מפרשי רש"י על בראשית יז יח
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק י"ז • פסוק י"ח | >>
• א • ב • ה • ו • ח • י • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כב • כג • כה • כו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָֽאֱלֹהִ֑ים ל֥וּ יִשְׁמָעֵ֖אל יִחְיֶ֥ה לְפָנֶֽיךָ׃
רש"י
"לו ישמעאל יחיה" - הלואי שיחיה ישמעאל איני כדאי לקבל מתן שכר כזה
"יחיה לפניך" - יחיה ביראתך כמו התהלך לפני פלח קדמי
רש"י מנוקד ומעוצב
לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה – הַלְוַאי שֶׁיִּחְיֶה יִשְׁמָעֵאל, אֵינִי כְּדַאי לְקַבֵּל מַתַּן שָׂכָר כָּזֶה (בראשית רבה מז,ד).
יִחְיֶה לְפָנֶיךָ – יִחְיֶה בְיִרְאָתְךָ, כְּמוֹ "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי" (לעיל פסוק א), "פְּלַח קֳדָמַי" (אונקלוס).
מפרשי רש"י
[טו] איני כדאי. דאם לא כן למה אמר "לו ישמעאל" דמשמע שמתירא שלא יחיה, ולמה לא יחיה, אלא שאמר 'איני כדאי': [טז] לפניך ביראתך. דאם לא כן "לפניך" למה לי. והרמב"ן הקשה דלא יתכן זה, דהרי הקב"ה השיב לו "ולישמעאל שמעתיך" (פסוק כ), ואם היתה בקשתו שיחיה ביראת ה' הרי זה לא היה בישמעאל, ואין זה קשיא, כי רש"י מפרש שלא היה מבקש שיחיה ביראת ה', שזה הדבר תולה ברשות האדם להטות לבבו, וכן פירושו "לו ישמעאל יחיה" - כלומר בקשתו שיחיה כדי שיהיה עובד לך וירא ממך, כאילו אמר שאני מבקש שיחיה כדי שיהיה ביראתך, אבל בקשתו לא היה רק החיות, ולפיכך השיב לו על החיות בלבד:
בד"ה יחיה כו' אינו עושה נ"ב מה שפירש רש"י וקראת שמו יצחק בעבור י' נסיונות ולא סגי לו בשם של צחוק לבד דאם כך למה לא ציוה לו לקרותו צחוק ומדיו"ד לדרשה כולהו לדרשה מהרש"ל: