מצוה:לפסוק טומאת זב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


לפסוק טומאת זב
מצוה זו נוהגת בזמן הזה

ב דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲמַרְתֶּם אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ זוֹבוֹ טָמֵא הוּא. ג וְזֹאת תִּהְיֶה טֻמְאָתוֹ בְּזוֹבוֹ רָר בְּשָׂרוֹ אֶת זוֹבוֹ אוֹ הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ מִזּוֹבוֹ טֻמְאָתוֹ הִוא. (ויקרא טו, ב-ג)

בחז"ל

בראשונים
משנה תורה: הלכות מחוסרי כפרה, פרק ב
ספר המצוות לרמב"ם: עשה קד    השגות הרמב"ן: אינו מונה מצוה זו    ספר החינוך: מצוה קעח    ספר מצוות גדול: עשה רמ