מפרשי רש"י על בראשית כח כ
| מפרשי רש"י על בראשית • פרק כ"ח • פסוק כ' | >>
• ב • ג • ד • ה • ט • י • יא • יב • יג • טו • טז • יז • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיִּדַּ֥ר יַעֲקֹ֖ב נֶ֣דֶר לֵאמֹ֑ר אִם־יִהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י וּשְׁמָרַ֙נִי֙ בַּדֶּ֤רֶךְ הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י הוֹלֵ֔ךְ וְנָֽתַן־לִ֥י לֶ֛חֶם לֶאֱכֹ֖ל וּבֶ֥גֶד לִלְבֹּֽשׁ׃
רש"י
"אם יהיה אלהים עמדי" - אם ישמור לי הבטחות הללו שהבטיחני להיות עמדי כמו שאמר לי והנה אנכי עמך
"ושמרני" - כמו שאמר לי ושמרתיך בכל אשר תלך
"ונתן לי לחם לאכול" - כמו שאמר כי לא אעזבך והמבקש לחם הוא קרוי נעזב שנאמר ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם (תהלים לז)
רש"י מנוקד ומעוצב
אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי – אִם יִשְׁמוֹר לִי הַבְטָחוֹת הַלָּלוּ שֶׁהִבְטִיחָנִי לִהְיוֹת עִמָּדִי, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לִי (לעיל פסוק טו): "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ" (בראשית רבה ע,ד).
וּשְׁמָרַנִי – כְּמוֹ שֶׁאָמַר לִי (לעיל פסוק טו): "וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" (בראשית רבה סט,ו).
וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל – כְּמוֹ שֶׁאָמַר (לעיל פסוק טו): "כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ". וְהַמְבַקֵּשׁ לֶחֶם הוּא קָרוּי "נֶעֱזָב", שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לז,כה): "וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם".
מפרשי רש"י
[ל] אם ישמור כו'. שקשה הרי הבטיח אותו הקב"ה "והנה אנכי עמך וכו'" (פסוק טו), ולפיכך על כרחך צריך לפרש אם ישמור ההבטחה וכו', ומאחר שפירושו אם ישמור הבטחה הזאת שהיא "אנכי עמך" צריך לומר שהזכיר יעקב גם שאר הבטחות, דאם לא כן מאי שנא הבטחה הזאת, ולפיכך פירש רש"י כל אחד ואחד על שמירת הבטחה. ואל יקשה לך אחר שכבר הבטיח אותו הקב"ה אם כן מאי מספקא ליה, שיש לומר שהיה מתירא שמא יגרום החטא או נתמעט זכיותיו, כמו שאמר "קטונתי מכל החסדים", ולפיכך אמר שאם על כל פנים יקיים השם יתברך הבטחתו ולא יגרום החטא, ועל זה היה נודר (כ"ה ברא"ם): [לא] והמבקש לחם קרוי נעזב וכו'. והטעם נראה לי שנקרא "נעזב" מפני שהוא דבר שצריך לו תמיד, ואינו כמו שאר דברים שצריך לו לפרקים, ולפיכך המבקש לחם הוא נעזב לגמרי. ומאחר שהוא יתברך משגיח עליו לתת לו לחם - משגיח עליו בכלו לתת לו בגד ללבוש גם כן, ולפיכך אמר יעקב "ובגד ללבוש" אף על גב דלא הוי זה בכלל "כי לא אעזבך", מכל מקום מצד זה הוא בכלל "כי לא אעזבך", כי אחר שמשגיח עליו בלחם משגיח עליו לתת לו כל פרנסתו, ונותן לו בגד ללבוש:
בד"ה אם שמור לי כו' אבל הבגד אעפ"י כו' נ"ב ול'נ דה"ק שיתן לי לחם בריוח שלא אצטרך למכור בגדי וכן פירש מהרא"י והוסיף שהבגדים הם עיקר לאדם יותר מאכילה ע"ד עשיק לגבך ושוי לכריסך כו' מהרש"ל:
בא"ד המתחייב בחן נ"ב ולי נראה דפשיטא על החטא לא הבטיחו לפי שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ומ"ה נאמר ושבתי ולא והשבני כמו שנאמרו כולן אלא הושבתי קאי על בשלום כלומר בעצמי אשוב מן החטא ודוק מהרש"ל: