מצוה:לא לתת לבונה במנחת חוטא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


לא לתת לבונה במנחת חוטא
מצוה זו נוהגת בזמן הזה

וְאִם לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ לִשְׁתֵּי תֹרִים אוֹ לִשְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ אֲשֶׁר חָטָא עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת לְחַטָּאת לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה כִּי חַטָּאת הִיא. (ויקרא ה, יא)

בחז"ל

בראשונים
משנה תורה: הלכות מעשה הקרבנות, פרק יב
ספר המצוות לרמב"ם: לאו קג    ספר החינוך: מצוה קכו    ספר מצוות גדול: לאו שכט