משנה עדיות ו דפוסים
משנה עדיות, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א[עריכה]
רבי יהודה בן בבא העיד חמשה דברים, שממאנים את הקטנות, ושמשיאין את האשה על פי עד אחד, ושנסקל תרנגול בירושלים על שהרג את הנפש, ועל היין בן ארבעים יום שנתנסך על גב המזבח, ועל תמיד של שחר שקרב בארבע שעות.
משנה ב[עריכה]
העיד רבי יהושע ורבי נחוניא בן אלינתן איש כפר הבבלי, על אבר מן המת שהוא טמא, שרבי אליעזר אומר, לא אמרו אלא על אבר מן החי.
אמרו לו, והלא קל וחומר.
ומה [ מן ] החי שהוא טהור, אבר הפורש ממנו טמא. המת שהוא טמא, אינו דין שיהיה אבר הפורש ממנו טמא.
אמר להם, לא אמרו אלא על אבר מן החי.
דבר אחר, מרובה טומאת החיים מטומאת המתים, שהחי עושה משכב ומושב מתחתיו לטמא אדם ולטמא בגדים, ועל גביו מדף לטמא אוכלים ומשקין, מה שאין המת מטמא.
משנה ג[עריכה]
כזית בשר הפורש מאבר מן החי, רבי אליעזר מטמא, ורבי יהושע ורבי נחוניא מטהרים.
עצם כשעורה הפורש מאבר מן החי, רבי נחוניא מטמא, ורבי אליעזר ורבי יהושע מטהרין.
אמרו לו לרבי אליעזר, מה ראית לטמא כזית בשר הפורש מאבר מן החי.
אמר להם, מצינו אבר מן החי כמת שלם. מה המת כזית בשר הפורש ממנו טמא, אף אבר מן החי כזית בשר הפורש ממנו יהיה טמא.
אמרו לו, לא.
[ אם ] טמאת כזית בשר הפורש מן המת שכן טמאת עצם כשעורה הפורש ממנו, תטמא כזית בשר הפורש מאבר מן החי שכן טהרת עצם כשעורה הפורש הימנו.
אמרו לו לרבי נחוניא, מה ראית לטמא עצם כשעורה הפורש מאבר מן החי.
אמר להם, מצינו אבר מן החי כמת שלם. מה המת עצם [ כשעורה ] הפורש ממנו טמא, אף אבר מן החי עצם כשעורה הפורש ממנו יהיה טמא.
אמרו לו, לא, אם טמאת עצם כשעורה הפורש מן המת שכן טמאת כזית בשר הפורש ממנו, תטמא עצם כשעורה הפורש מאבר מן החי שכן טהרת כזית בשר הפורש ממנו.
אמרו לו לרבי אליעזר, מה ראית לחלוק מדותיך, או טמא בשניהם או טהר בשניהם.
אמר להם, מרובה טומאת הבשר מטומאת העצמות, שהבשר נוהג בנבילות ובשרצים, מה שאין כן בעצמות.
דבר אחר, אבר שיש עליו בשר כראוי, מטמא במגע ובמשא ובאהל.
חסר הבשר, טמא.
חסר העצם, טהור.
אמרו לו לרבי נחוניא, מה ראית לחלוק מדותיך, או טמא בשניהם או טהר בשניהם.
אמר להם, מרובה טומאת העצמות מטומאת הבשר.
שהבשר הפורש מן החי טהור, ואבר הפורש ממנו והוא כברייתו, טמא.
דבר אחר, כזית בשר מטמא במגע ובמשא ובאהל, ורוב עצמות מטמאים במגע ובמשא ובאהל.
חסר הבשר, טהור.
חסר רוב עצמות, אף על פי שטהור מלטמא באהל, מטמא במגע ובמשא.
דבר אחר, כל בשר המת, שהוא פחות מכזית, טהור.
רוב בנינו ורוב מנינו של מת, אף על פי שאין בהם רובע, טמאין.
אמרו לו לרבי יהושע, מה ראית לטהר בשניהם.
אמר להם, לא.
אם אמרתם במת שיש בו רוב ורובע ורקב, תאמרו בחי שאין בו רוב ורובע ורקב.
משנה עדיות, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב