מלבי"ם על תהלים קג ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


(ז-ח) "יודיע", וזאת הודיע למשה שזה מרדכי ה' שהוא "רחום וחנון ארך אפים" שכ"ז ממדת הצדקה העליונה, וה' הולך בדרכים הללו, ויש הבדל בין דרכים ובין עלילות, שהעלילות הם הפועלות הצומחות מתכונות נפשיות, והנה ב"י הם חושבים שמה שהוא רחום וחנון היה אצלו כעלילות ותכונות נפשיות, שמתפלל ממדת הרחמים או ממדת החנינה, כי מדות האלה אצל בני אדם שרשם הם מתכונות נפשיות, ע"י שיתעורר לרחמים וחמלה, ונאמרו להם על השי"ת כדי לשבר את האזן כפי מה שהם אצל בשר ודם, עד שהם חושבים שהם עלילות והתפעליות נפשיות, כלשון בני אדם שמרחמים ומאריכים אף, אבל "למשה הודיע דרכיו", שה' לא יתפעל משום דבר, ואין הרחמים הנאמרים עליו ית' כמו הרחמים הנאמרים אצלינו, רק הם אצלו דרכים ומנהגים קבועים והוא ית' בלתי מתפעל ומשתנה משום דבר:

ביאור המילות

"דרכיו, עלילותיו". דרך הוא המנהג, ועלילה היא הפעולה ששרשה מתכונת נפשיית (כמ"ש ירמיה י"ח א'), וזה המבדיל בין עלילה ובין מעשה ופעולה, וגם ר"ל למשה הודיע דרכיו הפנימים, ובני ישראל ישיגו עת יצא מכח אל הפועל וידעו הכחות ע"י הפעולות:

 

<< · מלבי"ם על תהלים · קג ז · >>

דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.