מלבי"ם על ירמיהו יז ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"והיה" ידמה כעץ העומד "ערירי בערבה" שלא ישיג שפע ממגד שמים ממעל "כי לא יראה כי יבא טוב", ולא מסביבו ומשכניו כי "שכן" אצל קוצים "חררים" ויבשים "במדבר", ולא משרשיו מתחת כי היא "ארץ מלחה ולא תשב":


ביאור המילות

"ערער". מענין ערירי, אילן העומד ערירי ובלתי מוליד בדומה:

"חררים". שם התואר, עצים או קוצים חררים ויבשים, מענין ותוכו נחר (יחזקאל ט"ו), ופעל שכן בא על שכונת השכנים, כמו שכנתי עם אהלי קדר, ולקח הוא ושכנו:

 

<< · מלבי"ם על ירמיהו · יז ו · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.