משנה מדות ב ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק ב

משניות: א ב ג ד ה ו

עריכה

(א) הַר הַבַּיִת הָיָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה.
רֻבּוֹ מִן הַדָּרוֹם,
שֵׁנִי לוֹ מִן הַמִּזְרָח,
שְׁלִישִׁי לוֹ מִן הַצָּפוֹן,
מִעוּטוֹ מִן הַמַּעֲרָב.
מָקוֹם שֶׁהָיָה רֹב מִדָּתוֹ,
שָׁם הָיָה רֹב תַּשְׁמִישׁוֹ:
(ב) כָּל הַנִּכְנָסִין לְהַר הַבַּיִת
נִכְנָסִין דֶּרֶךְ יָמִין
וּמַקִּיפִין וְיוֹצְאִין דֶּרֶךְ שְׂמֹאל,
חוּץ מִמִּי שֶׁאֵרְעוֹ דָּבָר,
שֶׁהוּא מַקִּיף לִשְׂמֹאל.
מַה לְּךָ מַקִּיף לִשְׂמֹאל?
שֶׁאֲנִי אָבֵל;
הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יְנַחֶמְךָ.
שֶׁאֲנִי מְנֻדֶּה,
הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יִתֵּן בְּלִבָּם וִיקָרְבוּךָ,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי:
עֲשִׂיתָן כְּאִלּוּ עָבְרוּ עָלָיו אֶת הַדִּין;
אֶלָּא,
הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יִתֵּן בְּלִבְּךָ,
וְתִשְׁמַע לְדִבְרֵי חֲבֵרֶיךָ, וִיקָרְבוּךָ:
(ג) לִפְנִים מִמֶּנּוּ,
סוֹרֵג,
גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים.
וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה פְּרָצוֹת הָיוּ שָׁם,
שֶׁפְּרָצוּם מַלְכֵי יָוָן;
חָזְרוּ וּגְדָרוּם,
וְגָזְרוּ כְּנֶגְדָּם שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה הִשְׁתַּחֲוָיוֹת.
לִפְנִים מִמֶּנּוּ הַחֵיל,
עֶשֶׂר אַמּוֹת.
וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הָיוּ שָׁם,
רוּם הַמַּעֲלָה חֲצִי אַמָּה,
וְשִׁלְחָהּ חֲצִי אַמָּה.
כָּל הַמַּעֲלוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם,
רוּם מַעֲלָה חֲצִי אַמָּה וְשִׁלְחָהּ חֲצִי אַמָּה,
חוּץ מִשֶּׁל אוּלָם.
כָּל הַפְּתָחִים וְהַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם,
גָּבְהָן עֶשְׂרִים אַמָּה וְרָחְבָּן עֶשֶׂר אַמּוֹת,
חוּץ מִשֶּׁל אוּלָם.
כָּל הַפְּתָחִים שֶׁהָיוּ שָׁם,
הָיוּ לָהֶן דְּלָתוֹת,
חוּץ מִשֶּׁל אוּלָם.
כָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם,
הָיוּ לָהֶן שָׁקוֹפוֹת,
חוּץ מִשַּׁעַר טָדִי,
שֶׁהָיוּ שָׁם שְׁתֵּי אֲבָנִים מֻטּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ.
כָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם,
נִשְׁתַּנּוּ לִהְיוֹת שֶׁל זָהָב,
חוּץ מִשַּׁעַר נִיקַנּוֹר,
מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה בָּהֶן נֵס;
וְיֵשׁ אוֹמְרִים, מִפְּנֵי שֶׁנְּחָשְׁתָּן מַצְהִיב:
(ד) כָּל הַכְּתָלִים שֶׁהָיוּ שָׁם הָיוּ גְבוֹהִים,
חוּץ מִכֹּתֶל הַמִּזְרָחִי;
שֶׁהַכֹּהֵן הַשּׁוֹרֵף אֶת הַפָּרָה
עוֹמֵד בְּרֹאשׁ הַר הַמִּשְׁחָה,
וּמִתְכַּוֵּן וְרוֹאֶה בְּפִתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל
בִּשְׁעַת הַזָּיַת הַדָּם:
(ה) עֶזְרַת הַנָּשִׁים הָיְתָה אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ
עַל רֹחַב מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ.
וְאַרְבַּע לְשָׁכוֹת הָיוּ בְּאַרְבַּע מִקְצֹעוֹתֶיהָ,
שֶׁל אַרְבָּעִים אַרְבָּעִים אַמָּה,
וְלֹא הָיוּ מְקוּרוֹת.
וְכָךְ הֵם עֲתִידִים לִהְיוֹת,
שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מו, כא):
"וַיוֹצִיאֵנִי אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה,
וַיַּעֲבִירֵנִי אֶל אַרְבַּעַת מִקְצוֹעֵי הֶחָצֵר,
וְהִנֵּה חָצֵר בְּמִקְצֹעַ הֶחָצֵר, חָצֵר בְּמִקְצֹעַ הֶחָצֵר,
בְּאַרְבַּעַת מִקְצֹעֹת הֶחָצֵר חֲצֵרוֹת קְטוּרוֹת".
וְאֵין קְטוּרוֹת אֶלָּא שֶׁאֵינָן מְקוּרוֹת.
וּמֶה הָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת?
דְּרוֹמִית מִזְרָחִית,
הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת הַנְּזִירִים,
שֶׁשָּׁם הַנְּזִירִין מְבַשְּׁלִין אֶת שַׁלְמֵיהֶן,
וּמְגַלְּחִין אֶת שַׂעְרָן,
וּמְשַׁלְּחִים תַּחַת הַדּוּד.
מִזְרָחִית צְפוֹנִית,
הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת הָעֵצִים,
שֶׁשָּׁם הַכֹּהֲנִים בַּעֲלֵי מוּמִין מַתְלִיעִין הָעֵצִים;
וְכָל עֵץ שֶׁנִּמְצָא בּוֹ תּוֹלַעַת,
פָּסוּל מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.
צְפוֹנִית מַעֲרָבִית,
הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת מְצֹרָעִים.
מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית,
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב:
שָׁכַחְתִּי מֶה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת.
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר:
שָׁם הָיוּ נוֹתְנִין יַיִן וְשֶׁמֶן;
הִיא הָיְתָה נִקְרֵאת לִשְׁכַּת בֵּית שְׁמַנְיָה.
וַחֲלָקָה הָיְתָה בָּרִאשׁוֹנָה,
וְהִקִּיפוּהָ כְצוֹצְרָה,
שֶׁהַנָּשִׁים רוֹאוֹת מִלְמַעְלָן, וְהָאֲנָשִׁים מִלְּמַטָּן,
כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ מְעוֹרָבִין.
וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת עוֹלוֹת מִתּוֹכָהּ לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל,
כְּנֶגֶד חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת שֶבַּתְּהִלִּים,
שֶׁעֲלֵיהֶן הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בַּשִּׁיר;
לֹא הָיוּ טְרוּטוֹת,
אֶלָּא מֻקָּפוֹת,
כַּחֲצִי גֹּרֶן עֲגֻלָּה:
(ו) וּלְשָׁכוֹת הָיוּ תַּחַת עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל,
וּפְתוּחוֹת לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים,
שֶׁשָּׁם הַלְוִיִּם נוֹתְנִים כִּנּוֹרוֹת וּנְבָלִים וּמְצִלְתַּיִם וְכֹל כְּלֵי שִׁיר.
עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל הָיְתָה אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ
עַל רֹחַב אַחַת עֶשְׂרֵה;
וְכֵן עֶזְרַת כֹּהֲנִים
הָיְתָה אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ
עַל רֹחַב אַחַת עֶשְׂרֵה.
וְרָאשֵׁי פַּסְפְּסִין מַבְדִּילִין בֵּין עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל לְעֶזְרַת הַכֹּהֲנִים.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
מַעֲלָה הָיְתָה שָׁם, וּגְבוֹהָה אַמָּה,
וְהַדּוּכָן נָתוּן עָלֶיהָ,
וּבָהּ שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת שֶׁל חֲצִי חֲצִי אַמָּה;
נִמְצֵאת עֶזְרַת הַכֹּהֲנִים גְּבוֹהָה מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל
שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה.
כָּל הָעֲזָרָה הָיְתָה
אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע
עַל רֹחַב מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ.
וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה הִשְׁתַּחֲוָיוֹת הָיוּ שָׁם;
אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן אוֹמֵר,
כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁעָרִים.
שְׁעָרִים דְּרוֹמִיִּים סְמוּכִים לַמַּעֲרָב,
שַׁעַר הָעֶלְיוֹן,
שַׁעַר הַדֶּלֶק,
שַׁעַר הַבְּכוֹרוֹת,
שַׁעַר הַמַּיִם.
וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁעַר הַמַּיִם?
שֶׁבּוֹ מַכְנִיסִין צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם שֶׁל נִסּוּךְ בֶּחָג.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
וּבוֹ הַמַּיִם מְפַכִּים,
וַעֲתִידִין לִהְיוֹת יוֹצְאִין מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת.
וּלְעֻמָּתָן בַּצָּפוֹן סְמוּכִים לַמַּעֲרָב,
שַׁעַר יְכָנְיָה,
שַׁעַר הַקָּרְבָּן,
שַׁעַר הַנָּשִׁים,
שַׁעַר הַשִּׁיר.
וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁעַר יְכָנְיָה?
שֶׁבּוֹ יָצָא יְכָנְיָה בְּגָלוּתוֹ.
שֶׁבַּמִּזְרָח, שַׁעַר נִיקָנוֹר,
וּשְׁנֵי פִּשְׁפָּשִׁים הָיוּ לוֹ,
אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְּמֹאלוֹ.
וּשְׁנַיִם בַּמַּעֲרָב,
לֹא הָיָה לָהֶם שֵׁם: