מצודות על תהלים מט טו
<< | מצודות על תהלים • פרק מ"ט • פסוק ט"ו | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כַּצֹּ֤אן ׀ לִ֥שְׁא֣וֹל שַׁתּוּ֮ מָ֤וֶת יִ֫רְעֵ֥ם
וַיִּרְדּ֘וּ בָ֤ם יְשָׁרִ֨ים ׀ לַבֹּ֗קֶר
וצירם וְ֭צוּרָם לְבַלּ֥וֹת שְׁא֗וֹל
מִזְּבֻ֥ל לֽוֹ׃
מצודת דוד
"כצאן" - ועומדים המה למיתה לכלות הנפש עם הגוף. וכמו הצאן הנאסף אל הדיר הגופות עם נפשותם - כן יאספו כולם להשימם בשאול. וה"מוות" ישברם מכל וכל, כי בקבר תכלה הנפש עם הגוף.
"וירדו" - אף בחייהם, כאשר יבוא עתם, ימשלו בם הישרים, בבוא עת "בקרם" וזריחתם.
"וצורם" - וחזקם יובא להרקב ב"שאול", ולא יישאר מהם מאומה, לא מהגוף ולא מהנפש.
"מזבול לו" - מן המדור שלו יובא אל השאול.
מצודת ציון
"שתו" - שמו.
"ירעם" - ישברם.
"וירדו" - וימשלו, כמו (במדבר כד): "וירד מיעקב".
"וצורם" - מלשון צור, ור"ל רוצה לומר, כלומר חזקם.
"לבלות" - מלשון בליה ורקבון.
"מזבול" - ענין מדור, כמו (מלכים א ח): "בית זבול לך".