מצוה:לא לגלות ערוות אישה ובתה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


לא לגלות ערוות אישה ובתה
מצוה זו נוהגת בזמן הזה

עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֵּה אֶת בַּת בְּנָהּ וְאֶת בַּת בִּתָּהּ לֹא תִקַּח לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ שַׁאֲרָה הֵנָּה זִמָּה הִוא. (ויקרא יח, יז)
וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אִשָּׁה וְאֶת אִמָּהּ זִמָּה הִוא בָּאֵשׁ יִשְׂרְפוּ אֹתוֹ וְאֶתְהֶן וְלֹא תִהְיֶה זִמָּה בְּתוֹכְכֶם. (ויקרא כ, יד)
אָרוּר שֹׁכֵב עִם חֹתַנְתּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן. (דברים כז, כג)

בחז"ל
משנה: מסכת סנהדרין, פרק ט, משנה א

בראשונים
משנה תורה: הלכות איסורי ביאה, פרק א
ספר המצוות לרמב"ם: לאו שלז    ספר החינוך: מצוה רג    ספר מצוות גדול: לאו קא

באחרונים
שולחן ערוך: טור אבן העזר, סימן טו