משנה מקואות ז דפוסים
משנה מקואות, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א[עריכה]
יש מעלין את המקוה ולא פוסלין, פוסלין ולא מעלין, לא מעלין ולא פוסלין.
אלו מעלין ולא פוסלין: השלג, והברד, והכפור, והגליד, והמלח, והטיט הנרוק.
אמר רבי עקיבא, היה רבי ישמעאל דן כנגדי לומר, השלג אינו מעלה את המקוה.
והעידו אנשי מידבא משמו שאמר להם, צאו והביאו שלג ועשו מקוה בתחלה.
רבי יוחנן בן נורי אומר, אבן הברד, כמים.
כיצד מעלין ולא פוסלין: מקוה שיש בו ארבעים סאה חסר אחת, נפל מהם סאה לתוכו והעלהו, נמצאו מעלין ולא פוסלין.
משנה ב[עריכה]
אלו פוסלין ולא מעלין: המים בין טמאים בין טהורים, ומי כבשים, ומי שלקות, והתמד עד שלא החמיץ.
כיצד פוסלין ולא מעלין: מקוה שיש בו ארבעים סאה חסר קרטוב ונפל מהן קרטוב לתוכו, לא העלהו, פוסלו בשלשה לוגין.
אבל שאר המשקין, ומי פירות, והציר, והמורייס, והתמד משהחמיץ, פעמים מעלין ופעמים שאינן מעלין.
כיצד, מקוה שיש בו ארבעים סאה חסר אחת, נפל לתוכו סאה מהם, לא העלהו.
היו בו ארבעים סאה, נתן סאה ונטל סאה, הרי זה כשר.
משנה ג[עריכה]
הדיח בו סלי זיתים וסלי ענבים, ושנו את מראיו, כשר.
רבי יוסי אומר, מי הצבע פוסלין אותו בשלשה לוגין, ואינן פוסלין אותו בשנוי מראה.
נפל לתוכו יין, ומוחל, ושנו את מראיו, פסול.
כיצד יעשה, ימתין לו עד שירדו גשמים ויחזרו מראיהן למראה המים.
היו בו ארבעים סאה, ממלא בכתף ונותן לתוכו עד שיחזרו מראיהן למראה המים.
משנה ד[עריכה]
נפל לתוכו יין או מוחל ושנו מקצת מראיו, אם אין בו מראה מים ארבעים סאה, הרי זה לא יטבול בו.
משנה ה[עריכה]
שלשה לוגין מים, ונפל לתוכן קרטוב יין, והרי מראיהן כמראה היין, ונפלו למקוה, לא פסלוהו.
שלשה לוגין מים חסר קרטוב, ונפל לתוכן קרטוב חלב, והרי מראיהן כמראה המים, ונפלו למקוה, לא פסלוהו.
רבי יוחנן בן נורי אומר, הכל הולך אחר המראה.
משנה ו[עריכה]
מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות, ירדו שנים וטבלו זה אחר זה, הראשון טהור והשני טמא.
רבי יהודה אומר, אם היו רגליו של ראשון נוגעות במים, אף השני טהור.
הטביל בו את הסגוס והעלהו, מקצתו נוגע במים, טהור.
הכר והכסת של עור, כיון שהגביה שפתותיהם מן המים, המים שבתוכן שאובין.
כיצד יעשה, מטבילן ומעלה אותם דרך שוליהם.
משנה ז[עריכה]
הטביל בו את המטה, אף על פי שרגליה שוקעות בטיט העבה, טהורה, מפני שהמים מקדמין.
מקוה שמימיו מרודדין, כובש אפילו חבילי עצים, אפילו חבילי קנים, כדי שיתפחו המים, ויורד וטובל.
מחט שהיא נתונה על מעלות המערה, היה מוליך ומביא במים, כיון שעבר עליה הגל, טהורה.
משנה מקואות, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב