משנה נדרים ו ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק ו · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

הנודר מן החלב, מותר בקום. ורבי יוסי אוסריא.

מן הקום, מותר בחלביב.

אבא שאול אומר, הנודר מן הגבינה, אסור בה בין מלוחה בין (טפלה) [תפלה].

משנה מנוקדת

[עריכה]

הַנּוֹדֵר מִן הֶחָלָב, מֻתָּר בַּקּוּם. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר.
מִן הַקּוּם, מֻתָּר בֶּחָלָב.
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, הַנּוֹדֵר מִן הַגְּבִינָה, אָסוּר בָּהּ בֵּין מְלוּחָה בֵּין טְפֵילָה:

נוסח הרמב"ם

הנודר מן החלב מותר בקוס רבי יוסי אוסר מן הקוס מותר בחלב אבא שאול אומר הנודר מן הגבינה אסור בה בין מליחה בין תפילה.


פירוש הרמב"ם

הנודר מן החלב מותר בקום ורבי יוסי אוסר כו' — קום נקרא המים היוצאין מן הגבינה, ובמערב אנו קורין אותה מיס"א. והלכה כאבא שאול:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

קום - הוא נסיובי דחלבא, מים היוצאים מן הגבינה:

אבא שאול אומר כו' בין מלוחה בין טפילה - דלא תימא הגבינה המיוחדת שבגבינה משמע יג ואין דרך לאכלה בלא מלח. והלכה כאבא שאול:

פירוש תוספות יום טוב

ורבי יוסי אוסר. פירש רש"י דקסבר יש בו צחצוח חלב. והוה בכלל חלב. ונראה שלא כתב כן לפי האמת אלא כלומר אליבא דסלקא דעתא שהרי בגמרא רמינן למתניתין אדסוף פרקין מן העדשים אסור באשישית. ורבי יוסי מתיר דהוה פלוגתייהו בפסולות איפכא מדהכא. ומסיק דרבי יוסי כי אתריה. דבאתריה קרו לקומא. קומא דחלבא. וא"כ לא פליגי אלא מר כי אתריה. ומר כי אתריה. והכי איתא בהדיא בגמרא מר כי אתריה. ומר כי אתריה. באתריה דתנא קמא קרו לחלבא חלבא. ולקומא קומא. וכו'. וכן דעת הטור סימן רי"ז ועיין במשנה ז' שכן כוונת הר"ן והרשב"א. אבל הב"י מדקדק. שהרמב"ם סובר דפליגי. ורבנן מתירין אפילו באתרא דקורין לקומא קומא דחלבא ומביא ראייה מן הירושלמי. ונוכל לומר דגמרא דידן לרווחא דמלתא קאמרה הכי. אבל לפום קושטא פליגי:

מן הקום מותר בחלב. ד"ה דקום אינו בכלל חלב. רש"י. והר"ן כתב לפום לישנא דמתניתין משמע דרבי יוסי מודה נמי בהא. ומיהו בגמרא בברייתא פליג ושם כתב טעמו. כיון דקרו לקומא קומא דחלבא הוי ליה חלב וקום דבר אחד. ע"כ. והוא דוחק מאד. וגם בגמרא דידן ליתא שום פלוגתא בהא. וכ"כ ב"י שלא מצא בגמרא דרבי יוסי פליג. ושכן דעת הטור דליכא פלוגתא בהא:

הנודר מן הגבינה כו'. כתב הר"ב דלא תימא הגבינה המיוחדת וכו'. וכן לשון הרא"ש וא"כ דוקא היכא דנקט בה"א אצטריך לאשמעינן. אבל הר"ן כתב דלא תימא מפני שרוב הגבינות מלוחות הן. סתמא מלוחה משמע. קמ"ל. ע"כ וכן דעת התוספות:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יא) (על המשנה) אוסר. דקסבר יש בו צחצוח חלב והוה בכלל חלב. רש"י. והיינו להסד"א, דבגמרא מסיק דלא פליגי אלא דכל חד כי אתריה דבאתרא דר"י קרי לקומא, קומא דחלבא. ועתוי"ט:

(יב) (על המשנה) מותר כו'. דברי הכל דחלב אינו בכלל קום. רש"י:

(יג) (על הברטנורא) וא"כ דוקא היכא דנקט בה"א איצטריך לאשמועינן והר"נ כתב דלא תימא מפני שרוב הגבינות מלוחות הן סתמא מלוחה משטע, קמ"ל:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

הנודר מן החלב. וכו':    ביד שם פ"ט סי' ח'. קום מצאתיו מנוקד בשורק. קום הוא נסיובי דחלבא ונקרא קום לפי שע"י שמעמידין החלב הוא נפרד לצד אחד הרא"ש ז"ל וכן דעת רוב המפרשים והפוסקים ז"ל אבל הראב"ד ז"ל כתב אנו מפרשין חלב הקפוי ע"כ ועיין על זה בבית יוסף יורה דעה סימן רי"ז:

מותר בקום ור' יוסי אוסר:    בגמ' פריך ורמינהו דתנן לקמן בסוף פירקין מן העדשים אסור באשישים ור' יוסי מתיר קשיא דר' יוסי אדר' יוסי ולפי פי' רש"י ז"ל קשיא נמי דרבנן אדרבנן ומשני לא קשיא באתרא דרבנן קרו לחלבא חלבא ולקום קום באתריה דר' יוסי לקומא נמי קרו ליה קומא דחלבא באתריה דת"ק קרו לאשישים עדשים ובאתריה דר' יוסי לא קרו להו עדשים הלכך שרי ר' יוסי וא"כ לא פליגי אלא מר כי אתריה ומר כי אתריה:

מן הקום מותר בחלב:    כתוב בבית יוסף י"ד סימן רי"ז כתב הר"ן ז"ל לפום לישנא דמתני' משמע דר' יוסי נמי מודה בהא ומיהו בברייתא בגמ' פליג ואני לא מצאתי בגמרא דבנודר מן הקום יאסור ר' יוסי בחלב וגם רבינו בעל הטור ז"ל נראה שלא היתה אותה ברייתא כתובה בספרו ע"כ:

אבא שאול אומר וכו':    לאו פלוגתא היא:

בין מלוחה בין טפלה:    כצ"ל:


פירושים נוספים