משנה בבא מציעא ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


בבא מציעא פרק ח: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא מציעא · פרק שמיני ("השואל את") · >>

פרקי מסכת בבא מציעא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

השואל את הפרה ושאל בעליה עמה או שכר בעליה עמה, שאל הבעלים או שכרן, ולאחר כך שאל את הפרה, ומתה, פטור, שנאמר (שמות כב) אם בעליו עמו לא ישלם.

אבל שאל את הפרה ואחר כך שאל את הבעלים או שכרן, ומתה, חייב, שנאמר (שם) בעליו אין עמו שלם ישלם.

משנה ב[עריכה]

השואל את הפרה, שאלה חצי היום ושכרה חצי היום, שאלה היום ושכרה למחר, שכר אחת ושאל אחת, ומתה, המשאיל אומר שאולה מתה, ביום שהיתה שאולה מתה, בשעה שהיתה שאולה מתה, והלה אומר איני יודע, חייב.

השוכר אומר שכורה מתה, ביום שהיתה שכורה מתה, בשעה שהיתה שכורה מתה, והלה אומר איני יודע, פטור.

זה אומר שאולה וזה אומר שכורה, ישבע השוכר ששכורה מתה.

זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע, יחלוקו.

משנה ג[עריכה]

השואל את הפרה, ושלחה לו ביד בנו, ביד עבדו, ביד שלוחו, או ביד בנו, ביד עבדו, ביד שלוחו של שואל, ומתה, פטור.

אמר לו השואל שלחה לי ביד בני, ביד עבדי, ביד שלוחי, או ביד בנך, ביד עבדך, ביד שלוחך, או שאמר לו המשאיל, הריני משלחה לך ביד בני, ביד עבדי, ביד שלוחי, או ביד בנך, ביד עבדך, ביד שלוחך, ואמר לו השואל שלח, ושלחה ומתה, חייב.

וכן בשעה שמחזירה.

משנה ד[עריכה]

המחליף פרה בחמור וילדה, וכן המוכר שפחתו וילדה, זה אומר עד שלא מכרתי, וזה אומר משלקחתי, יחלוקו.

היו לו שני עבדים, אחד גדול ואחד קטן, וכן שתי שדות, אחת גדולה ואחת קטנה, הלוקח אומר גדולה לקחתי, והלה אומר איני יודע, זכה בגדול.

המוכר אומר קטן מכרתי, והלה אומר איני יודע, אין לו אלא קטן.

זה אומר גדול וזה אומר קטן, ישבע המוכר שהקטן מכר.

זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע, יחלוקו.

משנה ה[עריכה]

המוכר זיתיו לעצים, ועשו פחות מרביעית לסאה, הרי אלו של בעל הזיתים.

עשו רביעית לסאה, זה אומר זיתי גדלו, וזה אומר ארצי גדלה, יחלוקו .

שטף נהר זיתיו ונתנם לתוך שדה חברו, זה אומר זיתי גדלו, וזה אומר ארצי גדלה, יחלוקו.

משנה ו[עריכה]

המשכיר בית לחבירו בימות הגשמים, אינו יכול להוציאו מן החג ועד הפסח, בימות החמה, שלשים יום.

ובכרכים, אחד ימות החמה ואחד ימות הגשמים שנים עשר חדש.

ובחנויות, אחד עיירות ואחד כרכים, שנים עשר חדש.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, חנות של נחתומים ושל צבעים, שלש שנים.

משנה ז[עריכה]

המשכיר בית לחברו, המשכיר חייב בדלת, בנגר, במנעול, ובכל דבר שמעשה אומן.

אבל דבר שאינו מעשה אומן, השוכר עושהו.

הזבל, של בעל הבית, ואין לשוכר אלא היוצא מן התנור ומן הכירים בלבד.

משנה ח[עריכה]

המשכיר בית לחברו לשנה, נתעברה השנה, נתעברה לשוכר.

השכיר לו לחדשים, נתעברה השנה, נתעברה למשכיר.

מעשה בצפורי באחד ששכר מרחץ מחבירו בשנים עשר זהב לשנה, מדינר זהב לחדש, ובא מעשה לפני רבן שמעון בן גמליאל ולפני רבי יוסי, ואמרו יחלוקו את חדש העבור.

משנה ט[עריכה]

המשכיר בית לחבירו ונפל, חייב להעמיד לו בית.

היה קטן, לא יעשנו גדול, גדול, לא יעשנו קטן.

אחד, לא יעשנו שנים, שנים, לא יעשנו אחד.

לא יפחות מהחלונות ולא יוסיף עליהן, אלא מדעת שניהם.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה בבא מציעא ח ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) השואל את הפרה ושאל בעליה עימה שכר את הפרה ושכר את בעליה עימה שאל את הבעלים או ששכרן ואחר כך שאל את הפרה ומתה פטור שנאמר אם בעליו עימו לא ישלם (שמות כב יד) אבל שאל את הפרה ואחר כך שאל את הבעלים או ששכרן ומתה חייב שנאמר בעליו אין עימו שלם ישלם (שמות כב יג).

(ב) השואל את הפרה שאלה חצי יום ושכרה חצי יום שאלה היום ושכרה למחר שאל אחת ושכר אחת המשאיל אומר שאולה מתה ביום שהייתה שאולה מתה בשעה שהייתה שאולה מתה והלה אומר איני יודע חייב השוכר אומר שכורה מתה ביום שהייתה שכורה מתה בשעה שהייתה שכורה מתה והלה אומר איני יודע פטור זה אומר שאולה וזה אומר שכורה יישבע השוכר ששכורה מתה זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו.

(ג) השואל את הפרה ושלחה ביד בנו או ביד עבדו של משאיל או ביד בנו או ביד עבדו או ביד שלוחו של שואל ומתה פטור אמר לו השואל שלחה לי ביד בני ביד עבדי ביד שלוחי או ביד בנך או ביד עבדך או ביד שלוחך או שאמר לו המשאיל הרי אני משלחה לך ביד בני ביד עבדי ביד שלוחי או ביד בנך או ביד עבדך או ביד שלוחך ואמר לו השואל שלח ושלחה לו ומתה חייב וכן בשעה שהוא מחזירה.

(ד) המחליף פרה בחמור וילדה וכן המוכר שפחתו וילדה זה אומר עד שלא מכרתי ילדה וזה אומר משלקחתי יחלוקו היו לו שני עבדים אחד גדול ואחד קטן וכן שתי שדות אחת גדולה ואחת קטנה הלוקח אומר גדול לקחתי והלה אומר איני יודע זכה בגדול המוכר אומר קטן מכרתי והלה אומר איני יודע אין לו אלא קטן זה אומר גדול וזה אומר קטן יישבע המוכר שקטן מכר זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו.

(ה) המוכר את זיתיו לעצים ועשו פחות מרביעית לסאה הרי אלו לבעל הזיתים עשו רביעית לסאה זה אומר זיתי גדלו וזה אומר ארצי גדלה יחלוקו שטף נהר את זיתיו ונתנן בתוך שדה חברו זה אומר זיתי גדלו וזה אומר ארצי גדלה יחלוקו.

(ו) המשכיר בית לחברו בימות הגשמים אינו יכל להוציאו מהחג ועד הפסח בימות החמה שלשים יום ובכרכים אחד ימות החמה ואחד ימות הגשמים שנים עשר חודש ובחנייות אחד כרכים ואחד עיירות שנים עשר חודש רבן שמעון בן גמליאל אומר חנות של נחתומין ושל צבעים שלש שנים.

(ז) המשכיר בית לחברו המשכיר חייב בדלת ובנגר ובמנעול ובכל דבר שהוא מעשה אומן אבל דבר שאינו מעשה אומן השוכר עושהו והזבל של בעל הבית ואין לשוכר אלא היוצא מן התנור ומן הכירים בלבד.

(ח) המשכיר בית לחברו לשנה נתעברה השנה נתעברה לשוכר השכיר לו לחודשים ונתעברה השנה נתעברה למשכיר מעשה בציפורין באחד ששכר מרחץ לחברו בשנים עשר זהב לשנה בדינר זהב לחודש ובא מעשה לפני רבן שמעון בן גמליאל ולפני רבי יוסי ואמרו יחלקו את חודש העיבור.

(ט) המשכיר בית לחברו ונפל חייב להעמיד לו בית היה קטן לא יעשנו גדול גדול לא יעשנו קטן אחד לא יעשנו שנים שנים לא יעשנו אחד לא יפחות מחלונות ולא יוסיף עליהם אלא מדעת שניהם.

פירושים[עריכה]