משנה הוריות א רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם[עריכה]

*הערה 1:


(א) הורו בית דין, לעבור על אחת מכל מצוות האמורות בתורה -

והלך היחיד, ועשה שוגג על פיהן -
בין שעשו - ועשה עמהן,
בין שעשו - ועשה אחריהן,
ובין שלא עשו - ועשה,
הרי זה פטור - מפני שתלה בבית דין.
הורו בית דין -
וידע אחד מהן שטעו, או תלמיד שראוי להוראה -
והלך, ועשה על פיהן -
בין שעשו - ועשה עמהן,
ובין שעשו - ועשה אחריהן,
ובין שלא עשו - ועשה,
הרי זה חייב.
זה הכלל -
התולה בעצמו - חייב,
והתולה בבית דין - פטור.


(ב) הורו בית דין, וידעו שטעו - וחזרו בהן,

בין שהביאו כפרתן - ובין שלא הביאו כפרתן,
והלך, ועשה על פיהן -
רבי שמעון: פוטר.
ורבי אלעזר אומר: ספק.
איזה הוא ספק? -
ישב לו בתוך ביתו - חייב.
הלך לו למדינת הים -
אמר רבי עקיבה: רואה אני בזה, שהוא קרוב לפטור - מן החובה.
אמר לו בן עזאי: מה שנה זה, מן היושב בביתו? -
שהיושב בביתו - אפשר היה לו שישמע,
וזה - לא היה אפשר לו שישמע.


(ג) הורו בית דין, לעקור את כל הגוף -

אמרו: אין נידה בתורה, אין שבת בתורה,
אין עבודה זרה בתורה - הרי אלו פטורין.
הורו לבטל מקצת, ולקיים מקצת - הרי אלו חייבין.
כיצד? -
אמרו: יש נידה בתורה,
אבל, הבא על שומרת יום כנגד יום - פטור,
יש שבת בתורה,
אבל, המוציא מרשות היחיד לרשות הרבים - פטור,
יש עבודה זרה בתורה,
אבל, המשתחווה - פטור,
הרי אלו חייבין,
שנאמר: "ונעלם דבר מעיני הקהל" (ויקרא ד יג),
דבר - ולא כל הגוף.


(ד) הורו בית דין,

וידע אחד מהן שטעו - ואמר להן: טועין אתם,
או שלא היה מופלא של בית דין שם,
או שהיה אחד מהן גר, או נתין,
או ממזר, או זקן שלא ראה בנים,
הרי אלו פטורין,
שנאמר כאן: "עדה" (ראה ויקרא ד יג ויקרא ד טו), ונאמר להלן "עדה" (במדבר לה כד),
מה עדה האמורה להלן - כולן ראויים להוראה,
אף עדה האמורה כאן - עד שיהוא כולן ראויים להוראה.


[ה] *הערה 2: הורו בית דין שוגגין,

ועשו כל הקהל שוגגין - מביאין פר.
מזידין, ועשו שוגגין - מביאין כשבה או שעירה.
שוגגין, ועשו מזידין - הרי אלו פטורין.


(ה) [ו] הורו בית דין, ועשו כל הקהל או רובן על פיהן -

מביאין פר, ובעבודה זרה מביאין פר ושעיר - דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר:
שנים עשר שבטים - מביאין שנים עשר פרים,
ובעבודה זרה - מביאין שנים עשר פרים, ושנים עשר שעירים.
רבי שמעון אומר: שלשה עשר פרים,
ובעבודה זרה - שלשה עשר פרים, ושלשה עשר שעירים,
פר ושעיר לכל שבט, ופר ושעיר לבית דין.
הורו בית דין, ועשו שבעה שבטים או רובן על פיהן -
מביאין פר, ובעבודה זרה מביאין פר ושעיר - דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר:
שבעה שבטים שחטאו - מביאין שבעה פרים,
ושאר שבטים שלא חטאו - מביאין על ידיהן פר, פר,
שאף אלו שלא חטאו - מביאין על ידי החוטאים.
רבי שמעון אומר: שמונה פרים,
ובעבודה זרה - שמונה פרים, ושמונה שעירים,
פר ושעיר לכל שבט, ופר ושעיר לבית דין.
הורו בית דין של אחד מן השבטים -
ועשה אותו השבט על פיהן -
אותו השבט חייב, ושאר כל השבטים פטורין - דברי רבי יהודה.
וחכמים אומרין: אין חייבין - אלא על הוריות בית דין הגדול בלבד,
שנאמר "עדת ישראל ישגו" (ויקרא ד יג) - ולא עדת אותו השבט.


הערות[עריכה]

  • הערה 1: בנוסח רבינו מסכת אבות קודמת למסכת הוריות שלא כבדפוס
  • הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה הוריות א