משנה מקואות ט דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה מקואות ט דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

אלו חוצצין באדם: חוטי צמר וחוטי פשתן והרצועות שבראשי הבנות.

רבי יהודה אומר, של צמר ושל שער אינם חוצצין, מפני שהמים באין בהם.

משנה ב[עריכה]

קלקי הלב והזקן, ובית הסתרים באשה, לפלוף שחוץ לעין, וגלד שחוץ למכה, והרטיה שעליה, ושרף היבש, וגלדי צואה שעל בשרו, ובצק שתחת הצפורן, והמלמולין, וטיט היון, וטיט היוצרים, וגץ יוני.

איזהו טיט היון, זה טיט הבורות, שנאמר (תהלים מ) "ויעלני מבור שאון מטיט היון".

טיט היוצרין, כמשמעו.

רבי יוסי מטהר בשל יוצרין ומטמא בשל מרקה.

וגץ יוני, אלו יתדות הדרכים, שאין טובלין בהן ולא מטבילין אותן.

ושאר כל הטיט, מטבילין בו כשהוא לח.

ולא יטבול באבק שעל רגליו.

לא יטבול את הקומקמוס בפחמין, אלא אם כן שפשף.

משנה ג[עריכה]

אלו שאין חוצצין: קלקי הראש, ובית השחי, ובית הסתרים באיש.

רבי אליעזר אומר, אחד האיש ואחד האשה, כל המקפיד עליו, חוצץ.

ושאין מקפיד עליו, אין חוצץ.

משנה ד[עריכה]

לפלוף שבעין, וגלד שעל המכה, ושרף הלח, ולכלוכי צואה שעל בשרו, וצואה שתחת הצפורן, וצפורן המדולדלת.

כשות של קטן, לא טמא ולא מטמא.

קרום שעל המכה, טמא ומטמא.

משנה ה[עריכה]

אלו חוצצין בכלים: הזפת, והמור, בכלי זכוכית בין מבפנים בין מבחוץ.

על השלחן ועל הטבלה ועל הדרגש, על הנקיים, חוצצין.

על הבלוסין, אינן חוצצין.

על מטות בעל הבית, חוצץ.

ועל של עני, אינו חוצץ.

על אכוף של בעל הבית, חוצץ.

ועל של זקקין, אינו חוצץ.

[ ועל המרדעת, חוצץ ].

רבן שמעון בן גמליאל אומר, עד כאיסר האיטלקי.

משנה ו[עריכה]

על הבגדים, מצד אחד, אינו חוצץ.

משני צדדין, חוצץ.

רבי יהודה אומר משום רבי ישמעאל, אף מצד אחד.

רבי יוסי אומר, של בנאים, מצד אחד.

ושל בור, משני צדדין.

משנה ז[עריכה]

מטפחת של זפתין ושל יוצרין ושל מפסלי אילנות, אין חוצצין.

רבי יהודה אומר, אף של קייצין, כיוצא בהן.

זה הכלל, כל המקפיד עליו, חוצץ.

ושאינו מקפיד עליו, אינו חוצץ.

<< | משנה מקואות ט דפוסים | >>