מלבי"ם על ישעיהו נב יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על ישעיהופרק נ"ב • פסוק י"א | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ישעיהו נ"ב, י"א:

ס֤וּרוּ ס֙וּרוּ֙ צְא֣וּ מִשָּׁ֔ם טָמֵ֖א אַל־תִּגָּ֑עוּ צְא֣וּ מִתּוֹכָ֔הּ הִבָּ֕רוּ נֹשְׂאֵ֖י כְּלֵ֥י יְהֹוָֽה׃



"סורו סורו", מצייר איך מצום אז שיצאו מארץ העובדים לשמש וצבא השמים משני טעמים.

  • א) מפני שהעפר עצמו טמא ועז"א "צאו משם" יען כי "טמא אל תגעו" בל תגעו בדבר טמא וזה מפני טהרת הגוף.
  • ב) מפני טהרת הרעיון והמחשבה שא"א שיבררו מחשבותיהם אל הקדש בעודם בין עובדי כו"מ, ועז"א "צאו מתוכה הברו" לב ומחשבה, "אתם נשאים כלי ה'":

ביאור המילות

"צאו משם, צאו מתוכה", משם מורה המקום. ומתוכה מורה העם הגרים שם, צאו מן המקום (בראשית יט) קומו צאו מתוך עמי (שמות יב). חברו על טהרת המחשבה, בר לבב, עם נבר תתברר:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.