מלבי"ם על ירמיהו ה ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על ירמיהופרק ה' • פסוק ז' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו ה', ז':

אֵ֤י לָזֹאת֙ אסלוח אֶֽסְלַֽח־לָ֔ךְ בָּנַ֣יִךְ עֲזָב֔וּנִי וַיִּשָּׁבְע֖וּ בְּלֹ֣א אֱלֹהִ֑ים וָאַשְׂבִּ֤עַ אוֹתָם֙ וַיִּנְאָ֔פוּ וּבֵ֥ית זוֹנָ֖ה יִתְגּוֹדָֽדוּ׃



"אי לזאת", עתה שב אל דברי ה' שאומר שוטטו בחוצות ירושלים אם תמצאו איש אם יש עושה משפט ואסלח לה, אומר אבל אם לא נמצא בכם משפט ואמונה שבעבורם אסלח לכם וא"כ "איה" דבר אחר אמצא תמורתו אשר עבורו "אסלח לך", הכי בעבור זה "שבניך עזבוני" אסלח לך, "והשבועה" שלהם היה בע"א שהמה "לא אלהים". ותחת שאני "השבעתי אותם" בכל טוב "נאפו", ולא לבד יחידים ובהצנע רק "בית זונה יתגודדו" גדודים רבים ובפרהסיא, ולא לבד שנאפו למלא תאותם, כי גם אחר אשר,

ביאור המילות

"אי". כמו אי הבל אחיך, איה הזכות:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.