מלאכת שלמה על קנים ב
<< · מלאכת שלמה · על קנים · ב · >>
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
משנה א[עריכה]
קן סתומה: פ' שני דנזיר דף י"ב ותוס' דגיטין פ' התקבל (גיטין דף ס"ד.) וביד כוליה פירקין עד אין מביאין תורין כנגד בני יונה פ"ט דהלכות פסולי המוקדשין ופי' המפרש שבדפוס או שפרח לבין המתות לא זו אף זו קתני ל"מ פרח לאויר העולם כי שמא ילכד וישוב כל אחד ואחד כדינו ולהכי כי עדיין נמי לא חזר יקח זוג לשני אלא אפי' פרחה לבין המתות שעתה אינו יכול לשוב שנתערב בהן אפ"ה יקח זוג לשני ולבין המתות נמי אפשר שיכירוהו ואינו קרוי הבדלה מחברו אלא אפילו מתה אחת מהן יקח זוג לשני:
פרח לבין הקריבות פסול ופוסל אחר כנגדו: זהו כלל אחד שעושה ואחרי כן מפרש כיצד ע"כ:
משנה ב[עריכה]
חזר פוסל אחר בחזירתו: פי' הרמב"ם ז"ל דע כי כל מה שנאמר בכל הלכות אלו חזר אינו רוצה לאמר שחזר אותו העוף לפי שכל זמן שיהא כן אין שם הפסד כל עיקר אבל ר"ל כשאמר חזר שמאחר שפרח מכת זו לאחרת חזר עוף אחר ופרח לכת הראשונה והרי אפשר שהוא הראשון עצמו שחזר לחבורתו או הוא עוף אחר ע"כ: בפי' רעז"ל ז"ל צ"ל ולא יוכל להקריב שם רק חטאת אחת ולא שתי חטאות דדלמא כל השלש וכו'. ואם פרח וחזר מזה לזה לא הפסיד כלום בפריחה זו וחזרה זו שאפילו מעורבות כל השמנה פרידין [עיין בתוי"ט]:
משנה ג[עריכה]
לזו אחת וכו': תוס' פ' שני שעירי (יומא דף ס"ה.) בפי' רעז"ל צ"ל וכי פרח מן הששית לחמישית וכו' עד דשמא מן הששית פרח מגופה אחת בשביעית וכו' עוד צריך להיות שם או יהי' עשוין שתיהן חטאות ואין יכולין וכו' עוד צ"ל שם ומשלישית לשניה אין כשר בשלישית כי אם וכו'. והקשה המפרש שבדפוס ויש תימה על זה נהי דמן השלישית פרח שתים א' ברביעית בהליכה ואחת בשניה בחזרה. מ"מ נשאר מגופה של שלישית ד' פרידין ולמה לא יעשה שני חטאות ושני עולות דכי נמי עשו אותו שפרח ברביעית עולה או חטאת מה בכך דשלשה קנין יכול להיות שלשה עולות ושלשה חטאות ומאותו שפרח בקן שניה בחזרה לא יקריבו דהא קתני וכו' כדפירש רעז"ל. ופירש רבינו יעקב הלוי ז"ל דנ"ל לומר דמשום דמרביעית ואילך וכו' גזרינן כמו כן בשלישית ובשניה אבל שביעית וכו' כדפירש רעז"ל. עוד בפירושו של רעז"ל צ"ל שם כדתנן בסמוך ואם פרח מבין המתות לכולן הרי כולן ימותו אלא קאי אשלישית שפרח ממנה לרביעית ומרביעית לחמישית וכו' וכל השאר צריך למחוק אותו דהיינו מלות לשניה ומשניה לשלישית ומשלישית. עוד שם צריך לאמר ומן הששית חסר ד' פרידות שנים בפריחה וחזרה ראשונה ושנים בפריחה וחזרה שניה. עוד שם ונשארו ב' קנים כשרים. אמר המלקט פי' שאינו יכול להקריב רק שני פרידין לעולה וב' פרידין לחטאת דאי עביד שלשה עולות וכו'. עוד שם צ"ל הרי שבע עולות ואין בשש קנים רק שש עולות וכן חמישית חסר ממנה ד' פרידין שנים שהלכו בששית ושנים ברביעית ואין כשר בה כי אם א' אחד לעולה ואחד לחטאת וכמו כן קשה בכאן כיון דהרביעית אין לה כלום יהי' יכול להקריב בחמישי' שש עולות ושלש חטאות דכי נמי אותם שהלכו בששית קריבות עולות או חטאות מה בכך הרי אין כאן כי אם חמש.
[הגה"ה נלע"ד דה"פ הרי אין כאן כי אם חמש עולות דהיינו שלשה שאנו אומרים שנקריב עולות מן הששה פרידין שנשארו בחמישית והשני פרידין שפרחו לששית אפי' את"ל שיקריבו שניהם לעולה ג"כ מה בכך הרי בחמישית יש חמש קנים ודינם שיהי' בהן חמש עולות וכן נמי אם יקריבו השנים שפרחו לששית חטאות הרי בין הכל הם חמש חטאות כדין חמש קנים]. וכן נמי הכא אותם שהלכו ברביעית אינם קריבות ולפי זה וכו'. עוד בפירושו ז"ל ונשאר בה רק אחד ע"ש. אמר המלקט נראה לי שצריך למחוק מלת רק. וכתב המפרש שבדפוס לא הפסידה כלום בפריחה זו וכו' אבל אין נראה לפרש לא הפסידה כלום ויקריבו בה שבעה חטאות ושבעה עולות דמצי עביד להו כיון דבקנין אחרים אין בהם כלום דאין זה הלשון דהל"ל נשכרה שביעית בפריחה שלישית שעל ידי פריחה שלישית הוכשרו כל הקנים שבשביעית אלא הלשון משמע לא הפסידה כלום בזאת פריחה שלישית והקשה הר"ר יעקב מאורלינאש היכי אמרינן בכל הני קנין משום גזרה ימותו דאילו בפ' שני שעירי פריך תלמודא ומשום גזרה ימותו בתמיה ותירץ דהתם לא פריך אלא אמאי אינו רועה דכיון דאית ליה תקנתא ברעיה. לא הוה לן למימר ימותו משום גזרה אבל הכא בעופות מיירי ואין רעיה ופדיון בעופות ע"כ:
ואם פרח וכו': תוס' ר"פ התערובות:
משנה ד[עריכה]
בפי' רעז"ל אלא מיירי שנתערבו פרידות המפורשות זו בזו ואם נתערבה פרידה אחת מן הקן הסתומה לתוך המפורשת יקח זוג לשני ויפריש אחת חטאת ואחת עולה והשלשה שנתערבו יחד ימותו כולם:
חזר או שפרח מן המפורשת ראשון הרי כולן ימותו: כצ"ל. ולשון הרמב"ם ז"ל בפ"ט דהלכות פסולי המוקדשין ימותו כל העופות שבסתומה שאם נתערבה בהן עולה כל החטאות שבה פסולות ואם חטאת נתערבה כל העולות שבה פסולות לפיכך ימותו כולן ע"כ נראה שרוצה לומר וכל שכן העופות המפורשות שמהם פרח אחר שנתערבו שגם הם ימותו:
משנה ה[עריכה]
אחד אילך ואחד אילך: כצ"ל. חזר או שפרח מלות או שפרח בפי' הרמב"ם ז"ל שנם ובלשון המפרש שבתלמוד אינם. וז"ל הרמב"ם ז"ל מענין מה שאמר או שפרח מן האמצע לצדדין הוא שפרח לצד זה ששם החטאת או העולה ופרח משם לקצה האחר הרי כבר היה תערובת החטאת בעולה לפיכך כולן ימותו כמו שנתבאר בתחלת המסכתא עכ"ל ז"ל. וביד ספ"ט דהלכוח פסולי המוקדשין דִלֵג מלת חזר דגם בהאי סיפא לא כתב רק פרח מן האמצע לצדדין כדברישא:
האשה שהביאה חטאתה תור וכו': בת"כ פ' כי תזריע ספ"ד:
תכפול ותביא עולתה תור עולתה תור וחטאתה בן יונה תכפול ותביא עולה בן יונה בן עזאי אומר וכו': כך צ"ל:
האשה שהביאה חטאתה ומתה. וכו': תוס' פ' תמיד נשחט (פסחים דף נ"ט) ודפ"ק דר"ה דף ו' ובגמ' פ"ק דקדושין דף י"ג ותוספות פרק קמא דזבחים דף ג' ושם בגמ' דף ה' ורש"י ז"ל בפ' חטאת העוף (זבחים דף ס"ח) ובגמרא בפ"ק דמנחות דף ד'. ושם בקדושין כתב הריטב"א ז"ל הא מתני' באשה יולדת שחייבת להביא חטאת והה"נ לכל חייבי עולה וחטאת כגון זב ומצורע וכיוצא בהן וחדא מנייהו נקט ומשום דאיירי רישא דמתני' התם באשה קתני סיפא נמי באשה ע"כ. וקשה לי אני הדיוט בגווה דארישא גופה תקשי דליתני סתמא מי שהביא חטאתו תור ועולתו בן יונה יכפול וכו' לכך נלע"ד דמתני' מלתא דשכיחא נקט דאפילו זיבה מצוי באשה יותר מבאיש אבל הה"נ לכל חייבי עולות וחטאות וכמו שכתבתי בשם הרמב"ם ז"ל בסוף פירקי' דלעיל. ואיתה נמי למתני' בירושלמי פ"ק דחגיגה דף ע"ו וביד ס"פ ראשון דהלכות מחוסרי כפרה: