לדלג לתוכן

משנה כתובות יב ניקוד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק יב

משניות: א ב ג ד

עריכה

(א)

הַנּוֹשֵׂא אֶת הָאִשָּׁה,

וּפָסְקָה עִמּוֹ כְּדֵי שֶׁיָּזוּן אֶת בִּתָּהּ חָמֵשׁ שָׁנִים,
חַיָּב לְזוּנָהּ חָמֵשׁ שָׁנִים.
נִשֵּׂאת לְאַחֵר,
וּפָסְקָהּ עִמּוֹ כְּדֵי שֶׁיָּזוּן אֶת בִּתָּהּ חָמֵשׁ שָׁנִים,
חַיָּב לְזוּנָהּ חָמֵשׁ שָׁנִים.
לֹא יֹאמַר הָרִאשׁוֹן: לִכְשֶׁתָּבוֹא אֶצְלִי אֲזוּנָהּ,
אֶלָּא מוֹלִיךְ לָהּ מְזוֹנוֹתֶיהָ לִמְקוֹם אִמָּהּ.
וְכֵן לֹא יֹאמְרוּ שְׁנֵיהֶם: הֲרֵי אָנוּ זָנִין אוֹתָהּ כְּאֶחָד,
אֶלָּא אֶחָד זָנָהּ,
וְאֶחָד נוֹתֵן לָהּ דְּמֵי מְזוֹנוֹת:
(ב)

נִשֵּׂאת,

הַבַּעַל נוֹתֵן לָהּ מְזוֹנוֹת,
וְהֵן נוֹתְנִין לָהּ דְּמֵי מְזוֹנוֹת.
מֵתוּ,
בְּנוֹתֵיהֶן נִזּוֹנוֹת מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין,
וְהִיא נִזּוֹנֶת מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים,
מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּבַעֲלַת חוֹב.
הַפִּקְחִים הָיוּ כּוֹתְבִים:
עַל מְנָת שֶׁאָזוּן אֶת בִּתֵּךְ חָמֵשׁ שָׁנִים כָּל זְמַן שֶׁאַתְּ עִמִּי:
(ג)

אַלְמָנָה שֶׁאָמְרָה: אִי אִפְשִׁי לָזוּז מִבֵּית בַּעְלִי,

אֵין הַיּוֹרְשִׁין יְכוֹלִין לוֹמַר לָהּ: לְכִי לְבֵית אָבִיךְ וְאָנוּ זָנִין אוֹתָךְ,
אֶלָּא זָנִין אוֹתָהּ בְּבֵית בַּעְלָהּ,
וְנוֹתְנִין לָהּ מָדוֹר לְפִי כְּבוֹדָהּ.
אָמְרָה: אִי אִפְשִׁי לָזוּז מִבֵּית אַבָּא,
יְכוֹלִים הַיּוֹרְשִׁים לוֹמַר לָהּ:
אִם אַתְּ אֶצְלֵנוּ – יֵשׁ לִיךְ מְזוֹנוֹת,
וְאִם אֵין אַתְּ אֶצְלֵנוּ, אֵין לִיךְ מְזוֹנוֹת.
אִם הָיְתָה טוֹעֶנֶת,
מִפְּנֵי שֶׁהִיא יַלְדָּה וְהֵן יְלָדִים,
זָנִין אוֹתָהּ וְהִיא בְּבֵית אָבִיהָ:
(ד)

כָּל זְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית אָבִיהָ,

גּוֹבָה כְּתֻבָּתָהּ לְעוֹלָם;
כָּל זְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית בַּעְלָהּ,
גּוֹבָה כְּתֻבָּתָהּ עַד עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים,
שֶׁיֵּשׁ בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים שֶׁתַּעֲשֶׂה טוֹבָה כְּנֶגֶד כְּתֻבָּתָהּ;
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
כָּל זְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית בַּעְלָהּ,
גּוֹבָה כְּתֻבָּתָהּ לְעוֹלָם;
כָּל זְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית אָבִיהָ,
גּוֹבָה כְּתֻבָּתָהּ עַד עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים.
מֵתָה,
יוֹרְשֶׁיהָ מַזְכִּירִין כְּתֻבָּתָהּ עַד עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים: