משנה בכורים ג דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה בכורים, פרק ג':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב

<< | משנה בכורים ג דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

כיצד מפרישין הביכורים? יורד אדם בתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה, אשכול שביכר, רימון שביכר, קושרו בגמי ואומר: הרי אלו ביכורים.

ורבי שמעון אומר: אף על פי כן חוזר וקורא אותם ביכורים מאחר שיתלשו מן הקרקע.

משנה ב[עריכה]

כיצד מעלין את הביכורים? כל העיירות שבמעמד מתכנסות לעיר של מעמד, ולנין ברחובה של עיר, ולא היו נכנסין לבתים.

ולמשכים היה הממונה אומר (ירמיהו לא, ה): קומו ונעלה ציון אל (בית) ה' אלהינו.

משנה ג[עריכה]

הקרובים מביאים התאנים והענבים, והרחוקים מביאים גרוגרות וצימוקים.

והשור הולך לפניהם, וקרניו מצופות זהב, ועטרה של זית בראשו.

החליל מכה לפניהם, עד שמגיעים קרוב לירושלים.

הגיעו קרוב לירושלים, שלחו לפניהם, ועיטרו את ביכוריהם.

הפחות, הסגנים והגזברים יוצאים לקראתם.

לפי כבוד הנכנסים היו יוצאים.

וכל בעלי אומניות שבירושלים עומדים לפניהם ושואלין בשלומם: אחינו אנשי המקום פלוני, באתם לשלום.

משנה ד[עריכה]

החליל מכה לפניהם עד שמגיעין להר הבית.

הגיעו להר הבית, אפלו אגריפס המלך נוטל הסל על כתפו ונכנס, עד שמגיע לעזרה.

(הגיע לעזרה) ודיברו הלוים בשיר, "ארוממך יי כי דליתני ולא שמחת איבי לי" (תהלים ל).

משנה ה[עריכה]

הגוזלות שעל גבי הסלים, היו עולות.

ומה שבידם, נותנים לכהנים.

משנה ו[עריכה]

עודהו הסל על כתפו, קורא מ"הגדתי היום ליי אלהיך" (דברים כו) עד שגומר כל הפרשה.

רבי יהודה אומר, עד "ארמי אובד אבי".

הגיע ל"ארמי אובד אבי", מוריד הסל מעל כתפו ואוחזו בשפתותיו, וכהן מניח ידו תחתיו ומניפו, וקורא מ"ארמי אבד אבי" עד שהוא גומר כל הפרשה, ומניחו בצד המזבח, והשתחוה ויצא.

משנה ז[עריכה]

בראשונה, כל מי שיודע לקרות, קורא.

וכל מי שאינו יודע לקרות, מקרין אותו.

נמנעו מלהביא, התקינו שיהו מקרין את מי שיודע ואת מי שאינו יודע.

משנה ח[עריכה]

העשירים מביאים ביכוריהם בקלתות של כסף ושל זהב. והעניים מביאין אותם בסלי נצרים של ערבה קלופה, והסלים והביכורים ניתנין לכהנים.

משנה ט[עריכה]

רבי שמעון בן ננס אומר, מעטרין את הביכורים חוץ משבעת המינים.

רבי עקיבא אומר, אין מעטרין את הביכורים אלא משבעת המינים.

משנה י[עריכה]

רבי שמעון אומר:

שלש מידות בביכורים; הביכורים, ותוספת הביכורים, ועיטור הביכורים.

תוספת הביכורים - מין במינו.

ועיטור הביכורים - מין בשאינו מינו.

תוספת הביכורים נאכלת בטהרה, ופטורה מן הדמאי.

ועיטור הביכורים חייב בדמאי.

משנה יא[עריכה]

אימתי אמרו תוספת הביכורים כביכורים? בזמן שהיא באה מן הארץ.

ואם אינה באה מן הארץ, אינה כביכורים.

משנה יב[עריכה]

למה אמרו הביכורים כנכסי כהן? שהוא קונה מהם עבדים וקרקעות ובהמה טמאה, ובעל חוב נוטלן בחובו, והאשה בכתובתה, כספר תורה.

ורבי יהודה אומר, אין נותנין אותם אלא לחבר בטובה.

וחכמים אומרים, נותנין אותם לאנשי משמר, והם מחלקין ביניהם, כקדשי המקדש.

משנה בכורים, פרק ג':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב

<< | משנה בכורים ג דפוסים | >>