצירת אשפה יתקיימו דרישות אלה: סוג מבנה כלי אשפה מידת גובה מינימלית רוחב המעבר החופשי בפתח אמצעי הגנה על קירות ושינוע מסתור מכל אשפה או עגלת אשפה גובה קירות מסתור לכלי אצירת אשפה יהיה 0.1 מטרים לפחות מעל מפלס הגובה העליון של כלי אצירת האשפה ובהתאמה לפרט 4.09(5) בחלק ד' – בניה במרווחים ומעבר לקו רחוב; קיר המסתור בקו גבול עם נכס מגורים שכן, יבוצע בגובה 1.5 מטרים לפחות רוחב המעבר החופשי בפתח, לצורך הוצאת כלי אצירת האשפה יהיה 0.4 מטרים מעל לרוחב כלי האצירה ולא יפחת מ-1.1 מטרים יותקן צינור הגנה סביב קירות מבנה ריכוז כלי האצירה, למניעת היפגעות חיפויים על ידי כלי האצירה מכולה ומכולת דחס רוחב המעבר החופשי בפתח מבנה למכולת אשפה או מכולת דחס יהיה 4 מטרים לפחות; נוסף על כך תותקן דלת שירות אשר תאפשר מעבר חופשי ברוחב של 0.9 מטרים לפחות, ניתן לבצעה כדלת משולבת בדלת הגדולה; דלת שירות הממוקדמת מהמבואה או מחלל סגור פנימי תהא דלת אש. לצורך שינוע מכולת אשפה ומכולת דחס יותקני שני מובילי פלדה ומעצור, לפי הוראות היצרן, ברצפת מבנה האצירה או בניית מדרכה מובילה בהתאם לדרישות הרשות המקומית ביתן אשפה

@ 2. מכל אשפה או עגלת אשפה 05 מטרים רוחב המעבר החופשי בפתח, לצורך הוצאת כלי אצירת האשפה, יהיה 0.4 מטרים מעל לרוחב כלי האצירה ולא יפחת מ-1.1 מטרים יותקן צינור הגנה סביב קירות מבנה ריכוז כלי האצירה, למניעת היפגעות חיפויים על ידי כלי האצירה.

@ 3. מכלית אשפה או מכולת אשפה או מכולת דחס 5 מטרים; אם מרווח התמרון לפני ביתן אשפה או חדר אשפה מחייב העלאת מכולת האשפה עוד בתחום הביתן או החדר, אזי יש לבצע גובה נטו של 4 מטרים לפחות בתוך הביתן או החדר, בעבור מכולת אשפה של 10,000 ליטרים וגובה 5.1 מטרים בעבור מכולות שנפחן מעל ל-10,000 ליטרים רוחב המעבר החופשי בפתח מבנה למכולת אשפה או מכולת דחס יהיה 4 מטרים לפחות; נוסף על כך תותקן דלת שירות אשר תאפשר מעבר חופשי ברוחב 0.9 מטרים לפחות; ניתן לבצעה כדלת משולבת בדלת הגדולה; דלת שירות הממוקמת מהמבואה או מחלל סגור פנימי תהא דלת אש לצורך שינוע מכולת אשפה ומכולת דחס יותקנו שני מובילי פלדה ומעצור, לפי הוראות היצרן, ברצפת מבנה האצירה או בניית מדרכה מובילה בהתאם לדרישות הרשות המקומית חדר אשפה בתחום הבניין

@ 2. מכל אשפה או עגלת אשפה 05 מטרים רוחב המעבר החופשי בפתח, לצורך הוצאת כלי אצירת האשפה יהיה 0.4 מטרים מעל לרוחב כלי האצירה ולא יפחת מ-1.1 מטרים יותקן צינור הגנה סביב קירות מבנה ריכוז כלי האצירה, למניעת פגיעת חיפויים על ידי כלי האצירה

@ 3. מכלית אשפה או מכולת אשפה או מכולת דחס 5 מטרים וגובה מעל 4.5 מטרים מחוץ לדלת; אם מרווח התמרון לפני ביתן אשפה או חדר אשפה מחייב העלאת מכולת אשפה עוד בתחום הביתן או החדר, אזי יש לבצע גובה נטו של 4 מטרים לפחות בתוך הביתן או החדר, בעבור מכולת אשפה של 1,000 ליטרים וגובה 5.1 מטרים בעבור מכולות אשפה שנפחה מעל ל-10,000 ליטרים רוחב המעבר החופשי בפתח מבנה למכולת אשפה או מכולת דחס יהיה 4 מטרים לפחות; נוסף על כך תותקן דלת שירות שתאפשר מעבר חופשי ברוחב 0.9 מטרים לפחות; ניתן לבצעה כדלת משולבת בדלת הגדולה; דלת שירות הממוקמת מהמבואה או מחלל סגור פנימי תהא דלת אש לצורך שינוע מכולת אשפה ומכולת דחס יותקנו שני מובילי פלדה ומעצור, לפי הוראות היצרן, ברצפת מבנה האצירה או בניית מדרכה מובילה בהתאם לדרישות הרשות המקומית

@ 6. מיתקני תברואה במבנים לריכוז כלי אצירת אשפה 13 (א) מיתקני התברואה במבנים לריכוז כלי אצירת אשפה, יהיו בהתאם לדרישות המפורטות בתקן ישראלי ת"י 1205.1 – התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם – מערכות שרברבות: מערכות אספקת מים קרים וחמים, ותקנות והנחיות משרד הבריאות.

          (ב)  בביתני אשפה וחדרי אשפה המרכזים כמויות גדולות של אשפה אורגנית, דוגמת מרכזי מסחר או מלונות, ניתן להתקין מיזוג אוויר ולא תריסי אוורור או אוורור מכני.

סימן ד' – העברת אשפה מקומות הבניין לחדר אשפה בקומת קרקע[עריכה]

@ 6. העברת אשפה מהקומות לחדר אשפה 14 בבנייני מגורים רבי קומות שבהם מעל 60 יחידות דיור בכניסה משותפת, ובבניינים שבהם מרוכזת אשפה בקומות שמעל חדר אצירת האשפה, רשאית הוועדה המקומית לדרוש, בעקבות שיטת הפינוי והתפעול או השימוש המיוחד, הצבת מכולת אשפה בחדר בקומת הקרקע או המרתף, ובתנאי שיותקנו בבניין אחד מאלה:

(1) צינור אשפה יבש ומצנחי אשפה;
(2) מעלית בעלת אוורור מכני, שקירותיה ורצפתה יצופו בחומר קל לניקוי.

@ 6. צינור אשפה יבש 15 צינור אשפה יבש ייבנה בתנאים האלה:

(1) מחומרים בלתי דליקים אשר אינם מעבירים רטיבות, ואינם סופגים נוזלים;
(2) החתך הפנימי יהיה עגול ובעל קוטר של 0.5 מטרים לפחות;
(3) שטחו הפנימי יהיה חלק והצינור כולו בלא בליטות, זוויות או למדים, פרט לחלקו התחתון ומעל למצנח העליון; זווית שיפוע חלקו התחתון של צינור אשפה יבש תהיה º45 לפחות ביחס לרצפת חדר האשפה, להבטחת מעבר האשפה לכלי האשפה המוצב תחתיו;
(4) צינור אשפה יבש יאוורר באמצעות ארובת אוורור, כמתואר בפרט 6.17(ב), ובקצהו התחתון יותקן סגר לסגירת מוצאו בשעת החלפת כלי אצירת האשפה המוצבים תחתיו; תובטח החלפת אוויר של 20 פעמים בשעה לפחות;
(5) בקומה שמעל למצנח האשפה העליון יותקן מעל צינור אשפה יבש מיתקן מכני עם מברשת ניקוי ומכל טפטוף מים וחומרי ניקוי וחיטוי.

@ 6. מצנח אשפה 16 מצנח אשפה ייבנה בהתאם לתנאים האלה:

(1) מצנחי אשפה ייבנו ויוצמדו לצינור אשפה יבש, בגובה 0.7 מטרים לפחות מעל הרצפה, כך שתתאפשר הכנסת אשפה לצינור ובלי שחיבור מצנח האשפה לצינור היבש ייצור בליטות שימנעו את מעבר האשפה; המרחק בין דירה למצנח האשפה הקרוב לא יעלה קומה אחת;
(2) לדלת מצנח האשפה תחובר דלת סגירה זמנית כך שבזמן פתיחתה ייסגר הפתח לצינור האשפה היבש; הדלת תהא אטומה כלפי מצנח האשפה ומנגנון הדלת לא יאפשר את פתיחתה מאליה; רוחבו של החתך הפנימי של דלת המצנח יהיה 0.25 מטרים ואורכו – 0.35 מטרים;
(3) לא יותקן מצנח במקום המשמש להחסנתם או למכירתם של מצרכי מזון;
(4) בדירת מגורים יותקן מצנח אך ורק במרפסת המטבח;
(5) מצנח האשפה ימוקם בחדר סגור בדלת אש, החדר יאוורר באמצעות פיר מאסף לעבר גג הבניין, קירות החדר יחופו באריחי קרמיקה רחיצים לגובה 1.5 מטרים לפחות; רצפת החדר תהא מרוצפת.

@ 6. ארובת אוורור בחדר אשפה בעל צינור אשפה יבש 17 (א) חדר אשפה שאליו מוביל צינור אשפה יבש ייבנה בהתאם להוראות המפורטות בסימן ג' בשינויים המחויבים לפי העניין.

          (ב)  לחדר אשפה כאמור ישמש צינור האשפה היבש גם כארובת אוורור, ויתמלאו לגביה התנאים האלה:
(1) הקצה העליון של צינור האשפה היבש יסתיים בארובת אוורור ששטחה הפנימי יהיה חלק ובעל חתך של 125 סנטימטרים רבועים לפחות (קוטר "6);
(2) פתחה העליון יהיה מוגן בפני חדירת גשם;
(3) הגובה של פתחה העליון מעל משקוף החלון הקרוב ביותר בבניין יהיה מטר אחד לפחות, ולגבי גג ששטחו מיועד לשימוש בני אדם – 2.3 מטרים לפחות מעל מישור הגג.