מפרשי רש"י על במדבר טז ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< | מפרשי רש"י על במדברפרק ט"ז • פסוק ד' | >>
א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יא • יד • טו • טז • יז • יט • כב • כד • כז • כח • כט • ל • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


במדבר ט"ז, ד':

וַיִּשְׁמַ֣ע מֹשֶׁ֔ה וַיִּפֹּ֖ל עַל־פָּנָֽיו׃


רש"י

"וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו" - (תנחומא; מ"ר) מפני המחלוקת שכבר זה בידם סרחון רביעי, חטאו בעגל - (שמות לב, יא) ויחל משה, במתאוננים - (במדבר יא, ב) ויתפלל משה, במרגלים (שם יד, יג) - ויאמר משה אל ה' ושמעו מצרים, במחלוקתו של קרח נתרשלו ידיו. משל לבן מלך שסרח על אביו ופייס עליו אוהבו פעם ושתים ושלש כשסרח רביעית נתרשלו ידי האוהב ההוא אמר עד מתי אטריח על המלך שמא לא יקבל עוד ממני:


רש"י מנוקד ומעוצב

וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו – מִפְּנֵי הַמַּחֲלֹקֶת. שֶׁכְּבָר זֶה בְּיָדָם סִרְחוֹן רְבִיעִי: חָטְאוּ בָּעֵגֶל, "וַיְחַל מֹשֶׁה" (שמות לב,יא); בַּמִּתְאוֹנְנִים, "וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה" (במדבר יא,ב); בַּמְּרַגְּלִים, "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם" (במדבר יד,יג); בְּמַחֲלֻקְתּוֹ שֶׁל קֹרַח נִתְרַשְּׁלוּ יָדָיו. מָשָׁל לְבֶן מֶלֶךְ שֶׁסָּרַח עַל אָבִיו, וּפִיֵּס עָלָיו אוֹהֲבוֹ פַּעַם וּשְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ. כְּשֶׁסָּרַח רְבִיעִית, נִתְרַשְּׁלוּ יְדֵי הָאוֹהֵב הַהוּא; אָמַר: עַד מָתַי אַטְרִיחַ עַל הַמֶּלֶךְ? שֶׁמָּא לֹא יְקַבֵּל עוֹד מִמֶּנִּי (תנחומא שם).

מפרשי רש"י

ויפול על פניו. מפני המחלוקת שכבר זה בידם סרחון רביעי, חטאו בעגל ויחל משה, במתאוננים ויתפלל משה, במרגלים ויאמר משה אל ה' ושמעו מצרים, במחלוקתו של קרח נתרשלו ידיו. – במדבר רבה ובתנחומא, והוא סותר למה שפירש רש"י ז"ל בפרשת אלה הדברים "וחצרות - מחלקותו של קרח", שהרי כתוב "ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן" שמשם שולחו המרגלים, אלמא מחלוקתו של קרח קדמה לשלוח המרגלים, ושמא הן אגדות חלוקת והרב ז"ל הביא את שתיהן, וכבר הארכתי על זה בתחילת פרשת בראשית ע"ש:

[יד] שזהו סיחון רביעי. וכתיב (ר' איוב לג, כט) "הן יפעל אל פעם ושלש עם גבר", אבל "על ארבעה לא אשיבנו" כתיב (עמוס א', ג'):