משנה עדיות ז ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ז עדיותהפרק הבא»


פרק ז

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט

עריכה

(א)

הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי צָדוֹק

עַל פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר שֶׁמֵּת,
שֶׁאֵין בּוֹ לַכֹּהֵן כְּלוּם;
שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
חַיָּבִין בְּאַחֲרָיוּתָן,
כְּחָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁל בֵּן;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֵין חַיָּבִין בְּאַחֲרָיוּתָן,
אֶלָּא כְּפִדְיוֹן שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי:
(ב)

הֵעִיד רַבִּי צָדוֹק עַל צִיר חֲגָבִים טְמֵאִים,

שֶׁהוּא טָהוֹר;
שֶׁמִּשְׁנָה רִאשׁוֹנָה,
חֲגָבִים טְמֵאִים שֶׁנִּכְבְּשׁוּ עִם חֲגָבִים טְהוֹרִים,
לֹא פָּסְלוּ צִירָן:
(ג)

הֵעִיד רַבִּי צָדוֹק עַל זוֹחֲלִין שֶׁרַבּוּ עַל הַנּוֹטְפִים,

שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים.
מַעֲשֶׂה הָיָה בְּבִירַת הַפִּלְיָא,
וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים,
וְהִכְשִׁירוּהוּ:
(ד)

הֵעִיד רַבִּי צָדוֹק עַל זוֹחֲלִין שֶׁקִּלְּחָן בַּעֲלֵה אֱגוֹז,

שֶׁהֵן כְּשֵׁרִים.
מַעֲשֶׂה הָיָה בַּאֲהַלְיָא,
וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי לִשְׁכַּת הַגָּזִית,
וְהִכְשִׁירוּהוּ:
(ה)

הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי יָקִים אִישׁ הֲדַר,

עַל קָלָל שֶׁל חַטָּאת שֶׁנְּתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַשֶּׁרֶץ,
שֶׁהוּא טָמֵא;
שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר.
הֵעִיד רַבִּי פַּפַּיָּס עַל מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירֻיּוֹת,
שֶׁאִם גִּלַּח אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלשִׁים,
שֶׁמְּגַלֵּחַ הַשְּׁנִיָּה יוֹם שִׁשִּׁים;
וְאִם גִלַּח יוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד,
יָצָא,
שֶׁיּוֹם שְׁלֹשִׁים עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן:
(ו)

הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי פַּפַּיָּס

עַל וְלַד שֶׁל שְׁלָמִים,
שֶׁיִּקְרַב שְׁלָמִים;
שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,
שֶׁוְּלַד שְׁלָמִים לֹא יִקְרַב שְׁלָמִים;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יִקְרַב.
אָמַר רַבִּי פַּפַּיָּס:
אֲנִי מֵעִיד,
שֶׁהָיְתָה לָנוּ פָּרָה זִבְחֵי שְׁלָמִים,
וַאֲכַלְנוּהָ בְּפֶסַח,
וְאָכַלְנוּ וַלְדָּהּ שְׁלָמִים בַּחַג:
(ז)

הֵם הֵעִידוּ עַל אֲרוּכוֹת שֶׁל נַחְתּוֹמִים,

שֶׁהֵן טְמֵאוֹת;
שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר.
הֵם הֵעִידוּ עַל תַּנּוּר,
שֶׁחֲתָכוֹ חֻלְיוֹת,
וְנָתַן חוֹל בֵּין חֻלְיָא לְחֻלְיָא,
שֶׁהוּא טָמֵא;
שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר.
הֵם הֵעִידוּ
שֶׁמְּעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה בְּכָל אֲדָר;
שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים:
עַד הַפּוּרִים.
הֵם הֵעִידוּ שֶׁמְּעַבְּרִים אֶת הַשָּׁנָה עַל תְּנַאי.
וּמַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל,
שֶׁהָלַךְ לִטֹּל רְשׁוּת מֵהֶגְמוֹן בְּסוּרְיָא,
וְשָׁהָה לָבוֹא,
וְעִבְּרוּ אֶת הַשָּׁנָה עַל תְּנַאי,
לִכְשֶׁיִּרְצֶה רַבָּן גַּמְלִיאֵל;
וּכְשֶׁבָּא, אָמַר: רוֹצֶה אֲנִי,
וְנִמְצֵאת הַשָּׁנָה מְעֻבֶּרֶת:
(ח)

הֵעִיד מְנַחֵם בֶּן סִגְנַאי

עַל מוּסַף הַיּוֹרָה שֶׁל שׁוֹלְקֵי זֵיתִים,
שֶׁהוּא טָמֵא,
וְשֶׁל צַבָּעִים,
שֶׁהוּא טָהוֹר;
שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים:
חִלּוּף הַדְּבָרִים:
(ט)

הֵעִיד רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן גֻּדְגְּדָא

עַל הַחֵרֶשֶׁת שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ,
שֶׁהִיא יוֹצְאָה בְּגֵט;
וְעַל קְטַנָּה בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן,
שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה,
וְאִם מֵתָה – בַּעְלָהּ יוֹרְשָׁהּ;
וְעַל הַמָּרִישׁ הַגָּזוּל שֶׁבְּנָאוֹ בְּבִירָה,
שֶׁיִּתֵּן אֶת דָּמָיו;
וְעַל הַחַטָּאת הַגְּזוּלָה שֶׁלֹּא נוֹדְעָה לְרַבִּים,
שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת,
מִפְּנֵי תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ:


«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ז עדיותהפרק הבא»