מלבי"ם על בראשית לח יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| מלבי"ם על בראשיתפרק ל"ח • פסוק י"ח |
א • ב • ג • ד • ה • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • יח • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית ל"ח, י"ח:

וַיֹּ֗אמֶר מָ֣ה הָעֵֽרָבוֹן֮ אֲשֶׁ֣ר אֶתֶּן־לָךְ֒ וַתֹּ֗אמֶר חֹתָֽמְךָ֙ וּפְתִילֶ֔ךָ וּמַטְּךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־לָ֛הּ וַיָּבֹ֥א אֵלֶ֖יהָ וַתַּ֥הַר לֽוֹ׃



(יח) "מה הערבון אשר אתן לך". ר"ל שהערבון צריך שיהיה שוה כפי הדבר שערבו עליו, וזה לא היה בידו, אך לפעמים גם המטה והחותם יהיה ערבון אם הוא מאיש מסויים שלא יניח חותמו ביד אחר, ויהודה חשב שרוצה ערבון שוה הדמים וזה לא היה בידו, ואמרה לו שדי לי "חתמך ופתילך ומטך" יען שהוא "בידך" כי אתה איש נכבד: