משנה מדות ד דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה מדות, פרק ד':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב

<< | משנה מדות ד דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

פתחו של היכל, גבהו עשרים אמה ורחבו עשר אמות.

וארבע דלתות היו לו, שתים בפנים ושתים בחוץ, שנאמר (יחזקאל מא, כג) "ושתים דלתות להיכל ולקדש".

החיצונות נפתחות לתוך הפתח לכסות עביו של כותל, והפנימיות נפתחות לתוך הבית לכסות אחר הדלתות, שכל הבית טוח בזהב, חוץ מאחר הדלתות.

רבי יהודה אומר, בתוך הפתח היו עומדות, וכמין איצטרמיטה היו ונקפלות לאחוריהן, אלו שתי אמות ומחצה, ואלו שתי אמות ומחצה, חצי אמה מזוזה מכאן, וחצי אמה מזוזה מכאן, שנאמר (יחזקאל מא, כד) "ושתים דלתות לדלתות, שתים מוסבות דלתות, שתים לדלת אחת ושתי דלתות לאחרת".

משנה ב[עריכה]

ושני פשפשין היו לו לשער הגדול, אחד בצפון, ואחד בדרום.

שבדרום לא נכנס בו אדם מעולם, ועליו הוא מפורש על ידי יחזקאל, שנאמר (יחזקאל מד, ב) "ויאמר אלי יי השער הזה סגור יהיה לא יפתח ואיש לא יבא בו כי יי אלהי ישראל בא בו והיה סגור".

נטל את המפתח ופתח את הפשפש, ונכנס להתא, ומהתא להיכל.

רבי יהודה אומר, בתוך עביו של כותל היה מהלך, עד שנמצא עומד בין שני השערים, ופתח את החיצונות מבפנים ואת הפנימיות מבחוץ.

משנה ג[עריכה]

ושלשים ושמונה תאים היו שם, חמשה עשר בצפון, חמשה עשר בדרום, ושמונה במערב.

שבצפון ושבדרום, חמשה על גבי חמשה, וחמשה על גביהם.

ושבמערב, שלשה על גבי שלשה, ושנים על גביהם.

ושלשה פתחים היו לכל אחד ואחד, אחד לתא מן הימין, ואחד לתא מן השמאל, ואחד לתא שעל גביו.

ובקרן מזרחית צפונית היו חמשה פתחים, אחד לתא מן הימין, ואחד לתא שעל גביו, ואחד למסיבה, ואחד לפשפש, ואחד להיכל.

משנה ד[עריכה]

התחתונה, חמש, ורובד שש.

והאמצעית, שש, ורובד שבע.

והעליונה, שבע, שנאמר (מלכים א ו, ו) "היציע התחתונה חמש באמה רחבה והתיכונה שש באמה רחבה והשלישית שבע באמה רחבה".

משנה ה[עריכה]

ומסיבה היתה עולה מקרן מזרחית צפונית לקרן צפונית מערבית, שבה היו עולים לגגות התאים.

היה עולה במסיבה ופניו למערב.

הלך על כל פני הצפון, עד שהוא מגיע למערב.

הגיע למערב, והפך פניו לדרום, הלך כל פני מערב עד שהוא מגיע לדרום.

הגיע לדרום, והפך פניו למזרח, היה מהלך בדרום, עד שהוא מגיע לפתחה של עליה, שפתחה של עליה פתוח לדרום.

ובפתחה של עליה היו שני כלונסות של ארז, שבהן היו עולים לגגה של עליה.

וראשי פספסין מבדילים בעליה בין הקדש לבין קדש הקדשים.

ולולין היו פתוחין בעליה לבית קדש הקדשים, שבהן היו משלשלין את האומנים בתיבות, כדי שלא יזונו עיניהן מבית קדשי הקדשים.

משנה ו[עריכה]

וההיכל מאה על מאה, על רום מאה:

האוטם שש אמות, וגבהו ארבעים אמה, אמה כיור, ואמתים בית דלפה, ואמה תקרה, ואמה מעזיבה, [וגובה של עליה ארבעים אמה, ואמה כיור, ואמתים בית דלפה, ואמה תקרה, ואמה מעזיבה], ושלש אמות מעקה, ואמה כלה עורב.

רבי יהודה אומר, לא היה כלה עורב עולה מן המדה, אלא ארבע אמות היה מעקה.

משנה ז[עריכה]

מהמזרח למערב מאה אמה: כותל האולם חמש, והאולם אחת עשרה, כותל ההיכל שש, ותוכו ארבעים אמה, אמה טרקסין, ועשרים אמה בית קדש הקדשים, כותל ההיכל שש, והתא שש, וכותל התא חמש.

מן הצפון לדרום שבעים אמה: כותל המסיבה חמש, והמסיבה שלש, כותל התא חמש, והתא שש, כותל ההיכל שש, ותוכו עשרים אמה, כותל ההיכל שש, והתא שש, וכותל התא חמש, ובית הורדת המים שלש אמות, והכותל חמש אמות.

האולם עודף עליו חמש עשרה אמה מן הצפון, וחמש עשרה אמה מן הדרום, והוא היה נקרא בית החליפות, ששם גונזים את הסכינים.

וההיכל צר מאחריו, ורחב מלפניו, ודומה לארי, שנאמר (ישעיה כט, א) "הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד", מה הארי צר מאחריו ורחב מלפניו, אף ההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו.

משנה מדות, פרק ד':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב

<< | משנה מדות ד דפוסים | >>