משנה מדות ב דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה מדות ב: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב

משנה א[עריכה]

הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה, רובו מן הדרום, שני לו מן המזרח, שלישי לו מן הצפון, מיעוטו מן המערב.

מקום שהיה רוב מדתו, שם היה רוב תשמישו.

משנה ב[עריכה]

כל הנכנסין להר הבית נכנסין דרך ימין ומקיפין ויוצאין דרך שמאל, חוץ ממי שאירעו דבר, שהוא מקיף לשמאל.

[ מה לך מקיף לשמאל ], שאני אבל, השוכן בבית הזה ינחמך.

שאני מנודה, השוכן בבית הזה יתן בלבם ויקרבוך, דברי רבי מאיר.

אמר לו רבי יוסי, עשיתן כאלו עברו עליו את הדין.

אלא השוכן בבית הזה יתן בלבך ותשמע לדברי חבריך ויקרבוך.

ך.

משנה ג[עריכה]

לפנים ממנו, סורג גבוה עשרה טפחים.

ושלש עשרה פרצות היו שם שפרצום מלכי יון.

חזרו וגדרום, וגזרו כנגדם שלש עשרה השתחויות.

לפנים ממנו, החיל עשר אמות.

ושתים עשרה מעלות היו שם.

רום המעלה חצי אמה, ושלחה חצי אמה.

כל המעלות שהיו שם, רום מעלה חצי אמה, ושלחה חצי אמה, חוץ משל אולם.

כל הפתחים והשערים שהיו שם, גבהן עשרים אמה, ורחבן עשר אמות, חוץ משל אולם.

כל הפתחים שהיו שם, היו להן דלתות, חוץ משל אולם.

כל השערים שהיו שם, היו להן שקופות, חוץ משער טדי, שהיו שם שתי אבנים מוטות זו על גב זו.

כל השערים שהיו שם, נשתנו להיות של זהב, חוץ משער ניקנור, מפני שנעשה בהן נס.

ויש אומרים, מפני שנחשתן מצהיב.

משנה ד[עריכה]

כל הכתלים שהיו שם, היו גבוהים, חוץ מכותל המזרחי, שהכהן השורף את הפרה עומד בראש הר המשחה, ומתכוין ורואה בפתחו של היכל בשעת הזיית הדם.

משנה ה[עריכה]

עזרת הנשים היתה אורך מאה ושלשים וחמש על רחב מאה ושלשים וחמש.

וארבע לשכות היו בארבע מקצעותיה, של ארבעים ארבעים אמה.

ולא היו מקורות .

וכך הם עתידים להיות, שנאמר (יחזקאל מו) "ויוציאני אל החצר החיצונה ויעבירני אל ארבעת מקצועי החצר והנה חצר במקצוע החצר, חצר במקצוע החצר, בארבעת מקצעות החצר חצרות קטורות". [ ואין קטורות ] אלא שאינן מקורות.

ומה היו משמשות.

דרומית מזרחית, היא היתה לשכת הנזירים, ששם הנזירין מבשלין את שלמיהן, ומגלחין את שערן, ומשלחים תחת הדור.

מזרחית צפונית, היא היתה לשכת העצים, ששם הכהנים בעלי מומין מתליעין העצים.

וכל עץ שנמצא בו תולעת, פסול מעל גבי המזבח.

צפונית מערבית, היא היתה לשכת מצורעים.

מערבית דרומית, אמר רבי אליעזר בן יעקב, שכחתי מה היתה משמשת.

אבא שאול אומר, שם היו נותנין יין ושמן, היא היתה נקראת לשכת בית שמניה.

וחלקה היתה בראשונה, והקיפוה כצוצרה, שהנשים רואות מלמעלן, והאנשים מלמטן, כדי שלא יהו מעורבין.

וחמש עשרה מעלות עולות מתוכה לעזרת ישראל, כנגד חמש עשרה מעלות שבתהלים, שעליהן הלוים אומרים בשיר.

לא היו טרוטות, אלא מוקפות כחצי גורן עגולה.

משנה ו[עריכה]

ולשכות היו תחת עזרת ישראל, ופתוחות לעזרת הנשים, ששם הלוים נותנים כנורות ונבלים ומצלתים וכל כלי שיר.

עזרת ישראל היתה אורך מאה אמה ושלשים וחמש על רוחב אחת עשרה.

וכן עזרת כהנים היתה אורך מאה ושלשים וחמש על רוחב אחת עשרה.

וראשי פספסין מבדילין בין עזרת ישראל לעזרת הכהנים.

רבי אליעזר בן יעקב אומר, מעלה היתה שם, וגבוהה אמה, והדוכן נתון עליה, ובה שלש מעלות של חצי חצי אמה.

נמצאת עזרת הכהנים גבוהה מעזרת ישראל שתי אמות ומחצה.

כל העזרה היתה אורך מאה ושמונים ושבע על רוחב מאה ושלשים וחמש.

ושלש עשרה השתחויות היו שם.

אבא יוסי בן חנן אומר, כנגד שלשה עשר שערים.

שערים דרומיים סמוכים למערב, שער העליון, שער הדלק, שער הבכורות, שער המים.

ולמה נקרא שמו שער המים, שבו מכניסין צלוחית של מים של ניסוך בחג.

רבי אליעזר בן יעקב אומר, ובו המים מפכים, ועתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית.

ולעומתן בצפון סמוכים למערב, שער יכניה, שער הקרבן, שער הנשים, שער השיר.

ולמה נקרא שמו שער יכניה, שבו יצא יכניה בגלותו.

שבמזרח, שער ניקנור.

ושני פשפשים היו לו, אחד מימינו ואחד משמאלו.

ושנים במערב, לא היה להם שם.

משנה מדות ב: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב