מצודות על צפניה ג כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על צפניהפרק ג' • פסוק כ' |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


צפניה ג', כ':

בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ אָבִ֣יא אֶתְכֶ֔ם וּבָעֵ֖ת קַבְּצִ֣י אֶתְכֶ֑ם כִּֽי־אֶתֵּ֨ן אֶתְכֶ֜ם לְשֵׁ֣ם וְלִתְהִלָּ֗ה בְּכֹל֙ עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ בְּשׁוּבִ֧י אֶת־שְׁבוּתֵיכֶ֛ם לְעֵינֵיכֶ֖ם אָמַ֥ר יְהֹוָֽה׃


 

מצודת דוד

"לעיניכם" - בזה ירמוז על תחיית המתים לומר לבני דורו הנה תעמודו בתחיה ואת זה תראו בעיניכם כן אמר ה'

"בשובי" - בעת אשקיט וארגיע את בני השבי לשבת שאנן אז תהיו לתהלה

"כי אתן אתכם וגו'" - ולכן לא ישאר מי מהם בגולה כי בעבור שיהיו לתהלה בכל עכו"ם יביאום למנחה לירושלים את מי אשר ימצאו בקצות הארץ

"ובעת קבצי אתכם" - זה אמר על יהודה כאומר עם כי בבנין בית השני לא חזרתם כולכם אבל בעת הגאולה ההיא אקבץ את כולכם אל ארצכם

"בעת ההיא וגו'" - זה אמר על עשרת השבטים כאומר עם כי בבנין בית השני לא חזרתם לארצכם אבל בעת הגאולה ההיא אביא אתכם לארצכם 

מצודת ציון

"בשובי" - ענין השקט ומרגוע כמו בשובה ונחת (ישעיהו ל)

"שבותיכם" - מלשון שבי הגולה