מצודות על ירמיהו כ י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על ירמיהופרק כ' • פסוק י' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו כ', י':

כִּ֣י שָׁמַ֜עְתִּי דִּבַּ֣ת רַבִּים֮ מָג֣וֹר מִסָּבִיב֒ הַגִּ֙ידוּ֙ וְנַגִּידֶ֔נּוּ כֹּ֚ל אֱנ֣וֹשׁ שְׁלֹמִ֔י שֹׁמְרֵ֖י צַלְעִ֑י אוּלַ֤י יְפֻתֶּה֙ וְנ֣וּכְלָה ל֔וֹ וְנִקְחָ֥ה נִקְמָתֵ֖נוּ מִמֶּֽנּוּ׃


 

מצודת דוד

"אולי יפותה" - באמרם אולי יפותה לדברינו ונוכלה לו שידבר דבר שיהיה בעבורו חייב מיתה ואז נקחה את נקמתינו ממנו

"כל אנוש" - כל איש ואיש אשר חשבתים שהם אוהבי וחפצי שלומי המה מצפים על תקלתי להיות צולע ופוסח והוא ענין מליצה

"כי שמעתי" - אע"פ ששמעתי דברי רבים אסיפת אויבים מסביב שאומרים אלו לאלו הגידו עליו עדות שקר ונגיד הדבר ההוא לפני המלך 

מצודת ציון

"דבת" - ענין אמירה ועל פי רוב יאמר על האמירה הרעה כמו דבת הארץ (במדבר יג)

"מגור" - ענין אסיפה

"שומרי" - ענין תקוה וצפוי כמו ואביו שמר את הדבר (בראשית לו)

"צלעי" - ענין חגר ופסח ויאמר על המכשול והתקלה וכן ובצלעי שמחו (תהלים לה)

"יפותה" - מלשון פתוי והסתה

"ונוכלה" - מלשון יכולת