משנה עדיות ז דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה עדיות ז דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

העיד רבי יהושע ורבי צדוק על פדיון פטר חמור שמת שאין בו לכהן כלום, שרבי אליעזר אומר חייבין באחריותן כחמש סלעים של בן.

וחכמים אומרים, אין חייבין באחריותן אלא כפדיון של מעשר שני.

משנה ב[עריכה]

העיד רבי צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור.

שמשנה ראשונה, חגבים טמאים שנכבשו עם חגבים טהורים, לא פסלו צירן.

משנה ג[עריכה]

העיד רבי צדוק על זוחלין שרבו על הנוטפים שהם כשרים.

מעשה היה בבירת הפליא, ובא מעשה לפני חכמים והכשירוהו.

משנה ד[עריכה]

העיד רבי צדוק על זוחלין שקלחן בעלה אגוז שהן כשרים.

מעשה היה באהליא, ובא מעשה לפני לשכת הגזית, והכשירוהו.

משנה ה[עריכה]

העיד רבי יהושע ורבי יקים איש הדר על קלל של חטאת שנתנו על גבי השרץ שהוא טמא.

שרבי אליעזר מטהר.

העיד רבי פפייס על מי שנזר שתי נזירות שאם גלח את הראשונה יום שלשים, שמגלח השניה יום ששים.

ואם גילח יום ששים חסר אחד, יצא, שיום שלשים עולה לו מן המנין.

משנה ו[עריכה]

העיד רבי יהושע ורבי פפייס על ולד של שלמים שיקרב שלמים.

שרבי אליעזר אומר שולד שלמים לא יקרב שלמים.

וחכמים אומרים, יקרב.

אמר רבי פפייס, אני מעיד שהיתה לנו פרה זבחי שלמים ואכלנוה בפסח ואכלנו ולדה שלמים בחג.

משנה ז[עריכה]

הם העידו על ארוכות של נחתומים שהן טמאות.

שרבי אליעזר מטהר.

הם העידו על תנור שחתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא שהוא טמא.

שרבי אליעזר מטהר.

הם העידו שמעברין את השנה בכל אדר.

שהיו אומרים עד הפורים.

הם העידו שמעברים את השנה על תנאי.

ומעשה ברבן גמליאל שהלך ליטול רשות מהגמון בסוריא ושהה לבוא, ועברו את השנה על תנאי לכשירצה רבן גמליאל, [ וכשבא אמר רוצה אני, ונמצאת ] השנה מעוברת.

משנה ח[עריכה]

העיד מנחם בן סגנאי על מוסף היורה של שולקי זיתים שהוא טמא, ושל צבעים שהוא טהור.

שהיו אומרים חלוף הדברים.

משנה ט[עריכה]

העיד רבי נחוניא בן גודגדא על החרשת שהשיאה אביה, שהיא יוצאה בגט.

ועל קטנה בת ישראל שנשאת לכהן, שהיא אוכלת בתרומה, ואם מתה בעלה יורשה.

ועל המריש הגזול שבנאו בבירה, שיתן את דמיו.

ועל החטאת הגזולה שלא נודעה לרבים, שהיא מכפרת, מפני תיקון המזבח.

<< | משנה עדיות ז דפוסים | >>