משנה עדיות ה ניקוד

«הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ה עדיות • הפרק הבא»

פרק ה

משניות: א ב ג ד ה ו ז

עריכה

(א)

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שִׁשָּׁה דְּבָרִים,

מִקֻּלֵּי בֵּית שַׁמַּאי,

וּמֵחֻמְרֵי בֵּית הִלֵּל.

דַּם נְבֵלוֹת,

בֵּית שַׁמַּאי מְטַהֲרִין,

וּבֵית הִלֵּל מְטַמְּאִין.

בֵּיצַת הַנְּבֵלָה,

אִם יֵשׁ כַּיּוֹצֵא בָּהּ נִמְכֶּרֶת בַּשּׁוּק – מֻתֶּרֶת,

וְאִם לָאו – אֲסוּרָה,

כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי;

וּבֵית הִלֵּל אוֹסְרִין.

וּמוֹדִים בְּבֵיצַת טְרֵפָה שֶׁהִיא אֲסוּרָה,

מִפְּנֵי שֶׁגָּדְלָה בְּאִסּוּר.

דַּם נָכְרִית וְדַם טָהֳרָה שֶׁל מְצוֹרַעַת,

בֵּית שַׁמַּאי מְטַהֲרִין;

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:

כְּרֻקָּהּ וּכְמֵימֵי רַגְלֶיהָ.

אוֹכְלִין פֵּרוֹת שְׁבִיעִית בְּטוֹבָה וְשֶׁלֹּא בְּטוֹבָה,

כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי;

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:

אֵין אוֹכְלִים אֶלָּא בְּטוֹבָה.

הַחֵמֶת,

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, צְרוּרָה עוֹמֶדֶת;

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ צְרוּרָה:

(ב)

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שִׁשָּׁה דְּבָרִים,

מִקֻּלֵּי בֵּית שַׁמַּאי וּמֵחֻמְרֵי בֵּית הִלֵּל:

הָעוֹף עוֹלֶה עִם הַגְּבִינָה עַל הַשֻּׁלְחָן,

וְאֵינוֹ נֶאֱכָל,

כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי;

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:

אֵינוֹ עוֹלֶה וְאֵינוֹ נֶאֱכָל.

תּוֹרְמִין זֵיתִים עַל שֶׁמֶן,

וַעֲנָבִים עַל יַיִן,

כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי;

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:

אֵין תּוֹרְמִין.

הַזּוֹרֵעַ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁבַּכֶּרֶם,

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:

קִדֵּשׁ שׁוּרָה אַחַת;

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:

קִדֵּשׁ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת.

הַמְּעִיסָה,

בֵּית שַׁמַּאי פּוֹטְרִין,

וּבֵית הִלֵּל מְחַיְּבִין.

מַטְבִּילִין בְּחַרְדְּלִית,

כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי;

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:

אֵין מַטְבִּילִין.

גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר עַרְבֵי פְּסָחִים,

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:

טוֹבֵל וְאוֹכֵל אֶת פִּסְחוֹ לָעֶרֶב;

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:

הַפּוֹרֵשׁ מִן הָעָרְלָה, כְּפוֹרֵשׁ מִן הַקֶּבֶר:

(ג)

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים,

מִקֻּלֵּי בֵּית שַׁמַּאי וּמֵחֻמְרֵי בֵּית הִלֵּל:

קֹהֶלֶת אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם,

כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי;

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:

מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם.

מֵי חַטָּאת שֶׁעָשׂוּ מִצְוָתָן,

בֵּית שַׁמַּאי מְטַהֲרִין,

וּבֵית הִלֵּל מְטַמְּאִין.

הַקֶּצַח,

בֵּית שַׁמַּאי מְטַהֲרִין,

וּבֵית הִלֵּל מְטַמְּאִין;

וְכֵן לְמַעַשְׂרוֹת:

(ד)

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר שְׁנֵי דְּבָרִים,

מִקֻּלֵּי בֵּית שַׁמַּאי וּמֵחֻמְרֵי בֵּית הִלֵּל.

דַּם יוֹלֶדֶת שֶׁלֹּא טָבְלָה,

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:

כְּרֻקָּהּ וּכְמֵימֵי רַגְלֶיהָ;

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:

מְטַמֵּא לַח וְיָבֵשׁ.

וּמוֹדִים בְּיוֹלֶדֶת בְּזוֹב,

שֶׁהוּא מְטַמֵּא לַח וְיָבֵשׁ:

(ה)

אַרְבָּעָה אַחִים,

שְׁנַיִם מֵהֶם נְשׂוּאִים שְׁתֵּי אֲחָיוֹת,

מֵתוּ הַנְּשׂוּאִים לַאֲחָיוֹת,

הֲרֵי אֵלּוּ חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְיַבְּמוֹת;

וְאִם קָדְמוּ וְכָנְסוּ,

יוֹצִיאוּ.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מִשּׁוּם בֵּית שַׁמַּאי:

יְקַיְּמוּ;

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:

יוֹצִיאוּ:

(ו)

עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל הֵעִיד אַרְבָּעָה דְּבָרִים.

אָמְרוּ לוֹ:

עֲקַבְיָא,

חֲזֹר בְּךָ בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר,

וְנַעַשְׂךָ אַב בֵּית דִּין לְיִשְׂרָאֵל.

אָמַר לָהֶן:

מוּטָב לִי לְהִקָּרֵא שׁוֹטֶה כָּל יָמַי,

וְלֹא לֵעָשׂוֹת שָׁעָה אַחַת רָשָׁע לִפְנֵי הַמָּקוֹם;

שֶׁלֹּא יִהְיוּ אוֹמְרִים:

בִּשְׁבִיל שְׂרָרָה חָזַר בּוֹ.

הוּא הָיָה מְטַמֵּא שְׂעַר הַפְּקֻדָּה וְדַם הָיָרֹק;

וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין.

הוּא הָיָה מַתִּיר שְׂעַר בְּכוֹר בַּעַל מוּם שֶׁנָּשַׁר,

וְהִנִּיחוֹ בַּחַלּוֹן,

וְאַחַר כָּךְ שְׁחָטוֹ;

וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.

הוּא הָיָה אוֹמֵר:

אֵין מַשְׁקִין,

לֹא אֶת הַגִּיּוֹרֶת, וְלֹא אֶת שִׁפְחָה הַמְּשֻׁחְרֶרֶת;

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:

מַשְׁקִין.

אָמְרוּ לוֹ:

מַעֲשֶׂה בְּכַרְכְּמִית,

שִׁפְחָה מְשֻׁחְרֶרֶת שֶׁהָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם,

וְהִשְׁקוּהָ שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן.

אָמַר לָהֶם:

דֻּגְמָא הִשְׁקוּהָ.

וְנִדּוּהוּ,

וּמֵת בְּנִדּוּיוֹ,

וְסָקְלוּ בֵּית דִּין אֶת אֲרוֹנוֹ.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:

חַס וְשָׁלוֹם שֶׁעֲקַבְיָא נִתְנַדָּה,

שֶׁאֵין עֲזָרָה נִנְעֶלֶת בִּפְנֵי כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל בְּחָכְמָה ובְיִרְאַת חֵטְא

כַּעֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלֵלְאֵל;

וְאֶת מִי נִדּוּ?

אֶלְעָזָר בֶּן חֲנוֹךְ,

שֶׁפִּקְפֵּק בְּטָהֳרַת יָדַיִם.

וּכְשֶׁמֵּת,

שָׁלְחוּ בֵּית דִּין,

וְהִנִּיחוּ אֶבֶן עַל אֲרוֹנוֹ.

מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַמִּתְנַדֶּה וּמֵת בְּנִדּוּיוֹ,

סוֹקְלִין אֶת אֲרוֹנוֹ:

(ז)

בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ, אָמַר לִבְנוֹ:

בְּנִי,

חֲזֹר בְּךָ בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר.

אָמַר לוֹ:

וְלָמָּה לֹא חָזַרְתָּ בְּךָ?

אָמַר לוֹ:

אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִפִּי הַמְּרֻבִּים,

וְהֵם שָׁמְעוּ מִפִּי הַמְּרֻבִּים;

אֲנִי עָמַדְתִּי בִּשְׁמוּעָתִי,

וְהֵם עָמְדוּ בִּשְׁמוּעָתָן.

אֲבָל אַתָּה שָׁמַעְתָּ מִפִּי הַיָּחִיד, וּמִפִּי הַמְּרֻבִּין;

מוּטָב לְהַנִּיחַ דִּבְרֵי הַיָּחִיד, וְלֶאֱחֹז בְּדִבְרֵי הַמְּרֻבִּין.

אָמַר לוֹ:

אַבָּא, פְּקֹד עָלַי לַחֲבֵרֶיךָ.

אָמַר לוֹ:

אֵינִי מַפְקִיד.

אָמַר לוֹ:

שֶׁמָּא עַוְלָה מָצָאתָ בִּי?

אָמַר לוֹ: לָאו;

מַעֲשֶׂיךָ יְקָרְבוּךָ, וּמַעֲשֶׂיךָ יְִרַחֲקוּךָ:

«הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ה עדיות • הפרק הבא»

משנה עדיות, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב