מצודות על שמואל ב יא כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על שמואל בפרק י"א • פסוק כ"א | >>
א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • טו • טז • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל ב י"א, כ"א:

מִֽי־הִכָּ֞ה אֶת־אֲבִימֶ֣לֶךְ בֶּן־יְרֻבֶּ֗שֶׁת הֲלֽוֹא־אִשָּׁ֡ה הִשְׁלִ֣יכָה עָלָיו֩ פֶּ֨לַח רֶ֜כֶב מֵעַ֤ל הַחוֹמָה֙ וַיָּ֣מׇת בְּתֵבֵ֔ץ לָ֥מָּה נִגַּשְׁתֶּ֖ם אֶל־הַחוֹמָ֑ה וְאָ֣מַרְתָּ֔ גַּ֗ם עַבְדְּךָ֛ אוּרִיָּ֥ה הַחִתִּ֖י מֵֽת׃


 

מצודת דוד

"ואמרת" - לשכך חמתו תאמר גם עבדך וגו' ורצה לומר עם שהיה איש מלחמה מנעוריו וידע בכל זה ועם כל זה לא שת לבו לזאת אם כן מהנראה כי מן השמים נהיה הדבר וכוונתו היתה להודיע שעשה מה שצוה לו בדבר אוריה ולהסתיר הדבר בפני השליח לא צוהו לאמרו מיד

"הלוא אשה וגו'" - ואם כן נקל מאוד להרוג את כל הקרב אל החומה 

מצודת ציון

"ירובשת" - הוא ירובעל וכאשר בעל גם בושת המה כנויי עבודה זרה

"פלח" - כן נקרא אבן הרחים כמו (איוב מא טז)כפלח תחתית

"רכב" - הוא האבן העליונה מהרחים כמו (דברים כד ו)לא יחבול רחים ורכב

"בתבץ" - שם מקום