מצוה:לא לאכול קורבן שנעשה במחשבת פיגול

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


לא לאכול קורבן שנעשה במחשבה הפוסלת אותו (מחשבת פיגול)
מצוה זו אינה נוהגת בזמן הזה

וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לֹא יֵרָצֶה הַמַּקְרִיב אֹתוֹ לֹא יֵחָשֵׁב לוֹ פִּגּוּל יִהְיֶה וְהַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ עֲו‍ֹנָהּ תִּשָּׂא. (ויקרא ז, יח)

בחז"ל
תלמוד בבלי: מסכת זבחים, פרק ב

בראשונים
משנה תורה: הלכות פסולי המוקדשין, פרק יח
ספר המצוות לרמב"ם: לאו קלב    ספר החינוך: מצוה קמד    ספר מצוות גדול: לאו שלז