מצודות על ירמיהו נב טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על ירמיהופרק נ"ב • פסוק ט"ו | >>
א • ג • ד • ה • ז • ח • ט • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו נ"ב, ט"ו:

וּמִדַּלּ֨וֹת הָעָ֜ם וְֽאֶת־יֶ֥תֶר הָעָ֣ם ׀ הַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּעִ֗יר וְאֶת־הַנֹּֽפְלִים֙ אֲשֶׁ֤ר נָֽפְלוּ֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל וְאֵ֖ת יֶ֣תֶר הָאָמ֑וֹן הֶגְלָ֕ה נְבוּזַרְאֲדָ֖ן רַב־טַבָּחִֽים׃


 

מצודת דוד

"ואת הנופלים" - אותם שהטו עצמן אל מלך בבל לעבדו

"ואת יתר האמון" - הנשארים בכל ערי יהודה

"הנשארים" - אשר לא נהרגו 

מצודת ציון

"הנופלים" - ענין הטיה והתחברות כמו אל הכשדים אתה נופל (לעיל ל"ז)

"האמון" - כמו ההמון בה"א וכן אמון מנא (לעיל מ"ו) ור"ל העם הרב