משנה עדיות ז ניקוד

«הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ז עדיות • הפרק הבא»

פרק ז

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט

עריכה

(א)

הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי צָדוֹק

עַל פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר שֶׁמֵּת,

שֶׁאֵין בּוֹ לַכֹּהֵן כְּלוּם;

שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:

חַיָּבִין בְּאַחֲרָיוּתָן,

כְּחָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁל בֵּן;

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:

אֵין חַיָּבִין בְּאַחֲרָיוּתָן,

אֶלָּא כְּפִדְיוֹן שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי:

(ב)

הֵעִיד רַבִּי צָדוֹק עַל צִיר חֲגָבִים טְמֵאִים,

שֶׁהוּא טָהוֹר;

שֶׁמִּשְׁנָה רִאשׁוֹנָה,

חֲגָבִים טְמֵאִים שֶׁנִּכְבְּשׁוּ עִם חֲגָבִים טְהוֹרִים,

לֹא פָּסְלוּ צִירָן:

(ג)

הֵעִיד רַבִּי צָדוֹק עַל זוֹחֲלִין שֶׁרַבּוּ עַל הַנּוֹטְפִים,

שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים.

מַעֲשֶׂה הָיָה בְּבִירַת הַפִּלְיָא,

וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים,

וְהִכְשִׁירוּהוּ:

(ד)

הֵעִיד רַבִּי צָדוֹק עַל זוֹחֲלִין שֶׁקִּלְּחָן בַּעֲלֵה אֱגוֹז,

שֶׁהֵן כְּשֵׁרִים.

מַעֲשֶׂה הָיָה בַּאֲהַלְיָא,

וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי לִשְׁכַּת הַגָּזִית,

וְהִכְשִׁירוּהוּ:

(ה)

הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי יָקִים אִישׁ הֲדַר,

עַל קָלָל שֶׁל חַטָּאת שֶׁנְּתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַשֶּׁרֶץ,

שֶׁהוּא טָמֵא;

שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר.

הֵעִיד רַבִּי פַּפַּיָּס עַל מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירֻיּוֹת,

שֶׁאִם גִּלַּח אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלשִׁים,

שֶׁמְּגַלֵּחַ הַשְּׁנִיָּה יוֹם שִׁשִּׁים;

וְאִם גִלַּח יוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד,

יָצָא,

שֶׁיּוֹם שְׁלֹשִׁים עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן:

(ו)

הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי פַּפַּיָּס

עַל וְלַד שֶׁל שְׁלָמִים,

שֶׁיִּקְרַב שְׁלָמִים;

שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,

שֶׁוְּלַד שְׁלָמִים לֹא יִקְרַב שְׁלָמִים;

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יִקְרַב.

אָמַר רַבִּי פַּפַּיָּס:

אֲנִי מֵעִיד,

שֶׁהָיְתָה לָנוּ פָּרָה זִבְחֵי שְׁלָמִים,

וַאֲכַלְנוּהָ בְּפֶסַח,

וְאָכַלְנוּ וַלְדָּהּ שְׁלָמִים בַּחַג:

(ז)

הֵם הֵעִידוּ עַל אֲרוּכוֹת שֶׁל נַחְתּוֹמִים,

שֶׁהֵן טְמֵאוֹת;

שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר.

הֵם הֵעִידוּ עַל תַּנּוּר,

שֶׁחֲתָכוֹ חֻלְיוֹת,

וְנָתַן חוֹל בֵּין חֻלְיָא לְחֻלְיָא,

שֶׁהוּא טָמֵא;

שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר.

הֵם הֵעִידוּ

שֶׁמְּעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה בְּכָל אֲדָר;

שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים:

עַד הַפּוּרִים.

הֵם הֵעִידוּ שֶׁמְּעַבְּרִים אֶת הַשָּׁנָה עַל תְּנַאי.

וּמַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל,

שֶׁהָלַךְ לִטֹּל רְשׁוּת מֵהֶגְמוֹן בְּסוּרְיָא,

וְשָׁהָה לָבוֹא,

וְעִבְּרוּ אֶת הַשָּׁנָה עַל תְּנַאי,

לִכְשֶׁיִּרְצֶה רַבָּן גַּמְלִיאֵל;

וּכְשֶׁבָּא, אָמַר: רוֹצֶה אֲנִי,

וְנִמְצֵאת הַשָּׁנָה מְעֻבֶּרֶת:

(ח)

הֵעִיד מְנַחֵם בֶּן סִגְנַאי

עַל מוּסַף הַיּוֹרָה שֶׁל שׁוֹלְקֵי זֵיתִים,

שֶׁהוּא טָמֵא,

וְשֶׁל צַבָּעִים,

שֶׁהוּא טָהוֹר;

שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים:

חִלּוּף הַדְּבָרִים:

(ט)

הֵעִיד רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן גֻּדְגְּדָא

עַל הַחֵרֶשֶׁת שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ,

שֶׁהִיא יוֹצְאָה בְּגֵט;

וְעַל קְטַנָּה בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן,

שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה,

וְאִם מֵתָה – בַּעְלָהּ יוֹרְשָׁהּ;

וְעַל הַמָּרִישׁ הַגָּזוּל שֶׁבְּנָאוֹ בְּבִירָה,

שֶׁיִּתֵּן אֶת דָּמָיו;

וְעַל הַחַטָּאת הַגְּזוּלָה שֶׁלֹּא נוֹדְעָה לְרַבִּים,

שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת,

מִפְּנֵי תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ:

«הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ז עדיות • הפרק הבא»

משנה עדיות, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב