מצודות על ישעיהו נג יב
<< | מצודות על ישעיהו • פרק נ"ג • פסוק י"ב |
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
לָכֵ֞ן אֲחַלֶּק־ל֣וֹ בָרַבִּ֗ים וְאֶת־עֲצוּמִים֮ יְחַלֵּ֣ק שָׁלָל֒ תַּ֗חַת אֲשֶׁ֨ר הֶעֱרָ֤ה לַמָּ֙וֶת֙ נַפְשׁ֔וֹ וְאֶת־פֹּשְׁעִ֖ים נִמְנָ֑ה וְהוּא֙ חֵטְא־רַבִּ֣ים נָשָׂ֔א וְלַפֹּשְׁעִ֖ים יַפְגִּֽיעַ׃
מצודת דוד
"ולפושעים יפגיע" - אל הכשדים הפושעים בו היה מפגיע ומתחנן ועיניו תלויות אליהם כעיני עבדים אל יד אדוניהם ולכן שורת הדין שבמקום מרבית ההכנעה ימשול בהם בעת הגאולה
"ואת פושעים נמנה" - בפי העכו"ם היה מנוי בכלל הפושעים והכופרים וכדי בזיון וקצף
"והוא חטא רבים נשא" - והוא נטה שכמו לסבול מה שחטאו בו עמים רבים לייסרו ולהכאיבו
"ואת עצומים" - את העכו"ם החזקים יחלק לעצמו להיות לו לשלל
"תחת וגו'" - בגמול אשר שפך נפשו והפקירה למיתה
"לכן" - הואיל ועמד בנסיון אתן לו חלק בנחלת העמים הרבים
מצודת ציון
"עצומים" - חזקים
"שלל" - ענין בזה
"תחת" - במקום ובגמול
"הערה" - ענין שפיכה וכן אל תער נפשי (תהלים קמא)
"נמנה" - מלשון מנין ומספר
"נשא" - סבל
"יפגיע" - ענין תחנה ובקשה כמו ואל תפגע בי (ירמיהו ז)