מלבי"ם על ירמיהו יד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על ירמיהופרק י"ד • פסוק ב' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו י"ד, ב':

אָבְלָ֣ה יְהוּדָ֔ה וּשְׁעָרֶ֥יהָ אֻמְלְל֖וּ קָדְר֣וּ לָאָ֑רֶץ וְצִוְחַ֥ת יְרוּשָׁלַ֖͏ִם עָלָֽתָה׃



"אבלה יהודה" כלל המדינה, וגם "שעריה אומללו" הם הערים הבצורות, וגם "צוחת ירושלים עלתה" שהיא עיר הממלכה שכבר נחרבו ע"י נבוכדנצר, וחוץ מזה נוסף צרת עצירת גשמים:

ביאור המילות

"אבלה, אומללו". עי' (ישעי' כ"ד):

"שעריה". יציין לפעמים ערי מבצר, או לחם שערים (שופטים ה'), משיבי מלחמה שערה:

"קדרו". בא לפעמים נרדף עם השפלה קודר שחותי (תהלות ל"ה) ועקרו על סור המראה היפה והזוהר ואור פנים:

"צוחת". היא הזעקה הגדולה המשונה עד שגרונו צחה צמא ונחר מרוב זעקתו:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.