משנה ידים א דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
| משנה ידים א דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

מי רביעית נותנין לידים, לאחד אף לשנים.

מחצית לוג, לשלשה או לארבעה.

מלוג, לחמשה ולעשרה ולמאה.

רבי יוסי אומר, ובלבד שלא יפחות לאחרון שבהם מרביעית.

מוסיפין על השניים, ואין מוסיפין על הראשונים.

משנה ב[עריכה]

בכל הכלים נותנין לידים, אפילו בכלי גללים, בכלי אבנים, בכלי אדמה.

אין נותנין לידים, לא בדפנות הכלים, ולא בשולי המחץ, ולא במגופת החבית.

ולא יתן לחברו בחפניו, מפני שאין ממלאין ואין מקדשין ואין מזין מי חטאת ואין נותנים לידים אלא בכלי.

ואין מצילין בצמיד פתיל אלא כלים, שאין מצילין מיד כלי חרש אלא כלים.

משנה ג[עריכה]

המים שנפסלו משתיית הבהמה: בכלים, פסולים. ובקרקעות, כשרים.

נפל לתוכן דיו, קומוס, וקנקנתום ונשתנו מראיהן, פסולין.

עשה בהן מלאכה או ששרה בהן פתו, פסולין.

שמעון התימני אומר, אפלו נתכוין לשרות בזה ונפל לשני, כשרים.

משנה ד[עריכה]

הדיח בהם את הכלים או שמיחה בהם את המדות, פסולים.

הדיח בהם כלים מודחים או חדשים, כשרים.

רבי יוסי פוסל בחדשים.

משנה ה[עריכה]

המים שהנחתום מטביל בהם את הגלוסקין, פסולים.

וכשהוא מדיח את ידיו בהן, כשרים.

הכל כשרים ליתן לידים, אפילו חרש שוטה וקטן.

מניח חבית בין ברכיו ונוטל.

מטה חבית על צדה ונוטל.

והקוף נוטל לידים.

רבי יוסי פוסל בשני אלו.

| משנה ידים א דפוסים | >>