מלבי"ם על תהלים סח י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"גשם", בעת חנו מחנה דוד אז במדבר יעפו מפני הצמאון, וירד להם הגשם והיה להם כמים קרים על נפש עיפה, וכן לא היה להם מה לאכול ונזדמנו להם מקנה רב מהאויבים שרעו במדבריות אלה ואכלו שלל אויביהם, וע"ז ישיר, הן "הנפת אתה אלהים גשם נדבות", (מצייר שבמקום הישוב החיוב מוטל עליו להוריד הגשם להכין מזון לבריותיו, לא כן במדבר אינו מחויב להוריד הגשם והיה נדבה וחסד, "נחלתך" הגשם הזה הנפת "על נחלתך" ובזה "ונלאה אתה כוננתה", כוננת את הנלאה ויגיעה מחום ומצמא:


ביאור המילות

"נדבות". הוא דבר שאינו מחויב רק שידבנו לבו, וקורא כן הגשם שיורד במדבר.

"תניף". תטיף על נחלתך.

"ונלאה". תואר, כוננת את הנלאה:

 

<< · מלבי"ם על תהלים · סח י · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.